אבל אם אומרים שזה בת, יש סיכוי שזה בן והמיצג לא היה טוב והאיבר "נעלם" ולא ראו.
אמרו לי שזה כנראה בת
ולאחר חודש וחצי בערך ראו בברור בן
אל תתייחסי אליהם!
אני רק רציתי בת.. ב"ה קיבלתי.
להורים שלי יש רק בנות וטבעי שירצו שיהיה נכד ראשון.
וב"ה נולד לי בן בכור! כולם שמחו. הוריי, סבתי. כל המשפחה שלי.
אצל בעלי זה פחות משנה, במשפחה שלו.
אח"כ, בלידה הבאה אמרו לי שיש לי בת ושמחתי מאוד ושיתפתי את כולם.
וסבתי בכ"ז אמרה לי: אולי זה בן? ושיגעו אותי ע"ז.
היום הם משוגעם על הבת הזאת. כולם. מולהבים עליה ממש! היא הנסיכה שלהם!
אבל בכ"ז, בכל הריון הם עדיין מצפים לבן, המשפחה שלי.
למרות שיש לי כבר "תיקו". כמה בנים וכמה בנות באותו מס'.
אבל כשמספרים על מישהי שילדה בן, אמא שלי אומרת: בקרוב אצלכן, בן זכר.
כאילו לא ילדתי כבר כמה בנים.
ממש מעצבן...
אבל שיהיו לנו בריאים!
אני מכירה כמה סיבות אפשריות להתנהגות כזאת:
1) כמו שנכתב מעליי - דלקות אוזניים. במקרה כזה סביר שלא בכל התנוחות תהיה אותה תנוחה. אם רק אוזן אחת כואבת אז כנראה שכשיונקים מהצד השני כן תהיה נינוחות, ואם שתיהן כואבות - אז אמורים לראות שיפור בתנוחת הנקה זקופה.
2) ריפלוקס. אני לא יודעת אם זה יכול להופיע פתאום אם עד כה לא הייתה בעיה.
בכל מקרה גם בריפלוקס מצפים לראות שיפור כשיש האכלה בתנוחה זקופה.
3) התינוק לא אוהב את הזרם.
גם כאן זה מתפצל לשניים:
א- הוא לא אוהב כי פגש את קצב הזרימה של בקבוק, וזה מוצא חן בעיניו יותר.
ב- הוא לא אוהב כי הזרם באמת נחלש ולא מהיר כמו שהיה לפני כן.
האמת שלפעמים תינוקות גם לא אוהבים זרם מהסיבה ההפוכה - כי הוא חזק מדי ומציף אותם. אבל אז היינו מצפים לראות גם השתנקויות תוך כדי יניקה וכדו'.
זרקתי הרבה כיוונים... עם כל אחד מהם יש מה לעשות, כלום לא אבוד. אבל פשוט לפני שמתקדמים לפתרון כדאי לאבחן איפה הבעיה.
יש משהו מכל אלה שנראה לך שהוא הכיוון הנכון?
ואני חושבת שהפותחת דייקה את המצוקה.
אכן, כדאי לטפל בלי קשר להנקה.
להיפך, עצם העובדה שקשה לשחרר ולתת להנקה להסתיים, מראה שהיא יכולה להיות נקודת חוזק, או משהו טוב להיצמד אליו, במהלך טיפול או בירור עצמי שלך את הנקודות שמפריעות לך.
אצלי היה מקרה קיצוני יותר אומנם, של ממש דיכאון אחרי לידה, והפסיכיאטרית שפניתי אליה זיהתה שזו לא ההנקה שגורמת, והציעה לבחון דרכים אחרות, לא לקחת תרופות, ולשמר את ההנקה, כי היא הבינה עד כמה ההנקה משמעותית להחלמה שלי.
ש.א הלוייש נשים שההנקה עם כל מה שכרוך בה, על אי הנוחות, והדימוי העצמי שהיא יוצרת, היא עול עבורן, וכשזה מצטרף, או מתיישב על, מצוקה נפשית כללית, יתכן ששווה להפסיק את ההנקה וככה לעשות חצי דרך לקראת החלמה.
