פורום הריון ולידה (עמוד 3739)

תעדכני את הרופא בפעם הבאה שאת מגיעה אליו

תעשי מעקב אצל האחיות ותשאלי אותן

עולה

כל מעקב אחות עושים דופק, לחץ דם, משקל וגובה
(ונראה לי שגם בדיקת שתן כלשהי, דיי חיפפתי בזה אז לא בטוחה)

בהריון המדדים משתנים

עשו לי מלא בדיקות שלא הראו על רעלת ואמרו לי שזה מלחץ

ומאז יש לי פשוט פחדים כל הזמן של בדיקות דופק ולחץ דם

ושואלת אולי את @תחיה דולה אם יש טיפול/אימון אישי כלשהו שיוכל לעזור לך להתמודד עם הלחץ והפחדים.

ולהתפלל

זכור לי בעיקר מההתחלה עד האמצע, ממש כאילו רצתי מסתם פעילות שגרתית..
הרופא לא הכיר את התופעה אבל גם לא התרגש.
בכל מקרה כדאי לשאול רופא/אחות בביקורת הבאה

לק"י

וכשהייתי במיון כמה שבועות לפני הלידה לייעוץ (לא קשור לדופק), והדופק היה מהיר מהרגיל, הרופא ביקש שיבדקו עוד פעם ואח"כ שחררו אותי.

תנסי לעקוב אחריו .יש הרבה דרכים ושיטות

מה הממוצע שלך ?

לא כל דימום מחייב שיש ביוץ לפניו.

שהגיע מהר לא אומר כלום לגבי ההמשך.
הנקה יכולה למנוע או לגרום לביוץ לא סדיר.
וגם, לפעמים יש מחזור בלי ביוץ.

אצלי- רק לאחר שסיימתי לגמרי להניק- נכנסתי להריון

אתם מנסים סהכ 3 חודשים!!!
הגוף הוא לא מכונה אוטומטית.
גם כשהכל תקין וכלום לא מונע- זה יכול לקחת זמן.

יש הריון שנקלט בניסיון ראשון- ויש כזה שלוקח לו שנה.
שניהם קורים ונורמליים. סבלנות..

אם כן- אשרייך...הרוב לא זוכות לזה.
אל תמהרו להפסיק הנקה בשביל הריון נוסף, תבררו את זה קודם עם הרב שלכם.

אני עשיתי אבל לא בירושלים, יש בסניף שלי...
תנסי לפנות לסניף שלך ואם אין בסניף שלך תפני למרכז מידע של המאוחדת.

אם זה דחוף תנסי להוציא התחייבות ולעשות במקום אחר.

אני עשיתי אצל מישי מהממת בהדסה הר הצופים, אם את רוצה המלצה מוזמנת

יש לי הפניה מהרופאה, השאלה אם את הפיזיותרפיה עושים במכון הרגיל או שזה מטפלת שלא עובדת במכון עצמו של הקופה. שאלתי במוקד ולא ידעו להגיד לי.. אשמח לקבל את הפרטים של הפיזיותיסטית שעשית אצלה, תודה רבה;)

התקן לא הורמונלי לא מתערב בהרמונים הטבעיים ולכן יש סיכוי שתרגישי איתו יותר חיונית
יש כמה סוגים אבל הם די אותו הדבר
עולה בערך 130 התקן ו 300 ההתקנה
בדכ מתקינים לתקופה שעולה על שנה אבל את יכולה להוציא מתי שתרצי

ואולי גם על רופא מסוים?
אני מטופלת אצל שטטמן. מישהי יודעת אם הוא מבין בזה?

התקן עגול, פנינים או משהו כזה, ששם רופא ספציפי מומחה בזה, לא הורמונלי- ממה שקראתי נשמע הכי טוב-רק שזה יקר..
נראה אם אמצא את הפרטים

הרופא נשים שלי הסביר לי שהוא נופל באחוזים הרבה יותר גבוהים מהתקן רגיל

לדעתי שווה לנסות התקן רגיל ופשוט לפני שרצים להכי יקר... כי לא בהכרח שהרגיל לא היה לך טוב...

לי ההתקן עלה 100 שח וההתקנה הייתה חינם

זה היה בבית חולים כי היה לי פרוצדורה אחרת... אז לא יודעת אבל מאמינה שגם בקופה זה.לא היה הרבה

נמשכים,
כ-ל כ-ך הרבה.
שאני מוותרת

אבל אצל כל אחת זה שונה, לי היה פעמיים.פעם אחת היו דימומי הסתגלות מעצבנים( כשהכנסתי בתקופת הנקה ללא מחזור)
ובפעם השניה כלום, שום דימומים, הכל ב"ה תקין, אולי בגלל שהכנסתי בזמן המחזור. אבל בשנה וחצי שהיתי איתו לא היו שום דימומים. לכן לא מציעה להחליט מהסיפורים.
אני שמעתי המון סיפורי דימומים על סרזט ובכל זאת יש נשים רבות שהוא טוב להן.

באמת יש כאלה שזה עושה להם הרבה דימומים אבל גם יש מלא שלא... חוץ מזה שהרבה רבנים מתירים את הדימויים של התקן כי זה דם פצע

ומאריך את הדימום..
דימום ממש כבד בווסת.
לא ברור מה קורה..

