פורום הריון ולידה (עמוד 3537)

אני סטודנטית, לתואר ראשון. אז יכולה לענות רק על חלק..
הלימודים לא קלים. הרבה חומר לשינון, מבחנים גדולים..
חופשת לידה של חודש וחצי בלבד (וזה כלום..)
המלגה של משרד הבריאות דורשת התחייבות לעבוד במקום שהם מחליטים, משרה שחסרה להם בכל מקום בארץ. אז גם אם הם מממנים חלק מהלימודים, כדאי לחשוב מה קורה אחריהם...

בשביל חוךשת לידה רגילה, אבל בשביל חופשת לידה מלימודים זה המון! ברוב המקומות זה הרבה פחות מזה.

אבל בפועל לא תמיד זה ככה

הלימודים לא קלים, זה הרבה לזכור ולשנן אבל אני רואה הרבה בנות שלומדות איתי 

גם נשואות עם ילדים, שיש להם ממש מוטיבציה והם מצליחות בגדול!

חופשת לידה חודש וחצי. אצלינו (ואני חושבת שגם בשע"צ) בהרבה קורסים אין נוכחות חובה,

ככה שאם אין לך בעיה להושיב את עצמך וללמוד את החומר זה טוב. אני עושה את זה הרבה.

לגבי המלגה של משרד הבריאות- ממש לא שווה.

מכירה בנות שעשו את זה והתחרטו- הם יכולים לשבץ אותך אח"כ בכפר שאול לדוגמא למרות שאת רוצה סיגנון עבודה אחר לגמרי.

או לדוג' בצפון כשאת גרה בדרום.

הם כן משתדלים לא לעשות את זה, אבל אם חסר להם הם לא מתחייבים.

אפשר להשיג הרבה מלגות אחרות (לדוג' מכבי מממנים שנת לימודים על כל שנה שאת מתחייבת להם, יש בתי חולים ואז זה כבר יותר ספציפי).

 

 

לא יודעת להגיד לך איך העבודה כי זה מאוד מגוון ותלוי איפה את עובדת.

 

אני למשל בעז"ה מתחילה עבודה שהיא לא משמרות אלא רק בקרים ומן הסתם אהיה יותר בבית מאשר מלפני כן.

 

המסלול של ההסבה הוא קשה ואינטנסיבי אבל הוא קצר משמעותית מהתואר.

 

לא ממליצה על מילגה של משרד הבריאות או של כל קופת חולים שהיא מהסיבות שאחרות כתבו לך אבל יכולה להגיד לך שב"ה יש ים של מילגות ואני הצלחתי לכסות עם המילגות כמעט את כל ה4 שנים של הלימודים בלי לתת שעות.

 

מידע בקטנה על המילגה של משרד הבריאות: המימון משתנה לפי מקום לימודייך יש אזורים שהמימון הוא 80-100% ויש מקומות כמו אצלנו שזה היה רק 50%. למעשה בקבלת המילגה את מתחייבת לעבוד סך שנים במקום שישבצו אותך. שמעתי מחברות שלקחו כי יש לפעמים אפשרות למשא טמתן על החלפת מקומות אבל זה ממש נס אם יצא מקום שמתאים לך ולמשפחתך. כנ"ל יש מילגות כאלה של קופות החולים, גם אצלם ההתחייבות דומה, יש יותר גמישות להחלפת מקום וקצת יותר התחשבות אבל שוב זה ממש נס אם יצא משהו טוב מזה.

 

בהצלחה

כי זה מקום ספציפי מאוד שאת בוחרת (לגבי השיבוץ במחלקות- הם מאוד מתחשבים)

אתן יודעות על מלגות שבתי חולים ספצייפיים נותנים?

