TSH 2.05
LH3.40
FSH 6.20
PROLACTIN 378.4
PROGESTERONE 2.5
DHEA AULPHATE 9.72
האם תקין?
אתחיל בבקשה שלא תסקלו אותי. למרות שבכנות אני לא חושבת שיש דרך לגרום לי להרגיש יותר גרוע ממה שאני מרגישה. אני מרגישה מפלצת.
אחרי 3 בנות ו3 קיסריים, כבר לא צעירה. 3 שנים של טיפולי פוריות. ההגיון אומר שאחרי כל הטיפולים הקשים והבכי והתפילות והצדקה שתרמנו וקברי הצדיקים שנסענו והזריקות ו... לא יהיה לי אכפת מה מין העובר. וככה חשבתי באמת, שלא אכפת לי, שאני אשמח העיקר תינוק בריא, העיקר תינוק סוף סוף לפני שנחמיץ את הרכבת.
אבל, לפני שבועיים נודע לנו שזו בת ומאז אני מרגישה זוועה. לא הפסקתי לבכות. נעלמה לי כל השמחה שאני בהריון, לא מצליחה בכלל להתחבר לעובר בבטן (אפילו לא מצליחה לחשוב עליה כעוברית) אני מרגישה כאילו נכשלתי (שזה מטורף מה אני אשמה בזה בכלל?)
מרגישה בדיכאון עמוק, ועוד יותר גרוע בגלל שאני בכזה דיכאון. מרגישה נגעלת מעצמי, מזועזעת מעצמי, מתחשק לי להרביץ לעצמי לנער את עצמי לצרוח עלי, מנסה לומר לעצמי שאני לא נורמלית. לא שפויה. מטורפת. אשה מגעילה, איך אני יכולה להיות כל כך כפוית טובה? כל כך רעה , לאיפה נעלמו כל הרגשות שהיו לי לפני ההריון ואיך שהתפללתי וחשבתי וקיוויתי העיקר לתינוק?
למה אכפת לי בכלל שזו בת, למה חשוב אם יהיה לי בן או לא?
כלומר, בסדר, הגיוני שאני ארצה בן, נראה לי טבעי לרצות משני המינים אבל לרגע אחד קלוש לא חשבתי שאגיב ככה, שהאכזבה תהיה כל כך גדולה. אני יודעת שזה לא נורמלי, אני מרגישה חולת נפש ואולי אני באמת כזו.
הולכת כרגע לפגישות עם פסיכולוגית אבל בינתיים לא מרגישה שזה עוזר.
כבר בבת השלישית קיבלנו הערות מאד לא נחמדות מהמשפחה גם שלי ובעיקר של בעלי. אני מפחדת ממש מהרגע שישמעו שזו בת ויתחילו שוב כל העקיצות והיחס המשפיל של אנשים והעצות שנאמרות בחיוך ובקריצה. אני לא יודעת אם זו רק ההרגשה שלי שמשפחות של בנות בלבד מקבלות יותר רחמים ועקיצות ומסתכלים עליהן קצת בעין עקומה מאשר משפחות של בנים בלבד, אבל ככה זה בסביבה שלי.
כמה שאני מנסה לומר לעצמי שהם המפגרים ולא בסדר, בכל זאת שנים על גבי שנים לשמוע משפטים דפוקים ולראות בעיניים איך הנכדים מקבלים יחס ממש ממש מועדף, נורא נורא קשה. וש"מנחמים" אותי שהבנות עוזרות בבית יותר או דברים מטורפים כאלו , כאילו בנות נולדו להיות שפחות ולשרת את הבנים זה רק יותר גרוע.
ועכשיו אני מפחדת שלא אוהב את הבת שלי כמו שצריך שלא אהיה אמא טובה , כרגע אני מרגישה תולעת. בן אדם כפוי טובה מגעיל שלא מגיע לו תינוק בכלל.
הבעל מאד מנסה לתמוך, לו זה לא כל כך אכפת הוא מגיב כמו אדם שפוי, שמח בתינוקת שה' שלח לנו ומודה כל רגע שהיא בריאה ורק אני דפוקה ומטורפת.
