פורום הריון ולידה (עמוד 4334)

@פיגא

אבל נראה לי כמו התעללות בתינוק.

ולא רואה סיבה שישפיע על הצמיחה בעתיד. להפך - השיער יסמיך.

שיעור של תינוק זה דבר דינאמי.

יכול מאוד להיות שינשור מעצמו בעוד כמה חודשים.

 

יש הרבה תינוקות עם שיער בפנים, בפאות, בין הגבות. וזה יורד.

 

 

סביר להניח שזה ינשור לבד, ממש התעללות וזה רק יעודד את הצמיחה

מסכן. אל תעשי לו את זה. השיער אצלם כל הזמן משתנה. הם יכולים להיוולד שעירים ובמשך הזמן להפוך לקירחים.

לאיודעת בן כמה הוא אבל גם לבת שלי היו שערות בכל מיני מקומות בפנים וזה יורד.

וגם מה שלא, זה מתארגן נורמלי.

מה שבטוח שאם תנסי להוריד תכאיבי לו בטירוף וגם תחזקי את השיער.

אבל מאד קשה להתקבל את צריכה להיות נוכחת הרבה בכל הפורומים כדי להתקבל!

אף פעם לא לסמוך על זה במאה אחוז.
בעניין ההפרשות- אני לא יודעת לענות לך,
אצלי הייתי מזהה ביוץ בגלל דברים אחרים,
כל אחת צריכה ללמוד לזהות על הגוף שלה את הסימנים.
אולי תהיה מי שתדע לעזור לך.

בזמן ההנקה. במיוחד אם את לןמדת את זה לבד. כי אין לך איך להתנסות בצורה שתהיי בטוחה שזה זה.

בעיקרון ברור שיכול להיות ביוץ בזמן הנקה. מתישהו הוא אמור להגיע ואצל כל אחת זה מגיע בזמן אחר.

אבל האמת מהתיאור לא נשמע שזה זה. ההפרשות בד"כ מתגברות ולא משהו נקודתי קצרצר של פעם אחת.

גם לי גילו ואני צריכה ללדת ולא היה לי תור זמין לרופאה אז 

באותו יום רופאת משפחה נתנה לי מרשם לאנטיביוטיקה ולקחתי..

 

האחות אמרה לי שזה אכן לא טוב לעובר ולי להתחיל לידה עם דלקת כזו.

 

רפואה שלמה ולידה קלה!

קשה לקבוע תור, תמיד כדאי כמה שיותר זמן מראש.
מקסימום, ח"ו לא יהיה בזה צורך- תבטלי.
לא מחייבים אותך בכסף עד הבדיקה עצמה, עד כמה שידוע לי.
בכל מקרה, לא יקבעו לך את זה ללפני שבוע 11 שזה הזמן שבודקים, אז אין לך הרבה מה להתלבט.

הזמן של השקיפות הוא בין 11 ל13 ושישה ימים.

נורמאלי - כלומר קורה בהריונות.

הגידים/הרצועות מתרופפים ועצם הזנב זזה מעט מהמקום.

 

את יכולה מאוד להקל על הכאב אם תקפידי על תפריט עשיר בסידן וויטמין D - גבינה לבנה, ביצה או שתיים ליום, דגים, טחינה גולמית מלאה וגם ירקות עלים.

 

את יכולה לגם לפנות לטיפול אצל אוסטאופת או לבקש הפניה לפיזיותרפיה.

לא לשבת עם כל כובד המשקל על הישבן - לשבת ברגליים משוכלות (רגל על רגל) ובעמידה רצופה (בישול/ניקיון) להטות את הגב מעט קדימה כדי להוריד את כובד המשקל של הבטן מעצם הזנב.

 

כדאי לטפל עכשיו ולהגיע ללידה ולתקופה שאחריה מחוזקת בעז"ה.

מתכופפת בצורה נכונה ולא מרימה דברים כבדים..

