פורום הריון ולידה (עמוד 3977)

אם יוצא בקשת - הקאה. אם סתם יוצא מהפה - פליטה.

 

בלי קשר. אני ממליצה לך להקפיד ממש להוציא גרעפסים אחרי האוכל וגם בין צד לצד (אם מניקה). קצת עוזר לפליטות...

לא כל כך חשובה...
מה שחשוב בתינוק שפולט הרבה או מקיא זה מעקב משקל, שתן, חיוניות והאם הוא באי שקט.
אם הכל טוב- זה לא משנה.
אם לא טוב- צריך לאפל.
מעבר לזה כמו שאמרו ממש נכון- להשתדל להשאיר זקוף כחצי שעה- 45 דקות אחרי ארוחה (לא חייב בידיים, אפשר בנדנדה/ טרמפולינה אבל לא להשאיר שם יותר מידי)
להגביה מעט מראשות מיטתו (זוית 30 מעלות- עי שמיכה קטנה מתחת למזרון)
להשתדל להניק אם את מניקה או לתת את הבקבוק אם זה בקבוקים- בתנוחה מה שיותר זקופה.
בהצלחה!!

מדובר על משהו מעבר ללבכות מגזים וכאבי בטן חלק מהיום?

בכאבי בטן וגזים בדרך כלל יש התקפלות פנימה, כיפוף הרגליים,
ברפלוקס יש בדרך כלל הקשתה של הגב לאחור

רק שילדתי כשבעלי היה בקורס קצינים בבה"ד 1.
והיו במחזור איתו עוד 2 שנשותיהם ילדו.

זה תלוי אם זה הריון ראשון או לא.
בהריונות חוזרים אפשר ללכת מאוחר יותר, מחודש שלישי בערך

לא הריון ראשון, שבוע 12 עכשיו.

 

אז אפשר עוד איזה שבועיים, נכון?

עד שבוע 32 פעם בחודש
32-36 פעם בשבועיים
36-40 פעם בשבוע
אחרי התלמ פעמיים בשבוע

ממליצה סביב שבוע 15-16
ואחר כך פעם בחודש

מי שבמכבי, שתבקש פעם הבאה מהאחות להצטרף.

של סטיקים ולחץ דם (ותיק הריון נחמד למסמכים)
ואז מתאמים שיחות טלפוניות והיא מתקשרת אליך ואת אומרת לה את התוצאות.
ואז אפשר גם להתייעץ, וגם אם צריך משהו מתקשרים למוקד של האחיות וירטואליות והאחות חוזרת אלייך.
זה חוסך את כל הטירטורים להגיע למרםאה רק בשביל זה, שביננו אף אחת לא עושה..

לא סתם אני טוענת שזה הקופה הכי מפותחת..

לא יודעת לגבי הבדיקה אבל מברכת אותך בבשורות טובות

לא מבינה בנושאים עליהם כתבת, לכן לא מתערבת.
מה שבטוח, יש כאן הרבה נשים חכמות שישמחו לעזור לך מנסיונן...
ולי לא נותר אלא לאחל לך הריון קל עגול רגוע שמח ומשעמם... (:

עשית טעות של טירונית, הזכרת את הפורום שאין להזכיר את שמו 

 

לגבי מה ששאלת,

לדעתי עדיף לעשות את הבדיקה כי לפעמים אח"כ כשיש חשד אז אם השקיפות תקינה זה מגיע, ואם לא עושים שקיפות אז יש יותר חוסר וודאות.

ובוודאי שעדיף לעשות בדיקות סקר, ורק במקרה הצורך לעשות מי שפיר, מאשר ישר לעשות מי שפיר...

לגבי הלחץ- יש דרכים נהדרות להתמודד עם זה, אבל בתור התחלה את צריכה לרצות לשחרר לחץ.

 

בהצלחה רבה במה שתבחרי,

והמשך הריון קל, רגוע ומשעמם

ובסופו ידיים מלאות בע"ה!

למה אסור להזכיר את שמו?
)לא מכירה את הפורום ההוא אבל מסקרן.. )

תחשבי על זה, אתר כיפה וערוץ 7 הם די מתחרים. (פועלים על אותו שוק צרכנים)

הגיוני שתהיה תחרות סמויה בינהם...

למרות שראיתי הרבה פעם שהפנו פה לפורום כיפה בנושאים שונים...

קטעים..

היא בדיקה יחסית מהימנה בדיקה מדעית ולא רק בדיקת סקר ובמיוחד בגילאיים המבוגרים, במידה והשקיפות יוצאת תקינה, העובר ככל הנראה בריא, וזה מאוד מרגיע.
ממליצה לך לדבר עם מכון פועה שישכנעו אותך ויסבירו לך את החשיבות בבדיקה.
מצד שני יש היום בדיקות וודאיות בדיקות דם ניפטי וכו... שכיום יש השתתפות משמעותית בכל הקופות ( יש משהו חדש עכשיו גם במאוחדת) ,.בדיקת דם מאוד מהימנה שאפשר לעשות משבוע 10 ולדעת שאין בוודאות תסמונת דאון ועוד תסמונות אחרות.
בהריונות האחרונים שלי שהייתי מעל 35 מכון פועה ממש המליצו לי עליהם, וויתרתי על השקיפות עורפית.
בהצלחה.

המידה ורואים סימנים רכים שעלולים להחשיד לתסמונת דאון באחוזים אומנם קטנים, מי שעשתה בדיקת שקיפות או יותר מזה ניפט, יכולה להיות רגועה יותר...., וחשוב להמנע כמה שיותר מבדיקת מי שפיר שיש בה סיכון כולשהו אם לא חיבים.

והתשובה היא עדיין לא חד משמעית עד שלא עושים דיקור מי שפיר.

יתרונות-
*עוד אולטרסאונד ודרישת שלום מהעובר.
*בדיקת סקר שעוזרת לגלות בשלב מוקדם כל מיני דברים ולא רק תסמונת דאון.

חסרונות-
*זאת בדיקת סקר כך שצריך לקחת הכל בערבון מוגבל. גם אם יוצא תקין עדיין אף אחד לא מבטיח לנו ילד בריא. ואם יוצא לא תקין אז זה יכול להכניס לכל מיני חששות בשלבים מוקדמים ומצריך מעקבים שונים ותוספת בדיקות.

במקרה שלך מעל גיל 35 אני חושבת שההמלצה היא כן לעשות, למרות שנראה לי שבאופן כללי ההמלצה היא לעשות.
מי שפיר את אולי זכאית מהקופה בגלל הגיל, אבל זאת הדיקה שאותי אישית מפחידה ולכן במידת הצורך אעדיף קודם לעשות בדיקות אחרות שהן לא פולשניות לעובר/רחם.