חלמתי על ברית וחלק'ה ובר מצווה. על בגדים כחולים ועל טרקטורים ועל השתוללות עם הבן שלי. חלמתי לראות את בעלי הולך איתו לבית הכנסת ולומד איתו בשבתות. במקום זה עוד בת שצריך לדבר איתה על מחזור ולראות אותה סובלת מכאבים ולדעת שיום אחד היא תסבול בהריונות.
אני יודעת שזה נשמע מטופש הזוי מגעיל וכפוי טובה. אני לא יודעת לאיזה תגובות אפילו אני מצפה ולמה אני כותבת את זה אני ביאוש כל כך עמוק.
אני לא רוצה להיות!!! אני לא רוצה להרגיש ככה! אני רוצה לשמוח ולספר לכולם שאני בהריון (לא סיפרתי עדיין כי אני לא מסוגלת שיתקשרו לומר לי מזל טוב ולהגיב בשמחה) אני רוצה כל כך רוצה לשמוח ואני קוראת ומנסה לעשות לעצמי שיחות והולכת לטיפול ולא עוזר כלום ואני לא יודעת מה לעשות יותר!
אני יודעת שבחו"ל זו תופעה קיימת, היא נקראת gender disappointment וקראתי עליה הרבה אבל נראה שפה בארץ או שלא מדברים על זה או שאני הפסיכית היחידה.
בבקשה תגידו לי שזה יעבור לי ובסוף אני אוהב אותה. אני כל כך מפחדת שאם ככה אני מרגישה עכשיו יהיה לי דיכאון אחרי לידה.
הרב קופרמן זצ"ל תמיד היה אומר: בת תחילה - סימן יפה לבנות! ותראו את רש"י, איך עם שלוש בנות הצליח להקים "אימפריה של תורה" (כל בעלי התוספות שהיו החתנים שלו, והנכדים גדולי עולם שיצאו)
וגם ראיתי עכשיו ראיון עם בנותיו של הרב הדרי זצ"ל..
בנות הן רגישות, הן קשובות, הן נשארות קשורות להורים, תומכות גם רגשית,
והן זוכות להקים בתים ולהביא ילדים לעולם.
מבינה מאוד את האכזבה, כשתתאוששי ממנה- תראי את הברכה!!


בהצלחה!מק"ר
תודה רבה! מקווה לעדכן בבשורה כלבבי
מקופלת
הלוואי הלוואי ויתהפך שוב ואם לא שההיפוך יצליח בעז"ה!מק"רקבעת תור להיפוך?
מנסיון אצלי....
איתך בצערך יקירה. מקווה בשבילך שיתהפך מהר שוב למצג ראש.
כשהרגלים מורמות ונשענות על הקיר
חוץ מזה- ישיבה על כדור פיזיו וסיבובי אגן
שובב התחושה הזאת ששורפת.. ורצה לשירותים כל דקה
מה אפשר לעשות?
)ודווקא את הראש - הפקעת.
מחזיר את האיזון ומרפא את הדלקת - במיוחד כזאת שמתחילה עם תסמינים כמו שתיארת.
לקנות כמה ראשים ולאכול שלושה ביום הראשון, להמשיך לפי הצורך.
שלום לכולן! כמה זמן לפני קיום יחסים צריך להתחיל גלולות עד שיש הגנה?
ב. האם שילוב של גלולות+ הנקה מספק 100 אחוז הגנה?
ג. אם עשיתי הפסק ביום מסוים וביום השביעי עשיתי בדיקה אך לא טבלתי באותו יום אלא דחיתי,
מה עליי לעשות ביום שבו אני כן טובלת? שוב בדיקה?
תודה לכן!
א. שבוע לפני (כתבו כאן בעבר שיש רופאים שאומרים שבועיים, אבל בעלון לצרכן כתוב שבוע וכך גם הרופא שלי אמר)
ב.אין דבר כזה 100 אחוז הגנה, זה קורה רק אם לא מקיימים יחסים... אבל הגלולות נותנות אחוזים מספיק גבוהים (98% אם אני לא טועה) ולגבי ההנקה, יש נשים שבכלל לא מונע להן, אז לא לסמוך.
