פורום הריון ולידה (עמוד 4403)

זה משנה קצת את התמונה.
מאוד יתכן אי סדירות במחזורים הראשונים.
לי אחרי הלידה הקודמת היה פעם אחת הפרש של 3‏ שבועות ‏.ואז קיבלתי.‏ ואז אחרי 3‏ שבועות של איחור גילתי הריון.
לפעמים הביוץ מתאחר.

וזה לא חייב להיות זהה ללידות הקודמות.

אבל יתכן וזה הריון והביוץ היה מאוחר.‏ ‏
אני הייתי בודקת.
אם לא בביתית אז בבדיקת דם.
כי אני סקרנית.

אבל רציתי קצת לעבוד על מידת הסקרנות מאז הלידה בדקתי כבר כל חודש..

אני שואלת עכשיו בגלל שמחר יש לי טיפול שיניים ואני רוצה לדעת אם זה קריטי..

(אני לא באה להחליף עיצה של רופא! ואני ממליצה לך לפני שאת מתיישבת על הכיסא לשאול ולהתייעץ שוב עפ הרופא המטפל. ובכל זאת.. אני מזכירה במרפאת שיניים וממה שאני שומעת.לדעתי הלא מקצועית בעליל. אין לך סיבה לחשוש.
מה שאני אומרת לך,זה שרוב החומרים שמשתמשים בהם בטיפול שורש -ההשפעה שלהם מקומית וגם אם יש הריון-הם לא מסכנים אותו.
(הדבר היחיד שעולה לי כרגע-זה הגז ניטרוס-גז צחוק-במידה שאת משתמשת במהלך הטיפול,זה במפורש לא רצוי- לפי משרד הבריאות)
שאר הדברים,זריקות ההרדמה וכו׳.. ממש לא אמורות להוות בעיה.
בהצלחה!

הבדיקות היחידות שמסכנות הם מי שפיר וסיסי שיליה אותם לא עושים אלא אם כן מגלים מהבדיקות האחרות שיש חס וחלילה בעיה. כי הם נותנות תשובה וודאית אם יש בעיה או לא. חוץ מזה הבדיקות שחשבות ביותר לעשות זה:
סקירה מאוחרת (בבדיקה זו עוברים על כל האיברים ורואים אם הכל תקין זו בדיקה מצילת חיים כי אם מגלים משהו בבדיקה יכולים לטפל מייד אחרי הלידה או אפילו עוד ברחם).
העמסת סוכר (בודקים אם יש סכרת הריון)
והערכת משקל (בשלב מתקדם של ההריון בודקים אם העובר גדל כמו שצריך ברחם אם לא חושבים אולי ליילד מוקדם וכו)
הבדיקות הפחות קריטיות (אבל אני עדיין ממליצה עליהם):
שקיפות עורפית (אולטרסאונד ובדיקת דם) בודקים את הסיכוי לתסמונת דאון ועוד כמה תסמונות זאת לא בדיקה וודאית אם הסיכוי גבוהה מפהים למי שפיר ואז זאת החלטה שלכם אם לעשות או לא.
סקירה מוקדמת (בודקים את כל האיברים כמו במאוחרת רק שעוד לא התפתחו כל האיברים בשלב הזה הייתרון זה שזה שלב יותר מוקדם בהריון ואם מגלים שחס וחלילה העובר לא בר חיות ניתן לבצע הפלה מוקדם יותר) בבדיקה זאת לרוב גם מגלים את מין העובר.
אני ממליצה לעשות אותם כי: 1.הם לא מסכנות את העובר. 2. גם אם אתם לא מתכוונים להפיל על תסמונת דאון (ויש רבנים שמתירים את זה) ידע זה כוח וכדי להתכונן לדברים כאלה מראש ולא לקבל הלם בלידה. 3.אלו בדיקות מאוד מרגשות רואים את העובר מאוד טוב וזה נותן ביטחון שהכל מתקדם טוב.

זאת בדיקה משלימה לשקיפות עורפית שמעלה את הדיוק של ניבואי הסיכויים של שקיפות עורפית. זאת בדיקת דם פשוטה שעושים בשבוע מתקדם יותר של ההריון.

תכלס מבינה אותך לגמרי, גם אצלי רק אוכל עוזר לבחילה..
תנסי אולי לימון..

