פורום הריון ולידה (עמוד 3634)

שזה קשור לשרירי רצפת אגן.
במקרה כזה פיזיותרפיה של רצפת אגן יכולה לעזור מאד. ממש משדרג את החיים!!

(מסייגת שאין לי השכלה רפואית וזה מן הסתם יכול לנבוע גם מדברים אחרים)

מן הסתם המחזור הוא לפחות עוד עשרה ימים. גם אם נניח היית מתחילה 7 ימים ל פני המחזור בדרך כלל זה היה בסדר...
הרבה מזל טוב, רוגע ושמחה

אבל היא לא הייתה עגלת אמבטיה, והיו לה שלושה גלגלים - כך שזה דגם שונה למדי ממה שיש לכם...

אם בכל-זאת נוכל להיות לכם לעזר - את מוזמנת לפנות באישי...

אשמח שתברכי אותי לעובר בריא ולידה קלה (בעילום שם הקב"ה בטח יודע   )

אמן ותודה על כל הברכות!

נשארו לי מההריון 2 חב' (6 מזרקים).. מוזמנת לפרטי

את בארץ?

אני מאזור ירושלים.
אבל אנסה להגיע לאזורים אחרים אם צריך

פשוט מכירה גמח, אבל זה רחוק לך...
בהצלחה ממש!!
את יכולה אולי לפרסם בפורומים של פוריות.

פני לאישי

גוגל:
אנוקספרין (קלקסן) הוא תרופה מדללת דם, השייכת לקבוצת חומרים נוגדי קרישה מקבוצת הפרין בעל משקל מולקולרי נמוך. זריקות קלקסן (אנוקספרין) משמשות לטיפול ולמניעת היווצרות קרישי דם וכן לטיפול בסוגים מסוימים של אנגינה ואוטם בשריר הלב.
בנוסף, זריקות קלקסן (אנוקספרין) מיועדות למניעת קרישי דם בהריון.

זו תרופה-שניתנת ב זריקות, יש נשים שבעקבות מצב בריאותי כזה או אחר (בהוראת רופא כמובן)
נדרשות להזריק לעצמן לאורך תקופה/הריוןולאחריו.
לרוב עקב בעיות קרישיות או סיבוכי הריון בעבר.
זה לא פשוט, כואב ,שורף,משאיר חבורות כחולות,ועוד לא דיברתי על תופעות הלוואי..
וכמובן-גם עולה הרבה כסף. (אז תכפילו ותחשבו את זה כפול 9חודשים לפחות)
.
אבל כנראה שגם לרוב מציל חיים.
.
יישר כח עצום לתורמות!! מעריכה את זה מאוד!!!

אתן צדיקות! באמת!!
שנזכה כולנו לבריאות איתנה! אמן!

עדיין רלוונטי?

דימום פנימי, לא משהו שראיתי בעצמי..
רופא שהייתי אצלו במוקד ראה את זה, ואחר כך כשבאתי לרופאה שלי היא התעלמה מזה. כששאלתי אמרה בביטול שאין שום דבר כזה.. היחס שלה בכללי לא היה נעים אז אני לא זוכרת/ יודעת מה היה עם זה.
בכל מקרה בסוף ב"ה נולד תינוק מתוק ובריא.
רק בריאות!

מדהים איך שתגובות טובות מרגיעות..

 

ראו באולטרסאונד בשבוע 8.
הטכנאית אמרה שזה תקין ואו שזה יוצא או שזה נספג.

כמה ימים אחר כך היה דימום קל (כמו היום האחרון של המחזור בערך).
ליתר ביטחון הרמתי טלפון למוקד והסברתי מה אני רואה והרופא אמר שזה תקין
(האמת שזה דווקא היה מרגיע שראו את הדימום באולטרסאונד כי אם לא הייתי יותר נלחצת כשהייתי רואה פתאום את הדימום השתרשות..)

אם כן גם לי היו כמה בהריון האחרון, ברוך השם נולדה תינוקת בריאה ומתוקה

לי היה דימום, לא רק בתוך הרחם. ממש דיממתי. זה היה קצת מלחיץ, תחילת הריון (שבוע 7 / 8)
באולטרסאונד אחר כך ראו המטומה גדולה שלקח לה זמן להיספג,

אבל ב"ה נולד תינוק בריא ומתוק

היה דימום
חשבתי שזה מחזור קצת שונה
אחרי הטבילה דימום קטן
נכנסתי לסרטים שמשהו לא בסדר בגוף שלי ולכן אני לא נכנסת להריון (היינו בנסיונות)
הלכתי מבוהלת לרופאה
א.ס.
גברת
את בהריון, לא מחזור ולא כלום
הייתי בהלם
היו לי הרבה דימומים בתחילת ההריון הזה וקיבלתי תמיכה
בה תינוקת מהממת

ודימממתי כמה פעמים בגלל זה אבל ב"ה נולדה תינוקתת בריאה ומתוקהה!!

רחת נספגה אחרי שבוע
ובפעם השניה- אחרי חודש וחצי+

לנוח,לא להתאמץ,לא לקיים יחסים ולשתות ...זה ההנחיות בדר''כ
ולחשוב טוב!כי לרוב זה נספג

לא בקיאה מספיק אבל אולי שווה לחפש אם כן חשוב לך.

אשמח לשמוע!

יויו יש מצב שזה מתקפל קטן ויכנס לך לתא מטען

לי יש חייו ואני מקפלת ומכניסה מתחת לכיסא תינוק.
יש לנו שברולט ספארק

יש לנו קיה פיקנטו. (הורדנו את המשטח שמגביל את גובה תא המטען)
נכנסות עגלות טיולון של כל מיני חברות (טיולון זה השלד בעצם, עם הטיולון עליו).
חוץ מזה, רוב האמבטיות ניתנות ל"שיטוח" למטרת אחסון. קצת פחות נחמד לעשות את זה באופן שגרתי, אבל זה אפשרי.
אני בטוחה בזה לגבי בייביג'וגר, ג'ואי, וחברות נוספות.