ומאושרת מכל רגע!!!
עבודה מדהימה עם סיפוק אדיר!
אני רווקה, אבל בכל מקרה- למשמרות, כמו לכל דבר, יש שני צדדים: מצד אחד את יכולה לעבוד ערב ואז את לא בבית עם הילדים, אבל מצד שני הבנזוג יכול להיות בבית באותו זמן.. ויש לילות שבגלל את מסודרת ויכולה להיות בבית יום שלם אח''כ.
לא למדתי בשע''צ, אבל בהסבה היתרון הוא שיש לך כבר ניסיון ואת מכירה את עצמך- איך את לוקחת את הלימודים. כמו בכל תחום יהיו שישקיעו בטירוף, ויהיו שילמדו בשביל לעבור. וזה נפלא.
אני למדתי כרווקה אבל עבדתי במקביל משרה מלאה בבי''ח כסטודנטית, שזה נותן לך פור מטורף גם בקבלה לעבודה, גם בעבודה, וגם בשיבוץ של משרד הבריאות. ממליצה בחום.
לגבי המלגה- לא זכור לי 'תנאים'. רק לחתום שתעבדי אצלם עבור כל שנה של לימודים. כל שנה המימון הוא שונה. בין חצי ל3/4 נראה לי.. הם משובצים אבל נותנים לך לבחור העדפות. כמובן שאם עבדת או שהמקום מבקש אותך- יש הרבה יותר סיכוי. ואם תחליטי שלא לעבוד שם- מחזירים את ההלוואה במקביל לעבודה, שזה קל יותר מאשר לשלם כשאת לומדת ואין הכנסה.. מכירה גם כאלה..
המון הצלחה! מוזמנת לאישי..

סיפוק ואתגר משמעותי ?
קודם כל, זה קשור האם את מעוניינת במקצוע הזה. הרבה אינטראקציה בין אישית, ותחום הרפואה, תרופות, מחלות וכו. מאד תלוי אם את עובדת במחלקה  הנכונה לך. יש שמרגישות סיפוק לעבוד ביולדות, ויש שלא ימצאו את עצמם שם, זה מאד מאד משתנה. אני מרגישה הרבה מאד סיפוק (לא אגיד באיזה מחלקה, אפשר באישי אם את רוצה).
יותר עם הילדים?
אני מרגישה שזה בהחלט מאפשר לי להיות יותר עם הילדים, כי בגלל שיש משמרות "שוות" שמקבלים עליהם יותר שכר (לילות, שבתות וכו), אפשר לעבוד מעט יחסית ולהרוויח מאד יפה. לעבוד כאחות בקהילה או בהוראה למשל, צריך לעבוד הרבה יותר כדי להגיע לאותה המשכורת (או אפילו לא).
הסבה -אני למדתי רגיל, אבל ההסבה זה מסלול מן הסתם מאד אינטנסיבי. לוקח שנתיים וגמרנו. לא נהוג לתת חופשת לידה אחרי לידה, יש איזה מינימום של התחשבות מבחינת העדרויות, ומצפים שתחזרי ללימודים מהר.
מלגת משרד הבריאות-
לא זוכרת במדוייק, אבל זה משהו בסגנון של מימון מלא או כמעט מלא, וצריך להתחייב לעבוד שנתיים משרה מלאה, או  4 שנים  חצי משרה, באיזה שהוא בי"ח ממשלתי, בלי יכולת בחירה איפה. (אני לא ממליצה בכלל בכלל בכלל).

תשקלי טוב טוב טוב אם את בנויה לעולם של משמרות. שכל שבוע עובדים אחרת, כל שבת שניה את עובדת וכו.
יש לעולם הזה יתרונות וחסרונות, תבדקי אם זה מתאים לכם, אם זה ריאלי מבחינת התארגות בבית עם בעלך וכו.

 

עשינו אצל פרופ' יגל בהר הצופים ועבר טוב ב"ה.

אבל בטוח שזה אוסר ? רב אסר? כי יכול להיות אחרי לידה פצעים ... שמדממים ואז זה לא אוסר

אין מה לעשות...

ומצטרפת לשאלה האם רב אסר?

קצת בניגוב יום אחרי הטבילה... כמה כעסתי על עצמי שהסתכלתי ונאסרתי. נורא נורא מבאס, אחרי שמחכים כל כך הרבה זמן להיטהר.
כן. הפתרון להיות עם תחתון צבעוני ולא להסתכל בניגוב. לא חייב דווקא שחור. את יכולה לראות את הכתם, אבל אם הוא על צבעוני זה בדרך כלל לא מטמא, אלא אם כן יש בכמות ממש גדולה

כי הכתם היה אדום וגדול וחזר כמה פעמים..

הרבה אנשים לא יודעים את זה ובעיקר מדריכות כלה כל הזמן אומרות שחור וזה פשוט לא נכון.
רב אמר את זה לבעלי, צריך שיהיה צבעוני אבל שיראו אם יש דם! ככה אם יש דם שאוסר אז יודעים, ואם לא אז על צבעוני זה בכל מקרה לא אוסר.
אם על שחור יש דם שאוסר ולא רואים ומקיימים יחסים, אז אולי זה שוגג אבל בגלל שזו עברה ממש חמורה (להיות עם אישתו נידה) זה חמור מספיק.
לכן אם היית עם צבעוני ושאלתם רב שאמר שנאסרתם, באמת אין מה לעשות. וטוב שלא היית עם שחור שלא רואים ולא היית יודעת.