כנראה מוציאה אותו
מחפשת בנרות תחלופה יותר טובה

שמתי התקן פעמיים
פעם מולטי לוק והפעם נובה טי
בפעם הראשונה הלכתי לדר שפיגל בצפון שקיבלתי עליו המלצות ובאמת הוא ממש מומחה והיה מעולה. לא תקופת הסתגלות ולא דימומים. אבל כן האריך לי את הדימום לכשהוסת הגיע.
הפעם החלטתי שזה לא מתאים ללכת לרופא גבר והלכתי להתקין אצל הרופאה בקופה. בינתיים הכל אחלה.
לגבי ההתקנה עצמה יש נשים שזה מוריד להן את הלחץ דם בבת אחת עצם ההתעסקות בצוואר הרחם. אם תרצי אתן טיפים כי אני אחת מהן ..

760 אחרי הנחה
ואני רוצה רק לשנה..

ופחות כמות הורמונים

אני מניקה ועם נובה רינג.

הרופאה שלי לא נותנת גם אם מניקים פעם ביום.

הבנתי שיש שלב ממנו אפשר לשים נובה רינג בהנקה, את יודעת ממתי?
ומבחינת השפעות של הורמונים באופן כללי, הוא משפיע על מצבי רוח ?
ושאלה נוספת, האם מקבלים איתו מחזור ? ( בהנחה שיש לי תקופה ללא מחזור בהנקה בדרך כלל)

ברגע שההנקה כבר מבוססת אומרים שאין בעיה להשתמש ב נוברינג. באופן אישי השתמשתי ב נוברינג מיד אחרי הלידה, והנקתי הנקה מלאה, אחרי שתי לידות.

אבל שמעתי שיש כאלה שפוגע להם בהנקה.

יש השפעה על מצבי רוח, אבל באופן משמעותי פחות מגלולות. כשאני השתמשתי בסרזט היה לי ממש דיכאון. ועם נוברינג היתה רק השפעה קלה מאוד.

מחזור- ההוראות הן להשאיר טבעת 3-4 שבועות ואחר כך להוציא לשבוע (יש אפשרות גם לשלוש טבעות ברצף ואז שבוע הפסקה )
בדרך כלל בשבוע הזה יש דימום. לא יודעת להגיד מה קורה אם אין מחזור בהנקה. אצלי יש מחזור בהנקה אבל לא סדיר, ותמיד היה לי דימום בשבוע שהוצאתי.

ולא פולשני,
עם הסרזט היו לי כתמים, והשמנה....

דברתי על הנובה רינג- טבעת

לא עשה שום דימומים, הרופאה שהכניסה ןהוציאה עשתה זאת במקצועיות ובעדינות ובכלל לא כאב ולא נאסרנו ב"ה לא בהכנסה ולא בהוצאה, וב" ה כשהחלטתי להפסיק למנוע, נקלטתי. אני ממש ממש ממליצה. הכי פשוט. שגר ושכח.

בסוף לקחתי את ההתקן מונה ליזה
כן כאב מעט..
לפי הרופא הדימום הוא מתואר הרחם כרגע
זה לא אוסר, נכון?

יש דעות שונות. לשאול את הרב שלכם

שעות מההתקנה נחשב לפצע. מעבר כבר לא.

זה גם משתנה בין ספרדים לאשכנזים..

האם פתאום בא לי להיות ספרדיה ... או להשאר אשכנזיה..
מרגיז שלפי זה מותרים או אסורים 😑

נראה לי זה לגמרי מכוון מלמעלה...
היו לי תקופות שגם בדעה הכי מקילה היינו כל הזמן אסורים..
בסוף כל אחת פוגשת את המציאות שהיא צריכה לפגוש 😐

להריון להיכנס הוא לא יעזור,

להרגיש יותר את עצמך - כן, כמובן אם את שלמה עם המניעה באופן כללי.

לי עלה בערך 500 כולל התקנה, במכבי שלי.(לא נראלי שה'שלי' נתן משהו מיוחד)
את צריכה לקבוע תור אצל הקופא נשים, לבדוק שהוא מתקין, ואז יש כאלה שיש אצלם התקנים ויש כאלה שישלחו אותך עם מרשם לקנות ולחזור, או באותו יום או יום אחרי.
את יכולה להוציא מתי שאת רוצה, תעשי פשוט את החשבון טם שווה לך מחיר כזה לשנה (לדעתי ברור שכן, אנחנו בכלל לא עשינו חישוב של כסף.. לחיות עם דימומים בלי הפסקה או חוסר חשק או סתם הורמונים מיותרים ממש לא רצינו. שוה כל שקל)
בגלל שהוא לא הורמונלי הוא לא משפיע על החשק. אם לפני הסרזט היה לך אין סיבה שעם ההתקן לא יהיה לך. זה פשוט שגר ושכח
בהצלחה

אבל אין שום סיבה ללחץ. מה ההפרש שלך בין מחזור למחזור?
החישוב של שבוע 7 כנראה לא נכון, ואם השקים קטנים אז בכלל הגיוני שהכל יהיה בסדר. כנראה שאת בכלל בסוף שבוע 4/ תחילת שבוע 5.
חכי בסבלנות אי אפשר להסיק שום מסקנות מבדיקה בודדת.
מתי הרופא אמר לך לחזור אליו?

רק שאצלי זה תאומים זהים בשק אחד...
הגעתי בכלל בגלל דימום שהייתי בטוחה שזה הפלה, ואז התברר שזה ״רק״ המטומה ויש שק היריון אחד עם שני שקי חלמון. זה היה בשבוע 5 לפי החישוב היבש (מאוחד יותר תיקנו לי את התאריך)
שבוע אח״כ כבר ראו דופק לעובר אחד, ואחרי עוד שבוע גם לשני (בשבוע 7).
אצלי גם היה חשש נוסף לתאומים זהים בשק אחד ובלי מחיצה. ב״ה ביחד עם הדופק השני נראתה גם מחיצה, ומפלס הדאגות ירד משמעותית.

