פורום הריון ולידה (עמוד 4342)

Smart sport לא זוכרת את שם היברה אבל זה הדגם. לדעתי יעלה לך אם תקישי בגוגל.
לפני מספר שנים עלה לנו 350 בערך (לא זוכרת בדיוק)
הדבר שאני אוהבת בו זה קשירה מאוד חזקה ויציבה לרכב! (ויש לי השוואה עם כסאות אחרים פשוטים שקנינו).
והוא מאוד נוח לילדים.
יש בו קצת אפשרות הטיה אחורה (נראה לי לכל כסא יש)
עד כמה שהצלחתי לברר מבחינת בטיחות נחשב טוב (קשה להשיג מידע אמיתי על מבחני ריסוק)
יש כסאות הרבה הרבה יותר יקרים. לא יודעת להגיד לך מה מצדיק בהם את המחיר.. אולי זה יענו מי שיש לה כזה..
בהצלחה!

קודם כל כדאי לך להסתכל בפורום של קובי סופר וגם לשאול אותו על מה הוא ממליץ במסגרת התקציב שלכם.

 

עדיף עד גיל שנתיים להושיב בניגוד לכיוון הנסיעה, וזה מאד מצמצם את מבחר הכסאות, אבל מכיוון שהפשוש כבר שנה וחצי אולי זה פחות חשוב.

 

לנו יש צ'יקו נקסט פיט (שמומלץ גם עי קובי סופר) והוא גם נגד כיוון הנסיעה (אע"פ שאני כבר רואה שנצטרך להפוך לפני גיל שנתיים כי הרגליים של הפשושית כבר מגיעות למשענת המושב וזה יהיה לה לא נוח עוד כמה חודשים).

הוא עולה 1300, ויש דגם חדש שבו הרצועות זזות לצדדים שיהיה קל לחגור שעולה 100 יותר.

 

נראה לי שקובי ממליץ גם על קוסקו סנרה שעולה באזור ה 500 אבל קיבל ציונים טובים במבחני ריסוק.

וחשוב לטפל. תרגישי טוב!

בגיל קטן זה פחות משנה, הן מתלבשות בסדר גמור (מכנסיים וחולצה, לא גופיות), יש תכנים מתאימים לפני החגים ושבת. זה מספיק לי כרגע. גן כבר חשוב שיהיה דתי

מסכימה עם הדברים בדיוק.
בגיל הזה הכי חשוב לחפשהמלצות על הצוות מבחינת חום ואהבה, יחס, רגישות, שהילדים חוזרים הביתה בשמחה.
בהצלחה!

ואם מישהי יכולה להמליץ לי על מעונות בתלפיות, ירושלים אשמח לשמוע!

לשנה הבאה. בהצלחה!

חברה שלי שמה בויצ"ו והיתה מאוד מרוצה

לפעמים זה ציסטה ברחם.
בדר״כ סביב שבוע 8 יש דופק.
ותיקבע גם בבדיקות דם שהבטא עולה. בשורות טובות!

כאן

מישהי מכירה?

עברתי מרופא לרופא עד שהייתי מרוצה, בדרך כלל תמצאי אחד או אחת נחמדה די מהר. אם יש לך המלצות אז ברור שלנסות אותן קודם.

יכול להיות שיש לך דלקת בדרכי השתן?

כמה זמן זה כבר?

אני מציעה לגשת להיבדק בהקדם.

 

תתקשרי למוקד שלכם תשאלי לאן כדאי לפנות קודם.

התחילו לה צירים בחודש רביעי-חמישי עקב התייבשות.

 

הלכה לבי"ח חיברו אותה לאינפוזיה, אבל אני לא זוכרת אם הביאו לה חומרים נגד צירים או שהם פסקו מאליהם.

כדי שהמנוסות יותר יענו לך.
שנית-הייתי ממליצה על מנוחה ושתיה המון המון לשתות!!
כי לי זה נשמע כמו צירים, וחשוב לעצור אותם!
אם לא נרגע אחרי מנוחה ושתיה -לדעתי לכי להיבדק.
בשורות טובות!

ככה זה צירים?!
שאדע לפעם הבאה..

