פורום הריון ולידה (עמוד 3752)

ניסיון אישי עם הנכד שלי.

זו תרופה סותרת חומציות. היא לא מטפלת בבעיה אלא בסימפטומים של חומציות בגרון שמביא לכאבים. אצלנו מאוד עזר לה להיות רגועה יותר. כשניסינו להוריד, ראינו ששוב לא רגועה. המשכנו עד בערך שבעה חודשים, אולי קצת פחות.
בנוסף, לאחר כל ארוחה היתה יושבת בטרמפולינה למשך חצי שעה, כולל בלילה. המזרון שלה היה מוגבהה מעט באזור הראש.
שמעתי שיש כאלה שאוסטאפתיה עזרה להם, אולי שווה להתעניין.
בכל מקרה, המון הצלחה!

אצל הקטנה הנקתי והנחתי בסלקל או בעגלת טיולון.וחיכיתי שהיא תגדל וזה יעבור מעצמו.וזה מה שברוך ה קרה בסביבות גיל שנה.

זה לא פותר את הבעיה,
אבל זה מקל מאוד מאוד.
אני ממש לא אוהבת תרופות, אבל לרגע לא מצטערת שנתתי את זה, כי הוא כל הזמן בכה וסבל, וזה הרגיע אותו כמו קסם.
המשכתי להניק רגיל, ללא תמ"ל.
ודרך אגב מכירה אישה מבוגרת שהיה לה ריפלוקס כתוצאה ממחלה, ואמרה לי שזה כואב מאוד...

לא התנסתי, אבל שמעתי על תוצאות טובות

שמעתי על אוסטאופטיה, אבל רציתי לשמוע ישירות ממישהו שהתנסה בזה... הבנתי שלא מתאים לכולם.
אנחנו שמים בשיפוע, לא ככ עוזר, וכן, הוא סובל...

כדאי לך לשאול אולי גם בפורום הורות את השאלה.
אפשר אולי לעשות לילדים סדנת צחוק
מזכרת- בבר מצווה של אחד החברים של הבן שלי שהיתה באזור פורים קיבלו מגנטים חמודים למקרר שהיה עליהם משפטים שקשורים לשמחה.

עשינו רק למשפחה סעודת פורים במסעדה סגורה. כל הילדים הגיעו מחופשים. היה ממש נחמד והתמונות בהתאם

אפשר למשל לעשות תחרות תחפושות בנושא מסויים או משו.

מזלטוב הצלחה

ולהצטלם איתם כמובן. אפשר אח"כ להשתמש בהם בעוד ארועים משפחתיים, שזה יהיה הכובע המשפחתי..

אפשר להכין לוח שנה מגנטי קטן למקרר עם ימי הולדת ותמונו, לא יודעת כמה עולה.

להפעלה אפשר חידון שקשור למגילה..

בכל מקרה בפורים זה שמח וכיף, גם אם לא תעשו שום דבר מיוחד..

אנחנו נעשה את זה בעז"ה באיזה מתנ"ס עם סעודה ומ שירצה להתחפש כמבן  יבוא מחופש.

אבל הייתי רוצה לתת את התשומת לב לילדת בת המצוה.

ולכן שאלתי על פעילויות הקשורות לבת מצוה כדי שלא יתפספס בסעודה.

כן רוצה לייחס למצוות ולילדה עצמה משהו עם משמעות.

יש לכן משהו????? 

איזה פעילות על נשים בתנ"ך?

באמת צריך משהו ייחודי לבת מצווה, צודקת

איך מבצעים?? ממה מתחילים?

הייתי בבת מצווה שכל קבוצת אנשים קיבלה דמות תנכ"ית או יותר בת ימינו עם עוצמות וכל קבוצה בתורה הייתה צריכה לסכם קצת על הדמות ולברך את בת המצווה בברכה שקשורה אליה ולתכונות שבה/ שיבואו לידי ביטוי וכיצד... אולי כדי לחבר יותר לפורים אפשר שדרשת הבת מצווה תהיה קשורה לאסתר (מומלץ עם לימוד מקדים עם בת המצווה...)וגם שההורים יפתחו עם ברכה משלהם לבת המצווה לגבי אסתר המלכה. וגם אני חושבת שבגלל שזה בפורים וכן יש אווירה עליזה ונינוחה יותר, אפשר לנסות לחשוב על הצגות קטנות חמודות על בת המצווה שהאחים יציגו (אם יש בגילאים מתאימים)...
וכמובן אפשר את כל הדברים הרגילים כמו מצגת/סרטון על בת המצווה עם שירים עליזים...

אקח אותו.

איך אפשר לחבר את זה עם אביזרים של הקשורים לנשים בתנ"ך?

והאם יש לך רעיון למזכרת???

בתור מזכרת זה ממש חמוד
זה מבטא את זה שלנשים תמיד יש אמונה חזקה ובסוף בזכותם עם ישראל נגאל
ומבטא את הכוח שיש לנשים...

ואפשר להשתמש בזה גם כרעשן בקריאת המגילה

שרה- קערה עם בצק
רבקה- דלי או גמל...
רחל ולאה קצת יותר קשה. אולי בובת כבש לרחל ושקית עם הרבה בגדי ילדים ללאה.
מרים- תוף
אסתר- כתר וכו'

מראה= להסתכל על עצמי, התבוננות פנימית.
זה גיל שמתחילים לגבש זהות עצמית. מי אני?
אפשר להכין מערך על זה, האם אני מי שאני רוצה להיות או שאני בתחפושת?

יש גם את הסיפור הביצה שהתחפשה שזה על אותו עיקרון של לנסות להיות מישהו שהוא לא אני, אפשר גם להכין יצירה קשורה.

אפשר גם להשאיר את זה קליל בלי יותר מדי מוסר השכל.

זה מיועד בעיקר למשפחה או לחברות או גם וגם?

(אבל אם היא עושה פעילות לחברות בבית הספר אז זה יכול להיות כיוון לשעת חברה)

ומהבצק הן תכנה פיצה ופיתות עם זעתר ועוד...

