פורום הריון ולידה (עמוד 3565)

ייתכן והתינוק פשוט לא תופס טוב.
ולכן יש פצעים.

משחות לפטריה לא עוזרות, אולי האבחון לא נכון, וזו לא פטריה

כשלי היו כאבי תופת, עברתי לשאיבות לכמה ימים, וככה הפצעים יכלו להירפא.
זו לא עצה טובה, כי זה יכול לקלקל את ההנקה.
אבל במצב של חוסר ברירה, זה עדיף...

תראי לי זה ממש היה קשה . לא נראה שנפטרתי עד שנגמרה ההנקה. בכל זאת אני ממליצה לשאוב לו ולמרוח הרבה לעצמך את המשחה נגד פטריות ומדי פעם להניק .
לי אמרו להמנע מסוכר ומקמח לבן כי זה אוכל לפטריות

ההיתי ממליצה לך אם יותר מדי קשה לך כן לוותר כי אני בנוסף לכך הייתי חודש מלא מגודש ( לא ינק טוב בגלל הפטריה ) וממש היה לי רע ...
לא וותרתי כי אמרו לי שחבל ומסכן התינוק. אז לא !
התינוק יגדל עם יד אוהבת של אמא בבקבוק ולא אמא כועסת / עצבנית ... תראי מה מתאים.אל תחששי לעשות צעד כי החברה...
בהצלחה !!! ומוזמנת לאישי יש לי מוצרים טובים בשבילך...

את הפטריה קל לחסל.
משחות לך ולתינוקת. נתנו לי טרידרם. דקטרין קרם יעילה ביותר כנל. ולתינוקת דקטרין אורל ג'ל.
תוך שבוע לדעתי כבר לא היתה לי פטריה.

הבעיה היא הפצעים שנפתחים בהנקה.
לא פשוט.
היו לי מכתשים ממש. חתכים עמוקים ורחבים ביותר.
הפסקתי שאיבות שהחמירו את המצב והתחלתי לסחוט ידנית.
והשתדלתי להניק כמה שפחות. זה היה בשלב שיכלתי להסתמך על מוצקים. בגיל 8 חדשים.
אפשרי מבחינתך?
גם רפידות נרסיקר ממש עזרו.
צריך להיות מאמץ משולב. רפידות, פחות הנקה.
אפילו לנסות יממה או שתיים לא להניק בכלל ולתת רק שאוב. זה מאד ישפר את המצב. זה קשה ביותר אבל מה זכרי שזה רק יום-יומיים ודי.
אפשרי מבחינתך?
לאט לאט החתכים נסגרו בחסדי השם ממש.
חיבוק. זה מאד לא קל.

עד שהפצעים עברו
אחר כך חזרתי להנקה מלאה

נתתי לו פעמיים בקבוק שאוב ואכל טוב ומאז כבר הרבה שעות לא רוצה לינוק , מוצץ דקה ומפסיק, מחזיקה לו בכח ועוזר לעוד כמה מציצות ואז נרדם!!!!!!!!!! זה פשוט הזוי לא מכירה אותו ככה וכמובן שהמריבות איתו מחמירות את הפצעים........מורעב כל הזמן ורוצה רק בקבוק כמה שאני מתאמצת לא ויש לי גודש מטורף😪😪😪

מנסיון...
באיזה משחות השתמשת לפטריה?
בשביל להעביר אותה חשוב להשתמש במשחה כמו פטריון או משהו חזק יותר. להקפיד לכבס ולהרתיח את כל מה שבא במגע עם הפטמה. להשאיר את המקום מאוורר(יש קונכיות כאלה שאפשר לקנות) כי לחות מעודדת את הפטריה להשאר.
בנוגע לפצעים, את יכולה בנתיים לנסות לשאוב ולהמשיך למרוח כל הזמן עליהן לנסינו או לקנות רפידות של נרסיקר, לתת לפחות לפצעים קצת זמן להסגר אבל כן להקפיד לשאוב בשיטת 3-5-7 אם יש לך את היכולת, לפחות כל שלוש שעות.
לתינוק לתת בקבוק בצורה תומכת הנקה(חור הכי קטן הפטמה, בקבוק מקביל לרצפה ופטמה לא מלאה עד הסוף, כדי שיצטרך להתאמץ לשתות מהבקבוק). לא לתת לו יותר מ80 מ"ל בבקבוק, הוא לא צריך כמויות גבוהות בהרבה מזה.
תזמיני בנתיים יועצת הנקה לראות מה לא נכון בצורת ההנקה כי פצעים מעידים שמשהו שם כנראה לא טוב...
אם זה מעודד הייתי במצב שלך+ פעמיים דלקת בשד מזעזעת. והנקתי בסוף עד גיל שנה וחצי בשמחה רבה. כך שבהחלט זה אפשרי לעבור את זה! כל הכבוד לך על ההשקעה הזו התינוק שלך, זה באמת קשה ולא מובן מאליו שאת לא מוותרת.