ג. לדעתי כן, אבל תשאלי רב
שוכחת לקחת בשעה הקבועה ולוקחת בטווח של שלוש שעות. האם זה בעייתי?
כמובן זה לא במכוון אך יוצא כך. יום אחד נזכרתי שעה אחרי, בשני שלוש שעות אחרי וכן על זו הדרך במשך כ4-5 ימים
לא מוגנת?? אני גם מניקה באופן מלא בנוסף....
לכן כדאי להקפיד על שעה קבועה
בתור כלה, ב-7 נקיים של לפני החתונה, התחלתי אותם כמה ימים לפני השבוע שלפני, כדי שאם יהיו בעיות לא תהיה חופת נידה ח"ו (לפי הנחייתה של המדריכה). ההנחיה שקיבלתי היתה, שגם כשגמרתי את ה-7 נקיים, ונותרו עוד כמה ימים לחתונה, לעשות בדיקה אחת כל יום (טבלתי בלילה שלפני החתונה).
או שזה שונה בין כלה לאישה נשואה....
באותו יום כי לא רציתי לפספס (למרות שזה לקיחת סיכון)..
עכשיו שוב פעם כמעט שכחתי לקחת כדור ורק כשהסתכלתי בשרשור נזכרתי בזה...
מעצבן, אני כבר לא יודעת איזה שעה כדאי לעשות בכדי לא לשכוח..
יש לי תזכורת בפלאפון אבל היא משום מה לא מצלצלת אפ פעם...
בעלון כתוב שבמקרה של שכחה עד 12 שעות יש הגנה אבל מקווה שאם אני מפשלת בשעות הלקיחה לא תהיה בעיה..
תודה בכל מקרה בננות, שיהיו בשורות טובות לכל ישראל!

כיף שיש את הפורום הזה..
מוריה
מעין אהבה
בשורות טובות!ואילו פינואני עדיין לפני הלידה..
אבל זוכרת מפעמים קודמות את הכאב החד הזה כל פעם שמתחילה הנקה בימים/שבועות הראשונים. לא בגלל פטריה או סדקים אלא פשוט הסתגלות של הפטמות להנקה.
מחפשת משהו טבעי שיכול להקל. הכי טבעי שאפשר בגלל שהתינוק אוכל משם וקשה לי להקפיד לשטוף היטב כל פעם. זוכרת שהיה משהו שעזר לי אבל לא זוכרת מה בדיוק.. אולי ויטמין E? הגיוני? אשמח גם להמלצות משלכן וגם לדעתכן אם יכול להיות שויטמין E עוזר.
תודה!
שהוא בטוח לשימוש חיצוני ז"א אי אפשר שיגיע ממנו לפה של התינוק!
אני יודעת על מה אני מדברת...
זה ממש בפטמה, לא רק מרגיש. זה כאב חד מאד ברגעים הראשונים של כל הנקה. אני יודעת מה זה שהחלב יורד ולא על זה אני מדברת.
זה בכל זאת תינוק בן יום...
משחה מזרעי חבושים - לבשל אותם עטופים בגאזה בתוך מעט מים. הם מפרישים חומר מתחלב/ג'לי כזה,
ומעולים לרגישות בעור ולסדקים.
תנסי להיכנס לבית טבע או אפילו לסופר פארם ותשאלי מה יש להם להציע.
הריון ולידה
זו הצעה שמבוססת על משהו או שסתם חשבת על רעיון כזה?
לא נשמע לי הגיוני עם תינוק בן יומו
נשמע טוב.
איך את יודעת שמנע? יש לך השוואה ללידות אחרות שלא עשית כך?
הריון ולידה
)
אם את אומרת שאת צריכה הערב לטבול זאת אומרת שאת בשבעת נקיים, נכון?
קורה הרבה לנשים שהבדיקות גורמות להן לפצע ואז יכול להיות כתם דם ממש גדול על הפד וזה בכלל לא אוסר.
