פורום הריון ולידה (עמוד 4242)

אני חושבת שתאפשרי לבעלך לטפל במזוטדות בעצמו, ואת תהיי אחראית על התיקים הקטנים. אם יש ילד שמבין, אפשר גם להעביר דרכו.
אני מבינה את הקושי, אבל הוא בעיקר בהגעה ובעזיבה. הקושי הטכני.
לגבי הטיול עצמו זה באמת מבאס שתהיו אסורים, אבל אולי תנסי להתרכז במחשבה שתוכלו באמת לשוחח שיחות נפש, ולהיות אחד עם השני ברבדים עמוקים יותר.

לשאול רב במה אפשר להקל להעביר או לסחוב ביחד.

לנו היה ברור שאת העגלה א"א להרים ביחד

והופתענו לגלות שדבר כבד וארוך יש מקום להתיר בצורך...

 

להיעזר בעוד מלווה אם יש כזה..או מישהו שמכירים בטיסה או להתחבר לבחורה משועממת או בתשלום להציע למישהו..

זה סתם ככה מומלץ עם תינוק...שיהיה עוד עזרה..

 

 

 

לסחוב כמה שפחות דברים ולקנות שם מה שצריך.

לשים על הגב תיקים במקום מזוודות  ולקחת מנשא טוב..

 

מצב רוח טוב ולהתעודד שעוד תתקרבו .ובחזור כבר יהיה יותר קל .(בהנחה שתטבלי שם)

 

 

יצא לי כמה וכמה פעמים ללוות בשדה עצמו משפחה (הם טסו אני לא). נכנסתי איתם לתור של הבידוק הבטחוני ולדלפק של הצ'ק אין. 

אחרי שמוסרים את המזוודות זה נהיה יותר פשוט כי טכנית יש פחות דברים לסחוב. מעמיסים דברים על עגלות והעגלות מגיעות איתכם עד השער לעליה למטוס. 

בשדות תעופה בחול הרבה פעמים יש דיילי שרות (סבלים) עם עגלות גדולות שאפשר להעמיס הכל בעגלה אחת והוא סוחב לכם את זה למונית/רכב/הסעה. וכמובן מעמיס את הציוד. 

לא להילחץ. יהיה בסדר.

לא נראה לי שהייתי מתייחסת לזה.

אבל אולי יבואו חכמות ממני שיודעות יותר...

רק הפרשה טבעית מן הנרתיק

בטוח? כי זה בעיקר מה שהדאיג אותי

ויכול להיות גם צהוב, אדום או חום

איפה מי ששאלה על שני זוגות תאומים?

השאלה אם האחיינים של הפותחת באו באופן טבעי, או מטיפולים...

באופן הכי טבעי שיש, גם הראשונים וגם השניים.

ב"ה הריון קל ולידות קלות.

2 זוגות תאומים בנים או מעורב או מה?

 

המון מזל"ט!

דרך אגב מתואמת אנחנו מכירות מפורום אחר,,,

האנונימית שחסרת  נשימה

לי יש (בינתיים לפחות אלא אם כן ה' יתכנן לי אחרת) זוג תאומים אחד, והם כבר בני ארבע...

 טרם בדקתי, אבל אני יודעת שמה שהקב"ה מתכנן בשבילי, אקבל באהבה ובשמחה,

בנתיים מחכה לאולטרסאונד בקוצר רוח. 

בהצלחה ותהנו

נו אנשים, לא בא לכם נופש מפנק??

בהצלחה רבה!!!

את כבר באיחור? כמה ימים?

ולא ממש רואים טוב. בטח לא פסים חלשים

כנראה שאין יותר מדי מה לעשות, רק לחכות למחר ולבדוק שוב... 

יודעת שזה לא קל לחכות 

ולעשות בשתן הראשון של הבוקר

אומנם מאוד חלש, אבל רואים.

תעשי שוב עוד יומיים, או הכי טוב בדיקת דם.

בהצלחה יקירה!

ורגיל לזה? וגם השאלה איזה צירים. לא כל צירים מקדמים לידה ועושים פתיחה. עם צירים מדומים אני יכולה להתמודד

השאיבה היא יותר אגרסיבית

והנקה יותר עדינה

 

וחוץ מזה שחודש זה הרבה,

כמו שלא מתחילים ספורט חדש בהריון גם אם פעם עשית אותו 

אם זה ברצף אפשר להמשיך ולהקשיב לגוף

אבל לא לחזור לספורט ישן

 

המגמה ככל שמתקדם ההריון זה להוריד הילוך, לא להעלות. 

ממה שאני יודעת השאיבה עלולה לגרום להתכווצויות.
(לכן לפעמים כשרוצים זרוז טבעי אומרים לשאוב)

אבל תחכי למנוסות יותר..

ילדתי תוך יומיים!
(בקיצור, לא מומלץ)

ואז לא יעזור איזה זירוז שעושים. לא?

את בטוחה שעוד יש לך חלב? גם אם יצא קצת (סיכוי נמוך אם עבר חודש) הגוף שלך לא רגיל לזה וזה יכול לגרום לגודש. לגבי ההריון אני לא יודעת...

אחרי שהפסקת להניק מס ימים אסור לחזור להניק...
תבררי....
עיצה שלי.... לא היתי לוקחת אפילו רבע אחוז סיכון ללדת. מוקדם בגלל שאיבת חלב...

אין שום בעיה לשאוב ולתת חלב שאוב.