יש מאמס אנד פאפס ארמדילו פליפ,
נכנסת לקיה פיקנטו רק במאמץ.
אז לא ממליצה..
בהצלחה

בסד

נראה לי מעולה לאנשים עם רכב

האמבטיה מתקפלת אבל לדעתי השלדה כבדה. לי יש peg perego switch, האמבטיה לא מתקפלת אבל נכנסת יופי לבגאז' יחד עם השלדה שהיא קלילה.

אינגליזינה גם מתמודדים עם אוטו קטן, בפגז' שמים את האמבטיה (קשיחה) ועליה מניחים את השלד כשהוא במצב סגור

ביוץ בזמן הנקה לא מחייב ווסת
אם יש לך עכשיו ביוץ- זה לא אומר שהיה לך או שיהיה לך כל זמן ההנקה, כי זה לא תמיד סדיר ההנקה.
אבל כשיש ביוץ- בהחלט אפשר להיכנס להריון.

כשכתבת לא סדיר בזמן ההנקה התכוונת למחזור או לביוץ.
חידוש גדול בשבילי שיכול להיות ביוץ ללא מחזור.וואואו

תודה ממש, מחכה לתשובות

חייב להיות וסת לפני הביוץ... אני מניחה

אז תמיד אחרי ביוץ חייב להיות וסת אלא אם כן נכנסים להריון שאז....

(שלמיטב הבנתי הוא אכן יכול להתרחש בהנקה)

זה אומר בעצם שהשחלות כבר חזרו לפעולה הסדירה שלהן = להבשיל ביציות, אבל הרחם עוד לא חזר לפעולה הסדירה שלו = לעבות את הרירית.

ואם כך, למיטב הבנתי, לא יוכל להיווצר הריון מהביוצים האלה.

הפריה אולי תהיה, אבל הביצית המופרית לא תוכל להשתרש ברחם בלי רירית מעובה... היא תיפלט החוצה.

הריון יוכל להיווצר רק כשגם הרחם יחזור לפעילות סדירה.

(וכשמגיע השלב הזה, תמיד קיים הסיכוי שלא יידעו את זה, כי בביוץ הראשון ייווצר הריון, ולא יספיקו לראות שהווסתות חוזרות)

לק"י

ואז בעצם הרירית נפלטת בלי דימום?

יכל להיות שהרירית לא מספיק עבה כדי לקלוט את ההריון ואז הוא לא יקלט בגלל זה אבל כן יהיה דימום

באמת בהנקה הרבה פעמים הדימום מאוד חלש וקצר

זה בעצם מה שקורה בכל תקופת האל-וסת שאחרי לידה (לברוכות המזל מבינינו שיש להן תקופה כזאת) - רירית הרחם נשארת דקה, ולכן גם לא צריכה להיפלט החוצה, ואין דימום.

אם הייתה הפריה בלי השתרשות, לא נראה לי שזה אמור לשנות את המצב הזה. הרירית הדקה ברחם לא אמורה להיפלט.

הביצית המופרית כן נפלטת, אבל היא מיקרוסקופית.

אבל ייתכן גם שהרחם בתהליך של לחזור לפעילות, אבל עדיין לא פעילות מלאה ולכן אין ווסת, אבל כן ייקלט הריון

אם הרירית עבה מספיק כדי לקלוט הריון, על אחת כמה וכמה שהיא עבה מספיק כדי להיפלט (=וסת) במצב שההריון לא נקלט.

אם יש מצב ביניים (הרירית מתעבה רק קצת) אז וסת תהיה, אבל הריון לא יוכל להיקלט כך.

לפי מה שאת כותבת כן יש מצב לביוץ בלי ווסת אחריה? .
מקווה שבאמת הבנתי נכון

10 וחצי חודשים, בלי מחזור. בשבוע שעבר היתה לי הרגשה במשך יום שלם כאילו אני עומדת לקבל, אבל היו לי כאלה כמה פעמים בחודשים האחרונים.

בסוף היום היה טיפה דם עם הפרשה שקפקפה.

בגלל ההרגשה במשך היום החמרתי והחלטתי שזה מחזור. ביום אח"כ- נאדה, נקי. בלילה אח"כ- עוד טיפה יותר הפרשה אדומה בתוך הפרשה צהובה.

במשך השבוע עוד קצת הפרשות חומות...

 

בקיצור, כנראה שהיה לי מחזורון קטן...

הבעיה היא שעכשיו אני ב7 נקיים וכבר פעמיים יצא לי צבע חום אדמדם עם ההפרשה בבדיקה - הרב אמר לי שהוא לא רואה צבע (זה היה יום אחרי וכנראה התייבש) אז אני ממשיכה עם ה7 נקיים

אבל תכל'ס, לא ברור לי כל הקטע הזה.

 

מה גם שהיום ממש כואב לי כאילו אני עומדת לקבל שוב והיתה באמת הפרשונת של משהו חום בהיר.

 

לא יודעת כבר מה לחשוב - לפנות לרופאת נשים? יש למישהי נסיון עם זה?

 

 

 

לא בטוח שזו צניחה..
א-ב-ל
כדאי ומומלץ כבר עכשיו להתחיל בהדרגה בתרגילי קגל לחיזוק רצפת האגן. את ממש תרגישי איך בהתחלה זה יותר קשה לשלוט בשריר ולאט לאט זה מתחזק.

לגבי מה שאצ מרגישה בנרתיק... כשהתינוק יוצא הוא דוחף את כל רקמות הנרתיק כמו אקורדיון הגיוני שאחרי הלידה עדיין יש שם עור רפוי

אבל בכל מקרה אם את גם מרגישה תחושות מוזרות תלכי להבדק

 

גם לא שניה או שלישית אבל אולי אני כבר לא זוכרת?...

זה משהו שדרש בדיקה נשמע?

