פורום הריון ולידה (עמוד 4370)

לי נתנו זירוז עקב כאבים בלי הסבר רפואי..
פשוט הרופאה הבינה שכל יום שאני בהריון זה סבל איום ונורא, וכבר באמצע ההריון הורתה לזרז בשבוע 37...
חסכה לי 4 שבועות של סבל..

וירדתי במשקל בתחילת ההריון..
אחרי השליש הראשון עבר.

זה מאוד מדאיג כי כאילו ברור שהגוף צריך יותר משאבים לא פחות..
אז האמת הכי חשוב להקפיד לשתות הרבה.לקחת פרנטל/ חומצה פולית ולאכול את המינימום אל תכריחי את עצמך בכוח זה לא יעבוד. הרופאה שלי אמרה שבהתחלה העובר עוד כזה קטן שזה בסדר גמור...

רצוי לאכול ארוחות קטנות לעיתים קרובות.
אני הייתי מגיעה אפילו לשמונה ארוחות ביממה.

פעם אחת ביום ולפעמים פעמיים - תאכלי חביתה או ביצה מקושקשת.

יש בה ויטמיני B שמחזירים את התאבון ומקילים על הבחילה.

הכי טבעי והכי נורמלי
עייפות ברמות שלא הכרתי קודם..
תרגישי טוב

אבל בד"כ בשליש השני של ההריון יש שיפור משמעותי.
אצלי כשכולם מגלים שאני בהריון ושואלים איך אני מרגישה. אני עונה: עכשיו בסדר גמור, אבל ההתחלה הייתה קשה....

כדאי לבדוק ברזל ולראות שזה לא מחמיר את העייפות.

תני לעצמך לנוח כמה שאת יכולה.

רוב הסיכויים שהכל בסדר אבל כן חשוב לבדוק.

אם את עדיין בבית חולים תשאלי את האחיות, אם את כבר בבית תתקשרי למוקד אחיות.

אנחנו לא היינו בקופ"ח עם הילדים כבר למעלה מ 10 שנים.

חוץ מאשר לקחת אישורי מחלה לגן ולביה"ס.

וזה לא שלא חווינו דלקות גרון, סינוסיטיס, הפרעות קשב וריכוז וגם דלקת ריאות.

 

מחלימים רק בעזרת הומאופתיה. 

אבל אני הומאופתית.

 

הענין עם הומאופתיה הוא שהטיפול צריך להיות מדוייק.

מבחינת התרופה ההומאופתית עצמה, וגם מבחינת המינון. 

אם לא מקבלים את התרופה המדוייקת - שקולעת אל הנקודה, קודם כל מבחינת הענין שהנפש עסוקה בו (דאגות כלכליות, ביישנות, התמודדות עם משימות שמרגישות גדולות עלינו - למשל), וגם מבחינת המינון:

מינון נמוך מדי - "לא מתחיל", מה שנקרא.

מינון גבוה מדי - עלול להחמיר את התסמינים, כאמור אם התרופה מדוייקת.

 

הומאופתיה זה "הדומה מרפא את הדומה".

למשל יש חומר הומאופתי שמכינים מדבורי דבש (Apis Melificia) החומר הזה לדוגמא יעיל בריפוי עקיצות, דלקות שגורמות לאודם ונפיחות, ולכאבים עזים - בדיוק כמו שגורמת עקיצת דבורה.

מבחינה רגשית החומר הזה מתאים לטיפוסים שכל הזמן עסוקים, מארגנים, דואגים לחברי הקבוצה שלהם - משפחה, או חברים לעבודה וכו', וגם - עוקצניים .

 

כשמצליחים לדייק בתרופה ההומאופתית ובמינון, מתרחשת החלמה מהירה, בלי פרופורציות לקצב ההחלמה הרגיל של מחלות.

התרופה ההומאופתית עושה בו זמנית שלושה דברים: מורידה את החום, מקילה על הכאב ומרפאה את המחלה.

בעצם ארבעה: היא מטפלת בנפש, נותנת תמיכה רגשית ספיציפית לצורך הרגשי שהתעורר.

 

אני משתמשת במטוטלת כדי לדייק.

 

ויש עוד ענין - לא תמיד הומאופתים מיידעים את המטופל שתה - כל תה, גם תה צמחים, קפה, מנטה (מסטיק חריף מדי, משחת שיניים), קולה, נסטי - כל אלו שוברים את ההשפעה של הטיפול ההומאופתי.

ולכן - יתכן שקיבלתם את התרופה המדוייקת, במינון הנכון, אבל שברתם את ההשפעה של הטיפול בגלל אחד החומרים שציינתי כאן.

 

ועוד דבר - לא לשכוח שהומאופתיה מרפאה את הגוף דרך הנפש. הרי מדובר בכלום חומר - טיפה אחת או כדור קטנטן אחד. אין כאן ענין של מיליגרמים.

ולכן - יתכן שטיפלנו בענין אחד, אבל הענין הזה הוא לא מקור המחלה. 

למשל, מגיע מטופל עם דלקת גרון בגלל צער שהצטער או אובדן שחווה חלילה. אבל קודם הוא מודאג בקשר לזה שהוא מפסיד ימי עבודה - ניתן לו קודם טיפול לחרדה הכלכלית, ואח"כ נטפל בעומק הענין - בצער שחווה. אין קיצורי דרך. העבודה היא דרך הנפש ומה שמטריד אותה. ולפעמים כדי לטפל ברובד העמוק יותר, צריך לחזור אל המטפל - להחליף חומר או להחליף מינון.

לדעתי צריך שמטפלים יהפכו את ההומאופתיה ליותר ישימה, כדי שיהיה ניתן לסמוך עליה כמענה אלטרנטיבי יעיל וכדי שתוכל לתת גם מענה במקרי חירום.