ומשהו לגבי ניפט ודומיו- הבדיקות האלה הן עדיין בדיקות סקר, אמנם באחוזי מהימנות גבוהים מאד, אך עדיין בדיקות סקר.
זה אומר שאם התוצאה תקינה אז אפשר להיות רגועים, אבל אם התוצאה לא תקינה לא יאבחנו על בסיס התוצאה אלא ישלחו לעשות מי שפיר (כך אמר לי רופא מומחה בהיריון בסיכון).

וכבר היתה פה בפורום משהי שגילו לה מום חמור מאוד בשקיפות ועשתה הפלה כי זה לא עובר בר קיימא..
עד הסקירה יש המוווון זמן, וככל שההריון מתקדם זה נהיה מורכב יותר.
וגם את מרכיבי הסקר של השקיפות, ממולץ לעשות כי במידה ויהיה איזשהו חשש, ברגע שיש את כל הבדיקות מאחורה, ניתן יהיה יותר לדייק מה המצב.
ומי שפיר, יש בו סיכון, גם אם זה בדיקה מדוייקת, ואני לא חושבת שכדאי להכניס את עצמך מלכתחילה לסיכוי שתצטרכי לעשות.

בus הזה ניתן לאתר ואף לאבחן מגוון עצום של מומים. ביניהם מומים חמורים, שהסיכוי שעובר ישרוד את ההריון שואף ל0%. במקרים הללו למשל, ימליצו על הפלה. (הפלה בזמן מאוחר יותר בהריון היא טראומתית יותר, רגשית ופיזית. בנוסף, זה סכנת חיים לא עלינו להסתובב עם עובר שנפטר בלי לדעת זה. סליחה על ההפחדות). ישנם מומים נוספים, כגון דאוון אבל לא רק, שניתן 'לחשוד בהם'. כלומר אם יהיה חשד למום ישקלו לעשות המשך ברור, למשל דיקור מי שפיר. כמו כן, יש מומים שחשוב לגלותם מכיוון שניתן לטפל בהם עוד בזמן ההריון! הרפואה של היום היא מדהימה! בנוסף, יש ממצאים הקשורים לשליה, ודברים נוספים שעצם הידיעה עליהם תשנה את סגנון מעקב הלידה ואופן הלידה. עוד נק' זה שהus המוקדם חשוב כדי לראות את גודל העובר והמימדים היחסיים שלו, דבר שהרבה פחות מתאפשר בus הבאים. מקווה שהסברתי את עצמי ברור, אשמח לפרט אם תרצי. בהצלחה

חחח פדיחה שהזכרתי את הפורום השני

אתם בעצם מחזקים אותי שהשיקול של לביות במתח מבדיקות הוא נהיה זניח.

תודה בנות!

הוא ממש לא זניח,
אבל הפתרון הוא לא להימנע מבדיקות, אלא טיפול במתח עצמו.

בהצלחה רבה!

קודם כל, כדי להסיר ספק זו בדיקת סקר.

מה הכוונה בדיקת סקר? זאת אומרת שהיא לא מאבחנת (אבחנתית כמו מי שפיר לדוגמא) ב- 100% והיא מוצעת לכלל האוכלוסיה ולכל בדיקה יש את הסטטיסטיקות שלה והחשיבות שלה.

אני מטיפה לכך, אבל חשוב שכל אישה בישראל תדע למה היא נבדקת ותחשוב אם היא מעוניינת, אם הבדיקה נחוצה לה ואם היא מבינה את השלכותיה.

אנחנו מדברים על זה הרבה בפורומים מקצועיים שהעובדה שמשרד הבריאות מממן בדיקות מסוימות גורם לאנשים לחשוב שחובה לבצען, אף על פי שזה לא כך.

והדוגמא הקלאסית היא נשים מעל גיל 35, אם תבצעי שקיפות עורפית ויצא לך סיכוי של פחות מ1:380* אין המלצה רפואית לעשות בדיקת מי שפיר! את עדיין זכאית אבל לא כדאי... ורופאים רבים לא טורחים לציין זאת.

ההמלצה הגורפת לנשים מעל גיל 35 לבצע מי שפיר היא ישנה ונבעה מחישוב של5% מאוכלוסיית הנשים שהיו בהריון באותו זמן, מאז המספרים השתנו והרף נשאר קבוע ושרירותי בלי הגיון מיוחד...

באותו עניין, חבל גם על הכסף של בדיקת הnipt (אם יוצאות לך תוצאות טובות...)

וכפי שכבר כתבתי בעבר, תוצאה טובה מעל גיל 35 היא אמינה מאוד אפילו יותר משל צעירה עם אותה תוצאה

לכן כדאי לך מאוד להיבדק על מנת למנוע הכרח לבדיקות פולשניות בהמשך, ולגבי הטענה של בעלך, לא הכל רואים בסקירות...

בהצלחה

*ותמיד כדאי לזכור שגם 380 זה סתם מספר שרירותי ואם יצא 1:350 גם לא חייבים להיבהל (לעשות את השיקולים שלכן כמובן)

זה כל הסיפור. גם אם יצא לי 1:100 אני לא חייבת להיבהל מהמספר הזה. בעצם אני ,חייבת" להיבהל אם יצא לי 1:1. הבעיה שלי שאני נבהלת מהכל. גם מ1:500 אני יכולה להיכנס לסרטים ולא ארגע עד שבסקירה יגידו לי שכל האיברים תקינים (עד הלידה שיגידו לי שהוא בריא) אז בעלי אומר אם גם ככה תהיי רגועה רק בסקירה, אז למה לא לדלג. בכל מקרה, בדיוק היום אני עומדת לקבוע תור ותכף אפתח הודעה חדשה כי אני מסתבכת לגמרי עם הקופה שלי..

שקיפות עורפית בודקת בעיקר(!) חשד לתסמונת דאון וגם בעיות כרומוזומליות אחרות (שאותן אכן אפשר לזהות בסקירה).

תסמונת דאון לא חייבת לבוא יחד עם סימפטומים שאותם נראה בסקירה והכל יכול להראות תקין ועדיין יש ילד עם תסמונת דאון.

בגלל שככל שהגיל עולה החשד גובר ויש יותר מקרים. כדאי לך מאוד להיבדק ודווקא בגלל שאת מציינת שאת בחורה לחוצה, אני יכולה לומר לך שחבל שילחיצו אותך בהמשך בגלל שלא עשית...

ורופא שיראה שלא עשית ימליץ לך על מי שפיר שהיא כמובן בדיקה פולשנית שיש בה סיכון וחבל...