אבל זה לא נשמע דחוף במיוחד

אני הרגשתי אחרי לידה כל פעם שאני קמה מישיבה שכל האיברים הפנימיים שלי לא מחוברים לגוף והכל נופל מבפנים (סליחה על התיאור) ואמרו לי בבי''ח שזה בסדר כי התינוק פילס לעצמו את הדרך לצאת והזיז הכל.... אבל אם את מדברת על איזור הנרתיק אז אין לי מושג....
בכל אופן-איך את מסוגלת להכניס לשם אצבעות שבוע אחרי לידה?😬

לא בקטע של להלחיץ...פשוט נשמע שזה הדבר שהכי כדאי כרגע

זה נשמע כמו צניחה מסוימת של שלפוחית השתן או צניחה מסוימת של הנרתיק. קודם כל מיד אחרי הלידה זה שכיח מאוד והמצב יסתדר במידה מסוימת גם אם לא תעשי כלום... דבר נוסף ייתכן ואת צריכה להתחיל פיזיוטרפיה לרצפת האגן אצל פיזיטרפיסטית אבל לא כרגע, חכי שהדימום יהיה לקראת סיום, ותראי מה המצב. בנתיים תעשי בעצמך תרגילי קיגל.

בעקרון כמעט והפסיק הדימום....
אני כבר כמה ימים בלי כלום (תחתונית נשארת לבנה ונקיה) ורק בניגוב לפעמים יש הפרשות.
מתלבטת ממה זה בדיוק והאם הדבר הזה קשור לכך
(בד"כ הדימום שלי נגמר נורא מהר, ב"ה, אני רק לא יודעת האם מה שיש בניגוב קשור למה שצונח שם כי זה יושב ממש בפתח הנרתיק )

מפחדת בכלל לקיים יחסים ככה ולא יודעת אם אפשרי...
האם זה משנה באיזה תנוחות אהיה בינתיים כדי שיחזור למקומו?
דווקא לשבת או לשכב?
כשאני שוכבת על הגב ומכניסה אצבע לנרתיק לא מרגישה את זה.
כשיושבת על האסלה זה ממש בפתח

אם זה צניחה בדרגה נמוכה יכול להיות שזה יחזור לא אחרי הרבה זמן אבל בטוח מאוד יעזור לך הדרכה לתרגילים מתאימים, ממה שאני יודעת לא אמור לכאוב בזמן יחסים

כששוכבים, לא מרגישים את הצניחה.
כשהגעתי לרופאה והתלוננתי על משהו בפתח הנרתיק היא לא הבינה מה אני רוצה, רק פיזיטרפיסטיות יודעות לאבחן מה המצב.( היא בדקה לי בעמידה/ ישיבה )
כשגיליתי את זה לפני הרבה שנים חשבתי שיש לי איזה ציסטה והייתי ממש בחרדות עד שהגעתי לרופאה. מאז אחרי כל לידה זה במצב ממש לא טוב ואז זה לאט לאט משתפר במיוחד אם אני עושה תרגילים, ולא תמיד עשיתי....

גם אצלך זה נשמע לי ככה... כי זה מה שאני מרגישה, תכניסי יד בפנים (אם זה שייך כרגע, אני לא יודעת כמה זמן את אחרי לידה), ואם את מרגישה למעלה את צוואר הרחם, אז זה לא צניחה של הרחם...
לי במשך השנים גם התווסף קצת צניחה של קירות הנרתיק, הרופאה אמרה שזה שינויים במבנה נורמלים אחרי הרבה לידות.

סליחה שאני נדחפת חח
רופא נשים אמר לך? הפיזיותרפיסטית בודקת ואגינאלית?? בחיים לא חשבתי

אבל בדכ גוש רך נייד בפתח הנרתיק זה השלפוחית. ומרגישים את צוואר הרחם למעלה. אחרי לידה גם הרחם בצניחה מסוימת. מרגישים את הצוואר נמוך יותר מבדכ. צריך לחזק את השרירים...

שכבתי ואז קמתי
מה שצנח זה כאילו הקיר של הנרתיק שמקביל לבטן/עצם החיק.
זה נקרא שזו השלפוחית? איזה תרגילים עוזרים לחזק את זה?

אין לי כרגע אשרות ריאלית לסוע לרופא

של רצפת האגן, שתתן לך תרגילים ותנחה אותך מה לעשות. קשה לדעת מאה אחוז עד שלא בודקים.
כמה זמן את אחרי לידה?

המאמץ של הלידה, הכובד של ההריון...

תלכי לרופא שייתן לך הפניה

יכול להיות שבגלל שיש לך כאבי בטן בשעות האלה והעובר כבר גדל אז זה הגיוני..
אבל הכי טוב במקרים כאלה להתייעץ עם רופא/ מוקד לפי התיאור הם יכולים להגיד לך מה זה אומר ואם צריך ללכת להבדק

כתוצאה מהמאמץ במהלך היום. זה שזה עובר בשינה מעיד על זה.
תנסי להתאמץ קצת פחות, להוריד הילוך בערב, ולהקפיד על שתיה במהלך כל היום.

בעז"ה מאחלת לכם עוד הרבה רגעים של נחת ואושר יחד

מזכירה לי את החודשים הראשונים עם הילדון, כמה הוקסמתי מכל רגע, מכל נשימה, ולא האמנתי שהדבר המושלם הזה יצא ממני והייתי חלק מהבריאה שלו!
אחר כך הרגשות האלה וההודיה הגדולה היטשטשו עם הזמן... אז תודה רבה על התזכורת להמשיך להודות ולבקש על העתיד!

אחרי שתי הפלות... מתפללת יום יום לסיים את ההריון בידיים מלאות.
התחזקתי בתפילה. יש תפילה מיוחדת לאישה בהריון.
אומרים אותה אחרי חמישה פרקי תהילים.
ועדיין. אני חושבת שכשמגיעים לשבועות יותר גבוהים מתחילים להרגיש את העובר משהו קצת נרגע.

מאחלת לך לסיים בבריאות איתנה וביידיים מלאות.

כנראה שרק תפילות יגרמו לרוגע..