ואת זה הן תאכלנה לארוחת הבת מצוה עם תוספות של מוצרי חלב וירקות

אפשר לחלק את כל המשתתפים לשתי קבוצות גילאים-
קבוצה אחת מבוגרים ונוער
וקבוצה שניה ילדים.

עושים הגרלה ובר"ח אדר כל משתתף מקבל שם של מישהו אחר מהמשפחה (אפשר לשבץ גם ללא הגרלה ככה שיצא שגבר מביא לגבר ואשה לאשה אבל לא שניהם בני זוג וכד')
ובמהלך השבועיים כל גמד שולח לענק שלו הפתעות במייל אנונימי או בכל דרך שימצא (דרך שכן, חנות שעושה משלוחים, יש הרבה דרכים יצירתיות)
ואז ביום האירוע נותנים משלוח מנות. (יש כאלה שאת המשלוח מנות מביאים לגמד שלא יודעים מראש מיהו לאות תודה על ההפתעות במהלך השבועיים)

אז אפשר בתחילת האירוע לרכז את כל המשלוחים על שולחן וזה גם מקשט ואחרי האוכל לחלק...

עוד משהו לחשוב עליו, למיטב זכרוני כדי שהאורחים יצאו ידי חובת מצוות סעודה הם צריכים להשתתף בארוחה, אז גם סביב זה אפשר לעשות משהו.

וכמובן שולחן מתנות

אפשר גם שילדת הבת מצווה תתחפש לכלה ממש עם שמלת כלה אמיתית (יש בגמחים) תסרוקת,איפור קליל, כסא כלה... אחים קטנים יכולים להיות השושבינים ואז זה גם תחפושת וגם ביגוד יפה לאירוע.

אפשר גם לחלק למשפחות אות מהשם של הילדה וכל אחד מביא מתנה שמתחילה באות הזאת ואז לפי הסדר מציגים את המתנה, מקריאים ברכה קשורה ומביאים לה.

כמו ערב עדות- כל משפחה מתחפשת לעדה אחרת, מביאים מאכל מאותה עדה, מתנה שקשורה לעדה, מכינים הופעה שקשורה (כלי נגינה, שיר, ברכה, מצגת) ולפי הסדר מציגים.

אפשר על אותו עיקרון ערב כשרונות. כל משפחה חושבת איזה כישרון היא רוצה להביא לידי ביטוי, ואז התלבושות והכל סביב זה.
(למשל כשרון אפייה- מביאים מתנה עוגה מושקעת, מתחפשים לאופים, ומכינים ריקוד עם כפות אפייה.
כשרון מוזיקלי- מתחפשים לנגנים ומבצעים קטע נגינה. מביאים מתנה קשורה...)

אפשר על העיקרון הזה כל נושא אחר (אירוע מהספרים, אירוע מתוק, אירוע מצוות, אירוע 12- שבטים, נביאי תרי עשר, שעון- בטוח יש עוד דברים עם המספר הזה)

ממש אלופה.

הבעיה היחידה שלא כל המשפחה תשתף פעולה.

ולא כ"כ נעים לי להפעיל אותם ולבקש מהם לקנות /להכין/ להביא

נשימה עמוקה ( איך מתייגים?)

הייתי בבת מצווה שכל קבוצת אנשים קיבלה דמות תנכ"ית או יותר בת ימינו עם עוצמות וכל קבוצה בתורה הייתה צריכה לסכם קצת על הדמות ולברך את בת המצווה בברכה שקשורה אליה ולתכונות שבה/ שיבואו לידי ביטוי וכיצד... 

אולי  אעשה כך....

אבקש מראש מכל משפחה לכתוב לה ברכה על דמות אשה מהתנ"ך שאתן להם.

אבל.....

הייתי רוצה לקשט את השולחן בנושא הנ"ל כיצד אעשה זאת?

אולי מזכרות הקשורות לזה? אבל מה יכול להיות?

אולי אבקש מהם להביא/ לקנות משהו קטן המסמל את האישה שעל פיה יברכו את בת המצוה?

אבל ממש לא נעים לי גם להפעיל אותם לפני הבת מצוה וגם לבקש מהם לקנות משהו קטן בסדר היומיום הלחוץ של כולם.

מה אתן אומרות?

אשמח לשמוע כמה שיותר 

זה נותן לי כיוון כל משפט שכל אחת כותבת

תגידי למשפחה מה הן
ושיכתבו ברכה לפי זה
או שפשוט יכתבו ברכה ותצרפו את המתנה בלי קשר לברכה.

אפשר לבקש את הברכות מראש ולעצב אותן יפה
במחברת/אלבום/מצגת/אחר
לשלב עם תמונות של הילדה

אפשר שהילדה תעבור מעין תהליך בת מצווה מעכשיו, עם תיעוד כלשהו ולעשות מצגת/אלבום/חוברת קטנה / למסגר תמונות
של התהליך
אחרי נשים של התנ"ך או נשים חזקות ומשמעותיות בכללי
או אחרי דמות אחת שהיא תבחר.

קישוט אפשר להתמקד בקישוט פורימי חגיגי
חוסך לך הסתבכות

ותתני להם  בשקית בתחילת הפעילות. 
ואז הם יצטרכו להתאים את הברכה גם לחפץ הזה.

זה גם עדיף כי את מכירה את הילדה ויודעת מה ישמח אותה

הם ממשיכים למנוע עם הוסת!!!

הריון כן מונעים..

לי זה קרה כי אחת מהתאומות החליטה להפסיק לינוק....

אם את שמה לב שאת לא מידי מתאמצת אז אולי זה בסדר

היתי רומזת לה שאסור לי כל כך להתאמץ

אצלינו קוראים לזה מתחילות וכל מי שנתפס לה או בהריון או משהו היא שם

ואז אומרים לא למתחילות  בתרגיל

דוקא הייתי אומרת, רק למורה בשקט, ולהדגיש שאף אחד לא יודע ואת לא רוצה שהבנות האחרות ידעו.
יש תרגילים שאסורים בהריון.. יכול להיות שהיא תגיד לך לעשות הכל כרגיל אבל צריך לעדכן לדעתי.
או שתעשי שם הפסקה עד שתרצי לספר

והמורה שלי לפילאטיס אמרה שכל מי שבהריון שתגיד לה והיא תתאים לה את התרגיל בשקט, בלי שאף אחד ישים לב.
לפעמים היא פשוט אומרת בקול 'מי שקשה לה או שהיא בהריון או שיש לה בעיות ב... לעשות את התרגיל ככה...'

