סליחה שנתפסתי לזה... לא מתכננת בכלל ללדת שם אי-פעם, אבל הנקודה הזו רגישה אצלי...
אי אפשר לעשות את זה עם מוניטור רגיל.
אם זה אכן מוניטור אלחוטי, כמו שכתבה חביבית, אז זה משנה את התמונה...
(ובכל זאת - אני ילדתי ויב"ק עם רופאה מומחית, ואי אפשרה לי מדי פעם להפסיק את המוניטור...)
(בכל אופן כך היה אצלי - עם מוניטור לא נתנו לי לזוז...)
(בלידה עם הרופאה הפרטית היא באמת נתנה לי לפעמים לעמוד ביחד עם המוניטור. אבל סתם ככה - אין מצב שם, בביה"ח הזה...)
שלום,
ילדתי לפני ארבעה ימים ב"ה, כבר ביום הראשון התחלתי להניק והלך בסדר. ביום השני היה קצת יותר קשה וכואב, והפטמות היו פצועות. התחלתי לשאוב במקביל להמשך הנקה ישירה כמה שהצלחתי..
ביום השלישי התחיל גודש נוראי.
המצב היום הוא שהתינוק לא מצליח לינוק בגלל הגודש (אין פטמה לתפוס..), וגם לשאוב אני לא מצליחה אלא רק לטפטף לתוך בקבוק..
הכמות לא מספיקה לו (בערך 40 מ"ל) ואני משלימה לו עם מטרנה.
אני לא מצליחה להתגבר על זה ולחזור להניק ממש..
אני אשמח מאוד לשמוע עצות מנסיונכן מה אפשר לעשות כדי לא להתייאש...
(זה ילד שני ועם הראשון הלך מעולה וינק המון זמן..)
תודה רבה לעונות!!!
גם אחרי שאני מוציאה הרבה חלב ועושה עיסוי במים חמים הוא לא מצליח לתפוס את הפטמה כי היא שטוחה..
יש לי פטמה שקועה.. אבל דווקא בצד שלה אני יותר מצליחה להניק ישירות. ומהצד השני לא מצליחה בכלל.
בכל אופן, תודה על התשובות!!
שמים את האמה מתחת לפטמה ואת האצבע מעל הפטמה ו"גוזרים"

התייעצתי היום עם יועצת הנקה כשכבר הייתי כמעט מיואשת שזה יסתדר.. והיא מאוד עזרה לי!
בשביל נוספות שנתקלות בקושי אני אסביר מה היא אמרה לי לעשות.
היא אמרה שבעקבות ההריון שבו יש הרבה נוזלים בגוף כנראה שנוצרה בצקת ויש עומס על הפטמה כך שלא יוצא חלב. היא אמרה לי כל שעה עגולה לדחוף את החלב ממרכז השד לצדדים. ככה העטרה מתרככת קצת. אחרי כמה פעמים שעשיתי את זה הרגשתי הקלה משמעותית וגם הצלחתי לשאוב חלב. זה היה מדהים כמה שהשינוי היה מהיר!!
אחרי כמה שעות התינוק כבר הצליח לינוק ישירות ממני ועכשיו אני מרגישה כבר הקלה מאוד משמעותית גם בגודש וגם בהנקה.
תודה לכולן! ובהצלחה!!
שלי הוא מאד סדיר, ואיחר לי בפעם האחרונה בשבוע וחצי
קורה...
הי לכולן,
כותבת באמצע הלילה כי אני כבר לא יכולה לישון. ילדתי לפני כמעט 4 חודשים ואני בטוחה שעברתי יותר מדי. דיכאון אחרי לידה, 3 דלקות בדרכי השתן ובפעם האחרונה שלקחתי אנטיביוטיקה היא עשתה לי פטריה. קיבלתי נרות ומשחת אגיסטן ואני פשוט לא מצליחה להכניס את זה. מעולם לא שמתי טמפון כך שהעולם הזה רחוק ממני. כבר שני לילות שאני מנסה, היום בלילה שמתי וזה פשוט נפל באסלה.
אני מיואשת מעצמי, מכמות הניסיונות, מהגוף שלא מוכן להרפות ולהבריא כבר.
אשמח לעצות איך להכניס את הנרות.
לילה טוב.
ענק ענק!! איזה לא קל!סמיילי צהוב
ג'נדסומעבר לכך: שמעתי גם על נשים שהפסיקו הנקה לגמרי, ולא שאבו, ואחרי תקופה הצליחו להחזיר את ההנקה.
וגם על נשים מאמצות שהצליחו להניק תינוק שלא הן ילדו.