ככה אני משתדלת לעבוד.

 

"אם לא מקבלים את התרופה המדוייקת..." - כאילו לא עשינו כלום.

התנסות כזאת היא כנראה המקור לתחושה שהומאופתיה לא עובדת אפילו כפלצבו. 

 

ואם כבר, אז באותו ענין לגבי לידה: לפעמים נערכים מחקרים בבתי החולים לגבי ההשפעה של ההומאופתיה בתהליך הלידה, או בתהליך ההחלמה אחרי לידה.

המחקרים האלה לעולם לא יוכלו לתת תוצאה סטטיטית חיובית מובהקת.

מהסיבה הפשוטה שהתרופה ההומאופתית היא אישית. מה שמתאים ליולדת אחת לאו דווקא - ובדרך כלל לא - יתאים ליולדת אחרת.

כל אחת ומבנה האישיות שלה, כל אחת והצורך הנפשי/רגשי שעולה אצלה במהלך תהליך הלידה וההחלמה.

 

מחקרים כאלה מפספסים לגמרי את העיקרון שעל פיו פועלת ההומאופתיה.

 

 

כבר היו פה טרולים שכל מטרתם לנגח.

 

את יכולה לכתוב מה שאת רוצה. אני לא באתי להתווכח.

 

פשוט לא מאמינה בזה

נפלתי בזה קצת לקראת סוף ההריון האחרון ולכן קפצה לי לעיין ההודעה

 

בהצלחה

נפלת בזה קצת? חסרים תחומים שמטופלים עוברים מרופא מומחה אחד לרופא מומחה אחר ולא מוצאים פתרון?

 

נפלת על המגיבה הלא נכונה אחותי.

ממה שאני רואה, מאוד קל לרכוש תעודה ברפואה האלטרנטיבית ( לפחות יחסית לרפואה הקונוונציונאלית) אבל לא קל להצליח בתחום.
הרבה בעלי תעודות, לא שווה ללכת אליהם אפילו בחינם.
אבל יש מרפאים אלטרנטיביים מעולים שלוקחים את הקונוונציונאלים בכיס הקטן.
אני טופלתי אצל מישהי כזו. היא נתנה לי חיים חדשים.

http://www.howdoeshomeopathywork.com/

ההורמונים משתנים בתקופה הזו ויש נשים שחוות את זה ממש כמו דיכאון,

בדיוק כמו שדיכאון אחרי לידה עלול לקרות לכל אחת ככה גם דיכאון בהריון.

 

את חלשה גם פיזית וגם ריגשית. זה באמת לא קל,

הלוואי שהסביבה שלך הייתה מבינה אותך יותר ונשמע שאת היחידה שתוכלי להסביר מה עובר עליך...

 

הרבה כוחות!

בהומאופתיה.

אני קוראת את ההודעה שלך וכבר יכולה לאבחן את התרופה ההומאופתית שיכולה לתת מענה לרוב התחושות והתסמינים שאת סובלת מהם... (באה מהתחום).

לא תמיד אפשר לתת מענה יעיל לבחילות רק בעזרת הומאופתיה, כי הומאופתיה עובדת עם הגוף ובשלב הזה ההריון שואב מהגוף ויטמינים חיוניים. 

אבל א. אפשר לעזור הרבה לתחושות שאת חווה ולצורך להיכנס למיטה.

ב. מטפל טוב יוכל לעזור גם מבחינת התאמת הויטמינים החסרים, מה שיקל מאוד על הבחילות וכאבי הראש.

כי גם אני במצב הזה כרגע.
אמנם משתדלת לא לבכות כי זה רק יחליש אותי יותר..
בעיקר הזדהיתי עם המשפט "כל העולם בשלו ורק אני סובלת"...אז קודם כל-גם אני..
וחוץ ממני יש כרגע עוד נשים במצב הזה..
ובאמת באמת?
זה לא נכון! אמנם ברגש אני מרגישה כך אבל בשכל..
את יודעת כמה אנשים סובלים ברגע זה? לכמה אנשים נעצרו עכשיו החיים עם כל מיני מחלות ותאונות דרכים?
ה ישמור עם התאונות דרכים האלה שמתווספות כל יום.
בקיצור....
מזדהה מאד ואין לי הרבה עידודים חוץ מהזדהות..

כנראה אני חלשה באופי

כלומר אני בוכה בתוכי אבל מתאפקת שהדמעות לא יפרצו כי אני יודעת שהדמעות יעייפו אותי..
ומידי פעם הדמעות פורצות בלי שליטה.

אני לא חושבת שאנחנו חלשות אופי.
אני חושבת שמי שלא קשה לה במצב הלא נורמלי הזה היא פשוט חזקה בצורה מיוחדת...

סבתא שלי ניצולת שואה, אמרה לי לא בכיתי בתקופה ההיא: אמרתי לעצמי אם אני צריכה למות אני אמות. אבל שהגעתי ארצה לבד באונית מעפילים הבכי התפרץ.... אחח איפה אני ואיפה היא... הלוואי הלוואי והייתי יותר חזקה ולא נשברת ככה...

זה פשוט יותר להוציא את כל הכאב והתיסכול והחוסר אונים
הרבה אנשים בשואה לא הצליחו לבכות למרות שהם ראו זוועות מול העינים..
גם לבכות צריך יכולת
וב"ה שיש לנו אפשרות לבכות אותי בכל אופן זה מחזק.
אחרי שאני מתפרצת ובוכה עם כל הכוח אני מרגישה אח"כ הרבה יוצר טוב אז לבכי עצמו יש גם כמה מעלות טובות...
וסתם ככה שתרגישי טוב ושיעבור לך כמה שיותר מהר..