כשיש מחזור, לא מפספסים אותו גם על שחור. כך מניסיוני לפחות.

אישה נאסרת בהרגשה או בראייה  אין איסור ללבוש שחור במקרה שיהיה דם מאוד חזק שיטמא ( לפי הפסיקה אצלנו כתם בגודל של כרטיס אשראי) במצב כזה רואים גם על שחור וגם מרגישים זרם

 

ושחור זה במיוחד טוב לנשים שקשה להן להתאלם מהכתמים שהם רואות ומתחילות לסבך את עצמן או בזמן שידוע שהכתמים הם מגלולות או מהנקה

 

 

פעם הבאתי לרב תחתונים מפוצצים בדם (יותר מכרטיס אשראי) והוא אמר שזה לא מטמא (כי זה לא היה דם מחזור, סיפור ארוך)

לא תמיד בתחתונים שחורים הרב יכול לבדוק כמו שצריך את הדם, לפעמים הם אפילו בודקים באור (אולי יש הבדל בצבע.. אני לא מבינה בזה)

מי שמסתבכת - חבל, כי על צבעוני זה פשוט לא מטמא עד שזה לא באמת מחזור, זה פשוט לשאול רב אם יודעים שזה לא מחזור או מסתפקים...

 

אבל באמת כל אחת שתשאל את הרב שלה מה עדיף

שאפר להיות עם מגן תחתון אפילו לבן וכל עוד זה רק כתם אין בעיה

לשאול לפני כדי שלא יקרה שוב

ומגן תחתון?האם זה כמו תחתון צבעוני?

קרה לי משהו דומה. חבל שנאסרתם!
כל עוד את רואה כתמים שהם לא מחזור את לא אמורה להיאסר!
מה שהרב בורשטיין של מכון פועה אמר לנו שצריך לעשות זה לחכות 30 שניות לפני הניגוב בשירותים. ואז גם אם ראית דם בניגוב זה לא אוסר.
חוץ מזה אני ממליצה ללכת עם מגן תחתון שחור, וככה את לא רואה כתם על התחבושת או התחתונית כי לפי חלק מהדעות כתם על תחבושת או תחתונית שהוא בגודל יותר מגריס, יכול לאסור.
בהצלחה!

התופעה שאת מתארת נורמאלית לגמרי.
למרות שידוע לי שלפעמים דכיפות במתן שתן זה אולי דלקת בדרכי השתן,תבקשי מהרופא שלך שיתן לך הפניה לבדיקת שתן..

אבל כמו שמוריה כתבה, הייתי מבקשת מהרופא לבדוק דלקת בדרכי השתן שזה אחד התסמינים שלה.

אצלי זה מהתחלה ככה

וכבר התחלתי גם בלילה לקום לפיפי לפחות 3 פעמים!!!
ולא, אין לי דלקת בשתן

פשוט מסובך לי לעשות תרבית שתן כאן, זה רחוק וצריכה לקבל הפניה מהרופאה. לכן תוהה אם יכולה להסיק שזה פשוט בגלל סוף ההריון... לא כואב לי שום דבר ואני יודעת איך מרגישה דלקת בשתן, אבל מצד שני אומרים שבהריון לא תמיד מרגישים. בקיצור כנראה שאחכה לתור לרופאה שבוע הבא ואשאל אותה

את יכולה לבקש הפניה דרך האתר ולקחת מהמרפאה הקרובה כוס לתרבית. (לפחות בכללית)

למכשיר יש תאריך תפוגה הוא עשוי מגומי ולאחר כמה זמן זה מתבלה ונהיה מסוכן

הוא טוב עד נובמבר 2019

לשתות
ולהמנע מאישות

ולהתפלל

ב''ה היה לי פעמיים..
ונספג ב''ה.

מסכימה בהחלט. אני הייתי בשמירה 7 שבועות עד שההמטומה נספגה, ואפילו חיכינו עוד טיפה עד שאמרו לנו שמותר לקיים יחסים, בעיקר לנוח הרבה ולשתות וממש לא להרים שום דבר כבד. זה די מלחיץ, אבל ברוך ה' ההריון הסתיים בלידה בזירוז בשבוע 42..

 

וגם, לא להבהל עם הדימום ממשיך. זה יכול לקחת כמה שבועות טובים, הפרשות אדומות ואחר כך גם חומות. אז כל עוד אין דימום מאסיבי, אין סיבה לרוץ למיון.

