ביקש הרופא לעשות בדיקת דם cmv חוזר בעוד שלושה שבועות
בעיקרון יוצא שהייתי צריכה עוד יומיים אבל עשיתח היום.
זה נורא ?
חדשה ישנהאדים מאוד יכולים להקל:
מרתיחה מים בסיר
מסירה מהאש
פןתחת את הסיר ומכסה במגבת את הראש שלך ואת הסיר, כך שתנשמי את האדים העולים ממנו
(זהירות, שלא תיגרם כוויה בדרכי הנשימה)
כך במשך רבע שעה.
רצוי 3 פעמים ביום
אולי תבדקי עם הרופא שלך?
לאחר אפשר בעזרת כדורים פרימולט נור למשל
אבל זה מאוחר מדי
צריך להתחיל שבועיים אחרי המחזור (והמלצה אשיית שלי שבוע אחרי.. נדפקתי מזה פעם)
להקדים יש כל מיני שיטות מוזמנת לנסות
(אני אישית לא ניסיתי אפחת.. אבל כמה כתבו את זה כמה פעמים)
אמבטיות חמות
לאכול 2 כפיות פלפל חריף
אולי יש עוד שיטות זה מה שאני זוכרת
וכדי לקצר אותו לשתות מיץ לימונים מהיום השלישי
מאמינה שיהיו פה דברים יותר מדויקים..
השאלה אם שבוע לפני מספיק...אני בספק...
אמורים להתחיל עד 5 ימים לפני הווסת, כך שאם המחזור שלך סדיר את יכולה להתחיל לקחת עכשיו (בהתייעצות עם גניקולוג כמובן).
אבל במקומך הייתי לומדת להשתמש בטמפון, עדיף בהרבה על התערבויות הורמונליות או אחרות.
בשביל שלא יהיה חופת נידה
(כתבתי למעלה שהגיע לי מחזור כשהייתי צריכה להתחיל תכדורים)
בהתייעצות עם מדריכת הכלות שהתיעצה עם רופא נשים מומחה
לקחת 2 כדורים ביחד בשעה מדויקת..
לא היה לי אפילו כתם אחד!
יותר מזה...המחזור אחרי זה היה ממש קל..
אבל זה כמו אמצעי מניעה.. משפיע על כל אחת אחרת
כך שכדאי לנסות מספיק זמן מראש לדעת איך הגוף מגיב
טוב אני מנסה לדלג על המחזור הבא עלינו לטובה בחודש ניסן הקרוב - פסח חופשה משפחתית וכהאי גוונה
עכשיו אני כבר אחרי טבילה - אמור להגיע בתחילת ניסן. קראתי שטבעת או כדורים יכולים לעזור בדילוג על מחזור
אני מונעת גם ככה אבל עם נרות..
נראה לכם בכלל הגיוני להתחיל עכשיו עם טבעת כאילו זה ימנע לי את המחזור הקרוב?
כן לא שחור לבן אני מבולבלת.. לא יודעת.. רוצה לגרום למחזור לאחר בשבועיים (בקיצור לפסוח מעליי..)
אני אמורה להתייעץ עם רב? (עם רופא ברור לי שכן)
אם את בכל מקרה מונעת, לא נראה לי שצריך להתייעץ ספציפית עם רב.
אבל נוברינג צריך להתחיל בסוף הווסת, כך שנראה לי בעייתי אחרי טבילה.
שכחתי איך קוראים להם. מתחילים כמה ימים לפני המחזור.
תגשי לרופא- גם רופא משפחה יכול לרשום.
הם לא מונעים ביוץ, רק דוחים מחזור.
הורסת את האיזון האקולוגי במעיים, משמידה גם את החידקים הטובים. חוסר האיזון הוא קרקע פוריה לפטריה לשגשג, והרבה מהזיהומים בדרכי השתן המקור שלהם הוא פטרייתי, ולפעמים נובע כתוצאה ישירה מלקיחת אנטיביוטיקה.
כשאין ברירה, לוקחים.
אבל צריך להשתדל בכל דרך לא להגיע למצב של זיהום חיידקי בדרכי השתן, ואת זה משיגים על ידי כמה שפחות אנטיביוטיקה (ותרופות קונבנציונליות נוספות כמו סטרואידים ומשחות נגד פטריה),
וכמה שיותר הקפדה על תזונה נכונה.
