פורום הריון ולידה (עמוד 4501)

כדור כל שמונה שעות בערך.

שישה - שמונה כדורים.

תלוי גם בכמה צריך לדחות..

ולבינתיים כל יום כמה פעמים לכווץ ולשחרר, בטח את מכירה את תרגיל קגל, נכון?

אני בחודש שלישי,הרופאה אמרה שלא בטוח שאפשר.
(יש תרגילים שעשיתי קבוע של לכווץ ולשחרר)

יהיו עוד מאכלים אני מניחה. תמלאי את הצלחת בדברים אחרים ואז תגידי שאת שבעה.

חוץ מזה למה שיחשדו? חסר אנשים שלא אוהבים סלמון מעושן? או דגים בכלל?

אם מתייחסים לזה בטבעיות ''לא בא לי'' ''לא אוהבת דגים'' יקבלו ככה ומי שמחפש למצוא 'רמזים' ימצא גם בלי זה (''הלכה לשירותים פעמיים בשעה, בטח בהריון...'')

ואם יחשדו ואפילו ישאלו (בחוסר טאקט משווע, כן?!) פשוט להכין מראש תשובה עניינית או עוקצנית שתעמיד אותם במקומם כמו שצריך. זה לא ענינו של אף אחד.

בסופו של דבר, אני מבטיחה לך שאף אחת לא תכריח את עצמה לאכול סלמון מעושן נטו בשביל שלא יחשבו שהיא בהריון...

ככה שיותר נשמע שיצא לך במקרה, ניחוש טוב.

מזל טוב בכל אופן!

 

לא לתת לו לישון או להירדם בתחילת הנקה. להתעקש להעיר אותו כל שעתיים ולהאכיל. (מוסיפה בהסתייגות - אם צריך, לתת תמ"ל).

בקשר למספרים, אל תדאגי. זה הולך לפי גרף שתלוי בגיל ובמשקל של הילד. כלומר, אפילו שזה עלה מ10 ל12, זה לא ממש נקרא שזה עלה, כי בינתיים הילד עלה במשקל (מקווה..)

היינו בסרט הזה לפני כמה שבועות

תשמרי על עצמך, זה חשוב מאד!!

רק עכשיו ילדת, אל תקרעי את עצמך.

אצלנו האחיות אמרו שהוא צריך לאכול כל שעתיים ולכן נתנו לו גם קצת תמ"ל וגם שאבתי לו קצת.

אל תדאגי- היומיים האלו לא יפגעו לך בהנקה בעז"ה.

לגבי התשובות- ברגע שזה במגמת ירידה- אפשר לעשות את הברית. אחרי האור תמיד יש עליה בחזרה אבל בעז"ה מחר תראו שזה ממשיך לרדת.

ואל תיבהלו אם צבע הפנים יהיה צהוב, ייקח לו עוד כמה שבועות לרדת.

 

בשורות טובות! תעדכני!!

הוא לא סובל.
זה לא כואב.

הבת שלנו גם היתה ככה.
ימים של מתח..במיוחד אם יש ברית.

אבל תדעי שלרוב זה עובר מהר.
ולדחות ברית ביום-יומיים זה לא נעים אבל לא סוף העולם.

מה שעוזר- להניק כמה שיותר!המשמעות של ערכי הצהבת זה ביחס למשקל.וכמה שיעלה יותר-מה טוב.
אור שמש עוזר-אבל זאת לא העונה.
המליצו לי לשתות לימון.
להלביש צהוב,לשים תכשיטי זהב לידו.

אם זה על רקע סוג דם-בלידה הבאה לנתק מהר את חבל הטבור.לנו זה עזר

לבן שלי היתה צהבת ויש לנו את אותו סוג דם. אם זה אותו סוג דם זה גורם סיכון לצהבת (או שזה דווקא ההפך)?

יש את זה ל-40% מהילודים.

לבעלך יש חלבון שלך אין.

מי שיש לו סוג דם a - אז יש לו בדם חלבון בשם a.

מי שיש לו סוג דם b - אז יש לו בדם חלבון בשם b.

מי שיש לו סוג דם ab - אז יש לו בדם את שני החלבונים הנ"ל.

מי שיש לו סוג דם o - אין לו אף אחד מהם.

