פורום הריון ולידה (עמוד 4287)

1. האמבטיה של הישנה הספיקה לגדול שלי עד בערך גיל חמישה חודשים. בעיניי היא נראתה סבבה והוא היה קצת גבוה אז חשבתי שלכן זה קטן...

2. לא יודעת לגבי הבד, אני בטיולון שמתי ריפודית בכל מקרה.

3. היה לי חשוב לכתוב תגובה רק בשביל להעיר שלא כדאי לקנות את הסלקל של ג'ואי. יש לנו אותו והתאכזבתי. החגורות קצרות וקשרות בצורה לא נוחה.כבר בגיל חמישה חודשים זה היה קצר מדי לבן שלי.  גם אם אתם רוצים סלקל שמתחבר עגלה- יש סלקלים נוספים שמתחברים לעגלה עם מתאמים (כמו סייבקס שהוא מעולה).

ועונה לעצם השאלה- כשהתינוק קטן בהחלה זה נוח שהסלקל מתחבר לעגלה כי אז מניידים אותו מהרכב לעגלה בלי שצריך להעיר אותו כשהוא נרדם. אבל זה לא כזה קריטי. 

באופן כללי- אני מאד רוצה מהג'ואי. החסרונות היחידים שראיתי בה זה הקיפול הגדול והגגון הקצר מדי לטעמי. אם האריכו את הגגון זה ממש מצוין ופלוס גדול

מקווה שהועלתי במשהו...

שיהיה בהצלחה ובשעה טובה

לנער היטב היטב.

ואולי מים רתוחים בטמפ' נמוכה יותר מאשר להכנת מטרנה.

אני פשוט נותנת את הדייסות האחרות כי קורנפלור באמת בעייתית

לתינוק 'מתחיל' מומלצות הדיסות של חברת מטרנה ולא של בטר & דיפרנט. הן עדינות ונמסות יותר.

דייסה בהכנה בייתית בלי שום תוספים והרבה יותר בריאה וטריה!

לכל הדייסות הקנויות יש איזה ריח תעשייתי שאני לא סובלת. ובכל מקרה אין לי מטרנה...

אני מכינה דייסת קוואקר פשוטה, על בסיס מים, ממתיקה עם קצת סילאן טבעי או עם אגס/תפוח מרוסקים וזה טעים, משביע ובטוח יותר בריא מהקנויות.

מתכון: מרתיחים כוס מים, מוסיפים חצי כוס קוואקר טחון. מחכים שיעלה קצף לבן ואז מנמיכים את הלהבה ומבשלים עוד 3-4 דקות.

אני מתכוונת לדיסת אינסטנט שמוסיפים כפית קטנה לתמ''ל.

בהמשך אתחיל להכין לו מחית ירקות ומחית פירות.

מרגילים אותו לאוכל מוצק?

ניסית אוכל אחר?

בטטה, פרי מרוסק, קציצה מעוכה.

הטיפול אנטיביוטיקה.

פוגע בהנקה? שאת חלשה ומיובשת וכאובה? זה קשה להניק ככה, ברור

זה לא פוגע באופן ישיר

קוראים לה מיה סגל, יש כאן שתי טלפונים, מקוה שהם עדיין נכונים כי זה מלפני שנתיים

054-8430-883, 052-7699-232

שתהיה לך לידה קלה ובריאה עם תינוק בריא ושלם.

תודה!

דולה זו ממש אופציה, אבל אני מתכוונת מבחינת הכנה,

מה צריך לדעת כדי לעבור את זה בקלות עם כמה שפחות לחיצות?

הבנתי שיש את הספר לידה פעילה,

אם יש עוד שיטות או משהו מומלץ, אשמח לדעת

כי היא רואה אותך ויודעת לתקן מה שאת עושה, ולבדוק איז שיטות הכי מתאים לך ולצרף.

מלכתחילה.

כדי למנוע נזקים לרצפת האגן.

