פורום הריון ולידה (עמוד 4160)

תודה!

אני בהריון בשבועות ראשונים ולא אכפת לי להשתתף... אבל אשמח דרך מייל או משהו כזה.

זו כתובת המייל של מוריה. תודה רבה רבה למי שפונה! אפשרי כאמור במייל או לטלפון של מוריה 0506862959. בריאות ושמחה!

לעודד תזוזה של העובר
גם כדאי ללבוש בגד שיהיה לך נח להפשיל...
נראה לי שרופא מומחה אמור לזכור את כל הדברים שהוא צריך לעבור עליהם לבד...כמובן שאם יש תהיות תוך כדי אל תהססו לשאול..
וגם אם לא אמרו לכם עדיין ואתם רוצים לדעת- זה הזמן לשאול מה מין העובר

כבר קרה לי שהייתי צריכה לחכות כי לא הצליחו לראות באולטרסאונד טוב...

גם לא להיות מלאה בשתן כי זה מקשה לפעמים על הראייה

כמו בלון שיצא ממנו האוויר וצריך לחזור לגודלו המקורי. לא נראה לי שיש מה לעשות פרט למשככי כאבים...

כלומר- בלידה שנייה כאב לה שבועיים
בלידה שלישית - שבוע וחצי
רביעי - שבוע..
וכו'.
והפתרון שיש לה זה - אופטלגין
(סתם זרקתי זמנים)

החמיר מלידה ללידה...

 

הפתרון הוא כמו שאמרו- אופטלגין

שמלידה ללידה זה מחמיר

אבל מזל שלא ידעתי את זה בלידה הראשונה.. זה עזר לי להתמודד.. =)

מלידה ללידה יש יותר התכווצויות של הרחם.

וגם אני הרגשתי את זה..

מלידה ללידה זה מחמיר. הבנתי שלידה שלישית הכי חמור..
ואופטלגין 2 כדורים עד שמתאזן..

אז לקחת בחשבון...

פטל אדום

חולטים בין 10-15 דק עם מים רותחים מסננים ושותים, אפשר להוסיף סוכר, דבש וכו..

במיוחד שכאב לי ... אולי זה יקל עליך ... לאט לאט רמת הכאב ירדה .... באופן טבעי מקלחת נעימה... שמחה בשבילך שרק עכשיו את מרגישה כאבים כאלה.. אני עם הראשון כעסתי ובכיתי מלא איך לא סיפרו לי על זה??? זה באמת משגע אותי.. למה לא מספרים??? נראה לי שגם בקבוק חם יכול לעזור.. ובכללי צריך לרדת כמות הכאבים ואם לא כדאי לפנות לרופא....

אצל רוב היולדות. לכן הם לא טורחים להודיע

ממש כמו כאבי מחזור מייסרים...

אבל היו לי הרבה שנים להתרגל לכאבים כאלה...

(עד כמה שניתן להעריך..)

(עד כמה שניתן להעריך..)

בלידה החמישית שתיתי עלי פטל וזה לא עזר לכאבים אלא מאוד השפיע על הצירי לידה לטובה.
ב"ה 6לידות וכאבים רק מתגברים, זו תגובה טבעית של הגוף, הרחם מתכווץ וחוזר לגודלו, הכאבים בעיקר כשמניקים רצוי לקחת אופטלגין אפילו 2 כחצי שעה לפני ההנקה, לנשום עמוק וזה עובר, ממש כמו צירים טכניקות הנשימה מאוד יעיל

אחרי הלידה - תשתדלי להניק כמה שיותר+קחי אופטלגין

ניסיתי את הטנס וברוך השם הוא ממש עזר לי לעבור את הכאבים בקלות יותר.

מומלץ!

לכאבים של לפני או אחרי?

לכאבים של לפני זה אפילו לא ידגדג...