 

המצב הבעייתי הוא כשלבעלך יש חלבון שאין לך. למשל הוא a ואת b, או o. או למשל הוא ab ואת b. ואפשר להמציא וד הרבה דוגמאות. אז את יכולה לייצר נוגדנים נגד הפולש הזר, כי הגוף שלך לא מכיר את החלבון הזה, ומכאן הבעיה.

 

קחו בערבון מוגבל. אני יודעת על בערך. נראה לי שזה פחותאו יותר ההסבר.

אה וכמובן יש סוגי צהבת-יילודים אחרים, שלא על רקע סוג דם. ויש גם צהבת הי לא צהבת-יילודים, אבל זו מחלה אחרת לגמרי ורק השם משותף.

זה נקרא abo -זה מה שאצלנו-
אני 0+
ובעלי AB-

ואם לתינוק יש סוג דם כמו של בעלי יש חשש שכשיקבל ממני סוג דם שונה משלו הגוף שלו יזהה כאויב וינסה להפטר ממנו..

אין לי יותר מדי מה להוסיף.. כמו שאמרו לפניי - תניקי הרבה. הבילירובין מופרש בצואה ולכן צריך שתהיה הרבה וזה יקרה ככל שתניקי יותר, להקפיד ממש שיהיה לפחות כל 3 שעות... אם זה כבר נורא קשה בהחלט אפשר גם לתת תמ"ל, לא מאמינה שזה יפגע בהנקה.

 

אה, ובאמת הצהוב מהפנים יורד אחרון.. גם אחרי חודש עוד יכול להיות שיהיו לו פנים צהובות, לא להתרגש...

רק רציתי לתת חיבוק גדול ! מזל טוב ותנוחי הרבה!

קודם כל, תדאגי גם לעצמך!!! אני התמסרתי לביתי שהייתה צהובה ולקח לי זמן רב להתאושש ולחזור לעצמי.
אני גייסתי כל יזרה- אצא, סבתא, אחות, דודה, שיהיה משהו שידאג שתאכלי נורמאלי. שתשני- זה מאוד חשוב גם לחלב.
בנוסף, בהחלט אפשר לתת תמ"ל על מנת שהארוחות יהיו מלאות. אני נתתי תמ"ל בבית חולים ואח"כ ביתי לא קיבלה תמ"ל עד גיל שנה ב"ה!
עוד- הרבה פעמים בגלל שהם צהובים לוקח להם זמן להתאושש ולהתחזק ןהם לא יונקים טוב. חשוב לעקוב אחרי טיטולים ואחרי התרוקנות השד. אם הןא לא יונק טוב- תשאבי אחרי כל ארוחה, תתני לו, ותפגשי עם יועצת הנקה.
לגבי הברית, בעיקרון בבדיקת צהבת יש פנים, חזה, רגליים. יכול להיות שבפנים צהובות, אבל הרגליים לא ואז אין סיבה לדאוג. אם הרגליים גם צהובות או
שהחזה צהוב מאוד- לא צריך להילחץ, אבל כן לבדוק ולהתייעץ עם המוהל או רופא ילדים.
רפואה שלמה!!! ליבי איתך. תזכרי שכשחוגגים יומולדת שנה כבר לא זוכרים את גל התלאות

ב"ה אנחנו ממש אחרי ברית שב"ה הייתה בזמנה וצהבת שב"ה ירדה.

 

אז קודם כל- כמו שאמרו התינוק מרגיש טוב, אין לך מה לדאוג בכלל. (זה נקרא צהבת ילודים וכל עוד היא לא גבוהה הכל בסדר)

 

דבר שני ברית בזמן זה כן חשוב. לא על חשבון הבריאות של הילד אבל השתדלות כדאי לעשות.

 

ולעניין עצמו- התינוק אכן צריך לאכול הרבה, השאלה מה... הדיעות חלוקות בעניין, אבל יש דיעה שחלב אם מגביר צהבת...

 

בבית החולים כל רופא/ה אמרה לי משהו אחר אבל אחת האחיות אמרה לי שבאופן מפורש מהנסיון שלה הפסקת הנקה הורידה בילרובין וזה גם היה הנסיון של אמא שלי עם 2 בנים שהיו צהובים.