אני אמרתי לה לפני שאמרתי לאמא שלי.

ולהרים רגליים זו לא הבעיה. הבעיה היא בעיקר בתרגילים שמכבידים על הבטן.

אני הייתי במצבך ואמרתי. רק תדגישי לה שתהיה דיסקרטית. באמת אצלי היו תרגילים שהיא סימנה לי תוך כדי השיעור לא לעשות.
אצלי הבעיה שהיא ממש לא קלטה כנראה שזה דיסקרטי,
כי היה שיעור אחד שהיה תרגיל שהיא עשתה שהיה להתכופף הרבה זמן, והיו לי בחילות ערב באותו שלב, אז לא עשיתי. אז היא שאלה אותי למה אני לא עושה, אז אמרתי שזה עושה לי רע. אז היא כזה "אה נכון את עוד בהתחלה, יש בחילות! מסכנה'. מול כל משתתפות החוג. פחות היה כיף.. אבל לא נורא.

עדיף לא לחזור על זה, אבל הפעם זה עבר בשלום

לא נראה לי מדאיג.

אל תדאגי- זה יצא טבעי.....

רק שלא יגדל לה עץ מסטיקים בבטן

תבדקי על האריזה, זכור לי שכתוב שם שאסור לצרוך כמות גדולה מאחד החומרים שיש במסטיק.

תשמרי לך בפלא שיהיה למקרה הצורך ח"ו 04-7771900

כי התקשרתי כמה פעמים

איך את יודעת שהם רושמים?

לויודעת. החיים של הילדים יותר חשובים מדיווח... מאמינה ומקווה שברווחה יודעים שתקלות קורות

אמרו שאם היא נושמת הכל בסדר... תודה רבה לכולם

תכתבי בגוגל רישום תינוק במשרד הפנים

לק"י

לפני שבוע וחצי- שבועיים ולא קיבלנו ספח.
חשבתי שאולי זה רק רישום של השם.

אשמח

אני לא זוכרת בדיוק איפה באיזה קומה או מאיזה כיוון אבל בטוח יש

ומה הכוונה חדרי הרופאים?

זה ממש בתוך הקניון?

מצד שמאל.

אם כן, למיטב זכרוני יש שם פינת הנקה.

 

בקומה 1 או 2, לדעתי זה מגעיל. מעדיפה לקנות איזה קפה ולשבת בבית קפה עם כיסוי.

ואם אני זוכרת נכון קור אימים שם.
גם אנשים זורקים חיתולים מסריחים שם אז יש שם ריח תמידי מסריח.
אפ את הולכת לרופא אז תשאלי אם יש חדר פנוי בקופח ותניקי שם.

במרפאה של מאוחדת חדרון קטן וכן ליד השרותים בקומה למעלה , זה חדר החתלה ביחד עם הנקה, אבל מסריח שם....

אבל יכולה להעלות נקודות מהלידה שלי-
מישהי שמקרינה רוגע וביטחון, ככ חשובה האווירה בחדר לידה, אז הכוונה בחיבור בעיני היא בכיוון של תחושת הרוגע
ומחשבה על מי עוד יהיה איתך בחדר לידה (או רק היא..), לדוגמה אם גם בעלך אז לחשוב אם גם לו יהיה נעים הנוכחות שלה. - - כדי שתיהי פנויה לעצמך ולא מבואסת מהאווירה שנוצרה

תחשבי למה את רוצה דולה ותגידי לה.. נשמע לי עיקר העניין,
בשמחה ובעזה בידיים מלאות

אבל נראה לי שחשוב לראות שאתן באותה גישה מבחינת הלידה- אפידורל, התערבויות..
וגם רוחנית אם אתן באותו סגנון כי זה נראה לי משהו שיכול ממש להוסיף ללידה משמעות ולתת כוחות.
בהצלחה!

בפעם הראשונה הגענו אליה בעלי ואני יחד, לראות אם אנחנו מתחברים לסגנון ולאישיות.

סתם הרגשה אישית, אבל פחות הייתי אוהבת להיפגש בבית קפה. אבל אם זה מה שהיא מנחה- אז לדעתי כמובן שאת תשלמי על עצמך (אפשר רק לשתות מים ואז זה בחינם, או להתפנק על כוס מיץ.. לא חייבים לצאת עם קנס )- באמת כדי לא ליצור את תחושת המחויבות ואי הנוחות כלפיה.

היה לי גם מקרה של עוד דולה שניסיתי לפניה, שהיא הגיעה אלי הביתה כי גרה קרוב, ובאמת היא הביאה לי כזה כל מיני דברים, והרגשתי ממש איך זה מקשה עלי אח"כ לומר לה לא.
ידוע שכך נפש האדם עובדת..

אני בטוחה שהדולה הנ"ל אשה טובה ומדהימה, וחלילה לא עושה זאת כמניפולציה רגשית, אלא באמת מטוב לבה וכך זו ההתנהלות שלה- סתם תחושי איך את עם זה...

לגבי השאלות- תני לה להנחות את המפגש. בואי את בעיקר כדי להתרשם מהחיבור.. אח"כ אם תרצי אותה- בטח תיפגשו שוב, או שלפחות היא תהיה זמינה לך לגמרי בטלפון ותוכלי לשאול כל דבר, לבנות איתה תכנית לידה וכו'..
היא בטח תשאל אותך היום את השאלות החשובות מבחינתה, ואז גם תראי מה הכיוון שלה.

הצלחה רבה!!