לפני,או לעשות טיול אחרי הארוחה וללכת למקווה

וכך אף אחד לא יחשוד רק לזכור להקפיד לא לאכול בשר יד לאחר הטבילה!

אנחנו אף פעם לא מטיילים אחרי הארוחה..זה לא יהיה מוזר? בנוסף שהארוחה תהיה בזמן של הטבילה..

בקשר לאופציה לטבילה לפני- רבנים מתירים דבר כזה? האם בלנית תסכים לבוא לדבר כזה? אולי תחשוב שזה לא כ"כ דחוף?

זה בהחלט שווה שאלה.

זה משהו שיכול להיות מותר, כלומר, אין בזה איזה חיפוף, לעומת לספר לאמא שלך שזה לפגוע בצניעות (לא אומרת לך לא לעשות את זה, רק משכנעת אותך שכדאי לשאול כי יש בסיס לשאלה למיטב ידעתי).

 

אולי תגידי שאת רוצה לבקר חברה שמזמן לא ראית, ואפשר רק אחרי הדלקת נרות אז שיחכו לך קצת?

בשעת הדחק מתירים.

אבל אחר כך צריך לברר עם הבלנית - וכשמדובר בעיר גדולה, צריך לברר עם רב מחלקת המקוואות - וזה יותר מסובך.

יש ערים שבהם יש מדיניות של לאסור לחלוטין טבילה מבעוד מועד ביום השביעי (על פי כל כללי ההלכה). אפילו לטובלת נכה שצריכה הסעה הלוך וחזור בערב שבת, ועזרה מיוחדת במקווה, יש ערים שבהם רב המקוואות לא יפתח את המקווה ביום שישי לפני שבת.

פעם קרה לי אותו דבר, שאלתי רב ומותר לטבול אחרי הארוחה. זה דווקא נחמד, טיול אחרי האוכל ואף אחד לא יודע.
אגב, בחו"ל ככה זה ברגיל כי תמיד עושים שבת מוקדם.

זה יהיה השבת, אוף כל פתרון יראה מוזר, אנחנו אף פעם לא מטיילים אחרי הארוחה ואני. לא הולכת לבית כנסת אף פעם ואם כן בפעמים נדירות אני הולכת עם אמא שלי..
בא לי לבכות... למה זה צריך להיות ככה?

חשבתי שכתבת את ההודעה ביום שישי.
אז מקסימום יבינו, את עושה מצווה חשובה.
וזה דווקא בעיניי מעולה שזה שבת מוקדם,
ככה אתם נהנים מטיול ורוגע אחרי המקווה ולא ישר לארוחת שבת.
אל תבכי, תזכרי שאת עושה מצווה חשובה מאד שנשים מסרו עליה נפש...
אני מדברת מנסיון, קרה לי בחו"ל אצל ההורים של בעלי בליל שבת כשבמוצ"ש היה איזה חג.
לא היה מצב לא לטבול. וזה קרה לי שנה אחרי זה עוד פעם...
ואני תמיד אומרת לעצמי שבסך הכל אני מקיימת מצווה ולא חלילה עבירה, אז יבינו... אלה החיים!!
ואולי תספרי לאימך שתחפה עלייך כשתרצו לצאת לקראת סוף הארוחה, שלא ישאלו אתכם שאלות מביכות.

אם תגידי שאת לא מרגישה טוב, או שסתם בא לך לבטל את השבת לא יקבלו את זה?

זאת שבת מחוברת לשבת.. אם לא נבוא ההורים שלי ישארו לבד..

אשתדל לקבל את המצווה בשמחה..
בעז"ה שאבשר בשורות טובות..

עם כל הרצון לדיסקרטיות.

אם החשאיות הזו גורמת לך לכזאת עוגמת נפש גדולה- אולי תשקלי פשוט לשתף את אמא שלך וזהו.

נכון שקצת לא נעים, אבל בכל זאת גם היא אישה ובטח עברה מצבים כאלה, וזה יכול למנוע ממך הרבה תסכול ובכי וכו'.

