פורום הריון ולידה (עמוד 4157)

אולי זה טחורים?

תלכי לפרוקטולוג ואל תדחי את זה כי כשמחמיר אז הפתרונות יותר מסובכים.
ואל תתביישי כי זה חשוב!

תחילת המחזור הקודם נבחרה ברפואה להיות נקודת ההתחלה של הספירה, ובהתאם לספירה הזאת יש 40 שבועות בממוצע.
הרי גם הרופאה יודעת שהעובר לא נמצא לך בבטן כשהתחלת אז את הדימום, בוודאי שלא אז היה הביוץ... זאת פשוט הנקודה שבחרו להתחיל ממנה. את בשבוע 10

תבדקי את התל"מ שלך ותראי שהוא יוצא פחות או יותר תשעה חודשים מיום המקווה

40 שבועות = כתשעה חודשים עבריים + שבועיים.

אבל מקפיצה לך.

זה משתנה.. והבנתי שזה תלוי במצב ההורמונאלי
או בחוסרים מסויימים בגוף..
אם ממשיך לכואב מידיי.. לדעתי תעשי בדיקות דם לראות שלא חסר שום דבר..
תרגישי טוב!

יש מצב שזה משינוי הורמונלי עקב כדורים למניעת ווסת שלקחתי... עכשיו אני מתחילה אולי לקשר.

באזור הנרתיק.
שבוע 20, גם אני סובלת מזה.
בעצת רופאת הנשים שלי קניתי חגורה שלוחצת באזור הזה. ניתן לקנות אותה בגאולה בירושלים.
עוזר כמו קסם!

ואיפה בדיוק קנית, מחיר וכו'?

תודה רבה!

יתן לך מרשם לחגורה מתאימה.

אין לי כוח לטרטורים ומבוכות נוספות 

גם לי יש.

מה זו החגורה הזו?

איפה שמים אותה?

לא חייבים הפניה מרופא נשים/כירורג כלי דם.

רופאת הנשים שלי המליצה, אבל אמרה שאין צורך בהפניה.

קונים את זה בחנות מטרנול ספורט ברח' עמוס 1 בירושלים, המתמחה באביזרים להריון ולידה.

זה המספר טלפון שלהם: 02-6521426

02-6521426

02-6521426

חנות להריון ולידה -מטרנול ספורט

יש חגורות  מארה"ב מדהימות שעושות את העבודה

אפשר להשיג בחנות בי"ם -026521426

ובבני ברק חיה 0527134567

עברתי את זה סתם כדי לשמוע שאין לזה הפניה... לדעתי חבל על הסבל בינתיים... מספיק רופא נשים ולקנות בחנות ברחוב עמוס, שם יודעים בדיוק מה את צריכה...יש כמה סוגים של חגורות. מה שאני קניתי עלה 385 והיא מצילה אותי!

הייתי קונה חבילת מטרנה to go (עולה בערך 15 ש"ח, יש 5 מנות בחבילה) - זה אולי יוצא יותר יקר פר מנה, אבל את יכולה להשתמש במנות האלה לאורך יותר זמן מחבילת מטרנה רגילה. ככה יהיה בכל מקרה מה לתת גם אם לא תספיקי לשאוב את הכמות שאת צריכה.

בנוסף, הייתי מנסה לנוח היום כמה שאפשר ולשאוב היום כמה שאני מצליחה - נניח שעה אחרי כל ארוחה, ומקווה שיצטבר לכמות מספקת
בהצלחה!!

תוך כדי הנקה, מהצד הנגדי.
או בלילה, כשהתינוקי ישן, בערך 3 שעות או יותר אחרי הארוחה הקודמת.
וכשאני בלחץ, לא יוצא כלום...

בבוקר - אחרי שינה טובה -יש מלאות של חלב,ולכן ניתן לשאוב ארוחה שלמה ונשאר עוד מספיק לתינוקי לינוק..

כדי לגרות את השד לתת חלב, לי עוזר להסתכל על המתוקה ישנה

ולחשוב מחשבות טובות ורגועות, ולדמיין שיוצא הרבה חלב

ולחכות כמו בהנקה לאפקט שיחרור החלב, העיקצוץ הזה שיש לפני שיוצא הרבה..

היא לא מחוסנת ב100 אחוז

(זה כמו שיש מבחן ולמדת רק חצי מהחומר

והשאלות יהיו על החצי השני...)