 

דבר נוסף, האם היא המליצה על תמיכה של פרוגסטרון? אולי היא בדקה את מצבך וראתה שלדעתה אין צורך, אבל אם ימשיך דימום משמעותי, שווה להתייעץ על אופציה כזו.

בשורות טובות!

 

ובאמת מאז שהתחלתי אותם גם הדימום בניגוד הפסיק.
בעצם ההוראה אצלך היתה לנוח עד שהמטומה נספגת לגמרי?
ואני כל הזמן מתלבטת מה נחשב מאמץ ?

ברגע שראו שהיא קטנה באופן משמעותי וגם שהמרקם שלה השתנה, כבר הייתי צריכה פחות לשמור מלנוח (ועדיין היו הפרשות חומות). אבל אצלי ההמטומה היתה ממש ענקית, הייתי בטוחה שזו הפלה לפי כמויות הדם וקרישי הדם שיצאו לי, כך שזה מאוד תלוי בגודל של ההמטומה ובמיקום שלה, וגם איך היא מתפתחת במעקב שעושים אחר כך.

מרוב שהיה לי דימום, אני קבלתי זריקות פרוגטרון ולא נרות, כי במצב של דימום משמעותי, הם פחות עוזרות (אבל גם הייתי אחרי הפרייה חוץ גופית, אז זה אחרת, גם כך צריך יותר תמיכה של הורמונים)

אני ממש הקפדתי בהתחלה כמה שיותר לשכב, כמעט לא קמתי - רק כדי לאכול ולשירותים. בעלי הביא לי ספרים, ובעיקר השתדלתי לנוח. אחרי כשבוע-שבועיים כשהדימום די פסק, כבר קמתי יותר, אבל עדיין לא עשיתי פעילות. כבר כן ישבתי יותר, אבל בעיקר זה היה לעבור מהמיטה לספה ולהיפך.. ואז היה לי פנאי לשחק עם הילדים על הספה, לדבר איתם אולי לקפל כביסה או לקלף ירקות/לחתוך סלט בישיבה, אבל כמעט ולא לקום. ואחרי עוד כמה זמן, כבר התחלתי לקום ועדיין לא להתאמץ (לטאטא ולשטוף, להרים דברים). בקיצור - זה תלוי הרגשה ואיך ההמטומה נסוגה באולטראסאונד והאם יש דימומים.

 

ודרך אגב, הרופאים חלוקים האם באמת מנוחה עוזרת, אבל לרוב לא לוקחים סיכון ונותנים שמירת הריון. רוב הרופאים לא אומרים שממש לשכב ולא לעשות דבר, אבל רוב הנשים שאני מכירה כן עושות את זה, לפחות בהתחלה.. אז את ההשתדלות אנחנו עושים, אבל לא צריך להיות הסטרים יותר מדי, בסופו של דבר הכל מאת ה'..

 

בשורות טובות ובידים מלאות!

וממש לא הקשבתי לה!
וכן נחתי כמה שיכלתי

כי העובדה הפשוטה היתה שכשהתאמצתי ועמדתי לבשל-לעשות כלים- וכו...מייד חזר הדימום
וכשנחתי הוא התמעט עד שהפסיק

שזו לא הנחיה של הרופאים ממש לא לקום, אבל רוב הנשים עושות את זה ולא לוקחות סיכון..

וזה באמת תלוי הרגשה, אם את רואה שממשיך דימום, את תזהרי יותר. אם כבר מפסיק, אפשר לאט לאט לנסות לעשות משהו קטן ולראות את התגובה של הגוף.

גם לי לקח כמה שבועות טובים עד שעמדתי לבשל ולשטוף כלים. אבל אף אחד לא הגדיר שזה אסור, אז זה תלוי הרגשה, צריך להיות קשובים לגוף ולתחושות.

לבשל ולרחוץ כלים זה באמת פעולות ששרירי הבטן בהם פעילים.
לכן זה גם ממש הגיוני
נראה לי זה פחות בקטע שהעמידה קשה כמו העובדה כשמרימים משהו רחוק יחסית מהגוף זה מפעיל לחץ על הבטן.

גורם לדימומים ומצריך מעקב.
לי בזמנו לא נתנו חופשה..

תנוחי, להרים רגליים לא יועיל

היה לי מעט דימום בשבת
בנתיים אני עובדת רגיל
מקבלת תמיכה בלי קשר לזה

חודש בערך

יצאו מההריונות האלה ילדים מתוקים ובריאים

תהיי שמחה ובוטחת

מנוחה טואטלית עוזרת מאד.