 

עשיתי לפי העיצה הזאת, הפסקתי הנקה ובמשך יומיים הוא אכל רק מטרנה. זה דורש בטירוף כי רציתי לשמור על ההנקה אז שאבתי כל 3 שעות וזה לא קל בכלל, אבל ככה הבילרובין ירד תוך יום מ17 ל-15 ותוך יום נוסף מ-15 ל13, בלי טיפול באור.

ב"ה מיד אחרי הברית חזרתי להניק באופן מלא וההנקה לא נפגעה בכלל. 

 

בנוסף- אם יש שמש, זה מצוין, להפשיט את התינוק ולשים על כל צד רבע שעה בערך.

 

גם על הזהב שמעתי, ושמתי...

 

בהצלחה! בריאות שלמה לך ולקטן!!

שהיה ראש מחלקת יילודים בליס וכמובן מוסמך יותר מכל אחות בנושא.

הנה: https://he-il.facebook.com/prof.shauldol/photos/a.145493785621015.1073741827.145477118956015/146835705486823/?type=3&fref=nf

תמונה לא צנועה. סליחה, לא שמתי לב קודם.

אז מעתיקה את מה שהוא כתב לכאן:

 

 

צהבת יילודים ברמה זו או אחרת יש לרוב התינוקות. זה לגמרי נורמלי, וזו אפילו לא בדיוק מחלה (אין חיידקים מעורבים בעניין). להגיע לרמה מסוכנת זה רק אצל מעטים מעטים, ואם שחררו אתכם סימן שאתם לא מהמעטים האלה.

אין מה לדאוג איך הוא יחלים. הערכים יורדים בתהליך הדרגתי של כמה שבועות. זה הנורמלי.

לגבי איך ניתן לדעת בשבת - למוהלים יש שיטות משלהם. באמת אל תדאגי. לא ימולו אותו אם הצהבת תהיה ברמה בעייתית. למוהלים יש המון ניסיון עם זה ויודעים לזהות בעיניים עצומות...

 

אז רק להניק, להניק, להניק (לא הייתי מכניסה ראש בריא למיטה חולה ונותנת תמ"ל לתינוק כ"כ קטן! הקיבה עוד לגמרי לא בשלה, וכשאין באמת צורך אז פשוט חבל). לחלב אם יש אפקט משלשל, והוא יגרום לו להוציא את הבילי' בקצב הנכון. וכשיש איזו קרן שמש מגיחה מאיפשהו - לתת לה לראות את העור שלו

ולשמוח בו ולחבק אותו המון, זה הכי חשוב. בנחת

הבן שלך לא חולה ב"ה בשום מחלה.

צהבת יילוד אינה קשורה כלל לנגיף כל שהוא, אלא נגרמת כתוצאה מפירוק יתר של המוגלובין והפיכתו לבילרובין.

מה שדוחים את הברית זה רק בגלל שכתוב בהלכה שלא מלים תינוק שמראהו השתנה לצהוב.

ישנם רופאים שטוענים ע"פ מחקרים שאין שום מניעה לערוך ברית אפילו ברמת בילרובין 20 אבל דעת הפוסקים להחמיר בענין.

 

שכאשר הבילורובין גבוה הדם פחות נקרש.
אכן, לא מדובר במחלה, אבל בנוגע לברית, זה לא הכי מומלץ...
אותו מוהל נתקל בזה בפועל, היות שיש הבדלים בפסיקה מאיזה מספר דוחים ברית. והוא ראה מקרים בהם עשו ברית במספר יחסית גבוה והפצע נפתח אחרי כמה שעות או שירד דם בכמות גדולה יותר מהרגיל.
בכל מקרה, אף פעם זה לא הגיע לכדי סכנה חלילה...

ותודה לכן על בתמיכה...הצהבת יורדת...

היום אני בסוף תשיעי

חכי בסבלנות.
תאמיני לי מחשבות טובות עוזרות ייתר מלהתייעץ עם נשים אחרות בפורום.

אני לא הייתי מנסה אפילו לפני שיעברו 4 שבועות. הרבה פעמים הדימום מפסיק קצת וחוזר. 

עשו קצת התעמלות בהתחלה וזה היה נחמד
נקודה חשובה נוספת שהמנחה שמה עליו דגש היה
מודעות.
כלומר שנדע לקראת מה אנחנו הולכות, נדע מה הן האופציות הקיימות וכו.
לדעת שלא כל מה שהרופאים אומרים זה תורה מסיני, להבין מה זה אומר ומה עומד מאחורי זה ולדעת לבחור.