ממליצה לך לעשות תרגילים לחיזוק השרירים שם כבר עכשיו, להגיע חזקה מראש. וחשוב לתרגל גם הרפיה של השרירים. אולי כדאי ללכת לפיזיותריסטית פרטי או דרך הקופה (אם תצליחי לשכנע את הרופא לתת לך. תגידי לו שהשרירים חלשים ויש רקע משפחתי). כדאי שמישהי שמבינה תראה מה מצבך עכשיו ובטח תמליץ על תרגול.

וגם עיסוי פרינאום אע"פ שזה לא קשור לשרירים.

איך אמורה להראות בדיוק בטן הריונית.

תמיד יש חכמים כאלה שהם בטח יודעים הכי טוב. "זה בן, אני בטוח/ה שזה בן" "זה בת -בטוח, הנה למה את צוחקת? סימן שאני צודק"

אז למה אני צוחקת? כי תמיד אומרים ההיפך מהנכון. עוד לא קרה לי שניחשו נכון...

תוקפים כי זה לא צנוע לדבר על הצורה של הבטן של האישה... מה נסגר??

מילא אם זה אישתו, שישאל אותה. וכמו שכתבתי לא הזכיר במילה את אישתו, נראה לי סתם עניין אותו ותו לא.

לא מתאים לי שזה יהיה לגיטימי שגבר , קל וחומר דתי, יסתכל לי על הבטן וייבחן עם לדעתו יש לי בן או בת.

שוב, לא אמר מילה על אישתו. מעניין גבר הריון. ברור. טוב שכך. לא זו הדרך והבמה להביע את הדברים.

לא אכפת לך אם גבר מסתכל עליך ומנסה לבחון מה יש לך בבטן???? באמת לא אכפת לך????

ואם היה מסתכל לך על החזה ומנסה לנחש את מידת החזייה זה גם היה בסדר מצידך?

כי מה אכפת לך על מה הוא מסתכל????

ואם לגבר יש עניין בהריון, בשביל זה יש לו אישה. הוא לא אמור לפנות לבמה ציבורית. בטח שלא ככה.

וכידוע, אנשים אוהבים להדבק למיתוסים.

אני אף פעם לא שואלת מה יש לי ולא הצלחתי לנחש לפי הבטן....

(רק לפי תחושת הבטן... פעמיים צדקתי ופעם אחת לא)

זה קשה להרגיש לבד בהריון,

הרבה קשיים צפים בשלב הזה, 

מה זה אומר "הוא מחליט להכניס בי"?

זה נפלא שאת משתדלת להכיל אותו ובאמת לא הגיוני שכל הכעס והתסכול יעוף עליך.

הייתי מנסה לייצר שעה נעימה, להכין אוכל שאוהב ולדבר,

לבקש שתהיו ביחד בקושי ושלא אחד נגד השני.

לנסות להבין מה הוא מצפה, מה היה רוצה שיהיה אחרת (גם אם אין מה לעשות, עצם זה ששמים על השולחן את הקשיים זה מקל) וגם לתת לך הזדמנות לדבר על הקשיים שלך ומה היית רוצה לשנות. 

(ואני לא יודעת אם זה העניין אבל אחרי הלידה לשקול לקחת אמצעי מניעה ולהחליט באיזה דרך מחליטים להיכנס להריון הבא כדי שלא יהיה מצב שרק את נושאת את קשיי ההריון לא פיזית אלא בעיקר ריגשית.)

ובאופן כללי- איך היא?

מתקפלת בנוח? כמה מקום היא תופסת? לילד נוח שם? וכו'

יש עגלות שידועות בכך שהם קלות אז היא לא אבל מבין העגלות הרגילות נראה לי שהיא יחסית קלה. שימי לב שעגלה קלה זה גם חיסרון כי זה אומר גלגלים קטנים וקשה יותר לנווט איתם. 