אבל לא עשיתי את בדיקת הסוכר בגלל זה...
חיכיתי שתעבור תקופת הבחילות. לא רואה שזה קריטי בטירוף שאני צריכה לסבול...
הרופא אפילו לא שם לב שזה חסר.

עשיתי הכל חוץ מהסוכר. אמרתי למזכירה כשהגעתי שאני לא בצום ושתבטל את הסוכר. וכך היה.

עד כמה שזכור לי בדיקת סוכר זה צום של 8 שעות.

בכל מקרה תשתי מים קרים קרים לאט.
ככה זה יוריד מעט את תחושת הרעב שמובילה לבחילה.

כשישנים - לא מרגישים בחילה.

לנסיעה - לקחת טיפות או כדורים נגד בחילות, זה לא ישבש לך את הבדיקות.

מקסימום - תעשי את הבדיקות בפעם הבאה. מה כבר יקרה...

אולי תחפשי רופא דתי שיהיה לו אכפת ויתן לך פתרונות?

אתם בקשר עם רב? צריך למצוא פתרון או הלכתי או רפואי ויש פתרונות. באמת.

חיבוקגדול!!

איתך באותה סירה... מאחלת לך שהתקופה הזאת תיגמר בקרוב מאוד

גם לנו היתה תקופה של כמה חודשים מיד אחרי החתונה שהיינו אסורים.

שני דברים:

א. אם הרב זכריה בן שלמה מקובל עליכם- כדאי להתייעץ איתו. הנושא הזה מאוד חשוב לו.

ב. בזמנו הרב דב ליאור אמר לנו משפט פשוט וקצר שניחם אותנו קצת: "נו, גם זה קורה בחיים". מצחיק, אבל זה עזר לנו. גם זה קורה, וגם זה יעבור.

הבנתי שיש כדור שגורם לדימום מאסיבי. חברה שלי היתה במצבך, רק אחרי לידה.

היא קיבלה את הכדור הזה וסיימה עם הכתמים.

אפשר לשקול גם לקחת סתם כדורים/גלולות/נובהרינג כדי לקבל תקופה של שקט

כדאי להזדרז

חלבון עוברי עד שבוע 18+6 אם אני לא טועה

סקירה מאוחרת- משבוע 20-24, זה הזמן לקבוע תור

העמסת סוכר- בערך שבוע 24

את המוקדמת ממילא כנראה לא הייתי עושה,
אבל עשית לי סדר בשאר העניינים, אז תודה רבה!

ואולי כדאי לברר שוב אצל אחות נוספת

והן אמרו שלא כדאי (זה היה כבר כמעט 20) כי בגלל שזה קצת אוחר יכולות לצאת תוצאות פחות אמינות וזה סתם יכול להכניס ללחץ וכו.

 

 

זה כנראה תלוי מצב, וסיטואציה. אבל אני הייתי צריכה לנסוע במיוחד לעיר הסמוכה..
תבררי לך..
שיהיה בהצלחה ובקלות!
בשורות טובות!

מקסימה !! עשתה לנו קורס הכנה ללידה . ללידה ראשןנה .אבל מניחה שיכולה להתאים גם למתקנת.
והיא גם דולה כמובן
תחפשי אם תרצי נעמה שורק יש לה אתר..תקראי עליה קצת אם בא לך ויש שם טלפון
גרה נראלי שנוה צוף בבנימין.
והיא מגיעה לקורס עד הבית (הגיע אליי לפתח תקווה! )

(ומן הסתם יש, אלא אם כן הוא רכב עתיק).

אני הייתי שמה בשני הצדדים ויושבת באמצע.

ביום יום הסלקל מקדימה והכסא מאחורה.

בנסיעות ארוכות שניהם מאחורה בצדדים של החלונות ואני בניהם.

למרות שגם ככה אני לא נוהגת, אז נראה לי שלא תהיה סיבה שנצטרך את זה...

(אפשר לעשות מתג אבל זה לא קיים כרגע)
הם יושבים מ2 הצדדים ולפעמים כשצריך אני בניהם הרכב שלנו מספיק רחב בשביל זה... כשהיו יותר קטנים אז בכל נסיעה ארוכה ישבתי ביניהם והיו פעמים לפני שהיה לנו רכב ששמנו אחד ליד השני ופעם או פעמיים מקדימה סלקל (ברכב אחר שהיה אפשר לבטל כריות אוויר) לפי מה שהתאים ברכב שנסענו בו...