תשלימי מתי שיתאפשר.

אפשר לבקש שישמרו לכם עוד קצת את המנה השניה.
גם אנחנו נתנו ממזמן את הראשונה כי ילדתי וכו.. והאחות שומרת לנו כי עדיף לקבל את השניה בהפרש גדול מלא בכלל...

היא ממש הזריקה חצי מזרק ושמרה את מה שנשאר עם השם של הבת שלי??
לא שמתי לב מה היא עשתה בדיוק. חשבתי שאולי לילדים יש חיסונים אחרים, מוקטנים..
אני במכבי.

לא דיברתי איתה ואני לא מגיעה לשם גם בזמן הקרוב. אולי אנסה לצלצל.

לא יודעת איך זה בדיוק הולך אבל לא חייב במקום הקודם..
גם אני במכבי..

לא שומרים חצי מזרק אלא כל מנה ממזרק חדש
ולא את לא חייבת להגיע לאותו מקום.
כן מומלץ לבצע את המנה בכל הפרש זמן, זה מקנה הגנה יותר מלאה.
אגב, למנה הראשונה היו תופעות לוואי? את אומרת שחוששת ממחלות בחנוכה.. לרוב הילדים אין תופעות לוואי ובפרט אם לא היו במנה ראשונה (לא יכולה להבטיח אמנם!!!)
בברכת חורף טוב ובריא!

כמובן שאולי לא קשור. אולי הפשושית נדבקה בגנון והחיסון פשוט החליש אותה והקשה עליה להתמודד. לא יודעת. בכל מקרה אנחנו באמת חולים כמעט ברצף מלפני החגים אז אני לא לוקחת סיכונים.. לא הורסת את חנוכה..

שמעתי מאנשים שהחיסון הזה הפיל אותם למיטה

גם אני הייתי נזהרת...
בהצלחה ורק בריאות

רק לא הבנתי. הידית מתןברת ישר לערכה? לא צריך תיווך של המכונה?

זה הרעיון - שבשבת זה הופך לידני ואת יכולה להשתמש

מותר לשאוב חלב בשבת?
הייתי בטוחה שאסור!

ואם כבר שואבים בהיתר רב עדיף בחשמלית עם שעון שבת, וגם לזה יש כל מיני סייגים (לחבר לפני, לזרוק את הטיפות הראשונות ועוד)

נכון בטח אסור איזה סתומה אני (סמיילי דופק על המצח בכל עוז)

אז מה הקטע באמת שהם מציעים ידית שהופכת לידני? אולי להפסקת חשמל - דבר לא נדיר בכלל במדינתיו הנחשלת

צריך לבוא עם מקרה ספציפי לרב שמקובל עליכם.

זה תלוי באלף גורמים - בשביל מה השאיבה (כדי לתת לתינוק באותו יום, כדי לתת לו ביום אחר, כדי להקל על גודש, כדי לעודד ייצור חלב למאותגרות), איזה סוג משאבה (יש רבנים שיעדיפו ידנית ויש רבנים שיעדיפו חשמלית על שעון שבת), מה זרם הפסיקה של הרב שלכם, בן כמה התינוק, מה מצבו הבריאותי, ועוד ועוד.

יש מגוון דעות עצום.
הרב שלנו אומר לשאוב בלי בעיה. שעון שבת,
בלי לאבד ובלי שום דבר.

אבל לא בטוחה.
בכ"מ בעלי שאל באופן אישי ומרוב שלא האמין שאל שוב וקיבל את אותה תשובה.

תלוי מה אורך הקורס, אם זה כמה שבועות אז כדאי להתחיל אפילו ב 28-30

אני עשיתי לא מזמן שקיפות עורפית והרופא עשה ביטני...
הבנתי שזה תלוי ברופא.

לגביי סקירה עוד לא עשיתי. אבל אם אני זוכרת מההריון הקודם אז זה גם ביטני...

ואני לא הכי דקיקה. ממוצעת. אולטרסאונד דופק בשבוע 7 עשו לי וגינלי.

את הסקירה הוא עשה לי ביטני ובסוף אמר שהראש נמוך אז הוא חייב גם וגינלי. הופתעתי, לא ציפיתי לזה בכלל כי זה היה שבוע 15 וזה היה נשמע כבר שבוע מתקדם בשביל וגינלי, אז מסתבר שלא.