הקיפול שלה ממש פשוט (דורש 2 ידיים) אבל היא מתקפלת למצב די גדול נכנסת לכל רכב רגיל אבל לא סופר קומפקטית.

הבת שלי בת שנה וחצי והיא עדיין מאוד נהנת שם כך שלדעתי היא נוחה לילד.

יתרונות באופן כללי:

*גגון גדול (אין צורך להוסיף כיסויים נוספים)

*נוסעת בצורה חלקה.

*הילד יכול להיות ל2 הכיוונים וממש פשוט להחליף בין הכיוונים.

*הריפוד יוצא בקלות לכביסה.

*יש אפשרות לחבר מספר סל קלים שונים עם מתאמים. 

גם כן של מאמאס אנד פאפאס אבל דגם חדש שיצא כשהבת שלי נולדה.

היא יותר קלה מהסולה ומתקפלת מאד מאד קומפקטי. ממש קטן, יותר מרוב העגלות כנראה (עם האמבטיה צריך לפרק כמו רוב העגלות, אבל השילדה קטנה והאמבטיה קטנה גם כן אז זה לא נורא מבחינת מקום).

אם חשוב לך קומפקטיות אז היא עדיפה.

ייתכן שהסולה נוסעת טיפה יותר טוב אבל אין לי מושג. אם יש יתרון הוא לא משמעותי לעומת האחרים.

לארמדילו יש את הגגון הכי גדול, ממש כפול, אבל של הסולה גם יחסית גדול. והסולה ג'ינס נורא יפה .

גם בארמדילו הופכים כיוונים נורא בקלות.

אז אם אפשרי לכם להוסיף 100 שקל וחשוב לכם קיפול קומפקטי תשקלו את הארמדילו.

ייתכן שבוגבו בי 3 יותר קלה מהארמדילו אבל זה עוד 1000שקל לפחות..

זה ודאי שוב מעלה את הכל. פנקי את עצמך. מגיע לך! 

גרמת לי לבכות איתך..

אני לא מבינה אותך לגמרי,

אבל עברתי גרידה בשבוע 15.. והמחשבות האלה מוכרות..מאוד..

שתשמחי במהרה בידיים מלאות!!

וכנראה אצטרך לעבור שוב בערך עוד שבועיים..

זה קצת לא נעים כשמכניסים את הבלון ואח"כ קשה לשבת או להסתובב עם זה.

הצירים בהתחלה נסבלים אבל כמו כל צירים, המטרה של הבלון זה שתגיעי ללידה אז הצירים מתחזקים.

לדעתי לא שונה בכאב מלידה רגילה חוץ מחוסר נוחות זמני (עד שהבלון יוצא).

אצלי תוך 12 שעות הגיעה מ0 צירים ופתיחה לפתיחה 4 (לידה ראשונה).

24 שעות אחרי ששמו את הבלון, ילדתי.

או שצריך לקצר את החוט, או שההתקן זז קצת מהמקום. תלכי לרופאה שתבדוק.

ההנקות הליליות נצרכות עד גיל שנה לפחות. אני יודעת שזה נושא שנוי במחלוקת ושיש דעות אחרות. זו הדעה שאני סומכת עליה. זה קשור גם לגודל הקיבה, שעדיין לא מסוגל להחזיק מספיק מזון להרבה שעות, גם לפעילות המערכת החיסונית, גם להתפתחות הרגשית ולהתפתחות השכלית (בגלל חומרים בחלב שתומכים בהתפתחות המוח וצריכים להגיע בצורה רציפה - בגיל הזה המוח גדל מהר מאוד).

בשביל לקום כמו בן אדם בבוקר אני ממליצה לך ללמוד את הכללים להנקה בשכיבה ולשינה משותפת בטיחותית. ככה רוב האנושות הייתה עושה עד הדורות האחרונים (בעצם נראה לי שגם בימינו רוב האנושות נוהגת ככה, אבל בעולם המערבי זה פחות מבעבר). זה באמת לא נורמלי לקום כל הלילה. זה היה עושה אותי זומבי לגמרי אם הייתי מנסה לגדל ילדים ככה...