אז מה אם יש נשים שממש מחכות להריון?
גם אני חיכיתי 8 שנים להריון!!
אני הכי מאושרת בעולם, כי אני בהריון ומחכה לתינוק!
ואני גם הכי מסכנה בעולם, כי אני בשבוע 9, סובלת מבחילות ומחולשה מטורפת.
מרגישה שכל העולם מגעיל אותי.
ממש סבל!
ובעלי אומר לי: אבל כל כך רצית הריון.....

אפשר לפתוח שירשור.
אני מקיאה.. בעלי: נו מרגישה יותר טוב?. אני: מהזה יותר טוב (בינתיים רצה להקיא שוב)בעלי: אמרתי לך לא לאכול עוף. אני: וואלה??? אבל בבוקר אכלתי חלבי והקאתט.. מה הקשר?! יואוווו איזה נודניק

תזכו לבשורות טובות בעז"ה.

בעלי: לא הגיוני שאין פתרון. חייב להיות פתרון לבחילות וההקאות האלה.(בינתיים קובע תור לכל הרופאים הומאיופתים, קורא באינטרנט על תרופות. לוקח אותי לפה לוקח לשם) לאחר ארבעה חודשים: אני: עבר לי. בעלי: אמרתי לך שהיית צריכה מזמן לאכול בצל... חבל שלא הקשבת...אני: יא ראבייייייייי

הוא: מה באלך לאכול עכשיו?
אני: גלידה
הוא: ועכשיו?
ועכשיו??

ברור שזה יעבור..
בינתיים אל תהיי ביקורתית מדי כלפי עצמך
את צריכה לנוח אז תנוחי
את עסוקה ב'לאפות ילד חדש' ב"ה
אז בעלך יטפל קצת בילדים
ותתני לגוף את המנוחה שהוא צריך. זו תקופה..

שבוע שביעי,

ומצפים ממני להיות במיטבי..

עם הבחילות,הרעב המטורף..מצבי הרוח והעיפוווווווות המטורפת הזו!!

אתמול למשל,בעלי ממש לא הבין למה ואיך אני יכולה ללכת לישון כשיש כלים בכיור.. (!)

בדר"כ באמת שנינו דואגים שלא ישארו כלים,

אבל הסברתי לו שאני ממש מפורקת,

ולא נראה לי שהוא ממש הבין...

שולחת לך חיבוק גדול, כל יום מקרב אותך לרגע שהבלאגן ההתחלתי יגמר..

תרגישי טוב יקרה!

נמצא שם בזכות הימים האלו שאת עוברת.
את לא צריכה לחשוב לעצמך כמה את לא בסדר.
מותר שיהיה קצת קשה.
אבל לא לחשוב כל הזמן, למה אני מתלוננת. זו הכי טעות כי זה מה שגורם עוד יותר להתלונן...
אני הייתי סובלת ומבינה שלסבל הזה חיכיתי.
לא הרגשתי בעננים כל הזמן, אבל הבנתי שזה טוב.
זה מספיק

את לא לבד!!
לא היחידה שסובלת!!
אני בשבוע 20 וכבר 15 שבוע במיטה!!
בלי סוף הקאות, בלי סוף מיונים, בלי סוף בכי ודמעות!!
את לא לבד!
לא היחידה שסובלת.. לא היחידה שמוסרת את נפשה, רוחה ונשמתה למען בורא עולם!!!
אני אמרתי לבעלי- "למות על קידוש ה' זה אולי קשה.. אולי קשה מאד..
אבל!!! לחיות בלי חיים, לחיות מיובשת(עירוי כל הזמן!) , לעזוב עבודה, לימודים , חברות וחיים שלמים- ולחיות במיטה- יום אחרי יום- בשביל בורא עולם- זאת זכות אדירה!!! רגע רגע רגע את מוסרת את כולך לבורא עולם!!

אנחנו בלי שליטה. לא בדמעות, לא בהרגשות, לא בבחילות, בהקאות וכו'

אנחנו בשליטת בורא עולם. זה הכל.

אני, ברגעים הכי קשים שלי.. (ויש המווון!!!) זוכרת ש"שכינה למראשוציו של חולה", ומתפללת.. על כולם...
יוצאת מהאיכסה שלי להסתכל לאיכסה של אחרים....

וגם, קניתי ספר של חיים ולדר "אנשים מספרים על עצמם 7", הועיל לי הרבה בפורפורציות בחיים...
זה נח, כי זה סיפורים קצרים, בין אוכל להקאה ובין עירוי לתרופה..

חיבוק ענק!!!

חיזקת מאוד

 

אני כאילו כל דבר שאני רואה, יש לי דחף לאכול...

 

אי משמינה מלא בגלל זה...

 

קשה לי כבר לראות עצמי במראה

 

קרה לעוד מישהי?

דנונה.

 

לחתוך את הפירות לסלט,

מהירקות גם לעשות סלט נותן יותר תיאבון.

על אוכל אחר.. וגם כל פעם להוציא את המסטיק כדי לאכול דברים אחרים מוציא את החשק

לא לחטוף פה ושם.

ארוחת בוקר סנדוויץ וירקות.
פרי
צהריים פחמימה ירק חלבון.
עוד פרי/ יוגורט עם גרנולה

א.ערב קלה.

לחתוך מלא ירקות בצלחת (מלפפון גזר קולורבי פלפל) ואותם לנשנש.


לא לשים דברים לא בריאים ומשמינים בהישג יד (עדיף בארון סגור לא על השולחן למשל. רחוק מהעין רחוק מהלב..). ואם אפשר אז גם לא לקנות. מה שאין לא אוכלים..

שמתי לב שכשאני מוותרת לעצמי אני נכנסת למעגל של לאכול כמה שבא לי ואיך שבא לי וכשאני מחליטה שאני אוכלת טוב אני נכנסת למעגל של אוכל בריא יותר ומזין. המעבר קשה והלא בריא ממכר. סבלנות וכח רצון.
וכדאי לגייס את כל המשפחה. מאוד עוזר.