קפוץ

מקפיצה

נחמדים עם ה"נשמח לראותכם גם אם לא מתאים לכם לשלם"

הם מארגנים דברים ממש יפים. ב"ה כבר לא רלוונטי לגבינו..

בהתאמה לאיפה שגרים באיזה עובי. שתי גופיות ומכנסונים, ובגד שלם נעים למעלה

תלוי גם אם יש חימום או אין.

עם חליפה עבה ואם יוצאים החוצה אז גם מעיל וכובע.. נראה לי ששתי גופיות ומכנסיים זה יותר מדי.. הם לא תמיד בחוץ

תשימי 2 שכבות עבות ותבדקי אם חם לו או קר לו..

להוסיף לפי הצורך

יש חימום?

הוא פעיל?

הכל תלוי..

ואני מלבישה לה 3 שכבות:

גופיה, בגד גוף, חולצה עבה(כמו פוטר)

ולמטה- גרביונים, מכנס דק ומכנס עבה

וכל עוד זה לא יותר מ4 פעמים בשעה וסדיר אז אין מה לדאוג..

וממש כאב

אבל ב"ה זה עבר

תודה רבה

כולופן במקרים כאלה הכי חכם להתייעץ עם רופא ולא עם נשות הפורום ;)

בהצלחה!

יש חזיות מקטינות.

היו לי בגדים שממש לא עלו עלי ואחרי שקניתי אחת כזו הכל הסתדר

לי אישית אין את הבעיה הנ'ל, אז לא יודעת להמליץ על חברות ספציפיות. אבל יודעת מהסובבות אותי שלרוב זה חזיות יקרות יחסית(אבל נראה לי שזה שווה כל שקל, גם מפחית כאבי גב, משפר את היציבה ועוזר לבגדים לשבת יותר טוב)

לפעמים יש שם מבצעים על כל מיני סוגים

מבחינת חלב זה פחות מוצלח כנראה, אבל אם זה רק לאירועים מיוחדים נראה לי(לא לוקחת אחריות על העניין..) שזה עוד בסדר..

אני גם קניתי בגד לאירוע לא מזמן ושמדדתי עם חזית הנקה זה היה זוועה ואחכ שהחלפתי לחזיה רגילה שהיא יותר יציבה וחזקה זה עמד פצצה.

אפשר להוסיף למעלה כמו שרוולון פתוח שמכסה כאן את החזה ואז זה מטשטש..

לא יודעת איך קוראים לזה , התכוונתי לכמו חליפה פתוחה שמגיעה רק עד מעל למתניים, מתחרה או משהו כזה.

שרוולון או קרדיגן. עכשיו גם ככה חורף ולובשים שכבות..

אולי שרשרת עם נוכחות שתטשטש או צעיף יפה?

נורמלי לגמרי שיש דימום שיכול ללכת ולבוא עוד 3-4 שבועות.

לגבי הזיהום, המדד הכי ברור זה חום!

אם אין לך חום אבל הריח נראה לך חריג, הייתי הולכת בכל מקרה להיבדק.

תרגישי טוב!

ריח חריג יכול להיות או זיהום חלילה ואז יהיה גם חום גבוה

ויכול להיות פטריה פשוט.

אז אם אין לי חום זה בטוח לא זיהום? או שהחום יכול להתפתח בהמשך?
הייתה לי בעבר פטריה וזה לא מרגיש ככה עכשיו...
אני אלך לרופאה אבל מתלבטת כמה דחוף...

לפעמים גם חוש הריח שלנו אחרי לידה מוגבר, אולי את טועה בריח.

היה ריח מאוד חריג. כל מי שנכנס לשירותים שם לב לריח הזה, למרות הפח הסגור. לא משהו שאפשר לפספס. וההפרשות היו מאוד נוזליות וצהבהבות, של פלסמה כזו.

רק טיפה ריח  לא טוב. 

זה לא מעיד על זיהום.

מקפיצה, ממש חשוב לי...

או אדמומית כזו.