אצלי הפסיכיאטרית זיהתה הפוך.
התינוק הזה שהייתי בדיכאון אחרי לידה שלו הוא היום בן 17 
. יתכן שהיום יש תרופות פסיכיאטריות שמותאמות יותר להנקה ממה שהיה אז.
לראוות את ההרצאה הזו ולהתחיל לקרוא על חיסונים. כל דבר שאנחנו מכניסים לגוף של ילד שלנו אנחנו חוקרים ובודקים ומוודאים שהוא נקי ולא מזיק. רק חיסונים מתעלמים לחלוטין מהרעלים הנוראיים שנמצאים בתוכו. הנה ספר שתורגם לעברית
אחרי- קומפרס של אלכוהול על מקום הזריקה.
יש תרופה שנקראת נובימול.
היא בעצם אקמול מרוכז ויותר קל לתת אותה לתינוקות
כי נותנים מנה הרבה יותר קטנה. משהו כמו 0.3 CC
אל תתייאשי!חילזון 123מתואמתטיפול לוקח זמן. זה קשה נורא, אבל כך זה.
אם את ממש ממש מרגישה שאת לא מסוגלת להתמודד כרגע - אולי כדאי לפנות לפסיכיאטר, ולראות אם יש צורך בכדורים שיאזנו בינתיים. (עד שהם משפיעים גם לוקח זמן, אבל הרבה פחות).
ותזכרי שה' לא שוכח אף אחד מילדיו! הוא נמצא איתך תמיד, גם בחור השחור והענקי הזה - למרות שהוא נראה חשוך כל-כך!
תחשבי על כמוסת ברזל שאת לוקחת - כמה זה כבר ביחס לתזונה הכוללת שלך בכל יום? טיפונת. אבל יש לזה המון משמעות כי זה מרוכז במינון גבוה. ככה גם חלב אם - מרוכז. המון חומרים חיים שלא יכולים לעבור אליו משום מזון אחר (חלקם נהרסים בשאיבה, אבל הרבה מחזיקים מעולה), תאי דם לבנים ועוד. ממש כדאי.
להסיח את הדעת, וגם דרכים איך לא להגיע לשם.
אני אחרי לידה, כשזו תקופה ממושכת יותר, מעדיפה לישון בחדרים נפרדים למשל. זה עוזר לנו להתגבר.
או לצאת להליכה לבד.
לכאורה, כזוג נשוי, לא שייך הזהירות שנדרשה בתקופת האירוסין, למעט ההרחקות על פי ההלכה כמובן, אבל אם לכם ספציפית קשה, אולי כדאי לאמץ כמה מהדרכים לזהירות, כמו באירוסין, כמובן בגבול הטעם הטוב, ולא על חשבון החיבה ומאור הפנים ביניכם בתקופה שאסורים.
ממש ממש עוזר זה לשמור על ההגבלות
( לא להעביר חפץ מאחד לשני, לשים הפסק בשולחן בארוחה וכו)
מניסיון...
ב"הצלחה!!
להתחזק בהלכות טהרה, דיני הרחקות.
ולדבר הרבה עם השם- על כמה שזה קשה, לבקש ממנו עזרה.
בהצלחה!
אני נכנסתי להריון עם נרות פרמטקס אבל כעת לוקחת סרזט שנתיים ולא נכנסתי להריון.
עובר 12 שעות איחור מהשעה הקבועה ההגנה של הגלולות לא יורדת. אני לקחתי סרזט שנתיים לא הקפדתי על השעה במדויק כי ראיתי שזה לא עושה לי כתמים ולא נכנסתי להריון. היו פעמיים בכל התקופה ששכחתי גלולה אבל ברגע שזה קרה נמנענו מלהיות ביחד למשך שבוע כמו שכתוב בהוראות.
וגם לא נאסרנו. התחלתי אחרי המקווה.
והיינו עם הנחיה צמודה של הרב וכמעט כל ערב בעלי הלך אליו..