כשהקיבה מלאה מים, את הרבה פחות רעבה,
והאוכל פחות מפתה.

מפרשים את תחושת הצמא כרעב ולכן כדאי תמיד לשתות קודם ואז אפשר לראות אם את באמת רעבה

עשיתי פעולות פשוטות ביותר והרגשתי כאילו רצתי מרתון.. דופק מהיר , חולשה , רעידות וכו. תשתי הרבה ותנוחי ככל האפשר

אני כ"כ חרדה מהמצב... כל היום מודדת דופק וסיטורציה. נראה לי שעד שיעברו 9 חודשים אני אתחרפן

לא יודעת להסביר ממה זה נובע,

אבל חוויתי את זה בשני הריונות..

לי זה היה קשה יותר מהכבדות,העייפות והרבה דברים אחרים..

אבל הכל עובר ​

וממש לא צריכה למדוד כל היום דופק!
רק להיות קשובה לגופך ולא להתאמץ מעבר ליכולותייך.
אגב בהמשך ההריון שלישי שני שלישי הדופק להרבה מאוד נשים הוא סביב 90-100 גם במנוחה..

אם את מרגישה קושי לנשום כמו שיש בזמן פעילות גופנית כשאת במנוחה חשוב לדבר על זה עם הרופא. 

אם אנמיה, מהר להתחיל ברזל. מינון כפול בהתחלה, עד שאת רואה שזה עולה טוב.

אם לחץ דם נמוך, יש פחות מה לעשות, אבל כדאי לשתות הרבה וקפה עוזר.

וחוץ מזה, הבנתי שסתם קצב הלב קצת עולה בהריון. גם לי היה דופק מהיר יותר, גם כשלא היתה לי אנמיה. אבל לא ברמה שאת מתארת. אם כי אני הרגשתי חלשה אז פשוט לא התאמצתי.. זזתי כמו צב.. אם הייתי מנסה לתפקד כרגיל כנראה הייתי קורסת..

בתחילת ההריון זה נובע משינויים הורמונלים ולא מעומס. בשלישים השני והשלישי זה בגלל העומס שיש על הגוף ועל הלב.

תודה רבה וחג שמח.

לדעתי משבוע 16 את כבר יכולה להתחיל להרגיש אבל יכול להיות גם שלא, משבוע 20 בדר''כ כבר רובן מרגישות... במיוחד שזה לא הריון ראשון

איזה כייף בקרוב

שייש הפרש כזה שכבר שוחכים זה מרגש כמו הפעם הראשונה .

אולי הרחם מתרחב ולכן התנועות פחות קרובות לדופן הרחם, ואז זה פחות מורגש..
אולי..

תקבלי מייל כשזה יגיע לארץ עם מספר מעקב של הדואר אבל הרבה פעמים לא מעדכנים לפני שזה מגיע לסניף...

אני יכולה להגיד לך שלפני שבועייפ ביום ראשון הזמנתי
ביום רביעי זה כבר הגיע לארץ וביום חמישי קיבלתי כבר sms שזה בסניף הדואר .

כל עוד אין חג או שביתה זה מגיע ציק צק.

בהצלחה

בדר"כ המספר מעקב נשלח בתור מספר עם אותיות
אבל לפעמים הם מכניסים אותו בקישור שהם שולחים אלייך .

ממש בסוף הקישור רשום המספר עם אותיות באנגלית
2 אותיות לפני ו2 אחרי

אם תסתבכי אשמח לעזור

הוא גם מראה לך בחו"ל איפה נמצאת החבילה
משהו בינלאומי ..

המספר מעקב משמש רק מרגע ההגעה לארץ (ואז כתוב משהו כמו הפריט הגיע לארץ בתאריך**** ומועבר להמשך מיון) ולא תמיד בדואר טורחים לעדכן... אצלי קיבלתי אסמס ורק אז השתנה מהגיע לארץ להגיע ליחידת הדואר וממתין לאיסוף

שנה שעברה בררתי, אין לו הכשר אבל אלו מים עשירים בברזל ממקור טבעי שנארזים ללא מגע יד אדם.

הפרנטל באמת לא כשר לפסח, אבל היום כשהגעתי לבית מרקחת כדי לקנות ברזל אחר, כי שלי הוא לא כשר- פרונס, ראיתי ברשימה מבחר גדול של סוגי ברזל כשרים לפסח גם טבעים כגון ברזל קומפלקס של סופרהב וגם הרבה לא טבעיים.

מסוג אחר לא יהיה לי טוב לעיכול.
אני חושבת שלקחתי בעבר פולקס ולאמהיה לי טוב איתו

פגום זה אומר שאינו ראוי למאכל כלב.
לכן- כל מה שנכנס לפה מחייב כשרות!! מבלי קשר לטעמו

ואני כותבת רק את שניהם כי הם רבותי וזה מה שאני יודעת...
מן הסתם יש עוד.
רק חבל על הנחרצות ככה על משהו שכנראה את לא יודעת.... יש דעות שונות בהלכה, קבלי את זה!

לפיו לא צריך לבדוק ברשימת התרוםות הכשרות לפסח אף תרופה.
אולי תרופות טעימות,וגם זה אני חושבת שלא,אבל לא זוכרת בוודאות.

וחמץ גמור שטעמה מר?

כמובן שלא מדברת על פיקוח נפש

ויש להבדיל בין תרופות שאפשר להסתדר בלעדיהן ועוד...

ויטמינים למשך 7 ימי החג.

 

ולכן לא חייב הכשר על פרנטל ודומיו אפעם...
(יכול להיות שמה שעם טעם הפסק שלו שונה)
ולא כל אחת יכולה להסתדר בלי ויטמינים...