יש לי עכשיו גם קלקול קיבה. (בבוקר לא היה, אבל הכאבי בטן מהבוקר) יש מצב שלקראתו כאבה הבטן.

תרגישי טוב!

ותקפידי לשתות!!!

לחצתי מעט על העטרה ויצא מעין נוזל שקוף כזה. זה נורמלי ובסדר? חלב אם לא אמור להיות לבן?

לפעמים טיפה לבן יותר.
ובכלל החלב אם אחרי הלידה - אצלי הוא יותר צהוב מאשר לבן ;) אחרי כמעט חודש הפך לבן

ובכללי - לשתות המון!! ולנוח! במיוחד שקיץ וחם
אפילו תשתי איזה כוס מיץ או משהו מתוק שיעלה את האנרגיה בגוף..

בימים הראשונים אחרי הלידה יש כולסטרום, הצבע שלו שקוף- צהבהב, והוא מאוד בריא לתינוק, מכיל המון נוגדנים, כנראה שזה מה שיש לך, לגבי הכאבים , זה נשמע כמו צירים, תשתי הרבה ואם לא מפסיק כדאי מאוד ללכת להבדק

לחלק מהנשים יוצא לפני הלידה, ולחלק לא.
זה לא ממש חלב, זה הכולסטרום הזה.
הגוף שלך מתכונן..

יש הכל, חלק צריך לבקש מהבלנית.

לא יצא לי לטבול שם בשבת אז אני לא יודעת איך ההתנהלות שם בשבת. 

 

את צריכה הסבר איך להגיע? 

(מוזמנת להתקשר בלי להזדהות ואסביר לך איך להגיע לשם)

אמרו לי שאפשר לחזור לפעילות רגילה בשבוע 36. ילדתי בשבוע 40.

בד"כ זה קצת מוקדם מידי.

הכל היה מצוין

לי היו צריכים לעשות זרוז מחשש למצוקה עוברית ובכל זאת חיכו ל38 כי ב37 עוד יכולים להיות סיכוני פגות. אבל..שמעתי על הרבה שילדו ב37 והכול היה תקין.

למרות שנולד יחסית גדול (כמעט 3 קילו) היה ישנוני ועייף בחודש הראשון וההנקה הייתה קשה, הרבה שאיבות וכו'..

בעיקרון הכל מצוין, ב"ה.
מה שכן יש לו בקע טבורי ולרופאה אמרה שהשינוי שזה בגלל הלישה המוקדמת כי זה מעלה את הסיכון לבקע טבורי (לא נורא, אבל לא משהו שהייתי מחפשת).
בכל מקרה, נראה לי סביר להפסיק את בשמירה בשלב כזה.

37 זה לא פג אבל זה כן גבולי, 

אני ראיתי הרבה הבדלים בין ילד 37+5 שלי לבין ילדי 39. 

בהנקה במשקל בצהבת ועוד, היה לו יותר אתגרים. 

אם את לוקחת פרנטל זה מספיק, לא צריך גם את החומצה פולית בנפרד (כי בפרנטל יש גם חומצה פולית) ועודף חומצה פולי עלול להזיק ממה ששמעתי.

בפרנטל יש עוד כל מיני ויטמנים וברזל, יתכן שאת לא צריכה אותם אבל לא נראה לי שזה מזיק. אני לקחתי בהריונות הקודמים רק פרנטל והכל היה מצויין, ב"ה.

בכ

יש נשים שמקבלות מינונים יותר גבוהים בגלל כל מיני גורמי סיכון (ולא כי יותר חסר להן).

חומצה פולית 400 מק״ג. הכי חשוב שליש ראשון אבל אפשר להמשיך כל ההריון. (באופן כללי כדאי כל תקופת הפוריות כדור ליום)
מחודש רביעי מתחילים תוסף ברזל.
שאר הויטמינים זה רק אם את מרגישה צורך בחיזוק. מולטיויטמין שמותאם לנשים הרות מותר ללא מרשם רופא. כמו שכתבו אם לוקחים מולטיויטמין לא צריך חומצה פולית בנפרד. ברזל תלוי במינון במולטיויטמין וכם תלוי בערך ההמוגלובין. לפעמים מוסיפים.