גם אני ממש לא בכושר ובהריון הראשון רציתי לעשות פילאטיס. הייתי צריכה להביא אישור רפואי למדריכה ובגלל זה שאלתי את הרופא, והןא אמר שלא כדאי להתחיל בהריון.. אמר שאם הייתי עושה פעילות כלשהיא ןהגוף היה רגיל לתזוזה אז זה לא היה נורא להתחיל בהריון והמליץ במקום זה על הליכה קצרה בכל יום (15 דק׳).. בכל מקרה אולי שחייה זה שונה כי זה קל יותר ואולי הרופא שלך ימליץ על משהו אחר.. בהצלחה

לכן אני קודם שואלת כאן

אם מישהי יש לה תשובה ברורה בעניין

תודה!

לק"י

אולי יש בעוד קופות.

במקום לחכות המון זמן על הקו למוקד אחיות ולהוסיף עומס על המוקד שמתעסק הרבה פעמים במקרי חירום... אפשר לברר אם יש אחות נשים במרפאה שלך ומתי, ולהתקשר בזמן העבודה שלה, או להתקשר למרכז בריאות אשה בסביבה ששם בד"כ יש אחיות נשים באופן קבוע.

הרופא מכיר אותך, את יכולה לדבר איתו על מצב הכושר שלך וכאלה. הוא יודע אם יש לך בעיות כרוניות כלשהן. אולי יידע לשאול על דברים במשפחה, לא יודעת. סתם מעלה אפשרויות.

אחות לא יכולה ולא אמורה לעשות תחקיר כזה אז לא רואה טעם לשאול.

עדיף לשאול רופא משפחה אם הוא זמין. הייתי אפילו שואלת באינטרנט אם יש לך רופא קבוע שמכיר אותך ומחזיק ראש.

 

תחשבי גם את לעצמך, מה מצב הכושר שלך ביחס לפעם, כשהיית שוחה. הורדת פעילות לגמרי? את עולה היום במעלית במקומות שהיית עולה בהם במדרגות לפני הריון? תשאלי את עצמך שאלות כאלה, תנסי לתת לעצמך ציון, בכמה כושר את לעומת פעם.

 

אם יש פער ענק את יכולה לחשוב לעצמך לבד שאולי יש בזה סיכון כלשהוא. אם את כן פעילה יחסית ורק השחיה חסרה לך אז כנראה לא ממש צריך לשאול.

רק שתדעי שהרופאה שלי בזמנו אמרה לי בקצרה פשוט לא לעשות שום דבר חדש. נקודה. לא משנה אם זה קל או קשה או פילאטיס או יוגה או ווטאבר. תשובה מאכזבת אבל אם רוצים להיות על הצד הכי בטוח, שב ואל תעשה עדיף..

פשוט אנשים מתקשרים למוקד אחיות על שטויות ויוצרים זמני המתנה מטורפים למי שהוא מקרה חירום אמיתי, וגם סתם מחכים המון זמן... אני תמיד בשאלות נקודתיות בהריון (נגיד כשהתלבטתי אם יש לי צירים בשבוע מוקדם) התקשרתי למרכז בריאות האשה ודיברתי עם אחות תוך כמה דקות.
בגדול אני ממש מסכימה איתך

לק"י

אחת השלוחות זה מוקד אחיות לענייני נשים.

המוקדים האלה מפוצצים בלי שום פרופורציה או הגיון גם בשעות שפויות לחלוטין כשיש רופאים ואחיות זמינים במרפאות. וככה אנשים שבאמת צריכים מענה מיידי מחכים 40 דקות על הקו כשאנשים שבהחלט יכלו לחכות או לפנות למקום אחר שורפים לאחיות את כל הזמן. ואחר כך יש בלגן שלם. זה נהיה פשוט אוטומט כזה של - יש שאלה רפואית? בוא נתקשר למוקד אחיות! שמעתי מספיק סיפורים הזויים על זה (וקיבלתי מספיק תלונות...)

-----

(גילוי נאות או הסבר למי שעוד לא יודעת - אני נציגה בכירה במוקד זימון תורים של כללית, עובדת גם ישירות מול האחיות וגם פוגשת הרבה סיפורים מהצד)

אלא אם כבר, רק חלק מהן עונות בנושא הזה (ולכן יש נתב) ככה שיש יותר עומס ולא להפך.

אני מאמינה לך שזה לא קבוע ככה, אבל יצא לי להתקשר יותר מפעם אחת ותמיד ענו לי די מייד.. ממש תוך כמה דקות.
אבל באמת רוב הפעמים התקשרתי בזמנים שהמרפאה סגורה..

שחיה זה נפלא בהריון, ופעילות גופנית מאוד מדוייקת וטובה לתקופה הזו.

זו גם פעילות שמאוד מתאימה למצבים של היעדר כושר גופני מכיוון שלא מכבידה על המפרקים והעצמות אלא מתרכזת בחיזוק השרירים, ככה שמצויין שתתחילי בזה.

תשחי בעצימות נמוכה בקצב ובמהירות שמתאימים לך ובהדרגה תגבירי כמה שאת יכולה.

אין צורך לשאול רופא.

 

הכלל הוא; אם האישה כבר עשתה את הפעילות לפני ההריון יכולה להמשיך אבל במתינות ולשים לב לגוף.. אם לא הרופאים לא ממליצים

רופא הריון בסיכון אמר לי שאין שום בעיה בשחייה.

והדבר היחיד שצריך להיזהר הוא מבעיטות בבטן בטעות.

אין סיבה שתהיה לך פתיחה בלי שום הרגשה.
את יכולה בכל מקרה להתייעץ עפ הרופא שלך.

כבר משבוע 35
באופן מפתיע היו לי צירים שהרגישו כמו ברקסטונים פשוט הם היו סדירים ולכן כנראה שהם גרמו לפתיחה.
אם לא הרגשת משהו דומה לדעתי אין לך מה להילחץ..

למה לא ללכת דרך הקופ"ח? כיום (לפחות בירושלים) הרופאים של הסקירה דרך הקופ"ח מומחים בתחומם ועם מיכשור מתקדם בד"כ.

