בטיפת חלב אמרו שמעל 38 לתת אקמולי וכד', אבל באינטרנט אני רואה שכתוב מ38.5.
הוא רגוע, יונק כרגיל ומחייך.
מה אתן אומרות?
אקמול שואב ממאגרי הגלוטטיון שנחוצים מאוד לסילוק רעלים אחרי חיסון.
אחרי חיסון גיל שנה, גם לא לתת נורופן. מסוכן השילוב של נורופן עם החיסון הזה.

ככה הגוף מתרגל. לפעמים לשאוב אחרי כל הנקה זה קשה... כי זה לוקח זמן ולא תמיד הקטנצ'יק מיד נרדם ואז זה כבר סמוך מדי לארוחה הבאה.
להרבה נשים בבוקר יש יותר חלב, לכן את יכולה להגיד שאחרי הארוחה של הבוקר את מחכה קצת ואז שואבת. ואז הגוף גם מתרגל וילמד לייצר יותר חלב בזמן הזה

אם יש ביוץ בשתי השחלות זה רק אומר שקיים סיכוי לתאומים
האם את בטיפולי פוריות?
אם אחת מהביציות האלה הייתה מופרית, הרירית הייתה נשארת. אם לא הגיעה לרחם אף ביצית מופרית, הרירית נשטפת החוצה = וסת.
תודה רבה היי לכולן
איזה נוסטלגיה בשבילי לחזור לכאן. הייתי כאן עד ללידה של הבת שלי, לפני 9 חודשים ומאז אני רק מציצה..
ועכשיו לשאלה-
כאמור אני מניקה 9 חודשים, ללא מחזור. פתאום הגיע הדימום.
הבת שלי יונקת כמעט מלא, לאחרונה התחלנו להוסיף קצת אוכל מהצד- לחם, ירקות וכאלה
אני מרגישה שאין לי מספיק חלב, והחלטתי לשתות יותר. וכן ע"מ להתנקות מהר
נכון לעכשיו שתיתי 19 כוסות מים להיום!! (מדובר באחת שלא יודעת לשתות כמעט!!)
פתאום אני חושבת שאולי מידי הרבה שתיה מפחית מהערך של החלב, יענו מדלל אותו
![]()
השאלה שלי:
האם הרבה שתיה אכן תגרום להתנקות מהירה?
מה זה נקרא הרבה שתיה?
וכמה שתיה אני צריכה לשתות כמניקה?
תודה ![]()
במיעוט החלב , לא ההיתי חושבת שזה מדלל אותו ...
להתנקות מהר מהיום השלישי וכמומבן הרביעי והחמישי תסחטי הרבה לימון חצי לימון לכוס, תמהלי במעט מים ושתשתי עם קש שלא יהרוס את השיניים שלך..
אצלי זה עובד פלאים ב"ה ..
אתן מקסימות!!
וכן על הרעיון של לימון, נשמע לי טעם לא משהו אבל מה לא עושים....
מהממותתת![]()
יונתיאני חשבתי שזה הפוך, בגלל שהחלב פחת הגיעה הוסת..
הנקה זה הרבה מחשבה וגם כשמפחיתים תדירות זה עושה משהו
במיוחד לרגישות
לי זה קרה אחרי שבוע או כמה ימים מהמקווה הקודם
והגיע מחזור ממש
וככה הרב אמר שזה בגלל שהוספתי מוצקים
אז הבנתי שכדאי לתת לתינוקות קודם לינוק כרגיל ואז להוסיף מעט
וגם להעשיר את החלב באמצעות בירה וקרעפט ואיך קוראים לירוק הזה
חילבה
שתית מים מאוד עוזרת!אנונימית לרגע1אחרונהספק אם יעשה לך טוב אם את כל כך רגישה.
תנסי קוואקר בתוך גרב להכניס איתך לאמבטיה.
ומה עם פניסטיל? (לא בדקתי אם מותר בהריון), אומנם זה לא פתרון לטווח הארוך, אבל את שאת מוצאת פתרון אחר.
ובכללי - אם הכדור עושה לך כאלה תופעות לוואי, קשה להאמין שהוא טוב לך. תנסי למצוא פתרונות אחרים.