לא יודעת מה קראת באינטרנט אבל מולטיויטמין שמותאם לנשים הרות מכיל בדרך כלל דברים מועילים וללא חשש לנזק

השבוע הרופאה שלי אמרה לי להפסיק את החומצה פולית ולקחת רק פרנטאל. שבוע 13..

בריאות לכולם

על פרנטל+אומגה שלוש.
אם יש חוסר בבדיקת דם, בברזל או ויטמין מסוים, אפשר להוסיף או ככדור או לשנות את התזונה.

אם זה יותר לכיוון גרד צורב מאשר גרד של אקזמה יכול להיות שזה תגובה להורמונים.

 

אם זה לא מאוד מטריד, תנסי פשוט להקפיד על תזונה עם הרבה פירות וירקות חיים.

אולי זה בגלל הכובד של הרחם על הנרתיק. אבל אולי לא.

בכל מקרה, את יכולה לחפש בינתיים מילוי מקום של קלינאית שצריכה ללדת בחופש ובעצם תהיה בחופשת לידה עד מועד הלידה שלך..
אם את מירושלים אני מכירה קלינאית שצריכה ללדת בקיץ, מעריכה שמחפשים לה מיחוי מקום...

ואני ממש כמוך באותה סיטואציה ומבינה את ההתלבטות.
אני בחודש מתקדם יותר ממך והחלטתי שאני מנסה ואם הקב"ה רוצה אמצא עבודה ואם לא אז אחרי הלידה אמצא בעז"ה.
כל מעסיק שמחליט להעסיק אישה לוקח בחשבון שהיא פוטנציאלית ללדת..
לדעתי תעשי את ההשתדלות שלך עובדות צעירות זה ריענון למערכת ויש מי שמחפש אותן.

שאז חובה לספר.
לא רק שאת לא חייבת לספר, למעסיק אסור לשאול.

כשחיפשתי עבודה כן אמרתי שאני בהריון.
למעשה מצאתי עבודה בשני מקומות שידעתי שאני לא ארצה להמשיך בהם אחרי הלידה (שעות לא נוחות לטיפול בילדים) והם קיבלו אותי בכל זאת (אחד מהם היה מכון שמיעה והתחלתי לעבוד שם ממש בשבוע של הראיון כבר בקיץ, לא הרבה אחרי המבחן).

כשלי היה סיפור כזה סתם ביום חול בשבוע 8, אבל בשעה 6 בערב, התקשרתי לרופאה אם דחוף לבוא להבדק, והיא אמרה שלא כל עוד אין דימום חזק מדי (שמסכן אותי) ושאפשר לבוא בבוקר למרפאת נשים. ההמלצה היא לנוח ולשתות אם יש סיכוי כלשהו, אבל במקרה שאת מתארת, כנראה מראש, לצערנו, לא היה סיכוי רב.

חשוב לא לדחות את הבדיקה יותר מדי ולבוא ביממה אחרי, אבל בשבוע כזה אין לרופאים מה לעשות חוץ מלהמליץ לנוח ולשתות ולתת תמיכות הורמונליות, אך גם הן לא במידי מצילות, אלא רק משפרות אחוזי השרדות אם העובר שרד את הדימום הראשוני. 

סה"כ הלכת להיבדק די מוקדם מרגע שהתחיל הדימום.

וגם אם היית הולכת מיד בתחילתו (תוך כדי יוה"כ - שאלה הלכתית כשלעצמה בשבוע 6), לא בטוח שהיה אפשר לעשות משהו. זו השתלשלות עניינים מהירה מאוד, והיא מעידה על כך שלא היה ניתן להציל.

 

אל תתייסרי .

דימום קצר בשבוע שישי הריון שלישי-- - הריון ולידה

 

אולי השירשור הזה גרם לך צער. אז חיבוק.

ואת רואה שתי תשובות שונות לחלוטין. 

אפשר למצוא נחמה בזה שב"ה אצלך זה הסתיים באופן טבעי.

סימן שהגוף מתפקד בצורה בריאה ב"ה.