כל שאם את שואבת וייצור החלב אצלך נמשך - הסיכויים שלך ממש טובים. בהצלחה 
שאבתי לו חמישה חודשים, אחר כך הנקתי עד גיל שנה
באחת הלידות- שאיבה במשך חודש ואחר כך הצלחתי להניק (בהדרגה. תודות לפטמת סיליקון).
לידה אחרת- שאבתי במשך חודשיים וחצי ואחר כך הצלחתי להגיע למצב של 2 בקבוקים שאובים וכל השאר הנקה.
זה השקעה לא קטנה, אבל לדעתי- שווה את זה.
כמובן, בתנאי שאת מצליחה לשמור על בריאות נפשית במקביל...
הבדיקה שכבר עשיתי והתוצאה היא
| µIU/mL | 1.43
|
1.86 |
| µIU/mL | 1.43
|
1.86 |
רק אמונההרוב באיזור הטווח הזה(איך מעלים את זה?)
יש לי פעם אחת שרשום לי 2 וזה הכי גבוה
(פשוט יש לי תופעות דומות)(רק אמונהאבל אולי התסמינים נובעים מסיבות אחרות?
לא מצליחה להשיג רופא נשים...
לגבי הנקה בהריון, היו לי הריונות עם קיצור צוואר הרחם. ב"ה ילדתי בזמן.
האם לאור ההיסטוריה שלי יש בעיה להמשיך להניק?
יש לי גם כאבי בטן בעיקר בלילות שאז מניקה, מצד שני גם הריונות קודמים היו עם כאבי בטן ללא קשר להנקה.
אשמח להבין מה גורם לקיצור הצוואר (משקל העובר? ההתכווצויות של הרחם? הרי יש עוד דברים כמו קיום יחיסם שגם גורמים להתכווצויות) והאם בשלב זה זה בעייתי (אני בהתחלה)?
ממש אשמח לדעת אם מישהי עברה בר כזה/שיש לה מושג בעיניין
תודות!
בערך מחודש שמיני הייתי בשמירה שאז ראו התקצרות. מעבר לכך הרופא לא הגביל אותי במשהו (מדברת על ההריון הקודם)
אני לא מאילו שאוכלות מסודר. מנשנשת פה שם. פה נזכרת לברך ברכה אחרונה פה כוס מים וכו. הידיים שלי אף פעם לא נקיות מבחינת ההלכה. הנקה החלפה הלבשתי איזשהו ילד. והצורך ליטול ידיים 15 פעם ביום מעיק עלי ממש! חוצמזה שהוא לא יורד לי מהידיים וכל פעם להניח אותו וכו. ואני מוצאת את עצמי נכשלת בזה בלי סוף. מה אתן עושות? שאלה נוספת מאיזה גיל אתן נוטלות ידיים לתינוק אחרי השינה?
אזור החזה לא נחשב אזור מכוסה לעניים תפילה וברכות. זה כבר חוסך הרבה 
כל השאר - באמת מתסכל...
מסייגת: תפילת עמידה אני חושבת שאי אפשר עם תינוק על הידיים.
ילדתי כמה מאז
יכולה לפנות באישי עם כל שאלה
מה היתה רמת הדכאון? באיזו צורה הוא טופל/מטופל?
שנה וחצי מהלידה נשמע מעט זמן בשביל לצלוח דכאון ברמה של ללדת שוב בלי חשש
מכירה מקרוב כמה שחוו דכאון אחרי לידה ברמות שונות, הרוב ילדו שוב אחרי 2-3-4 שנים. ועדיף שזה יבוא ממך ולא מבעלך - הרצון לעוד ילד.
אולי בעלך צריך קצת יותר הסבר על הדכאון ואיך מתמודדים איתו, איך יוצאים מזה ואיך ומתי נכון להמשיך הלאה
חיבוק גדול, שה' יתן לך/לכם הרבה כוחות להתמודד, להחלים, לחזור לעצמך
כל הכבוד שאת משקיעה בעצמך, שומרת על עצמך
קודם כל הכי חשוב זה לתת אמא חזקה לילדים שכבר נולדו 
כל הכבוד שאת מטפלת בעצמך ונשמע שגם בעלך תומך בך. אז - הרבה סיעתא דשמיא בכל התהליך ושוב כל הכבוד 


לב גדול
לוקח זמן עד שהם לומדים לשלוט על הסוגרים מתוך שינה.
חפשי באינטרנט.
אני ניפיתי מה שלא התאים לי אבל קיבלתי המון.
כלים מעשיים ומאד מרגיעים.
בהצלחה!