@תחיה דולה

@יפעת1

אולי מישהי מכן יודעת?

תודה

לפי מה את מחליטה שזאת פרסומת?

קשה לי להאמין שכל גולשי ערוץ 7 הסתובבו לאחרונה בדלית אל כרמל ובדיוק נתקלו רק בחנות הזו מכל החנויות בארץ...

לוחצים על שם המשתמש ובודקים מה ההודעות האחרות שלו. אם רואים שזה משתמש חדש שנפתח במיוחד בשביל ההודעה הזאת (כמו במקרה הזה), או שזה משתמש שכל ההודעות שלו נראות פרסומיות, אז די ברור מה התשובה...

 

 

תמליל להשתמש בעסקת שקדים מעורבבים עם מין במקום תמל... זה שיטה טבעית מישהי מכירה?

אבל אם הוא לא יונק צריך תמ"ל עד גיל שנה. תמ"ל עם כל חוסר הטבעיות שלו, הוא התחליף הכי קרוב שיש היום לחלב אם, מבחינת אחוזי שומנים, פחמימות, חלבונים. חלב שקדים זו תוספת נחמדה ובריאה, אבל היא לא בנויה כחיקוי של חלב אם, ולא מהונדסת לספק לילד את הרכיבים התזונתיים שהוא נזקק להם עד גיל שנה. זה שזה בא בצורת משקה לבן, זה יוצר רושם קרוב כזה... אבל אין קשר. כמו לתת לילד מלפפון. זה נהדר ורצוי, אבל זה לא ממלא את הפונקציה של תמ"ל (שגם הוא לא ממלא את הפונקציה של הנקה, אבל אין מה לעשות - זה הכי קרוב שקיים היום, וזה קריטי לילדים שלא יונקים).

תפקדת בדיוק כמו שיולדת צריכה לתפקד. 

את לא צריכה לתזז באולם, את יולדת. אסור לך להסתובב יתר על המידה. 

מי שרוצה לומר לך שלום - כן! - שיבוא אליך. הוא לא עבר לידה לפני 8 ימים, הוא לא חווה ירידה דרסטית בהמוגלובין, הוא ישן בלילה, הוא בלי כאבים בפטמות וברצפת האגן, הוא לא חלש ולא מסוחרר. אז שיתכבד ויבוא ליולדת.

איזה מין קשקוש זה "מי שלא וחיכתה שאני אגש אליה פשוט נפגעה". ממה בדיוק היא נפגעה? אולי היא גם מצפה ממך להכין לה שתיה חמה ולרחוץ לה את הרגליים?

 

אני עד היום לא מבינה איך יולדות בכלל מצליחות לתפקד בבריתות. 

 

את לא צריכה שיהיה לך עצוב. זה שיא הטבעי. זה ההגיוני וזה הנורמלי.

 

אם זו היתה הבר מצווה או החתונה של התינוק הזה, הייתי מבינה את הקושי. אבל ברית? 

 

את חלשה, את הורמונלית, את כאובה ובנוסף לכל, את צריכה לטפל בתינוק שעבר ברית...

 

בקיצור - את בסדר גמור! אין לך מה להרגיש שלא בנוח.

 

תודה על המילים והעידוד. עדיין מרגישה שיכולתי לעשות קצת יותר מאמץ ולצאת מעצמי. חבל לי שהאירוע הזה כך עבר

בע"ה בברית של הבן הבא...

 

למזלי אמא שלי שתהיה בריאה הכינה אותי היטב למצב האמא בברית, ואמרה לי מראש שזה יום לא קל בכלל ליולדת, וזה מאד מאד מתיש פיזית ונפשית..

 

ולו רק ההתארגנות והיציאה לברית כשאת יולדת תשושה עם תינוק פצפון עם זמני אכילה מוזרים (ות-מיד הם רוצים לאכול שוב ושוב בבוקר של הברית)  כשאת עצמך בקושי עצמת עין מאז הלידה... 

 

אני בכל הבריתות של הבנים שלי שיהיו בריאים, הרגשתי ככה, אלא שבבריתות הבאות כבר ציפיתי לזה והתכוננתי מראש.. כך שלא התאכזבתי(טוב נו, קצת..) ומה שהיה יותר פאדיחה זה שתמיד איחרנו, כי תמיד הבייבי רצה לאכול (שוב!) לפני היציאה, ואי אפשר לצאת עם תינוק בוכה מרעב... כך שכולם חיכו לנו..