אני לא אוהבת לנטוע תקוות שווא, אבל הרבה פעמים בשבועות המוקדמים לא רואים דופק בבירור. לא צריך להיבהל יותר מידי, כן לעקוב.
ממליצה לחכות עוד שבוע-שבועיים ולעשות אולטרסאונד חוזר.

אבל באופן כללי כדאי לדעת שהריונות תאומים, במיוחד צעירים, הם שבריריים בהרבה מהריונות רגילים....
אני מחכה כבר בקוצר רוח לשקיפות בעוד שבועיים כדי לוודא שהכל בסדר...

אני רואה את זה יותר הסיפור שבא להעביר רעיון מוסרי. אל תשכחי שכל אמות המידה שלהם היו שונות לחלוטין.

כולם היו מעבר אחד והוא מהעבר השני 

 

מה היה עם הג'קוזי?

 

נשמע עצוב

בגלל התגלות אלוהית.

עצוב ממש😭

וואו. הקישור לעקידת יצחק מטלטל ממש.

מדובר על אמא חולה וחבל שלא טופלה בזמן

מה בכלל ההשוואה בין אישה חולת נפש לבין ציווי אלוקי לאבות הקדושים???

המקרה הנל הוא טרגדיה שאין כדוגמתה, והפרטים המדוייקים לא ממש רלוונטיים. להשליך מזה או לקשר לסיפורי התורה??

המקרה עם הג'קוזי דומה מאוד למקרה עם עקדת יצחק, שניהם תמוהים, שניהם מטורפים ואת שניהם אני לא מבינה.

 

אבל מי שחושב שהיא קיבלה ציווי אלוהיי צריך ללכת לטיפול

זה מצריך טיפול ואמא שרוצחת את התינוק שלה זה בעייה נפשית חמורה.

לא מתאים לפורום בכלל.

אני פשוט לא מבינה מה ההבדל בין זה לבין עקידת יצחק

זה נשמע מזעזע וזה נשמע מזעזע!

זה משנה מה ה-י-א חושבת,
דווקא דברייך מחזקים את התפישה שאם אברהם היה חי היום היו מוציאים לו סעיף נפשי

אברהם נכנס לאש וראה שהקדוש ברוך מציל אותו. אחרי 10 ניסיונות הגיעה העקדה. אברהם אבינו היה מחובר לקב"ה והיו לו אסמכתאות לעניין ולא שמיעת קולות.
האישה המסכנה הזו התחילה לדבר לא ברור והסביבה שלה העידו שהיא לא היתה מחוברת למציאות לאחרונה בעיקר.

יכול להיות שאם אברהם היה חי היום היו מאתרגים אותו,
הפרקליטות לא הייתה מעיזה להגיש כתב אישום,

הציבור לא היה מזדעדזע כי זה אברהם

הפסיכיאטר היה אומר "לא מוכר מקרה כזה בספרות הרפואית"

כשנמרוד הכניס את אברהם לכבשן האש זה היה מול כולם. הוא לא נשרף,זה היה באופן גלוי ולא השאיר מקום לספקות. אברהם היה מעל הטבע. אם היה קורה היום, כולם היו חוזרים בתשובה וממליכים אותו עליהם.

א. ה' לא מצווה על רצח, הוא לא רצה שיצחק ייעד, זה היה רק לנסות את אברהם!

ב. איך את משווה בכלל.

א. גם הגברת הנ"ל לא רצתה להטביע אותו, אחרי שלוש הטבלות היא הניחה אותו במים וחיכתה שיקום לבד, ה' ישמור..

ב. ההשוואה באמת קשה וכמעט לא במקום.

אני חושבת שהיתה גם משמעות לזה שאברהם היה איש יחיד, ולא עם. כלומר, שלא ממנו ישירות הוקם מה שנקרא עם ישראל אלא רק שני דורות אח"כ. הוא היה ענק שבענקים, אבל זה היה לפני התהוות העם.

.

זה שהיא רואה חיזיונות.
מה גורם לסיפור להיות טראגי?
זה שאמא מוכנה להרוג את הילד שלה בשביל איזשהי "הארה נבואית"

אתן לא חייבות לענות, אבל להגיד "מה בכלל ההשוואה" זאת לא תשובה

אני מבינה למה להיהרג על מנת להציל אחרים- זאת אצילות ומסירות נפש.
אני מבינה למה למסור את הנפש בשביל קיום מצוות זאת מסירות נפש (ויתור על חיים פרטיים בשביל לשמור שעמ"י ימשיך את דרך התורה כי בלי זה העם ייכחד)
לא שהייתי עושה את זה, אבל אני מבינה למה מעשה חנה ושבעת בניה הוא ראוי להערצה.

בעקידת יצחק נכון שבשורה תחתונה אברהם לא רצח את יצחק, אבל הוא היה מוכן לעשות את זה,
עצם הנכונות היא הניסיון, ובזכות עצם הנכונות אנחנו מבקשים רחמים עלינו (בתפילות ר"ה לדוגמה)
לכן מבחן התוצאה לא משנה.

מושווה לנביא שקיבל דבר אלוקים??

אם כן, באמת אין לנו מה לדון.

אבל יש מקרים שמעוררים שאלות.