וכן אם התינוקת שלה מתחת גיל שנתיים אפשר מבחינה הלכתית לחזור להניק

בנוסף לכל מה שאמרו לך

מאירה זוית נוספת-

חלב של אמא לתינוק בגיל מתקדם כבר שונה באופיו והרכבו מחלב של אמא לתינוק בן יומו, גם חלב של אישה בהריון שונה מחלב של יולדת טריה. 

למעשה בסביבות שבוע 16 החלב משתנה לקולוסטרום (גם אם את עדיין מניקה תינוק קודם, החלב מתאים את עצמו לחדש) כך שגם אם תשאבי עכשיו זה לא יהיה ממש חלב.

 

נראה לי שגם לטובת התינוק הזקוקו לחלב עדיף לחפש מישהי שילדה לאחרונה.

בצפיפות של כל 5-7 דקות אם את גרה רחוק, ו4-5 אם את גרה קרוב.

לידה קלה ובריאה!

בדר"כ ציר שאורכו פחות מדקה זה עוד לא מספיק

וגם מרווח של 25-30 דקות לא נשמע מספיק צפוף

 

אחת הדרכים לדעת אם זה אמיתי או לא זה לשתות הרבה ולנוח. אם הצירים נחלשים/מפסיקים כנראה שאת עדיין לא שם

אם הם מתחזקים בעוצמתם, מצטופפים, כל ציר נהיה ארוך יותר - כנראה שאת בכיוון

 

ההנחיות לפי הספר לא תמיד מתאימות למציאות כי הרבה פעמים זה לא מאד מסודר

אבל תנסי לבחון לאורך כמה צירים אם יש התחזקות שלהם או החלשות שלהם

 

ואל תחששי ששתיה ומנוחה יעצרו לך את הלידה כי צירי לידה אי אפשר לעצור. אם שתיה ומנוחה עוצרים זה כנראה עדיין לא צירי לידה.

 

זו לידה ראשונה? באיזה מרחק את מבית חולים? כמה מבאס/טרטור זה בשבילך ללכת לשמוע שאת לא בלידה ושיחזירו אותך הביתה? 

 

לידה ראשונה ומרחק של קצת יותר משעה לבית חולים..

וכבר עברתי את התאריך.

אפשר לעבור ביומיים ואפשר בשבוע, ויותר

מן הסתם את בכיוון אבל זה לא נשמע שזה כבר זה 

 

בדר"כ בלידה ראשונה השלב הראשון של הצירים לוקח יותר זמן. גם בזה אין כללים ויכול ללכת הרבה יותר מהר ממה שכולם אומרים

 

עיקר השאלה כמה זמן אורך הציר? מדדת על השעון?

 

 

ביום הראשון התינוק אוכל 10 מל בשני 20 מל וממשיך ככה.. תדעתי זה נתקע בערך ב60 לאט מתקדם ל80 וכו בהתאם לתינוק...

לא יודעת להגיד לך בדיוק כמה אוכל אבל קחי את זה בערך אולי יותר אולי פחות

מזל טוב, בהצלחה ושבת שלום

וגם אותו תינוק כל הנקה אוכל כמות שונה מהנקה אחרת.

תאורטית, בגיל הזה - 20 מ"ל. אבל אל תיקחי את זה כתורה מסיני. ראיתי תינוקות שאכלו 80 ואף 120 וכאלה שאכלו 10....

העיקר שיתפתח טוב ויראה טוב.

כופלים את משקל התינוק ב150 ומחלקים למס' הארוחות שהתינוק רגיל לאכול בד"כ.

 

לדוגמא: אם התינוק שוקל 3 קילו והוא אוכל כל 3 שעות (קרי: 8 פעמים ביממה) אז החישוב הוא כזה:

 

3*150 שווה ל-450 (זאת הכמות שהוא אמור לצרוך ביממה ואת זה את מחלקת למס' הארוחות שהוא אוכל ב-24 שעות.

 

בדוגמא הנ"ל 450/8 שווה ל-56 מ"ל בערך של חלב בכל ארוחה.

 

ככה יועצת הנקה אמרה לי.

וזה לא דומה לכמויות שנותנים בתמ"ל. זה מאוד שונה!
 

הרכב חלב אם משתנה מאשה לאשה ומיום ליום ולכן זה לא תקף לגביו...

ב-2 הלידות האחרונות שלי אמרו לי את אותה תשובה לגבי חלב שאוב ולא לגבי תמ"ל!
תסתכלי גם באתר של ליגת לה- לצ'ה.

גם שם ראיתי את זה כתוב!

כשהתינוק כבר גדל - מספיק לו אפילו 120 מ"ל כדי להיות שבע.

כי ההרכב יותר שומני ומתאים לגיל שלו.

אבל בגילאים הקטנים יותר- זה הולך לפי המשקל שלו...

 

ככה אמרו לי היועצות הנקה!

 

תקחי חלב שאוב של כמה נשים באותו שלב ואפילו אם משקל הילדים זהה ותראי שלאחת החלב יותר מימי ולשניה יותר צהוב ושומני ולילד אחד מספיק כמות X ולילד שני כמות כפולה וכו'... כל אשה שותה ואוכלת כמות ודברים אחרים וכל חלב קצת שונה בהרכב שלו...

כשתהיי בעז"ה בהריון תוכלי לברר פרטנית מה את יכולה להמשיך. הרוב אפשר להמשיך, מקסימום בשינויים קלים.

תמיד אפשר להחליף סוג ספורט או לעשות את מה שעשית אבל בהילוך קצת נמוך יותר

אבל יותר מדי מוקדם עכשיו...

אם התחלת לפני, הכוונה גם חודשיים לפני, לא חייב הרבה הרבה זמן קודם...