אולי תנסי קמומיל לבד? ואלוורה יש להם תרסיס
נכון שיצא קצת שם רע לאגודת אפרת אבל זה רק בתקשורת... בפועל הם עוזרים מאוד במיוחד נותנים סיוע כלכלי.
בלי להכנס לפן ההלכתי ולדעות האישיות שלי כמובן וכמובן בלי לשפוט
אני רק יכולה לספר לך שיש לי קרובת משפחה שהייתה במצב דומה בסוף היא החליטה לא לעשות הפלה הילדה כבר גדלה והיא לא מפסיקה להגיד איזה מזל שהיא לא עשתה את זה.
עוד לא הכרתי משהי שהתחרטה שילדה את הילד על אף הקשיים אפילו מכירה צעירונת שהביאה ילד לבד.
רשמת שאת לא רוצה שיהיו לך יסורי מצפון קחי בחשבון שהחלטה כזו תלווה אותך כל החיים וגם בפן הגופני יכול להיות הרבה סכנות לך לרחם..
ובכלל ... בלי קשר כל החלטה שיש לי בנוגע למשהו שקשור בכסף קנייה של משהו רוחני או נסיעה או החלטה וכו אני מדמיינת לעצמי אם אני מחר זוכה במליונים בלוטו או מקבלת איזו ירושה שמנה האם אני אתחרט על ההחלטה שלי?
מקווה שיש לך עם מי לעבור את התקופה הלא פשוטה שהקב"ה ישלח לכם את כל השפע שבעולם שלא תצטרכו אפילו להרהר בדברים כאלו
כדי לכתוב לך באריכות.
התלבטתי אם לכתוב באישי אבל אני מקווה שאולי זה יעזור ויאיר נק' גם לבנות אחרות שבאותו מצב.
הקושי הוא עצום ומובן.
אני יכולה לספר לך על עצמי שעברתי הפסקת הריון יזומה בגלל מומים בעובר. היה לי בשכל ברור שזה מה שאני צריכה לעשות, זה או שהוא ימות ברחם או שיוולד ויסבול וימות ממש סמוך ללידה.
הלכתי להפלה בידיעה ברורה שזה מה שאני צריכה לעשות- ראשית עבורו וגם עבור כל המשפחה.
בימים הראשונים אחרי הייתי עוד קצת בהלם ופתאום ביום ה5 התחלתי לחשוב על זה ש"הרגתי" את הילד שלי. הטריד אותי מאוד איפה הוא קבור, מה הוא הרגיש (רק בשבוע 22 ממיתים אותם עם זריקה ואז מוציאים) וזה היה סבל נוראי. נוראי. לא מאחלת לאף אחד לעבור את זה. גם בהריון של הפיצפון שלי זה עוד ליווה אותי.. כשהתייעצנו עם רב ועם רופאים גדולים היה לכולם ברור שזה מה שצריך לעשות.
אלי הכל הסתבך אח"כ כי היו שאריות והייתי צריכה שוב לעבור הכל. ויש סיכון של הידבקויות וכו' שזה גם סיכון שצריך לחשוב עליו..
אני מניחה שבמצב כזה שהעובר בריא המחשבות האלו קשות פי אלף (ושתביני שלפי כן הן לא היו לי בכלל!!!!)
אני חושבת שבמקומך הייתי עושה מאזן וחושבת כמה באמת המצב הנפש שלך לא יציב, מה המשמעות של ללדת- אם זה אומר אמא לא מתפקדת ובדיכאון עמוק לא בטוח שהייתי ממשיכה את ההריון.. אם את יכולה למצוא עבודה מהבית וכן ללכת על הדירה, אולי עבודות כמו שיוק של מוצרים שהם מדרכים אותך ממש וכו' וגם לפנות לאגודת אפרת אם זה קושי כלכלי..
הרבה בהצלחה בהחלטה הלא פשוטה הזו.

אתם מדהימים!
גם הזוגיות המקסימה שלכם שניבטת בין השורות,
ובעיקר
היכולת לא להרגיש מסכן אלא ללכת על זה בגדול.

עם דמעות בעינים - אל תאשימי את עצמך.
ה' נותן וה' לוקח.
תחשבי על זה ככה - אם זה באמת היה עובד, כל אישה שלא היתה רוצה את ההריון היתה צריכה רק להגיד ולצעוק חזק ולהתכוון לזה שהיא לא רוצה וזהו, ההריון היה נופל לבד...