לו לחזור לזה..בהצלחה ממש!!!

מוצצים 0-6
ובקבוקים יש לך את של מאם עד 150

לראות אם בכלל אוהב את הסוג שקנית..
בקבוקים גם הייתי מתחילה בשתיים.. או אפילו אחד...
ודווקא לא הייתי קונה את הקטנים כי זה פחות נח לדעתי..

של עד 150 אחיזה יותר נוחה

ממליצה לראות שהתינוק בכלל זורם עם הסוג
אם כן-
תלוי אם את משלבת הנקה עם בקבוק או רק תמ"ל..

לגבי מוצצים- כנ"ל לגבי הסוג
מהרגע שיש סוג מועדף בעיניי 5-6 של0-6 ואני לא מגדילה עד שנגמלים.

לא השתמשתי בבקבוק בהתחלה כי הם יונקים ומוצץ לא רצוי עד שההנקה מתבססת.
בכל מקרה בד"כ מקבלים חבילות שי כאלה בבי"ח ויש שם בקבוק, למקרה הצורך.

מוצץ ממליצה לשים דגש חזק על העלות, כי זה מוצר מתכלה

חבל לקנות הרבה מוצצים, אולי הוא בכלל לא יאהב את הסוג( ואולי לא ירצה בכלל מוצץ). בלידה ראשונה הייתי קונה בקבוק אחד ליתר בטחון( אם את מתכוונת להניק מלא).
בלידות חוזרות לא קניתי בכלל בקבוקים בהתחלה( שונאת לשאוב, מניקה מלא ב"ה, שואבת רק כשחוזרת לעבוד.)
את עוד לא יודעת איך תסדתרי עם ההנקה, לכן כדאי שיהיה בקבוק אחד , אני אוהבת את הבקבוקים של מאם

אם את מתכננת להניק..
אם את מתכננת להניק, מספיק 2. אחד גדול אחד קטן. ותראי לפי ההמשך.
אם לא מתכננת להניק, כדאי 4 גדולים. ופיטמות שלב 1.
מוצצים מספיק זוג להתחלה. ולראות לפי ההמשך.

אגב, יש גם בקבוקים חד"פים אם זה מעניין אותך.

מה שכן, תמיד לדאוג למשאבה כלשהי ולבקבוק שמתאים לה..עוזר כשיש גודש.. ואז גם החלב לא הולך לאיבוד..ואז גם יש בקבוק בבית...

שישתה אם הוא צמא

כשפעוט מתחיל להגזים עם הקימות/רוצים לגמול מהנקת לילה/בקבוק לילה וכדומה.. בעלי עובר לישון ליד התינוק (מזרן לרגלי המיטה/מיטה שצמודה למיטת תינוק) ומטפל בו מספר לילות עד שההתנהגות מפסיקה.. לדוגמא, ילד שמתעורר לאכול/מוצץ הוא מנדנד את המיטה כשהוא רק מתחיל להשמיע קולות ואז התינוק לא מתעורר לגמרי וממשיך את שנת הלילה שלו.. אם ילד "מכור" אלי.. ורוצה לישון איתי.. אז הוא מרגיע אותו בידיו/במיטתו מבלי להוציא אותו מהחדר.. גם שהתינוק בוכה מאוד ומבקש אותי, אני יודעת שהוא בידיים של אביו ומשתדלת לעשות הרפיה ולהירגע.. לעתים יונק שמגלה את אביו חוזר לישון בלי טרוניה גדולה, מה שלא היה עושה אם היה רואה את אמו.. וכדומה.. כל פעם שעשינו את זה, ההתנהגות נפתרה הרבה יותר מהיר ממה שחששנו..