א. ההריון הוא בסיכון לכן המליצו לנו לעשות בדיקה מורחבת ומקיפה.
ב. בדרום, לצערי, רב הרופאים שעובדים בקופות לא מאוד טובים ואני מעדיפה לא ליפול על מישהו כזה. איכות הרפואה בירושלים היא ברמה אחרת לגמרי ( מניסיון..)

אם חשובה לכם המקצועיות של הבדיקה אולי שווה לסוע בשבילה לירושלים או משהו..
שלבו עם טיול

אבל זה נסיעה רצינית ( אנחנו גרים דרומית לבאר שבע) ונצטרך גם למצוא סידורים לשאר הילדים אז מנסה קודם לבדוק אם יש אופציה קרובה יותר.
אם לא תהיה ברירה, נעשה את זה.

אני לא יודעת אם מקבלים החזרים מכללית, תבדקי.
הוא קפדן מאוד, גם בזמנים וגם בבדיקה.
היה לי חוויה מיוחדת למיכשור איכותי על חשבון הקופה (הוא רופא מכבי ומקבל את המטופלות שלו לסקירה אצללו במרפאה הפרטית).

תלמדי שמ"פ ותקני מדחום איכותי - זה כמו דייזי.

בנוסף - תבררי עם דיאפרגמה מתאימה לכם.

בגלל בקיעת השיניים, אבל זה לא רעב? מה קורה אם מציעים לו מוצץ?
(כותבת ללא ניסיון...)

זה נשמע שהילד רעב.
תבדקי שהוא עולה מספיק במשקל כמו שצריך

לנסות להגדיל את מנת התמ"ל

להוסיף לו לפני השינה דייסה, שיישן על בטן מלאה וגדושה

הוא לוקח מוצץ?

כי בגיל הזה כשהם מתעוררים אני מנסה קודם לשים מוצץ ואם זה לא עוזר אז אני נותנת אוכל.

תוסיפי לו למטרנה דייסת דגנים מעורבים, זה מוסיף מאד לשובע שלהם

שלנו הוציא שן אחת ובאמת מלפני שבועיים הוא פשוט לא ישן טוב בלילה.

היה כיף, האוכל טעים, מגוון ומשביע.
בחדר היה לי נוח (רוב הזמן בעלי לא היה איתי אלא אם הגדולים בבית)
נקי ומטופח יחסית.
לא ברמת מלון 5 כוכבים אבל מתקרב לזה.
לי זה עמד בציפיות ובעיקר נהניתי מהרוגע והמנוחה.
אם רוצים טיפה להסתובב ולראות עולם אז יש באיזור מרכז קטן עם כמה חנויות עושה אווירה נעימה וחופשית.
מבחינת התינוקיה עושה רושם נחמד, אני לא אהבתי שהגישה שלהם הייתה "בית חולימית" כלומר צריך להישאר עם הצמידים והם נותנים דף למלא מתי התינוק אכל, מתי יש יציאות וכו'- אני אישית לא אהבתי את הגישה אז לא שיתפתי פעולה, וגם הורדתי את הצמידים זה עשה לי רע ממש אז בפועל לא השתמשתי בשירותי התינוקיה מלבד שקילה לפני השחרור.
היה לי מצויין להכיר את הפצפונת ברוגע ושלווה לפני הסחות הדעת שחיכו לי בבית.
גם עשה לי הרגשה טובה טיטולים ובגדים לתינוקת מהבית, עגלה מהבית,
בעיקרון הם מביאים הכל אבל לי זה ממש הפריע, רציתי שיהיה ממש באווירת בית מלון. הם לעולם לא העירו לי שאני עם העגלה שלנו ולא העריסה שלהם.

אני הגעתי אליהם ל3 לילות מיד אחרי השחרור מבי"ח, חלק מהיולדות שם נמצאות ממש כחלק מה48 שעות של האשפוז, לדעתי זה טיפה מתפספס כי הם היו כאובות מאוד. ראו את ההבדל על הפנים שלהם.

אם יש לך שאלות ספציפיות אז בשמחה

ממשיכה בפרטי

אבל זה גם לא זוועתי.זה מרגיש לא הכי נעים כמו כל בדיקה פנימית אחרת.מזכיר יותר את המשטחים הואגינלים שלוקחים פחות חודרני מאולטרסאונד ואגינלי

מכניסים ספקולום ואז מקלון שאיתו לוקחים דגימה מצוואר הרחם.

למיטב הבנתי זה לא בגיל מסוים, אני כולה בת 24 ועשו לי אחרי הלידה..
זה לא נעים אבל זה נסבל.
התיאור זה מה שמסגרות אמרה. ספקולום ומקל שאיתו לוקחים דגימה מצוואר הרחם..

באמת השינוי אחרי הלידה הוא גדול וגם הלידה עצמה היא תהליך מאוד גדול ומורכב שעובר על הגוף. לגיטימי נורמלי לחלוטין לחשוש.
עשית קורס הכנה ללידה? הידיעה של מה הולך להיות ואיך אפשר להתמודד בדרך כלל עוזרת מאוד להתמודד עם הפחד. אם כבר עשית וזה לא הספיק לך וגם אם לא, אולי כדאי לך לנסות להיפגש עם דולה שתכין אותך עוד ללידה ולעזור לך גם להפיג את החשד. הרבה פעמים יש אפשרות למפגש אחד בלבד, בלי התחייבות לקחת אותה גם ללידה.
עוד המלצה, נצלו את הזמן שנשאר לאגור כוחות כזוג, תצאו ותבלו, תדברו על הקשיים שעומדים בפניכם ואיך תתמודדו ביחד. התקופה שאחרי הלידה באמת יכולה להיות גם מאתגרת מאוד מבחינה זוגית ואם תבואו מוכנים זה יעזור מאוד. תקבלו מה יעשה כל אחד, איך הוא יעזור לך בלילות וכו' וגם הלידה עצמה.
חוצמזה, אם רלוונטי, אפשר להיות אצל ההורים בתקופה שאחרי הלידה עד שמתאפסים וכך את מקבלת מהעסקה והניסיון של ההורים.
בנימה אישית אספר שאצלנו הלידה הראשונה היתה חוויה זוגית מעצימה מאוד ויצאנו ממנה מאוד מחוזקים. נכון שהזמן הסוגים פחת מאוד אבל גילינו רבדים אחרים בזוגיות ויצאנו עם רצון לעוד🙂
בהצלחה רבה! שיעבור בקלות ובידיים מלאות! מקווה שהועלתי!