ואם כבר ביקשת מספרים, אני אישית חושבת שלפני 1:50 אין מה להילחץ... (זה קצת יותר מורכב, כי זה תלוי בעובי השקיפות אבל לא אסבך..) אבל כל אחת והאומדנים שלה.

עובי השקיפות העורפית. הוא סטטיסטי.
אבל יש ערך נוסף בבדיקה כמו שכתבה אל הר המוריה, שהיא מהווה סקירה סופר מוקדמת, ויש מספר מומים קשים ביותר שמתגלים כבר בשלב הזה.
לדוגמא אננצפלוס, והולופוזנצפלי, אלה שני מומי מח קשים ביותר שבהם העובר הוא לא בר חיות, וימות מיד לאחר הלידה. חבל לוותר על הבדיקה הזאת היא בדיקה חשובה בלי קשר לסטטיסטיקה.

אכן יש עוד תסמונות שמתגלות כפי שכבר ציינתי, אבל אילו גם יתגלו בסקירה מוקדמת... או באולטראסאונד רגיל אם הרופא רציני,, אגב הרופאים הפרטיים עושים היום סקירה ראשונה יחד עם השקיפות, מסתבר שאין שום דבר שמתחדש עד שבוע 16... (משבוע 12)

הציפ הגנטי?
כיום ניתן לאבחן בו 700 תסמונות של פיגור קשה ואוטיזם בסיכון של 1:100 בכל אישה צעירה ובריאה.
1:100 זה לא מספר מספיק מדאיג?
בלי קשר לעלויות ולסיכון מהדיקור (שהוא נמוך ביותר 1:3000)

את שואלת אותי כמישהי מהתחום אז אציג את עמדתי אבל מעורבת פה עמדה אישית ולא מקצועית גרידא..

1:100 זה לא מספיק מדאיג בעיניי כי 99% שהוא בסדר וסתם לידע הכללי יש סיכון של 3% בכל הריון...

לגבי הצ'יפ, אני חושבת שזה מאוד תלוי אישיות. אם את מאלה שחייבים לבדוק הכל, אז אולי זה מומל, אך בכל אופן אם אין התוויה רפואית לעשות את הבדיקה לא הייתי ממליצה.

יש בתי חולים שהבדיקה הזו כבר מובנית על המי שפיר וכבר לא עושים רק קריוטיפ, ואני רואה מלא נשים שביצעו מי שפיר בגלל גיל ונכנסו להרפתקה הזו ולא יודעות איך לצאת ממנה.. אסביר, בצ'יפ את רואה רזולוציה ממש נמוכה וככה את מגלה מלא דברים שאולי לא היית מגלה בכלל, כל מיני חסרים ותוספות שעוד אין לנו מושג מה הם אומרים ואז את נכנסת לתחומים אפורים מאוד ולשאלות מאוד בעייתיות.

עוד אין מפיק ידע לנבא על סמך ממצאים מסויימים בבדיקה מה תהיה ההשלכה העתידית, וגם מה שברור שעלול לגרום לתסמונת לפעמים מדובר באחוזים מסויימים ואז מה עושים? ייתכן שביננו מהלכים הרבה אנשים בריאים שהיה נמצא להם ממצא בצ'יפ...

ואגב, שמעתי הרבה הנחות שעושים לסיכון של מי שפיר, אבל את היית הכי לארג'ית

הכי מגזימים לטובה אומרים 1:1000.... והיה אחד ששמעתי 1:2000

הנשים עדיין חותמות על טופס של 1:200 ואני הייתי מסתכנת ואומרת 1:500 

זאת הזדמנות לראות מה יש לך שם בפנים, בכל בדיקה רואים יותר ויותר.
הבדיקות נותנות גם מעקב על הגדילה, ובאמת כשהכל תקין ב"ה אז זה ממש לא מכניס למתח לדעתי.
זאת גם הזדמנות של הבעל להכנס לעניין.

מי שפיר עושים רק כשממש צריך. היא בדיקה פולשנית ועם סיכון, אע"פ שנמוך.

בודקים עוד דברים ושהיא חשובה גם בשל התזמון שלה (נתנה לי הסבר מפורט אבל קצת קשה לי לחזור עליו..) אמרתי לה שאני בודקת בכל מקרה לעשות את בדיקת הדם גנומיטי והיא אמרה שזה לא קשור ושצריך לעשות שקיפות

אז אני ממליצה לך לבדוק עם הרופא/ה המלווה שלך שמכיר אותך ואת מצבך ויידע להמליץ לך הכי טוב

וברוכה הבאה ובשורות טובות

פשוט בודקים קודם שזה אכן רק אחד וכל השאר תקין...
אז בעז''ה כנראה שזה לא.. תעדכני!

לא נתנו לי אפילו לצאת לשעה הביתה להביא דברים. כלום. אלא אם אני חותמת שחרור אישפוז.כי החלבון שלי מטורף. עשו לי איסוף שתן ויצא 550 וצריך להיות גג 350,לכן הם דואגים.
אני מאד מקווה שזה כלום. אבל גם אם כן, העיקר שהבוטנון הקטן שלי יהיה בריא. ♡

אמא שלי סיפרה לי שזה קרה לה בלידה האחרונה. לפני הלידה הם חשבו שהיא אחרי ירידת מים מרוב שהחלבון היה גבוה וממש הופתעו שהיא לא. ב''ה לא היה שום דבר והסיבות לכך לא ידועות עד עצם היום הזה😋

חלבון בשתן מגיע גם מחוסר שתיה

ורעלת צריכה יותר מסימן אחד.

יש לך טשטוש ראיה?

כאבי ראש?

בצקות?

 

הקטע הוא שאני שותה. היו לי גם צירים סדירים למרות ששתיתי 2.5 ליטר בערך.
כנראה בגלל שעבר עלי שבוע מטורף והייתי המון בחום ובשרב.
האיסוף שתן נעשה אחרי העירוי. כלומר נראלי שהיו מספיק נוזלים,לא?
ואין שום סימן נוסף תודה לאל. מרגישה בריאה ב"ה!!

היה איזשהו שינוי?

 

תעדכני.

אני ממש מחכה לשמוע ממך שהכל בסדר.

לא דיברו איתי על אחד נוסף. בינתיים עוקבים אחרי. מוניטור לחץ דם א.ס אני מרוצה. מבחינתי יש לי השגחה פרטית, באתי בגלל משהו אחר לחלוטין וה' נתן להם בינה לעלות על זה.
אני שמחה ב"ה ומודה על הטוב♡
הרבה יותר נינוחה מאתמול(: ברור שאשמח להיות בבית. אבל יותר אשמח לבוטן שלם ובריא בגופו ובנפשו.