באופן כללי בעלי סבלני מאוד בלילה ולא מאבד את זה כמוני.. אז במידה וזו אופציה מבחינתכם.. 

מחזקת אותך שחשוב להקנות הרגלים טובים לפני לידה.. אחרת היולדת ממש נגמרת.. 

המון בהצלחה.

אבל לבעלי קשה בלילה מאוד.. והוא גם עובד מאוד מאוד קשה ביום... לי הרבה יותר פשוט לקום ולעשות דברים רק שלא מצליחה למצוא כרגע פתרון..
אשמח לעוד רעיונות אם יש...

כתבת שלא עוזר כך וכך וכך.
עצתי אם מתאים לך זה לשבת לידו בחדר כמה זמן שנצרך ולהציע שוב ושוב את הנל עד שיבין שאלו האופציות וירגע וירדם. תוך מספר לילות קטן המסר בדרך כלל עובר..
אם את כל פעם ״מוותרת״ ומביאה אלייך אז הוא יודע שהתעקשות תשיג את התוצאה הרצויה מבחינתו..
לא קל אבל שווה, ובדרך כלל קצר (2-3 לילות)...
בהצלחה!!!

הוא מרגיש שמשהו הולך לקרות. אז הוא מחפש קירבה.. וכנראה זה הזמן שהוא מצא לקבל אותה..

אין לי עצות.

בהצלחה!

לק"י

ילדתי שם לידה שניה כמעט 3 שנים אחרי לידה בקיסרי (לא שם).
המיילדת היתה מקסימה ב"ה! ממש השתדלה שאני לא אקרע (נקרעתי קצת ), ושהלידה תהיה רגילה. עודדה, ניסתה ליילד אותי בישיבה או שכיבה על הצד (דודה שלי היתה איתי, והיא הציעה בישיבה. והמיילדת הקשיבה).
בהתחלה היא הציעה לי חוקן ומקלחת (מעיד על פתיחות מסויימת. לא? אחרי ניתוח, ולא חיברו אותי מיד למוניטור).
היא היתה אחראית על 3 יולדות, אז יצאה ונכנסה.
ביקשתי אפידוראל כבר מהבדיקה במיון, ובעלי אומר שלקח למרדים הרבה זמן להגיע. אני לא הרגשתי ככה.
גם הייתי אצלם כמה פעמים (בשביל ייעוץ) והם רשמו שאני מעוניינת לנסות לידה רגילה. לא "איימו" בכלל בניתוח, לא הזכירו לרגע.


(נראה לי שזה ממש תלוי במיילדת שנופלים עליה).

גם באשפוז- היו נחמדים או בסדר.
הייתי בביות מלא, אז כדי להתקלח נעזרתי בצוות שישמור על התינוקת (לא תמיד זה הסתדר).
החדר היה צפוף- 4 בחדר לא גדול.
שמו אותה במיטת פוטו לידי (היא היתה עם צהבת).

בגדול הם טובים.
האוכל במחלקה לא משהו. (נכון ללפני 5 חודשים)
בחדר לידה היה נחמד.
אין להם גז צחוק (כנ"ל.)

האחיות לא מציקות ומעירות.
הרופאים שנפלתי עליהם היו חביבים.
והם מעודדים בנקה.

ילדתי פעם ראשונה שם בניתוח... הרופא המנתח היה ממש טוב! (במחלקה היו אחיות חמודות והיו איזה שתיים קצת מעצבנות כמו בכל מקום...)

בלידה השניה המיילדת באה רק לקראת הלידה ממש( מניחה שזה ככה ברוב בתי החולים) לא נתנה לי ללדת בתנוחה אחרת חוץ משכיבה על הגב... ניסיתי ללחוץ בצורה מסוימת והיא אמרה לאלא תלחצי עם הפה סגור😶 אבל בפועל עשיתי מה שבא לי..
וממש השקיעה שלא יהיו תפרים...מתחה ותפסה כזה לא יודעת מה עשתה שם ....הייתי צריכה להיות בניטור רציף( בגלל שהלידה הראשונה הייתה בניתוח) וכל שניה הייתי צריכה לשירותים אז יצא שכמה זמן בכלל הייתי בלי מוניטור... קראנו למיילדת כמה פעמים ולקח זמן עד שבאה...