זה בעיקר אמור לכאוב, וכך יודעים...

וגם לתינוק יש בד"כ לבן על הלשון.

איך נראים סדקים?

אפשר ללכת לרופא משפחה לאבחן...

ונשמע שמיצית את הדרכים הקונבנציונליות.

 

ממליצה על טיפול הומאופתי.

 

הפרשה מרובה ללא גרד, לא בעייתית. אם כי גם היא מעידה על חוסר איזון.

איך אני אמורה לברר מה לא מאוזן אצלי?

מבחינת ההומאופתיה זה יכול להיות גם חוסר איזון מבחינה רגשית שמתבטא בתסמינים פיזיים,

או אולי רגישות למשהו, חולשה מסויימת של הגוף וכו'.

 

מציעה ללכת להומאופ/ית טובה או אם מעדיפים אפשר למטפלת טובה מתחום אחר ברפואה האלטרנטיבית.

 

דרך אגב, מאוד יכול להיות שכל התכשירים שלקחת (ולא עזרו) החלישו את המערכת החיסונית אצלך והם למעשה מביאים שוב ושוב למצב של פטריה.

יש לך המלצה להומאופתית טובה בירושלים?

תודה!

אבל לא רוצה לעשות פרסומת בפורום.

 

אני יודעת שאפשר לפנות לניק לב אמיץ במסר אישי ולשאול.

 

 

איך הרופא יודע שאין פטריה?
הוא שלח אותך שוב לתרבית? אם לא שלח לתרבית אז תבקשי.
צריך לחפש בתרבית גם את כל סוגי הפטריות.

חטפתי פעם פטריה פחות נפוצה, קנדידה גלברטה (הנפוצה זה אלביקנס). זה לטפס על הקירות מרוב גירוד. לא כל רופא יודע לטפל בזה. צריך כדורים ואגיסטן במזרק לנרתיק בכמה סבבים. לא יודעת אם מותר אחת הכדורים האלה בהריון אבל לפחות משחה ולפחות לוודא מה יש לך.. תבקשי משטח.

כבר רואים עובר עם דופק,
הפרש של עשרה ימים בין הבדיקות וגודל השק נשאר אותו הדבר, זה לא ממש מעודד.
מצטערת אבל לא נשמע תקין.

אבל יש מקרים בהם רק בשבוע 7 פלוס ראו, ולכן אומרים עדיף לבדוק דופק בשבוע 7-8.

 

אבל נכון שהגודל של השק שלא משתנה נשמע מטריד קצת...

כי הרבה פעמים גם כשהמחזור סדיר יתכן ביוץ מאוחר.
במקרה הספציפי הזה כבר ראו שק שמתאים לשבוע 5 פלוס , ומאז עברו עשרה ימים. זה פרק זמן שבו בהתפתחות תקינה של הריון בהכרח כבר רואים עובר ודופק.

היה בו כבר משהו, כמות קטנטנה אמנם, אבל שמן שכבר יצקו לתוכו - ורק כך התחולל הנס הזה, שהכמות מכפילה את עצמה עוד ועוד.

את בע"ה תתמלאי ותעלי על גדותייך מרוב אהבה ומסירות לתינוק הנפלא והנהדר שייוולד לך, זה יקרה מעצמו, את רק תדאגי בינתיים --- למלא את עצמך בקצת. לתת לעצמך. לקבל את מה שאת צריכה. לדבר עם מי שאוהב אותך ועושה לך טוב, לצפות בהצגה שנורא רצית, לנגן קצת בחלילית שזנחת כבר איזה עשר שנים כי למי יש ראש עם הילדים ברקע, לבשל לעצמך משהו שנורא אהבת ואמא הייתה מפנקת אותך בו בתור ילדה, לדפדף באלבומים הישנים, ללכת לשיעור תורה... כל דבר שתמצאי, מה שעושה לך טוב וממלא אותך. צקי קצת שמן זית, והאור הגדול יגיע.