הרבה פעמים הרב אומר ללכת לבודקת טהרה והיא רואה אם זה פצע או לא.
את יכולה גם ללכת לבודקת על דעת עצמך.
תשאלו כמה שיותר מהר, יש סיכוי שכן תוכלי לטבול היום.
אם היא צריכה לטבול הערב זה אומר שהיא צריכה לעשות היום את בדיקת היום השביעי.
אם היא ראתה כתם בבוקר ממש לא כדאי שהיא תעשה את הבדיקה בעצמה אז בשביל זה בכל מקרה צריך בודקת שתעשה את הבדיקה.
מה שכן - את צודקת שאם רב מתיר בלי בודקת זה מיותר.
(אגב, במה בודקת יכולה לסבך את הענינים?)
זה מהרחם זה מהרחם. אי אפשר "לשחק" עם ההלכה
ציפור מתוקהמשהו שעונה על הדרישות שלך...
אני רק התקשרתי למזכירות והשאירו לי..בלי להגיע..
זה סיוט.. ולא רואים את הסוף, תנסי לעזור לעצמך כמה שאפשר.. לצאת לנשום אוויר- למצוא תנוחת שכיבה שעוזרת- מה כן אפשר לאכול ולא יוצא אחרי רגע- ולגבי שבת.. אולי באמת כדאי לנסוע או לקנות אוכל מוכן..
אני אישית לא נכנסת למטבח כבר יותר מחודש.. אל תתעקשי עם הגוף שלך על מה שהוא מבקש שלא.. תזרמי איתו..
שלום, אני בת 33.
אני נורא מבולבלת ממה שעובר על הגוף שלי בחודש האחרון...אולי מישהי תוכל לעזור לי.
המחזור האחרון שלי היה בט"ז ניסן.
כיומיים לאחר הביוץ (וקיום יחסים), הרגשתי מעט התכווצויות חלשות ברחם - באות והולכות והחלה לי רגישות בשתי הפטמות. השדיים נעשו גדושים ומוגדלים.
אחד עשר יום לאחר הביוץ התחילו לי שילשולים שנמשכים עד היום. מידי פעם גלי בחילה קלה.
הכאבים שהופיעו שתים עשרה יום לפני המחזור הנוכחי נעלמו ורוב השבוע לא היו לי התכווצויות כלל. זה הפתיע אותי כי בדרך כלל יש כאבים לפני.
הייתי אמורה לקבל את המחזור היום אבל הוא הגיע אתמול בערב לאחר מתח כתוצאה מויכוח (אצלי יש דיוק מירבי לכן זה מעט חריג). פתאום הרגשתי כמה התכווצויות פתאומיות ואז הגיעה הוסת.
אני לא מודדת חום השחר, אבל מאז הופעת השילשולים התחלתי למדוד חום כל יום בצהריים ובערב כי בעלי הרגיש שאני חמה. חום הגוף הרגיל שלי בשעות האלה הוא בסביבות 36.2\36.4 ובערב 36.6, מאז שהתחילו השילשולים (כאמור אחד עשרה יום לאחר הביוץ), החום שלי נע בין 37-37.3 - שזה דבר חריג ביותר בשבילי.
גם עכשיו לאחר קבלת הוסת, החום עומד על 37 יציב במשך כל היום.
הוסת עצמה מוזרה, בעלת צבע ורוד דהוי - חום וגם דם אדום עם קרישים.
השדיים ממש גדלו ועדיין רגישים.
אני מבולבלת מאחר ואני נורא מחוברת לתחושות הגוף שלי ועל אף שנכנסתי לנסיון האחרון 'זהירה' על מנת לא להתאכזב, התחושות שהיו לי בגוף נתנו לי תחושה ממש חזקה שהפעם זה זה...גם עכשיו לאחר קבלת המחזור אני מתקשה להאמין שזה מחזור רגיל כי בפירוש משהו מוזר קורה לי בגוף!
האם ייתכן שכן יש הריון? האם זאת הפלה?
תודה מראש על כל תגובה..