בשתי הלידות הביאו לי את התינוק ממש מאוחר.. לידה ראשונה כי זה אחרי ניתוח ובלידה השניה בגלל שהיה עומס ...

לגבי האוכל אף פעם לא אכלתי שם....
הייתי בשתי הלידות ביולדות ב׳ שזה מחלקה שיש שתי נשים בחדר ( ככה גם ביולדות א׳)

ושביקשתי רופאה שתבדוק אז האחות אמרה שאם יהיה רופא אז היא זאת שתבדוק לי.. בקיצור התחשבו

( אחרי ניתוח הרופא כן התעקש לבדוק למרות. שחתמתי על סירוב בדיקה🤔)

היה לתינוקת צהבת והיינו צריכים להיות במעקב אז ביום שחרור הציעו לי את האפשרות להמשיך להשאר כדי שלא יהיה לי קשה לבוא כל יום... ממש חמודים( בפועל לא רציתי ממש רציתי כבר לחזור הביתה)...

הביות שם מלא... יועצות הנקה חמודות ממש והסבירו לי הכל יפה ובסבלנות...

בקיצור היה נחמד.. ( אני אישית יולדת שם כי אמא שלי 5 דק נסיעה מהבי״ח וזה כמובן גם הכי קרוב אלי )

אם הייתי בוחרת אז זה כנראה היה לניאדו...

בגדול, הלידה נגמרה בקיסרי חירום, היחס בחדר ניתוח היה נוראי ( תחושה של החפצה..)
לקח המון זמן עד שהביאו לי את התינוקות אחר כך וגם הייתי במסדרון( סיוט אחרי ניתוח!)
האחיות במחלקה לא היו סימפטיות במיוחד..
בלידה שאחרי לא חזרתי לשם, גם במחיר של נסיעה ארוכה

גם אצלי היה אותו הדבר.
מה שעשיתי כשנמאס לי לחכות, הלכתי לתינוקיה (רחוק...) ופשוט הייתי לידו, דיברתי איתו וליטפתי.

אם יצא לי עוד פעם ללדת שם, מה שאני רוצה לעשות זה:
א. לבקש אפס הפרדה.
ב. לדרוש שבמקום לשים את התינוק בחימום שיתנו לי לחמם אותו גוף אל גוף, יותר טבעי ויעיל.

אבל מזמן

זה נשמר יותר זמן.
אבל מודה שלא יצא לי לשמור כמה ימים.. פירות אני מגרדת לאותה ארוחה פרי-שניים (מקסימום אם לא נגמר מחסלת בעצמי...) וירקות אני לוקחת מהתבשילים שלנו.

ולא הייתי מנסה משהו שלא עבר אישור של משרד הבריאות..

לביקורת

מעקב תנועות את עושה, לא?
כן כדאי לקפוץ לאחות למדוד משקל, לח"ד ולעשות סטיק שתן.

זה מאד חשוב בשבוע שלך

ישר לרב..

אולי זה נהיה קצת יותר מאז שדיברנו איתו..
אני מנסה להיזכר אם לפני ההריון איך הייתי מגדירה כזה דבר ולא מצליחה..
יש סיכוי שזה לא מחזור?

ואל תחמירי על עצמך.,
ועד שתשאלי רב
ושתהיי בטוחה בוודאות שזה לא אוסר
הייתי מתרחקת ונוהגת בהרחקה

בשלב הזה עד שבעה שבועות זה נורמלי לדימום והכתמים של אחרי הלידה
ותעקבי לראות אם זה מתפתח

טבלתי כבר לפני שבוע..

אחרי לידה הכל יכוליות

במיוחד אם את מניקה
גם יכול להיות פצע

אוסר רק אם הכתם בצבע אוסר, גדול מגריס, על משהו לבן ושמקבל טומאה (או על הגוף).

בכל אופן כדאי להתרגל לחכות קצת בין ההשתנה לניגוב כדי לצאת מספק הרגשה.

