פורום הריון ולידה (עמוד 4337)

תודה!!

הרב אמר שאנחנו לא אסורים..

אז תבררי את זה בהקדם,

כי לא צריך להחמיר במקום כזה..

תרגישי טוב!

ימים פלוס שבעה נקיים ולאחר מכן מקוה ורב מוסמך אמר לי זאת כך שלא פשוט לקבוע ישר שהיא מותרת צריך לשאול רב!!

מכתם לצערנו ...

בכל מקרה, מה עשיתם כדי להיטהר? רגיל כמו אחרי מחזור? 5+7 ימים כולל בדיקות והכנות לפני המקווה?? צריך/כדאי להגיד לבלנית שאני בהריון? עוד לא רואים עלי...

אוף... שונאת מקווה!!

הכי טוב לשאול רב ולא בפורום כי כל מקרה הוא משהו אחר!

לא שאני חלילה מערערת על הרב, פשוט מעניין אותי כי גם אני מדממת בהנקה, אבל אני חושבת שזה מחזור,  וגם הרב אמר לנו שצריך להיטהר כרגיל

אחרי שמלא זמן לא ענו לנו במכון פועה והשארתי הודעה כתובה, ענו לנו במייל שאנחנו אסורים וצריך לשמור ולטבול בדיוק כמו במחזור רגיל.

היום (לפני שראיתי שהחזירו תשובה במייל) התקשרתי למכון פועה ודיברתי עם רב ששאל מלא שאלות ושמע את כל הפרטים. הרב אמר שאנחנו מותרים, ורק אסור לנו להיות יחד עד ש24 שעות אני נקייה לגמרי מדם (לא צריך בדיקה).

בקיצור, אף פעם אל תחליטו לבד, גם אם נראה שברור שאסורים!! ותחכו למענה טלפני ישיר-זה הרבה יותר נכון ומדוייק מהודעה כתובה שחסרה פרטים...

תודה לכל העונות!!

אחרי מקרה שהיה נראה לי שברור שאסורים ורב התיר למדתי תמיד לשאול,

אף פעם לא  לפסוק לבד

שזו אכן המדיניות של מכון פוע"ה (לא לשמש 24 שעות מראיית כתם) אבל פוסקים אחרים מתירים לשמש גם בזמן כתמים.

וכל אחת תשאל את הרב שלה.

ויכול להיות גם בחילות שקשורות להריון.

הכל אפשרי

ובשעה טובה

שירד לך ההמוגלובין.

לי קרה משהו דומה וגילית שהוא ירד ומסתבר שמצב כזה (אנמיה בהריון) יכול לגרום לבחילות.

בקיצור, אולי כדאי לעשות בדיקות דם.

הרופא אמר לה ששליש שלישי חוזרים התופעות לפעמים

חשוב לעשות אולטרסאונד עד שבוע 13

היה לי פרסיל ולא הוריד כתמים, החלפתי לאריאל ומאז הכל יורד.

90 אני עושה רק למגבות ולפעמים למצעים. זה הרתחה והורס בגדים.

אני ממלאה רק חצי מכונה ובוחרת תוכנית ארוכה.

60 מעלות זה מספיק, ואם לא מעמיסים אז יש מקום לכבסים להיחבט בתוך המכונה וככה להתנקות טוב.

כל זה אם המכונה מוצלחת... תנסי. וגם - אני משתמשת בנוזל כביסה כי במכונה הקודמת (הלא מוצלחת) האבקה סתמה את המכונה. 

90 מעלות לכביסה רגילה זה יותר מדי.

לי יש את המקורי וכתוב ברכיבים שזה עשוי משמן שקדים מתוק.

פשוט מפסיקים ללמד, מודיעים בזריזות למנהל/מזכירה והולכים הביתה להתארגן ללידה.

הסיכוי שזה יקרה הוא לא גבוה במיוחד.

ואין שום דרך לשלוט על זה.

אפשר להתפלל שזה לא יקרה.

שיהיה בשעה טובה!

שבחודש תשיעי היא תמיד באה עם כוס מים לכיתה שבמקרה ותהיה לה ירידת מים היא "בטעות" תשפוך על עצמה את הכוס.

תחשבי דילת בסופרפארם זה הרי הרבה יותר פדיחה, לעומת מורה לילדות קטנות בכיתה שלא מבינות

בקיצור-אל תחשבי על זה

אין סוף לחשוב על פדיחות, פשוט לא לחשוב מקסימום יצחקו עליך. ביגדיל

דווקא עם מתבגרים זה הכי מפדח.

ילדים קטנים עוד לא מבינים מה העניין, ומבוגרים יודעים הכי נכון איך להתמודד עם הסיטואציה - כולל להזמין אמבולנס / להתקשר לבן הזוג של היולדת עם כל הרגישות והמהירות הנדרשת.

אני מלמדת בחטיבה וזה בדיוק הגיל שהם מבינים וגם חסרי טקט. 

בסופרפארם יש אנשים מבוגרים שזה רק יכול להוות יתרון במצב כזה.