להפסיק בפסח לפי הרב ליאור.
בעלי היה בבית של הרב ליאורושמע את זה ממנו ישירות

גם לי יש ברזל שהוא חמץ גמור!!

והוא זה ששומר עליהן בצורתן.

במיוחד לבגדי גוף, אצלם יש יפים, איכותיים וזולים ממש.

חשבתי לקנות לבת שלי בת שנתיים ולבן בן 7 חודשים ובאמת ראיתי שם בגדים מהממים....אבל אין לי סבלנות לחכות מלא מלא זמן עד שיגיע...תוך כמה זמן בדר''כ?
וגם מפחדת שלא תתאים המידה....איך יודעים?
הבת בת שנתיים בדיוק ודי גבוהה אבל רזה. וכנ''ל הבן בן 7 חןדשים וגבוה.

בגדים יפים במחירים סבירים עד קצת יקרים.
המידות טיפה יותר גדולות משילב נניח. אבל גם גולף קידס יש מידות גדולות אז תלוי למה משווים. בכל אופן זה קצת ניסוי וטעיה ותמיד אפשר להחזיר...

וןבן 7 חודשים?

שניהם גבוהים

לקטן הייתי קונה 9-12 אם זה לעונה הקרובה. (יש ליד המידות סנטימטרים, אפשר להשוות, אבל אני פשוט ניסיתי..)
גיל שנתיים קצת יותר בעייתי לדעתי, כי 2-3 זה כבר ממש גדול (עכשיו בדיוק טוב על הילד שלי בן 3 ורבע, אבל חלק מהבגדים כבר יכולתי להלביש לו בסוף הקיץ הקודם, והוא ממש לא גבוה), והמידות של התינוקות כנראה כבר יהיו קטנות עליה. הייתי מנסה בתחילה בבגדים שתמיד יהיו טובים -פיזמות, גופיות, או בגדים שלא אכפת לי לשמור לשנה הבאה.

אזכור מה שכתבת לפעם הבאה

אם הסיבה לקנות היא רק התרגשות...
אבל זו באמת מחלוקת

למרות שבאופן אישי אני גם קניתי לפני 2 הלידות וזה עזר לי מאוד...

האתר שלהם:

http://il.nextdirect.com/iw/

אצלי מגיע בזמן האחרון תוך פחות משבועיים.. הם שיפרו את המשלוחים מאד לאחרונה.

קחי בחשבון שלפני חגים הדואר הטורקי שלנו קורס וחבילות נתקעות, אז להזמין לפחות חודש מראש.

עד 75$ הקניה פטורה מכל מכס ומס שהוא, אז אם מזמינים הרבה כדאי לפצל לחבילות בהפרש של יומיים שלושה.

גיסתי סיפרה לי היום שהזמינה חבילה מעל לסכום והם עצמם פיצלו לה לשלוש חבילות, ואפילו שלחו אחת מהשלוש לא דרך דואר ישראל, כנראה כדי שלא יחברו את החבילות במכס! זה ממש מדהים, חידוש גמור.

 

הכי כדאי שם זה בגדי גוף ואוברולים - יפים, איכותיים, והמידות מדוייקות לתינוקות בינוניים ומעלה.

הבגדים הרגילים, חצאיות וחולצות ושמלות, כדאי להזמין מידה אחת פחות. במיוחד שמלות - הן ענקיות!

גם הפער במחיר לעומת החנויות פה כבר קצת פחות גדול, אבל עדיין כדאי.

אפשר להחזיר בדואר תוך 28 יום מזמן הלקיחה מהדואר, במשלוח הכי זול שזה די זול. זה לפי משקל. מקבלים החזר מלא.

סרזט מונע גם בלי הנקה בכלל כך שאין צורך להחליף גלולות רק אם מתחילים לך דימומים אם לא אפשר גם להמשיך לקחת סרזט גם אחרי סיום ההנקה

אצלי התחילו דימומים.

התחלתי מינס, גלולה חלשה מאד והיתה לי על הפנים. פגעה רק מעט בהנקה, אבל עשתה דימומים.

אפשר גם נובהרינג שגם יחסית מעט הורמונים אז פגיעה פחותה בהנקה.

וכל זמן שאין לך דימומים - תהני!

אני לוקחת לבינתיים כתחליף 9 חודשים + של דרך חיים. בגלל שהםרנטל לא כשר לפסח

לאכול בשר, חסה ואגוזים 

לשתות הרבה 

 

ומניחה שיהיו אחרות שיעזרו יותר

ותחליפים כתבו לך פה: בשר, ירקות עלים, עוף, ביצים!

אבל אם הגבת ככה אחרי שלושה ימי הפסקה עם הפרינטל, את כנראה זקוקה להמון השלמה. כנראה שאת צריכה כדור חלופי.

 

אל תישארי בלי תחליף.

תרגישי טוב.

 

אני חושבת שיש כוון אחר של עיפות, המנוחה אחרי המרוץ והמתח שפסק,

בכל אופן זאת תחושה שגם אני מרגישה אותה בכל מצב בחיים..

אם זה היה מבחן שלמדתי ימים ולילות ..

או אחרי החתונה..

עכשיו פסח בעבודה שעבדתי רגיל עד ערב חג, ועם הכנות היומיומיות לבית ובנוסף הנקיונות לפסח והדאגה לביגוד והנעלה לילדים ב"ה פתאום הכל נגמר ואז הגוף צונח!ור רוצה  לישון.

אין אצלי מושג של לישון צהרים ומתחילת החג אני נרדמת בעמידה...

אותי הוא מתיש.
חשוב להקפיד לשתות המון.

מרגישים את זה תוך יום. לגמרי.

יש כדורי ברזל שכשרים, נדמה לי פריפל, תבדקי ותקחי לפחות את זה.

ותאכלי הרבה ביצים לסייע בחלבונים.