שקרוב לשנתיים הסלקל עדיין מתאים כי הוא גדול יחסית.
אז כשאנו משכירים רכב אני יושבת בין שניהם.
לי זה לא נוח..אבל אני לא מסינה איך מסתדרים אחרת..צריכה להעסיק את שניהם..

באמת כשהם היו יותר קטנים זה היה לא נוח עכשיו הקטן כבר די רגוע בנסיעות (בהתחלה זה היה זוועה ממש בגלל הריפלוקס) וישן לפעמים שמים לו מראש משחק מחובר ואם צריך אני יכולה לשלוח יד ולשים לו בקבוק/מוצץ להביא לו פרוסת לחם או בסקוויט... הגדולה יש לידה את התיק שלה עם בקבוק מים מוצץ וספר בד"כ גם בובה לידה ושמים להם דיסקים שלי סיפורים או שירי ילדים והגדולה גם מתענינת במה שיש בחוץ (מחפשים מכוניות לפי צבעים,עצים,חיות,אוטובוס משאית וכו') רוב הנסיעות שלנו זה נסיעות של מינימום שעה לרוב יותר לפעמים עושים עצירה של כמה דק בדרך...

הקטן שלי רק בו חצי שנה..לא אוכל כלום חוץ מהנקה.‏ ולא אוהב לשחק לבד ‏.גם מוצץ ומשחק נופל לו די מהר.

אבל באמת ההבדל הוא אורך הנסיעה.‏
הם ישנים חלק..אבל כמה ישנו?‏

באמת השתפר מאז שהיה פיצפון.
גם עם ריפלוקס.
אבל אני במתח.‏ ‏

הטיפות קוליקו שלנו מצילות אותנו ‏.‏ לפעמים נרדם מייד כשמקבל.

מעדיפה אוטובוס.‏ ככה הם ישנים יותר בגלל המנוע ופחות מעירים אחד את השני.‏ וככה בעלי אחראי על הגדולה ואני על הקטן ויש קצת נחת וגם אני לא צריכה להיות אחראית כל הזמן שלא ירדם..

ובכללי אני מנסה לתזמן נסיעות לזמן שינה (למשל יום שישי אמרח קצת את הקטן שלא ירדם לפני ואז הוא נרדם בשניה שעולים לאוטו עד שמגיעים בחזור שוב שומרים שלא ירדמו לפני ואז ישנים באוטו מגיעים הביתה מעבירים למיטה)
האמת שאין סיכוי שהייתי שורדת 4 שעות בלי הפסקה רצינית באמצע וגם אין סיכוי שהם יסכימו לשבת ככ הרבה זמן רצוף...

וטחון לא טרי רעיל
(מצטטת את אמא)

בנוגע להריון אין לי מושג

בגדול זרעי פשתן (טחונים, טריים) הם מקור מעולה לאומגה 3

מקור מעולה לאומגה 3 לאומגה 6 מפתח את המוח והראיה של העובר אומרים עד גאונות

קניתי וטחנו לי במקום בסופר ואחרי שעה בערך שזה היה בחוץ הכנסתי למקפיא מקווה שהטריות לא נפגעה בשעה לא?! והבנתי שבמקפיא הטריות נשמרת המון זמן

לא בכוח.
תראי שתרפי וזה יבוא לו לבד.
אם הוא במסגרת כשאחרים יתחילו זה ימשוך אותו גם.
אני אישית לא ממהרת בכלל בתחום הזה. בטח לא בכוח!
בהצלחה!

לפעמים זה עזר שכולם" גדולים"ועושים בשירותים ולפעמים זה מענין איך שזה יוצא במיוחד אצל בנים -ז(ה משפריץ וגדול -סליחה..על הביטוי.)

היה לנו ילד שפחד ולא לחצנו עליו ובסוף רצה מעצמו..

לפעמים פחד מהמים שמורידים אז הורדנו אח"כ והחזקנו את האסלה שלא תיפול ..

אפשר לקנות ישבנונים צבעוניים או דברים אחרים שיעשו לו כייף וחויה.