חיבוק.

עצם זה שאת מודעת לזה זו כבר חצי דרך
אמנם הזמן קצר והמלאכה מרובה אבל לפעמים מספיק משהו ממש קטן אך שונה כדי להביא לתחושת התמלאות
קפה עם חברות או עם הבןזוג
לצאת לקניות
טיפול מפנק
שיחה טובה עם חברה או אשת מקצוע

ושאלה כדי להבין יותר
את מרגישה שהתחושה שלך קשורה לניתוח או לעצם האימהות החדשה?

לחץ?? פחד?? לא מעכלת??? שאת הופכת להיות אמא???
אולי ענין הניתוח גורם לך לתחושה הזאת???
תהי שלווה הכל יהיה בסדר. יהיה לך אוצר ביד. ילד מדהים שיגדל ויקרא לך אמא!!!! ויגיד לך אמא אני אוהב אותך.... אמא את שלי.....
לי נשפכו הרבה דמעות והרבה כסף עד שזכיתי לילדים שיקראו לי אמא....
שיהיה לך בקלות עם המון בריאות ושמחה

שהילד/ילדה יהיו בריאים ושלימים!! הילדים שבבית שנשארים חמישה ימים עם רק הבעל וכו'....

 

ותודה על כל העידודים זה באמת עוזר להפנים את התחושה שהנה הנה מגיע אוצר נוסף, אבל זה לא קל לי בכלל עם כל הזאטוטים ממש שבבית שהקטנה עוד לא הולכת... איך אאסתדר איתה אסור ובלתי אפשרי להרימה לאחר ניתוח!!??

 

ה' יעזור!!

ממש ממש כדאי. תבררו מראש אם יש נערות שיכולות לבוא לעזור אחהצ.

או סבתות או לא יודעת מי יכול לבוא בבקרים.. רק שלא תישארי לבד עם הילדים כל היום עד שבעלך חוזר. זה לא לעניין.

לא פלא שאת חוששת..

מה עם בית החלמה? בטח היה יכול להיות לך נהדר?

שבעלך יסחוב עוד קצת עם הילדים.. ושתבוא איזה סבתא להשתלט על הבלגן שיהיה לפני שאת חוזרת..

כמובן שזה שמחה בפני עצמה אבל תוקע...!

דווקא הרבה הולכות לבית החלמה סביב הברית כדי שהמטפלות שם תתעסקנה עם הפצע..

כשהייתי שם היו הרבה תינוקות שיצאו לברית ואחר כך היה להם פתק על העריסה עם סימון..

גם לי היה ככה,

ומה שעשיתי זה פשוט להתיישב לידו ולנחם אותו בישיבה. זה היה קשה מאוד גם לי וגם לו אבל לאט לאט הוא למד שאפשר להתנחם גם בחיבוק וליטוף על הרצפה ולא חייבים ידיים.

הרבה הצלחה ובריאות!

שהגוף משובש בגלל ההורמונים החיצוניים שקיבלת ועדיין מקבלת..
וגם ההתערבות החיצונית משפיעה.
אז אל תתייחסי לתחושות כסימן לכן או לא קליטה.
הרבה תפילות ובעזרת השם שתתבשרו בשורות טובות!

מתפללת בשבילך..
כסליו חודש של ניסים! ה' הרחמן יברך אתכם...
תחזרי לבשר אותנו בבשורות טובות!!

הרחם בפעילות ומתכוצת.
ואם יש לך ספקות- תדברי עם המחלקה

פעם אחת שהגעתי לבדיקת דם אמרתי לאחות סתם באתי בטח אני יקבל בערב אני מרגישה שהמחזור קרב....
היום הילדה שלי בת 3.

אצלי בדרכ מכל הטיפולים... ועברתי הרבה המחזור תמיד הגיע קודם הבדיקת דם למעט פעם אחת שהיה לי דימום ממש כמו מחזור וראו 2 שקים אבל לאחר שבועיים זה נפל...
שיהיה לך בהצלחה והרבה בשורות טובות.
תהי חזקה...