בכל מקרה, נקווה שלא יהיה כך..

שרק 15% מהלידות מתחילות בירידת מים, וגם ירידת מים לא חייבת להיות בשלולית אלא יכולה להיות בטיפטופים.

עכשיו תחשבי כמה אחוז מהשבוע את מול התלמידים ותביני כמה הסיכוי נמוך שזה יהיה התרחיש. 

מקסימום- את הולכת להיעלם ל3 חודשים  

יש מי שבכל ציר יצא לה עוד נהר מים ואז הפדים לא יעזרו בכלל.

לפעמים עדיף לגלגל מגבת בין הרגליים 

אם יש לזה ריח רקוב או מסריח אז ללכת להיבדק בוודאות.

אם לא אז תתקשרי לשאול אולי אפשר מחר

כל עוד הגושים הם קטנים זה בסדר

של גיסתי ושלי- המיני אלקטריק נשחקת מאוד מהר אז אולי כדאי להחליף משאבה.

מעבר לזה, חשוב לישון הרבה, לשתות הרבה ולאכול טוב.

לגבי הטיפות- אין לי מושג..

בהצלחה!

לשאוב כמויות קטנות במהלך היום ולהשאיר בחלק הפנימי של המקרר. נגיד שיוצא אפילו 10-20 מ"ל (או כמה שיוצא אחרי נגיד 10 דקות שאיבה) כל שלוש שעות. בסוף היום להכניס את הבקבוק המלא למקפיא.

יכול להיות שזה איטי בהתחלה אבל זה עזר לי להרגיל את הגוף ולהגביר את כמות החלב.

יש משחקים מאוד נחמדים לגיל שנה וחצי.

אפשר לשבת לשחק עם הגדולה. להחליף משחק כל רבע שעה.

יש ספרים על מה כדאי ללמד תינוקות, מחולק לפי גילאים. יכול להיות מאוד מהנה לכולכן.

וחוצמזה, בטח יש לך את עבודות הבית, בישולים, סידורים וכו.

כל הכבוד לך!!!!

נגיד כשאת מבשלת. תושיבי אותה על ידך (אני שמה אותה על השייש) וממש תראי לה כל דבר וכו.. את יכולה גם כשאת מקפלת כביסה ממש לשתף אותה. לתת לה להחזיק, לבקש שתביא וכו. עם הבת שלי בגיל הזה זה עבד מצויין. לגבי הפעלות את יכולה לצייר איתה- לשדרג עם מדבקות. בימים החמים לעשות בריכה בגיגית. לצאת לגינה. להזמין חברים אם יש בשעות האלה.

זה מקסים!

היא יכולה גם להכריז למי שייך כל בגד שאת תולה/מורידה/מקפלת, 

לטעום ממה שאת מבשלת (איזה מסקרן זה לטעום חציל לא מבושל, בצל טרי, תפו"א!!!),

לסגור את הסיר, להכניס לסיר את הדברים (לפני שהוא על הגז).

אפילו אם אתן לא חברות עדיין.

אם היא נראת לך חביבה, כדאי לחתור איתה למגע.

כי גם לך מגיעה חברה ואם יוצאים פעם ב החוצה או מזמינים אליכם

זה מאוורר, כיף והזמן עובר יותר מהר.

אבל הוא מתאים להערכתי לשיעול ליחתי ופחות לשיעול יבש.

אם זה המצב  אצלכם, זה ממש מביא להחלמה וכדאי. בזכותו עברנו כמה חורפים סבירים.

תבדקי. תבדקי גם אם זה מתאים לילדים פחות מגיל שנה כי יתכן שמכיל דבש.

שיהיה לך ברריא כמובן , אבל אם זו תופעה שחוזרת על עצמה, כדאי לגשת לטיפול הומאופתי.

רפואה שלמה.

אפשר להשיג אצל משווקת של פוראוור באיזור שלך.

לא חייבת אם נראה לי אישי מידי...

ואפשר למצוא כינוי חיבה.

ולפני כל החלטה על שם, אנחנו קוראים קצת מדרשים וכדומה על הדמות, כדי להתחבר אליה ולחבר את השם לילד.

אולי גם "בדיעבד" זה יעזור.

אחרי שנתנו לה שם שאהבתי, נאלצנו להחליף בגלל בעיה בריאותית (לאחר כמה שנים). החלפנו לשם שלפני כן היה קשה לי להבין מה הורים מוצאים בו. (המליצו לנו על השם הזה, ולא מצאתי משהו יותר טוב)

לקח זמן, ופשוט התרגלתי...

בקשר לחיבור שלך לשם- נסי לראות מה יש בשם הזה שמתאים לה, אולי להמציא חרוזים שיקלו עלייך לקרוא לה. ובמקביל, תתבונני איך הילדה הזו היא חלק ממך ממש (גם אם היא נראית בול כמו חמותך).

בהצלחה!

לא אהבתי אותו בהתחלה והייתי אפילו די מתביישת להגיד לחברות מה השם..

