פורום הריון ולידה (עמוד 4088)

אם יש לך פטריה סביר להניח שגם לו יש (מדביקים אחד את השני.)
ואז זו הסיבה לכך שהוא לא רגוע- פשוט כואב לו לאכול.
איך מזהים: לו יהיה לבן על הלשון שלא יורד בניגוב. אצלך- שורף מאוד, אדום ומגורה.
אם נראה לך שזה הגורם- לכי איתו לרופא ילדים, ותקבלי מרשם לטיפול עבור שניכם. אל תחכי, חבל על הסבל של שניכם.
חשוב מאוד לטפל בו זמנית, אחרת תדביקו אחד את השניה שוב.
כדי למנוע להבא חשוב להקפיד שהפטמה תישאר יבשה כל הזמן. לאוורר עוזר. ואולי להחליף רפידות לסוג טוב יותר. (אני משתמשת הרפידות של לנסינו, יקרות יחסית אבל מעולות. גם כשאני ממש נוזלת אני נשארת יבשה. הבנתי מחברות שגם ג'ונסון סבבה)

אין לו לבן בפה בכלל.
לי יש לבן כזה על הפטמה. כואב לפעמים...

כדאי ללכת להיבדק.

הייתי מנסה רופאת משפחה בתור התחלה
ומקסימום היא תפנה אותך לרופא/ה המתאימ/ה

אבל מרגיש לי שהשד ריק כזה.

השד כאילו מתרוקן, אבל זה כדי לאותת לגוף להגביר את יצור החלב.

נשמע שאין מה לדאוג - לשתות, לנוח, ולהניק כמה שהוא מבקש - תינוקות בקפיצת גדילה לפעמים יונקים גם צד שלישי ורביעי , וברור שאחר כך השד מרגיש מרוקן.

 

בהצלחה.

תודה לך

אפילו מי שכבר מנוסה, כשהיא נמצאת בתוך זה, קשה לשים את האצבע ולקלוט שבעצם אנחנו בעיצומה של קפיצת גדילה.

 

בשמחה לך

תנסי להגביר שתיה
ולהתפלל לה' שישפיע לך חלב

וזה נהדר שא מוסיפה לו צד שני,ככה הוא מגדיל את כמות החלב שלך. 

לגבי פטריה-יכול להיות לו על הלשון כתם לבן. לחטא מוצצים ובקבוקים גם. ויש משחה מיוחדת

לפתוח את זה איתה. היא תעזור לך.

ו... זה לא מקומות מגעילים. זה מקומות נשיים ומקסימים.

ויותר מזה לענ"ד לא מתאים לפורום פתוח.

אני גם בשידוכים.
ואני דוקא מרגישה שאני מאוד רוצה את זה. אני מדמיינת את זה.
אולי יעזור לחשוב על זה? יבואו המנוסות ויגידו..

כמה דברים:
זה לא איזורים מגעילים. למרבה הצער החינוך שלנו הדגיש לנו את החלק של ההצנעה, ההסתרה, והשדר שקיבלנו הוא בושה וגועל. כשלמעשה זה איזורים נפלאים ומיוחדים, והשדר האמיתי יותר הוא שמירה וחיבור- אזור שמור, עם האדם הנכון, ואיזור של חיבור.
הייתי ממליצה לך לנסות ללמוד על הגוף שלך, גם בלי קשר לשידוכים. לאהוב את המקומות האלה, את הגוף שלך, את הנשיות שלך.
אם יעזור לך לחשוב על זה ככה- אלו האיברים שאלוקים בחר להביא איתם ילדים, נשמות, איך שלא תחשבי על זה- וזה הדבר הכי קדוש ונפלא ומדהים. איך זה יכול להיות מגעיל?

לעניין היחסים-
לצאת ברצינות זה שלב חשוב בדרך, אבל זה ממש לא הכל. כי מתישהו כבר לא יוצאים, אלא אוהבים.
ומתישהו מתחילים להרגיש מחוברים בנפש. בכל התקופה מאז שךמעשה בוחרים אחד בשני ועד החתונה רק מרגישים יותר ויותר קרובים. רוצים להיות הכי קרובים, יותר ויותר אוהבים... ואז לא מרגישים שזה מכלום להכל. כי יחסים זה ממש לא רק גופים, זה הביטוי הכי עמוק של אהבה, בנפש ובגוף. והנפש כבר כל כך רוצה להיות שם... עם האהבה בא הרצון לאהבה הזאת, לקשר הזה.
אז אל תחשבי על זה עכשיו, אל תוטרדי מיחסים עכשיו. זה באמת יכול להרגיש מגעיל ונורא כשזה "סתם". אבל כשכל כולך משתוקקת לאיש הזה ולאדם הזה- קשר מושלם נפשית וגופנית מרגיש הכי טהור והכי מדהים שיש.