אולי לא דייקתי את הנקודה שהפריעה לי.
הרי ברור שבמקרה של אברהם זה אמת ובמקרה הזה זה שקר.

העניין הוא עצם המוכנות להרוג את הבן שלך בגלל חיזיון שראית.
לא יודעת, לא נתפס לי, אולי לא כל דבר צריך לתפוס... אבל חשבתי שאולי כן אוכל להניח את דעתי.
(אגב זאת לא שאלה שעלתה דווקא מהמקרה הזה, זה פשוט הציף את הנושא)

בכל אופן, אם את לא רואה עניין להמשיך את הדיון זה בסדר גמור, תודה בכל מקרה!

הרי ברור לך שחייל שמסתכן בצבא עושה מצווה ובחור שמסתכן בטיול סביב העולם עובר עבירה. בשני המקרים הוא מסתכן אבל  סיבה ומטרה הן שונות. 

אותו דבר פה. בנביאים מתואר עבודה זרה כשהעבירו ילדים לפני מולך כלומר הקריבו ילדים לאליל ופסל . לא נתפס לנו בכלל איך אפשר להגיע למצב כזה אבל אולי הם חשבו שעצם המוכנות להקריב ילד זה טוב. והם טעו. זה לא טוב, זה נורא. וזה אסור. לא מקריבים שום דבר כי יש לנו איזה שיגעון או איזה רעיון. רק אם ה' רוצה משהו וכתוב בתורה בצורה הכי ברורה שזה אסור. 

במקרה של חנה ובניה אף אחד לא יודע אולי בכל מקרה היו רוצחים אותם, אין מה לבטוח ברשעים כאלו

את כותבת שעצם המוכנות להקריב את הילד שלך זה לא טוב, זה נורא, זה אסור.

את אומרת את זה גם על ניסיון העקידה?
אם כן, אז איך את מסבירה את הניסיון?
ואם לא אז בעצם חוזרים לשאלה המקורית...על עצם המוכנות של אברהם לעקוד את יצחק בעקבות חיזיון

רק כמה נקודות. יצחק לא היה ילד, הוא היה בן 37 וידע מה הולך להיות. 

ושנית יש דברים שאנחנו לא מבינים. 

שלישית, זה היה ניסיון קשה, זה אמור להיות קשה, בגלל זה זה ניסיון. אם אני נגיד חס וחלילה אימא שמקריבה ילדים בקלות וממשיכה הלאה, זה לא ניסיון כי זה לא קשה וגם בעיה פסיכיאטרית כי זה לא נורמלי. 

ולא צריך לזלזל בסעיף נפשי. תדמייני שהיית פוגשת אותה ברחוב והיא הייתה מחליטה שאת עמלק וקופצת עליך עם מספרים. בן אדם משוגע לא מבין מה הוא עושה והרבה פעמים גם לא זוכר מה הוא עשה כשהוא חוזר לעצמו. מאוד מאוד קריטי להקפיד על תרופות במינון נכון.

כשבן אדם חולה נפש מפסיק לקחת כדורים ישר מתחילות לצוץ לו מחשבות לא נשלטות, אבל מבחוץ רואים את זה רק כעבור כמה ימים או שבועות כשמצב כבר חמור מאוד. 

כותבת מניסיון  ממישהו ממשפחה מורחבת שהיינו מאוד מעורבים בטיפול. 

יש גם טעות נפוצה   לחשוב שאם במשך שנים לא היו התפרצויות אז אפשר להחליט עצמאית להפסיק כדורים או לטפל בצורה טבעית ואז קורה מה שקורה...

 

כשאברהם אבינו פעל זו היתה החלטה מושכלת לאחר שקיבל הוראה מפורשת מאלוקים שאיתו כבר היו לו ״שיחות״ אמיתיות קודם. זו היתה בחירה.

אותה אישה ממש לא בחרה לעשות מה שעשתה. היא לא היתה מודעת למציאות ולא שלטה בעצמה. תחשבי על מישהו שעושה מעשה תחת השפעת סמים ואחכ מתפכח ובכלל לא יודע מה עשה.
לדעתי זה לא סתם דיכאון אחרי לידה אלא מצב פסיכוטי.

כי אנו קיימים בזכות אבותינו ואמותינו..
תמיד מבקשים שזכויותיהם יעמדו לנו. הקב"ה אכן דיבר עם אברהם, וזה ממש לא היה חזיון מדומיין

אז לבוא ולהשוות אותו לאמא שלוקה בנפשה, זה לא מתאים.
גם אם הסיפור נשמע דומה

כנראה מאוד רחוק מהסיפור האמיתי. לתקשורת יש נטיה קשה לעיוות הדברים. לכן עדיף פשוט לא להכנס לזה. במיוחד בסיפור הזה רגיש ולא ברור

מיסודי הדת לידע שהאל מנבא את בני האדם ואין הנבואה חלה אלא על חכם גדול בחכמה גבור במדותיו ולא יהא יצרו מתגבר עליו בדבר בעולם אלא הוא מתגבר בדעתו על יצרו תמיד והוא בעל דעה רחבה נכונה עד מאד אדם שהוא ממולא בכל המדות האלו שלם בגופו כשיכנס לפרדס וימשך באותן הענינים הגדולים הרחוקים ותהיה לו דעה נכונה להבין ולהשיג והוא מתקדש והולך ופורש מדרכי כלל העם ההולכים במחשכי הזמן והולך ומזרז עצמו ומלמד נפשו שלא תהיה לו מחשבה כלל באחד מדברים בטלים ולא מהבלי הזמן ותחבולותיו אלא דעתו פנויה תמיד למעלה קשורה תחת הכסא להבין באותן הצורות הקדושות הטהורות ומסתכל בחכמתו של הקב"ה כולה מצורה ראשונה עד טבור הארץ ויודע מהן גדלו מיד רוח הקודש שורה עליו ובעת שתנוח עליו הרוח תתערב נפשו במעלת המלאכים הנקראים אישים ויהפך לאיש אחר ויבין בדעתו שאינו כמות שהיה אלא שנתעלה על מעלת שאר בני אדם החכמים כמו שנאמר בשאול והתנבית עמם ונהפכת לאיש אחר.