וזו הסיבה שמאשפזים.

את עם בצקות?

איך תפקודי הכליות והכבד?

כשיש רעלת העובר יכול להפסיק לגדול.

מתנצלת אם הלחצתי, אבל תשמחי שאת מאושפזת ובמעקב צמוד.

את ב"ה בשבוע מעולה, אם הרעלת תתפתח פשוט יילדו אותך.

כל פעם שבאים למדוד לי לחץ דם אני נלחצת ואז הוא עולה. זה מתסכל.
ובעולה אני מתכוונת לעד 135/136.
תפקודי הכליות והכבד טובים ואין בצקת.

אין לך מה להלחץ.

את בשבוע שאת כבר יכולה ללדת

אז מקסימום יילדו אותך והרווחת את העצבים של הסוף.

תשאלי את @רק אמונה. היא כבר תספר לך מה זה ללדת מאוחר....

 

בכל מקרה- 135 זה באמת כבר מתקרב לגבוה.

מה הבייס ליין שלך בד"כ?

אם הבייס ליין היא 125 אז זה לא כ"כ נורא

אבל אם הוא 90-100 זה כבר מעלה חשש.

לח"ד גבוה זה מ140 ומעלה.

אז קודם כל- תרגעי.

תכניסי לעצמך שלא יקרה כלום אם תלדי עכשיו

תשתדלי לקחת נשימה עמוקה לפני הבדיקה, לשתות המון ולחשוב חיובי

ותראי אם הלח"ד יורד.

 

רפואה שלמה

והעיקר שתלדי בעז"ה בעיתו ובזמנו

בלידה קלה ובידיים מלאות

ומתוך שמחה

@מתואמת

אבל ב"ה לא מתלוננים

(במיוחד לא אחרי)

טפו טפו ילדה מהממת

וכשאחותי שהיתה בהריון ראתה אותה רצתה גם ללדת מאוחר (יצאה גדולה ובשלה)

אבל אצלה היה הפוך ירידת מים  והיא ילדה מוקדם

בקרוב אצל הפותחת בשעה טובה.

חלבון בשתן באיסוף של 24 שעות זו התחלה של רעלת.

בסטיק יש הרבה פעמים טעויות.

טוב שתפסו את זה עכשיו ולא כשזה כבר מסוכן.

אני לא לחוצה ללדת. קשה לי מאד לישון מחוץ לבית. אםילו לטיולים שנתיים לא הייתי יוצאת אז זה קשה לי..
ביום אני נינוחה ובלילות בוכה.. מתסכל

וודאות במהרה

בשורות טובות

ביקשו ממני לבדוק לחץ דם פעם ביום.
ולעקוב היטב אחרי תנועות.
ולבוא בזבוע 38 למיון למעקב
תודה רבה לכולכן ♡

אצל איזה רופא את במעקב על הברזל? לא יכול להיות שהעירוי לא משפיע, (כלומר הכל יכול להיות אבל זה ממש לא נפוץ)

הגיוני שצריך לקחת כמה מנות עד שרואים השפעה, אל תתייאשי,

ותנסי להימנע מללכת ברחוב, החום באמת מתיש.

יש אפשרות לנסוע במונית? לצאת עם ארטיק מהבית גם ליציאות קצרות?

 

הפתרון הוא ללדת אבל לא כדאי עדיין... 

 

יש מצב לקחת ימי מחלה? או להפחית שעות? (מסתבר שיש דבר כזה שהרופא נותן אישור לעבוד פחות שעות, ואז השלמת השעות הם ע"ח מחלה, ככה לא יורדים במכה מלא ימי מחלה) או עבודה מהבית?

 

לגבי הכאבים, לא הבנתי אם את מתכוונת לתחושה הכללית, או שאת ממש סובלת מכאבים?

כי לא נשמע כ"כ תקין לסבול מכאבים... את הלכת להיבדק? יודעים ממה הכאבים?

 

תרגישי טוב!

וכשתעלו על זה בע"ה, את תתחזקי ומצב הרוח שלך ישתפר מאד מאד. ממליצה לך גם לקחת אומגה 3 להריוניות, זה חשוב מהרבה סיבות אבל מבחינתי הטופ זה החיוניות הנפשית שזה מספק. נראה לי גם שאת צריכה אולי איזה מסאז' או שיאצו להזרים אליך כוחות. אם יש לך אפשרות, מומלץ. הליכה קצרה בלילה אפשרית לך? יעשה לך טוב...תרגישי טוב! 😙

ואצלי הברזל מתחילת ההריון היה 11.7 וככה נשאר עד הפעם האחרונה שבדקתי ...לפני חודש בערך(כרגע בשבוע 28+)
מעניין מה עכשיו...

וגם אני ממש סמרטוט רוב היום
עייפההה

ואצלי זה מוזר כי זה לא כזה נמוך אז למה העייפות הזאת???

תאכלי,תשתי,תנוחי....

בדקת את ההשפעה של העירוי בבדיקת דם, או רק בהרגשה?

לוקח זמן עד שמרגישים את ההשפעה, וכדאי לעקוב אחרי כמה פעמים.

החולשה הזאת לפעמים ולהילחם עם הגוף שיזוז... ממש משפיע על המצב רוח
מה עם לקנות אוכל מזין שאת אוהבת? אותי זה הרבה פעמים מחזק שיש לי כבר אוכל מוכן
ובאמת לקחת ימי מחלה קצת...

ויטמין די אולי תת פעילות של בלוטת התריס בדקת? אצלי היה חוסר קיצוני בויטמין די והייתי ממש חסרת כוחות.

לבדוק גם B12.

זה גם משפיע על ההמוגלובין.

זה רק הימנעות ממאכלים מסוימים: סוכר ושמרים. אולי יש עוד.
פתרונות מיידיים: טבליות ומשחת אגיסטן.

מורחים בתוך השפתיים החיצוניות והפנימיות, ובתוך הנרתיק.

אם את נדבקת תזהרי מאד לא לשבת באמבטיה שינה פרטית שלך, לא לגעת בשום אופן בשירותים שאינם שלך..

חשוב גם לאורר את האזור, לא לשים פד כשאת לא במחזור וללבוש תחתונים מכותנה.

לטיפול, צריך משטח כדי לדעת איזה פטריה יש לך ואז להתאים טיפול.

חומץ תפוחים, יוגורט. לא ניסיתי.

גם קראתי שצריך המון מנוחה.

בהצלחה

ותבקשי שיכניסו אותך לרופא בין התורים? בחוצפה חיננית ישראלית...גם לפעמים יש רופא תורן או משהו כזה...

ברגע שאת מוציאה אותה מהאריזה.