לי אמרו שאני לא חייבת לנוח ובאמת בתחילה לא נחתי

אבל רק כשגזרתי על עצמי מנוחה מוחלטת הדימום הפסיק

למה מאושפזת?

מלחיץ. תשמרי על עצמך.

מעניין עם הילדים גם
שלחו את כולם להיבדק

מקווה שיעבור את זה בשלום ושלא הדביק אחרים.

מה שאפשר לעשות זה לקחת מחט, ללבן אותה(להעביר באש), לחטא באלכוהול, ולדקור את קצה הנקודה. בדר'כ זה אמור לפתוח את זה ולשחרר. מכירה המון בנות שעשו את זה וזה הקל עליהן משמעותית.

תעשי עיסוי במקלחת חמימה בנקודה הזו.
תסיימי במים קרים.
וגם כשאת מניקה לעסות את הנקודה הזו..

ולפי התיאור זה לא נשמע שזה פיטריה?

התסמינים של פטריה הם לרוב אדמומיות בפיטמה, יובש/קילופים באזור, כאב של דקירות בזמן ההנקה ואחריה. לרוב זה גם יבוא בשתי הפטמות ביחד.

דברים רבים כמו תפוח אדמה או בננה

או דברים שגם ככה קטנים כמו- אורז, פתיתים. פסטה רכה- יכולה לבד. עוף מבושל טוב וחתוך לחתיכות קטנות, מרק עם חתיכות של ירקות רכים.

לבן שלי יצאה שן ראשונה אחרי גיל שנה, והוא אכל הכל

את תלמדי לזהות מה יותר קל ומה יותר קשה להם לאכול. יש צורות שבהן יותר בטיחותי לחתוך(באופן כללי, לא עיגולים).

לחתוך לחתיכות פיציות ולתת. לאט לאט היא תכניס לבד לפה .
את יכולה גם למשל למעוך עם מזלג כדורי בשר עם פירה.. לא טחון לגמרי. לאט לאט היא תעכל את זה

מעולם לא שמעתי דבר כזה.

רק על הפוליו אני יודעת לא הזהירו אותי אף פעם.. ממש מעניין

החיסון אינו מדבק. האופציה היחידה בה הוא עשוי לדבק, היא במידה ותהיה תופעת לוואי של רכיב האבעבועות החיסון, שבה יוצאים פצעים הדומים לפצעים של המחלה עצמה, ומגע עם הפצעים יכול לדבק בוירוס המוחלש.
לכן אין שום מניעה לחסן את הבת שלך, ולהפך, רצוי לחסן בהקדם כי יש חצבת עכשיו בהרבה אזורים בארץ. במידה ותהיה לה את תופעת הלוואי הזו, צריך למנוע מגע בינה לבין התינוק.

אבל בפירוש זה מה ש אמרה לי אתמול האחות בשיחה טלפון .

ממומחים(אימונולוגית,רופאי ילדים וכו'), לא מדעה שלי, זו הנחיה כמו שכתבתי.

ורק בפוליו למשל אומרים לשטוף ידיים אחרי החלפת טיטול..

בס"ד

יש בורות מחרידה בקרבנו ובקרב אנשי הרפואה.

חיסון מוחלש מכניס את הנגיף אל הילדים, כלומר במשך שבוע הנגיף בתוך הגוף של הילדים שלכם.

עדיף לחכות, כי אם התינוקי יחלה בגיל כזה לא בטוח שזה יחסן אותו לכל החיים.

בכל מקרה,

עדיף לילדה שלך לקבל את זה טבעי מהחברות כי זה חיסון לכל החיים.  ולא דרך החיסון:.

 