לא הייתי ממליצה להמישהי במצב רגיש אחרי לידה לקחת את הסיכול שהדלקת תסתבך.
כן לשתות המון. אבל לטפל *אצל רופא* במהירות האפשרית.
יש לך תוספת זמן של 25% בכל המבחנים. מחודש 7 חייבים לדאוג לך לחניה.
כי מהברוטו יורדים ניכויי חובה ואז שוב הגעת לנטו.
ההורדות שכתבת לא ילקחו בחשבון.
הריון וזה

היא חרדית, אם משנה לך..
קוראים לה רייזי שפירא
053-3142014
לוקחת בסביבות 1000 מה שזכור לי
הריון וזה
המתוק בן 5 שבועות, בגיל שבוע נגמר הגודש ומאז ההנקה צולעת.
היו הרבה הנקות טובות שהיה חלב והוא ינק טוב אבל יש גם המון הנקות שאין, פשוט אין חלב
(אני שואבת וכמעט לא יוצא, ובשאיבות אחרות יוצא הרבה ככה שזה כן נראה לי מדד)
והתינוק לא יונק, למרות שעברו 3 שעות מההנקה הקודמת שגם היתה צולעת כך שזה לא כי
הוא לא רעב
זה נורמלי? ככה זה אצל כולן בהתחלה או שרק אצלי? ומה עושים?? זה מסתדר עם הזמן?
על סף ייאוש![]()
ברור שאני יוזמת הנקות, הבעיה שהוא פשוט לא יונק!!
ולא יכול להיות שיצא לו משהו, שוב- כי הוא לא ינק בכלל!
אני מציעה לו לינוק והוא לא עושה את זה...
רוצה בעקר לקבל שובה לשאלה האחרונה, האם זה נורמלי? לכולן זה קורה ואיכשהו עוברות את זה?
האם הצינוק שלכן יונק כשמציעים לו לינוק גם אם אין הרבה חלב או שהוא פשוט מסרב לינוק?
יש לי כמה הערות על מה שנאמר פה:
נשמע שאת מתייחסת לכל יועצות ההנקה כגוף אחד. ממה שאני מכירה זה ממש לא ככה. יש טווח עצום ביניהן, בהרבה נושאים - וגם בנושא לשון קשורה.
הכי קיצוניות מבין יועצות ההנקה שאני מכירה בעניין הזה - חנה לווינסון וענבל בונה, שנשמע כאילו הן שולחות כמעט כל תינוק להתרה. הכי קיצוני מכל הרופאים שאני מכירה בעניין הזה - ד"ר פורר, שכנ"ל. הייתי אצלו והוא באמת איש מקסים שמאמין מאוד במה שהוא עושה, אבל בעיניו פחות או יותר כל בעיה בריאותית לאורך כל החיים נובעת מלשון קשורה, ושיטות המחקר שלו מחזקות את ההנחה הזאת (הוא ביקש ממני להשתתף במחקר, ראיתי את השיטה). רוב מוחלט של העוסקים בתחום לא רואים את זה כמוהו.
לשון קשורה יכולה להשפיע - על הנקה, על הגייה, על בריאות האוזן ועוד - ויכולה לא להשפיע בכלל. יש מקרים רבים כאלה ורבים אחרים.
הגישה של התערבות רפואית בכל מקרה וליתר ביטחון - מתעלמת מהנזקים שקיימים גם בהתערבות. זה נכון לגבי אנטיביוטיקה על כל ספק-חשש דלקת, ניתוח קיסרי על כל תאומים, חיתוך על כל לשון קשורה, וכן הלאה (אצלנו החיתוך עצמו כמעט חיסל סופית את ההנקה, זה היה נורא. ושלא יספרו לי שזה בקושי כואב להם).
גישתי, שהתחזקה מאז חיתוך-השווא ההוא, היא שהתערבות רפואית היא טובה ורצויה - אם רואים שיש בעיה, ויש אינדיקציה חזקה שההתערבות היא זאת שתפתור אותה. לא אם חוששים שיום אחד תהיה בעיה (בבוא היום יהיה אפשר לטפל), ולא אם יש בעיה ובכלל המקור שלה אחר (כמו שהיה אצלנו בסופו של דבר עם ההנקה. ההתרה התאחתה ואני החלטתי לא ללכת להתרה חוזרת. פתרנו את הבעיה בדרך הרבה יותר ידידותית. ואגב הילד כבר בן שמונה ב"ה, וההגייה שלו נהדרת, ובכלל ב"ה בריא כשור...)
