פורום הריון ולידה (עמוד 4405)

אין בעיה עם ההנקה. להיפך, אם יש נוגדנים בגוף התינוק מרוויח מזה.

ובהחלט תזונה ומנוחה.

מה הכוונה? יש נשים שלא משפיעות עליהן פעילות ותזונה לא מי יודע מה, ויש נשים שזה יותר חשוב עבורן.

כי מוקדמים הם צירים ממש שעלולים להביא ללידה מוקדמת, קודם זמנה חלילה.

צירים מדומים מרגישים קצת כמו הרגילים, לא סדירים, לא ממוקדים - מפוזרים  מבחינת המיקום שלהם, ולא עוצמתיים כמו צירים אמיתיים.

אבל הבנתי מהפורום שאם מרגישים צירים ממש, יותר מ 4 פעמים בשעה, כדאי לגשת להיבדק כי הצירים עלולים לקצר את צוואר הרחם.

כדאי לשתות, לנוח. אולי זו מעט דלקת בדרכי השתן שגורמת להתכווצויות.

לגבי טלק- 

זה חומר סינטטי, עדיף אם כבר קמח תפוחי אדמה או קרונפלור אבל עדיף להמיס בקצת מים ולמרוח כי כל האבקות עלולות להתגבש וליצור גירוי בעצמן.

לבדוק האם החלים כמו שצריך, ללכת לפיזיותרפיה של ריצפת האגן ולבקש תרגילים שיעזרו להקל על הכאב.

מבחינה אסטטית בגדול צלקת זה לכל החיים אבל יש כל מיני טיפולים קוסמטיים שאני לא בקיאה בהם וביעילותם שאולי יעזרו.

תורות ארוכים שרובן נשים מבוגרות לאחר הרבה לידות .לא עושה חשק...לריב על מקום

יש מוצא אחר? וגם  רציתי לשאול אותך בהזדמנות אז אשאל כעת-

לטחורים איזה משחה את ממליצה?

תודה רבה ....

אז קשה להגיד שהמקום הבריא :-/ את לא אמורה לסבול.

גם טחורים זה קשור לריצפת האגן.

וכל אישה זכאית אחרי לידה לפגישה עם פיזיותרפיסטית אפילו אם אין לה שום סימפטום. 9 חודשי הריון ולידה זה כבר סיבה חשובה גם לפי סל הבריאות.

משחה לטחורים- הממליס- יש בחנויות טבע. גם מקלה על הכאב וגם מרפאת.

כתמים - יכול לקרות בלי קשר להריון.

איחור - גם קורה.

מקווה בשבילך מה שאת מייחלת.

חכי עוד יום-יומיים ותעשי שוב בדיקה.

לא יכול להיות שבעוד יומיים תהיה תשובה אחרת

אני לא מבינה בזה רק משתתפת איתך בתחושת הבילבול והקושי...

בטח לרפואה הטבעית או לאמהות שנים יש יותר מידע הגיוני?

בהריון של הילד שלי (יש אחד בינתיים...) היה לי ביוץ מאוחר, וזה עשה לי להרגיש לא טוב, ואני זוכרת שגם אז, אחרי כמה בדיקות ביתיות כושלות עשיתי בדיקת דם והיא היתה שלילית גם כן, ואחרי שלושה שבועות נוספים ניסיתי יום אחד בדיקת ביתית שוב ויצאה חיובי. אבל כבר התאכזבתי כל כך הרבה בחודשים האחרונים שאני מפחדת להאמין, ואני גם לא זוכרת שהיו לי אז בחילות כשהיתה תשובה שלילית.

העובר באמת ככל הנראה בסדר.

כנראה שזו היפרדות קרומים קטנה שהרופא לא הצליח לראות באו"ס (לא בכל מכשיר רואים - במיון נשים יראו).

קחי חומצה פולית - 800 מק"ג ותשתדלי לשמור.

מוגבל לנקודה מסויימת ברחם.

ולהימנע מאישות עד שהאפיזודה הזאת לחלוטין מאחורייך.

וכל מה שכתבתי למעלה.

תרגישי טוב.

זה שאת אחרי ההריון לא אומר כלום לגבי המשיכה.