כל התופעות המוזרות שהיו לפני, ממשיכות. הכאב בפטמות, ההגדלה שלהם, השילשולים, הבחילות, ועכשיו גם תשישות נורא גדולה.
יש ניראות של ווסת כל חודש תוך כדי הריון. אבל זה נדיר ממש.
לב אמיץאל תשכחי להקפיד לקחת חומצה פולית.
ולצערי יצאה שלילית. משתדלת לקבל שזה לטובה ושיבוא בעיתו...
תודה לכל המגיבות.

.
כך שידעתי את הסוף הטוב של הסיפור...
.





אני גם כן נכנסתי להיריון, ופשוט כנראה נגמר החלב בהדרגה.
אז מגיל 8 חודשים הוא היה רק על אוכל.
כשהגעתי לטיפת חלב, האחות ממש התעצבנה עליי שהוא חייב חלב אם או תחליף (ההמלצה עד גיל שנה)
וכמובן שהעבירה את המידע. והדחיפות גם לרופאה שג"כ קצת יצאה עלי.
אח"כ יצאה אליי האחות המבוגרת יותר (עם מלאאא חכמת חיים) ששמעה על הסיפור, ישבה איתי ועזרה לי לחשוב על תזונה נכונה בשבילו בדרך שלי!!
סיפרתי את כל זה, רק כדי שתדעי שגם אם זה לא מקובל, זה אפשרי!!
ואת האמא, ואת יודעת מה הכי נכון לילד שלך!
עדינותגמילה בבת אחת היא לא להניק יותר לעולם
זה מה שאת מתכוונת?
באמצע הלילה זה לא נראה לי יעשה כלום קצת מלאות אולי
אבל
מחר בבוקר כדאי שתניקי
ואז להפחית הנקה באמצע היום כדאי
ולרווח הנקות או להפחית אותם לאט לאט
ככה נשמע לי יותר הגיוני וככה גמלתי את ביתי בת השנה כשהייתי בהריון
(אבל לא היתי עם הריון עם המטומה אז מצדזה לא יודעת)
לתינוק כדאי לתת דברים טעימים אחרים במקום
ולפצות אותו בחום ואהבה ומילים טובות
לפני הלילה ובבוקר נראה לי שזה ההנקות הכי חשובות
לפחות אצלי
(אם תרצי אנסה לחפש לך מתהיותי על ההנקהכשהיתי בהריון שכתבתי כאן)
אז אולי ליועצת הנקה או סבתא מנוסה יהיה מידע ?
ואצלי בגודש זה עלי כרוב ועיסוי חובה(במקלחת או משהו)
זה ייצר תנועה קלה של חלב החוצה בלי לגרום לייצור חלב מחדש.
להפסיק להשתמש ברגע שהשד חוזר להיות רך, כדי לא להמשיך בתנועה החוצה ובייצור חלב מחודש.
בעז"ה בשורות טובות ![]()
לא הייתי אז בהריון. וגמלתי לא מאד מדורג. ואח"כ נכנסתי להריון שהפסיק בהפלה.
גם אני לא מספיק מבינה או יודעת להסביר. אבל את הלקח שלי למדתי.
אם תעשי כך וכך יקרה כך וכך,
ואחרי שבאמת עשית קרתה התוצאה המובטחת, לא היית מקשרת?
בניגוד למה שכתבת, הגמילה משפיעה על הגוף, אם היא היתה פתאומית אז זה באיזשהו מובן טראומה לגוף, וזה עלול להשפיע על כל המערכת שקשורה.
שלום וברכה.
יש לי מס שאלות על הסרת שיער בליזר, אשמח אם תוכלנה לעזור לי.
אני ב"ה נשואה מספר שנים, וב"ה אמא לכמה מקסימים.
הקטן בן שנה, כבר לא יונק, וכרגע אני מונעת עם נוברינג עד גיל שנתיים (בהיתר הרב, לא חושבת כרגע שאצטרך מעבר).
הבנתי שבלייזר יש בעיה סביב הריונות, לידות והנקות. מה בדיוק הבעיה?