לא ללחוץ עליו...זה עושה סיוט לכל החיים,ואבא שמלמד לעשות את בנו  זה הכי טוב (כמו כל הבנים)

מבינה את הרצון לגמול תלמדי את הנושא טוב.. אם הוא במעון יש מידע כתוב על הנושא וניתן להיעזר במטפלת שמכירה אותו..

אבל קודם כל הוא צריך לזהות מתי שהוא צריך זה תנאי בסיסי לדעתי למרות שיש כאלה שמבלים הרבה זמן בשירותים וכשיוצא להם מתגמלים במילה טובה או ממתק . ואומרים הנה עשית כל הכבוד,(כשקר להם אז יוצא להם ).זה יותר למעשיים ופחות לשכליים...

וגם כדאי לגמול בקיץ למניעת פיספוס,ולהיות מוכנים לפיספוס ...

בשעות הלילה והמנוחה טיטול רק אחרי שיבש בלילה הרבה נאוד פעמים להוריד, וגם לא "לזרוק "טיטול בקבוק וכו..

כי הילד נקשר לדברים שלו  אלא להוריד,להעביר לתינוק כי אתה גדול,וכו ...לזרוק זה דבר רע לדעתי...

אם יש לך עוד שאלות אנסה לענות בשמחה...

אצלי הראשון נגמל בגיל שנתיים
והשני עכשיו בן שנה ושמונה ובתהליכים
ולדעתי אין שום סיבה להשאיר אותם עם כיסוי נילון מלא בשתן על האזורים העדינים מעבר למה שהם חייבים.. אני לא אומרת להכריח ח"ו, אבל זה פשוט לא נראה לי תענוג גדול להיות עם הדבר הזה (עם כל הכבוד לפמפרס והאגיס)
אז קנינו ספר על טרקטורים כי זה מה שהוא אוהב וזה הספר שקוראים כשיושבים על הסיר
והוא מאוד אוהב לשבת- באמצע הסלון ולקרוא סיפור
התחלנו עם לפני האמבטיה אבל זה לא תמיד עבד
ואז הוספנו סיר בבוקר- כשהוא קם אני שואלת אם הוא רוצה את הספר של הטרקטורים והוא ישר שמח ויוצא פיפי ממש מהר
ועכשיו הוא לפעמים גם מבקש באמצע היום, ולפעמים לא..
אני חושבת בפסח בע"ה להוריד את החיתול לגמרי..
לדעתי באמת תנסי סיר- אפילו באמצע הסלון. זה הרבה פחות מאיים כהתחלה.
בהצלחה!!

ילד בגיל הזה, אם הוא לא מוכן (וסביר שלא יהיה)- מאוד לא טוב לגרום לו ללחץ בתחום הזה.

אם  הוא לא שולט בסוגרים- אז כל הלחץ בעולם לא יעזור ורק יקלקל את היחס לנושא הגמילה.

איך תדעי שהוא מוכן? בהתחלה- כשהוא מבקש שתחליפי לו אחרי שעשה בטיטול, או שהוא מדווח לך שעשה. אח"כ- שמדווח לך רגע לפני שעושה. ובאופן כללי- ככל שילד יותר מוכן כך הגמילה היא יותר מהירה. (ילד מוכן יכול להיגמל תוך יום יומים)

את יכולה להציע לו לעשות בסיר, אבל רק אם זה לגמרי לגמרי בנחת, בלי להציב לו שום ציפיה ובלי להתאכזב אם לא עושה בסיר.

הבן שלי בן שנתיים ותמיד אומר לנו שעשה בטיטול. ביומיים האחרונים שנמצאים בשירותים במעון/ציבורים וכאלה הוא פשוט מוריד את המכנסיים ורוצה לשבת בשירותים. שמתי אותו ולא יצא כלום..אבל נראה שהוא מתלהב מהעניין. אני לא בעניין לגמול אותו כי הוא עוד קטן ונראה לי שזה מוקדם עכשיו..מצד שני הוא עם מודעות מא זשהוא היה קטן..תמיד אומר שעשה ומתיישב בכריעה שעושה את צרכיו.

מה אתם אומרות?.. דרך אגב..ילד ראשון
אז זהפעם ראשונה בשבילי.

וסליחה על הניצלוש..