פחות הקטע של הלחץ מהבריאות ב"ה..
אבל יכולה להגיד שלפני הךידה הרגשתי ככ לא מוכנה. לאמהות, לקום בלילה, להפוך למשפחה, להכניס עוד מישהו לביחד שלנו שככ חשוב לי
הדימום הארוך ותקופה של אסורים... הורמונים.. קיצור חששתי מאד
בה הכל בסדר, זה לא מישהו זר שפולש לכם הביתה. זה פרי אהבתכם, חלק ממכם ממש.
קצרה כעת בזמן אז לא יכולה להרחיב אבל תתפללי על הכל, זה עוזר
וכמובן הכי חשוב דברי עם בעלך. תעברו את הקושי ביחד
בהצלחה יקאה לידה קלה ורק שמחות

תודה בנות כיף לדעת שאני לא היחידה ושזה לגיטימי!

דווקא לפני הלידה הראשונה הדחקתי ולא חשבתי על הדברים האלו.
עכשיו אני לא חוששת אבל יודעת שהולך להיות מאתגר ועם זאת האהבה ליצור קטנטן תמלא אותנו שזה שווה הכל.

שתדעי שאת לא לבד בתחושות האלה...
תאמיני שהכוחות מגיעים בשלב שצריך אותם בעזה.
לפני הלידה לא היה לי מושג איך אתמודד עם כאב של צירים או עם חוסר שינה ובה כשזה המציאות שלי זה אפשרי.
מצטרפת לעצות החכמות שמעלי
ולי אישית הידע עזר להרגיע(לא כולן כמוני וחלק יגידו שזה סתם מלחיץ אז איך שאת מכירה את עצמך..) קורס הכנה ללידה רציני, דיברתי עם המון חברות שילדו ושאלתי על הלידה ועל ההסתגלות אחרי
בעזה בשמחה וידיים מלאות

ואשרייך על המודעות והתהליכים, כבר חצי פתרון..

מהמפורסמות הוא שנשים בהריון מפתחות תאוות למאכלים שונים ומשונים.

מנהג נשות תימן הוא שאם את מבשלת משהו, או מכינה אוכל מסוים, ונכנסת אליך אשה בהריון - מיד להגיש לה קצת מכל דבר.  כדי שחלילה לא תפיל מהרצון הפתאומי לאוכל שהיא מריחה, אבל אולי לא נעים לה לבקש.

למדתי על המנהג הזה כשהייתי בהריון וביקרתי חברה תימניה ;)

האמת - מנהג מאוד טעים!

 

ולחזור לשאלה שלך.

יתכן שברפואה משלימה - קרניו סקרל, כירופרקטיקה, אייפק, הומיאופטיה קלאסית וכו וכו ניתן למצוא דרך למתן את התאוות הנורמליות להריון.

 

לחילופין, אולי תוכלי לדאוג לעצמך לנישנושי ביניים - לא סוכר, וגם לא ירקות.

פירות מתאימות לך?  צימוקים?  מתוק מן הטבע.

מה לגבי שקדים?

במקרה שלך, אולי קרקרים שטעימים לך עדיפים על סוכרים.

אם תאכלי הרבה קרקרים, אולי ה"צורך" בסוכרים יפחת וייעלם.

מה לגבי חלבונים?  טעים לך עכשיו?  

האם את מסוגלת להנות מירקות מבושלים, כגון בטטה.  גם ירק (טוב, בסדר, פחמימה) וגם מתוק.  אמנם מתוק, אבל בהחלט עדיף על סוכר לבן.

 

מה דעתך?

בהצלחה!!!!!!!

אולי אחפש חברה תימניה באזור...

לגבי רפואות משלימות, אנחנו לא במצב כלכלי מזהיר עכשיו,

וגם ככה התהליך הבריאותי גובה את ההוצאות שלו, מה לעשות.

חלק מהענין הוא לא סתם לנשנש.. אלא לאכול מסודר

ואני מוצאת את עצמי בארוחות  מתקשה להשלים עם החלק של הירקות

שהוא מאד דיאטתי בריאותי וחשוב, פשוט דוחה אותי!

קרקרים זה רעיון, אולי אכין לי גם.

חלבונים - לפעמים טעים לי חזה עוף צרוב, כל השאר פחות

ולפני כן ממש אהבתי חביתות!! עכשיו זה דוחה אותי....

ירקות מבושלים זה רעיון טוב באמת, אולי מרקים וכאלה

תודה!!!!

 

שמחה לשמוע שחלק מההצעות נראות לך

ראשית, הריון זה תהליך.  אנחנו משתנות לאורך ההריון.  בד"כ הליש הראשון הוא הכי מאתגר.  מה שהיום לא טעים לך \ דוחה אותך \ מגעיל אותך וכו' לא בהכרח יישאר כך בעוד חודש או חודשיים, ואולי ישתנה בעוד שבוע.  בהחלט הגיוני שמטוגן דוחה אותך.

אלא עם כן את חייבת גיוון, את יכולה למצוא דברים מסויימים שטעימים לך, או לפחות כאלה שאת מסוגלת לאכול כעת, ולאכול אותם כל יום.  אין מצווה שכל יום יהיה תפריט שונה.  העיקר שתאכלי בהתאם למה שבריא לך, בהתחשב בכל הנסיבות.

לגבי ירקות מבושלים - ירקות כמו קישואים, הם ירקות עם מעט מאוד קלוריות.  אפשר לאכול מרק שרובו קישואים, דלורית, בצל, אולי עם עוף, אם מתאים לך, והמרק יהיה טעים, עם שפע ירקות, עם מעט קלוריות.  אפשר להוסיף סלרי, או גזר, אם מתאים לך, או כל ירק אחר.