ובאמת אולי יש איזה מולטי ויטמין כשר, תקני מה שיש ותקחי שני כדורים ביום.

זה רק לפסח, אם לא יועיל, לא יזיק..

אבל לא זכור לי איך היה אצלה
אבל ממליצה מאוד מאוד על דר רונית גלעד, אני אצלה כבר תקופה ארוכה והיא מקסימה ומקצועית

אבדוק גם את אותה.
תודה רבה

בתחילת מעקב הריון, והיתה מאוד נחמדה, הסבירה לי הכל בצורה טובה.
אח"כ עברתי דירה אז לא המשכתי איתה.
לא יודעת לגבי המומחיות.
בהצלחה

לא מכירה אישית אבל אני עובדת במוקד זימון תורים של כללית והרבה פעמים מתקשרות נשים שהפנו אותן ספציפית אליה, כלומר היא מתמחה במשהו מסוים (לא יודעת באיזה תחום, שווה לך לברר לדעתי, אולי יהפוך אותה לרלוונטית יותר ואולי דווקא פחות). בהצלחה!

לא צריך לזה תור.
כדי שתדעי שהבן שלך אוכל טוב..

להשקל זה לא קריטי 4 ימים אחרי לידה....

ואפשר להשקל גם בקופ''ח ואפילו במקומות יותר יצירתיים...

ובעיני גם זה לא חובה.

אם תינוק יונק יפה ויש טיטולים מלאים זה לא לחוץ.

אני אישית דוחה את הביקור בטיפת חלב לאחרי ההתאוששות מהלידה.
עם הבן הייתי אחרי חודשיים והבת אחרי 4 חודשים.


אם יש חשש לאי עליה במשקל או הנקה לא טובה אז זה משהו אחר.

אם כבר נשקלים, רצוי כן בטיפת חלב.

א) לא הייתי מכניסה תינוק קטן לקופ"ח אם לא קריטי, מערכת החיסון בגיל הזה מאוד מאוד חלשה.

ב) כל מכשיר שקילה שונה קצת, ובמשקל קטן כזה כל גרם משנה את התמונה. רצוי להתמיד ולהישקל תמיד באותו משקל, כדי שהתוצאה תהיה אמינה. אז אם הכוונה היא ללכת בהמשך להישקל בטיפת חלב, כדאי כבר מההתחלה, וכדאי להקפיד להישקל בכל פעם אצל אותה אחות, תמיד בחיתול יבש, ובלי בגדים או בבגדים קצרים ככל האפשר. לא יהיו הטיות מיותרות שמלחיצות סתם.

לי זה סיפור של או חצי שעה כמעט ברגל כולל עליות או רבע שעה עליה מטורפת ואז אוטובוס או מונית שזה יקר לי....
בקיצר אחרי לידה זה מעל ומעבר לכוחותי ולא רואה סיבה להשתגע.

לי אישית יותר טוב הנחת של לתת אמון בהנקה מאשר מההתחלה לחץ של שקילות ואחוזונים.


כמובן כמובן שאני מדברת רק אם באמת הכל נראה תקין אם היה לי חשש לגדילה לא תקינה הייתי משקיעה ובודקת!

לא ללכת לבד.

ואחרי לידה ראשונה אין יכולת לדעת אם התינוק גדל טוב. אני אישית הלכתי ארבעה ימים אחרי הלידה לשקול אותו.

גם טיטולים זה מדד. וגם אפשר להרגיש שיש או אין עליה במשקל. וגם תינוק רגוע והנקה טובה- שמרגישים שאוכל ובולע בנחת.

אני לא אומרת לזלזל אבל באמת לא חושבת שלא ללכת מייד זה זלזול.
לפעמים ההלחצות המיותרות של האחיות על אחוזונים כאלה או אחרים גם לא תןרמות ומלחיצות סתם וזה בעצמו פוגע בהנקה.

ובלי קשר...פשוט לא מתחברת ללחץ הזה סביב טיפת חלב...
אם צריך הולכים. אבל בלי להשתגע.

ותודה למי שהציעה לבעל לעזור.הוא ב''ה אכן עוזר ...ושומר על הגדולה בינתיים.
וגם אני השקעתי הרבה פעמים ולקחתי גם מונית.
פשוט בעיני יציאה מהבית פחות משבוע אחרי לידה היא לא נצרכת.
ואני אישית מרגישה שבהתחלה יותר נכון לי לתת אמון בהנקה בטבעיות. והלחץ סביב משקל ממש לא עושה לי טוב.

עם הקטני שלי כשהלכתי איתו בגיל 7
שבועות אז הוא שקל בסדר אבל יחסית לגובה האחוזון היה גבולי- אחוזון 27.
והאחות והרופא לא מדי הלחיצו. רק אמרו לעקוב,..
אבל אותי זה הטריד ובאתי מתוחה לכל הנקה עם לחץ שהוא חייב לאכול...ונתתי לינוק כשרק צייץ וברגיל היה ברור שזה לא רעב...
וסתם עשה לי מויקה. אפילו שבשכל ניסיתי לא להלחץ כי הרי זה לא מצב נורא וסה''כ אני מניקה סבבה...
אבל בכל זאת נלחצתי.
ובזמן הזה עד הבדיקה הבאה הוא עלה סביר אבל לא משהו מטורף...עלב לאחוזון 28...
ועדיין אמרה שיש צורך לעקוב...
אבל אז אני כבר הרפיתי ושחררתי לגמרי בנפש.
ו....תוך 3 שבועות הוא עלה לאחוזון 40+..עלה יותר מקילו...
ואולי תגידו שלא קשור אבל בעיני הלחץ כן משפיע. ולי לא נכון להכנס לזה בגיל שבוע.

מה גם שאיני רוצה לחסן לפני שגדלים טיפה ומתחזקים..