יש לי ילדה שבגיל שנה ו7 חודשים מעצמה התחילה ללכת לשירותים, ובעצם גמלה את עצמה.

אמנם לא היתה גמילה מושלמת- כי הגיע החורף ואיתו הרבה הרטבות אבל מיד כשהגיע שוב הקיץ- הגמילה היתה פשוטה ומהירה.

הבן שלי נגמל עכשיו (בן שנתיים ושבע) כמעט בלי פספוסים. בסוף הקיץ ניסינו והוא לא הסכים לשבת על הסיר/האסלה וחיכינו שזה יבוא ממנו. עכשיו הוא רצה וזה הלך ממש בקלות. 

תנסי להציע לו סיר. יש ילדים שמפחדים מהאסלה גם עם ישבנון או מושב צבעוני. אנחנו לקחנו אותו לחנות ונתנו לו לבחור והוא לא פחד דווקא מהסיר הכי פשוט שעולה 15 ש"ח...

את ממממש מזדרזת...

גם הבן שלי הבין את העניין כבר בגיל שנה וחצי+..אבל בפועל נגמל רק בגיל 3 וחודשים...

כח הוא חשש ופחד,ובהמלצות מפה,וגם מהמבוגרים בשטח הרפיתי ולא התעסקתי עם זה. .וביום שהוא החליט שדי הוא נגמל הוא פשוט נגמל ב100%...לא היה פספוסים בכלל...פשוט כא' היה מאז ומעולם עם תחתונים ...

גם ביום וגם בלילה...

ולכן המלצתי היא להרפות,לא לדבר על זה,כשזה יגיע זה יגיע עם כלללל הבשלות...גם אם זה יהיה אחרי גיל 3..

היתה לי תחושה שהוא מוכן לגמילה בשנתיים, קניתי ישבנון ובזמן שהייתי מקלחת את הקטן הוא ישב על הישבנון לידינו ודיבר איתי. לעיתים נדירות יצא טיפה פיפי-  אבל  לא  לחצתי ולא הייתי מוטרדת.. רק אמרתי לו כל הכבוד כשיצא וזהו. בהמשך הוא התחיל לפחד מהאסלה, אז קניתי סיר (2+4). ואז הוא נגמל מהר- 2 או 3 פספוסים. אבל- כשהוא ביקש לשים טיטול תמיד שמתי. לא ניסיתי לשכנע ולא כלום. כשהוא ביקש להוריד הורדתי. 

כן היה לנו ספרים "טולי כבר בלי טיטולי" ו"הסיר של נפתלי" וכשהוא ביקש קראנו אותם.

100% של נחת. כל ילד ומה שמתאים לו.

אם את בכל זאת לא רגועה, תלכי להבדק. שווה לך בשביל השקט הנפשי.

זה ממש בסדר שחלק מהימים כך וחלק זה כך...
את במכבי? יש מוקד טלפוני של אחיות, תוכלי לשמוע את זה מהן.

לא היו לי תופעות לוואי מיוחדות. ב"ה בדר גמור

כבר את זה תבדקי מה ענו...חיפוש בפורום....

ממליצה עליה!

גם המלצתי פה פעם עליה. מקצועית, נעימה ודתיה בתור בונוס.

אולי נשים מכירות אותן ולא יודעות שהן מקבלות גם במאוחדת/ירושלים

עברתי המון, סופ סוף מצאתי מישהי שאני מרוצה. ברחוב הרב קוק. זה פרטי, מקבלת גם מאוחדת

כמו גולגולים כאלה על הבגדים שנוצרים מהבד של הבגד קורה בד"כ בסריגים..

אז עם סכין גילוח בעדינות זה מוציא טוב.. בהצלחה

אפשר לגלח עם סכין גילוח. .
יוצא כמו חדש. ..

פעם מישהי אמרה לי שכביסה של 60 מעלות גורמת לזה ולכן לכבס על 40

אנחנו קואים לזה רוז'לך.. איש איש וכינויו.

צ'פים, בצירה, אלה המשיכות המעצבנות שהורסות גרבי ניילון. לא רכבת, רק ויזואלי לא יפה.

 

ולענייננו:

אפשר לגלח. להיזהר לא קרוב מדי ולא למרוט כי אז יוצא עוד.