אחרי הסטוריה של הפלות למדתי שבנוסף לתפילות- מחשבה יוצרת מציאות.. לגמרי תחשבי טוב יהיה טוב.
פחדתי כמוך לדמיין מציאות טובה אבל עשיתי את זה בכח. כל כך פחדתי להתאכזב אבל זה הוכיח את עצמו ב"ה! וככה גם מהתהליך של ההריון נהנים יותר!

מקווה להצליח..

וגם אחרי, מודעת לכך שזה נס תינוק בריא ושלם בזמנו, אז הרבה תפילות
ואמונה בכוחות שהקבה נתן לי להביא ילד לעולם.
התחושות שלך עוברות כנראה אצל כל אשה, ועדיין לא מנבאות כלום... לרוב הנשים אין הפלות חוזרות, ותראי כמה ילדים נולדים ב"ה...


טבעי שיום אחרי שהתבשרת על הריון הכל מציף וסוער ומבלבל, מאמינה ומקווה בשבילך שתתרגלי להריון, ותהיי רגועה יותר (גם אם החשש ישאר תמיד... עד הסוף. ככה זה)

זה פשוט הריון שחיכינו לו די הרבה... הוא יקר לי מאוד.

זה זמן טוב לתרגל את התודעה לכך ששום דבר לא באמת תלוי בנו, והכל זה חסד של רבש״ע. ללמוד להודות על הטוב, וגם על מה שחלילה לא נראה בעינינו כטוב...

אין לנו פשוט שליטה על כלום!

רק להאמין בו..

חוותי את זה על בשרי גם אני כמוך פחדתי להתאכזב אם יקרה משהו ובשבוע 17 עברתי הפלה כי פשוט היה ירידת מים ולא יכלו להציל את העובר..
פשוט צריך לחשוב טוב ולשנות את המחשבה להתפלל לקב"ה זה ברור ולבקש בהדלקת נרות הריון תקין שהזרע יהיה חיה וקיימא ותסיימי את ההריון בידיים מלאות ובעזרת ה זה מה שיהיה.
שיהיה לך המשך הריון קל ומשעמםם ובידיים מלאותת
אמן

להראות תמונות בספרים של תינוקות ולהסביר.
אם אפשר למצוא לה חברה של בני גילה, תינוקות מאוד מתעניינים בחבריהם

לשיר. לשחק איתה. לטייל.

תתמללי לה את מה שאת עושה.

את משכיבה על הבטן?

על שמיכה/משטח פעילות או אפילו על הרצפה כשהיא נקיה ביום חם.. עם כמה צעצועים או חפצים מושכים.
כל פעם כמה דקות עד שנמאס לה.. לאט לאט מתארך וזה מאוד חשוב שהיא תתרגל לשחק על הבטן..
אצלי היא ילדה שמינית אז יש לה המון תעסוקה.. נראה לי מסתחרר לה הראש רק מלעקוב אחרי קצב ההתרחשויות בבית..
לפעמים כשהקטנים משחקים בקליקס קפלות וכו אני ''מצרפת'' אותה לידם והיא ממש מבסוטה להיות חלק מהחבורה..

וכמו שהציעו - כשאת יוצאת איתה מהבית תגביהי קצת את המושב של העגלה ככה שהיא תראה עולם. זה ממש מעניין אותה.
היום נסעתי איתה באוטובוס והיא היתה מרותקת..
וגם להסתכל על הנוף מהחלון של הבית. היא ממש אוהבת לראות את העלים זזים ברוח במרפסת שלנו..

ולהתחיל לתפוס לה את הידים כשהיא על הגב ולגרות אותה להתרומם ''לבד''כמו כפיפות בטן עד לישיבה וחזרה..
וגם לתרגל איתה גלגולים בטן גב וחזרה - שלי עוד לא שולטת וזה הגיל לעודד אותה...

בהצלחה!
זאת הראשונה שלך?
תהני מהכיף שהחיים מסביב לתינוקת ולא שהתינוקת איכשהוא נדחפת בקצב הסואן של הבית...

לצאת החוצה לשכב עם שמיכה על הדשא - הבת 4 חודשים שלי ממש נהנת... זה מרגיע אותה...
לשמוע מוזיקה כשהיא באוניברסיטה, או בכלל (שירי תינוקות)

גם כאלה של ילדים גדולים עם ציורים מורכבים יותר ולא תמונה בעמוד.

לגבי יציאה החוצה, ברוב שעות היום זה בעייתי כי נורא חם...
ספרים- אתן מחזיקות ומראות להם? היא עוד לא תופסת ממש דברים בידיים.
וגם היא מתעצבנת על הבטן..

היא נהנת היא מסתכלת?
או שהיא נודניקית?
אם התשובה חיובית ל1 אז היא לא משתעממת, היא לומדת את העולם.
אין מה להעסיק יותר מידי בגיל הזה, כשהם רגועים.
כשהיא איתך, תדברי איתה ותעסיקי אותה.

יכול להיות שזה רק אני, בתחושה של אם היא סתם יושבת ומסתכלת ואני לא מעסיקה אותה אז אני אמא לא טובה שלא מפתחת אותה...

הכ-ל בעולם חדש לה, היא עוד לא מכירה כלום, תני לה לגלות בקצב שלה, עם ליווי ומגע שלך. את לא צריכה לעשות משהו בשביל שהיא תגדל ותתפתח, היא תעשה את זה בכל מקרה. אם היא עוד לא מתהפכת את יכולה לעזור לה קצת, לשים מגבת מגולגלת בצד אחד וחפץ מושך בצד השני.

גם אם לא תפתחי אותה, היא תתפתח. היא תתפתח מלצפות בך חיה את החיים. מזה שתדברי איתה , מלשחק בצעצועים הכי פשוטים או בסתם בקבוק מיים( התינוק שלי מרותק לבקבוקי מיים קטנים).
היא תתפתח , כי היא סקרנית , לא חייבים לשעשע את התינוק כל היום. פשוט לתת לו לחיות איתנו , כמה שיותר קרוב.