אולי מוטב להמיר את כל החשש והקושי בקצת חוסר נעימות מאמא וזהו.

אני טבלתי רק כשהייתי בבית. התארגנו ונסענו בהתאם...

לא בא בחשבון שלא נגיע להורים שלי, אמרנו להם מזמן, כל הילדים נשואים והתארגנו ככה שנגיע ואם לא אנחנו הם יהיו לבד וזה לא נחמד בשבת+ חג
אנסה לבקש שלא תהיה תפילה מוקדמת ואם זה לא יעזור אשתתף את אמא שלי.. מה שקצת מרגיע זה שרק אנחנו נמצאים וההורים כך שלא תהיה אי נעימות מאחים ..

היא תבין לא?

את גיבורה ...

יכולה לעודד  שיש משהו קסום בטבילה בליל שבת

וגם שכמה שמתעסקים במצווה ומתאמצים בה מחוברים אליה יותר.

מבינה את הקושי לחוג לבד וגם שהטבילה נופלת על זמן קשה גם לי היה ככה.

מענין מה דעת בעלך כדאי להתיעץ איתו כי זה משותף לשניכם..

ובקשר להריון אני ממליצה  מנסיון על בדיקות ביוץ ...

לא תמיד הביוץ במקווה רק למי שיש לה 28 יום משהו כזה לא?

ככל שמתאמצים על המקווה יותר יש אחר כך נחת ושמחה מיוחדת - מרגישים ביחד במיוחד.

 

בקש לביוץ, אין בעיה שהביוץ יהיה אחרי המקווה, הבעיה היא רק אם הוא לפני. אז מי שהמחזור שלה 28 יום או פחות, או שהדימום ארוך במיוחד, כדאי שתבדוק. גם אני השתמשתי בבדיקות ביוץ וזיהיתי שזה לפני. מצטרפת להמלצה.

צריך לבדוק כי מי אמר שהם יקימו יחסים דווקא ביום הזה?

יש כאלה שיש להן 45 יום....

לכי תדעי מתי זה..

עד חמישה ימים לפני הביוץ אפשר, והזרע אמור להישאר פעיל. אני מניחה שככל שהיחסים קרובים יותר לביוץ זה מעלה את הסיכויים.. אבל ממש לא צריך באותו יום.

הבעיה העיקרית היא שאי אפשר הפוך, כלומר ביוץ ורק אחריו יחסים. אולי גג 12 אחרי לפי מה שקראתי.

ואם בכלל..

יום כן יום לא זה מעלה את הסיכוי וכל יום מעלה עוד יותר

לא הייתי הולכת להורים שלי באותה שבת.

נשארת בבית וטובלת לי בשקט.

 

לוחושבת שיש היתר הלכתי במצב כזה לטבול לפני השקיעה.

ולשתף ת'אמא- לא נרא'לי מתאים כ"כ.

 

לפי דעתי- להישאר בבית ולבוא שבוע אח"כ או מתי שיתאפשר להורים, לא?

 

ככה אני הייתי עושה, בכל מקרה...

 

אין בעיה הלכתית לשתף את אמא כשאין בררה ובודאי שבמקרה הזה יש מצוות כיבוד הורים ( ספציפית פה, שנראה שתהיה להם עוגמת נפש גדולה להיות לבד), נראה לי הכי הגיוני לשתף את אמא אם לא מצליחים למצא סיבה לצאת לטבילה, יש ענין גדול לדיסקרטיות בטבילה, אבל לא צריך להשתגע בשביל זה ובמקרה מיוחד מותר לומר לאמא/ מישהי קרובה שיכולה לעזור

אולי יש חברה שגרה באזור ותאכלו אצלה בערב שבת? (כי יש מלא ארוחות...)

אולי מישהו/מישהי שאתם חייבים לבקר ולכן מבקשים להכניס מאוחר?

לדעתי, לא שייך שאמא יודעת שזה ערב טבילה ואתם מקיימים את המצווה אצלם בבית.. אם שיך, זה רק אם בעלך ממש מסכים שהיא תדע.