אפשר לבשל ירקות עם מעט מים, אם את אוהבת ירקות מבושלים לא לגמרי עד הסוף (מה שמכונה אל-דנטה), אפשר לבשל אותם כך, לקרר את הירקות, ולאכול אותם קרים, אולי אפילו קצוצים, ירקות מצבעים שונים (אם יש לך כוח...) כאילו סלט ירקות.

ובעז"ה, התאבון הבריא הרגיל שלך ישוב

בהצלחה!!!

בא לי הרגע ללכת להכין מרק...

בהריון האחרון לא התחשק לי כלום.


ברמה שיכולתי פשוט לא לאכול ואחר כך הייתי מרגישה רע.

ומצאתי דברים שנתנו לי טיפה תיאבון, לדוגמא גבינות מותכות, גבינות שמנת, גבינה צהובה....

בזכות זה אכלתי גם קצת לחם עם איזה שהוא ירק.

תנסי לחפש דברים כאלו

יש לי רעב חריף מאוד בהתחלה באופן מוזר

רעב בלתי נסבל, מתחיל כבר בשבוע חמישי, עוד לפני תחילת הבחילות. לפעמים אני חושבת שהרעב ההזוי הזה הוא קשה יותר מהבחילות, כי שום דבר לא משביע אותי, ולא באמת יש לי תאבון, רק רעב איום. אוףףףףףף איזה סיוט זה היה תקופה קשה מאד מאד מאד.

אני נזכרת שאיזה יום לפני האיחור, שבכלל לא ידעתי שאני בהריון, נסענו כל המשפחה המורחבת לאיזה פארק, וכל הדרך רק חיכיתי שנגיע ואוכל לאכול את האוכל שהביאו. ואז כשהגענו התברר שהנקנקיקיות קפואות למחצה. התיישבתי על הדשא, פתחתי את החבילה ואכלתי מלא נקנקניות קפואות. כולם צחקו עלי, וגיסתי אחרי כמה חודשים סיפרה לי שמיד חשדה שאני בהריון (ואני עוד בכלל לא חלמתי)

שבוע 7 ורעבה כל הזמן.. מתחרפנת מזה.

לקחתי לעבודה כריכים לכל שעתיים...
זה עדיף מלנשנש.

לא עליתי מזה בכלל במשקל.

תאכלי, הגוף שלך צריך את זה השלייה נבנית בזמן הזה לכל ההריון.

ההיריון האחרון שלי הבאתי לעבודה כמויות של אוכל.. כל שעתיים פתחתי בסטה של משהו אחר ועבדה איתי משהי שאכלה כמו ציפור.. חחח איך התפדחתי

הייתי רעבה ברמות שאם אני לא יאכל כאן ומיד... אני משתגעת.

כאילו לא אכלתי לפני שעתיים.

התסמין הראשון בהריון שלי זה הרעב......

ממש חור בבטן כאילו צמתי יום שלם.

אני פותרת את הבעיה עם הצטיידות במלא אוכל לעבודה, אבל משתדלת לא סתם משמין-

הרבה פירות, יוגורט, גרנולה, קורנפלקס מלא, ירקות משום מה לא באים לי בטוב- אבל גם אפשר

וזה חוץ מהסנדויץ של ארוחת בוקר

וכל שעה וחצי מוציאה משהו אחר, זה מחזיק אותי בחיים...

וטמבל מי שרואה אותי ולא מבין שאני בהריון.....

כל היום אוכלת!!

 

אחד הדברים שמחשידים אותי עוד לפני האיחור..
אבל זה רק לשבועיים עד שמתחילות הבחילות. אז אני צריכה לנצל את זה טוב כדי לצמצם קצת את התת משקל שלי..

המבורגר.. לא דמיינתי שאני בהריון
לא הייתי מוכנה ללכת לישון לפני שההמבורגר מגיע . זה היה הזוי. בעלי מיד חשד בי ואני אמרתי לו שהוא מדבר שטויות...

בכל מקרה אני כל בוקר מכינה מלאי של ירקות, או חתוכים או בסלט. שותה המון המון מים ולא נכנעת לחשקים. 

עם כל זה שיש לי בחילה מדברים מסוימים בטירוף

אני גם מוצאת את עצמי מורעבת כמו לא יודעת מה.

תשמרי, תשמרי...

פעמים קודמות לא שמרתי על עצמי, ועליתי כמו כלום המון,

אבל המון המון במשקל

 

לדעתי לפי ההדרכה של נשמת שמתי אחרי הטבילה שאחרי הלידה.
לא היה לי שום דימום במשך 4 שנים , גם כשהוצאתי אותו נכנסתי להריון בביוץ הראשון .

או דימום הסתגלות?

עלול להיות, כל אחת מגיבה אחרת.

מצד שני
אשמח שהמחזור יעלם קצת
ומניעה לתקופה...

שהורמו לי יכול לעשות דימום הסתגלות של עד חצי שנה.
ויכול גם לא לעשות בכלל...
אבל יש את הסיכון

ואני בהנקה בד"כ מקבלת מחזור

לא יודעת איזה מניעה לעשות
מנעתי כל השנים עם נרות ולא נכנסתי להריון שהשתמשתי
לא יודעת מה לעשות...🤔

במידה ואת מתכננת.

את זה לא ידעתי

זה הגלולות כמו סרזט ופומיניק, התקן לא הורמונלי, דיאפרגמה. אולי יש עוד כל מיני מדבקות וכאלה שאני לא מכירה.

דוקא  שמעתי מכמה שמאוד מרוצות ממנו  בהתחלה לוקח לו קצת זמן הסתגלות ..אבל אחכ אפשר תקופה ארוכה לא לקבל מחזור...

אני לא לקחתי אותו כי לא רציתי הורמונים ..

לפניו היה לי התקן לא הורמונלי, אבל נכנסתי איתו להריון.. כך שלא נשארה לי ברירה.