אבל זו דעתי, בלי להבין ברוקחות.

 

 

חשבתי לחסוך קצת

הפותחת שאלה על יעילות הטבעת לאחר שנמצאת מחוץ לגוף שבוע-שבועיים.

אחרי 3 שעות הטבעת מאבדת את מטרתה

תבקשי מרופא משפחה או נשים הפניה לפיזיותרפיה של רצפת האגן.

במכבי זה תחום נפרד, תורים נפרדים.

זה לא במחלקת הפיזיו הרגילה. רק מצלצלים לשם בפעם הראשונה אם לא יודעים למי לצלצל..

 

את יכולה בהמשך גם לעשות תור לרופא אורוגינקולוג, לאבחון מקצועי ומדוייק. אע"פ שהפיזיותרפיסטיות מבינות מאד ואם אין מצב קשה שדורש פעולה דרסטית אפשר להסתפק בהן.

בעיקרון צריך לשאול רב,

אלא אם יש לך סיבה שהרב שאתם פוסקים לפיו מתיר באופן גורף מאותה סיבה,

הכי פשוט לשאול,

זה מסוג הדברים שקל יחסית לקבל עליהם היתר.

 

וסליחה שאני מעירה על דקויות, אבל להגיד "לא רואה צורך" על עניין הלכתי זאת אמירה בעייתית מצד עצמה,

יותר מדוייק לומר "אני רואה צורך שלא לפסול שבעה נקיים ולהיטהר מוקדם יותר" או משהו בסגנון...

אבל זה לא שמתירים כי אין צורך במוך, אלא כי הצורך הזה נדחה מפני צורך אחר.

 

בכל אופן בהצלחה!

אולי המוך פצע לך, אבל ההפסק בסדר.
תשאלי רב והוא יקל במה שאפשר.

חזל בגדלותם קבעו שזה תהליך ההטהרות

שלא תצטרכי לשאול מחדש כל פעם.
היו לי חודשים שבאנו לרב עם שאלות וענייניים והוא אמר לעשות מינימום, גם להפחית בבדיקות.
מאז אני עושה לפי הרגשה - אם אני מרגישה שהמצב יבש אני לא עושה, כי ברור לי שזה סיכון.
והרבה פעמים דווקא בסוף המחזור יחסית יבש.

עדיף לא לעשות את זה מאשר להכנס לשאלות על עדים לא נקיים. רק שצריך לשאול פעם אחת באופן עקרוני.

זה ממש הרתיע אותי, והמדריכת כלות אמרה לי בזמנו שזה בסדר לדלג על זה..ממש לא בגדר חובה..

אבל אם לא עושים זה לא מעכב.

וכדרך קבע צריך לשאול רב.

שיש דעות שזה כן מעכב

ולכן חובה לגשת לרב לקבל היתר לא לעשות

יש הבדל גדול בדין של מוך דחוק בווסת רגיל או במצב שנטמאים מחדש בשבעה נקיים. אי אפשר להשליך מאחד על השני.

רק רציתי לציין שזה, לפי דעות מסויימות, חובה ממש

ולכן אי אפשר לפסוק דין לעצמנו

אלא צריך לשאול רב שבקיא בתחום ומכיר את כל הפסיקות בתחום

ולפי הסיטואציה הוא יפסוק מה צריך לעשות.

אישית, אני לא חושבת שיש לנו כתפיים מספיק רחבות לקחת על עצמינו את הפסיקה בתחום.

ויכול להיות שגם אם נתקלתי בתשובה של רב שפסק שלא צריך

אני לא יודעת למה הוא פסק ככה, מה היתה הסיטואציה ומה היו השיקולים שלו.

בגלל שאנחנו לא למדנו את הנושא לעומק ולא פוסקות הלכה-

אני חושבת שאין לנו את היכולת להחליט על דעת עצמינו אלא צריך לשאול.

זו בכל אופן דעתי, וכמובן שלכל אחת מותר לחלוק עליה.

כמובן אחרי הוראה עקרונית מהרב.
אבל אם אישה מרגישה שהמוך עלול לצאת לא נקי, אחרי שכבר יצא הפסק נקי, אז סדרי העדיפויות די פשוטים.
לא לוותר סתם כי לא מתחשק וכו', רק כשיש סיבה.

אבל לא חושבת שזה נוגע בהלכה.

כמו שלא נפעיל שיקול דעת בענייני כשרות המאכלים.

טהרת המשפחה זה אחת המצוות החשובות והחמורות ביותר

לא נשמע לי נכון לקחת את האחריות לזה על עצמנו

בשביל זה יש רבנים שבקיאים מאד בהלכות והם יכולים להתיר

 

נכון להפעיל שיקול דעת באותו רגע לוותר על המוך הדחוק, גם אם אין זמן לשאול את הרב לפני השקיעה.

אפשר לשאול את הרב מיד אחרי השקיעה (או אחרי תפילת ערבית) אם נכון פעלנו.

 

אין טעם להיכנס למצב של דימום וכתמים אם ברור לנו שזה מה שמוך דחוק עלול לגרום.

גם כשאת בוררת אורז.
כשאת מחליטה איפה ואיך לרחוץ כלי פרווה כך שלא יהפוך לבשרי. ועוד ועוד.
אז באמת לא גדלנו על הלכות טהרה ואלה דברים חמורים, אבל אחרי שצוברים קצת הבנה מהניסיון בשאלות ששאלנו כבר אפשר להשתמש בזה.

הרי אם הרב עונה לך כמה פעמים את אותו דבר על אותה שאלה את מבינה כבר את הרעיון.

כשקראתי על זה קצת ראיתי תשובות שאומרות שזה לא חובה..
אבל שכל אחת תפעל על פי אמונתה ותבדוק בדרך שמתאימה לה, לי זה הספיק בזמנו ולא הרגשתי צורך לערב רב בנושא.
אבל זו רק אני, ושכל אחת תפעל בדרך המתאימה לה...כתבתי את זה כדי לציין שיש עוד דעות ושכותבת השאלה תעשה את הבירור שלה בנושא💐

אף פעם לא ראיתי שמוותרים על זה בלי סיבה.
כדאי לך לברר שוב...

זה חובה
אבל כשצריך ניתן להקל-אבל בהוראת רב

הרופאה אמרה שכנראה היריון צעיר שנפל. אף פעם לא היה לי כזה ארוך.
במהלך היום התשיעי עשיתי ניקוי פנימי ובהפסק עשיתי פעמים בדיקה. במוך יצא נקודה אדומה ממש קטנה. ויש לציין שכל הבדיקות יצאו תקינות. הרב אמר שאם זה נקודת דם אז אסור. בפעם הבאה בעז"ה כנראה שאשאל אותו אם אפשר לוותר... כבר יותר מדי זמן עבר. אני כבר קרובה לטבילה. שבועיים וחצי זה המון ולצערי הביוץ כבר היה...
מקווה שבפעם הבאה יהיה קצר יותר בעז"ה ובלי בעיות של כתמים מראות.