ו...כל אחת תקשיב ללב שלה וזה בטוח מה שהכי נכון לה. דברתי רק על עצמי

אבל אני יודעת רק לספר מחוויה שלי כאמא בחידה ראשונה שלא ידעתי עם הטיטולים המחאחם אכן נחשבים כאלה, לא ידעתי אם הוא מחזיק טוב את הפטמה ואוכל טוב ולא ידעתי אם הוא עולה במשקל טוב.
אז העדפתי לשקול ולהירגע.
כל אחת יכולה לעשות מה שטוב לה

לא בהכרח מזהה טיטול מלא בפיפי.

גם למי שכן הולכת לשקילות צפופות, חשוב ללמוד הלכות-חיתולים. זה נותן משוב הרבה יותר מיידי על המצב של התינוק.

בהריון ראשון אז באתי עם הרבה מודעות. מסכימה שאם אין אז כדאי להזהר יותר...

לא הצלחתי לזהות.
ולא זיהיתי שהבת שלי לא יונקת טוב ולא זיהיתי שהטיטולים לא הכי מלאים.
אפילו לא הספקתי ללכת לטיפת חלב.

זה באמת באמת מסוכן.

ואני מבינה אותך לגמרי.

אבל עדיין...הרי יתכן שמשהי תלך לטיפת חלב אחרי כמה ימים מהלידה ותשקול ויהיה בסדר ואז עד הביקור הבא בסביבות חודש אחרי אז התינוק לא ינק טוב ולא יעלה במשקל..נכון?
אז מה...לשקול כל שבוע כי אי אפשר לדעת ואולי...?
אני אישית כן מרגישה שאני מזהה עליה. וכשרציתי לדעת מה נקרא טיטול מלא קראתי בכמה וכמה אתרים מה המדד .
ו...באמת את צודקת בזהירות ואני מבינה אותך. ומי שרוצה זה בסדר ומצויין ללכת מוקדם.

אני חו''ש לא מתווכחת!
רק מודה שזה גם עניין של אופי...ואני מאלה שפחות ירוצו לרופא על כל דבר ובעקרון מה שחיו תמיד בלעדיו ולא נראה לי מסוכן אז אני לא אשתגע בגללו..
ושוב..לי אישית זה מפריע להנקה כל השקילות המרובות. וזה כנראה בעיה שלי שזה מלחיץ אותי...

אז בקיצור- מה שאת כותבת זה נכון וחשוב.

אבל מנחשת שגם בלידה הבאה לא ארוץ לטיפת חלב מייד.

ויתכן וזה קשור גם לאחות שאני לא הכי מסמפטת...

בת כמה היא הייתה? איך גילית שהיא לא ינקה טוב?

מדריכות הכנה להנקה שוברות את הראש איך ללמד תפיסה והצמדה נכונה לפני הלידה - זה לא פשוט כשאין תינוק אמיתי חי, והאמת שגם לזה יש כל מיני פתרונות אפשריים. אבל ללמוד לזהות איך חיתול מלא צריך להיראות וכמה כאלה צריך בכל גיל? ממש לא צריך תינוק בשביל זה. אין להן שום בעיה ללמד את זה,ועוד המון דברים חשובים שרצוי לדעת מראש על הנקה ועל תזונת תינוקות.

אני חושבת שקורס הכנה להנקה לפני לידה ראשונה (ואם צריך, גם בלידות הבאות) הוא חשוב יותר מקורס הכנה ללידה. יש שם מידע מציל חיים. לא פחות.

כן. זה קשה לזהות טיטול מלא
בטח ובטח של תינוק קטן.

ולא אוסיף כי השרשור הזה כבר מכאיב מידי.
רוצה-לכי לשקול
לא רוצה-אל תלכי.

אני אומרת שמצערת אותי המציאות שמעט נשים מגיעות ללידה כשיש להן מידע חשוב וקריטי על תזונת תינוקות. מצער מאוד שדווקא קורס הכנה ללידה, שהוא לא עד כדי כך קריטי, קיבל בחברה שלנו יחס של MUST, לעומת קורס הכנה להנקה הזנוח (שאם הוא טוב הוא אמור לכלול הכנה כללית להזנת תינוק, לא רק התייחסות להנקה, יש המון גם לדעת מראש על הזנה בתמל).

זה פורום הריון ולידה כאן, ואני כותבת כדי לקרוא לנשים - לכו ללמוד על הנקה לפני הלידה! זה קריטי!

אני כותבת ממקום של כאב, בדיוק כמוך, כי אני איבדתי הנקה בגלל דברים בסיסיים ביותר שהייתי יכולה ללמוד מראש אילו מישהו היה אומר לי כמה זה חשוב. ואני לא ידעתי לזהות סימנים פשוטים ביותר שסימנו שהתינוק בבעיה - כי לא למדתי מראש. והשקילות (שלא פספסתי אפילו אחת מהן, לידיעתך) פשוט לא נותנות מספיק מידע. שקילה מהיום למחר לא אומרת כלום. מעקב חיתולים מהיום למחר אומר המון. זה מידע שצריך שיהיה לכל יולדת!!

אז דעי לך שלמדתי!
נםגשתי עם יועצת הנקה לפני הלידה, בקורס הכנה ללידה היה לנו מםגש רק רק על הנקה.
בבית החולים מיד אחרי הלידה היתה לי יועצת שהיתה אצלי כמה פעמים.

ועדיין, ברגע האמת-פיספסנו.

לדעת אם הילד אוכל טוב זה שקלול של משקל וטיטולים מלאים.
ברגע שאת לא בטוחה שאת מזהה טיטול מלא תבדקי משקל. ואמהות צעירות טריות לא בהכרח יודעות לזהות טיטול מלא.
את זיהית-סבבה לך. אני לא הצלחתי. אני הייתי בטוחה שהטיטול מלא (מה גם שהיו לה טיטולים רטובים!)