 

בשורות טובות בקרוב ממש .

מנסיוני, פעם אחת הגעתי אחרי דימום וכבר לא ראו כלום.
ופעם אחת הגעתי אחרי דימום ונתנו פרוגרסטרון ו..זה לא עזר.
היתה גם פעם אחרת שגם כן התחיל דימום. שוב נתנו פרוגרסטרון וב״ה! עזר!

מה שאני מנסה לומר,שלדעתי באותו הזמן עשית את הדבר שהיה נראה לך נכון לעשות. (הקב״ה בודאי נתן לך את המחשבה הזאת.)
הכל משמים!(עם כל הקושי והמחשבות שהולכות ובאות... בבקשה אל תצטערי.) מבינה אותך מאוד!
חיבוק גדול!
שהקב״ה ימלא חסרונכם בבריאות ובשמחה!

כלומר נקטע בשבוע מוקדם, הסבירו לנו שכנראה שהגוף יודע לברור ולהוריד כבר בשלב מוקדם הריונות שלא יהיו מספיק חזקים וטובים.

דבר ראשון- לבדוק שאין עוד מישהי שמכינה לכלה מחברת. (הכי טוב לשאול את הכלה) הכי מבאס להשקיע מלא ולגלות בסוף שעוד מישהי הכינה. אין מה לעשות עם שתי מחברות...
קונים מחברת- יכולה להיות פשוטה או ספירלה (לטעמי יותר נוח), או יותר עבה ומושקעת.
לכתוב לעצמך על דף את כל הנושאים שקשורים לחתונה-
אולם, תזמורת, שמלת כלה, מאפרת ומסרקת, הדרכת כלה, דברים לבית, הזמנות, צלם, יום החתונה. אח"כ לחלק את המחברת לחלקים, כל כמה דפים לנושא ( יש נושאים שצריכים יותר דפים כמו דברים לבית).
מכאן זה תלוי בך- אפשר לעשות שער לכל נושא ולקשט- טושים, צבעי מים, מדבקות, קטעים שקשורים לאירועים ונישואין, מה שבא לך. חשוב רק לא להעמיס בקישוטים ודברים בולטים כי אז המחברת לא תהיה נוחה לשימוש.
אפשר גם לעטוף את המחברת ולקשט. לכתוב מבחוץ בואי כלה, בואי בשלום עטרת בעלה. מה שבא לך.
בהצלחה!!! כיף לכלה שלך (-:

מוזמנת לשלוח לי את שלך ואשלח לך. יש שם את כל הפרטים הטכנים שצריך לסדר ואת יכולה להעתיק למחברת ולקשט יפה מסביב או להדפיס את זה ולקשט.
בהצלחה

לשטוף. פעם אחת - לא להרבות בשטיפות.

להשתדל לאכול מזונות שעתירים ויטמין C - גמבה, מלון, כרוב וכו'.

 

קרה לי כשהייתי בסוף ההנקה ועדיין השתמשתי בגלולות שהתאימו להנקה. 

פצע פתוח? מפריש? איזה הפרשה?
נפיחות - האם יש אודם?
האם זה נראה כמו חצקון או כמו משהו יותר גדול שמגיע מבפנים (יכול להיות אפצס)
אם יש חשד שמשהו לא תקין - הפרשה מוגלתית, כאבים מתגברים, אודם מתפשט, פצע גדל - יש נות לרופא נשים!

לא מפריש משהו. שאני נוגעת אני מרגישה מין בליטה וקצת נפיחות סביב.

 

אודם? כאמור לא יכולה להסתכל.

לא באלי ללכת סתם...

קחי מראה ותסתכלי. זה חשוב.

אם אין אודם מוגזם או ראש מוגלתי, אז סביר.

 

השאלה - הנפיחות קשה - כלומר מרגיש קשה או רך באזור הנפיחות?

קשה זה סימן אזהרה.

עדיף רופא נשים מאשר משפחה?

גם רופאת משפחה יכולה לראות ולתת טיפול. ואם היא יותר זמינה, עדיף.

אבל ראית את התגובה על האפשרות שזה וריד בולט?