אני באמת ממליצה לקחת קשרים לאט... לא להתארס כי בשכל הכל יפה, אלא כשיש איזשהי אהבה. כמובן שעם הזמן זה רק מתעמק וגדל ומתבגר ומתעצב, אבל אהבה כלשהי צריכה להיות.
ולפעמים עדיין חסומים... ואז כדאי לבדוק למה, ולשחרר.

קודם כל לפי מה שהבנתי הכותבת התכוונה לאיזורים מגיעים אצל הגבר, ולא אצלה.

אז ככה חמודה קודם כל שיהיה לך מלא בהצלחה.

אני יכולה להגיד לך שהרגשתי בדיוק כמוך. היום אני ב''ה אני נשואה באושר, גם מהבחינה הזאת.

דבר ראשון זה טבעי מאוד שתרגישי ככה. כמובן, יש כאלה שמרגישות אחרת וגם זה טבעי. כל אחת והתגובות שלה לנושא הרגיש והחשוב הזה.

עצה שלי אלייך ,

אל תסתכלי על הבחור שאת יוצאת איתו ותשאלי את עצמך אם תוכלי להגיע איתו למקומות כאלה.

אני לא יכולתי לדמיין אותי בכלל מתקרבת למעבר למגע של חיבוק נניח.

ולדעתי זה המבחן. אם בחור שאת יוצאת ויש לך רגשות אליו והכל טוב בקשר,

המבחן בנושא הזה יהיה את מרגישה שבא לך לחבק אותו, שיחבק אותך, שתחזיקו ידיים. יותר מזה לא צריך. אני לא חושבת שכל בחורה שחינכו אותה לצניעות ולמרחק מבנים פתאום תתהפך ותרצה קרבה מעבר למה שציינתי.

לאט לאט כמו שכתבו לפניי, בתור מאורסים, כשהקשר מתהדק והאהבה מתחילה להתעצם ולקבל איזו רמה של ממשות, יבואו רצונות נוספים אולי. אולי עוד לא וזה גם בסדר.

רק אחרי חתונה, כשבפועל מותר , מתחילים להבין מה זה, ואז לרצות.

גם, ייתכן מאוד שזה ייקח קצת זמן אבל כשהכל תקין בעז''ה, אז ''עם האוכל בא התיאבון''.

מאוד מצטרפת להמלצה של מדריכת כלות טובה בשעתו בעז''ה

אם יש לך רצון למגע איתו, לחיבוק, לקרבה אז זה מספיק ולא צריך מעבר לזה, כל השאר מגיע לבד. עם האוכל בא התיאבון. אבל חייבת להיות מינימום משיכה גופנית.
ואם את מרגישה שזה בעיה קיצונית שאת ממש מחלחלת וזה מלחיץ אותך ועושה לך רע אולי שווה לבדוק טיפול כלשהו.

גם גברים יש פה
גם רווקות
גם דתיות גם חילוניות גם חרדיות
הכל מכל כל..
ככה זה אינטרנט..

ובגדול באמת הרבה נשים חונכו כך,וקשה עכשיו לעשות את הסוויטש' ולעבור מ-0 ל 120. אבל ב"ה יש מה לעשות ואיך לעזור בעניין. שיהיה בהצלחה.

זוהי בדיוק העבודה שלה.

 

את צודקת: זה קשה מאד, אבל כולנו עברנו את זה, וגם את תצליחי, בעז"ה.

אבל בהחלט צריך עזרה של המדריכה!

גם לי קרה היום.

נזכרתי שלפני חודש הזדעזעתי מלשלוח אותה למעון מרוב שהיא פיצית. והנה עוד שבועיים היא תהיה בת 5 חודשים... אני אחזור לעבודה.
והסתכלתי עליה ואמרתי לעצמי- וואי היא גדלה. היא כבר ממש תהנה שם. איזה כיף זה.

מרגש בטירוף!!

יש לי ילדון מתוק בן שנה וחמישה וכשהוא עושה שטויות של ילדים אני אומרת לו מה זה? לפני שניה ילדתי אותך!!! לא ידעת כלום, כזה חסר אונים פצפון עכשיו הוא עושה צחוקים ושטויות שזה הורס!!! כפרה עליו

לי הם ממש עזרו אחרי גרידה 

בהצלחה

ויש שיטות לקיצור דימום,כמו לימון,לסחוט 3 לימונים ולשתות זה מכווץ את הרחם ומנקה את הדם.