וחשוב לי לענות:

 

א. הכי משמעותי עבורי בלידה היה שהדולה לימדה אותי בקורס להכין את עצמי לכל תרחיש. לא לצייר לעצמי תמונה ספציפית ולדבוק בה, כי כשזה לא מתממש, זה יכול להפריע למהלך התקין של הלידה. בלידה האחרונה העצה הזאת ממש עזרה לי לזרום עם הקשיים הרבים. 

ב. דבר חומרי... הדולה עשתה לי שיאצו וזה עזר לי מאוד להרפות, וגם הנשימות שהיא לימדה אותי אולי לא הפחיתו את הכאב אבל כן עזרו לי להתאפס על עצמי. 

הייתי בקבוצה הנפרדת של שערי צדק.

הקורס לא היה משהו אבל המפגש על הנקה היה שווה כל רגע.

חבל שאני לא זוכרת את השם של מי שהעבירה!!

אחות ראשית מיולדות ג' או משהו כזה.

 

משהו חומרי - לא היה שום דבר חומרי והיה דווקא חסר לי תרגול מעשי..

וכשהגעתי במפתיע מאד לפגיה... ידעתי שקיימת אופציה לתת חלב ממזרק או כפית למשל.

וידעתי איך התנוחה המומלצת של ההנקה להתחלה.

בטח היו עוד דברים אבל זה זכור לי במיוחד.

1. היא לימדה אותנו תרגילי התעמלות בסיסיים באחד השיעורים, כאלו שחשוב להקפיד עליהם בהיריון.
2. תרגילי הנשימה הצילו אותי בשעות של ההתמודדות עם צירי תופת.
3. הידע הרב שהיא נתנה לנו על כל תהליך הלידה, בזכות זה הבנתי את כל המושגים שהמיילדת השתמשה בהם במהלך הלידה, וזה עשה לי הרגשה כל כך טובה להיות בעניינים ולא להרגיש ש"עובדים" עלי...
4. המסר החזק שלה לכל אורך הקורס להיות פתוחות לכל אופציה, מאוד עזר לי לזרום.

זה היה ממש טוב שידעתי בדיוק מה קורה בלידה, עם הרבה מושגים רפואיים, אחרת הייתי סתם נלחצת ממה שהמיילדת אמרה כי לא הייתי מבינה שזה דבר טבעי בלידה.. 

אצלי גם היו תרגילי התעמלות. האמת, לא ממש עשיתי ולא הפריע לי...

משהו חומרי בקורס לא ממש היה. בלידה גיליתי שעיסויים זה פשוט הצלה (לא היתה לי דולה אבל היתה לי מיילדת פשוט  מדהימה)

 

א. בפגישה הראשונה הקדישה הרבה זמן לתזונה, ויטמינים, ולמה זה חשוב. ובכלל הרבה ידע מדעי ורפואי.

ב. שלחה אותנו הרבה ל"עבודה זוגית": לחשוב יחד עם הבעל איך אני מתמודדת עם כאבים בחיים, לבנות יחד איתו תמונת לידה אופטימית, לעשות תיאום ציפיות על הלפני והאחרי... ואפילו נתנה המון "סמכויות" לבעל בבית החולים: למשל להיות עם התינוק בחיסונים הראשונים ובינתיים האישה מתאוששת, ועוד.

ג. עיסוי פרינאום!! הסבירה בבהירות. מה, כמה, למה ואיך.

ד. מה שאולי הכי עזר לי היו המשפטים החיוביים שהיא לימדה לומר לעצמנו בכל שלב. כאן גם נכנס הקטע החומרי- קיבלנו דף עם המשפטים החיוביים, והוראות לדימיון מודרך קצת אם נרצה (למשל לדמיין את צוואר הרחם נפתח כמו פרח).

 

בהצלחה לך!! את עושה עבודה כ"כ חשובה, כי קורס טוב יכול לעשות את כל ההבדל (:

כיף לקרוא דברים שכבר יש לי בקורסים ולראות את ההשפעה החיובית שלהן,

כיף לקרוא זוויות חדשות כדי להשתדרג.