בעזרת השם הכל לטובה.
פשוט נורא קשה לי ...מפרשת כל דבר ..
ההפרשות מוזרות ואני כלכך רוצה שזה כבר יגיע

למרות שפתחת את השרשור כאנונימית..
אז אם זה מפריע לך תערכי או תבקשי מהמנהלות למחוק את ההודעה

אבל אם תחשבי שהכל לטטבה אז גם האכזבות יהיו ים הרבה אמונה.
את עכשיו צריכה לפנק את עצמך. לקנות לך לטייל לעשות לך טוב... והרבה טוב...
ובעזרת ה יהיה טוב

אנ משתדלת..זה פעם ראשונה שלי..
הגוף עדיין לא מעכל אני רק רוצה כבר להיות אחרי בעזרת השם

את התחושות שהיו להן.
במיוחד לאלו ש"לא היו תופעות" ועדיין בהריון

(הריון מטיפולים)

אני נקלטתי לאחר IVF, ב"ה לאחר סבב ראשון והחזרה ראשונה. 

לא הרגשתי כלום, גם לא כאבי מחזור, ושום דבר, בצורה שאפילו קצת הכניסה אותי לדיכאון, 

כי קיוויתי אפילו לאיזה דימום השתרשות קטן או הרגשה ברחם או בחזה שיתן לי תקווה. 

לא רק זה, היו לי ימים ממש משוגעים אחרי ההחזרה, וכמה שניסיתי לשמור על עצמי, היו איזה יומיים שבקושי שתיתי ואכלתי, והייתי בטוחה שהלך עלינו בסיבוב הזה....

 

אבל ב"ה- נקלטנו, וכעת בהריון ומחכים.

 

(במבט לאחור אני יכולה לומר שהיו לי קצת כאבי ראש לא מוסברים, בערך 10 ימים אחרי ההחזרה עד לבדיקת הבטא).

 

אני לא רוצה לתת תקוות שווא, אבל כן גם לנסות להרגיע, 

ושהכל יכול להיות.

יש סיפורים לפה ולפה. 

ולצד התפילות והתקווה,

גם להתכונן אולי להמשך המסע,

או להרפיה ולפינוק.

 

בהצלחה רבה

ובשורות טובות

 

 

ה' ישמח אתכם!!

עוזר ממש .
מקווה בעזרת השם לבשורות טובות.תודה

מטפולים, ולא הרגשתי תופעות מיוחדות

גם בשבועות מתקדמים ממש

וגם לי היו את כל הפחדים האלו, שלדעתי בהריון לאחר טיפולים, הם יותר חזקים ומפחידים

מה שעזר לי זה פשוט להרפות, ולחשוב חיובי

בשורות טובות

עד שבוע 41 פלוס 6

יש מקומות שאמצע שבוע 41 (נניח סורוקה זה 41+2/3)

יש מקומות שב42 (בעיקר ירושלים ולניאדו)

 

 

הפותחת-

לכאורה איזה סיבה יש לי להגיע לבית חולים?

אני במעקב במרכז בריאות האישה.

ועוד שאלה, זה נתון למיקוח?

אחרי 42 בד"כ מפנים אותך ישירות לקופות.

בחלק מהמחוזות והקופות בכלל לא מוכנים לעשות מעקב הריון עודף.

בתה''ש זה 41+4
בילינסון 41+2/3
אני סירבתי לזרוז וילדתי טבעי ב41+6

אני מחר 41+1, במעקב בקופה.

אני מבינה ממכן שממחר ישלחו אותי למעקב בבי"ח, הבנתי נכון?

הייתי בטוחה שיש לי עוד שבוע לפחות....

מתי כדאי להתחיל לנסות לזרז טבעי? ומה מומלץ?