• בסקירה מקיפה של מחקרי בטיחות חיסון החצבת-חזרת-אדמת (MMR) שנערה בשנת 2005 מצאו החוקרים כי "התכנון והדיווח על תוצאות הבטיחות של חיסון ה MMR במחקרים, הן לפני והן אחרי שיווקם לציבור, בלתי ראויים במידה ניכרת. לא ניתן להפריד את העדויות על תופעות לוואי לאחר קבלת חיסון ה MMR מתפקידו במניעת מחלות אלה"24.
• אין לחסן אנשים שהגיבו בעבר לאחד מרכיבי החיסון תגובה אלרגית חריפה1
• אין לחסן נשים בהריון. יש להימנע מהריון חודש לאחר קבלת חיסון נגד חצבת1
• אין לחסן אנשים הנתונים במהלך מחלה אקוטית, אנשים עם מערכת חיסונית חלשה (בשל איידס, לויקמיה, לימפומה, ממאירות) או אנשים הנתונים לטיפול בהקרנות, אלקלציה, חומרים נוגדי חילוף חומרים (אנטימטבולייט) וסטרואידים1
• החיסון עלול לגרום לירידה במספר טסיות הדם (טרומבוציטופניה) לאנשים עם היסטוריה של ארגמנת או טרומבוציטופניה1
• נגיף החזרת הכלול בחיסון ה- MMR עלול לחדור את מחסום הדם-מוח, לפגוע במערכת החיסונית ולגרום לאנצפליטיס כרוני, מחלה המלווה בפירכוסים אפילפטיים, איבוד יכולות מוטוריות ושיטיון34.
• לאנשים עם היסטוריה משפחתית של פרכוסים מלווים בחום (febrile seizures) החיסון MMRV איננו מומלץ1
• שיעור תופעות הלוואי של חיסון MMR כוללים: חום (5%-15%), פריחה (5%), כאבי פרקים (25% מהנשים המבוגרות)1
• חיסון ה MMRV ProQuad תוצרת MSD רשם יותר תופעות לוואי של פרכוסי חום בקרב ילדים עד גיל שנתיים בהשוואה לחיסון ה MMR1 וחיסון האבעבועות רוח נפרדים, אולם חיסון זה אינו משווק בישראל יותר.
• בין תופעות הלוואי הנדירות לחיסון: ירידה בספירת טסיות הדם, דלקת בקרום המוח, חירשות, חזרת1
• בהיותו חיסון המכיל וירוס חי-מוחלש, החיסון המכיל את מרכיב החצבת עלול לגרום למחלה עצמה,29,25.
• החיסון הסביל (נוגדנים הניתנים לאחר חשיפה) עשוי לגרום למחלת החצבת, בד"כ עם תסמינים מתונים יותר1
• מתן החיסון בו זמנית עם החיסון המחומש מעלה את הסיכוי לתופעות לוואי - ראה שאלה על פיצול חיסונים.

 

מה ההשכלה שלך אם יורשה לי לשאול שאת מרשה לעצמך להגיד שאת בעלת הידע וכל אנשי הרפואה בורים?
כי כבר בפסקה הראשונה שלך יש בורות לשמע.
לבנות שמתעניינות- התוכן המצורף לא קשור בכלל לתחילת מה שהיא כתבה.
אשמח אם תביאי את אותו מחקר בטיחות ולא תעשי העתק הדבק מאיפשהו.
פיצול חיסונים מומלץ רק לילדים בעלי היסטוריה של פרכוסי חום. לא נמצא שהפיצול מפחית סתם כך את חומרת תופעות הלוואי.

המידע שאותו הציבור לא מקבל.

 

זה ממש חסר אחריות לכתוב דברים כאלה, בלי הקשר ובלי מקור. זה ממש מסוכן.

את לא יכולה לזרוק אמירות חד-משמעיות ואז לעשות העתק-הדבר אקראי שמצאת באינטרנט.

ואז עוד להחליט שכולנו בורות.

 

 

אגב בורות, אני לא מכירה אותך ואת מקורות המידע שלך, אבל לכתוב משפט כמו "החיסון הסביל (נוגדנים הניתנים לאחר חשיפה) עשוי לגרום למחלת החצבת, בד"כ עם תסמינים מתונים יותר"

פשוט אומר שאת לא מבינה מה זה חיסון סביל, מה זה נוגדנים, או מה זה חצבת.

 

אז בבקשה בבקשה לא לכתוב דברים חסרי אחריות כי זה מאד מסוכן.

 

 

 

 

 

ספרי את זה לאב לשישה ילדים בן ה-45 מורדם ומונשם מחובר למכונת אקמו עקב הדבקה בחצבת

כל מחלה יכולה להסתבך, הסיכוי שזה יקרה קטן. תמיד קיים. החיסון לא יעיל ולא בטיחותי ויש המוני מחקרים על כך.

 

תכתבי שם.
זה לא קשור לשירשור.
תודה.

אם את ממילא מתכוונת לחסן, הייתי אומרת שעדיף לחסן עכשיו.

 

יכולה לספר מכלי ראשון שהבת שלי נדבקה באבעבועות ובחזרת מחברותיה לכיתה שהתחסנו באותה תקופה.

חצבת מהחיסון יותר נדיר, אבל גם קיים.