 

העיקר שתקבלי את עצמך בהנה ובקש=בלה מושלמת! נשמע שהיית יותר בסדר מבסדר, ואם מישהו בוחר להיפגע זבש"ו!

 

מזל טוב והרבה נחת!! (ובכלל כדאי לזכור שהתאוששות מלידה עשויה לקחת גם כמה חודשים, ובטח בלידה ראשונה... אז תדעי למה לצפות...) חיבוק יקרה!

אם כבר- האורחים צריכים לעשות יותר מאמץ ולהגיע אלייך.
סה"כ ברית זה אירוע די רגוע ואפשר לגשת בנחת אלייך וכו'.

ממני שעשתה יותר מאמץ וכמעט התעלפתי.
ואח"כ לא הרגשתי טוב בכלל.

התינוק ואת חשובים יותר

חברות שלי הגיעו מעיר אחרת ובקושי אמרתי שלום מההלם והפחד מהברית והכל יחד הרגשתי אולי קצת לא נעים כי עדיין טרחו והגיעו אבל גם יצאתי מנקודת הנחה שאנשים מבינים מה זה יולדת ודנים לכף זכות ובאמת עם כל מה שאת עוברת עכשיו חבל על האנרגיה השלילית הזאת תשכחי ממה שהיה ותתרכזי בהתאוששות והנאה מהאוצר החדש!

לכל מילה!!
פשוט תחשבי שהעתקתי לך את התגובה שלה.

ומוסיפה לך- חברה שלי היתה בברית של תינוק בן חודש וחצי שנימול מאוחר מסיבה רפואית. האמא כבר היתה מאוששת והחברה סיפרה שזה היה נראה שהברית מאוד מאוד טראומתית לאמא! יש משהו בחוסר פוקוס שלנו אחרי הלידה שגם עוזר לנו (! ) למסור את בננו למילה.

ועוד סיפור חברה שלי ילדה בן יומיים אחרי שאני ילדתי בת ראשונה.
באתי לברית ורק חשבתי לעצמי מתי זה יסתיים? מתי אוכל ללכת הביתה לישון? אין לי כוח לעמוד. ועוד לא הייתי בסעודה. רק בברית עצמה.
כ"כ ריחמתי על האמא שצריכה עוד להיות באירוע ארוך במקום לחזור מהר למיטה.


בקיצור- תרגישי לגמרי טוב עם עצמך ומי שלא נוח לה- שתסתדר עם עצמה ודי

ברית זה האירוע היחיד שאנחנו לא צריכות לארח ולהתייחס ולארגן וכו...
מי שלא באה אליך להגיד שלום ומזל טוב זה בעיה שלה..
בברית הראשונה לקחת אופטלגין כדי להצליח ללכת אליה.. ולא רציתי בכלל לראות אף אחד רק שכבר יגמר ולקחת את התינוקי הביתה..
מזל טוב

ילדתי בת ראשונה (לפני כשנתיים) והלידה וההתאוששות היו לא פשוטים ואני זוכרת ששבוע אחרי חשבתי לעצמי: אין מצב שהייתי מסוגלת לצאת היום לברית (לו זה היה בן) עם איך שאני מרגישה עכשיו. הרגשתי זוועה וגם לא היה לי כח לדבר כזה נפשית.
לעומת זאת אצל בני בן החצי שנה- הלידה היתה קלה הרבה יותר וגם ההתאוששות- הפיזית והרגשית.. ויכלתי לתפקד בברית טוב, ועדיין זה לא היה פשוט, וכאב לי נורא על הקטנטן..
מה שאני רוצה לומר פה זה שהתיפקוד בברית מאוד מושפע מהלידה ומהקשיים שאחרי, ולידה ראשונה זו בכלל טראומה.. אז סביר להניח שבבריתות הבאות בע"ה תוכלי לתפקד טוב יותר. וגם אם לא - התייחסי לזה בסלחנות. ואם תראי נשים אחרות מתפקדות נפלא בברית שלהן אל תרגישי שאת לא בסדר אלא תביני שכנראה הלידה שלהן היתה קלה הרבה יותר משלך..