 

ועייני שם, בהלכות יסודי תורה לרמבם.

זה שהוא לא אומר לעבור על איסורי תורה
אז זה עדיין לא מסתדר.

היום גם אדם שנחשב כגדול שבגדולים, ק"ו ענק שבענקים כמו שמתואר אברהם אבינו אם היה הולך ועושה מעשה שכזה אין ספק שהיה חולה נפש ופושע, גם מבחינה הלכתית, ולכל הדעות 'נביא שקר'. אברהם אבינו היה לפני זה, התנסה בניסיון עצום ועמד בו בזכות האמונה הגדולה ואהבת ה' שלו, נבואה וניסיון מסוג כזה לא ייתכנו היום בשום אופן שהוא בגלל מה שכתבת- שזה איסור תורה..

חוץ מזה, להטביל ילד בן חודש זה להוסיף מצווה, וגם זה מעיד על נבואת שקר (כשאין הוראת שעה לציבור).

ולהרוג אותו באמצעות הטבלה - זה בטוח איסור תורה.

 

לא מצליחה בכלל להתחיל להבין את ההשוואה שלך.

 

 

רוצה לסנגר על האישה המסכנה? תגידי שהיא חולה בנפשה, לא מבחינה בין דמיון למציאות, בין אמת לשקר, ולכן עשתה את מה שעשתה. ולא, כאדם בריא אין אפשרות להבין את זה, ולכן גם לא צריך לשפוט.

את מי כן אולי כדאי לשפוט? את החברה שמסתירה, שמכחישה, שמונעת טיפול פסיכיאטרי ממי שזקוק לכך בגלל סטיגמה ו"מה יגידו" ואיזה אשליה שאנשים שאינם אנשי מקצוע יכולים לפתור בעיות ולמנוע סכנות.

 

יותר - אם הוא אומר לעבור על איסורי תורה, סימן שהוא נביא שקר.

 

לא כל מי ש"מתנבא" ולא מצווה לעבור על איסורי תורה, בהכרח הוא נביא אמת...

 

בקיצור, כדאי ללמוד את ההלכות ולא להתבלבל מכל מיני גורואים, מכשפים, בעלי רוח הקודש, רבנים מזוייפים, ואנשים שהדמיון שלהם עובד חזק מדי ונותן תחושה של מציאות ואמת.

המקרה המזעזע..? לא הבנתי

או תענש כרוצחת

מניח שזה איפשהו באמצע

אולי בעלה יקבל עונש בעולם הבא כי השאיר תינוק בלי השגחה עם משוגעת או לא עשה מאמץ שהיא תיקח כדורים בזמן

את צודקת שאם זה היה היום, זו היתה התגובה של המערכת כולה. בעצם, זו היתה התגובה גם אז, ולכן זה היה ניסיון קשה כ"כ. כי הוא היה זה שנלחם נגד העברת הילדים לע"ז , ואז פתאום האלוקים שלו אומר לו לעשות את מה שהוא כ"כ התנגד לו בשם אותו אלוקים. והוא עמד בנסיון, ובסוף הילד לא הוקרב. אבל הוא לא ידע את הסוף מראש. והדור שהיה אז חשב שהוא מטורף, עוד לפני הנסיון הזה, וזרקו אותו לכבשן האש (ואז נוכחו לראות את כוחו של אלוקיו), אבל הוא לא התחשב בכל אנשי הדור, ועמד בכל הנסיונות, וזו גדלותו.
וכן, זה סיפור קשה, וזה לא נסיון שמתאים לכל אחד, ולכל דור. זה נסיון שהיה רק לאברהם אבינו כי רק הוא יכול היה לעמוד בו.
דווקא אני חושבת שבתור ילדה הסיפור יותר מזעזע, כי אז עוד לא יודעים את הסוף הטוב. אבל זה מה יש. זו התורה שלנו, זה האלוקים שלנו, אנחנו מאמינים בו ויודעים שהוא מקור הטוב, ואם סיפור כזה או אחר מעורר אצלינו שאלות, נשאל את האנשים הנכונים, נחקור בספרים הנכונים, ונקבל תשובות.

אבל כל זה לא קשור בכלל לסיפור המזעזע שעלה לכותרות. בתור יהודים מאמינים, ברור לנו ששום אלוקים לא אמר לה לעשות את זה. ואם לה ברור שכן - אז זו בעיה נפשית שלה! ונתייחס אליה בהתאם.

בהריון האחרון שלה הלכה לטיפול במח אחד
והיא האחרונה שהאמינה בדברים האלה,
אבל נגמרו הבחילות לחלוטין!
ולפני זה בכל ההריונות סבלה מהיפראמזיס והזופרן עזר לה בקושי

 

 

ורק החמיר לי את המצב..

 

בחיים- אני חסידה של כל השיטות האלטרנטיביות האלה

ופה משום מה לא עובד עליי כלום!!!

