פורום הריון ולידה (עמוד 4273)

זה אומר משהו על השבוע של העובר או שאת זה רק האולטרסאונד יכול לקבוע?

ועבד לי הפנקס חיסונים... איןן דרך לשחזר את זה נכון?

זה לא כמו היום שהכל כתוב במחשב

תשאבי בעדינות, שימי לב לעוצמה ולמשך השאיבה שלא יפצעו אותך. כמו כן, שימי לב שאין גודש או סתימה - במקרים שהחלב לא נשאב בקלות ובזרימה - קודם לעסות ולסחוט אל ספל ביד, לטפל בגודש או בסתימה, ואז לחזור לשאוב.

וכדאי לך להתייעץ עם יועצת הנקה או להיכנס לאתר של ליגת לה לצ'ה או אתרים נוספים כדי לנסות לתקן את האחיזה או לנסות לזהות למה הוא מסרב לינוק (בשבוע שעבר בשירשור אחר על קשיים בהנקה, מישהי הביאה קישור לאתר תמיכה בהנקה, תחפשי).

המון בהצלחה , כל הכבוד לך שאת לא מוותרת. 

יש לי בגדים ששמרתי מהלידה הקודמת. הם עדין עם ריח של מרכך.. 

כנ"ל לגבי הסלקל/סדינים לעריסה, עגלה וכו'...

הכל אוכסן ממש טוב! לכבס אני בטוח רוצה השאלה אם מספיק לכבס על רענון של 15 דק? או שצריך גם הרתחה?

אני בשבוע 37..זה מוקדם מדי?

ועדין!

לגבי הזמן- עכשיו זה הזמן- לדעתי לפחות.

במפעלים ובחנויות שמים ריסוס מאד חריף כדי להרחיק עכברים ומזיקים אחרים

למיטב הבנתי כל חומר יורד במגע עם מים,

והרתחה היא למי שלובש מדים של בית חולים אולי..

קייט. לא מרתיחה אף כביסה

אני קונה שם כמעט את כל הבגדים לפשושית מאז שנולדה. כבר בת שנה וחצי פלוס.

אפשר להחזיר תוך 28 יום מהיום שלקחת את החבילה מהדואר, שזה המון זמן.

ושולחים לנקסט בחזרה במשלוח הכי זול, לא רשום ולא כלום. אז זה יוצא 11 שקל ומעלה, תלוי במשקל החבילה. וכשמגיע הם מחזירים את הסכום.

בדרך כלל אני מחזירה דברים על הדרך כשאני לוקחת את החבילה הבאה..

?

מאחלת שיעבור מהר אבל לא תמיד זה ככה.

לנסות:

להביא בקבוק רק בעגלה בשכיבה (לפעמים כשמחזיקים אותם הם מצפים ליניקה ) רק בהתחלה

לנסות עם כפית אם יש סבלנות למטפלת,

אם היא כן שותה קצת, יש לקוות שכשתהיה רעבה היא תסכים , בעז"ה

יש דרך מותרת על פי ההלכה לשמש בלי לסבול מרגישות לנוזל הזרע.

יתכן שכשלא יהיה לך חשש מהרגישות הזו, זה יעזור לא להיכנס ללחץ (ולחצים ) גם מכל הלפני.

למרות המבוכה, כי הפתרון ההלכתי תלוי בזה שזה נובע מהרצון שלך, ללא ידיעת בעלך.

אפשר לשאול במכון פו"עה.

אם אורך המחזור שלך קבוע- 45 יום- את יודעת שהביוץ 16-14 ימים 'קודם, ואז מרכזת את מאמציכם להיות יחד.

[גילוי נאות: המחזורים שלי בין 40-60 יום ויש לי ילדים חמודים ב"ה לקח רק חודש- חודשיים כל פעם להיכנס להריון!]

א. את יכולה לחפש את הטווח- אצלי בין 40-60, אצלך בין 30-50

ב. אפשר להיעזר במעקב זקיקים (כי נורא מתיש ואפילו בלתי אפשרי לרבים לקיים יחסים יום כן יום לא במשך כמעט חודש)

ג. אפשר ללמוד שיטות מודעות טבעית וכך לזהות את הביוץ (אני לא הצלחתי עם מקלונים- לא יצא לי אמין)

ד. כמו שכתבתי, ב"ה אצלי לא הייתי זקוקה עד כה כי הצלחנו להיכנס להריון מהר אפילו עם הרווחים, ובלי לתזמן.