האם עצם הטיפול במקביל או שההריון וכו' משנים את תוצאות הליזר ומצמיחים מחדש את השיער?
(הבנתי שאם מסיימים טיפול יסודי לפני- מספיק טיפול- שניים בין הריונות לפעמים להשלמה. מקוה שאני לא טועה)
האם פרק הזמן עד להפסקת המניעה יכול להספיק להשלמת הטיפול? משנה באילו איזורים בגוף?
עד כמה לייזר כואב ביחס לשעוות ועד כמה הוא יעיל?
אם יש למישהי המלצות גם על מכונים טובים באיזור ירושלים אשמח לשמוע.
תודה רבה.
בסוף החלטתי שהמשקל גם מאוד חשוב לי
היא הייתה נראית לי ממש מעולה מכל שאר הבחינות
לידה ראשונה הייתה עבורי קשה נורא
22 שעות ארוכות מנשוא, בלי אפידורל, מטעמים רפואיים
ועוד סיבוכים שלא אפרט אותם כאן..
ההחלמה וההתאוששות היו ארוכים מאד
וזה היה שוק ענק עבורי!
נכנסתי להיריון שני די מהר ב"ה
אבל לאורכו הייתי רחוקה מאד מלחשוב על הלידה
כל דיבור כזה פשוט גרם לי להעלם.
הייתי פשוט בהכחשה שיום אחד התינוק הזה צריך לצאת.
בכל פעם שבעלי שאל אותי "מה את רוצה שיהיה?" "איפה?" "איך?"
הייתי פשוט בורחת לישון/לעשות משהו אחר.
ממש ככה עד סוף חודש שמיני
בהתכחשות מוחלטת.
עד שבאיזשהו שלב הבנו שאני ממש בבעיה
וצריך לשות עם זה משהו
באיזשהי דרך הגעתי לאישה מהמהמת
שדיברה איתי בטלפון ארוכות לפני
ואז נפגשנו לכ-3 שעות
ופשוט פרקה לי את כל הפחדים הללו לגורמים
בדרך מאד נעימה ועדינה
ובנתה איתי תכנית להתרחשויות לידה אפשריות
ולפעולות שאנקוט בעקבותיהם
ממש לכל סיטואציה אפשרית.
היא המשיכה ללוות אותי בטלפון באופן עקבי
עד ללידה.
שהייתה ב"ה הרבה יותר קלה ופשוטה
הייתי הרבה יותר בשליטה לגבי קבלת ההחלטות לאורך הדרך
ויצאתי ממנה כשידי על העליונה ב"ה!
אני מכירה סביבי כל כך הרבה חברות עם פחדים וחששות
מלהכנס להריון, מאיך לעבור אותו, מהליגה, מאחרי הלידה...
ואני חושבת שאפשר לעזור להן
ממש!
זו אישה עם המון עוצמות
גם מול החיים שלה אישית
וגם באופן שבו היא מעבירה את הדברים, קשובה, אמפתית.
לי היא עזרה מאד ואני מרגישה צורך עז לספר את הבשורה הזו.
בזמנו היא הייתה גרה בנתניה
והיום סיפרה לי שהיא עברה למודיעין
כך שאם מישהי גרה בסביבה
אני חושבת שהיא מגיעה לבית או אצלה בבית לא סגורה על זה.
שמה אור פינקיס
ויש לה גם אתר
אתן יכולות לראות.
וזה הטלפון שלה: 0584358435
רק בטוב בע"ה!!!

אני משערת שבסיסובות 3 פלוס
טארקוהיי,
סליחה על פתיחת הנושא הפחות נעים הזה.
האם נשירה של הפקק הרירי יכולה להתרחש לא בבת אחת אלא בהדרגתיות?
אני בשבוע יחסית מוקדם ליציאה של הפקק הרירי (33+5) וכבר יומיים רואה בתחתונית הפרשות גושיות צמיגיות לבנות-ירקרקות (שוב, סליחה.)
חוששת מירידת מים בשלב מוקדם.
מישהי נתקלה בתופעה?
נשמע פטריה או משהו