בהריון יש דברים ספציפיים שאסור לעשות ואת זה המדריכה של הספורט תגיד לך כשתגיעי לזה בעז"ה.

 

אם רק בצד אחד, וההפרשה היא שקופה/צהובה ולא חלבית, יתכן שיש דלקת, לא חלב.

הפרשה רק מצד אחד. יותר דומה לחלב. צריכה ללכת להיבדק?

אצלי ממשיך להחות חחב כשאני לוחצת

הרבה מאוד זמן. בקשר לרגישות, זה יכול להיות שינוים הורמונלים כמו לפני מחזור ...

http://www.tchorim.com/המדריך/חלק-ראשון-הבסיס

הי חברה יקרה.
ברוכה הבאה למועדון...
אז ככה.
טחורים יכולים לכאוב מאוד לפני לידה ואחרי הלידה פחות. חשוב לטפל בהם שזה אומר לקנות איזושהי משחה טבעית ולהתמיד גם באמבטיות, עשוי להקל מאוד.
כמובן שאם לא מתביישת וחוששת אפשר ללכת לרופא שיסתכל ויתן טיפול. אני הלכתי לאחר הלידה הראשונה והרופא (פרוקטולוג/ כירורג ) איבחן שיש לי פיסורה וזה היה כואב מאוד ונתן לי משחה מעולה שאפשר להשיג רק עם מרשם ובבתי מרקחת ספורים.
אגב בלידה לא מרגישים אותם בד"כ אבל עד ללידה הרגשתי את הטחורים כמו צירים. אז ככל שתתחילי להתייחס אליהם מהר יותר הם יציקו פחות....
הרבה בריאות והצלחה!

מעודד לשמוע שיש פתרון. זה חוזר אח''כ?

חודש שמיני התחילו לי טחורים ואחרי הלידה הם ממש החריפו וקרם לא עזר תזונה שונה סיבים תזונתיים לריכוך הריבה כדי שלא יהיו דימומים כלום כלום ואז שמעתי על טיפות הרב תוך יומיים הם היו יותר מחצי בפנים הדימום מהפצעים הפסיק ועכשיו אני שבוע עם הטיפות והם כמעט נעלמו לגמרי מומלץ בחום

לוקחים בבליעה?

טיפות הרב זה מצמחי מרפא לפי הרמבם פשוט אדיר 20 טיפות עם קצת מים 3 פעמים ביום לפני אוכל

זה סך הכל וריד שבולט החוצה כתוצאה מלחץ( שנובע מישיבה ממושכת, או למשל מתזונה לא נכונה שגורמת לנו ללחוץ בשירותים) המלצה חמה לי אלייך פשוט לשתות ליטר וחצי מים כל יום!!+ חלב/פרי כמו אגס/ ירק כמו עגבניה וכו' על הבוקר. ככה היציאות רכות יותר, והטחורים לא מכאיבים..ככה הצלתי את עצמי באחת הלידות מטחורים שזו חויה סיוטית שהיתה לי בלידה אחרת

ויש לציין שקבלתי כבר אנטיביוטיקה ללידה כי זה מוקדם ומונע זיהומים

כדאי לשאול את הצוות במחלקה, לרשום לעצמך את כל השאלות ולהפנות לרופא בביקור.
דעתי היא שאם משחררים אותך לכי הביתה ותהיי בכוננות יציאה מיידית בהתאם לצורך. ורק באמבולנס.

שלב מצוין להתחיל.
דבר טוב אם יש לך משאבה חשמלית לשאוב במקביל להנקה מהצד השני.
לא הייתי מאוד חוששת מגודש, אפשר לומר שהשלב הגדוש והכואב יותר כבר מאחורייך...

1. לדעתי כדאי לחכות עם השאיבות לגיל חודש בערך. מיד אחרי הלידה שאיבה לפעמים יוצרת גודש. אחכ המערכת מאוזנת יותר.. אאכ את צריכה חלב שאוב לזמן הקרוב
2. יש תינוקות כאלו. וזה בהחלט נורמלי. יכול להיות שהוא רעב או סובל מגזים? (וגם יכול להיות שהוא רוצה ידיים ולא מהסיבות האלו.. הגדולה שלי היתה על הידיים רוב החצי שנה הראשונה לחייה.. זה עובר בסוף )

4.מתוסכלת..כל פעם אחרי שמניקה התינוק נרדם,אני מניחה אותו בעגלה על הבטן/על הצד ואחרי כמה דק מתעורר בבכי ובד"כ גם פולט..כל הנקה מביאה איתה אי שקט.זה ממש קשה..יש לכן אולי טיפים בעניין?

5.מה אתן עושות כשאתן מניקות בלילה ואז אתן בלי חזיה ובלי רפידות ובזמן שאתן מניקות יש דליפה מהצד השני? זה ממש לא נעים שהחולצה נרטבת..

תודההה

אולי הוא אוכל יותר מדי? צריך לחכות שעתיים בין הנקה להנקה..זה עושה סדר.

יכול להיות שיש גרפס שמציק.

לפעמים שהם סובלים מגזים הם מחפשים למצוץ-דבר שמתפרש כרעב ואז הרבה פעמים מביאים לאכול-וזה מוביף על הכאב.
לכן אם לא עבר שעתיים לא לתת לינוק ולנסות דברים אחרים.. להביא מוצץ/להרגיע על הידיים.

לגבי החזיה-לפעמים ישנה עם ולפעמים בלי. בזמנים שאסורים פחות איכפת לי-ישנה עם חולצה פחות יפה ולא איכפת לי להירטב..בזמנים שמותרים משתדלת לא ללבוש חולצה מכוערת...