זה ממש לא עובד ככה.
כל כך הרבה הריונות לא רצויים מחזיקים מעמד למרות כל הדיבורים והתחושות.
זה נסיון שה' נתן לך ואולי אפשר גם לומר שזה פשוט יצר הרע שמהדהד לך שאולי זה בגללך? קבלי חיבוק.
אני מאד מתפעלת מהסוויצ' שהצלחת לעשות, מהעבודה המדהימה של שינוי הגישה. את מאד מחזקת ונותנת המון כוחות!
אחרי ערב קשה.
מרגישה שמאוד חיזק אותי לקרוא מה שכתבתן, הייתי צריכה את התמיכה הזו, לקרוא את המילים שכל כך חיפשתי.
הפלה זה משהו שהדהד לי בראש - בפועל, לא יודעת אם באמת באמת נכנסתי לזה, אולי בכוונה לא...
בטוחה שזה המון המון מחשבה, המון כאבים פיזיים ונפשיים.
בע"ה אני צריכה ללכת לבדיקת רופא נשים, דבר שהוא כל כך בשגרה בשנים האחרונות, מרגישה שאני עובדת בלהיות בהריון..
ונשאיר את הפיצי/ת, אפילו בעלי כבר החליט מה יהיה השם...
כל כך הזוי, מצפה לנו דרך ארוכה, קשה, אני בטוחה שיהיה לנו קשה, רכבת הרים.
אבל אני כל כך אוהבת את הילדים שלי, וגם ככה היה ברור לי ששלישי יגיע מתישהוא.
אז הכל מלמעלה, וכנראה שדווקא בנקודה הזו - זה מה שהיה צריך להגיע.
בנוגע לזה החלטנו.
בנוגע למעבר ולקניית הדירה - בהמשך השבוע, אולי זה מה שיפוצץ הכל, ואם לא - יהיה לנו קצת קשה..
כל כך מתסכל אותי שאני ככה, נכנעת לתכתיבי הנורמה הזו, כל כך עצוב לי שאני חושבת קודם כל אם אני אצליח לעבור את החודש, אבל זה נראה לי מתבקש, לדעת איך אני הולכת לפרנס 3 ילדים ולתת להם מה שהם צריכים.
יכול להיות שזה גם פחד ממה שהמשפחות יגידו...
בכל אופן, אלה הם חיי, אני לא מוכנה לוותר על נשמה שהייתה אמורה להגיע מתישהוא, רק שהגיעה בהפתעה.
תודה לאל.
מדהים לחשוב שכמה תגובות בפורום יכול להרים ולעזור.
אתן מקסימותתת!! תודה תודה.
בשורות טובות לכולנו.
ומהבנות שכתבו כל כך בכנות וברגישות וחיזקו.
אשריכן.
בעז"ה בזכות הגבורה להחליט טוב, ישפיע לכם הקב"ה שפע וההריון יעבור בקלות ובשמחה.

בלי קשר לזה שאת טועה אכן יש הבדל מבחינת ההלכה אבל זה משליך על דברים אחרים ואין קשר ואין היתר לעשות הפלה
הכאב והאובדן שנשים הרגישו אחרי שהן עשו הפלה לא היה קשור לכמה תאים יש לעובר בזמן הנתון

הרבה ס"ד!
יראת גאולהאז הכי כהה זה היה החיובי
אנונימיתתתתתתתתיש כמה ימים שאפשר להקלט סביב הביוץ
אל תתיאשי
כבר רשמתי לך שעוד משהי העלתה פה תמונות של אותה חברה היה ממש קשה להבדיל
האמת שאפשר להכנס להריון גם בלי בדיקות ביוץ ממש מקווה בשבילך
אם אתמול או שלשום היה יותר כהה סבירות גבוהה שעכשיו בדיוק הביוץ שלך בתוספת הכאבים...