תנסי מחר אצל רופאת משפחה.

תחזרי לתגובה העליונה שלי "יכול לעבור גם לבד". האמת שעדיף להחלים את הפצע בעזרת תזונה נכונה מאשר להעמיס כימיקלים על המערכת.

 

בנוסף תשתדלי להימנע לגמרי מאוכל משומר או תעשייתי.

אבל... אני יודעת שזה לא אמור להיות.

צריך לעבוד 10 מתוך 15 חודשים לפני הלידה או שיש חישוב נוסף על פני תקופה ארוכה יותר לא זוכרת בדיוק.
עוד אני יודעת שלהתפטר אחרי לידה (נדמה לי עד 9 חודשים) מזכה בקבלת פיצויי פיטורין למרות שהתפטרת ולא פוטרת.
לגבי דמי אבטלה ולידה לא יודעת...
בהצלחה!

אשמח לעוד תגובות..

 רק לאחר 90 יום.

מה שאת יכולה לעשות זה להתפטר סמוך ללידה לצורך הטיפול בתינוקך, כך ש90 היום יחולו על התקופה של חופשת הלידה.

מיד בסיום חופשת הלידה התייצבי בלישכה.

כשאת באה ללישכה את מקבלת הצעות עבודה ואת אמורה לנסות להתקבל אליהן.

את לא יכולה להצהיר שאת רוצה לקבל דמי אבטלה כי בא לך להישאר בבית עם התינוק. אז בטוח לא תקבלי שום דבר.

 

שיהיה במזל טוב

אני שלחתי מכתב התפטרות- חודש לפני סוף החופשת לידה. (כי על-פי חוק חודש לפני שרוצים להפסיק לעבוד צריך להודיע). 

אם כותבים במכתב שמתפטרים "לצורך טיפול בילד"- זה לא קשור לדמי אבטלה- זה קשור לפיצויי פיטורין שזכאים אם מתפטרים תוך 9 חודשים מהלידה. ממה שביררתי, לא כדאי לקבל פיצויי פיטורין כי זה על חשבון הפנסיה.

מבחינת דמי אבטלה, אם אין סיבה מוצדקת לאבטלה מתחילים לקבל דמי אבטלה רק כעבור 90 יום מההתפטרות. בכל מקרה צריך להתייצב מיד עם זמן ההתפטרות בלישכת התעסוקה.

התפטרות מוצדקת מבחינת ביטוח לאומי- זה עקב מצב בריאותי או מעבר מקום מגורים או הרעה בתנאים. ואז מיד עם ההתפטרות מקבלים דמי אבטלה.

מצרפת קישור מאתר כל זכות: 

http://www.kolzchut.org.il/he/%D7%96%D7%9B%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%93%D7%9E%D7%99_%D7%90%D7%91%D7%98%D7%9C%D7%94

יש גם את ארגון שי"ל שעוזרים בדברים כאלה.

 

 

הכוונה לא למשוך את הפיצויי הפיטורים  לחשבון הבנק אלא להשאירם בפוליסה.

אין הכוונה לא לקבל אותם.

אם משאירים אותם בפוליסה, בזמן הפנסיה- הקצבה החודשית תהיה גבוהה יותר.

אבל זה שיקול אינדבידואלי.

אני ממש לא מבינה בזה...
רק לא הבנתי אם אהיה סכאית גם לדמי אבטלה או לא. במקרה אנחנו גם עוברים דירה (קרוב ללידה), זה קשור?

המשקל המירבי שכדאי הוא משקל התינוק ע"מ לשמור על ריצפת האגן.
במשכב לידה נחים שותים אוכלים ומניקים ובעיקר לנסות להתאושש ולתת לגוף להחלים...
והמבינות יותר יוסיפו עלי..
מזל טוב והחלמה מהירה קלה ושלמה

קראתי פעם שכל דבר שאת עושה בעמידה תנסי לעשות בישיבה, וכל דבר שאת עושה בישיבה תנסי לעשות בשכיבה (לא תמיד אפשרי, אבל ככיוון)

ששוקלת 9 קילו?
אני לא יכולה לא להרים אותה בכלל..
אני יכולה פחות כי ב"ה היא הולכת, אבל כדי לשים אותה במיטה אני צריכה להרים אותה או כדי להחליף טיטול ולקלח..