בהצלחה ומזל טוב!

חזית ספורט ורפידות, אחרת יהיה לי ים... אבל זה עובר.
דיאפרגמה-אפשר 6 שבועות אחרי לידה, אני יכלתי להשתמש אחרי 2 מפגשים - פעם ראשונה הראו לי איך שמים, אחכ איזה שבוע ניסיתי בבית, ואז חזרתי כדי שתראה שאני שמה טוב. יכול להיות שיש מתאימות שעובדות קצת אחרת...
קונים בבית מרקחת או אצל המתאימה ולא צריך לחכות.

4. גם אם נרדם בהנקה, תחזיקי אותו במאונך, על הכתף שיעשה גרפס. ורק אז תניחי אותו
5. אני שמה רפידות בלי חזיה, יש כאלה עם מדבקה וזה נדבק לכותונת. וגם אם לא, השד עצמו מספיק גדול להחזיק את זה במקום. בעיקר בזמן ההנקה מוודאה שהרפידה בצד השני במקום. ובכלל ישנה על מגבת, כדי שאם וכאשר ייצא חלב לא ייהרס המזרון

סיגלית

סיוון

סתוונית

סיגל

סייפן

סלעית

סמדר

ספיר

סתיו

סהר

סביון

ס' אז רוצה שם לכבודה.

נראה לי שזה יותר יזכיר את שמה, וכך יותר יכבד אותה.

וגם אם יש-
אולי תבחרי שם עם משמעות..
מה זה אומר לך סיאל?אין לזה משמעות בעברית. זה לא מילה.
אפילו שם של פרח עדיף..
איך קראו לסבתא?

אז המשמעות של 'שטערן' ביידיש זה 'כוכב' (לפי גוגל תרגום). אז כל שם שקשור לאור יכול להתאים...

וסהר זה שם מאד יפה וגם מתקשר לאור הלבנה ומתחיל בס' כמו שרצית...

מהרשימה של בנימינה יכול להתאים - סטערנא - הוא גם כל מה שנוצץ, בוהק, זורח וכו'.

 

או לחפש שם אחר במשמעות הזו שמתחיל בס'.

 

אפשר לגלוש למחוזות ה"יפה כלבנה" וסגולת עם ישראל, יש לך כר נרחב של אפשרויות. אולי הבנות כאן יוכלו לתת רעיונות בכיוון.

 

מזל טוב.

באיזה קופה את? איפה את גרה?

במכבי ירושלים יש רופאים טובים מאוד שיכולים לענות לך על השאלה.

 

גם לי יש המטומה אבל אני באמצע ההריון. הסבירו לי שיהיו לזה משמעויות בסוף ההריון. לא הסבירו בדיוק מה.

 

לגיסתי גם היה ולא אמרו על זה כלום בלידה עצמה (בסוף לצערינו היא סיימה עם ניתוח חירום אבל זה לא היה בגלל ההמטומה. היתה לה ירידת מים והיא קיבלה זירוז ובגלל ירידות בדופק ניתחו אותה)

היתה לה המטומה ענקית בשיליה. היא גם היתה צריכה לזרז את הלידה, כיוון שבהרבה מקרים כשהתינוק גדול מדי (כשההריונית

כבר עברה את שבוע 37-38), המצאות ההמטומה עשויה לעכב את הלידה ולגרום לסיבוכים.

דיממתי עד חודש שישי..
הציעו זירוז, התייעצתי והבנתי שזה בעיקר כסתח.
אבל לא רוצה לקחת אחריות על המקרה שלך כי אני לא יודעת מה בדיוק מצבך.

בינתיים במנוחה בבית
כנראה שמחר נלך לחוות דעת נוספת אצל מומחה
בינתיים התייעצנו איתו טלפונית בלבד

ב"ה הכל בסדר!!!
הלכנו למומחה שבדק טוב טוב
לא ראה המטומה ולא שום בעיה אחרת
נחכה בסבלנות (מקווה ) לרבש"ע שיקרא לנשמה הזו להוולד

למה צריך "היתר" לזירוז?
איזה עניין הלכתי יש כאן?

שכל נשמה יורדת לעולם בזמן שקבו לה... ובזירוז היא יורדת קודם

זה לא נשמע לי נימוק הלכתי.
הייתי מצפה לאיזה טענה שזה מסכן את העובר או משהו.
מצד שני, אם רופאים אומרים שצריך זירוז כדי להימנע מסכנה, הייתי חושבת שצריך שאלת רב כדי לא לעשות..
בקיצור, מעניין ואני עדיין לא מבינה.

אבל גיליתי שזה נכון. יש באמת שיקול כזה בהלכה.

 

בתכל'ס ראיתי ששאלת רב (אם שואלים נגיד את מכון פעוה) עוזרת גם לחשוב על הנושא בצורה שקולה ולוודא האם באמת יש צורך בזה? או שזה סתם כסת"ח של הרופאים...

 

וזירוז הוא באמת מסוכן. שמעתי כבר על כמה וכמה מקרים שהסתיימו בניתוח חירום בגלל זירוז (הצירים המאסיביים גרמו לירידות בדופק). זה יכול גם לגרום לקרע ברחם ל"ע. 

לכן ברור לי שיש גם שיקול כזה בהלכה.

מרופאים.

כך אמר לי הרב שלנו.

 

כמובן שצריך לשאול רב שבקיא בגניקולוגיה מיילדותית ומעודכן בכל ההתפתחויות בתחום.

 

מה הקשר להלכה.
אם לא סומכים על שיקול הדעת של הרופאים, איזה עניין הלכתי יש פה?
אני מבינה שאנשים ששואלים רב בנושא הזירוז הם מאלה שמתקשרים לרב על כל העניינים האישיים שלהם לקבל עצה.