תודה ענקית על העידוד והמילים הטובות. גרמתן לי להכיל ולקבל את עצמי הרבה יותר...
חשבתי שברית זה אירוע מרגש וכיפי, שכולם מתרגשים יחד איתי ומשמח מאד. ממש התבדתי.
זה אולי גם מרגש, אבל בעיקר מלחיץ ומדאיג, ומכאיב בלב וטראומתי לאמא זה ממש לא אירוע כיפי. וקצת חבל לי שאף אחד לא הכין אותי מראש שככה זה יהיה. קיבלתי סטירה רצינית ):
ותוך כדי שאני כותבת אני פשוט בוכה

בבריתות בהמשך...
בעזרת ה' בבר מצווה ובחתונה שלו תזכי לארח את כולם בשמחה ובבריאות

האמת היא שאפילו דיי רציתי שהכל כבר יגמר וכולם יעזבו אותי בשקט..
זה אירוע שמבחינת האמא לפחות הוא דיי טראומטי, וזה ממש בסדר שהיית ככה
נכון שזה מבאס אבל ב"ה שעבר בשלום והכל בסדר.
אגב, בבן השני עשיתי ברית קטנה בבית הכנסת עם המשפחה הקרובה (היה מניין) בדיוק מהסיבה הזאת.
אני יודעת שיש עניין להיות נוכח בברית אבל הרגיש לי שאני לא מסוגלת להתמודד עם קהל במעמד הזה שבוע אחרי לידה.
הכי חשוב שלא תשפטי את עצמך. זה מעמד בכלל לא קל ואת מלכתחילה במצב רגיש..

בחתונה שלו תהיי פעילה יותר

זה ידוע שמי שהכי פחות נהנית בברית זאת האמא של התינוק.

אל תשכחי שאת אחרי לידה ואת הורמונלית ויכולה לבכות בלי סיבה.

גם אני, בברית עצמה של הבנים שלי בכיתי ובכיתי.

 

הברית של הבן השני שלי היתה בשבת.

היא היתה בבית כנסת אחד והסעודה היתה במקום אחר, מרחק של רבע שעה ברגל.

וחברה שלי מהעבודה באה מרחוק לברית עצמה ושכחתי לומר לה שהיא מוזמנת גם לסעודה.

אבל זה מובן.

בעלי הכריז גם שכולם מוזמנים לסעודה במקום X.

(עשינו גם כיבוד יפה ועשיר במקום הברית ממש אבל הסעודה על לחם ובשר היתה במקום אחר)

 

בקיצור- גם אני הרגשתי לא טוב עם עצמי ע"ז אבל אני חושבת שזה מובן בהחלט!

יש בית חולים כזה ?
מישהי אולי התנסתה ?
כל שביב מידע יסייע בעדי

בלניאדו אפשרי עם רופא פרטי

במעייני הישועה אפשר אם את מגיעה קודם להתייעצות כזאת עם כל המסמכים. (האמת היא שאני לא התרשמתי לטובה מהם, אבל אולי זה היה הרופא הספציפי שנפלתי עליו באותה התייעצות)

 

אולי גם בביקור חולים אבל לא בדקתי.

זה לא צריך להיות כך. לכי לרופאה. לבדוק ממש לא צריך להיות כך. אם זה התחיל מהכדורים. הייתי עוצרת . אם אין תורים לכי לרופאה רגילה והיא כבר תפנה אותך לאן שצריך. בהצלחה ומזל טוב.

מוזמנת לאישי.

צריכה פיזיו כדי שהיא תגיד לך אם אין לך היפרדות של שרירי הבטן. כי אם יש היפרדות אז הרבה תרגילים יכולים להזיק.

בגדול פילאטיס הכי עוזר לבטן. גם עיצוב וחיטוב אבל הוא פחות מתאים לאחרי לידות. לא מתחשב ברצפת האגן וכו'.

לא מכירה מכשיר. אין מה לעשות, צריך לעבוד..

אכן, אין כל כך מכשיר כושר שעוזר ספציפית לזה (בעקיפין יש). חוגים כמו פילאטיס ויוגה מחזקים את שרירי היציבה שלנו וגם את שרירי הבטן החיצוניים. אם את הולכת לחדר כושר יכולים להמליץ לך על תוכנית אימון ויתנו לך תרגילים מסויימים לעשות.
אימונים אירוביים יעזרו לשריפת השומן בגוף (ובין היתר גם בבטן...)

בהצלחה!