א. אני שואבת כי היועצת אמרה לי לשאוב פעמיים ביום כדי לתת תוספת,
ב. הוא רגוע אבל אותי זה לא מרגיע... וכשניסיתי לתת בקבוק אחרי שלא ינק הוא לקח אותו,
אולי לא בשקיקה אבל לגמרי רצה
ג. היו פעמיים שלא עלה טוב אבל קישרנו את זה לזמני הארוחות, כי הוא נשקל בזמן שונה
ביחס לארוחה האחרונה שקיבל, אבל היו גם הרבה הנקות טובות אז גם בגלל זה הוא עלה,
עכשיו אני חוששת שבשקילה הבאה הוא לא יעלה טוב עם הקטסטרופה של הימים האחרונים
ד. הוא רגוע, גם אחרי הנקה, אבל שוב- זה לא כ"כ מדד בעיני
ה. אני דווקא חושבת שהיא מאוד מקצועית אבל עבר זמן מאז שהיא ראתה אותו והיא כבר לא
יכולה לדעת לפי מה שאני מספרת לה...
ו. היא אמרה שאין לו לשון קשורה בדרגה גבוהה, אולי יש לו ברמה מאוד נמוכה שהיא לא יכולה
לאבחן, ואני לא יודעת אם שווה לבדוק את זה
תודה!!


זה להכניס כסף.
אם זה היה פרטי אשראי הייתי חוששת
אבל אין מה לחשוש מלתת פרטי חשבון
זה לא סודי
בעיקרון- נדיר שקורה, אבל מכירה אישית מישהי שקרה לה.
היא לא נרשמה. הגיעה לשערי צדק והיה עומס לא נורמלי
ובגלל שלא נרשמה שלחו אותה לבי"ח אחר. בסוף ילדה בעי"כ.
לגבי עי"כ, ההרשמה באינטרנט היא לא הרשמה מושלמת ולכן בכל מקרה כשמגיעים ללידה
צריך לעבור בקבלה (בד"כ המיילדות שולחות את הבעל) להסדיר את העניין ולקבל מדבקות חדשות
ככה שכלל לא נורא שאת לא מקבלת מדבקות. לא משתמשים בהם בכלל.
ואגב, לא קיבלתי במייל שום פרסומת, למעט מועדון אמא של הדסה ששם אישרתי לקבל את המיילים
וזה ממילא מגיע אוטומטית לדואר זבל
כל עוד לא ברור לי מה רמת החיטוי שם.
אני הייתי עושה רק בעמידה ונועלת נעלי בית
נראה לי נדבקתי בבית החלמה גם עם אמצעי הזהירות הללו
לצערי מאז ההפלה. לפני כמה חודשים. המחזור מתארך לי . בעיקר כתמים אוסרים מהיום השישי ועד התשיעי.
מחפשת פתרון טבעי לקיצור המחזור. לא כדורים.
שמעתי על לימון ועל קינמון. אשמח להסבר איזה פעולה פועל כל אחד מהם.
ובאיזה שלב של המחזור. כדאי להשתמש בהם ואיך? אם ידוע על דברים נוספים כתבו.
אשמח לקבל תגובות מהירות כדי שלא אפסיד גם את החודש הזה.
בשורות טובות לכולנו.
ותודה לכל מי שתוכל לעזור במידע.


ז"א אחרי שהגוף עבר לידה...ככה אמרו לי משהו עם ההורמונים...
ממליצה בחום!! קצת לא נעים וכואב אבל מוריד משמעותי אחרי כמה טיפולים ממש רואים תוצאות
ואז זה לטווח ארוך....ולא צריך כל פעם להשתגע איך להוריד...
איך למשוך נכון.
זה כואב אבל פחות.
ומפעם לפעם זה כואב פחות.
מבינה אותך מאד.
לא יודעת מה להגיד לך לגבי עכשיו, עד אחרי הלידה. אבל אחרי כן כדאי לך לעשות בלייזר.