בפלאפון והיא בוהה תוהה אז אולי יהיה חסר לה גירוי התפתחותי,
אבל אם את שוטפת כלים והיא מקשיבה,
תחשבי איזה אטרקציה זה בשבילה
רעש של מים זורמים ונסגרים לסירוגין, הקשת כלים זה בזה וכו'.

הוא שוקל מידי הרבה?

היקף הראש גם גדול, לכן מלחצים.. הענין הוא שבעלי גם מאוד גבוה ולא קטן..

היה לי אצל הקטנה.

שיגעו אותי, עשיתי אולטרא סאונד מח + רופא עיניים + נוירוכירורג ששלח אותי לדרכי שהכל בסדר(שרפתי עליו כמה שעות בשניידר)

בן כמה התינוק?

תכופות יותר

אצלי זה היה בגיל חודשיים.

בגיל שנה שוב הייתה עלייה באחוזון של היקף הראש והיא נתנה לי הפנייה שוב לרופאת הילדים ופשוט לא עשיתי עם זה כלום.

הנוירוכירוג אמר לי שהסימן הכי חזק שהכל בסדר שהילד חיוני ומגיב ומתפתח לפי גילו.

אז אני רגועה לגמרי.

2-3 פעמים תכופות יותר, לא נורא, ואם יש ח"ו משהו- נותן אפשרות לעלות על זה מספיק בזמן.

אלא אם זה ברור ז=שזה גנטי ואת לא רואה שינוי דרמטי. 

רק בריאות!

אצלנו יונקים אחוזון 97, לא מקבלת הערות מטיפת חלב.
אל תתרגשי הכל יורד כמתחילים לזחול וללכת והכל בסדר, אצל תינוק אין אכילה רגשית יש צורך של הגוף לאגור וזה מצויין, תמשיכי בעבודה הטובה

ככה אמא שלי מצטטת את האחיות טיפת חלב

או במילים אחרות-היינו ממש שמנים ונמוכים.. אז נמוכים אנחנו עד היום(גנטיקה בכל זאת) אבל מתישהו כשהתחלנו להיות פעילים(בסביבות גיל שנה+, כשגם תדירות ההנקה ירדה וגם התחלנו להתרוצץ)- ירדנו מאוד והגענו לאחוזונים בסדר גמור

אם זה מעודד- האחות שלי שהייתה הכי דובית בתור תינוקת, היא היום מידה 0 שלפעמים גם זה גדול עליה, ולא כי היא לא אוכלת..

יש לטיפת חלב קטע כזה לפעמים שכל התינוקות צריכים להיות בממוצע. אבל בעצם כל העניין של האחוזונים מלמד על זה שיש טווח- יש תינוקות שהם גדולים יחסית, יש תינוקות שקטנים יחסית, וזה בסדר.. תסתכלי גם על מבוגרים, באמת לא כולם באותו הגודל.

הדבר היחיד שחשוב לעקוב הוא אחרי ילד ששובר אחוזונים- עולה באחוזונים/יורד באחוזונים באופן דרסטי פתאום. וגם אז, לעקוב בלי להילחץ.. לפעמים זה מעיד על משהו שצריך לטפל(חוסר בויטמינים וכו') ולפעמים הכל בסדר.

אז מה אם הוא גדול? זה קורה במשפחות הכי טובות ;)

אני גידלתי ילדי אחוזון 95% יונקים בלעדית. נכון, קצת חפרו בטיפת חלב אבל כל עוד האחוזון נשמר פחות או יותר אותו דבר הכל בסדר.

מה הם רוצים שתעשי לו דיאטה??
בן כמה הוא? בד"כ שמתחילים להיות יותר פעילים זחילה הליכה ומתחילים מוצקים הם מתאזנים

איזה יופי. התינוק יונק וגדול, מהמם. הלוואי על כולם. יש לך חלב טוב ומזין והוא גדל ומתפתח. ב״ה אלף
פעמים

הילדות שלי בע"ה תמיד גדולות.. בילדה הראשונה שגם היתה אחוזון גבוה האחות אמרה שאני לא פרה ואני לא אמורה להניק אותה ככ הרבה... ממש העליבה אותי. אמא מאוד צעירה הייתי וכל הבטחון שלי ירד. מיותר לציין שעברתי תחנה

חיבוק

ככה היא אמרה? בושה בושה! וואו אין לי מילים!!

הגדול היה אחוזון 89 במשקל ו8 בגובה...

הקטנה היתה 99 במשקל, אבל מאוזנת יותר - 95 בגובה.

כן הרגשתי יותר בנח לרווח הנקות, כולל בלילה (בין השאר בהמלצת אחות טיפת חלב). זה לא גרם להם לרזות אבל זה בהחלט עזר לי להיות שפויה...

 

הקב"ה ברא לכל אמא שתי אזניים. אחת כדי לשמוע את ההערות של אחיות טיפת חלב, והשניה כדי לזרוק את המיותר.

תגדלי אותו בנחת!

אני בצרה ההפוכה, קטנצ'יק..
הרופא אפילו נתן הפנייה לדיאטנית כדי שתגיד לנו מה לתת לו לאכול שמכיל יותר שומן.
הלו? לתת אוכל משמין לא בגלל ערך תזונתי אלא רק כדי שהוא יתפח? מה הרעיון?!
זרקתי את ההפנייה לפח..

אם זה לדחוף לו ופלים (ושמעתי על המלצות כאלה..) ברור שלא.

אבל אם זה ילד שאוכל מעט כן הייתי מעשירה את מה שהוא כן אוכל בשומנים בריאים (אבוקדו, שמן זית, טחינה וכד').

ולהוסיף מלא שמן לכל דבר שהיא אוכלת...

באמת הזוי

וגם אנחנו היינו הורים צעירים ולא-מנוסים, אבל כן הבנו שבטיפת-חלב מלחיצים אותנו יותר מדי...

ב"ה היום היא קטנה ונמוכה, לא אוכלת מי-יודע-מה - אבל בריאה למדי וחיונית. ממש בלי שום "נזק למוח" כמו שהפחידו אותנו בטיפ"ח...