פעם קיבלנו בחנות בגדים מתנה מכונת גילוח לזה..

הקטנים לא ניראה שהם יודעים לרדת בבטיחות מהמיטה הזאת ונראים כמעט מתגלגלים למטה.

או שהיא מפחדת שהגדוךה תהפוך את כל הבית בזמן הזה כשהיא בלי השגחה...

יש דרך אחרת לשתף אותי

כנראה לא מספיק לה ארבעה תינוקות...

היא גם לא חיבת להלביש את כולם בבת אחת.
אבל זה הרעיון של הסרטון..

@ט' המנהלת תפני אליה

לדעתי במצב שתיארת (שאיבות בלבד וגם זה לא בלעדי) - אין מה להחשיב את ההנקה בכלל. תיקחי בחשבון את האחוזים של פרמטק כאילו את לא מניקה. בהצלחה.

לנו יש סיכון מוגבר לצהבה על רקע סוגי דם שונים.
עם הראשונה היה.
ובשני באמת ביקשנו לחתוך מייד וב"ה לא היתה צהבת.
אז אולי זה עבד ‏.‏ ואולי בכל מקרה לא היתה צהבת.‏ אין לדעת.

צהבת ילודים זאת צהבת פיזיולוגית, כלומר זאת לא מחלה.
היא נוצרת בעקבות התפרקות ההמוגלובין שבדם (תינוקות נולדים עם המוגלובין גבוה.)
ככל שיש יותר דם ככה יש יותר המוגלובין, וככל שמשאירים את חבל הטבור יותר זמן ככה התינוק מקבל יותר דם.
לכן אומרים שהסיכוי לצהבת עולה.

אבל, אני אחזור למשפט הראשון שכתבתי - צהבת זאת לא מחלה ואם מטפלים בה אין סיכון לתינוק!
והיום יודעים כמה זה טוב להשאיר את חבל הטבור מחובר כמה שיותר.

אבל בסופו של דבר זה שיקול שלך.
בסופו של דבר מה שתחליטי יהיה בסדר!

אלא הפחתת הסיכוי להתפתחות אנמיה בהמשך! המאגרים האלה נשארים אצל התינוק חודשים ארוכים, הם ממש טובים לו! אם תהיה צהבת, אפשר להתמודד, זה לא סוף העולם. אנמיה זה הרבה יותר גרוע.

עם הגדולה הייתי כמעט שבוע בבית חולים.‏ ישנתי חצי מהזמן על כורסת הנקה וישבתי במסדרון על כסא מתכת עם תפרים..סיוט.‏ כי אוצי שיחררו ולא הסכמתי ללכת הביתה ולהשאיר אותה.‏ זה היה בשבת והמחלקה היתה מלאה.

וכשזה בן זה נורא לא לדעת עד הרגע האחרון אם יש או אין ברית.

וגם זה עלול לפגוע בהנקה-‏ בטיפול עור שחררו להנקה רק לחצי שעה כל 3‏ שעות.‏ והיא גם היתה ישנונית.

אז נכון,‏ ב"ה יש טיפול.אבל זה לא כיף.

ויש גם צהבת על רקע שוני בסוג דם ‏.‏ כמו שלנו.‏ וזה טיפה שונה

עם הגדול שלי באמת היתה צהבת גבולית ולכן נשארנו 4 ימים בבי"ח (מזל שהיום הרביעי נפל על שבת, ככה נאלצו להשאיר את שנינו). גם כששחררו אותנו כל הזמן נסענו חזרה למרפאת צהבת כדי לראות מה המצב... זה היה פשוט סיוט, רציתי לנוח איתו בבית ופשוט לא יכלתי (גם כל הימים האלה בבי"ח...)

 

עכשיו זו בת אז זה אמור להיות יותר פשוט מהבחינה של הברית, אבל בכל זאת...

 

 

לכן כתבתי בסוף שכל החלטה היא באמת בסדר!
בסופו של דבר צהבת זה לא נורא וגם לחתוך את חבל הטבור מוקדם זה לא נורא. (בהחלט יש לזה יתרונות גדולים, אבל זה לא הדבר הכי משמעותי)

אז כדאי ללמוד את 2 הנושאים ולהחליט לפי מה שטוב לכם!