לא אומרת שזה תענוג אבל אין מה להשוות את הכאב.
הן נותנות אמלה EMLA במקום שאני הלכתי אליו למיטב זכרוני, לאזורים הכואבים.
אבל אל תורידי הכל, בשביל מה לך. רק תעשי ככה שתהיה כמות באזור קטן, הן קוראות לזה "קו ביקיני" במכון..
(כל מה שבולט מהתחתונים מהצדדים וגם קצת בקו העליון).
זה כואב, אבל אם אני שרדתי אז גם את יכולה.. וזה צומח אחרת מאשר אחרי שעווה - רק אחרי זמן, ושערות דקות ובהירות יותר. ובאזור המפשעה היה שיפור משמעותי כבר אחרי טיפול אחד, אצלי לפחות הרוב לא חזר יותר. (בניגוד לידיים ורגליים שאחרי טיפול אחד זה חזר כמעט כמו לפני הטיפול).
בינתיים עד הלידה לא יודעת מה לומר לך, עדיף לא לעשות כלוום. בעלך כבר מכיר אותך ככה אז הוא ישרוד יפה מאד, ובית החולים - עזבי אותם.. הם רואים כל היום נשים שנראות פחות טוב ממך ובטח גם עם שיער יותר ממך. וזה ממש ממש לא מעניין אותם. את יכולה לגזור קצת, שיהיה קצר ואז יותר נקי כזה.
אבל לייזר זה לא כזה ישן.. בערך 15 שנה, משהו כזה.שיליה קדמית נמצאת בקדמת הרחם ושיליה אחורית מאחורה.
אין לזה משמעות וזה גם לא משתנה.
כמו שכתבו- ההבדל היחיד הוא מתי ובאיזו עוצמה תרגישי את התנועות.
בשבועיים-שלושה שאחרי הלידה יש הרבה פעמים מצבי רוח רציניים כאלה, שחולפים מעצמם בד"כ אחרי כמה זמן.
בתור אחות אוהבת את יכולה לנסות לעזור לה עם הקטן (ועם אחיו הגדולים, אם יש), להביא לה אוכל מוכן, לעזו לה בניקיון הבית. ורק אם היא פתוחה איתך בדיבור בד"כ - את יכולה לנסות לעודד אותה ולשמח אותה (אבל לא לומר לה: "את צריכה לשמוח! יש לך תינוק!" ודברים כאלה). אבל אל תיעלבי אם היא לא תרצה לדבר איתך.
אשרייך!
ולשמור על מרחק ומרחב פרטיות...
אמנם הכי קל אחרי לידה להיות אצל ההורים, אבל לפעמים יש תחושה שהפרטיות נפגעת. אז כמה שאפשר לעזור לה שלא תחוש בפגיעה בפרטיות. (ואם יש לכן אחים קטנים - לוודא שגם הם מודעים לזה, ולא מבקשים כל הזמן להסתכל/להחזיק את התינוק וכדומה...)
(אבל רק דברים אמיתיים)-
כשהיא מחזיקה אותו להגיד: איך את מרימה אותו בעדינות! איזה אמא רגישה!
וכדומה.
לשדר לה הרבה הערכה. כל הזמן לנסות למצוא את מה שטוב בה, ולהגיד לה את זה.
ולעזור הרבה.
אם קשה לה- לא להשאיר אותה לבד להתמודד עם משימות שהיא מרגישה שהן מעבר ליכלתה.
דבר שני, המצב שאת מתארת נפוץ מאוד בשלב הזה, ועד חודש - 6 שבועות אחרי הלידה זה גם נורמלי 
לכן, כרגע לא הייתי נלחצת, רק אם כמו שאמרתי - 6 שבועות אחרי הלידה והיא עדיין ככה, אז יש מקום לדאגה.
כרגע, מה שאת יכולה לעשות זה להציע עזרה: גם עם הקטן וגם לתת לה לנוח כמה שאפשר, ולדאוג לה כמה שאת יכולה.
תהיי שם בשבילה, אבל: אם תראי שזה מעיק תעזבי,
ו- אל תיפגעי אם היא מתפרצת עלייך, זה קשור לכל מה שעובר עליה ואני בטוחה שהיא ממש תעריך את מה שאת עושה בשבילה כשהיא תרגיש יותר טוב!