ב"ה היום אני ממש אוהבת אותו, הוא פשוט יפה ומיוחד. לא יודעת מה היה לי נגדו

מתרגלים

מזל טוב!

ואז להתחיל טיפול (שזה אנטיביוטיקה ואין בעיה להמשיך להיניק).

תשתדלי להפחית בשאיבות. לשאוב רק עד הקלה מינימלית בלבד.

ככל שאת שואבת, את עלולה להחמיר את הגודש.

ועם הכרוב את יותר מוגנת מגודש גם אם את לא שואבת.

חום במצב הזה זה סביר.

קחי אקמול להורדת החום ולכאבים, תשתי ותנוחי, ותראי לאן זה הולך. בדרך כלל אפשר להתגבר על מצבים של גודש דלקת ללא צורך בטיפול רפואי.

אם החום ממשיך יותר מ 24 שעות כדאי לגשת ל היבדק.

זה מצב שיכול לחזור על עצמו בכל פעם שיש גודש לכן כדאי לך ללמוד להתמודד איתו בצורה מיטבית בעצמך.

גודש בשום אופן לא נגרם מאי ריקון מוחלט. 

אם מרוקנים מעט עד הקלה בלבד, מלמדים את הגוף לא להמשיך לייצר כמויות גדולות מדי שגורמות לגודש.

זה א-ב בהנקה.

גם דלקת בשום אופן לא נגרמת מאי ריקון מוחלט - זה לא שיש חלילה חלב מזוהם בעומק השד שצריך לסלק...

כנראה שהפותחת שאבה יותר מדי.

הגודש עצמו עלול לגרום לדלקת - אם לא מטפלים בו. לכן כתבתי - עזרה ראשונה - כרוב ולשאוב במידה. בהדרגה להפחית את השאיבות.

מתגברים גם על הדלקת. והכרוב עושה את שתי הפעולות בו זמנית.

בכל אופן מאיך שאני קוראת את ההודעה של פותחת השירשור, אלו  הצעדים שכדאי לה לנקוט.

דלקת וחום בהנקה הם לא מצבים נדירים, ואם מצליחים לטפל בהם מיידית באמצעים ביתיים (כבר הלילה) ומתוך הבנה של מה גרם לגודש, ולהביא להקלה ולירידת חום, אפשר יהיה לחסוך את התרוצצות למרפאה שבוע אחרי לידה, וגם ללמוד מכך להבא איך לא להמנע ממצבי גודש ודלקת.

אבל יש לפעמים קילופים כאלה בהתחלה שעוברים לבד ושום קרם לא יעזור.. לבת שלי היה בימים הראשונים.

זה בסדר גמור שידעו שגם לאמא קשה לפעמים,

אם את בוכה זה אומר שאת לא חזקה? 

האם נכון שהילדים יראו מתח בין ההורים?

ברור שעדיף שהמתחים לא יהיו מול הילדים,

השאלה אם הילדים רואים גם פיוס בין ההורים ואהבה וההערכה והתחשבות וכו'.

הוא החל להיבהל ברמות מטורפות כשהוא רואה שאני בוכה, לעשות נו נו נו לאבא ולצעוק די די די אם אנחנו רבים ממש לצעוק בהיסטריה ולא לאפשר לנו לריב.

זה היה מקרה מחריד שלצערי חזר פעמיים או שלוש וגרם לי להבין שזה ממש ממש לא שייך שיראה ריב ביננו או בכי שלי.

זה קשה לי להתגבר אבל אני בטראומה מהטראומה שזה גרם לו זה היה נראה נורא.

ילד בגיל הזה לא מסוגל לעשות אינטגרציה שאמא ואבא גם אוהבים וגם רבים.... ומסתבר שהוא חש את המתח ומבין את המריבה..

שבלתי אפשרי להסתיר.

כלומר, אפשר טכנית להסתיר את הדמעות, אבל ילדים הם ססמוגרפים. כשכואב לאמא הם יודעים ומרגישים את זה. כשנוספת על הכאב גם הסתרה, הם קולטים גם את התדר הזה.

אני חושבת שכדאי לתעל את האנרגיות לא ל"איך להסתיר מהם" אלא ל"איך ללמד אותם". איך לחנך אותם להתייחסות הדדית מעצימה ותומכת, איך לחנך אותם לקבלה של רגשות גם כשהם קשים, ולאהבה עצמית.

והדרך היחידה פחות או יותר שעובדת בחינוך ילדים היא דוגמה אישית

בהרבה מקרים ילדים הם מקפצה בשבילנו. בגלל שאנחנו מוטרדים ממה שיעבור אליהם, זה נותן לנו תמריץ להסתכל על מה שאנחנו רוצים לשפר בחיים שלנו.

האם יש דברים שהיית רוצה לשפר בתקשורת הזוגית? האם יש דברים שהיית רוצה לשפר בתקשורת הפנימית שלך עם עצמך?

את לא חייבת לענות לי כמובן, אבל אלה שאלות שכדאי להקדיש להן מחשבה מפעם לפעם.