מאחלת לך שגם אצלך תראי ישועות!

(2 הריונות ולא עשיתי בדיקת בטא)

תקבעי ישר לרופאת נשים לראות דופק.

או שתקחי מרופא משפחה הפניה לאולטראסאונד אצל טכנאית (יותר מהיר)

לדעתי זה יכול מאד לעזור..

הרבה כח!

את נשמעת עם כוחות נפש גדולים.

אני גם מתמודדת עדיין עם אמא לא פשוטה , מאוד מאוד דומה למה שאת מתארת. וממש מבינה אותך! וואי, לגמרי!!

אחד הדברים שעוזרים כידוע דבר ראשון- זה מודעות. ברגע שתהיה לך מודעות לא רק לעצמך אלא גם מה יש בדיוק לאימך- יהיה לך הרבה יותר קל להבין את הסיפור.

אני גם הלכתי במשך שנות הנישואים לטיפולים רגשיים וכדומה אבל רק כשמישהו בא ואמר לי חד וחלק שאמא שלי מאובחנת עם הפרעת אישיות גבולית (ומה שאת מתארת נשמע בדיוק זה!) התחלתי להבין את עצמי כמו שצריך. התחלתי לקרוא על זה (גם בעלי קרא על זה וממש עשינו על זה דוקטורט). התחלתי טיפול רגשי חדש וחזק פי 10 מכל מה שהייתי עד עכשיו, ולא רק זה- גם הלכנו לקבל הכוונה ברורה מה צריכה להיות מערכת היחסים עם אמא. כי בדיוק כמו שאת מתארת- גם אמא שלי עדיין מאוד משפיעה עליי וגורמת לי להתערערות בחיים כל כמה זמן.

יקרה, לא רק בשבילך אלא גם בשביל בעלך (שבטח חווה אותך לפעמים נפשית לא נמצאת איתו או עם המשפחה שהקמתם, בגלל שכל נפשך נתונה במלחמת הישרדות מול אימך, גם כשהכל רגוע לכאורה!) וגם בשביל דור ההמשך שאתם יוצרים- את חייבת להמשיך לעשות עבודה רצינית פה כי מציאות כזו היא בנפשכם (של שניכם! בעלך חייב להיות חלק מזה!). זה פרויקט, וכמה שתעמדי מול זה בכל הכוח כך תצליחו יותר.

ממליצה מאוד מאוד ללכת בנוסף לטיפול רגשי,  למרים אדהאן, היא מומחית בסיפורים כאלה (היא חוותה את זה אישית במשפחתה, כך היא מספרת). 

תביני שהדפוסים האלה שאת מרגישה שאת ממשיכה אצלך כמו שחווית אצלה- ימשיכו הלאה אם לא תיקחי כאן עוד אחריות ותעבדי על זה בראבק (כמה שזה קשה ואני ממש חווה את הקושי הזה! אנשים אחרים לא יבינו) מתוך מודעות יותר גדולה למה שעברת בילדות ועד עכשיו תכלס.

לדוגמא, רק בטיפול המדובר הצלחתי להבין שיש לי פחד מאמא שלי. ההתנהלות שלי מולה היא מתוך פחד, ואז יש ריצוי..וכל הזמן שמירה על מערכת יחסים נעימה ומרצה כי אני מפחדת להעיר את הדוב שבה.. אבל מצד שני זו אמא שלי, ובתוך תוכי אפילו בלי מודע  לא הפסקתי לשווע לטיפות של תחושת אהבה ממנה.. מה שיצר תלות לא בריאה כי אם רציתי "מדובשך" זה היה בא רק עם "מעוקצך" וכל כמה זמן הייתי מקבלת ממנה כל מיני התפרצויות שהיו גומרות אותי.  הייתי צריכה לעבור תהליך אֶבֶל ממש רציני על הפנטזיה (המאוד מובנת וטבעית) להיות בקירבה איתה כמו כל אמא ובת אחרות ולהבין שחוויתי אלימות רגשית ממנה (כמובן בלי שהיא התכוונה להרע) ולהבין את כל ההשלכות שבאו מזה..

הכי קשה שבאמת זו מציאות כ"כ מבלבלת!! כי זה אנשים שיכולים להיות מוקפים בחברים, נופת צופים ודבש, אנשים עם עוצמות שעושים חסד עם כל הסביבה שלהם ו.. הם מתנהגים כ"כ להיפך עם חלק מהקרובים להם וזה פשוט מבלבל. לנפש שלנו כ"כ קשה להכיל את המורכבות וההפכפכות הזו ולכן קל יותר לפגוע בנו..