אז ממש הגיוני
ההורמון עולה במשך כמה שעות עד יומיים אצל כל אישב זה אחרת
בד"כ יש יומיים שבהם הבדיקה חיובית
לא מדע מדוייק אני יודעת שיש נשים שההומון עולה לכ"כ מעט זמן שהן מפספסות את הבדיקה החיובית אז אולי גם הפוך הגיוני או שהבדיקות האלו לא משהו או שאת בכלל בהריון כבר![]()
נראה לי או שיש לך עוד ביוץ
או שזה הריון או לא יודעת
ביוץ
)))) תודה!אנונימיתתתתתתתתגם אם זה פחות כהה, זה לא אומר שלא ניתן להיקלט עדיין
בכל מקרה בימים סביב הביוץ ההמלצה היא לקיים יחסים יום כן ויום לא.
אנונימיתתתתתתתתאיזו בדיקה השתמשת?
אולי תנסי לעשות ואם את מפחדת להתאכזב תחכי כמה ימים
בימים האחרונים
לומר נשמת כל חי.
אפשר לדבר על משמעות השם,
וגם את יכולה לדבר, אם מתאים לך כמובן...
בזמנו אנחנו עשינו 2 סעודות- אחת לגברים ואחת לנשים- כך הרגשתי שיותר מתאים לי
עשינו לחברים - לא למשפחה ( עם המשפחה עשינו באיזה שבת הרמת כוסית...)
עם החברות שלי אמרתי נשמת כל חי, סיפרתי קצת את סיפור הלידה ולמה קראנו לה בשמה, היה אוכל טעים ושרנו שירים.
אגב עשיתי איזה חודשיים אחרי הלידה כשהיה לי נוח ויותר כוח.
בשעה טובה
הרבה נחת ושמחה
שרה'לה92
כשפירטתי שעשינו 2 פעמים לגברים ולנשים בנפרד- אז לנשים זה היה בבית לגברים יש לנו ביכ"נס בישוב במקלט אז הגברים היו שם (ללא תשלום), אני הכנתי חלק מהאוכל , חלק חברות הכינו...אני לא חושבת שצריך לעשות מכל ארוע משהו שיוצר הוצאה כספית גדולה.
קידוש זה מעולה- אצלנו בישוב זה ממש מקובל לעשות קידוש לכבוד לידה של בת.
בזמנו היינו חדשים יחסית בישוב ופחות הרגשתי מחוברת לקהילה ולבית כנסת.....
ברכה והצלחה
והעיקר לעשות הכל מתוך שמחה ולא להתבאס
וכמו שג'נדס אמרה- כל העניין הוא הודיה לה' על הנס המופלא שנולד לכם
גם אנחנו מאוד רוצים לערוך סעודת הודיה אחרי הלידה, אירוע לחברים ולמשפחה יחד.
תוהים אם כדאי יותר בשישי בבוקר או אירוע בערב?
שלום,
ערכתי לפני שנים חוברת לסעודת הודיה, הכוללת מקום לרישום פרטי האירוע, מבחר קטעי לימוד תורה, אפשרות לאמירת ברכת הגומל (והלכותיה), פרקי תהלים ושירים, סעודה או כיבוד קל והברכות המתאימות, ועוד. דף פרסום רצ"ב. אנשים אמרו לי "אין דבר כזה!" והנה,יש.
אצרף להערה אחרת את הטקסט, שלא בהדפסה מהודרת ובצבע, לשימוש לא למטרות מסחר על ידי כל מי שירצה.
בברכה נאמנה,
דוד מישלוב
שלום,
משום מה הדף בעניין החוברת המודפסת לא צורפה למייל שלי הקודם. הנה הוא.
בברכה נאמנה,
דוד מישלוב
שלום,
הנה הטקסט לסדר סעודת הודיה שערכתי לפני מספר שנים, לשימוש פרטי ולא לשימוש מסחרי.
אפשר להדפיס בצורת חוברת, עמודים בגודל A5 - בהדפסה ב"לסטודנט" שסמוך לבר-אילן, עולה 3.90 ש"ח לעותק.
יש בחוברת גם מקום לרישום פרטי האירוע, גם קטעי לימוד תורה אפשריים שונים, שירים ופרקי תהלים, ברכת הגומל והלכותיה, ברכות לכיבוד קל וברכת המזון לסעודה, בהתאם לתכניותיכם. אפשר לערוך בחוג מצומצם של משפחה וחברים, ואפשר להרחיב.
במרוצת השנים ערכו סעודה זו אנשים שהחלימו ממחלות, שניצולו מתאונות דרכים, שחזרו משדה הקרב בריאים ושלמים, שהשיאו את ילדם האחרון, ועוד ועוד.