כמו שהם רואים אותה.

מה שהם ממליצים למטופלים שלהם הם לעולם לא ימליצו לאשה שלהם או לבת שלהם

 

גם על הספק הכי קטן הם עלולים להמליץ המלצות מרחיקות לכת למרות שהן מיותרות או מסוכנות לאישה

 

הרופא מעדיף לידה שתתחיל בזירוז ותמשיך לניתוח "חירום" (ולא נראה לי שזה כזה חירום כי מן הסתם ברגע שנותנים לאשה זירוז משאירים חדר ניתוח אחד פנוי ומנתח בהיכון בגלל הסיבוך הנפוץ הזה של ניתוח חירום אחרי זירוז) מאשר שאשה תלד עם המטומה ויקרה לה משהו בלידה ואז יאשימו את הרופא וההמטומה למרות שהרופא יודע בוודאות שאין שום קשר להמטומה. בבית משפט זה לא יעזור לו. מספיק שיש איזה מחקר שיפעל לטובת עורך הדין של האשה והלכה לו הקריירה...

לכן רופאים היום לא תמיד אומרים מה שמומלץ מבחינה רפואית, אלא מה שמומלץ להם מבחינה מקצועית.

 

ההלכה לעומת זאת חייבת לשקלל את האמת לאמיתה ולא את הסיכויים שיתבעו את הרופא. לכן שואלים רב.

 

יש מקרים ששמעתי על המלצות לבצע בדיקות מי שפיר במצבים לא נצרכים כלל וכלל רק כדי לכסות משפטית את הרופא. כשהולכים לרב שמבין טיפה בגניקולוגיה, הוא יכול מיד להסביר לאשה למה זה מיותר ואפילו מסוכן.

 

לרופאים יש שיקול דעת מצויין, רק חבל שהוא צריך להיות מוטה ע"י שיקולים זרים שלא קשורים לרפואה.

זה לא רק פחד מתביעות
תחשבי במקרה שלי
הם אמרו לי בפירוש - הסיכוי שיקרה משהו הוא קטן אך גם אמרו שבשלב שלי עדיף זירוז וידים מלאות מח"ו לאבד עובר
והם צודקים!!

זה לא רק כסת"ח זה שכל ישר!!

גם המומחה שהלכתי אליו שהוא יהודי ירא שמים אמר בפירוש אם זו המטומה עדיף זירוז אפילו שהסיכון קטן

לא התכוונתי לומר שכל מה שהרופאים אומרים אומרים הוא לא נכון. אלא שאם נותנים לך הוראה לקחת זריקת זירוז או לעשות כל פרוצדורה רפואית מסוכנת אחרת, כדאי להתייעץ עם ת"ח שמבין בדברים האלו ויודע לתת את נקודת מבטו על הדברים.

כי את אף פעם לא יכולה דעת אם ההמלצה היא באמת רצינית או לכסות את עצמם בלבד. 

לי למשל המליצו בהריון של cmv לעשות מי שפיר ומכון פועה הסבירו לי שבמקרה שלי זה ממש מיותר ואפילו מסוכן. הרופאים המליצו את זה כדי לחסוך כסף לקופ"ח. במקום לעשות בדיקות יקרות על חשבון הקופה, יכולתי לעשות מי שפיר ולדעת שאין צורך בבדיקות היקרות.

אבל למה לעשות בדיקה כ"כ פולשנית ומסוכנת רק כדי להימנע מבדיקות אחרות שאין בהם אפילו שמץ של סיכון?

 

ושוב, זה גם משנה מה גודל ההמטומה, מה המיקום שלה בדיוק ברחם, אם היא מדממת או לא.

יכול להיות שזה גם קשור לעוד מדדים כמו כמות מי שפיר, סכרת הריונית, לחץ דם גבוה, היסטוריית לידות בעייתית, גיל האשה, ניתוחים קיסריים שנעשו בעבר...

 

יכול שיש נוהל כללי להמליץ על זירוז במקרה של המטומה. מי שממליץ לך על הזירוז זה לא תמיד זה שעשה את הא"ס האחרון וראה מה מצבה ואם היא שם בכלל. הוא גם לא תמיד זה שעשה את המעקב הריון ולא מכיר את ההיסטוריה הרפואית שלך (לדוגמא - רופא בחדר לידה). הוא גם לא תמיד מומחה מהשורה הראשונה.

 

הרבה פעמים רופאים בכירים מרשים לעצמם להגיד דברים שהם לא בנוהל כי יש להם כתפיים יותר רחבות, ואלו הוראות שאף פעם לא תקבלי אותם מרופא צעיר ולא מנוסה שעובד בדיוק לפי הספר.

 

פה אמרת שהמליצו לך על זירוז בגלל הימצאות של המטומה בשיליה. זה בהחלט משהו שצריך בירור מעמיק וחוות דעת נוספת ולא המלצה שקופצים עליה מיד ברגע שמציעים לך.

 

*דרך אגב, הריונות עם המטומה נחשבים להריונות בסיכון גם אם היא נספגה. יכול להיות שזו גם הסיבה שדחפו לזירוז.

וזה היה נחשב הריון רגיל בהחלט....

אני אומרת לך מה ההנחיה הרפואית ברגע שמגלים המטומה.

יכול להיות שההריון שלך בסוף היה רגיל. ברפואה מתייחסים לזה כהריון בסיכון גבוה - על כל המשתמע מכך. מותר לך לקבל מעקב הריון בסיכון עם רופאים מומחים ומעקב גדילה וכל זה על חשבון הקופה.