הקינוח לא קשור לצרכים
כל עוד ראית אחרי קינוח צריך לשאול כי הבעיה היא שיש חשש שבזמן הקינוח הייתה ההרגשה
אבל יש כל מני דעות לכן חייבים לשאול

לבד חייב שאלת רב

שאלת רב זה למקרים שלא ברור מה ההלכה. מי שפותח ספר ולומדת בעצמה דיני כתמים תצטרך לשאול הרבה פחות.

יש פעמים שזה לא ברור ממש הצבעוהכל

זה גם על מה. מתי. גודל וכו'.

יצא לי כמה פעמים לראות כתם שחשבתי שטמא והרב אמר שלא..,
אז למה לי להסתבך

כשלא בטוחים שטהור.

הרבנים לא יכולים כל היום לענות על שאלות כאלה כשאפשר להחליט לבד בחלק מהמקרים.

זמן מה ואז הצבע כבר שונה

למדת פעם הלכות כתמים?
יש הלכות ברורות, לא צריך לרוץ עם כל דבר לרב. לא בשמיים היא, כל אחת יכולה לשבת ללמוד ולדעת בעצמה.
נכון שאם יש מקרה של ספק, כגון כתם גדול מגריס על משהו שמקבל טומאה או בספק הרגשה והצבע שלו בעייתי אז צריך לשאול רב, אבל רוב המקרים הם לא כאלה.

באמת כשמדובר בשאלה של צבע טהור טמא אני שואלת רב אבל רוב הכתמים אפשר להתיר בלי קשר לצבע שלהם וזה משהו שלא צריך לשאול רב.

תשאלי רב

תודה!

בגלל שזה קרה לי אני רוצה להזהיר...
אם את רואה שהכתמים ממשיכים תתייעצי עם רופא אם זה תקין. יתכן שיש שאריות שיליה, ואם לא מגלים את זה בזמן זה יכול לגרום לזיהומים והסתבכויות, שלא נדע...

אומנם עדין לא שישה שבועות אחרי לידה אבל גם אני אחרי הטבילה, ויש מדי פעם כתמים, פעמיים גם בטעות ראיתי בקינוח, ופעם בשירותים.... מתלבטת גם מה לעשות, בעקרון לפי הספרדים( הרב עובדיה, וגם לפי מכון פועה), הם מקילים בכל המקרים האלה, אבל זה ככ הרבה פעמים, שזה נראה לי ממש מוזר, וקשה לי שיש ככ הרבה פעמים דימום ומתירים את זה, נראה לי שאני אתקשר מחר למכון פועה לברר זאת שוב....

שהילדה תגדל יהיו לה חברות

ציון, תאיר, אור,

רק עם יותר מידי האות "ל"

ותהלליה זה משמעות שונה

עטרה, עטרת, עתרת, אמונה, שבות, בת עמי, מעיין, תחיה, יסכה, בת ציון, צוריה,תפארת....

עתרת ב- ת'?
מה זה?

ולדעתי הכי יפה ממש שהציעו פה...

שמות נוספים- תאיר (ציון -אם את רוצה שם שני), גילי (שמות שיניים שמסתדרים יכולים להיות ציון/טובה/ שמחה/שירה/רננה), ליבי (טובה/ברכה/שמחה), שיר (שוב לשם שני יכול להיות שירה/שמחה/גאולה וכו'), אני אוהבת גם גפן.

קצת יותר למעלה בסולם המקוריות יש את אהבה, נהרה, נהורא, נחלה, ערגה, תגל.

רוני בת ציון

פדות

נעמי

אלירז

או אחות שאני מכירה או מוקד אחיות... בהצלחה!!

אולי ורידים?

הייתי הולכת להיבדק.

בתאומים הסיכוי לרעלת עולה משמעותי מאד ובבית חולים מתייחסים לזה מאד ברצינות

מיותר לציין שלהבדק בתזמון כזה זה לא נחמד...ערב חג וכו'...
בגלל שאני מרגישה טוב עכשיו והרגל לא כואבת ולא נפוחה אדחה את זה לאחרי החג בע''ה.