 

 

זה היה הסיפור בהריון האחרון... אני הייתי מקיאה את הדיקלקטין... 8-13 הקאות רצופות.
את מאמינה לי שזה עובר?
תביני את עצמך. זה לגיטימי. אל תקחי יותר זופרן ממה שעכשיו,
זו תרופה סופר חזקה. זה הזמן לקנות רק אוכל מוכן,
להעזר בבעל
להרררפפפות
ובאמת באמת
בסוף הסיוט הזה עובר ויש
משהו שווה באמת!
בהצלחה!!

אני הייתי מנסה לשרוד אותם איכשהו, ואם הם עברו בשלום - לרוב היום היה עובר בסדר...
וחיבוק... זה באמת קשה... (אמנם לי זה היה בהיריון ראשון, אז היו לי ילדים שתלויים בי, אבל רק לדמיין את זה... מצדיעה לך!! לי היה עוזר לצאת לאוויר הצח, ולשנות אווירה - ללכת להורים, לטיול לחוף הים, להירגע וכו'..
לגבי העצירות - לשתות המוווון מים ולאכול פירות וירקות... טבעי ועוזר ממש... וללכת לשירותים מיד כשאת מרגישה... מלא בהצלחה!! ואל תתייאשי...

 

אבל התופעות לוואי שלו כמו העצירות הזאת

הם פשוט מזעזעים...

 

וואו ברגעים האלה כ"כ קשה לדמיין שזה נגמר ועובר...

 

מחכה אפילו לקצת קצת הקלה..

 

תודה לכולכן יקירות!!!

 

 

ותרגישי טוב! לא יודעת..

ואם מוגבל בכמות

לגבי הכאבים תראי אם זה בא במרווחים קבועים. ובדכ לציר יש שיא ואז דועך..

אולי זה משהו שלא תמיד מתפתח בשלב הזה. אם זה היה משהו מדאיג הוא היה מפנה אותך לעוד בדיקות, אומר לך על זה משהו. אין מצב שזה משהו בעיתי והוא לא אמר לך כלום. הם מאוד חוששים מתביעות ולכן לרוב ידאיגו אותך , על כל צל של חשד למשהו בעיתי.

חשוב. לא הגיוני שלא כתב על כך בסיכום הבדיקה.
אם יש לך ספק לכי לשאול את הרופא שלך.
אגב את בטוחה שהוא דיבר עלייך עם המזכירה? לי יש נטייה לשמוע דברים ולהכנס ללחץ.

הערה הייתה לאחר שהי שאלה אתו..
גם שאני מסתכלת בתמונות (אולי כי גם אני לא ככ יודעת לזהות..)אני לא רואה עצם אף בלטת

כאשר אין גשר אף זה מעלה חשד לתסמונת דאון.
אבל.. (ושימי לב זה "אבל" משמעותי
בשלב שבו עושים שקיפות עורפית עדיין קצת מוקדם לראות גשר אף, אפילו בסקירה מוקדמת לא תמיד קל לראות..
לכן אל תדאגי ואל תילחצי..
תמשיכי לעקוב באולטרסאונדים הבאים, ואם בשקיפות ובסקר שליש ראשון אין שום תוצאה מדאיגה ממש אין מה לדאוג..
בע''ה בסקירה המוקדמת או בבדיקה שאחריה כבר יצליחו לראות את גשר האף...
ותזכרי שכל הדברים האלה הם רק ממצאים סטטיסטיים..
והכי חשוב, כמובן, תמיד: תתפללי...

הם אלופים בלהלחיץ. על כל חשד קטן. אם לא כתב כלום, כנראה לא משמעותי עדיין בשלב הזה.

שמחה שוב להצטרף אליכן. אתן נשמעות מקסימות!

סיבה נוספת שאני שוקלת הוצאת ההתקן היא מהחשש להריון נוסף כרגע.. לאחר לידה חמישית, פיברומיאלגיה ועשייה רבה ב"ה, חשה שאיני מסוגלת עדיין... 

זה יותר מדוייק..
לפי מה שזכור לי זה שבוע 18.. אבל מאוד יכול להיות שאני טועה

אני לוקחת מתחילת ההריון כדור בשם פרנטאל וכדור בשם פולקס

פשוט לא זוכרת אם לפני היה לי שתן בצבע הזה יכול להיות שלא שמתי לב אבל עכשיו זה ממש משך את תשומת לבי
בהתחלה שמתי לב רק לצבע של הצואה שהשתנה אבל הבנתי שזה מהכדורים שאני לוקחת השאלה היא אם גם הצבע של השתן משתנה

אז זה יכול לקרות. תקראי בעלון של הכדורים מה כתוב

כל כך אמיתי ונכון

והבעת כ"כ יפה את הקושי
וגם את האהבה.
בשעה טובה שיהיה לכם!

תודה רבה על השיתוף

כמה העולם שלנו מתהפך בהריון, ואחר כך בגידול שלהם

ממש ממש מתיש ולא קל לטפל בקשיים כאלו אצל ילד מתוק שלך, במיוחד כשאת אחרי לידה

ובכלל כל ההתעסקות סביב נושא טיפול רגשי הוא דבר מתיש, גם אם זה חשוב ומועיל-לקחת לטיפול, לחשוב, להתמודד בבית.

גם אנחנו עוברים את זה עם בן ה-4 המתוק שלנו, ואני רואה שאצלנו גם יש פערים בין הגננת לבין מה שאנחנו כהורים רואים.