כי אם היתה המטומה חוששים באופן כללי לשלומה של השיליה ולכן גם לשלומו של העובר. לכל אורך ההריון.

 

רוב ההריונות שמופיעה בהם המטומה מסתיימים בשלום בלידה רגילה. גם אם היו דימומים במהלך ההריון.

יש מקרים לצערינו שלא כך הדבר. לכן ברגע שמגלים כזה ממצא, מתייחסים אליו ברצינות.

 

בכל מקרה אם הפותחת הגיעה לחודש תשיעי זה בהחלט מכובד ומשמח מאוד ורוב הסיכויים שהכל יהיה בסדר. 

אבל גם לי יש המטומה. בחצי מהפעמים אומרים לי שהיא שם ובחצי אומרים שלא רואים אותה.

אני מקווה שמי שבדק אותך זה מומחה אולטרסאונד ושהוא יודע להבחין בדקויות (ולא סתם טכנאית שכתבה סיכום ביקור והעבירה את זה לרופא)

אצלי כשלא רואים אני בד"כ מבקשת מהם לקרוא את הסיכום ביקור של הפעם האחרונה שראו את זה, ולבדוק מה המיקום המדוייק ולהסתכל שוב.

קרה לי כבר שטכנאית לא ראתה וביקשתי שתקרא לרופא והוא הראה לה איפה זה בדיוק.

 

בכל מקרה את חייבת ליידע אותם בחדר לידה שהיה לך את זה בהריון. זה מאוד חשוב.

תגיעי עם הכרטיס מעקב הריון ותוודאי שיש שם את כל הא"ס של ההמטומה.

היתה המטומה ידועה בתחילת ההריון
את החשד להמטומה עכשיו ראתה טכנאית שהראתה לרופא

הלכנו לחווד נוספת אצל מנהל יחידת us באחד מבתי החולים בארץ שעשה לי סקירה של כמעט שעה!
הוא ראה את האזור שחשדו בו כהמטומה... הבין למה חשדו ושלל את זה

ב"ה אנחנו רגועים עכשיו

לגבי כן/לא שאלה הלכתית- יש גישה שאומרת שבכל מה שקשור להגעת נשמות לעולם צריך כמה שפחות להתערב ( בצד הקיצוני שלה גם נשים שלא עושות אף בדיקה להערכת בריאות העובר בהריון כי מה שיהיה יהיה ומכוון מאת ה')

ולכן גם בזירוז יש מקום לשאלת רב
כמובן שאם היה מקרה חירום לא הייתי "מבזבזת" זמן על להשיג את מכון פועה בטלפון ושהם ידברו עם רופאים וכו'
אצלי זה לא היה מקרה חירום- גם לדעת הרופאים שחשבו לזרז הם העדיפו לחכות ליום למחרת... אז היתה אפשרות להתיעץ ולקבל החלטות מושכלות ובשקט נפשי

שיהיה לכולנו לידות קלות ובידים מלאות

שבת שלום

לידה רביעית ולחץ מחודש שמיני כבר.

 

בתחילת תשיעי היה לי לחץ של הראש כלפי מטה מאוד חזק- הלכתי לרופא מיון נשים.

עשו לי מוניטור וכו' ואמרו שהראש באמת למטה ושאצפה ללידה ב-24 שעות הקרובות.

הייתי בתחילת שבוע 37 בערך...

היו לי גם צירונים כאלה במוניטור.

בסוף ילדתי יום לפני התאריך המשוער!!! 39+6 ולא דקה קודם!
בשבילי זה אכן מוקדם קצת כי את 3 ילדיי הקודמים ילדתי קצת אחרי התאריך...

אבל עדיין שזה לא היה ב-24 שעות הקרובות כמו שהרופא נשים אמר.

ילדתי 3 שבועות אחרי מה שהוא אמר.

 

ולגבי צירים- את כבר יודעת מה זה, לא?

זה כבר לא צירונים קטנים. זה צירים- צירים!

כבר משבוע 29 אני סוחבת צירים מדומים (מדומים - עובדה שלא הובילו ללידה) אבל כואבים כמו צירים אמיתיים

כאלו שאת עוצרת בגללם באמצע ההליכה, וחייבת לעשות נשימות כדי להקל... (ויש לי סף כאב די גבוה)

 

 

אם אין חשש מלידת בזק, הכלל ששמעתי מכמה רופאים הוא-
ציר כל 5 דקות שנמשך כדקה. הפרשים קבועים.
זה השלב שיוצאים לדרך. ויש זמן לנסיעה של שעה בד"כ.
תמיד יכולות להיות הפתעות.
הכל בידיו של קודשא בריך הוא

בהריון הראשון הרופאה שלחה אותי 3 פעמים לבי"ח, והייתי מאושפזת כל פעם שבוע בגלל הצירים. אח"כ הבנתי שככה הגוף שלי וזה לא באמת מוביל ללידה

התאשפזתי בגלל צירים מוקדמים וקיבלתי 2 זריקות צלסטון ובסוף ילדתי עם זירוז הרבה אחרי התאריך כי כלום לא התפתח לבד

וילדתי אחרי 39
כל אישה זה אחרת מבחינת צירים. יכול להיות 70 שזה נקרא צירי לידה ועדין אין דינמיקה של לידה.
זה שהצירים לא סדירים דווקא נשמע טוב
בקיצור אי אפשר לדעת בכלל

יכולים להועיל . באחד ההריונות הגעתי לב'ח עם צירים לא סדירים אבל חזקים בשבוע 26. קיבלתי עירוי נוזלים בעיקר. הכינו אותי ללידה באותו יום או למחרת. וב"ה נעצר. כשהשתחררתי מבית החולים כל פעם שהיו צירונים . התייחסתי אליהם כאיתות. שתיה ומנוחה. ( בעזרת משמעת עצמית והבנה של כל המשפחה .) .הצלחתי למשוך אחכ עוד 11 שבועות!!!