 

אמא יכולה להיות בסוד העניינים ולהבין מכך שאת המצווה מקיימים אצלה בבית...

אבל בעלי בחיים לא היה מסכים שתדע מתי, אם אנחנו אצלם (גם אם אנחנו לא אצלם, אבל אז זה יותר קל). אולי יש בעלים אחרים שמרגישים אחרת, אבל צריך לשאול את דעתו בנידון...

ונכון שמבחינה הלכתית יבשה, זה יותר עניין שגברים לא ידעו, אבל הרבה מרגישים בעיתיות שגם נשים, לפחות קרובות משפחה ובייחוד אם נמצאות באותו בית ידעו גם כן.

ואם בעלה מסכים בלב שלם, אני חוזרת בי, אבל זו צריכה להיות גם החלטה שלו, לדעתי, ולכן כתבתי את זה.

ברור שאנסה קודם אופציות אחרות ורק אם לא אצליח אשתף את אימי.. בנוסף אנחנו ישנים ביחידה נפרדת לגמרי שאפילו לא בתוך הבית..
על איזה בדיקות ביוץ אתן ממליצות? המחזור שלי הוא כל 30-35 יום לא קבוע בטווח הזה
יש סיבה להילחץ? ב"ה נכנסנו עם הפעוט מייד אחרי החתונה..ולא מנעתי עם הורמונים..עוד שאלה- מה נקרא מחזור ארוך?

כל יומיים. הבדיקות לא יועילו לך הרבה כי את היחסים צריך במילא לפני הביוץ, והן רק יוסיפו לך לחץ.

אתם פשוט פורשים ליחידה שלכם אחרי הסעודה, ואת תלכי לטבול..
הם לא חייבים לדעת מה עשיתם אחרי שהלכתם..

אם מתגלה בהריון חשוב מאד לטפל כדי שלא יהיה פעיל בזמן הלידה.

כמו ההרפס בשפתיים בפנים רק למטה

סכנה לתינוק שיפגע בו וידבק. יולדים בקיסרי

לא כאב רק הרגשתי אותו ואחרי כמה ימים עבר

 

זה היה הרפס? מה עושים עם זה?

את זה לפני הלידה כשמגיעים לחדר לידה? זה חלק מהנוהל?

Michel Odent, רופא נשים ומיילד ידוע, אמר ב-"Midwifery Today", שאין שום בעיה עם הרפס כרוני. במקרה זה גוף האישה מייצר נוגדני IGG להרפס שחודרים דרך השליה. במילים אחרות, לרגע הלידה התינוק מוגן מפני הרפס. במחקר

 N Engl J Med. 1987 Jan 29;316(5):240-4

שנעשה ע"י

Prober CG, Sullender WM, Yasukawa LL, Au DS, Yeager AS, Arvin AM

 

בקצרה, זה מה שהם מצאו:

 

בדקו סיכון לזיהום התינוקות בוירוס הרפס רגיל (HSV) אצל אמהות נגועות בהרפס מסוג 2 (כלומר, זה שבמערכת הנשית) שילדו בלידה רגילה. אף אחד מתוך 34 תינוקות לא קיבל זיהום.

נבדקו דם מחבל הטבור או דם תוך שבועיים לאחר הלידה  אצל 33 מתוך 34 תינוקות, ואצל כולם הדם הכיל כמות משמעותית של נוגדנים נגד הוירוס המדובר.

 

 

 

It is not a problem if it is a recurrent herpes (= if it is not the first attack). In this case the mother has developed antiherpes IgG that cross the placenta and the baby is protected, even if there are active lesions at the time of the birth.

N Engl J Med. 1987 Jan 29;316(5):240-4.

Low risk of herpes simplex virus infections in neonates exposed to the virus at the time of vaginal delivery to mothers with recurrent genital herpes simplex virus infections.