לא כזה משנה אם 27+ או 28+.

אני עשיתי פעם ב29.

לגבי חיסון לשפעת- לא יודעת, אבל יש עניין לעשות את החיסון בקיץ? אני ממש לא מבינה בזה.

אין צורך לצום לפני אנטי די

מזכירה לך אם הספקת לשכוח- החיסון קצת כואב והחומר קצת שורף. יכול להיות אח"כ שעוד תרגישי קצת כאב במקום.

בהצלחה.

כן, התבלבלתי, הכוונה לשעלת.

הלכתי היום והיא אמרה שאפשר לעשות רק ב28, אז שאבוא שבוע הבא.

עשיתי את השעלת ובנתיים בלי תופעות לוואי

לצינוריות חלב חסומות (גולות - יותר כמו אבני חצץ קטנות מתחת לעור ): למרוח קרם סמיך על המקום, להניח צמר גפן ספוג באלכוהול למאכל - 96-98% . ואם אין, אז גם ה70%הרפואי מצויין, רק צריך לשטוף אותו לפני הנקה כי הוא לא למאכל.

ואם אין גם זה - אז כל משקה אלכוהולי שיש בבית.

זה ימיס את הסתימה וישחרר את זרימת החלב ויחלים את השד.

לפטמות - למרוח קרם לנסינו כל הזמן. אין צורך לשטוף.

כדי להימנע ממצבים של סתימה בצינוריות עד כמה שאפשר, צריך להימנע מגודש: אם יש לך יותר מדי, תשאבי מעט, אבל רק עד הקלה (כדי לא להגביר מדי את ייצור החלב, ולא להיכנס למעגל קסמים של גודש - שאיבה - הגברת ייצור החלב - גודש - וחוזר חלילה. חלילה ).

ולהניח כרוב (לא לגזור, לא למעוך את העלים - צריך שהציפוי הפלסטי של העלים ישמר שלם. ככה הכרוב יעיל ולא מייבש חלב).

הקטן שלך חכם  - כנראה שבגלל הסתימה בצינוריות הוא מעדיף את צד שמאל השופע יותר (אגב, בדרך כלל צד שמאל שופע יותר). מה שצריך לעשות: לטפל בסתימה בצינוריות, ולתת לו מהצד הזה כשהוא לא מאוד רעב:

או בין האכלות או אחרי חצי האכלה מצד שמאל (ואת שאר ההאכלה מצד שמאל - לשאוב. להיזהר מלהגיע לגודש גם שם).

ככה הוא לא יהיה מתוסכל - כי כרגע מתרחש מעגל קסמים (הפוך מזה שתיארתי קודם) של סתימה - פחות ייצור חלב - התנוק לא רוצה לינוק מהצד הזה - סתימה - וחוזר חלילה. 

ולהבא - במצבים של סתימה, טוב לתת מהצד הסתום קודם, כשהוא עדיין שופע. זה פותח את הסתימות הכי טוב.

תהיי עם האצבע על הדופק - לא להשאיר שד גדוש מדי - להוציא עד הקלה.

ומצד שני לשחרר סתימה בצינוריות החלב ולתת לינוק כמה שאפשר יותר מהצד הסתום, עד שנפתח וייצור החלב מתאזן גם בצד הזה.

בהצלחה.

יש שם המון מידע על כל מה ששאלת!

מומלץ לעל אישה מניקה...

אני נעזרת בו המון!
 

בהצלחה!

1. נסי להיניק אותו באותו כיוון כמו בצד שמאל אבל כשהוא בימין - תחזיקי אותו צמוד למותן ימין שלך, כשיד ימין תומכת בו מתחת לגוף ולראש (התנוחה הזאת נפוצה בהנקות תאומים).