להשתמש על בסיס יומיומי.

 

לי אישית יש את של גרנייר עם 3 הפעולות. עולה משהו כמו 30-40
ואני ממש מרוצה. 

 

גם סתם סבון פנים ומסכות טבעיות לפנים יעזרו (אבוקדו, סוכר..יש כל מיני..צריך לחפש)

 

ולשתות הרבה הרבה מים!! זה ממש משפיע. ולהוריד מאכלים שומניים

משתמשת גם בתור סבון יומיומי וגם כמסכת פילינג פעם-פעמיים בשבוע.
זה העניין בו- שיש בו כמה שימושים בתכשיר אחד.

 

אם יש לך עור מאוד שומני הייתי ממליצה על סבון-פחם של אותה החברה.
מייבש ממש!
אבל חובה איתו קרם פנים טוב על בסיס מים.
 

כמובן שיש חברות יותר "נחשבות" וזה גם תלוי עד כמה עד רוצה להשקיע ומה התקציב.
 

גרנייר זו חברה טובה ולא יקרה. הרבה חברות שלי גם משתמשות.
 

ויש כל מיני קונסילרים בצבעים מיוחדים שמטרתם להעלים אדמומית/ צבעים/פצעונים לא רצויים
באופן נקודתי. ולא צריך להשקיע במייקאפ על כל הפנים

ממש מבינה אותך! לי בהריוןהיו תקופות ממש טובות לפנים והיונגם גרועות לגמרי עם פצעים ואדום (בעיקר בהתחלה).
ממליצה לך עלהסבון Acnil wash קונים אותו בבית מרקחת בסופרפארם לי יש עור פנים שמן והוא ממש טוב לי, מחליק את הפנים.

או מצפה להריון?

לפעמים מחזור מאחר מלחץ,הנקה,גלולות. או הריון..

ו- אין מה לעשות, היא ממש קטנטנה ולוקח זמן עד שהם מבינים.

תתאזרי בסבלנות, זה יבוא בסוף...

יש לך ילדה בריאה שרוצה להכיר את העולם דרך הפה.

תרחיקי ממנה מה שמסוכן לה, דברים לא נקיים וכו, וכל השאר - שתטעם.

זה הגיל הנורמלי להכניס לפה כל דבר.
יש לי בבית גם שואב אבק קטן בן שנה, שכל היום אנחנו מוציאים לו דברים מהפה....

וואי איך עברה שנה...

 גיל מתוק

יופי תביאי לאימא ונסדר

נשים במקום _נחזיר לאבא _נשים בפח

יצאה לי ילדה מסודרת ככה

זה עוד נורמאלי בגיל הזה.
ככה הם לומדים את העולם.

לדאוג שלא יהיו בהישג ידה חפצים קטנים

שיעשו 'דווקא'. מה שאומרים להם- אז הפוך...

ותדעי שאצל הילד השני- תמיד יותר חכמים...

משגיחים שזה לא חיפושית או עכביש

להרחיק דברים קטנים ואם במקרה שמה אז לצעוק ולהגיד לא ולהוציא ולקחת את זה ממנה...   שתבין שאין משחק כזה. 

 

 

 

 

 

שבגלל האומפרדקס, בעצם לא טיפלת בגורם היסודי לצרבות, וצברת חסרים שממשיכים לתת את אותותיהם גם אחרי לידה.

ואם את מניקה, אז את גם מפסידה סידן. וכשחסר סידן, אחד התסמינים זה צרבת בגלל שהושט (צינור האוכל) והקיבה, שהם בעצם שריר, פועלים פחות ביעילות.

 

תוסיפי לך סידן וויטמין D לתפריט, וגם המינרל גופרית חשוב: יש בשומר (פחות), קולורבי, כרוב, כרובית, צנון ולפת.

כל יום תכיני מנה או שניים וזה יחסוך לך עבודה רבה בהמשך.

לשאוב מצד אחד בזמן שהוא יונק מצד שני
ככה החלב זרם יותר..
וגם אם קשה לשאוב את תמיד יכולה לשלב- תמ"ל בזמן שאת בעבודה והנקה בכל היתר
מתי את חוזרת? אל תשכחי שגם ב6 חודשים מתחילים ארוחות של מוצק וזה הקלה..