Prober CG, Sullender WM, Yasukawa LL, Au DS, Yeager AS, Arvin AM.

We studied the risk of herpes simplex virus (HSV) infections in neonates exposed to HSV at the time of vaginal delivery to mothers with a history of recurrent genital HSV infections. None of 34 infants exposed to HSV type 2 acquired an HSV infection. On the basis of this sample, the 95 percent confidence limit for the theoretical maximum infection rate is 8 percent. Cord blood or blood obtained during the first two weeks of life was available from 33 of the 34 exposed, uninfected neonates. All 33 of the samples possessed demonstrable neutralizing antibody to HSV type 2, and 79 percent had titers above 1:20. These results were compared with those in a previously studied group of neonates with HSV infections; the latter infants were significantly less likely at the onset of symptoms to have demonstrable neutralizing antibody to HSV type 2 (P = 0.000148) or to have titers above 1:20 (P less than 0.00001). We conclude that given the low attack rate, empirical antiviral therapy is not warranted in all infants of mothers with recurrent genital HSV infection who are exposed to the virus in the birth canal. Our findings suggest that the presence and titer of neutralizing antibody to HSV contribute to the low attack rate.

איך מזהים? זה סתם פצע למטה?כי היהלי איזשהו פצע למטה בשפתיים 

האם לפני לידה הם בודקים?

מה אמורים לעשות אם נראה שזה עבר לי?

קרובת משפחה שלי ילדה לאחרונה, ולאחר הלידה כשלתינוק גילו איזו בעיה התברר שזה כתוצאה מהרפס פעיל בלידה. ( ו היא לא ילדה תוך כמה דקות, שאז אפשר לטעון שלא הספיקו, היא היתה 26 שעות בחדר לידה) אז כנראה כל אשה צריכה לשאול את הרופא נשים שלה.

שב"ה תפסו את זה בזמן, אחרת הנזק בלתי הפיך.

לא יודעת אם זה היה הרפס בכלל. זה היה פצע על השפתיים שעבר אחרי כמה ימים. לא כאב רק הרגשתי שיש פצע.

 

איך אפשרלדעת מה זההיה?

חצ'קון הורמונלי מן הסתם .

הרפס הוא מאוד כואב, זו בדרך כלל רצועה או מקבץ של פצעים שלפוחייתיים. גם מרגישים חום ונפיחות במקום.

 

ואם זה עבר, עבר ונגמר ב"ה.

את שניה אחרי לידה.
את חייבת עזרה.. בעלך יכול לעזור?

ולגבי ההספק- ככה זה בחודשים הראשונים.. הם הרבה על הידיים, ועד שאת מתחילה לעשות משהו, צריך להאכיל/ להרדים.. צריך להנמיך ציפיות.

או שהוא עמוס בעבודה?
אולי בעביסיטר קבועה ולתת חלב שאוב באחת הארוחות ואז תרוויחי קצת שינה באמצע היום?

כמה רעיונות
א. לשים את הגדולה ליותר זמן אצל המטפלת, למצוא נערה (אפשר צעירה) שתקח אותה משם בהלוך ובחזור או רק בהלוך בתשלום - לא אמור לעלות הרבה כי זה סה"כ לקחת אותה למטפלת.

ב. להכיל את זה שהבית יהיה מבולגן ולא מתוקתק בתקופה הקרובה עד שתתאוששי- לפחות כמה חודשים.

ג. להמשיך לקחת ברזל+ויטמינים כמו לפני הלידה

ד. יש אפשרות לעזרה? משפחה? לא להתבייש לבקש.

ה. לעשות רק את ההכרחי ביותר בבית - לא נורא אם הכביסה לא תהיה מקופלת, הצעצועים ישארו כמה ימים על הרצפה, ואם תאכלו אוכל פשוט במשך השבוע ובשבת. אפשרי שבעלך יבשל? דברים פשוטים ומזינים כמו עוף, אורז, ועוד.. (לאכול בחד"פ לתקופה קצרה כדי שלא תצרכו לשטוף כלים)

אני במצבים האלה, קודם כל ישנה כשהתינוק ישן (בבוקר לאחר שלקחת את הגדולה למטפלת), ואחר כך אם נשאר זמן עושה דברים בבית

מצטרפת מאד לעניין הבייביסיטר או נערה שתיקח ותביא את הגדולה כדי שלא תצטרכי לצאת מהבית בכלל.