כשהיו לי צירים לפני הזמן!
וזה עזר בהחלט!!

כי במוניטור הוא ראה צירים והוא לא הבין למה אני לא מרגישה.
אבבלל. הוא שכח שרואים פעילות רחמית במוניטור ולא בהכרח צירים..
זה היה יום אחרי התאריך ויום אחר כך היה לי ירידת מים בלי צירים ואחרי 24שעות עשו זרוז כי לא התקדם.
אז את לא במצב שלי כי לא עברת את התאריך. אבל יש מצב שהרופאה ראתה פעילות רחמית והשליכה לצירים..
שיהיה בהצלחה ובנחת!

עליתי עד עכשיו 3 קילו, זה ההריון הראשון שלי.
(אני בחודש שמיני)

התחלתי ממשקל סביבות 57-58 (הערכה כי לא שקלתי והרופא נזכר לשקול אוי רק בשבוע 13 והייתי כבר 62.5), ועכשיו (תחילת שביעי) לדעתי אני כבר 70 (ממש מפחדת לשקול)

הריון ראשון ואני בשוק מהעניין! 

לצערי נשארתי עם שישה קילו עודפים, דווקא לא מההריון כי הרי הרבה קילוגרמים יוצאים בלידה.. אלא מההנקה והתקופה שאחרי הלידה שהייתה לי קשה, ללא שינה, עם המון מתח שגרמו לאכילה מופרזת. המשפחה שלי משמינים מהנקה. חצי שנה אחרי הלידה הייתי במשקל של חודש שמיני.

מאחלת לעצמי לרדת לפני הריון נוסף או שיהיה לי כמו מי שכתבה פה, שהתחילה עם 5 עודפים ועלתה מעט מאד..

וזה ככה כי הקאתי המון, לא הצלחתי כמעט לאכול וכמעט לא לשתות במשך כמה חודשים.
לא מאחלת לאף אחת.

בתחילת ההריון הייתי42.6 עכשיו אני סוף חודש שישי 46 קילו.(הריון ראשון)

הגעתי ל90 עליתי מ82
בשני מ72 ל80
אני די גבוהה אז רואים רק בשביעי

הורדתי הכל מיד אחרי הלידה ואחרי ההנקה הורדתי עוד ל52 כנראה ההנקה לקחה ממני הרבה כוחות... אני די גבוהה 170 כך שעכשיו הייתי מעדיפה לעלות קצת. התינוקת נולדה 3.100.

מה זה כולם פה רזות נוראאאאאא??

 

רק אני (התחלתי ב90 ק') עליתי 25 קילו בכל הריון וכל פעם ירדתי בערך 15 קילו בלי מאמץ ועל העשר הנותרים אני צריכה להילחם עד צאת הנשמה וגם ההנקה תוקעת אותי במשקל

 

והמתוקים נולדו אחד 3 קילו והשני 3.5

הריון ראשון ויחידי בנתיים
20 ק"ג +-
התחלתי מ50-49
נולד 3.100

אכלתי מלאאא ועדיין אוכלת מלא..
כיום, שנה אחרי שוקלת 49.. (מדרגות, גרים קומה רביעית זה הכושר שלי)

היום סופר ציפלוח....

הריון ראשון -התחלתי במשקל 108 בסוף ההריון (נשקלתי יום לפני) 120!!

עכשיו הריון שני- התחלתי אותו ב99 קילו ולפני חודש שקלתי 108 אני בשבוע 28. (מחר אשקל שוב..)

הבת שלי נולדה בשבוע 41+2 במשקל 3.200

את ההיריון האחרון התחלתי במשקל 45 קילו, ועליתי כמעט עשרים. עכשיו, אחרי הלידה, שוקלת 55 ומאושרת. זה המשקל הקבוע שלי. (שקלתי 45 בגלל תקופה של קשיי עיכול, שקדמה להיריון זה).

עולה 14 קילו פחות או יותר... תינוקות שנולדים בסביבות 3.5 ו4....

האמת שהייתי מאודשמחה שישארו לי איזה 5 קילו נחמדים

לא מכירה את הספרות האלה בכלל..

(ואני ממש לא הר אדם)

שרק הן מרגישות בנוח לכתוב

נולד 2.900 קילו.
בהנקה הכל ירד ממש מהר. וירד יותר מדי
אני שוקלת נראה לי פחות מתחילת ההריון

בהריון עליתי 15 קילו

(בחודשים הראשונים עליתי טיפה ובסוף כמה קילו, האחיות מעקב קצת העירו לי )

 

אבל אחרי הלידה לאט לאט ירדתי

והגעתי למשקל הכי נמוך שהייתי בשנים האחרונות

 

יש כאלה שההנקה מרזה

ויש כאלה שההנקה משמינה.

 

ב"ה זכיתי בגנים המרזים בהנקה

(ואנחנו לא משפחה של רזים....)

התחלתי במשקל (לא נעים לי...) 41...
עליתי 14 קילו
הקטנצ'יק נולד 3.200
וירדתי הכל חזרה תוך 3 חודשים בערך

אני ממש נמוכה- 1.50 וציפלונה למדי....