התירוץ שלהם היה שקודם כול הכי חשוב שהיא תעלה במשקל...

אבל מי יודע אם לא בגלל ההוראה הזו עד היום היא לא אוהבת לאכול אוכל מגוון...

הקטנה לא עלתה מספיק במשקל בגיל 6 חודשים ומיד הקדמתי תרופה למכה לפני שהיא תגיד לי לתת תמל אמרתי שהיא סרבנית בקבוקים.

שאלה איך הולך עם הטעימות, אמרתי את האמת שהיא לא מתלהבת
אז אמרה תני לה ביסקוויטים ובמבה
נשארתי ככה 😰
ההמשך היה גרוע יותר.

בגיל 7 חודשים היא הדביקה את הפער בלי שום קשקושים.
עדיין יש בעיות אבל זה לא פתרון להרגיל לדברים לא בריאים.

משהו משמין. למרק שמן במקום חלב שמנת.
היה נשמע לי הזוי להרגיל אותו לטעמים האלו
ואח"כ כשיהיה בן 12 יגידו לי השתגעת תעשי לו דיאטה.

היה באחוזון 70 ומשהו ורק ינק וקיבלתי רק תישבחות בטיפת חלב...
להיפך, אני נלחצתי שהוא שמן ואוכל יותר מידי (ופולט) והאחות אמרה לי- תאמיני לי שהרבה אמהות היו רוצות להתחלף איתך...
אגב , היום הוא לגמרי ממוצע ולא שמן בכלל.

אחיות מגעילות, תסנני אותן...

לא פייר לקרוא להן מגעילות כי הן עושות את מה שאמרו להן לעשות.

זה ממש פוגע.

על ההודעה הזו הגבתי..

ועדיין הכללת בזה גם את כל האחיות הנחמדות שיש בארץ.

לא שאני חושבת שזה נחמד, התעצבנתי בדיוק כמוך על המילים האלה.
אבל זו אחות ספציפית אחת,
שאלוקים ישלח לה שכל אמן.

לאחיות שהעליבו את הרמה.

ובאותה נשימה דיברתי על האחיות אצלינו , איך אפשר להגיד שהכללתי את כולן?

בקיצור, אם לא הובן התכוונתי לשתי האחיות בטיפת חלב של הפותחת שדיברו לא יפה.

גם לא דיברתי על זה שהלחיצו אותה על המשקל, רק על המילים שאמרו.

הרופא ראה אותו השבוע ואמר שאין מה לדאוג. כל עוד הוא נשאר על אחוזון משלו ולא עולה או יורד באופן חריג, אין בעיה.

מאחת זה נכנס ויוצא מהשנייה.

אחוזון 90 במשקל ו75 בגובה

יכול להיות יובש גם בלי פטרייה ויכל להיות לחץ על צוואר הרחם בעיקר בשליש הראשון והשלישי

אם את מרגישה יובש תשתמשי בג'ל סיכה, יכול מאוד לעזור.
ויכול להיות שהפטריה עוד לא עברה לגמרי?

ואין לי מושג אבל לקחתי נרות וגם משחה

לי הנרות ומשחה לא עזרו בפעם הראשונה... והרופאה נתנה לי משחה קצת יותר חזקה כי היא אמרה שלא תמיד זה עובר לגמרי....
אפשר לבדוק עם רופאת משפחה ואם לא אז היא תפנה לרופאת נשים...

להרות כוחות-ללדת חיים
של נעה רחל בן דוד

מחולק לפי שבועות של ההריון, כל שבוע יש הסבר פזיולוגי על מה קורה לתינוק ומה קורה לך. בנוסף יש שםהדרכה כזו של משהו שכדאי לעשות בשלב הזה, ורעיון להעמקה.אני אהבתי.

להשכיל בנתיים

אם אין לך בעיה עם זה שמעתי שמצרפים שם נוסף במקרה כזה ועדיף לצרף שם כמו חיים וכד

שיהיו רק בשורות טובות!

מאוד עצוב לשמוע , אבל לא קוראים לילד על שם של אדם שנפטר צעיר בייסורים
אמא שלי נפטרה גם בייסורים די צעירה ולאחר ששאלנו לא קראנו על שמה.
אולי שם שני?

קראנו על שם האבות של שנינו שנפטרו צעירים וממחלה / פתאומי לא עלינו לא על עמ"י.

אם קוראים על שם מישהו שנפטר פתאומי או ממחלה וכד' בכל גיל שהוא, במיוחד אם היה צעיר נהוג לא לקרוא רק בשמו אלא להוסיף שם נוסף שמבטא חיים או להתייעץ עם רב שהשם הנוסף באמת מתאים גם אם אינו מבטא באופן ישיר משמעות של חיים.

בשורות טובות

בעלי קרוי על שם סבא שלו, שנהרג בגיל צעיר בתאונת דרכים. (זה עוד יותר משמעותי, ממה שקרה אצלכם, כי זה גם לא מוות טבעי).
שאלו רב גדול (אני יכולה לברר בדיוק איזה אם זה חשוב לך) אם אפשר לקרוא על שמו, והרב אמר שאפשר וצריך, ואין צורך להוסיף שם. והוא הסביר שכשקוראים על שם אחד ההורים זה כיבוד הורים, ועל מצוה זו נאמר שהיא מאריכה חיים, ולכן אין חשש שזה יגרום לקיצור חיים חלילה.
(ולכן אמר שאם זה לא בן/בת שמכבד/ת את ההורים שלה, אלא קירבה אחרת, אז כדאי להוסיף עוד שם)

אם יש לו שם מהתנ"ך אין בכלל בעיה בעיני..

הייתי מתכווננת גם על הצדיק מהתנ"ך וגם על האבא..

זה נראה לי כיבוד הורים גדול.. וגם אושר בשבילי להנציח את אבי..

ואם היה לאביך מידות טובות זה בכלל פרס.. כי אומרים וגם ראיתי בעיני שהילד מקבל מהמידות הטובות של הנפטר..