נראה לי מאד מעייף לצאת עם תינוקת ככ קטנה ועוד פעוטה. אני כבר הייתי מעדיפה להישאר בבית עם שתיהן ולא לצאת..

 

בקשר לבית:

אני מקווה שבעלך עושה קניות. הוא צריך גם לעשות כלים, וכדאי שיבשל מה שהוא יכול - אפילו חביתות וסלט, שיכין לך גם ארוחת בוקר לפני שהוא הולך לעבודה. ואוכל מבושל רציני אם אפשר שמישהו מהמשפחה ישלח קצת..

זה ממש קשה. את לא אמורה לעשות הכל כרגיל, בכלל לא. הבעל יהיה קצת עמוס אבל לא יקרה כלום, ואם אפשר שיוריד טיפה שעות בעבודה, יבוא קצת קודם או ילך מאוחר יותר בבוקר.

 

ניקיון - עוזרת.

 

כביסות - זה פחות נורא כי זה רק להניס ולהעביר למייבש (מניחה שיש לך מייבש), אז גם אם בעלך לא יודע לעשות זה פחות בעייתי. לפחות כך אצלי.

 

לפעמים כבר לא נעים לי לבקש עזרה, כי הוא עובד קשה , הוא קם בחמש וחצי ומתחיל לעבוד מוקדם וחוזר בחמש אחה"צ.

לפעמים הוא הולך לישון מאוחר בגלל העזרה בבית ואז הוא עיף בעבודה..

מקווה שנמצא פיתרון, אולי באמת לשים את הבת יותר שעות אצל המטפלת.

היום הזה התיש אותי ואני לא מצליחה כבר לתפקד..

כשבעלי חוזר בצהריים - הוא הולך לישון שעה- שעתיים וזה ממש מרענן אותו.
אני מסיימת מוקדם ממנו אז אני ישנה מוקדם יותר
כן - זה בא על חשבון הזמן שלנו יחד אבל זה נותן לנו כוחות להחזיק את הבית..

כן. דימום לא כמו מחזור. אנחנו שאלנו ואמרו שזה לא אוסר

והיו ממש מעט דימומים, כבר באותו יום עשיתי הפסק.

עברו כמה שנים טובות...

כואב הלב על כל האימהות שהעליבו אותן שהחלב שלהן לא מספיק טוב, על כל התינוקות שנאלצו לעבור לתמ"ל סתם, סתם, רק בגלל שהעקומה לא הייתה מספיק טובה.

תודה שעדכנת.

כל אמא יודעת אם התינוק שלה בסדר או לא.

אם התינוק מרגיש טוב, מתפתח טוב ומתנהג  לפי הטבע שלו - אז הוא בסדר.

ואם הוא לא בסדר - אז הולכים לרופא ילדים טוב ובודקים יחד אתו מה הסיבה. ומטפלים בה.

למה אתן בכלל מרשות למדוד את התינוקות שלכן? להתלונן אחר-כך?..

גם זה יכול לקרות...

של תינוקות (ממקומות שונים בעולם, הנקה ותמ"ל) וככה הסטטיסטיקות יותר מדוייקות - גם לטובת הקצה של הרזים אבל גם לכיוון של השמנים.

אבל אני מקווה שבטיפת חלב מספיק חכמים כדי להבין שבהנקה אם הילד שמן אז זה ברכה ואין כ"כ מה לעשות עם זה בכל מקרה...

תראי, אם יש מעל 8 אלפים ילדים בסטטיסטיקות זה אמור להתאזן נורמלית ובאמת רק מי שבקצוות יהיה בקצוות... בין אם זה רזים, ובין אם זה שמנים מדי. 