כאב לך כשעשית את הבדיקה או סתם פשוט כשהוצאת ראית נקודה?
אני הרבה פעמים מרגישה שכואב לי כשאני עושב את הבדיקה, כאילו פתאום נוגעת בנקודה כואבת, ואז כשיוצא רואים לפעמים אפילו פס מרוח, אבל שאפשר לראות בוודאות שזה היה נקודה שכשהוצאתי נמרחה על העד, הרבה פעמים הרב התיר לי את זה ותלה בכאב אמר שזה ככל הנראה שפצעתי את עצמי והתיר *לי* לא לעשות מוך דחוק עד הלידה הראשונה, אחריה שוב היה לי סרטים אז הוא התיר *לי* לא לעשות מוך דחוק בכלל, אבל על שאר הבדיקות כל פעם מחדש לשאול.

בעלי אמר לו בפלאפון. היו לי כאבים כנראה מיובש. ובדרך כלל שהמוך בפנים אני יושבת כל ה20 דקות והפעם לא יכולתי לשבת והייתי בפעולה.

או סתם לא נוח אז מעדיפות לשבת בזמן הזה..

אבל צריך להשוות טמפרטורות קודם (לקרר את שניהם), ולהתייחס לתאריך השאיבה המוקדם מביניהם.

אני ילדתי במעייני ישועה בקיסרי כי המובילה היתה עכוז... לא היתה ראש מההתחלה ולא התהפכה אף פעם...

בע"ה שתלדי לידה רגילה!

 

לגבי ההנקה, בבי"ח עזרו לי מאוד, אבל לך יש נסיון באיך להניק... אני גם הייתי צריכה ללמוד להניק בכלל...

אני לקחתי את זה באיזי, אמרתי שאני מנסה ומקס' לא יצליח...

אז התחלתי לאט לאט, היועצות הנקה במעייני ישועה היו מדהימות וממש תמכו בי לאורך כל הימים שהייתי שם (6! כי זה קיסרי ושם מוסיפים עוד יום בנוסף לשאר הבתי חולים)

 

למדתי גם איך להניק במקביל... כדאי למצוא כרית הנקה לתאומים לפני הלידה שתהיה לך ישר מוכנה אחרי הלידה... שתתאמני.. שם יש יותר עוזרים בבית עם הבעל זה יותר בעיה אסורים וזה...

 

אצלי הן היו קטנות אז ינקו ממש בקושי בהתחלה... הפה שלהן היה קטן... אז שאבתי במקביל כדי לאותת לגוף לייצר הרבה, שלא יהיה לי קושי ביצור חלב בהמשך... גם זה בעצת אחת מיועצות ההנקה...

 

בהתחלה לדעתי תצטרכי עזרה, אפילו ביביסיטר שתשחק עם הגדולים. כי זה טיפול אינסופי בהתחלה... אבל זה משתפר ממש מיום ליום. לומדים אותם, יוצרים סדר יום... אני רשמתי כל אחת מתי אכלה וכמה (כשזה היה שאוב או מטרנה) כי הייתי חייבת לעקוב אחרי המשקלים שלהן ולראות שאוכלות טוב...

 

המשך הריון בריא ותקין!!!! ושיסתיים בידיים מלאות בע"ה!

תודה רבה! יש כרית הנקה מיוחדת לתאומים?

העשרת גם אותי..

רק שאלה- באיזה שבוע ילדת?

37+4. קיסרי מתוכנן.

שאלתי כי ראיתי שכתבת שהנקת את הילדים עוד בבי"ח אז הבנתי שילדת בשבוע מתקדם..

 

אני צריכה ללדת בסביבות שבוע 34 (גם כן קיסרי) ואני ממש מתפללת שאוכל להניק.. 

 

זה מנחם לשמוע על בנות שהצליחו להניק תאומים..

יש סוגי תאומים כמו ביצית שהתפצלה ל2 בשלב מאוחר, שהם ממש באותו שק... ואז זה הריון ממש בסיכון ולא מחכים מעבר ל36 אאל"ט...
ואולי יש עוד סיבה רפואית אחרת...

בהריון של תאומים זהים שנמצאים באותו שק ואין מחיצה בניהם - לא מושכים מעבר לשבוע 34 (וגם זה בחסד).

 

ילדתי אותם בשבוע 34, בקיסרי. יומיים אחרי כבר התחלתי להניק אותם. היה קצת קשה בהתחלה, אבל אחרי שבועיים בערך הם כבר ינקו מצוין ב"ה. (ואפילו בהנקת צמד)

תאומים זה קשה מאתגר אבל שווה כל רגע!!
אני ילדתי לידה רגילה בשבוע 37 בשערי צדק. היה מעולה מעולה! חדר לידה רגיל, הרבה צוות, הראשון יצא הביאו לי אותו לדקה ואולי פחות כי ישר צריך לבדוק עם השני במצג ראש או שיסתובב בבטן בגלל המקום שנוצר, ברגע שרואים שהשני ראש זה כמו לידה של תינוק אחד. כמה דקות וגם הוא בחוץ נתנו לי להניק אותם כבר בחדר לידה.
ההנקה דורשת הרבה בתאומים. בהתחלה את יכולה להרגיש שזה מה שאת עושה כל היום. צריך לשים לב לכוחות שלך ולא דאוג אם נותנים גם תמ"ל, זה לא מה שיגמור לך את החלב (בכל זאת את מניקה פי שניים).
תדאגי שיהיה לך עזרה במהלך היום בעיקר עם הילדים הגדולים ובלילה עם התאומים.

אז מה, יש סיכוי שגם אני אלד בלידה רגילה??
שלישייה??
הלוואי! !!!

רק קיסרי...

תאומים זה ממש מתנה, זה שפע שצריך כוחות וסבלנות להכיל והכל מתוך הודיה גדולה לקב"ה על כל שלב ושלב.

התאומים שלי נולדו בשע"צ בשבוע 37+4, לידה רגילה ב"ה הראשון ראש והשניה עכוז. הראשון יצא הניחו אותו עלי לחיבוק ונשיקה ולקחו אותו לשקילה ועיטוף והביאו לבעלי. עשו אולטרסאונד לבדוק אם השניה התהפכה לראש בינתיים וראו שלא, אז יילדו אותה עכוז. סה"כ 4 דקות ביניהם.