ממש ממש בהצלחה והמון תפילות שה' יאיר את עינייך ויתן לך כח להבריא את נפשך!!

אם תרצי להמשיך בפרטי, בשמחה(:

אצלנו אבא שלי כזה. בול כמו שאת מתארת. יכול להתפוצץ פתאום על משהו שעצבן אותו,

פתיל קצר מאוד שנדלק משטויות, צרחות וכו'...

כבר כשהייתי בחורה היה לי ברור באיזה שהוא שלב שיש לו בעיה נפשית.

ומהרגע שהפנמתי את זה, נהיה לי יותר קל.

התחלתי להפריד בין ההתפרצויות שלו, לבין האבא הטוב והדואג באמת שהוא. (והוא כזה)

והחיים נהיו קלים יותר, התחלתי לבנות את עצמי.

הגעתי לחתונה עדיין עם לא מעט נחיתיות, אבל עם אישיות.

קיבלתי ב"ה בעל מדהים, עדין נפש ומעניק כל כך בכל התחומים.

לצערי, ירשתי קצת מהגנים של אבא שלי, יש לי את הנטייה הזאת להתחממות מהירה על שטויות.

ואני עובדת על עצמי, עובדת קשה.

יש הצלחות, וגם נפילות.

אבל בעלי תומך, ושנינו יודעים מאיפה זה מגיע.

וב"ה המצב משתפר כל הזמן.

אני חושבת שהאלף בית עם הורה כזה, זה לדעת להפריד בין האדם שבו להפרעה שבו.

אח"כ הכל נראה אחרת.

בלי דימומים. רק כאבי מחזור שבוע, בלי מחזור, והייתי בטוחה שאני הולכת כבר לקבל, ואחרי שבוע ככה קראתי באינטרנט שזה יכול להיות הריון, ואכן זה היה.

כמובן זה יכול להיות גם סתם כאבי מחזור, מי לא חוותה תסמיני הריון מתוך ציפייה? (לי כבר יצא להיות כל כך משוכנעת שאפילו בעלי השתכנע ממני, ולמחרת קיבלתי מחזור )

בשורות טובות!

בהתחלה היו לי חודשים שהרגשתי תסמינים פסיכולוגיים.

עכשיו אני בשלב שדי התייאשתי מהריון טבעי.

ברור שעדיין יש סיכוי, אבל קלוש.

זה מחרפן החוסר וודאות, אני לא מצליחה לתפקד.

רקאומרת שזה יכול להיות הריון קרה לי כמה פעמים בשבוע שהייתי צריכה לקבל כאבי מחזור (שבד"כ אין לי) בלי מחזור והיה הריון זה מן כאבים של חולשה והתקבצות בקטנה בבטן התחתונה .

בשורות טובות!

מה הסיכוי שיהיה הריון אחרי שנתיים שאנחנו לא מצליחים?

אין לי עניין לבדוק, כשרוב הסיכויים שתהייה תשובה שלילית, ועדיין להשאר בחוסר וודאות.

יותר קל לי לחשוב שהסיכוי קלוש, ומקסימום תהיה הפתעה נעימה. מאשר לצפות ולהתאכזב כל פעם מחדש.

גם ככה יש איזושהי ציפייה וממש קשה לי עם זה.

אבל אצלי אין כאבים לפני המחזור.

לפעמים יש בתחילת המחזור, ואולי טיפה לפני באותו יום.

לא חמישה ימים לפני.

ככה שזה מצב מוזר.

אני לא יודעת איך להתמודד עם זה.

ואני מפחדת מאכזבה גדולה אחר כך.

זה די משבית אותי ומונע ממני לתפקד.

אז המחזור הגיע כרגיל.

לא יודעת למה היו הכאבים שבוע שעבר.

תודה לכל מי שניסתה לעודד.

ממליצה לפתוח אגרות קודש,ולבקש ברכה. הרבה פתחו ונושעו!!

פני בענין לבית חב"ד הכי קרוב לאזורך .

בהצלחה רבה!

תודה

ולאכול מים קפואים בכל מיני צורות (קוביות קרח, ארטיקים וכו')

וכמובן לשתות המון.

עוד כמה שבועות כבר הכל יהיה אחרת (פחות חם, היא תשלב יותר מוצקים וכו')