זו פשוט קפיצת גדילה .

 

מה הכוונה - שהתינוקת גדלה ב"ה ועכשיו היא זקוקה לכמות גדולה יותר של חלב (בדיוק כמו שמגדילים לתינוקות את מס' המיליגרמים של המטרנה בגיל 6 שבועות).

 

אף פעם אין מצב שלא יוצא כלום. אם היא בוכה, תעבירי לצד השני, ושוב לצד הראשון, ושוב לצד השני...

מהר מאוד היניקה המוגברת תאותת לגוף לייצר חלב בכמות גדולה יותר.

 

לשכב במיטה עם התינוקת לידך, לתת לה בכל פעם שהיא בוכה - אם מניקים ככה ברציפות, זה בדרך כלל לוקח לא יותר מ 24 שעות והחלב חוזר. ואז צריך רק להיזהר מגודש...

להמשיך לשתות הרבה.

 

שפע חלב בעז"ה.

אני כבר רגילה לזה , יש תקופות שנדמה כאילו נגמר החלב, אבל זה בדרך כלל או קפיצת גדילה או שזה קורה לי אחרי שהתינוקת היתה חולה וכנראה כמעט ולא אכלה, אז החלב מתמעט....לא צריך להבהל ולמרות הפיתוי לא להוסיף מטרנה, פשוט להניק לעיתים מאוד קרובות,לי זה לוקח בד"כ יומיים. וחשוב בתקופה הזאת לשתות הרבה ולישון כמה שיותר.

זה איזון של הגוף... המדד האוס ביותר הוא טיטולים ומשקל

עדיף בבוקר, כדי לא לשכוח לפני השקיעה.

עדיף בבוקר!
גם כדי לא לשכוח וגם אם תהיה שאלה יהיה זמן לבררה בנחת.
בהצלחה!

כמה זמן את אחרי לידה?

אצלי אחרי שבוע וחצי לא היה שיפור,

ולא יכולתי לזוז מילימטר.. 

הלכתי לרופא נשים ששיחרר לי איזה תפר שהיה מהודק על בצקת,

וקמתי כמו חדשה,ממש ככה..

 

אם את לא רואה שיפור מיום ליום,

ממליצה לך ללכת לרופא/ת נשים שיראה מה קורה שם.

חבל על הסבל..

 

החלמה מהירה!!

לידה שלישית. אין תפרים ברוך ה'.. אבל יש צורב שם לפעמים כמו שריפה ולא רק זה יש טחורים נוראיים שלא כואבים בשירותים רק אחכ.. מלאת משחות.. אובדת עצות.. פליז למישהי יש רעיון.. כבר עשרה ימים אחרי ציפיתי להתאושש ולתפקד אבל לא הולך לי בכלל.. אנונימית פותחת אולי זה נשמע צרות של עשירים סליחה מראש

סבלנות הוא יחלים
תשרי שזיפים במים חמים ותשתי את המיץ שיצא ותאכלי את השזיפים זה יעזור ליציאות..כדי כמה שפחות ללחוץ בשירותים.

בערך כל שעתים להכנס למקלחת ולשטוף טוב עם סבון ומים. נראה לי עזר לי יותר מכל דבר אחר.

מקווה שיעבור לך מהר.. זה בהחלט סבל נוראי.



ולעצירות אין לי מושג..גם אני עדיין מחפשת פיתרון

אם מישהי מכירה במקרה ותוכל לעזור לכן..הבנתי ממנה שזה ממש עוזר לעצירויות אבל אני לא זוכרת את השם.

מזל טוב! התאוששות קלה ומהירה

היו לי גם מלא תפרים וטחורים וניסיתי כל מה שכתבת בבית חולים ולא עזר, ואז אצל ההורים שלי פשוט חתכתי עלה מעציץ אלוורה ושמתי על הפד וזה עשה פלאים, פשוט הרכיע את.הכאבים לגמרי!
את עדיין בבית חולים?

אולי אוכל לעזור לך..

בסוף זה עובר
מזל טוב והתאוששות מהירה וקלה

לאכול דברים שיגרמו ליציאות רכות. מרקים. שזיפים. פירות ירקות סלק. אני מוותרת על פחמימות כמו לחם אורז בשלב הזה. ואוכלת יותר אגוזים שקדים קשיו ובנוסף. לשתות מים כמה שיותר. רפואה שלימה.