כמובן שכל ילד עולם מלא וצריך לטפל בו לגופו, ולא להשליך בין ילד אחד למשנהו

אבל באופן כללי-

מהנסיון שלי על ילדיי שלי וכמי שעובדת עם ילדים-

חשוב מאוד כן לשתף את הצוות במה שאתם עושים ופועלים

את אומרת שנשמע שהיא "סימנה" אותו, ואולי גם אתכם כהורים (מה שקורה לפעמים כשיש ילד עם קושי, ונראה לעין חיצונית שההורים לא מספיק לוקחים אחריות)

אולי כדאי לשתף אותה בעובדה שאתם הולכים טיפול?

אולי יש אפשרות שהמטפלת הרגשית תתקשר איתה בטיפים ורעיונות?

לפעמים יש פער אמיתי בין הבית לגן, ולפעמים מדובר בתפיסת עולם שונה ובנרטיב האישי שכל אחד בונה...

כן כדאי להגיע להידברות אמיתית בשיחה כנה ופתוחה

ואל תרגישי צורך "להתגונן" בשיחות כאלו. אני בטוחה שאת אמא מדהימה שעושה את המקסימום עבורו

וזה נורמלי שילד יעבור משברון סביב לידת אח.

ובסופו של דבר- את האמא שמכירה אותו הכי טוב, רוצה ועושה עבורו את המיטב.

 

מקווה שהועלתי עם הראיה שלי,

אם לא- זה לגיטימי שכל אחד ירגיש ןיחשוב אחרת כלפי דברים

חיבוק, זה באמת מתיש ואת מדהימה בדרכי ההתמודדות!!

 

 

תודה על ההשתתפות והעיצות,

אמרתי לגננת שהתחלנו השבוע תהליך ואנו מתיעצים עם אשת מקצוע

היא מאד התרשמה מזה ולא פרטתי שזהו טיפול ריגשי.

מפחדת שזה יגרום לה עוד יותר לתפוס אותו כבעיתי (למרות שבעיני זה צעד חיובי מאד)

הוא ילד כ"כ מיוחד וחכם

אני חושבת שהטלפון היום שהגיע אחרי הפגישה עם המטפלת אתמול ששאב ממני כ"כ הרבה אנרגיה

וכוחות נפש - פשוט ייאש אותי.

דיברתי הערב עם המטפלת שהיא גם בעלת תואר שני בייעוץ חינוכי והיא כן חושבת שכדאי שאומר להם

שאנו בטיפול.

מרגישה חסם לומר זאת

יש לנו כל מיני סטראוטיפים בראש לגבי מה זה ילד שצריך טיפול רגשי...

האמת האמיתית היא שזה כמו ילד שזקוק לפיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק וכד'.

הוא ב"ה תקין, חכם, ונתקל כרגע בקושי ספציפי שצריך מישהו מקצועי ש"ירים" אותו ויקדם אותו.

יש כ"כ הרבה ילדים שנעזרים בזה- מכירה ממש אישית כמה מקסימים... (והבן שלי בראשם)

גם הגננת בטח מכירה לא אחד ולא שניים...

זה שפניתם למטפלת - זו כבר הכרה יפה מאוד וטובה, ואולי עכשיו הגיע השלב הבא?! של שיתוף נוסף של איש צוות/גננת?!

קחי לך כוחות, את אמא משקיעה

ושיחות מסוג זה הם באמת מתישות

אבל עוד קצת...

הוא יגדל, יקבל מענה, יצמח, את וכל הצוות רק לטובתו.

אז עוד קצת התגייסות....

ואחרי שיחות כאלו את חיבת לפנק את עצמך בשוקולד או כל דבר אחר שעושה לך מתוק. כי זה באמת גומר.

אני חושבת שצריך לזכור שחלק מהדינמיקה של הטיפול הן הנסיגות, וצריך לקחת אותן בחשבון ולא להיבהל מהן.

וגם לא להיבהל מדיווחים על נסיגות מהגננת, לעמוד על כך שאתם נותנים את הזמן והסיכוי לטיפול - אם זו הנקודה שגורמת לך חסימה מלשתף את הגננת.

 

 

הבת שלי בת שנתיים השתגעה גם לגמרי מהלידה... איזה טיפול רגשי?? אולי זה טוב גם לבת שלי??

הטיפול הוא שלושת המימדים.

שמעתי עליו המון המלצות ומכירה אישית אנשים שטופלו וראו שינויים מבורכים.

הלוואי שיעזור בע"ה!!

בגלל שאמרת שהיא סימנה אותו-
רוצה לשתף:
אחת הבנות שלי לא עבדה כמו שצריך בכיתה. אני ידעתי שהיא בסדר וזה עניין של בשלות, אבל בבית ספר שיגעו אותי שאעשה לה אבחון קשב וריכוז וכל שבוע היו מזמינים אותי לפגישה כמה קשה איתה וכו'.
לא רציתי לקחת אותה לאבחון כי ידעתי שהיא בסדר, אבל לא היתה לי ברירה.
הלכנו לנוירולוג מומחה שאמר שהיא לא צריכה טיפול תרופתי. חזרתי עם התוצאה הזו לבית ספר- ומאז שקט! הכל בסדר. הילדה עובדת כמו שצריך...
בקיצור לפעמים באמת ילד מסומן על ידי המורה או הגננת ורק תגובה של איש מקצוע תשנה את זה.
לכן ממליצה לך אולי כמו שאם כל חי אמרה- שמטפלת הרגשית תדבר עם הגננת ותסביר שאין שום בעיה וההתנהגות בגן רגילה ונורמלית. אולי זה ייתן לך שקט
בהצלחה!