2. יש עוד שיטה לשחרר חסימות - קחי צנצנת זכוכית גדולה יחסית, תשפכי פנימה מים רותחים, תשפכי אותם החוצה, קררי את שולי הצנצנת ותצמידי אותה לשד כך שהפטמה כולה פונה אל תוך הצנצנת. לאחר זמן קצר הצנצנת תתקרר ותפעיל לחץ חזק על החלב שבשד לצאת. אולי כדאי לעשות את זה אחרי עיסוי בדוש חם.

מסוכן כשהשד סתום - לחץ אינטנסיבי כזה בלי יכולת של החלב לצאת עלול בבת אחת לסדוק את הפיטמה חלילה, ביחוד שהיא מתארת מצב רגיש על סף פציעה.

זה אמצעי אגרסיבי מדי לסתמה בצינוריות. זה טוב במצב של גודש.

תודה רבה לכן על העצות!!

עכשיו לצערי אני במצב כ"כ קשה (מבחינת פצעים וכאבים), שאני כמעט רק שואבת ומביאה לו שאוב,

כי להניק זה כאבי תופת... (כל האיזור רגיש לי נורא פלוס נקודות קטנות אדומות כאילו העור שם כבר פצוע לגמרי...)

אני חושבת שהמתוק שלי מוצץ קצת מידי חזק, הוא מצץ לי אתמול את הסנטר ועשה לי שם שטף דם שחבל על הזמן

אולי יש לכן עיצות או אפילו מידע על משחה כלשהי (אפילו שצריך לשטוף לפני) שיכולות להקל?

כל עיצה תתקבל בתודה ענקית...

אני ממש לא רוצה להפסיד את החיבור שלו אלי ולתת לו רק שאוב...

המסירות שלך להנקה מעוררת הערכה!

את חייבת יעוץ של יועצת הנקה.

השד קשה במקומות מסוימים? אם כן, אין מנוס מלעטוף בעלי כרוב במצבך.

לא ברור ממה שאת מתארת אם הרגישות היא בגל רקמות פצועות או בגלל סתימות וגודש.

ראית מה כתבתי לך אלכוהול?

בעז"ה החלמה מהירה.

אני בתחילת ההנקה סבלתי כ''כ מפטמות כואבות 

חמותי המליצה לי על זה ואמרה שמאז שהשתמשה בזה זה האריך לה גם את זמן ההנקה

מאז שמצאתי את זה פשוט ברכה והצלחה אחרי כמה הנקות כבר היה שיפור עד שהחלים לגמרי

אני מתארת לעצמי שהטישו היה לבן...

בשורות טובות..

המדריכה שלי הדגישה את זה שוב ושוב..

תחושות של מחזור אינן "הרגשה" לעניין טהרה.

בספרו של הרב אליהו זצ"ל הוא כותב "הרגישה שנפתח מקורה". המדריכה שלי אמרה שיש מעט מאד נשים שמרגישות את זה.

אז  לא רלוונטי לפה.

לפותחת - מה היה גודל הכתם? רק אם הוא גדול מגריס ואם הוא על בד ישר בלי קפלים (כלומר, אם תפרשי את הטישו אז יהיו הרבה כתמים קטנים שביניהם שטח לא מוכתם כי היה מקומט, מקווה שהבנת). גרוס אני לא זוכרת כמה זה, אולי עיגול בקוטר 2 ס"מ, ממש לא זוכרת..

בכל אופן, התחתונים היו צבעוניות אז זה לא אוסר.

הרב שלנו גם כנראה לא אוסר על טישו, אבל גם אם שלכם אוסר תנסי להיזכר אם זה היה כתם כזה גדול שיישאר גדול גם אם תפרשי את הטישו.

לפי התיאור שלך ברור לי שהרב שלנו היה אומר שמותרים, אבל אני לא יודעת מה הרב שלך היה אומר.

בכל מקרה כנראה צריך לחכות עם יחסים עד לברור העניין, אבל ממש לא לאסור את עצמכם. זה יכול לסבך אתכם סתם!!