ובוודאות לא נחשפה לחזרת ממישהו אחר?

אז היינו היום אצל הרופא והוא אמר שהןא לא שמע מעולם על כך שהחיסון של החצבת מדבק ואין שום מניעה להתחסן כשיש תינוק שעדיין לא קיבל את החיסון. (הוא אמר שרק אנשים שאין להם בכלל מעקכת חיסונית כמו מטופלי כימו':של"נ אז זה בעיה בשבילהם)
הבאסה שהבת שלי מאתמול עם וירוס( ממש תזמון מתאים) וממש לא בא לי לתת לה ככה את החיסון אוף..
למרות שהרופא טוען שאם זה לא חום של 40 מעלות אין בעיה.
אבל שאלתי גם חברה שהיא אחות בטיפת חלב והיא אמרה לי שצריך יממה לפחות בלי חום.
לא החחטתי עדיין אם לחסן מחר בכיתה או לחכות כמה ימים וללכת להתחסן בטיפת חלב

זה מבאס אמנם לנסוע במיוחד לטיפת חלב אבל לא הייתי מחסנת אותה בזמן מחלה.

חשבתי כבר לגמור עם הסיפור הזה,
כל הסיפורים שמסתובבים לאחרונה על החצבת, מפחיד.

הם לא מקבלים ובמקרה שצריך משהו מיוחד צריך לבקש מאחות בי"ס

רק בגלל כל ההתפרצות של החצבת אז טיפות החלב מחסנים גם ילדי בית ספר

היה לה סביב ה38.4 ובערב ירד ל37.8
נחשב לחום?

פולידין .. ולמרות שזה נורמלי כדאי לבדוק אצל רופאה שאין לך שם זיהום

ורק בצד אחד?

ואני לוקחת אנטיביוטיקה

לא אכפת לי שיקום ב6, העיקר שיישן רצוף בלילה חחח

וחוזר לישון אז אם הוא אוכל לבד את פשוט מכינה לו בקבוק מיד כשהוא בוכה, מביאה לו ואז הוא נרדם חזרה, ככה זה אצלי.
אם את יכולה אפשר להוסיף דייסה זה משביעה אותם ליותר זמן

קודם כל תודה על התגובה

הוא לא אוכל לבד.. כאילו לא ייקח את הבקבוק לבד..

והוא עם דייסה.. מביאה לו גם לפני שאני הולכת לישון ולא עוזר, הוא קם שוב ושוב...

לפעמים אנחנו חושבים שאם נשכיב יותר מאוחר הם יקומו יותר מאוחר, אבל בפועל זה גורם להם להתעורר יותר מוקדם.
אולי תנסי להקדים את ההשכבה שלו ל7-8? (אפשר בהדרגה, רבע שעה מוקדם יותר כל יום)

בעבר היה לי מקרה דומה עם אחד הילדים. התיעצתי עם יועצת שינה והיא הסבירה שעייפות יתר זו גם סיבה לשינה לא טובה.
הקדמנו את שעת ההשכבה וזה עזר. עוד עצה שהיא נתנה- לעשות במקביל להקדמת השינה פעם-פעמיים כדי לעזור לו עם שינויי השעות: להעיר לפנות בוקר, נגיד שעה שעתיים לפני השעה שהוא קם. טיפה כזה, לא לגמרי להעיר. ואז הוא יחזור לישון וזה יאריך לו את השינה

לפעמים צריך לחכות פשוט שיגדל והשינה תבוא מעצמה.
הוא ישן אתכם? אולי קר לו? אולי יש רעש שמפריע לו? שיניים?

ב"ה. תשמחי .עוד יגיע היום ב"ה שאת תתחנני שהוא יקום מוקדם, ילדים בגיל העשרה גם טרקטור רועש לא מעיר אותם.לימדתי אותם לחזור לישון והיום אני מצטערת על כך.כול בקר  "קום, קום, תפילה כבר מאוחר, עוד רגע אמא עוד דקה אחת."

לא יודעת, נראה לי בקצה? איפה שהרופא הכניס או איפה שהוא פוצע כדי להכניס ...

החוט נועד להוציא בבוא היום את ההתקן מהגוף.

נגיעה בחוט לא אמורה לגרום לדימום או לפציעה.
מוזר.

כיוון שהבעיה מתמשכת, תלכי לרופא שלך לבדוק. אולי נשאר קצה חוט ארוך מידי שדוקר ופוצע את דופן הנרתיק או את צוואר הרחם.