גם הנקה פוגעת מאד..

וזה בהחלט גורם ליובש..

תהיי סלחנית לעצמך, תחכי לזמן שלא יהיה בו שום בלגן הורמונלי ואז תראי איך את באמת.

בינתיים, תנסי אולי לחשוב כמה את אוהבת אותו והוא טוב ואת רוצה שיהיה לכם קשר גופני טוב.

לפחות אצלי, גם אם אין משיכה פיזית ממש לפעמים, זה צורך נפשי.

מה שמדגדג, באמת זה לא כל כך נעים.

אפשר להגיד לו מה נעים לך ומה פחות. אין סיבה לעשות דברים שלא נעימים, בשביל מה.

אם כן זה מסביר מצוין את כל מה שאת מרגישה.

גמאני הייתי ככה. 

להגיד.

להגיד לו מה נעים לך ומ לא,

יחד עם זאת להיות פתוחה, נגיד לאחת דגדוג באוזניים יהיה נעים ולשניה מציק.

אם תכווני אותו לדברים שנעימים לך הרבה יותר סיכוי שתפתחי, תרפי מהלחץ של "זה לא נעים לי איך להגיד לו להפסיק"? ואז אולי גם ייפתח הפתח לנעימות ממגע שלא חשבת שתאהבי

בעקרון גירוי של האזור האינטימי אמור לעורר רטיבות והנאה.

את צריכה למצוא מה נעים לך

גם אצלי זה ככה.. אנחנו כל פעם מנסים יחדיו למצוא את המקומות הנעימים אבל לא מצליחים... כל מקום של מגע עדין נעים לי בסופו של דבר (גם בהתחלה אבל לא מרגש וגורם למין רעד והתרגשות כמו שקורה אצלו...וכן,  גם אני מרגישה שזה מוריד לי מהרצון, מבאס את בעלי שכל כך רוצה להטיב לי ולא עושה לנו טוב..
אני מניקה פעוט בן שנה ורבע וכן מרגישה שמאז שחזר המחזור החשק התגבר קצת אבל עדין לא מצליחה להגיע לשיא

למי פונים? מרגישה שאין כל כך מה לעשות בנידון.. ועל אילו ויטמינים מדובר?

סליחה אם לא עזרתי עם עצות פרקטיות אלא רק פרקתי, אבל שתדעי שאת לא היחידה! (נחמת רבים- חצי נחמה? או נחמת טיפשים

הויטמינים ישכולים לעזור הם B12 ו B3.

כדאי להתחיל עם B12 (להניח מתחת ללשון - לא לבלוע) ולראות אם זה מספיק.

אפשר לקנות את הויטמינים בכל בית מרקחת או רשתות הפארם.

חוץ מזה כתבתי שיש טיפול הומאופתי יעיל לזה. 

יש אנשים שלא סופגים את הויטמין כשהוא עובר דרך מערכת העיכול, אא דוקא כשהוא עובר ישירות דרך הנקבוביות בלשון אל זרם הדם.

לכן לפעמים גם נשים שבולעות פרינטל (מולטיויטמין לנשים בהריון או מניקות) לא נהנות מויטמין B12 שנמצא בו.

ותשתדלי לא להתאמץ, לא להרים כבד וכו'.

ככה היה לי. ורצתי למיון (אפילו בערכה שלהם לגילוי הריון זה יצא שלילי...) וכלום.

(ביקשתי רק או"ס ולא בדיקה וגינלית).

ב"ה היום הילד בן 10 מתוק ושמח .

תשתדלי לשמור, אם את לוקחת רק 400 מק"ג תכפילי ל 800 מק"ג חומצה פולית, בעז"ה בשורות טובות.

זה מראה על כך שהסיבה היא לא נוראית, אבל צריך לדעת מה היא על מנת לתת לה מענה.

בכל אופן, כשהדברים לא תקינים, הבטא לא תקינה....

בחוץ רחמי חלילה, באיזשהו שלב מרגישים גם כאבים עזים.

באמת אל תתייאשי. בעז"ה בשורות טובות.