בחדר לידה הנקתי אחד אחרי השני וגם בשאר הימים, מועצות הנקה של שע"צ היו ממש חמודות אבל גם בבית למדתי טכניקות להניק ביחד עד שמצאתי מה הכי נוח לנו.
באמת היתה לי כרית הנקה ממש נוחה, בפועל הם ינקו עד גיל שנתיים כי אני ממש חובבת הנקה ולא רציתי שיפסידו רק בגלל שהם שניים...
מאד חשוב שתהיה לך עזרה אחרי הלידה עם הגדולים ועם תפעול הבית וגם שיאפשר לך לקבל מנוחה ולהתחזק.

בתוך כל החששות בהריון הכי עזר לי לקרוא מידע על הנקת תאומים כי זה היה לי מאד חשוב וכמובן גם על לידת תאומים, סיפורי לידה אופטימים.

שיהיה בשעה טובה בשמחה,בקלות ובבריאות !!

אצלי משבוע 26 הייתי בשמירה בבית. כל דבר עשה לי צירים מוקדמים. שמרתי ממש ונזהרתי. וזה היה שווה. ילדתי בשבוע 37 בלידה טבעית. לא ארוכה ויחסית קלה. ממליצה מאד על מעייני הישועה. קיבלתי יחס עוטף ומפנק לאורך כל הלידה . בפתיחה 3 כבר הייתי עם אפידוראל. אז... ממש היה בכיף.
לגבי הנקה. הן נולדו קרוב ל2 קילו. וינקו ככ לאט. הנקתי אבל... בביח גם הוספתי תמ"ל. ממש לא הצלחתי להניק את שתיהן באותו זמן. לא הסתדרתי עם התנוחה. אבל נלחמתי על ההנקה. בסופו של דבר לשתיהן היתה לשון קשורה . התרנו אותה בניתוח. אז פשוט שאבתי כמויות עצומות של חלב. נדהמתי לגלות כמה חלב אני יכולה להוציא מעצמי.... אבל עם כל שאיבה... הלכתי ונעלמתי.... סתם... הלוואי עכשיו אבל ירדתי המון במשקל בשבועות בודדים מהלידה הגעתי למשקל 52 קג אחרי לידת תאומים. בקיצור ... עשיתי שילוב של הנקה שאיבות והוספת תמל בדחילו ורחימו. החזקתי מעמד רק עד גיל חצי שנה. ואז גמלתי אותן. ומאז ... ממש ממש נהניתי מהחוויה איתן. נהניתי גם קודם אבל זה היה מסירו נפש מבחינתי. זמן ממושך וכל הזמן רק סביבן.... היום הן בנות 3 אני יכולה להגיד. המסירות על ההנקה בוודאי היתה שווה. אבל אחריה העסק זרם יותר בנוחות ברוגע. בכיף. אני מאד מאד נהנית מהגידול שלהן.

@מתואמת

מקוה שזה בסדר

(פעם שניה היום)

לגבי ההיריון - ממליצה לנוח כמה שאפשר, לצאת לחופשת לידה/מחלה מוקדם אם אפשר, להיות קשובה לעצמך, ולשתף את מי שיכול לעזור לך ולתמוך בך בכך שיש לך תאומים.

לגבי הלידה - להתכונן אצל דולה שיודעת להכין ללידות תאומים. לחשוב על "תוכנית לידה", אבל לדעת שיש הרבה יותר אפשרות לדברים בלתי צפויים. תזכרי שזו לידה שנחשבת בסיכון, כך שבכל מקרה לא ייתנו לך הרבה "טבעיות".

(אישית ילדתי בסוף בקיסרי, כך שלא יכולה לומר לך מה עושים בלידה רגילה.)

[צריך גם לחשוב על האפשרות של פגייה, כי לידה מוקדמת נפוצה יותר אצל תאומים. בעיקרון משבוע 34 זה כבר לא כ"כ נורא ב"ה].

אחרי הלידה - קודם כול, הנקה זה כיף, למרות שמסובך יותר. אם יש מישהו שיכול לטפל קבוע בילדים הגדולים - את יכולה לנסות להיניק בלעדית. יש תנוחות שונות להנקת תאומים ביחד, ואפשר להתנסות בהן אחרי שההנקה מתבססת.

תיקחי לך הרבה יותר זמן למנוחה אחרי הלידה. תקבלי כל עזרה שיציעו לך בלי להתבייש. 

ושיהיה גידול מהנה בהמשך!

תודה רבה לך ולכל העונות! הרגעתן אותי מאוד מאוד! בשורות טובות לכולן! ואם יעלה לכן עוד משהו חשוב אשמח להתעדכן

מבינה ממש את הרצון הזה

לי אמרו שהבטא בשלב הזה לא כ"כ משנה אבל זה סה"כ עוד בדיקת דם..

יש עוד בדיקות שכדאי כבר לעשות?
(שונאתתתת בדיקות דם.. אז מעדיפה לחסוך חח)

נוגדים לאדמת ו-cmv, סוג דם וכו'.
לי הרופא נתן הפניה לכל הבדיקות האלה אחרי האולטרסאונד הראשון.

רק לוודא שאין היפרדות שיליה חלילה.

בעז"ה שימשיך תקין.

ללכת לבית חולים?זה 15 שעות לפחות לצאת משם

כי שם יש מוקד אחיות טלפוני 24 שעות. יגידו לך מה לעשות, אם צריך ללכת למיון או אפשר בינתיים להמשיך לעקוב בבית. חוץ מזה אם אחות בטלפון מפנה אותך למיון זה עצומה פניה של רופא ולא צריך אח"כ טופס 17 אז רק בשביל זה שווה להתקשר
1700505363 אם זה רלוונטי

לי קרה דבר דומה, ומהלחץ התחילו לי צירים הייתי בשבוע 30

(ולא הרגשתי שום דבר חריג)

נתנו לי עירוי והשאירו אותי לילה

בבוקר ב"ה זה פסק

במרפאת הטורים יש שם מוקד עד 6 בבוקר
בהצלחה

הכל היה בסדר מקווה שגם אצלך

בשורות טובות

והכל בסדר ב'ה!תודה לכלולן!!

ברוך ה'
יפה שעדכנת

כל הכבוד שהלכת!!
עדיף ללכת מאה פעמים ושיגידו לך שהכל בסדר
מאשר... ח״ו
ליל מנוחה

אחרי הביוץ אין הפרשות. יש הפרשות לפני הביוץ ואחריו.
נשמע לי שאת כשלושה ימים לפני, אבל אל תתפסי אותי על המילה😜
אצלי זה היה ככה לפחות - מיום שהתחילו הפרשות, תוך שלושה ימים היה ביוץ ואז עוד כ14 יום מחזור/ הריון..
במועד הביוץ יש הפרשה שקופה ונקיה שמאוד מזכירה ג'ל סיכה. לפני כן יש הפרשות יותר דביקיות ואטומות ( סליחה..) שמונעות מהזרע להיכנס פנימה.
הכי טוב להיות יום כן יום לא, ככה הסיכוי להרות גדל. בע''ה שנשמע בשורות טובות!