שמן קיק ה מוצא אחרון שלי ורפלקסולוגיה כבר ניסיתי....

דיקור סיני תנסי, לפעמים צריך יותר מסשן אחד.

שמן קיק אני לא ממליצה. 

משערת שבבחלק מהמקומות יהיו נחמדים יותר ובחלק פחות, אבל אני עמדתי על זה שלא מעוניינת לעשות השראת לידה מאפס כשהכל תקין. החתימו אותי על טפסים מפחידים ושלחו הביתה..
בסופו של דבר אף אחד לא יכול להכריח אותך!
ילדתי ב42+2 בסוף.

הם לא ממש מזדרזים לזרז.
בשע"צ הכניסו אותי לזירוז רק ביום הבא, ונדמה לי שאם לא היו מתפתחים צירים לא היו ממהרים לזרז, אפילו שכבר הייתי ב42.
שמעתי על נשים שהיו מאושפזת שבוע (לא זוכרת איפה) בהמתנה לזירוז. ...
באיכילוב לעומת זאת מכניסים על הבוקר ביום שאחרי האשפוז, לא מחכים גם אם הכל תקין. ...

בדר"כ זה בעיקר בבוקר, אבל אצל כל אחת זה אחרת. ויותר מזה כל היריון שונה אחד מהשני לפעמים גם אצל אותה 'גברת'

 

וואווווו. קשה!!! מבינה אותך מאד.

זה ממש ממש ממש לא פשוט.

הרגשה זוועה.

 

תנסי לקחת כדורים (למרות שלפעמים זה עושה יותר גרוע ורק מלראות או להריח אותם זה עושה להקיא)

או למצוא מאכל שכן עושה לך טוב, משהו יבש אולי

 

ובעיקר עוזר לחשוב שזה זמני בעז"ה והכל הכל שווה בסופו של דבר.

לאכול מעט כל פעם.
נניח בסקוויטים, בייגלה, זה אולי לא כל כך מזין, אבל בבחילות קשות צריך להכניס משהו למערכת.
תגלי מה מקל עלייך, יש כל מיני טיפים ברשת.
לי אישית מאוד עזר סוכריות צמחים לימון שמוכרים בבית מרקחת (משהו טבעי ללא מרשם) יש כדורים שאפשר לקחת של ג'ינג'ר עם ויטמין בי 6.

זה קשה נורא אבל זאת תקופה קשה וזה עובר. נורמלי לחלוטין שיהיו בחילות במשך כל היום, גם אני מעולם לא הבנתי את הביטוי "בחילות בוקר"...
ובאופן כללי כדאי לך לקרוא הרבה על מה שצפוי לך ולא רק ממקור אחד, כדי לקבל תמונה יותר תואמת למציאות.

בחילות בוקר לא בגלל הזמן ביום, אלא כי הן מופיעות בתחילת ההריון. וכאילו אם משווים את משך ההריון ליממה, התחלת ההריון = בוקר

וקל להתניידות - טיולון של ג'ואי. קנינו בבזאר שטראוס, ב-380 או 390 ש"ח. יש טיולונים זולים יותר, כמובן, אבל בתו טיולון טוב - זה מחיר סביר בהחלט.

(וגם אנחנו כבר אחרי שני טיולונים מחברה אחרת שהתפרקו והיו מסורבלים נורא...)

לא אהבתי טיולונים בכלל, והם ממש לא מחזיקים מעמד.
אז בסוף קנינו עגלה, עלתה 600, מתקפלת ממש בקלות, לא כבדה.
ואני מתעללת בה ממש - שני ילדים יחד, נסיעות. והיא מחזיקה יפה מאוד.

עלה כ300 שקלים (הכי זול בחנות).

מחזיקה מעמד יפה ואני בהחלט מתעללת בה! (אצלי כבר שנה וחצי בשימוש מסיבי)

לחפש ביד 2 טיולון טוב
שליש מחיר,ויש מעוולים
בייביג'וגר למשל

קוראים לו פילקו סי והוא גם איכותי, גם קל, גגון גדול, כיסוי גשם ומגיל 0 (השלמה כזאת לשק שינה ברגליים) קיצור- מושלם.