איך אני אמורה לאכול אם לא אבשל? ומאיפה יהיו לנו בגדים אם לא אכבס ואקפל?

מצד אחד אתן צודקות,
אני כרגע אצל ההורים שלי ואמא שלי לא מרגישה טוב, אז הרגשתי לא נעים מזה שאני לא עוזרת ושטפי כלים ותוך כדי הרגשתי שממש קשה לי להמשיך לעמוד והיתה לי סחרחורת.. הבעיה שכשאני אנסה להסביר את זה לאמא שלי היא לא תבין.
היא דיברה איתי היום ואמרה לי שאני נראת בדיכאון ובלי כוחות. היא לא מבינה את זה שהגוף שלי עוד חלש מהלידה..ומצפה שאתפקד כרגיל.
בעקבות זה ועוד דברים החלטתי שנחזור הביתה בהקדם..

שום שטיפת כלים!!!
תשמרי על עצמך ועל הכוחות שלך.
אז מישהו אחר ישטוף כלים. הם לא יברחו.
את צריכה לנוח!

תגידי לאמא שלך שאת לוקחת פרינטל שלא תדאג. ובאמת תקחי .

ושאם היא יכולה - שתעזור לך בלשלוח אוכל מבושל.

 

זה עדיין לא הזמן לעמוד ולבשל. גם לא מי יודע לכבס - אפשר אחרי שישנת טוב יחד עם התינוק, להכניס מכונה, לישון שוב, ואח"כ להכניס למייבש או שמישהו יתלה. בעצלתיים. בנחת.

כשהתינוק ישן - את ישנה.

 

עוד שבוע, שבוע וחצי, בעז"ה תרגישי שהכוחות שלך חוזרים אלייך בהדרגה.

וגם אז - תשקיעי אנרגיה רק בלבשל ולכבס. כל השאר אפשר לקחת עזרה, לקנות חד"פ, להסתפק בהכי פשוט.

כמו שכתבתי אני כמעט שבועיים אחרי לידה..
ואני מרגישה שאני לא ישנה מספיק ואולי גם מתאמצת מעבר למה שמומלץ.
בנוסף ב"ה יש לי את הטיפול בגדולה יותר ובתינוקת
וזה די מעייף ומתיש..
מאיפה אוספים כוחות?

האמת גם שההריון הזה בא לי בהפתעה כי להריון הקודם חיכינו הרבה וזה הגיע ממש מהר..
ומאז שגיליתי את ההריון הלחיץ אותי ההריון ובהמשך הייתי מאוד בלחץ מזה שיהיו לי 2 ילדים צפופים ואיך אתמודד..
סוג של תחושה שההריון לא רצוי, כמה שזה נשמע נורא..
לאט לאט התחברתי קצת יותר להריון אבל עדיין הייתי עם חששות מהרווח הקטן בין הילדים.
עכשו כשאני אחרי הלידה אני רואה כמה זה לא קל וכמה כוחות צריך לזה.
הכי מתסכל שלא מבינים אותי ואני צריכה להתמודד לבד עם התחושות ועם המצב ..

אולי אתן תדעו מה להגיד..
תודה מראש

העיקר שאת מבינה איפה את עומדת וכמה צריך לשמור על הכוחות.

אל תשקיעי אנרגיה בלהסביר את עצמך. עזבי.

 

קחי כמה שיותר עזרה. תאכלי טוב, תשתי הרבה ותנוחי. וה' יעזור.

קחי עזרה למספר שעות עם הגדולה יותר כדי שתוכלי לנוח בשקט.

 

השלב הזה זמני והוא חולף מאוד מהר.

תהני מהתינוקת, תשמרי כוחות כדי להיות סבלנית עם הגדולה יותר (שגם היא תינוקת...) ולשמור על איזשהו סדר יום בשבילה.

אחרי שמתאוששים מהלידה ומעכלים נפשית את המציאות החדשה אז הכל נראה ומרגיש יותר קל ויותר טוב.