אפשר להזמין בהדפסה מהודרת וצבעונית דרכי. לכתוב ל: davjm776@gmail.com
בברכה נאמנה,
הרב דוד מישלוב
חמד
למשפחה ולחברים, ושמחנו לראות את כל מי שהגיע.
מצד שני לא כולם הגיעו, והזמנו אולם וקייטרינג וכו'.
להבא אם נזכה לבת נוספת נראה לי שאעשה סעודה בבית למשפחה הקרובה
ולחברות הקרובות בלי נדר. בקידוש באמת לא כולם יכולים לבוא. בסעודה קטנה בבית יש פחות הוצאות, וזה גם משפחתי.
היה לנו חשוב להגיד דבר תורה שקשור לשם שבחרנו.
בעלי סיפר למה בחרנו את השם, איפה הוא מופיע במקורות, מה האישיות של הדמות הזאת מהתנ"ך וכו'.
והעיקר הרבה מזל טוב! תגדלו אותה בנחת.![]()
הספר הזה [לא זוכר את השם של בדיוק] הוא כמו 'תיקון' שמיועד לסעודות הודיה. כולל כל פרקי תהלים מדרשים זוהר וכו' שמתאים לומר בסעודת הודיה. יש שני פורמטים - פורמט גדול וקטן [הוא גר בשכונה ב, אני חושב שברחוב חז"ל].
גם אלו שכתוב עליהם לפני ותמיד יכול להיות ביוץ מאוחר גם אם יש מחזור סדיר

כל יציאה נהיית קלה הרבה יותר. וכמה חשוב לצאת ולהתאוורר..
רכבת פחות מומלץ בעיניי כי כך אי אפשר להשכיב את שניהם לישון.
אני מציעה ללכת לקבל עירוי בקופה שלך לפני שתתיבשי
אמנם לא בהריון, אבל לאחרונה 2 קרובות משפחה עם סיפורים שמוכיחים את חשיבות מעקב התנועות, מצלי נפשות ממש!
האחת ילדה לפני כמה חודשים בשבוע 27, לאחר שלא הרגישה תנועות והלכה להיבדק. תוך מספר דקות היא היתה בחדר ניתוח והצליחו בחסדי ה' להציל את התינוק, היום הם כבר בבית, תינוק מתוק מאוד והכי חשוב- בריא ושלם!
השניה ילדה בתחילת השבוע, שבוע 39, לא הרגישה תנועות זמן ממושך, נסעה למיון, וכנ"ל- תוך מספר דקות בחדר ניתוח, התינוקות המתוקה ניצלה ממש בשניה האחרונה (לדברי הרופאים).
אותי זה חיזק ממש, זוכרת מההריונות את ההתלבטות: ללכת להיבדק, לחכות במיון/במוקד, יזלזלו בי, בדיוק כשאגיע העובר יתעורר, וכו' וכו'.
כן! כן! כן! זה שווה והיו דברים מעולם!
אז בלי להלחיץ ובלי לגרום לנו לשבת כל היום במיון: יש כללים למעקב תנועות, חשוב כל כך להקפיד עליהם, ואם יש ספק- אין ספק!
רק בריאות ומזל טוב לכולן!
ולכן ניתחו...
היום התינוק ב"ה בסדר, כבר בבית ובמצב כללי טוב
תבדקי שוב עוד יומיים לוודאמעין אהבהורק אם אני שוכבת ובקושייייי
מסלול מהמם שרואים את הים כל הזמן, יחסית קל, אין טיפוסים או עליות תלולות, אבל הליכה בחול וזה לא מוצל. ונראה לי שגם אין שירותים.
אפשר גם שמורת דור הבונים, גם מסלול ממש קל אבל לא מוצל עם המון עצירות נחמדות לשכשך רגליים במים ויש ליד את החוף והשירותים שלו.
תהנו!!!
אין שם חוף מוסדר (לא יכולה לערוב לזה שאף אחד ממש לא יושב על החוף אבל אין חוף מוסדר וגם הולכים די מלמעלה.)
שמורת דור הבונים תמיד הלכנו בחורף. המסלול לא על החוף רחצה אבל מחלקים ממנו אפשר לראות את החוף ולכן יכול להיות בעייתי בקיץ. לא בדקתי.