נלך לרופא לבדוק, השאלה אם הרופא רואה דימום ולא יגיד, זה אוסר ? כי אני לא ראיתי ולא רוצה לראות ...

בדיקה לא צריכה להיות נקייה, היא צריכה להיות טהורה.

התמודדות מתמשכת עם כתמים.
יש הנחיות ספציפיות למירנה.

http://www.yoatzot.org/hebrew/questions-and-answers/answer.asp?id=4813

בעקרון זה אופייני למירנה אבל גם אני הייתי איתו ואחרי 5 שבועות נעלמו לי לחלוטין הכתמים והיה שקט מוחלט.
אולי את פוצעת את עצמך ואולי זה באמת המשך של הכתמים.

אם את פוצעת את עצמך יש רבנים שמזהים לפי הבדיקה ויש שישלחו לבודקת, בכל מקרה אל תלכי לבודקת על דעת עצמך וגם אל תפסקי לעצמך שהבדיקות פסולות בלי לשאול את הרב.

בהצלחה!

הכתמים עלולים להיעלם עם הזמן.

גם המחזור שלך.

את בטוחה שרוצה להגיע לגיל המעבר?

אני אישית שמה טבעת נובה רינג ומרוצה מאוד.
אבל..
אני כל חודש צריכה להתעסק
והיא- שקטה.
אני כל חודש צריכה לראות שיש לי טבעת לחודש הבא, והיא- רגועה..
אם לא הייתי חוששת מההתערבות החיצונית בהתקן, ומהדימום הראשוני הרב- לי זה נשמע אחלה פיתרון.
למנןע בשקט ל5 שנים.
אני בלחץ שאכנס להריון..
ומי כמוני וכמו ה' שיודעים שאני ממש לא יכולה יותר כרגע ילדים. יש לי 7 שיהיו בריאים, והם מוציאים ממני כל טיפת אנרגיה....
סתם,
דעתי..

היא קישרה בין הפסקת דימומי ווסת לתקופות ארוכות (תופעה שכיחה אצל נשים עם מירנה) - ובין תופעות גיל המעבר.

לנשים בגילאי חמישים ומעלה שהווסת מפסיקה אצלן באופן טבעי, ולגיל המעבר יש כמובן השלכות שונות. זו לא רק הפסקת ווסת בגיל המעבר.

והפסקת ווסת לשבועות ארוכים בגלל המירנה, אין שום השלכות ותופעות גופניות של גיל המעבר.

שזה אומר כדור אחד ביום, להקפיד על לקיחה בשעה קבועה.
יש בנות שאין להן שום בעיות איתם. רק במידה ויהיו לך ממש דימומים איתם(דימום שמתחיל שבוע אחרי התחלת הלקיחה ונמשך בערך שבוע זה רגיל למשל) הייתי חושבת במקומך על אופציה של לקיחת שניים.

כך היה לי. נתנו לי צלסטון להבשלת ריאות, ליתר בטחון. בסוף הצלחתי לסחוב עד 37

ב"ה הצירים לא גרמו לשום פתיחה או קיצור צוואר.
החשש היחיד שלי זה שאם צירים ככ כואבים לא מקדמים כלום, איך יהיו הצירים האמיתיים???
מלחיץ.

אפשרי כבר משבוע 20

כי אני בדיוק בשבוע 20 ובעלי אמר לי שהוא מרגיש אותו וגם אני הרגשתי שהוא נותן בעיטה אבל אז חשבנו שאולי בעלי רק מדמיין מרוב שהוא רוצה כבר להרגיש אותו.

הגיוני שירגיש

אבל לא חייבים להתחסן

בלי קשר להריון...

אננ לא הייתי מתחסנת
רק התחלנו את העונה את לא יודעת כמה זה יעיל ומה מזה עובר לתינוק, ושפעת זה לא כזה נורא. עד כמה שידוע לי נשים בהריון לא נחשבות אוכלוסיה מוחלשת
מנגד, עכשיו כשיש לי תינוקת אני מחסנת את כל המשפחה כי תינוקת קטנה זה אוכלוסיה מוחלשת וכדי להגן עליה -היא קטנה מדי להתחסן, וכרגע נשארת איתי בבית עד סוף החורף כל שהחשיפה שלה תהיה מאיתנו. אז אני אני אחסן את כולם . זו ההבנה שלי את הנושא

ממליצה ממש על יועצת הנקה זה שווה את הכסף וממש מציל את ההנקה

 

תנסי למעוך קצת את השד ותראי שהיא פותחת פה גדול ומכניסה טוב לפה