אז אפסיק לכתוב.

אני מבינה רק עכשיו, ממה שכתבת, שלאורך כמה הודעות היה נשמע כנראה כאילו אני מדברת *עלייך*.

כנראה שממש ממש לא הצלחתי להבהיר על מה אני מדברת, ולא נראה לי שיש סיכוי שאצליח.

זו לא אשמתך, כנראה שאני לא מצליחה לדבר בצורה ברורה מרוב שהנושא כואב לי.

אז אני עוצרת כאן ומתנצלת מאוד שנפגעת ממני. זו אי-הבנה אחת גדולה. לא שפטתי אותך (איך יכולתי? אם הייתי בעניין של לשפוט הייתי שופטת את עצמי על ההתנהלות שלי עם התינוק, לא אף אחד אחר), לא הנחתי עלייך שום דבר (איך יכולתי? מה אני יודעת עלייך?) ובכלל לא התכוונתי לכתוב שום דבר שקשור אלייך. סליחה אם השתמע בטעות אחרת.

מאחלת לך חג שמח ורק נחת מהילד.

תקראי כאן

https://behithavut.wordpress.com/2015/01/07/%D7%99%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%A8-%D7%97%D7%9C%D7%91-%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%90%D7%91%D7%97%D7%95%D7%9F-%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%99/#more-45

כי אם הוא ירד יותר מידי זה מסוכן.
(קרה לנו.)

מעקב חיתולים לרוב מספק את כל התשובות.

אז אם קל ונוח לקפוץ לטיפת חלב אז למה לא, אבל אם כמו שמעיין תיארה שזה משהו ברמת פעילות שממש לא מתאימה לכוחות של אישה אחרי לידה אז זה בעייתי. גם אם פוגעים במנוחה ההכרחית של האמא התינוק סובל מזה, אז יש מקום לשקול דרכי הערכה חלופיות.

שכל אחת תעשה מה שהיא רוצה.
זה הילדים שלה.

אני בבריאות של הילדים שלי אעשה הכל כדי לשמור עליהם.
גם אם זה לא נח וגם אם זה טרחה.

כנראה שלא הצלחתי לכתוב ברור מספיק, או לשכנע - שפגיעה במשכב הלידה של אמא זו *פגיעה בריאותית בתינוק* אני לא סתם אומרת ולא ממציאה אלא על סמך המון דברים שראיתי והכרתי בעיניי.

אז אם משקל הייתה הדרך היחידה לוודא שהילד ניזון כמו שצריך, אז זה מה יש ואין ברירה. אבל זה לא ככה. חשוב לעקוב, במאה אחוז חשוב לעקוב, אבל קיימות כמה דרכים שונות לעקוב, וזה ממש בסדר שכל אחת תבחר את הדרך שנוחה ומתאימה לה. בשבילי, שטיפת חלב עם אחות מקסימה היא שתי דקות מהבית, מעקב משקל היא דרך מעולה. בשביל מישהי כמו שתיארה מעיין - ב"ה שיש דרכים אחרות לעקוב.

לדעתי, טיפת חלב מיותר בכלל בזמנינו: פעם המציאו אותו כשיטה להשגיח על בריאות תינוקות שטרם הגיעו לגיל בית הספר, כי לאנשים רבים לא היה ביטוח בריאות. אבל היום כולנו בקופת חולים ורופא ילדים - חינם.

ואם את מעוניינת בחיסונים - את זה כמה שיותר מאוחר מתחילים, כך גורמים לפחות נזק. ובכל מקרה, מתי שלא תבואי - ישמחו להזריק לתינוק שלך את כל הווירוסים והחיידקים שיש להם במלאי...

עלה במשקל ואם יש טיטולים מלאים אז באמת זה לא קריטי... ומכירה כאלה שבכלל לא הולכת לטיפת חלב בכלל.. (שוקלות אצל הרופא משפחה... )


אבל יש נקודה שקצת פספסו פה - צהבת.
עברה לגמרי? וודאת שעברה? אנחנו היינו אצל ההורים אחרי הלידה והייתה צהבת והלכנו רק לוודא שאין יותר.. (אפילו לא פתחו לו תיק, רק שקלה ובדקה שהצהבת ירדה)

ולפי מה שהבנתי אפשר שביקור ראשון של טיפת חלב יבואו אלייך..

(לילד ראשון, ככה אמרו לי.. כדאי לברר.. )


אם נראה שעברה הצהבת, הייתי מחכה לאחרי החג ואפילו יותר כדי שתוכלי לנוח וללכת בנחת עם הילד.

אנחנו הלכנו לטיפת חלב כדי לבדוק מה מצב הצהבת, והאחיות אמרו שבכלל אין להן מכשיר לבדוק, והן מעריכות לפי העין. אז הוא היה נראה להן קצת צהוב, והן שלחו אותנו לקופת חולים כדי לבדוק כמה באמת הצהבת (יצא 7.9).
אם הייתי יודעת מראש שאין לטיפת חלב את המכשיר, הייתי הולכת ישר לקופת החולים (זה היה אצל ההורים כך שבכלל לא הכרתי)...
(ובגלל זה המעקב אחרי המשקל גם יצא פחות מדויק, כי בטיפת חלב יצא שעלה לא מספיק, ויומיים אחרי חזרנו לקופה לבדוק שוב צהבת, אז כבר שקלנו שם ואז היה נראה שעלה פתאום המון אבל ברור שזה בגלל שכל פעם השקילה היתה במכשיר שונה).

אם הבנתי נכון..
אם מסובך לך ללכת בשביל זה במיוחד לרופא נשים שווה לבדוק אם גם רופא משפחה יכול לתת.

וכן, צריך מרשם מרופא משפ'/נשים.