שיהיו לכם בשורות טובות ולא תדעו עוד צער.

היא מסוג האנשים שאני אף פעם לא מבינה למה הם מתכוונים - אומרת לא ומתכוונת לכן ואז מתעצבנת שעשינו כמו שהיא אמרה ולא כמו שהתכוונה...
בקשר לשם שני, אני לא אוהבת שמות שניים כי נראה לי כבד מידי ולכן לאף אחד מהילדים שלי אין שם שני.. וגם לא אוהבת את השם של האבא...
השם הוא שם תנ"כי אז אני מתלבטת אם לקרוא בשם מקביל.. (כמו מישהי שקראו לה שרה ולקרוא על שמה יסכה או הדסה - אסתר)

מהתנ״ך או של צדיקים וכאלה אז אני זוכרת שזה לא בעיה את פשוט מכוונת שהוא יקרא על שם אותה דמות ,..

אבל את צריכה להיות שלמה עם זה .... ולא לקרוא בלית ברירה...
אולי אפשר בשני שמות אחד שאת רוצה והשני על שם אבא של בעלך..

מוסיפים לשם שם אמצעי שמסמל חיות, חי, חיים וכד' אבל הכי טוב להתייעץ עם רב

לפי האסטרוגן כנראה את קרובה.. בדרכ שהערכים הם בין 500-1000 יש ביוץ. תבקשי אולי גם הפנייה לאולטרה סאונד כך תוכלי לראות גם מה מצב הזקיקים. כאשר הורמון הlh יהיה גבוה ( עשרות) הביוץ יתקרב ויתרחש
בהצלחה רבה!

תודה על המענה
אין לי אפשרות לעשןת כרגע מעקב זקיקים רק בעוד שבועיים וזה לא יהיה רלוונטי

יכול להיות שהביוץ יהיה אחרי היום ה-14 זה הגיוני ?
או שיכול להיות שהוא יתחיל גם מחר למשל וזה קורה ברגע הקפיצה הזאת ?

אני אגיד לך שאני עוקבת כל חודש אחרי ההפרשות וצוואר הרחם שלי והן התחילו לא מזמן.
יכול להיות שהוא יקרה היום כבר ?

אתמול הייתי אצל הרופאה והיא ראתה שני זקיקים
היא לא כלכך מתלהבת מדתיות וממש אוהבת את כל עניין הטבילה במקווה שאמרה בזלזול שכנראה היה ביוץ

למרות שלא נשמע לי הגיוני שיהיה שני זקיקים והביוץ היה או שאני טועה ?

בנוסף , אחרי 7 חודשי ניסיון(בינהם הייתה הפלה שבוע אחרי הגילוי)
היא טענה בתוקף שאני מפספסת את הביוץ בגלל המקווה.
ונגיד וכך , כשדיברתי עם מכון פועה הם המליצו על אסטרופם, ושאמרתי לה שאם כך תתן לי כדור שמתאים לדחייה , ואמרה על מה שהמליצו.

היא נתנה לי איקוקלומין ..הזויה ?!?!?!?!

אחרי הביוץ הזקיק שבייץ נשאר בתור הגופיף הצהוב שמפריש הורמונים כדי להזין את העובר ורירית הרחם, אז הגיוני לראות אותם אחרי הביוץ.

מצד שני, אם היית אחרי הביוץ הפרוגסטרון שלך היה הרבה יותר גבוה מזה.

ואיקקלומין גם בסדר, הוא עוזר להביא ביוץ. כך או כך, לא הייתי מתחילה

לא הייתי מתחילה שום טיפול בלי הפניה למעקב זקיקים, כדי שבאמת תוכלי לדעת אם את מפספסת את הביוץ או לא.

אני חצי שנה לאחר הפלה וקיבלתי לאחר מכן מאוד מאוחר. התעקשתי על מעקב זקיקים ובסוף הגעתי לרופא פוריות שנתן. מהניסיון שלי אלו ערכים ללפני ביוץ.. הLH חייב לזנק. ויכול מאוד להיות שיש לך ביוץ מאוחר..יכול להיות שהיו שני זקיקים, השאלה באיזה גודל הם היו.. לא ברור לי למה היא נתנה לך אקקלומין ככה סתם.. אקקלומין זה כדור שאכן מעודד ביוץ אך גם חוסם את האסטרוגן ולכן יכול להשפיע על הרירת של הרחם. עצתי החמה אלייך, פני לרופא פוריות, הם יתאימו לך טיפול שמתאים לך ויעזרו לך עם בעיית הביוץ.. ואגב, את יכולה לעשות בדיקת דם עוד כמה ימים ולבדוק את ערכי הפרוגרסטרון. אם הם מעל 5 את אחרי ביוץ. בהצלחה!

רופאים שמחלקים סתם ככה איקקלומין בלי הסברים של ההשלכות ובלי הכרח צריך להתרחק מהם כמו מאש!!

גם לי רופא נתן איקקלומין כדי לדחות ביוץ כשבכלל זה אמור *לחזק* ביוץ או משהו כזה, לכן הרבה פעמים יכול להיות תאומים ויותר מזה ובכלל זה לא כדור "סוכריה" יש לו תופעות לוואי ומחייב בדיקות נלוות ומעקב.

עברתי לרופאה אחרת אחר כך והיא היתה בהלם והסבירה לי את הנ"ל וגם כאן בפורום הסבירו לי מה ההשלכות וההשפעות (הוא אפילו לא שאל אם יש במשפחה רקע של סרטן ל"ע. ויש... )

היא נתנה לי אסטרופם שמיועד *לדחות* ביוץ ובאמת תוך סבב אחד ב"ה נכנסתי להריון (כמעט שנה של ניסיונות ב"ה).

נכון שלא בכל מקרה זה הבעיה, אבל אם הבעיה היא ביוץ לפני המקווה אסטרופם הוא מה שנקרא "עזרה ראשונה" ובהחלט עוזר במקרים רבים וגם נחשב יחסית ככדור "קל" ולא עם יותר מידי חומרים וכו'.