הוא הנחה בין השאר גם ללכת לשירותים כל שלוש שעות, כנראה כדי שלא תצטבר כמות. תחתונים כהים, לא להסתכל בניגוב. הוראות קשות לביצוע כשאת רק חוששת שזה מתגבר ואסור לך להסתכל..
בנוסף אחרי שנתיים שימוש היה גם ארבעה ימים של הכתמות לא אוסרות. מאז טפו טפו לא היה שום בעיות. (לא רוצה לעשות לעצמי עין הרע כי אני עוד מעוניינת למנוע עם זה)
(אבל לפחות היה לי חדר שינה נקי אחרי הלידה )אני לקחתי חופשה מהתאריך המשוער, בסוף ילדתי שבוע וחצי אח"כ והיה מצוין. הספקתי לנוח והגעתי ללידה בנחת ולא מהמשרד..
אבל אם כמו שאת כותבת זה יגרום לך עצבים ודאגה אולי כדאי לך לעבוד ממש עד הלידה ואת החופש לשמור לאח"כ
ניצלתי את היום הראשון להליכות ארוכות (סה"כ נקי בערך שלש וחצי שעות הליכה). בלילה התחילו לי צירונים שהתחזקו בבוקר ובצהרים ילדתי
גם אני הייתי לחוצה שאני אצא ואחכה שבועיים ללידה. בסוף נהנתי מאד ביום הזה ואח"כ ילדתי.
שלום,
אני בהריון ראשון, שבוע 7.
עקב נשאות גנטית (לי ולבעלי), אני צריכה לבצע סיסי שליה.
יש מישהי שעשתה ויכולה להמליץ על רופא מסוים בחיפה? בני ציון/רמב"ם?
ובכלל חוויות מהבדיקה, זמן הגעת תוצאות והכל.
תודה מראש
מגיעים, צריך לשתות הרבה לפני.
אם יש לך שליה קדמית אז בד"כ אפשר לעשות בטני (זה מה שהיה אצלי)
אם שליה אחורית אז עושים את זה ואגינלי.
כמו שאמרתי היה לי בטני, שמים חומר הרדמה מקומי, ושואבים עם מזרק רקמות מהשליה. עובד כל הזמן עם אולטראסאונד כדי לוודא מיקום נכון של השאיבה.
לא הרגשתי כאב.
סה"כ לקח אם אני זוכרת נכון 20-30 דקות.
צריך להמתין במקום לאחר הבדיקה מעט זמן לוודא שאת מרגישה טוב.
מקבלת חופש מחלה ליום או יומיים כדי לנוח בבית.
תוצאות- האמת שאני לא זוכרת כמה זמן לקח עד שהגיעו תוצאות אבל בטח כמה ימים אולי שבוע...
המון הצלחה ובשורות טובות!
מקווה לטוב!!ESHTERESHTERESHTERאחרונהלגבי הצירים, את צריכה לבדוק כשזה הופך לסדיר
וברשותך שאלה לא קשורה-
איך את מתמודדת עם הלידה ועם ההכנות לפסח????
אולי מפתחת משהו.
אם נמשך- לגשת לרופא.
יכול להיות שיש לה ווירוס כלשהו. כשהילד לא רוצה לאכול סימן שמשהו מפריע לו. תוודאי שהיא שותה מספיק מים ולא מתייבשת אבל אם לא קיבלה חיסון ולא השתנה שום דבר כנראה שזה יעבור.
אם היא לא רוצה אפשר למהול בזה מיץ ענבים כדי להמתיק
👌יש לי משחה מעולה של אינקולינה שאני משווקת. הרבה יולדות רוכשות אותה ומאוד מרוצות
לא ללחוץ בשירותים,לזוז עם הגוף קדימה ואחורה,להניח רגלים על שרפרף. לשתות המון מים,לאכול פירות,ירקות,וסיבים תזונתיים. למרוח משחת הממליס אחרי קינוח.
כרגע אני עם דימום יומיים והוא התחיל בבדיקה האחרונה שעשיתי לפני שהייתי אמורה ללכת למקווה 