בהריון הראשון עליתי 20 ק"ג,התחלתי ב56. העובר נולד 3.600.
בהריון השני עליתי 7 ק"ג,התחלתי ב62.העובר נולד 3.900.
ב"ה

בראשון 25 קילו. נולד 3.800

בשני-עליתי 20 קילו נולד 3.900

בשלישית עליתי 15 קילו נולדה 3.955

ברביעי-עליתי 15 קילו נולד 3 

בחמישית עליתי 15 קילו נולדה 3.600

אני גבוהה

הריון ראשון התחלתי 84. עליתי 12 ק"ג. ירדתי 6 אחרי הלידה ב"ה

הריון שני התחלתי 90. עליתי 12 ק"ג. ירדתי 6 אחרי ב"ה. 

שוקלת עכשיו 95

אנא ה' תעזור לי לרדת עוד...

עוד לפני ההריון הבא...

גם גבוהה עם משקלים פחות או יותר מה שכתבת..

משוווווועת לרזות..

 

עושה השתדלות..

 

וה' יעזור

התחלתי במשקל 49

תוך שבוע ירדתי את הרב ונשאר משו כמו 7 קילו שירדו מעצמם בלי כל מאמץ בחודשיים שאחרי הלידה.

אבל כשהתחלתי לקחת גלולות הם גרמו לי לרדת עוד.. ושקלתי 47 קילו עד שהפסקתי אותם.

עכשיו הריון שני. סקרנית לדעת מה יהיה הפעם ואם אצליח שוב לחזור לעצמי.

בינתיים אמצע חמישי ועליתי 6 קילו

עליתי 30 קילו (והיו לי עוד סימני רעלת)ירדתי רק כשהגיע המחוזר...המתוק נולד2450.
בהריון השני עליתי 10קילו והחמוד נולד 3050..ואני מחכה לרדת..

בהריון הראשון התחלתי 61 בערך, בהתחלה כמעט לא עליתי ובחודשים האחרונים תפסתי תאוצה והגעתי ל18 קג. אחרי הלידה שקלתי 74 ולקח לי שנה להגיע ל68.

בהריון השני גם הייתי יותר עם בקרה וגם באופו טבעי עליתי פחות. התחלתי 68 ועליתי בערך 12 קג. אחרי שבועיים שוקלת בסביבות ה73 ועוד ממשיכה לרדת מההנקה.

עד כדי הקאות אם לא לקחתי כדור בזמן.
הייתי לוקחת כדורי אדקס, ואדקס פורטה. היה עוזר מאוד!!ממליצה עליהם. אני לא יודעת על הכדורים שאת כתבת, תתייעצי עם הרופא/ הרוקח: מה הכוונה שזה פוגע בפוריות? האם לאותו זמן שלוקחים, ואז לא אכפת לך כי את ממילא רווקה, או שלעתיד? !
וקצת עידוד: אחרי הלידות הרבה פחות כואב המחזור, וכמעט לא מורגש, אז יש תקווה

המחזור פחות כואב.

לא עבד עלי..

אצלי: אחרי הראשונה עוד כאב קצת, אבל עכשיו כבר לא צריכה לקחת אפילו אקמול

וממש סובלת!!

הלוואי וזה יעבור!

 

לתרופות כתוב מלא מלא אזהרות שחלקם ממש מתקיימות על פחות מאחוז מהאוכלוסיה.

הייתי מתייעצת עם רופא על שאלותיך.

עד כמה שאני מכירה רוב הבחורות (והנשים) לוקחות כדור ביום יומיים שלוש הראשונים של המחזור.

 

אגב, אם הכאב הוא ממש בלתי נסבל יש לרפואה הטבעית פתרונות לדבר.

זה קצת עזר עדיין כואב מאוד

שווה לנסות

נראה לי שכדאי לך להתייעץ עם רופא

יש מצבים שפשוט לוקחים גלולות לסידור המחזור שגם עושות אותו יותר חלש

ולפעמים זה עוזר אחרי שמפסיקים

מתבגרות..ואגב גם לי בתור רווקה היו כאבי מחזור איומים. והייתי לוקחת כל מה שעזר גם תרופות חזקות מאד לדעתי יומיים שלוש בחודש זה לא נורא.

אולי כדורים לסידור והקלה על המחזור
לבדוק שהכל תקין.
שווה ללכת, לפעמים יש להם פתרונות שלא חשבנו עליהם.

פעם סבלתי מאוד והיום הרבה הרבה פחות. אני יכולה אפילו לסבול את הכאבים בשכיבה במיטה בלי כדור (שזה וואוו!!).

 

 

אני לא יודעת מעצמי אלא סתם מקריאה באינטרנט.
כי אם זאת הסיבה לכאב אולי יש דברים אחרים לעשות.
אז כדאי ללכת לרופא נשים טוב.

אבל אפשר לבדןק

זאת לא נראית לי הסיבה... כתוב שיש כאבים כל החודש ולי כואב בימים הראשונים של המחזור....

קודם כל, תבדקי אם יש לך מזון חלבי בתפריט. עם הוצאת מזון חלבי מהתפריט נעלמים כאי מחזור אצל כ-95% מהנשים.

ממש תקפידי שלא יתגנב לך שום דבר חלבי: לא עוגייה עם אבקת חלב בכמות מזערית ולא כלום.

 

רוב הסיכויים שזה יעזור. אם לא - צריך לחפש את הסיבה ולטפל בה. מקסימום - לחת משככי כאבים.

גלולות - זוהי בהחלט הדרך הגרוע מכל. נכון שלא יהיו לך כאבים - כי לא יהיה מחזור! ונכון שזה פוגע בפוריות. תיזהרי מהדבר הזה.