מוסיפה דבר נוסף -
הכי חשוב - רוגע.
קשה אבל חשוב.
בעקרון לפני שנה של ניסיונות לרוב לא מפנים לרופאי פוריות, יש שיגידו גם שנתיים...

גם הרופאה שנתנה לי את האסטרופם אמרה שאם לא יעזור בסבב הראשון, להגביר לפי מינון מסויים שאמרה בסבב השני וכן הלאה בסבב השלישי.
והוסיפה שאם לא יעזור 3 סבבים אז תפנה הלאה לבירורים נוספים, אבל בכל מקרה אחרי 3 סבבים כבר היתה עוברת שנה של ניסיונות שמצדיקה להפנות לבירור מעמיק יותר.

בהצלחה!
בשורות טובות.

אז מה שביקשתי באמת היה אסטרופם בעצם מכון פועה .
אבל היא סירבה בתוקף !!

יש לי רופאת פוריות עוד שבועיים כי המזכירה הנחמדה שמעה את הייאוש שלי והמליצה לי ללכת אלייה ואמרה שהמון דתיות מגיעות בעניין הביוץ ומסתדר ציק צק ב"ה.

בין טבילה למחזור עוברים שבועיים בדיוק !!!!

ואכן לא מתחילה שום טיפול יצאתי ממנה מאוכזבת ברמות על !!
לצערי יש לי בעיה לגשת לרופא נשים ויש לי רק רופאה אחת , אבל בעז"ה שלא אצטרך התור לרופאת פוריות עוד שבועיים ואגש אלייה בתקווה להריון שלא אצטרך ואם חלילה ה' ירצה אחרת אז מקווה שישלח דרכה עזרה

תודה לכן בנות נהדרות ה' יברך אתכן

הביוץ קשור לדימום של החודש הבא! הוא מתרחש כ12-16יום לפני הדימום הבא בלי קשר לאורך המחזור. זאת אומרת שאדה שמקבלת מחזור כל 23 יום תבייץ בערך ביום ה 9 למחזור פלוס/מינוס יומיים ואילו אישה שמקבלת מחזור כל 35 יום תבייץ בערך ביום ה 21.
כמה ימים בחודש עוברים בין הטבילה לתחילת המחזור? זאת השאלה המשמעותית. אם אתם מותרים יותר משבועיים בחודש לא אמורה להיות בעיה של ביוץ מוקדם. אם פחות - שווה לעשות מעקב זקיקים ולראות.
דרך אגב, אמרת שהתחילו ההפרשות של הביוץ. כדאי שתדעי שהביוץ מתרחש בערך יום או יומיים אחרי שהן מסתיימות!
וגם לגבי ההפרשות של הביוץ תוכלי לחשב כמה ימים הן בדרך כלל נמשכות ולפי זה לדעת כמה זמן אמור לעבור מתחילת ההפרשות ועד השיא.

בהצלחה!

יהודה
ואני אוהבת גם :
נהוראי
ישי
אביתר..

אוהבת לביא אורי נועם הראל
האיש שלי לא אוהב אף אחד מהם 🤣

שמואל

נעם

גילעד

רוצה לקרוא גם-

דניאל שחר חגי נדב איתן איתמר אורי יאיר

אבל אצטרך לוותר כי כנראה שלא יהיו לי 11 בנים

איזה שם מיוחד!!!
אהבתי....

כי אצלי יש הבדל גדול. אני אוהבת שמות בסגנון של בניה, אורי, שילה וכאלה. בעלי פחות. ובכללי הוא אוהב שמות מיוחדים יותר ואני דווקא מעדיפה שגרתיים, שהילד לא ירגיש חריג ואכן לגדולה יש שם פשוט ויפה שהצלחנו להסכים עליו.
אבל שם לבן... הוא שנים רצה ילד בשם סיני, עוד לפני שהכרנו בכלל. ומהרגע שגילינו שזה בן בהריון השני אמרתי לו שיש לו בערך חצי שנה לשכנע אותי. והוא הצליח בהתחלה זה היה יותר בשכל כי הבנתי את המשמעות, וגם סוג של הרגל כי דיברנו על זה הרבה וכבר לא הצלחתי לדמיין שם אחר. אחרי מה שעברנו בסוף ההריון ובלידה אמרתי לו שהייתי רוצה שם שיבטא x,y, z ועל כל דבר הוא עונה לי - זה בדיוק סיני! ברוך השם היום אחרי ארבעה חודשים אני ממש מחוברת לשם, אולי בגלל שהוא ילד מתוק במיוחד. עדיין קשה קצת עם בירוקרטיות, אבל על תגובות מופתעות של חברים ומשפחה כבר למדתי לצחוק. וקיבלתי גם תגובות מפרגנות שנשמעו כנות (כן, זה עדיין מפתיע אותי )

לק"י

למרות שגם אני לא אוהבת שמות מיוחדים מידי.
(אם כי לא נראה לי שאקרא בו אי פעם...אבל הוא יפה).

אוריאל, אוריה,אורי,  יאיר, ישי , חגי, ידידיה, נתנאל, יהונתן, נתנאל

קראתי אריאל. זה שם שהכי אהבתי...לא יודעת מה לעשות אם יהיו לי עוד בנים, אולי אקרא איתמר

כי לילדיי 2 שמות.
רק אומר שאני אוהבת שמות סטנדרטיים אבל לא חרושים...
לבנות יש לי המון רעיונות ולבנים לא...ובבטן תאומים בנים!!
כותבת מה אני אוהבת בכל זאת...
ישי, אליה, דוד, יהודה, ניתאי, אמיתי, הילל, איתן, נועם ורואי

אני אשמח לרעיונות
אני הסתבכתי אצל הבת שלי. דווקא לבנים יש לי המון שאני אוהבת...

אבל בא לי בפעם הבאה בן
אז מקווה שלא אצטרך בקרוב

אנחנו לא יודעים מה יש אז צריך לחשוב על שניהם ואין לנו כלום בראש...
נקווה שאלרי הלידה יהיה משו ;)