אני בתשיעי כבר כמה ימים עם כאבי רגליים איומים

ובאמת בערב מרגישה שהרגליים נפוחות אבל לא למטה אלא מהברך ומעלה

אבל כשאני קמה בבוקר אין שום נפיחות

וזה גם לא בצקת

אני מרגישה את כל המפשעות כאילו יש לי בהם מכה כחולה!

זה נורמלי?

לא לכל אחת יש את כולם.
גם כאבים ברום הבטן יכולים להעיד על רעלת.

כשמגיעים למיון עם אחד הסימנים עושים ישר בדיקות דם ושתן לבדוק אם יש עדות לרעלת.

ואין לרופאים מושג למה לאחת זה קורה ולשנייה לא.

לי לא היו בכלל בצקות ובגלל מדידה אחת גבוהה של לחץ דם השאירו אותי ללילה כי פחדו שמתפתחת רעלת.

ב"ה, בבוקר שיחררו אותי וראו שהכל בסדר.

בעלי אומר- הילד גדל לבד, אנחנו רק שומרים עליו שלא יקרה לו משהו..

בפועל, כן. זו אחריות גדולה מאד! ומספקת מאד.
מה שאתה צריך, לפחות בהתחלה, זה בעיקר לספק לאשתך היקרה את הנוחות האידיאלית לטיפול בתינוק.
אם זה לקנות את כל הדברים שצריך, ואם זה לדאוג שהיא תאכל ותנוח בין לבין.
וכם, גם קצת לטפל בעצמך בתינוק, מה שיהיה צריך.
אל תפחד, זה נכון שתינוקות הם קטנים ועדינים, אבל הם לא כל כך פגיעים כמו שזה נראה מבחוץ.

מזל טוב! הרבה סבלנות ואורך רוח בעז"ה.

אני חושבת שעל כל אחד עוברות המחשבות האלה בצורה זו או אחרת, גברים ונשים. אז אתה בחברה טובה
זה באמת שינוי גדול ומשמעותי ודי מלחיץ, אבל באמת מה שעוזר זה לזכור שאם ה' בוחר בנו להיות הורים של נשמה מסויימת, זה אומר שאנחנו ההורים הכי טובים בשבילה ובעזרת ה' נמלא את תפקידנו על הצד הטוב ביותר. ורק בעזרתו!

ואז חשבתי לעצמי שני דברים-
א: הרבה אנשים עשו את זה לפניי..מסתבר שזה אפשרי. ואפשר ורצוי להתייעץ ולשאול הורים סביבכם על שאלות שעולות לכם.
ב: הילד לא נולד בר מצוה..יחד עם כל שלב בהתפתחות אנחנו גדלים איתם ולומדים. לא צריך עכשיו להתעסק בשאלות הרות גורל כמו איזה מוסד הכי מתאים לאידיאולוגיה החינוכית שלנו...
עם הילד שגדל גם אנחנו משתכללים ולומדים.
ותכלס תינוק שנולד צריך: אוכל, לבוש, חום ואהבה.

שיהיה במזל טוב ורק בבריאות

נורמלי לחלוטין

תופעה מוכרת וידועה...

גם כשמחכים כמה שנים, עדיין, המחשבות האלה תמיד קיימות..

אני חושבת שעצם המחשבה מראה על יכולת... רק טיפש יהיה בטוח בעצמו במאה אחוז לפני צעד משמעותי כל כך.

שנשמע בשורות טובות מכולם

לק"י

הסיכון הוא הפרדות שיליה, גם אם המכה לא בבטן.

עם כל ההכנות לקראת החג ממש לא מתאים..
גם נראה לי שאין בעצם מה לעשות..
תודה! בשורות טובות וחג שמח

בעיקרון ההנחיה להיבדק.
לא יודעת אם גם בשבועות מוקדמים זו ההנחיה.

אמרו שמחובתי לבדוק...

והרופא במיון אמר לי אני לא מאמין שבאת בגלל זה. הוא אמר לי שאין כמעט סיכוי שמשהו יקרה. אבל אפילו אם הייתי מדברת איתן בטלפון לפני סביר שעדיין הייתי רצה לבדוק.
בכללי בזמן האחרון אני מרגישה זלזול בהרגשה של האישה בהריון.

איפה בישולים איפה הכנות... נעשה על האש וזהו
חג שמח ובשורות טובות לכולם

ושתספיקי לחזור לפני החג.
אפשר גם לבשל על הפלטה.