חייב להיות הפרשות ? הגיוני שאין לי בכלל?

התפקיד של ההפרשות זה לאפשר לזרע להגיע למקומו בשלום😅
בלעדיהן, כשהאזור יבש, סיכוי קטן מאוד שזה יקרה, התנועתיות של הזרע מוגבלת והוא שורד הרבה פחות זמן..

יכול להיות שאת לא מרגישה אבל בבדיקה פנימית תגלי הרבה הפרשות.. לפעמים זה יוצא תוך כדי השירותים וקל לפספס את זה

מה אורך המחזורים שלך? כמה ימים בין ווסת לווסת?

תנסי לבדוק עם המקלונים, וגם אם תוכלי אולטרסאונד או בדיקת דם ביום המקווה.

תוכלי לדעת בערך רטרואקטיבית, כי הדימום מגיע בערך 14 יום אחרי הביוץ. אבל גם זה רק בערך כי זה יכול להיות גם 12-16 וזה מצוי ונורמלי..

מה שכן, שימי לב מתי ההפרשה הנ"ל נגמרת.

נסיעות, מתח, בושה... הם מנסים בסה''כ חמישה חודשים, זה עדיין תקין, לפי הרפואה אומרים לנסות להיכנס להריון טבעי שנה לפני כל הבדיקות. לבדוק ביוץ זה לא אומר לא הריון טבעי אבל כל האווירה של הבדיקות ממש קשה..

אבל כל הקטע של לחכות שנה רלוונטי אם יש ניסיון אמיתי בשנה הזאת.
כשמפספסים ביוץ אפילו אין ניסיון.. זה פשוט בלתי אפשרי מראש. זמן מחוק.
הייתי אומרת כן לנסות עם המקלונים ועם מודעות לפוריות - לא צריך קורס שלם, אפשר לשים לב להפרשות ולצוואר הרחם ולקבל הערכה טובה.

הבדיקות באמת מכניסות ללחץ ועדיף לא להתחיל איתן מהר מדי. אבל אפשר רק בדיקת דם ביום המקווה, זה הרבה פחות מעיק.

אותי באופן אישי היא שיחררה מהרבה דאגות בתקופה שניסינו להיכנס להריון...

על זה נאמר
לא בוכים על חלב שנשפך😢😢

עד שבוע 12 האולטרסאונד קובע.

 

ז"א שהביוץ היה באיחור של שבועיים

אז במשבון הריון פשוט תכניסי תאריך של שבועיים קדימה

את עכשיו בשבוע 8

אף פעם לא הבנתי למה מחשבים מקבלת המחזור. הרי שבועיים ראשונים אנחנו לא יכולות לשמש . עד הטבילה . זה בדיוק השבועיים שהסתדרו לך עם האולטרסאונד. מבעס קצת לחזור אחורה בספירה אבל מצד שני את לא יכולה לדעת באיזה שבוע תלדי. אני תמיד יולדת בתחילת תשיעי. בלי לעשות בשביל זה מאמץ מיוחד. אז... תתנחמי יכול להיות שזה בכלל לא יהיה משמעותי בסוף.

סופרים מהמחזור כי כך נח לחשב

אבל מודעים לזה שאף אחת לא נכנסת להריון במחזור.

זה נקרא הריון עודף. מצחיק לא? לפי מה שאת אומרת. עד לתאריך הסופי עוברים רק 38 שבועות.

ולכן באמת אחרי שבוע 40 נכנסים להריון עודף. (חודש זה בערך 30 יום תכפילי ב9 חודשים ותחלקי ב7 ימים בשבוע תקבלי 38.5)

אף אחת לא נכנסת להריון בשבועיים האלה.

לא קשור זה שאנחנו לא יכולות לשמש שבועיים.
החישוב הרגיל הולך ככה:
ההריון מתחיל בוסת, לאחר כשבועיים ביוץ, ולאחר עוד שבועיים השתרשות (תחילת שבוע 4) ורק לאחר מכן אפשר לראות הריון בבדיקות.
העניין הוא שהביוץ לא תמיד ממוקם שבועיים אחרי וסת, כי לכל אחת אורך מחזור (הכוונה מוסת לוסת) שונה ויש כאלה שיש להן מה שנקרא בעגה המקצועית "ביוץ מאוחר" ולכן מתקנים באולטרסאונד את גיל ההריון.
לי לדג' היה הריון מהזרעה, מראש ידעתי מתי ביוץ, וידעתי שתאריך הוסת המתוקן יהיה שבוע אחרי האמיתי.

ממליצה לך ללמוד קצת על תהליך הכניסה להריון הטבעי, נשמע שאת לא ממש יודעת, ואני בעד להכיר את גופינו כמה שאפשר..

פעם ראשונה שאני שומעת דבר כזה. אשמח אם תסבירי למה התכוונת.

מהיום הראשון של הווסת במחזור של 28 יום.
אחרי שבועיים נוספים תגיע הווסת. או איחור. ואז אם את מגלה הריון בדיוק ביום האיחור, אז את בדיוק סיימת 4 שבועות ראשונים של הריון בדיעבד.
אם המחזור שלך לא סדיר אז יותר קשה לדעת מתי ביוץ כי הוא מתרחש 14 ימים לפני הווסת שבאה אחריו.

לא הבנת משהו

תני לי תשובה ברורה בבקשה

זה הדבר הנכון.

והרופא צריך לתת לך תאריך ווסת אחרונה מתוקן, תאריך פיקטיבי שלא קשור לווסת האמיתית שלך אלא תאריך מחושב שאיתו תלכי מעכשיו ועד סוף ההריון כל פעם שישאלו אותך מה הווסת האחרונה תגידי את המחושב.
ואותו גם תכניסי למחשבון הריון והוא יגיד לך כל פעם באיזה שבוע את עכשיו.
מזל טוב ובהצלחה!

אבל ברכה בעיסה הסבירה לדעתי ברור מאוד, אז לא אחזור אחרי זה.

מצטערת קראתי לא נכון. כתבת " לאחר כשבועיים ביוץ, ". כוונתך היתה "לאחר כשבועיים, ביוץ".
מה שפסיק קטן יכול לשנות

כנראה היה ביוץ מאוחר ואת בשבוע 8.