תנסי אלו וורה.

או אם יש לך עזרקאין ג'ל.

או אמלה  (לא בהריון והנקה).

או אם יש לך משחה לסדקים בהנקה - לנסינו וכד'. גם אפשר לנסות.

תנסי טבעקוטן אם יש לך בבית.

בעלי סובל כשהוא לא מתגלח בספירת העומר ושלושת השבועות וזה קצת עזר לו..

באסה.

פעם הבאה ללמוד לא לעשות את זה..בגלל הקפלים שבאיזור הם מתחככים בהליכה וזה נורא מציק.

נסי לא ללכת הרבה אם אפשרי. תוך יומיים שלוש זה עובר

למה זה שווה לך אם תוך יום-יומיים נהיה זקן?

זה ממש לא נעים.
במפסעות מנסיון זה רק שעווה או לייזר. ואם שעווה אז קוסמטיקאית 3 דקות ושלום...

יש גם ברמת אשכול

אצל ד"ר פולק המקסים

כפיתיות וחרדה על רקע דתי ?

שם יש עוד מידע-מספר האגודה של cbt

ומטפלים ומספרים.

אין לי המלצה

חוץ מזה מעולה ומהממת!
לא קניתי בגלל שכבדה אבל יש את זה לאחותי שממש מרוצה.

אני בדיוק מתלבטת אם מפריע לי שהיא כבדה...
אם היא נוסעת טוב ובקלות אז אולי לא בעיה..
כי יש מעלית..
מצד שני אולי היא מסורבלת וקשה להתנייד איתה..
מתלבטתתת...

שונאת את זה ויש לי עגלה לא כבדה יחסית..

מלח.
אם לא עובר ללכת לרופא שיקשיב לריאות
תרגישו טוב

ממליצה.
בצל בחדר מעולה.
כמובן חשוב שרופא יבדוק את הריאות!!

בדקת דלקת בדרכי השתן, שזה החשש הכי גדול בערך.

צירים זה כנראה לא, אז אולי תנוחה של העובר, התרחבות של הרחם או כתוצאה מהקור המעיק שיש בחוץ.

בכל אופן, אני לא רופאה אבל זה לא נשמע חמור.

גם אצלי זה כך. תיארת ממש מדויק.
פחדתי כל כך מההריון הנוכחי(4) בגלל ההקאות והאשפוזים. יש לי חברה קרובה שכל הזמן מספרת לי איך אין לה ולו בחילה אחת... ואצלי ה' ישמור. עדיף לא לדעת. ההקאות והאשפוזים הם בנוסף למצב רוח דיכאוני במיוחד.
אני פחדתי קצת לקראת ההריון ולכן הכנתי לעצמי סל כלים שיעודד אותי- טלפון למטפלת רגשית בעת הצורך, כדורים נגד בחילות, ביביסיטריות ובעיקר עבדתי על שינוי החשיבה. לעודד את עצמי כל הזמן, שזה עובר ומאוד מאוד שווה. אני לא אומר לך שתחילת ההריון היתה קלילה הפעם, אבל לפחות היו לי כמה כלים שעזרו לי מאוד.
כמו כן, אפשר לבדוק אם יש אפשרות לקחת חופש או לעבוד מהבית לזמן מה, לפחות עד שתחלוף התקופה הקשה.
בהצלחה יקרה, מחזיקה לך אצבעות בכל החלטה.

אפשר לשאול כמה זמן מנעת בין הלידנ הקודמת להריון הנוכחי אם בכלל?

אני אמורה ללדת אי'ה כשהקטנה תהיה בת 3.
לדעתי ההמתנה הזו היתה ממש מועילה עבורנו.

זה היה ממש מדהים.
ב'ה.

אני בתחילת הריון רביעי ב"ה מרגישה זוועה!!!בחילות והקאות בלי סוף. עייפות נוראית ומצבי רוח משתנים בקלות.
ב"ה לא מגיע לדי אשפוז אבל הרגשה קשה....
אבל אני לא יודעת איך. ה' פשוט מרחם עלינו וכעת תחילת שבוע 11 ופתאום ההרגשה טובה יותר. פחות בחילות. הקאות עדיין ...אבל יותר טוב...
הבטן מתחילה מעט לתפוח ( רק אני רואה עדיין אבל כיףףף) ההריון מתחיל להיות מוחשי ומשמח.
אז שווה הכל למתנה הסופית שלה כה ייחלנו.
קבלי חיבוק חם ואוהב...
וכמובן ה' גדול. יתכן והייתי ככ עסוקה היום בעבודה שלא היה לי זמן לחשוב ולרחם על עצמי אז אולי בגלל זה ההרגשה טובה יותר...לא יודעת. הלוואי!!
בהצלחה יקירה!
אנחנו באותה הסירה...