קוראים לה עדי.
050666779
ובלי קשר ממליצה בחום לעזוב את האפילציה ולעשות טיפול באינפרא אדום. הרבה יותר יעיל לא כואב כלל

ואשמח לעוד למקרה שרחוקה לי מדי

תודה

שווה לך

כנשוי, יש לי מה לייעץ ולהחכים.
ההרגשה שיש כאן רק נשים היא מסוכנת...

אותי מה מענין אותך באמת ..

בשביל לשמור עליהם?בתור מה?בתור גבר? באמת מענין אותי ...

 

גמילת ילד מחיתול, מתי לספר להורים על הריון וכו

וזה לא שאני שומר,
אני כאן בשביל עצמי,
אבל המחשבה של נשים שאין המון גברים סקנים תגרום להם להיפתח יותר ממה שהיו נפתחות לו הן היו יודעות שגברים קוראים כאן

כן גם אני רוצה לראות מה היולדות ממליצות לגבי אפידורל ובתי חולים מומלצים מצטער אם אכפת לי לגבי הבריאות של אישתי וילדי!

 

 

אני בטוחה שיש כאן גם רוקים ורווקות. 

למי שלא טוב לה:

א. שתכתוב בכותרת "לנשים בלבד"

ב. תפנה למנהלות הפורמים ע"מ לברר איזה פורמים סגורים יכולים להתאים להן!

ולענין הרווקים שיש פה (אם יש) הם בכלל לא צריכים להיות פה

אם כותבת פתחה שרשור לנשים בלבד וגבר מגיב כגבר אני מוחקת ואתן תמיד מוזמנות לדווח.

 

אתן כותבות בפורום פתוח, תיאורטית גם חמותכן, הגיס המתבגר שלכן, האחיין שלכן והדודה והשכנה קוראות פה. 

מה שלא נח לכן שכל העולם יקרא- אל תכתבו. 

 

מה שאנשים משועממים מחפשים לקרוא- לא בעיה שלי. 

לקרוא מה שמפרסמים פה..
אז יש 2 אפשרויות:
1. לכתוב בצורה צנועה, ודברים שאת לא רוצה שכולם יקראו - לשאול באופן פרטי מומחה בנושא (רב, רופאה וכו')
2. לבקש להיכנס לפורום הסגור לנשים ולשאול שם.
אי אפשר למנוע כניסה של גברים לפה.

צלערי עבר לי רק בלידה.

ואז יש תינוק..

הלואי והיה לי מה לייעץ.זה היה סיוט.

תנסי לעשות דברים מרדימים:
לשתות שוקו, לקרוא ספר, לראות סרט.
אצלי לפחות, הרגשתי שאני במתח בגלל המצב החדש והציפיה ואי הוודאות לאיך יהיה, ולכן אני לא רגועה ולא נרדמת. אז דברים שמסיחים את הדעת עזרו לפעמים.

לעבוד הרבה במשך היום כדי שתתעייפי כהוגן בלילה..

זה מה שעוזר לי.

ולא לישון  מוקדם מידיי.. 

הילדים מקימים אותי בחמש בבוקר,
כל היום אני בעבודה עד ארבע
ואח״כ משמרת ערב עם הילדים
ואני עייפה, לא שולטת בעצמי אפילו מרוב עייפות
ובמיטה...
העייפות נעלמת...

יותר מדי, כי כשהגוף גמור מעייפות הוא גם מתקשה להיכנס לרגיעה שתאפשר שינה.

 

וגם תהיי ערנית לעצמך בכלליות. חוסר שינה עלול להוביל לדיכאון/מצב נפשי לא יציב. בפרט בתקופה רגישה כמו הריון. לכן תשימי לב שההפרעה הזאת לא גורמת לך להפרעה כללית, כי אם כן, כדאי מאד כן לטפל בה, אפילו תרופתית. 

 

יש תרופות שמותרות בהריון, אבל רק פסיכיאטר מומחה יתן לך אותן. ושוב, רק במקרה של הפרעה כללית.

 

תשמרי על עצמך!! 

 

מכירה את זה מקרוב, היה לי באחד ההריונות וזה היה סיוט שלא מהעולם הזה (ולבסוף נזקקתי לתרופות כי הגעתי למצב שלא ישנתי בכלל אפילו לא שעה ביממה)