תאחזי תמיד בזה שה' רוצה להטיב איתך. והכל מגיע באהבה רבה ממנו!!

האמונה הזו בניסיון הזה תתן לך כל כך הרבה כוחות! תאמיני בזה.

תבשרי לנו בשורות טובות, בעזרת ה'!

ולפותחת- אם זה חוץ רחמי אז תגידי תודה גדולה לה' יתברך.

תודה גדולה שאת חיה בדור שבו יש מכשור וטכנולוגיה שבעזרתם אפשר לזהות את הבעיה ולטפל בה- מבלי שיגרם לך נזק ומבלי שתהיי בסכנת חיים ממשית.

אני מניחה שזה לא נעים, אבל בתור מי שעברה ניתוח חרום בגלל שהתפוצץ- אני ממש שמחה בשבילך.

תודי לה' שככה זה יגמר.

ואגב- אחרי הריון חוץ רחמי אחד יש סכוי גבוה יותר, סטטיסטית לעוד אחד.

זה אומר שמעכשיו את צריכה להיות מאוד מודעת למצב שלך, ואם יש לך חשד הכי קל להריון- את צריכה לבדוק מיד, לא לחכות ולעשות בדיקת בטא כל יומיים. קצת מלחיץ או מעיק אבל אין מה לעשות.

בהצלחה! תעברי את זה ותמשיכי הלאה.

ברוך ה' באמצע הריון רביעי, 

מתחילת ההריון אני מנסה להמנע מתחושות לא טובות לגבי ההריון הזה- בעיקר חשש לבריאות העובר.

עשיתי היום סקירה מאוחרת- והרופא המליץ לי לחזור עוד חודש בגלל שהוא התקשה לראות בגלל מצג העובר

בעיקר את הלב והפנים. 

ממש רציתי לשמוע שהכל בסדר- ולא שמעתי. 

ועוד משהו קטן- יש לנו בבית 3 ילדים מאותו מין והרופא היום אמר שנראה לו (שוב הוא לא בטוח בגלל המצג) שגם הילד הזה הוא מאותו המין. 

בקיצור יצאתי משם די בבאסה.

זהו- אשמח לתמיכה ועידוד...

כותבת לך כאחת שמשלמת אלפי שקלים כדי להביא עוד ילד לעולם....

לענ"ד תנסי לתעל את החרדות לתפילות

ואל תתבאסי שזה אותו מין- פשוט תצחקי מזה..

אם זה לא כולל אולטראסאונד או בדיקה גופנית - אז אין בעיה, נראה לי. הוא יכול לשבת עלייך, וכך להיות רגוע פחות או יותר.

אם כן - אז זה קצת יותר בעייתי, אבל אם את מביאה עגלה ואיזה משחק שהוא אוהב, את יכולה להשאיר אותו רגע בצד החדר, קשור בעגלה עם המשחק.

לתת לו משהו מענין ביד או משהו לאכול ביד.

תתנצלי בפני הרופאה, תגידי שמאוד התלבטת אם לבוא בכלל, אמירות מכבדות מהסוג הזה.

אפשר גם לבקש מהאחות או המזכירה להשגיח לכמה דקות.

בהנקה צמאים הרבה ולפעמים מפרשים את זה כרעב.

לשים לב שאוכלת בכל ארוחה מספיק שומן כדי לתת תחושת שובע וככה לא ללכת על נישנוש מתמיד...

שומן מתפרק לשריר בגוף, פחמימות מתפרקות לסוכר שהופך לתאי שומן בגוף.

אין פיתרון קסם.. זה לעבוד על שריפת שומנים

בתזונה המערבית אנחנו צורכים הרבה יותר פחמימות וסוכרים ממה שאנחנו אמורים.

וכמובן שאני מתכוונת לשומן איכותי- אבוקדו, שמן זית, קוקוס, ביצים, בשר וכו'

לי החזה ממש השתנה אחרי הלידה בגלל ההנקה.

מקבל בהרצליה במרכז דרך מכבי ודרך כללית

אני מרוצה מאוד ב"ה

עברתי 2 הריונות אצלו

בהצלחה והריון קל ובריא

בהם את עדיין חברה בקופה הישנה.