כדאי לבדוק..
סביר להניח שהוא פשוט שינה תנוחה ואת מרגישה את התנועות יותר

משהי כתבה פה פעם ששמעה שיש דבר כזה שיהיה ריבוי תנועות והייתה מצוקה אבל ההנחייה היא אם התנועות פוחתות ללכת להבדק

החלטות טובות!

או נחת אחרי הרבה זמן של פעילות, אם לא וזה ממשיך, אני גם שמעתי איזה סיפור לא מזמן אז כן הייתי הולכת לבדוק

אני אצל התאומים הרגשתי אכן שינוי באופי התנועות כשהם התהפכו.

אפשר לנסות להרגיש.

אם את לא בטוחה את יכולה לגשת מחר למרכז בריאות האשה ויכניסו אותך לרופא לבדוק

יכול להיות שהידיים והרגליים בצד ימין פשוט..

גם אני הרגשתי את כל התנועות בצד ימין בשבועות האחרונים. אבל זה לא קשור לעכוז, אם היה עכוז היית מרגישה את התנועות באזור יותר נמוך ממה שהיית רגילה, ולא הבדל של ימין או שמאל

והיא הייתה מצג ראש כמעט כל ההיריון... תנוח דעתך;)

רוחבי) ואני מרגישה את התנועות בצד ימין על הצלעות כי הראש שם

וההבדל שאין לי את הלחצים למטה כמו כל ההריונות  שלא הייתי מסוגלת ללכת מרוב כאבים למטה!

אלא אני סובלת יותר מכאבים בצדדים ובצלע למעלה!

ראיתי כבר כמה פעמים את הפוסטים שלך ואני חייבת להגיד לך לשחרר!! הלחץ הזה לא תורם לעניין! גם אני הייתי ככה שציפיתי והאמנתי והתאכזבתי.. עד שהחלטתי שאני משחררת ובוטחת בה' שזה יקרה בזמן הכי מתאים! ממליצה לך להתעסק בדברים שמרגיעים אותך כדי שלא תתעסקי בזה כל הזמן.. אפילו אם אתם יכולים לעשות אייזה יום כיף את ובעלך קצת לנקות את הראש זה יעזור לך לשחרר לקראת החודש החדש.. ובעז"ה תבשרי לנו בשורות טובות.

פשוט מוזר לי שפתאוםזה רק יומיים

את חושבת שאת לא בלחץ אבל הכתיבה שלך משדרת לחץ מטורף ואפילו אובססיה להריון...
נשמה, אני מעריצה אותך על הרצון במיוחד כאשר יש לך בבית תינוקת פחות משנה , אבל שחררי ותהני ממנה...יבוא כשיתאים ויש מי שיודע מתי הכי מתאים...תורידי את זה מהראש בכלל..
תשתדלי בכל אופן
חג שמח!!

אני לא מכירה את היסטוריית ההריונות שלך, ולא יודעת כמה זמן לקח לך להיכנס להריון הראשון ולכן כמובן שלא שופטת אותך!!
אבל לפי כמות הפוסטים והתוכן ניכר שאת בהתעסקות יתר עם הנושא.. ניתן לראות שאת בלחץ- כי כתבת שכאשר יצאה תשובה שלילית נכנסת לדיכאון ובכית יום שלם.
אנחנו כאן כדי לתמוך בך, זה חלק ממהותו של הפורום.. אך בשבילך- את צריכה להרפות! באמת בשבילך.. ההתעסקות היומיומית בזה גורמת לך לאכזבות. כגודל הציפייה כן גודל האכזבה.
מאחלת לך הריון קל ותקין. במהרה, בנחת, בבריאות!

ואפילו כתבתי על זה
שהרופאה אמרה שיכוליות שכן היה היריון ונפל..
לכן היה הבכי

לא ספציפית אלייך
בכללי יכול להיות הרבה דברים תמיד, בגלל שהתפלאת שהמחזור איחר וכו היא נתנה לך סברה שיכולה לקרות לפעמים
בעיניי זה לא שהיא ראתה סיבה אצלך ספציפית שנפל אלא סתם זרקה לך דברים שיכולים לקרות..