איך שרדת בעבודה?

בכ"ז בהתחלה ממש ולא רוצה שאף אחד יעלה על זה...ויש לי כמו מעצור בעבודה ומקיאה בשקט כשמגיעה-מיצי קיבה( סליחה על התיאור) אבל זה משחרר אותי בבוקר כשהקיבה עדיין ריקה. ואז לא מקיאה וכשבאה הביתה נזכרת לרחם על עצמי...

מה זה בדיוק אומר?

לחודש חודש וחצי. איל תיפקוד היא לא בבית בכלל. מאודפזת כי היא במצב של הקאות ולא עוזר כלום היא עם עירוי פעמיים ביום ובהשגחה.... ובלי עין הרע היא יולדת כל שנה וחצי.... שהיא מפסיקה הנרץקה היא נקלטת ישר להריון.... וכך יש לה 5 ילדים צפופים.... אבל היא לא עובדת.... ובעלה בזמנים האלה קונה אוכל מוכן. מתארח אצל ההורים.... יש מטפלת בבית שמקלחת מנקה ומארגנת....
אם זה מחזק אותך.... אז.....
אני אישית לא חושבת שזה צריך לבוא על חשבון הילדים שנוכחים כבר בבית... ועל הבעל...
כמובן שזה ברמה כזאת....

אני נראית כמו צל של עצמי
ב"ה הריון שישי...
מה אומר
לא פשוט עם התיקון של חוה'לה
אצל כל אחת זה בא בצורה אחרת...

ההיריונות שלי קשים ברמה שאני חודש חודשיים לא מגיעה לעבודה. ולא מבינה מה חשבתי לעצמי שאמרתי שהפעם יהיה קל וזה יעבור מעלי... אני מקיאה בלי סוף עם מיגרנות בלי סוף . בקושי יש רגעים לנשום מהסבל... אז לבוסית אמרתי ברגע שלא הצלחתי יותר לתפקד (שזה בערך יוצא תמיד שבועיים אחרי שאני מגלה על ההיריון) והודעתי לה שלא אגיע עכשיו לפחות חודש וחצי לעבודה.. הסברתי את מצבי.. היא ממש הייתה בסדר ופירגנה והבינה . כי לפני ההיריון הייתי סופר אחראית והיו מרוצים ממני.. מה אנחנו אשמות שאנחנו ככה סובלות?? אני אומרת לך לא היה לי רגע אחד שהרגשתי טוב. תמיד הגיעו הנשים שסיפרו לי על בחילות בוקר וכמה הן סובלות ושאחרי כמה שעות או איזה מאכל או כדור שהן לוקחות זה עובר. לי כלום לא עזר.. ברמה שאפילו בלילה קמתי והתפתלתי מסבל... הייתי כבר בהזיות.. קיצר אל תדאגי נשמה יקרה, זה עובר. כבר ארבע פעמים עברתי את זה. אמנם בצליעה.. אבל עברתי. ולא האמנתי שזה יעבור והנה אני אחרי ומי זוכר בכלל?

תסתכלי בפרופורציה על כל החיים:

את רוצה עוד ילדים, וזה משהו שהוא לכל החיים ולא רק לך אלא לכולכם כמשפחה.

ואת צריכה לשלם על זה בכמה חודשים של סבל.

אז אולי אם תסתכלי על פערי הזמנים בין כמה חודשים לכל החיים זה יעזור לך לגמד את זה..

 

אבל באמת כל הכבוד לך!!

כל הכבוד לכן.
אתן נשים צדיקות שלמרות כל הסבל מביאות עוד נשמות לעולם.
הקב'ה מעמיד בנסיון רק את מי שיעמוד בו.
אני למשל רב הסיכוים שלא היתי ממשיכה להביא עוד ילדים אם היתי סובלת ככה.
אבל אתן...
באמת אין מילים...
מעריכה ממש!!!!
בטוחה שלמעלה אתן תראו כמה זה השתלם.
בעצם גם למטה אפשר לזכות לזה...

כל פעם שאני קוראת את השירשורים שלכן אני פשוט מעריכה אתכן בטירוף!!!
מגיע לכן על כל הריון צל"ש!
בהצלחה לכולן😍😚