גם לי בהתחלה היה קשה המעבר בין אחד לשניים והייתי בשוק מכמה זה תובעני ודורש

אבל השוק עבר

היום יש גם רגעים קשים
אבל השמחה והחמימות והסיפוק מלראות את ההתפתחות שלהם, את איך העיניים שלהם זורחות כשהם מסתכלים אחד על השני ומצחיקים אחד את השני בשפה תינוקית שרק הם מכירים....זה מתוק מתוק והכל מתגמד ליד זה.


ס-ב-ל-נ-ו-ת
תנוחי תתחזקי ולאט לאט הכל יסתדר.

אין לי עצות, אבל אני שמה פה קישור של פוסט של 'בהתהוות' על משכב לידה, רק להבין יותר למה זה כל כך חשוב...
https://behithavut.wordpress.com/2014/11/17/%d7%9e%d7%a9%d7%9b%d7%91-%d7%9c%d7%99%d7%93%d7%94-%d7%90%d7%a0%d7%97%d7%a0%d7%95-%d7%97%d7%99%d7%99%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%aa-%d7%96%d7%94-%d7%9c%d7%a2%d7%a6%d7%9e%d7%a0%d7%95-%d7%95%d7%9c/

גיליתי למשל שהרבה פעמים כשאני מרגישה על סף קריסה בעלי לא כל כך קולט את זה

אני יכולה להסתובב הרבה זמן על "אדים של מוטיבציה " עד שאני שופכת בפניו שאני על סף קריסה

ואז הוא שואל למה לא אמרת קודם.. ומתחילים להרגיש את השינוי, את העזרה..

לפעמים דברים שכל כך ברורים לנו כמו עייפות וחולשה אחרי לידה והצורך בעזרה לא כל כך ברורים לגברים. אולי גם אמא שלך (שאני מניחה שעבר קצת זמן מאז הלידה האחרונה שלה) הספיקה קצת לשכוח

אז אולי כדאי להסביר, שתזכי בקצת יותר עזרה

 

ובקשר לצפיפות בגילאים- גם אנחנו חיכינו להריון הראשון כמעט שנה והשני הגיע ממש בקלות. יש ביניהם רווח של שנה וארבע.

מהניסיון שלי אחרי כמה חודשים הקושי העצום מתחלף בכיף ובאושר ללא גבולות. באמת..

נכון שזו תקופה קשה, תנסי להסביר לסובבים אותך עם מה את מתמודדת ולשאוב מהם עזרה,

ועם זאת תדעי שאת מחזיקה אוצר בידיים, שעומד עוד כמה חודשים להתגלות!

זה באמת קשה להתמודד גם אחרי לידה גם כשזה צפוף ובטח כשהלב בכלל לא בכיוון...

 

יש אולי ארגונים באיזורך שיכולים לסייע?

נערות שיבואו לשטוף כלים?

שכנות שיבשלו?

חברות שיקפצו לשמח?

יש משפחה סביבך?

 

הרבה נשים מפחדות לדבר על זה וכשהן מעיזות לדבר הן מופתעות לגלות שגם אצל השכנה לא קל, ותחושות קשות אחרי הלידה זה משהו שהרבה נשים מכירות, אפילו שלוקח זמן לאהוב את הילד, אני מבטיחה לך שאת ממש לא הראשונה  

 

חיבוק!!

מהפן הנפשי-

אחרי הלידה הראשונה היה לי ממש קשה, הרגשתי קצת ש"חרב עליי עולמי" ולתחושה הזאת נוספו רגשות אשם אין קץ כי הרי זה אמור להיות הדבר הכי טוב שקרה לך..

בהריון השני פחדתי מאוד שזה יחזור, ואמרתי לעצמי שאחרי הלידה אני ישר הולכת לדיקור סיני (כמה ימים אחרי..) כדי לחזק את הגוף והנפש

לא יודעת אם זה קשר או לא, אבל אחרי הלידה השניה בפן הנפשי אכן היה לי קל יותר

אם את בקטע, אני מממליצה בחום על דיקור לחזק את המערכות..