לכן תינוקות בסיכון להשמנה סווגו כנורמאליים.

בהמשך עלו קולות מתנגדים שאמרו שדווקא התזונה של התינוק האמריקאי הממוצע די רחוקה מהאופטימלי (אחוזי הנקה נמוכים, במחצית השנה השנייה גם אחוזי ג'אנק פוד גבוהים), וגם מבחינה גנטית נראה שהאוכלוסייה באמריקה נוטה להיות גדולה מהממוצע, ובשורה התחתונה זה יוצא שהנורמלי של העקומות הוא בעצם בצד העליון של הסקאלה ביחס לאוכלוסיית העולם.

העקומות החדשות בנויות בצורה מאוזנת יותר, ועל פי חתך רחב של תינוקות מאזורים שונים בעולם.

בבקשה

-לא תמיד רואים משהו. לפעמים יש הרגשה גם בלי מראה חריג.

-השלב בו את נמצאת בהריון שלישי- זה בדיוק הזמן!! ברוכה הבאה

תבררי איפה אפשר לקנות גרביונים דרך הקופה שלך. ממליצה על בית האורטופדייה.

גרביונים ממש עוזרים, גם לתחושה הכללית . אמנם זה סיוט, במיוחד בקיץ... אבל בלעדיהם לפעמים בלתי אפשרי. ומהריון להריון זה הולך ומתעצם. 

בהצלחה! תרגישי טוב.

מה זה אומר שזה מתעצם? זה אומר שתמיד יהיה לי ככה?
לוחץ לי לשבת ככה

הכוונה שזו תופעה שהולכת ומתחזקת מהריון להריון. זה תורשתי. גם לאמא שלך היו וורידים בהריונות?(אגב, וורידים באופן כללי יש גם לגברים. אולי משם ירשת את זה...)

 יש נשים שסובלות מוורידים גם לא בהריון.  כשמדובר על טווח ארוך יש כל מיני טיפולים- לא בזמן הריון.

את מרגישה אותם רק במפשעה? ולא במקומות אחרים ברגליים?

אולי שווה להתיעץ עם רופא.  

ברגליים בכל מקרה לא ראיתי
אני מרגישה רק באיבר למטה, שהכל צונח נפוח ובולט.
אברר אחרי ההריון מה ניתן לעשות

או בעזרת טייטס. וגם מדי פעם לשכב עם הרגליים למעלה.

מה שעשוי להקל עכשיו:

גרביונים (ואם לא עכשיו אז בהמשך מן הסתם הצורך יחריף)

כמו שכתבו לך- לשכב ולהרים רגליים.

ואפילו- לשכב במיטה צמוד לקיר ולהרים את הרגליים ב90 מעלות על הקיר. לשכב כך  כמה דקות . ממש מזרים את הדם טוב ומרגיע את הכאבים של הוורידים

להוריד לפני המקוה

אחרת - הרב שלנו הדריך אותי לנקות היטב עם ספוג בזמן החפיפה.

אם את מקפידה על סידור גבות אז את צריכה להוריד לפני.

ואם לא אז לא חייב.

שלפחות לפי חלק מהפסיקות (אני חושבת ששונה אצל ספרדים)
גם למי שרגילה להוריד, בדיעבד שיער אינו מעכב טבילה!!
ולכן - א. אם יש קושי מבחינה מסויימת למשל קןסמטיקאית לא זמינה - זה לא מעכב
ב. אם גילית אחרי הטבילה שערה שנשכחה אין ממה לחשוש!

על כל מה שקשור לשיערות שעושים לפני טבילה כך שאם נתקעים זה לא יהיה בעיה כלל (גם לא בדיעבד. כגון אם נתקעת בלי סכין גילוח או קוסמטיקאית לא זמינה וכו').