לדעתי אין כל כך בעיה, רק יש לקחת בחשבון שבדיקות שאת צריכה לעשות עכשיו יהיו בקופה הנוכחית ובדיקות בעתיד יהיו בקופה החדשה... לשיקולך.

אלא אם היה לך את אותה דרגת ביטוח בקופת חולים הקודמת למעלה מ9 חודשים

זה שאת כותבת ומכירה בקושי של עצמך זה לגמרי התחלה טובה,

זה באמת קשה הריונות צפופים ושני קטנטנים, אנחנו יכולות לתת לך ים טיפים (ובדיוק היום העלתי לרשת את המדריך שלי שמתייחס גם לזה) אבל נראה לי שמה שבעיקר את מחפשת זה את הלגיטימציה להגיד- קשה לי. אני מודאגת. אני עייפה. 

אני חושבת שעצם ההכרה בתחושות נותן הרבה כח להתמודד איתן. 

ואני פה בפרטי אם תרצי.

אני הייתי היסטרית שיקחו ממנו את הגורון ולו לחמש שניות, לא יכלתי לחשוב על זה. ודווקא איתו לידי נחתי מעולה. מנוחה לא סותרת ביות מלא, ולא צריך להגיד כהנחיה לא ללכת על זה.

אם אין ברירה בגלל נסיבות מיוחדות, מילא, אבל זה לא כאילו התינוק מתחיל להיות התינוק שלך רק כשחוזרים הביתה.

הוא זקוק לך אותו דבר, וביתר שאת, בשעות הראשונות ובימים הראשונים.

וגם אני חזרתי הביתה אל תינוקות גדולים אך במעט יותר מהרך הנולד.

אני מרגישה שזה קצת הכחשה לשים את התינוק אצל האחיות ללילה שלם. מחילה מכל מי שחושבת ההיפך.

אפשר לנסות להיעזר בבת משפחה במשך היום כדי לנוח ולהיות מסוגלת לטפל בתינוק גם בלילה, או לפחות חלק מהלילה. וגם לארגן מראש עזרה בבית לימים הראשונים.

אמא שלא ישנה בבית רפואה ולא נחה..עושה עוול לתינוק יותר מלשים אותו בתינוקיה.

אני לא יודעת מה הרווח שלכם, אבל כאחת עם רווח כזה. זה החוק הראשון לדעתי..

בדיוק כמו שאת ממליצה להעזר באחות או בבת משפחה בבית, אני ממליצה להעזר באחות בזמן שאת בבית רפואה..

זה שהוציאו לתינוקיות שם מזעזע.. זה תלוי תקופה, תלוי משמרת, תלוי בבית חולים וכו'. זה לא הכחשה, זאת הכרת המציאות! אצלי.. מסכימה שלא אצל כולם.. אבל להרגיש חזקה ולחזור הביתה ולהתמוטט זה פוגע יותר כי זה משפיע על כמויות החלב וכו'.. גם אני הייתי גיבורה גדולה בלידה הזאת וחזרתי הביתה אחרי שבוע ויומיים כי הרגשתי חזקה והייתי בטיפול צמוד בשתי התינוקות האלה.. ואז קרסתי לדכאון אחרי לידה שפגע במלא דברים.. אז מבחינתי.. למדתי לתת לעצמי! זה גם בשביל התינוק!

הורמונלית פרידה של אמא ותינוק מייד אחרי הלידה גורמת לאמא להפריש הורמוני אבל ומגבירה את הסיכון לדיכאון אחרי לידה.

לא יודעת מה להגיד לך. אני לא לוקחת ביות מלא והתינוק המון איתי.. בלילה?! אני פשוט ישנה מתשע, עשר עד חמש בבוקר שמביאים להאכלה, מאכילה.. מחזירה לתינוקיה וחוזרת לישון. לא נראה לי שיש לגוף שלי כוח והבנה להפריש הורמון אבל הוא מבין שהוא חייב לנצל את הזמן לישון..

אבל זאת אני.. מסכימה שזה לא כולם. 

כמה כבר אפשר לישון בלילות אחרי הלידה אם התינוק לא לידך?