לא התכוונתי בקטע רע.. מצטערת אם התפרש ככה! כתבתי רק מדאגה ורצון טוב.
בהצלחה.

הכל בסדר ותודה על הדאגה ❤

צריך ליפול האסימון... אין כל כך דרך לבצע את זה, וזה מכניס לסוג של לחץ נוסף... למה אני לא מרפה??

בתכלס, זה הכי נכון בעולם  אבל אין דרך ידועה לביצוע.

החודש שנכנסתי להריון, הוא החודש שהכי לא חשבתי על הכיוון..

את מינקה? בהנקה לפעמים המחזור מאחר או מקדים לפעמים דימום קצר או ארוך וכאלה...

בשורות טובות!

לכולן בשורות טובות

שיהיה הריון תקין וקל וידיים מלאות!!!

אמןן ...

יש לי חברה טובה שבדיוק סיפרה לי שרוב הזמן מאז הלידה בפסח, הם היו בהרחקות בגלל הדימומים מהכדורים

שיש עוד אמצעי מניעה מלבד גלולות

אותו הדבר בעיקרון אבל כל אישה זה אחרת לי הן עשו ממש רע ועברתי להתקן הייתי מאוד מרוצה
לגבי הכתמים כדאי להתחיל אחרי המקווה אבל זה טיפה סיכון

בקשר לאמצעי מניעה, תמיד השתמשתי בנרות ובימים הפוריים שמתי 2 וזה עזר

בארץ יש הרבה נקודות מכירה, פשוט תגגלי על זה, לא הבנתי בדיוק מה זה היונים שליליים שיש בתוכם, מה שבטוח זה שממש סידר לי את המחזור אחרי הפלה מאוחרת שהייתה כמו לידה

הזמנתי לפני חודשיים ועדיין לא הגיע. כבר פתחתי תלונה והחזירו למ את הכסף

הבעיה בדר"כ בדואר בישראל

יש גלולות להנקה-מיקרולוט וסרזט. לי הסרזט היה מזעזע ועשה לי מלא כתמים ודימומים והמיקרולוט מעולה ולא עשה לי בכלל בכלל.

כשתפסיקי להניק צריך להחליף את הגלולות לרגילות.
לתרופה ארוכה, שנה - שנתיים ממליצים על התקן בדרכ...

הבנתי שזה כמו סרזט.
לי לא היו דימומים ולבינתיים גם לא תופעות לואי נוראיות.
צריכה בעקרון להתחיל לקחת שבוע לפני שאת רוצה להיות מוגנת
תבקשי מהרופאה בבדיקה אחרי לידה.

ממליצה לך לחפש.

בגדול אומרים שבדרך כלל משבוע שלושים ומשהו (לא זוכרת כמה בדיוק) רוב העוברים כבר לא מתהפכים הרבה, אבל אצלי בהריון הקודם הייתי צריכה לעשות אולטרסאונד פעמיים בשבוע משבוע 30, וכל פעם שהגעתי המצג היה שונה מהפעם הקודמת (עד הזירוז בשבוע 37...).

אם תתהפך אז לבטל את התור..

והתפוגגה בזכותכן. 🙂 חג שמח🌸

ככה זה בהתחלה..

וזה נורמלי לרוץ הרבה לשירותים
בשלב הזה זה כתוצאה מהורמון הבטא שגורם לתכיפות במתן שתן

אבל בהמשך, אחרי חודש וחצי ככה, ממש נרגע.

כשהעובר יוצא מחוץ לאגן.. ואז שוב חוזר לקראת הסוף.
היה לי גם ככה בהריון הראשון

לי אישי. כנראה יש פטמות רגישות וממש, עשה לי קילופים שורפים... פעם הבאה הייתי מנסה פשוט עם משאבת חלב, אומרים שגם עובד על אותו רעיון

טיפטפו לי המים.

לקחתי איתי משאיבה לבית החולים ופשוט שאבתי כמה דקות מכל צד כמה פעמים עם הפסקות

אחרי שעתיים בערך ירדו לי כל המים והתחילו צירים.

אבל כדאי לך לחכות לאחרי החג.

אם אין דחיפות רפואית זו בעיה הלכתית לזרז, כי את יכולה להיכנס עם הלידה לחג.