 

אני חושבת שזה לא קשור להורמוני או לא הוא פשוט יצא וזה יכול לקרות עם כל התקן ,

קראתי שלפי המחקרים בעבר הגינפיקס היה יותר קל להכנס איתו להריון  בגלל חוסר מקצועיות בהתקנה שאז היה יוצא מחוץ לרחם ההתקן אבל היום ה רופא /ה שמתקין אותו זה רק רופאים מיומנים אז זה פחות שכיח ,

אבל תראי חוץ מההורמונים יש לי גם את השיקול שאני רוצה לשנה /שנה וחצי גג והמרינה לוקח לו יותר זמן הסתגלות [ הרוב מדווחות על חצי שנה לערך] אבל אחכ שקט לכן זה מומלץ יותר למי שרוצה לטווח ארוך ואת רושמת שלקחת אותו 4 שנים ולא קיבלת אז נראה לי שזה עדיף ...

הוא היה ממוקם מצויין. כשגיליתי על ההריון אז הלכתי לרופאה שהתסכלה על ההתקן בUS; הוא היה במקום וכשהיא הוציאה אותו  היא אמרה 50% שההריון ייפול. 

לא תכננתי למנוע כל כך הרבה זמן.. 

הקשתי עכשיו בגוגל..

זה תשובה באיזה פורום מרופא.....לאשה שרשמה שהיא נקלטה עם התקן.

התקן תוך רחמי יכול לסכן את ההריון. ההתקן אינו גורם למומים אך יכול לגרום להפלות מזוהמות, בשבועות מתקדמים יותר לירידת מים ולידה מוקדמת. לכן, מומלץ להוציא את ההתקן מוקדם ככל האפשר וזאת על אף התוספת של 10% בסיכון להפלה בעקבות ההוצאה.

כי ההתקן יוצא? אם כן אז זה לא נקרא שנכנסת להריון עם התקן, כי אם הוא יצא אבר היית בלי התקן..
אם לא אז איך זה עובד בדיוק? הוא לא נשאר ברחם ביחד עם העובר מן הסתם...

לי הרופאה אמרה שיש רק התקן לא הורמונלי שמתאים להנקה.

להם יש אינטרסים

חיבת לשתף - הריון ולידה

רולי זה תלוי בהתקן, לפי מה זאני ביררתי אין שום בעיה בהנקה

אני לא הכי מבינה באמצעי מניעה

עושה הרבה כתמים?
יש אחד יחסית מומלץ?

יש כאלה שהוא נהדר להן. יש כאלה שהוא עושה להן דימומים בלתי פוסקים.

לא עשה לי כלום.
בעיקרון בדכ ממש לרוב הנשים אין איתו תקופת הסתגלות או משהו אבל הוא יכול מאד להאריך את זמן המחזור ואת הכאב

רק על תינוקות זה עובד? 

שמים עד שזה מגיע לפה. ושואפים את זה. לא מקנחים אף אחרי זה.

אצלנו זה יעיל מאוד לכולם.

 

 

לשים חצי ליד הראש. מסריח אבל עוזר

אבל לא ניסיתי

אני פניתי לטיפול בשיאצו, המטפל הדריך אותי בבית לעסות בעדינות מתחת לתנוך האוזן

זה פותח ממש מיד ומשחרר את הנזלת. תחפשי מישהו טוב שגר קרוב

הייתי בודקת אם אוכל עוד משהו חוץ מיניקה -

להוריד מוצרי חלב, לחם לבן, בננה, תפוחי אדמה.

 

לדאוג שיהיה עם 2 שכבות בגדים לפחות,

ושהבית יהיה מחומם תמיד, לא מחניק. 

 

אני יודעת על חלב אם שמאוד עוזר, לא ניסיתי בגיל הזה, רק בגיל קטן יותר.

 

בצל חתוך ליד המיטה, ממש ממליצה בחום. 

 

מעניין.

עברתי היסטרוסקופיה שזה ממש לא צילום רחם, וכדי שהרופא יראה מה הולך בפנים ממלאים את הרחם בנוזל סטרילי כלשהוא. זה דווקא כאב ממש! הרגשתי לחץ חזק שם, אבל לחץ כואב ביותר. מה שכן, זה נמשך רק שתי דקות ואח"כ שוכחים אז בכלל לא נורא.

"צור ילדך תשי" - זאת באמת ברכה.

ראשית, מכניסים ספקולום- הרפיתי אז לא הרגשתי.
אחכ אולי קיבעו את צוואר הרחם- שוב, אני לא הרגשתי בכלל
בסוף החדירו צינורית ממש דקה (אולי אפילו 2) מחוברת למזרק שבו החומר ניגוד.
כשהזריקו, כן הרגשתי כזה אוויר בפנים, זה היה יותר לכיוון המדגדג. אבל לא לוחץ כמו שאת מתארת.
וזהו. הייתי צריכה לזוז אחורה על המיטה, זה היה מעייף, אבל הצילום אח''כ הוא דקה ולא מרגישים משהו.

ייתכן שממלאים בחומר ניגוד בלי לחץ, לא מנסים לנפח את הרחם וזה מה שעושה את ההבדל.
אבל באמת לי כאב קצת גם לפני המילוי, גם הכנסת המכשירים.
ב"ה, רק בשורות טובות.

את יכולה לבקש אישור מחלה מהרופא על כמה שעות על הבוקר

גם אנחנו עם ילדים בבית ב"ה.

ובהריון האחרון הדברים "נתקעו", והגענו לעשות צילום רחם, גם אני קראתי שזה כואב וממש הלחיצו בכל מה שהיה כתוב באינטרנט. וגם הטפסים שחותמים עליהם מלחיצים."יתכן וזה יגרום לנזק בלתי הפיך..." וכו'.

היה קת כואב לשניה וחצי, אמת לא היה נעים.

אבל בזכות זו וכמובן בזכות התפילות. מיד במחזור שאחרי הבדיקה נקלטתי.

אומרים שהבדיקה יכולה לפתוח אולי אם היה מעט סתום,אי אפשר לדעת.

כמובן,תפילות,תפילות ושוב תפילות. אבל הרבה חשיבה חיובית.

מאחלת לך שתקלטי בקרוב...

ואצלכל המחכות והמצפות עוד החודש הקרוב.