הגננת לא מאשימה ,מבקרת,בודקת אותך...

רק משתפת ורוצה לעזור לו.

דווקא טוב שתגידי לה שאתם בטיפול רגשי. זה מקסים ורק ישמח אותה. אין בזה טיפת בושה.

טבעי שירצו לקבל ממך מידע בהרחבה על הילד -כי אימא מכירה את הילד הכי טוב ויכולה לתת נק' מבט ודרכי גישה מתוך הנסיון שלה. הרבה יותר מכל גננת.
ומקסים שרוצים לעזור לו.

גם אותי הזמינו השבוע לפגישה עם איזו מטפלת רגשית שמייעצת לגננת עם הילדים-והמפגש היה כדי לעזור לבת שלי ...היה מלמד ומעשיר.


נראה לי שאיפושהו את לוקחת על זה אחריות לא לך
ומאשימה את עצמך

@מעין אהבה צודקת וזה אכן מעורב עם קצת ריגשי,

מנסה לעשות את ההפרדה אבל עדיין קשה לי עם זה נורא.

לקחת מהעיצות החכמות שניתנו כאן ואנסה לישם אותן.

מקווה שיהיה שבוע מוצלח. 

שוב תודה

כלומר שגם הצוות. לקבל הנחיה ויעבוד איתכן באותו קו.
חיבוק גדול גדול.הדבר הכי קשה כהורים זה לשמוע משהו לא טוב על הילד שלנו. תחושת הכישלון וחוזר העונים גדולה.
שוב חיבוק
לדעתי ץשתפי את הצוות באופן כה.היעשה לכולכם רק טוב.
וזה הזמן לחשוב על שנה הבאה

אז אחרי ששמעתי את הדיעות האוביקטיביות והחכמות פה,

סיפרתי לגננת שהתחלנו טיפול רגשי ואנו רוצים לתת לזה צ'אנס,

היא מאד שמחה לשמוע ודאגה לברר שהתוצאות אמורות לתת אותותן גם בגן.

ואם יש למישהי רעיון איך לתת לילד כלים להתמודד בחברה בלי להרביץ או לחטוף דברים - אשמח לשמוע.

 

שוב תודה רבה לכולכן,

ושבע"ה ניזכה כולנו לרוות נחת יהודית מהמלאכים הקטנים שלנו!!

טוב עשית ששיתפת את הגננת. תחשבי שגם היא מאוד רוצה לעזור לילד ומתוסכלת כשהוא מתנהג בצורה בעייתית בגן. את אמא שלו ואת הכתובת כדי לפנות אליה ולקבל סיוע בחינוך שלו.

 

 

מה שאולי יכול לעזור זו טבלת עיצוב התנהגות. מסכמים איתו למשל, שאחרי כל פעם שהוא מבקש יפה את מה שהוא רוצה ולא מרביץ הוא מקבל מדבקה אחרי שלוש מדבקות הוא מקבל פרס.אחרי שהוא מגיע ליעד הזה מעלים את הרף לחמש נקודות, וכן הלאה... זה עוזר לו לקנות דפוס התנהגות רצוי בצורה חיובית.

 

בהצלחה רבה!!

אני ככה גיליתי צוואר רחם מקוצר

תודה😟

בקבוק אחר בקבוק.

וגם תשתדלי לשבת כשאת מלמדת.. הגוף שלך מאותת לך שאין ברירה.

מתי ילדת?
חיכיתי במתח להודעה שלך.

והסטריפינג לא עבד

לאט לאט כל העשיריות יולדות

באמת הגיע הזמן....
שיהיה בשעה טובה,הרבה נחת מהקטנטנה!!

היית כמעט באותו תל"מ כמוני ואני כבר שבועיים אחרי...

סיקרן אותי מה קורה איתך...
מתי ילדת?
איך את מרגישה?
איך עברה הלידה?

ממש שמחה לשמוע שאת אחרי הכל..

לק"י

תינוקת זקנה

הרבה נחת ובריאות!!

מחמם את הלב..

ילדתי לפני ימים ספורים ממש

בעזרת ה' אכתוב סיפור לידה בהמשך

ואל תנסי לנחש/לחפש איזה מחלות זה יכול להיות. יכול להיות שזה גם כלום.

כאבי בטן בתחילת ההריון, ובמיוחד בהריון ראשון, שכחים מאוד, אני זוכרת שבחלק מההריונות שלי ממש חששתי שההריון הוא חוץ רחמי, והרופא שלי הסביר לי שזה התרחבות של הרחם וגם הסביר לי שזה אולי גם בגלל הגופיף הצהוב...
אבל כמובן שתמיד חשוב ללכת לבדוק שהכל תקין.

הריון שני,

קבעתי תור לרופאה היום.. מקווה לטוב...

הפותחת מתארת כאבים בבטן התחתונה..

לפחות לפי מה שאני יודעת, מבחינת בדיקות - או"ס בטן תחתונה ואו"ס כליות אלו בדיקות מקבילות.

למרות שזה פחות מוכר בספרות הרפואית....

שם יוכלו לבדוק יש תרגילים שיכולים לתת לך,

אם תראי שיפור ייתכן מאוד שזה זה..

 

היה לי בהריון הנוכחי

זה קורה אחרי אישות?
אצלנו זה ככה ולכן אנחנו ביחד רק כשאני יכולה לישון ולהיות במנוחה ביום שאחרי. רק כשאני נחה זה עובר.