רק המחשבה על ללכת אחרי לידה את כל המסדרון בשביל התינוק (בד"כ רק מתקשרים לאמא, לא מביאים לה את התינוק) עושה לי דיכאון ואני לא אחרי לידה כרגע  

בקיצור, כל אמא ומה שנכון לה. אני ממש נגד להחליט עבור אמהות אחרות מה הדבר שיעשה להן טוב. 

לא באמת אפשר להחליט לאנשים אבל אני כן חושבת שלומר שלישון ביומיים הראשונים (אחרי חצי שנה שלא ישנתי נורמלי) מציל אותי. מניחה שיש עוד כמה כמוני.. ועוד כאלה שייתכן שיהיה להם הצלת נפשות אם רק יתנו לעצמן לגיטימציה.

אז ברור שככל אחת צריכה לעשות את השיקולים שלה, פשוט היה נשמע שזאת המלצה גורפת להמנע מאיזה משהו נוראי שמציעים.

יש הבדל בין לתת לגיטמציה למשל "אני הייתי שוקלת לוותר על ביות מלא כדי לאפשר לעצמי לישון אחרי הלידה" או "אני ממליצה לוותר על ביות מלא וכו'"

לבין "אל תתפתי לביות מלא וכל מיני כאלה" ששולל את הלגיטמציה של ביות מלא  

10 כבר הלכתי לישון

את גם יכולה ללכת לישון  ולבקש שבהאכלה הקרובה יתנו מטרנה.. ככה היה אצלי בכל מקרה

תינוק יונק ולתת תחליף חלב

נראה לי שיש אפשרות לבחור בביות ואם את מרגישה שאת צריכה שישמרו על התינוק את יכולה להביא לתינוקיה אבל בטח מי שילדה שם תדע יותר טוב ממני  

אני לא יודעת אם מאפשרים לזגזג בין השניים, אבל בגלל שזה באותה מחלקה ויש שם תינוקיה ייתכן שכן, שווה לך לברר.

הייתי ממליצה לך להרים טלפון לשע"צ ולשאול אותם על האופציות הקיימות. בהצלחה

ברור שאם הצהרת רק הנקה אז הם לא יתנו מטרנה! אפשר לתבוע אותם על זה.. את מחליטה

בכל מקרה..ברור שאין לך מה להרגיש אשמה.. כי הם שוקלים כל יום וצריכים לשים לב שהיא לא עולה או משהו.

אם התינוקות שלי היו ישניםלילה שלם ברצף.. הייתי לוקחת ביות.

כל הסיבה שהם מעירים זה כדי שתינוקות יאכלו במהלך הלילה.. אחרת יחסרו להם ארוחות. בגיל כזה (תלוי משקל- אצלי מתחת ל3 קילו) מעירים להאכיל, אחרת הם ישנו כל הזמן

בין שני הגדולים שלי הפרש של שנה  בדיוק

זה לא פשוט השני נולד בחודש\שמיני והיה קשה להאכיל אותו

סליחה על הניסוח

אבל עם הקושי מגיעים הכוחות

אנחנו חושבות ודואגות ובסוף השם נחליט בשבילנו.

והבנים באמת לא יכלים לחיות אחד בלי השני

בהצלחה רבה לידה קלה והמון כוחות

ועזרה ראשונה את יכולה לנסות לנקז את זה בעדינות.

זה אדום ונפוח או סתם בולט? אם לא נראה שזה מציק לו, כנראה שזה סביר.

להיבדק תמיד כדאי.

סתם גוש בולט.

אבל למה רק בצד 1????

חסרים תסמינים שמופיעים בצד אחד של הגוף?

העקר שאין דלקת ואין זיהום ב"ה.

נפוחות בגיל הזה והלכנו לרופא

והוא הראה לנו שכאשר לוחצים יוצא חלב... היינו בשוק וממש צחקנו

הוא הסביר לנו שזה פשוט בגלל ההורמונים של האמא

שעדיין נמצאים אצל הילד וזה עובר

אבל תסתכלי בהוראות, בחיים לא בדקתי ביוקרתית כזאת אולי זה שונה.

בכל מקרה תבדקי עוד יומיים שוב...