אז ה-טיולון- מתקפל קטנטן, קל בטירוף וכל השבחים: הטיולון של חברת יו יו (מבית בוגבו).
רק עולה למעלה מ2000 שח.

לפני שהגבתי כדי לראות שלא הגבלת את הבקשה במחיר, אך התפספס לי ;)

מקלרן,

אבל לא יודעת אם של היום,

אני ירשתי מקלרן שהיה שלי אחי שבן 23 עוד רגע,

שימש אותו ועוד אח. 

התעללתי בו בעצמי עם 3 ילדים בערך 3 שנים כשאנחנו גרים בקומה 3 בלי מעלית,

ורק עכשיו באמת הלך לעולמו. 

 

אני מניחה שהדגמים יום פחות חזקים מאלה של לפני 20 שנה

ועדיין זה נחשב מותג חזק, עולה קרוב ל1000 לדעתי.

אנחנו קיבלנו מקלרן ממשפחה שהשתמשה בה 5 ילדים ואנחנו השתמשנו עוד 2 ילדים, לקטנה קנינו מקלרן חדשה ואני פחות מרוצה ממנה עדיין משתמשים לפעמים בישנה למרות שהיא חצי מפורקת היא יותר טובה.

עכשיו בשימוש לילד שני. כמו חדש

גם אישה אם חזה קטן יכולה להניק ולהיות עם חלב בשפע.
בדרך כלל החזה כן גדל (בערך במידה) או בהריון או אחרי הלידה אבל זה לא מחייב.

וההשפעות שלהן על הגוף לעתיד (מניחה שכל מקרה לגופו)

אבל באופן עקרוני אין  קשר בין גודל החזה לכמות החלב.

של החזה היא בהריון
יש דבר כזה נשים שהחזה לא התפתח עד הסוף ( כך למדתי ) ועדיין יכולות להניק או חלקית

לי אין חזה גדול במיוחד, ובה שפע של חלב..
אצל גיסתי למשל זה בדיוק הפוך. כלומר, אין קשר..

גם הבן שלי (שנה ו-7) הולך עם אחת הרגליים מופנית כלפי פנים.
חמותי אומרת שגם בעלי היה ככה והיא לא הלכה למישהו מומחה, אלא זה פשוט עבר לבד.
האם להסתמך על זה??
זו לא הליכה עקומה מאוד. אבל כן רואים שהרגל עקומה ולפעמים כשהוא רץ היא כן מסרבלת אותו והוא מסתבך ונופל.
אני לא בטוחה שיש לי כוחות להתחיל עוד תהליך עם מעקבים... כבר עברנו מעקב ארוך אחרי סתימת צינורית הדמעות + ניתוח ומעקב אצל רופא ריאות לאסתמה.
האם אני צריכה לדאוג גם מזה..?
סליחה על הניצלוש..😐

שבגיל כזה חשוב ללכת כמה שיותר בלי נעליים ואפילו בלי גרביים. וזה ממש עזר אצלנו.
והוא גם אמר שזה תורשתי... אבל אפשר לשפר הרבה בהליכה יחפה.
חשוב לי לציין שהוא בדק בכובד ראש את המצב. כך שייתכן, שבמצב אחר כן יש התייחסות אחרת.

אולי במקרה הוא עובד גם עם מאוחדת-
אברהם פנסקי. מקצועי מאוד, ונעים מאוד.

אני לא זוכרת איך קוראים לו, ולמען האמת גם לא הייתי אצלו, אבל שמעתי עליו המלצות רבות ואנשים באים אליו מרחוק.
אם את רוצה לברר אז זה המספר טלפון- 02-5866777

גם אני שמעתי עליו המלצות רבות.

בריאות טובה!