א. לפי התיאור לא בטוח שמדובר בדלקת
ב. אם עובר לבד לא צריך אנטיביוטיקה.. דלקת על רקע סתימה בצינורית חלב בהחלט יכולה לעבור אם הסתימה השתחררה!
אם נראה לך שמשתפר לדעתי את יכולה להיות רגועה. כמובן אם יחמיר/יעלה חום וכו ודאי לפנות מיד!
תרגישי טוב!

אני מאוד מקפידה על סטריליזציה של הכלים.

נראה לי שהייתי משתמשת אבל אולי אם הוא ממש קטן אז לא

הרתחתי אותה לפני המון זמן. להרתיח שוב 5 דקות? או להשרות במים אחרי שרתחו?
ואיך כדאי לנקות סתם בין שימוש לשימוש?

מה היה יכול לקרות בשלושת החודשים האלה אם הכל נמצא בקופסא סגורה?

אולי שומרת ואז אם אין ברירה משתמשת

אבל אם הוא רגיש-לא

אם את נורא נקיה כן זה בטח נקי...

 

כשלי היו הרבה דימומים,כמעט על כל דימום הייתי הולכת להיבדק, גם לי היה היפרדות ואחרכ גם מהטומה..
אם את לא רגועה, לדעתי-לכי להיבדק.
בשורות טובות!

נשמע שהגוף מוציר שאריות ישנות אם זה דם יבש..

א. לגהי הריח- הרבה שעות יכול להיות הגורם, בפרט בקיץ. תנסי לעקוב. אם חלילה יש בעיה זה יהיה בכל הפרשה ולא רק אחר שעות עם התחבושת. אז תשימי לב לצבע ולריח כשהתחבושת חדשה.
ב. כמו שהתחלתי לנעלה- לשים לב לצבע ההפרשות ולצמיגותם. אם במקום להראות כמו דימום מתחיל להראות יותר צהבהב וסמיך זה חשוד..
ג. כמובן אם עולה חום חשובה בדיקה בהקדם ממש (באותו יום או למחרת).
תרגישי טוב!

צמיגיות? מידי פעם...
אני מרגישה שמשהו לא תקין בהפרשות שלי:-/

אם את אחרת אז תתארי את מצבך..
אחרי לידה? באמצע החיים? באיזה שלב במחזור...
אם מדובר באנונימית הראשונה, אם את אחרי לידה ולא נראה לך בסדר ההפרשות פשוט תגשי להבדק ותצאי מידי הספק..

אחרי לידה.
ההפרשות שלי על ההתחלה היו מוזרות.
מאחרי בית החולים, אולי גם שם מעט דימומים וכמה פעמים של מלאאאא דם. כמעט איבוד הכרה ואז התייצבות ושוב קצת דם... לפעמים גם הרבה.

אם משהו לא נראה תקין גשי לרופא נשים. תמיד עדיף לבדוק.
קודם תארת הפרשות צהובות, אחר כך דימומים..
לא הבנתי את כל התיאור ואני גם לא רופא נשים
גשי להבדק ותהיי רגועה..

זאת לידה ראשונה?

 

זה המשך של אותן התכווצויות. כמובן, במידה והכל תקין.

יותר ויותר בלידות חוזרות..

לי היו כאבים וזאת היתה הבעיה.

ידעתי שהמצב גרוע, וכל פעם שעמדתי יותר מדי זה נעשה סיוט.

אין לי מושג אם זה מתאים לתאור שלך אבל זאת אפשרות שכדאי לבדוק.

לשניהם את צריכה הפניה.

אם רופא הנשים שלך יעקם את הפרצוף אפשר לבקש גם מרופא משפחה (וצפי לעיקומים, רופאי הנשים מזלזלים בזה לחלוטין. לי הרופא אמר שהוא " לא ימנע ממני ללכת אע"פ שאני לא צריכה" בשעה שכבר היה לי אבחון של צניחה מאורוגניקולוגית. אם לא הייתי מצפה לזלזול לא היה לי נעים להתעקש. אז בואי מוכנה).