כרגע האדם היחיד שאני מרגישה נח לשתף אותו זה בעלי..רק הוא מבין אותי.
כשאני מסבירה לאמא שלי היא לא מבינה וחושבת שזה לא הגיוני שאני לא מתפקדת כרגיל,
מבחינתה כולם צריכים להיות כמוה.
אחרי לידות, לפי מה שהיא אמרה לי היא חזרה לעשות הכל כרגיל בבית..

מבחינת עזרה כרגע אני אצל ההורים,
אולי אנסה לברר אם יש אצלנו בקהילה עזרה כזאת..

אבל הנה עוד סימן שאת לא היחידה שיולדת צפוף וקשה לה מאד 

 

ולגבי אמא שלך, 

א. כל אישה היא אחרת.

ב. בדור של האמהות שלנו היתה פחות מודעות לצורך במשכב לידה, היתה פחות מודעות לדיכאון אחרי לידה, 
זה לא גאווה גדולה מיד אחרי לידה לחזור לעשות הכל בבית. זה שוחק את הגוף בטווח הקצר והארוך. 

 

בהצלחה יקרה!

ולגבי הדימום, הגיוני שנגמר לי הדימום שיש אחרי לידה?

תודה

לא להרים כבד, להקשיב לגוף שלך, לישון מספיק, לנוח, ואם נשאר קצת זמן וכוח, אפשר לעשות דברים קלים.

אבל זה בשלב של שבועיים-שלושה מהלידה. לענ"ד גם לשכב כל היום ולהרגיש חולה לא טוב.

אבל אם זה לא קורה נסי לברר אצל רופאת נשים יתכן ויש בעיות קרישה..

 

אני לא רופאה, אז אל תיבהלי יתכן מאד שאני טועה!!

 

בהצלחה. וכמובן המון מזל טוב! ושתחזרי מהר מה לכוחותיך!!

זה קשה.אין מילה אחרת. אבל

אסור פשוט אסור לערוך השוואות בין ילדים!!

 

אני מאוד מבינה אותך.

הבת שלי הראשונה התחילה לצעוד בגיל 8 חודשים.. והבת אחריה כלום..בשלבי התחלה התחלה של זחילה.

בהתחלה לקתי את זה קשה.. ואז פשוט עצרתי ואמרתי הן שונות. וזה לא אומר כלום על ההמשך.

(היתה לגדולה של ילדה במעון שההפרש בניהם 6 ימים, ואותה חברה לא הלכה ולא כלום עד גל שנה ו-8 (שרק אז התחילה לצעוד) והיום במחילה, היא לוקחת את הבת שלי..

 

כל ילד הוא משהו אחר.

יכול להיות שהקטנה שלך לבשה הרבה שכבות בחורף ולכן התקשתה לזוז?

יכול להיות אלפי סיבות..אבל אל תדאגי! הכל יהיה בסדר!!!

 

תמשכי לתמוך בה ולעודד. אבל ברוגע..

 

 

קחי בחשבון שקשי נשימה כמו שאת מתארת מאוד מעייפים ודורשים המון מתינוקת קטנה - סטרואידים ואינהלציות זה לא קל וזה משפיע על כל התחומים בגיל הזה. (לפי דעתי) .
אני לא אומרת שתפסיקי עם הדברים הנ"ל או שתלכי לחפש פתרון פלא- זה סה"כ דורש טיפה יותר זמן ולפי דעתי זה גורם משפיע..

אם זה מעודד אותך - יש לי ילד במשפחתון שזחל עד גיל שנה וחצי וגם עכשיו בקושי הולך וכל השאר עקפו אותו בסיבוב

את יכולה ללכת לפיזיותרפיה (תפני לרופא ילדים והוא יתן לך הפניה).

 

אפילו לדעת שהכל בסדר...

יכולים לתת שם טיפים שמאוד עוזרים

וגם לי יש ילדה עם קשיי נשימה, ובאמת כמו שתיארת כשהיא בהתקף היא פשוט חלשה ואין לה כוח. תמיד אחרי התקף היתה נותנת קפיצה.

אני הייתי עם הבת שלי בפיזיותרפיה 4 חודשים ומאוד נהנתי.