 

מוזמנות להמשיך 

הדבר הכי משמעותי בשבילי היה שהיא אמרה שהגוף יודע ללדת וצריך להקשיב לו ולסמוך עליו

אני ממש לא בקטע של "להתחבר לעצמי וכו"

אבל בלידה זה ממש עזר שסמכתי על הגוף שלי "בעיניים עצומות" ונתתי לו לעשות מה שצריך.

 

עזר גם ההכנה להנקה ולתקופת ההסתגלות שאחרי הלידה (לפעמים לשאוב ארוחה אחת וללכת לישון 5 שעות רצוף ויש אמא חדשה עם כוחות)

 

ועזר סרטון שהיא הראתה שממש מראה את התנועות שהתינוק עושה במהלך הלידה

ויכלתי לדמיין אותו עושה את זה מה שקידם את הלידה

איזה שלבים יש מהפתיחה, איך התינוק יורד בספינות, מסתובב וכו' עד שהוא מגיח לעולם


הכי חסרון מבחינתי זה עניין ההנקה לצערי עד היום אני מצטערת שלא היתה לי מספיק הדרכה, ולא ידעתי למי פונים ושואלים,ובגיל 3 וחצי חודשים הפסיק הכל.

נתחיל בחיובי:
1. ההסבר על כל התהליך מהצירים ועד ללידה.
2. לדעת מתי הצירים מדומים ומתי מובילים ללידה.
3. הפירוט של איך להתמודד עם ציר.
4. הידיעה שיש משככי כאבים
5. לדעת להיעזר במי שמלווה אותי
6. לדעת שלא כל דבר מהמיילדות מציעות אני חייבת לעשות ולהחליט מה שטוב לי.
7. להתכונן לזה שאחרי הלידה יש הרבה הורמונים ומצבי רוח ושהזוגיות משתנה.

היה חסר לי:
הכנה יותר מפורטת להנקה,
הרגעה שהלידה זה לא כזה מלחיץ,כי היו לי ממש פחדים,
הכנה יותר להורות,לטיפול בתינוק.

מבחינת בדיקות, זריקות לתינוק וכדו'

בעיני חשוב לעשות הכנה גם לאיך מרגישים אחרי הלידה.
טיפים להתמודדות עם תפרים, כמויות הזיעה שיש ולמה יש את זה, הנשירה שתבוא, לקום לאט בפעם הראשונה כדי שלא תהיה צניחה של לחץ הדם, לא לפחד להיות בשירותים. להגיד שזה בסדר אם לא רוצים מבקרים.

עוד משהו שעזר לי להבין טוב זה איזה סרטון שראיתי ביוטיוב על איך התינוק מתבסס באגן ויוצא, זה עזר לי להבין את מהלך הלידה.

בהצלחה!

חשוב לדבר גם על אחרי הלידה, כמעט ולא מדברים על זה...

לי ממש קשה עם זה שאין לי חירות, אני הייתי שמחה אם הייתי יותר מוכנה לכך נפשית. ברור שידעתי שהתינוק דורש המון, אבל ממש אין לי חרות משל עצמי... אין לי שינה, אני מתפנה, מתקלחת ואוכלת מהר כי עוד שניה הקטן צריך לינוק. ואני אפילו לא מעלה על דעתי לנסוע להסתובב בעיר..

ברצינות אני שואלת.

 

והימים שאחרי..

אני אחת שגדלה עם אחים קטנים ועשתה מלא בייביסיטר אבל קיבלתי שוק מהמציאות העכשווית. גם אחרי החתונה הרגשתי שנלקחה ממני החרות אבל עכשיו בהרבה יותר!

זה נשמע רע, ח''ו אין לי תלונות לבורא עולם על המתנה המהממת שקיבלתי אבל שיתן לי כחחח....

שמעתי היום שיעור יפה של הרבנית דינה ראפ, לי זה מאוד מחזק לשמוע דברים כאלו. ממליצה בכלל על כל הסדרה שלה ('אם בישראל', באתר של מכון מאיר), אבל השיעור הספציפי הזה נראה לי שממש מתייחס למה שאת כותבת.
הנה הקישור:
http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=19962&cat_id=4408
(הכותרת היא על הנקה, אבל התוכן מתייחס הרבה מעבר)

אני שמחתי להיות בת, ורק אחרי החתונה גיליתי כמה זמן אני משקיעה בבית.

ואין מה לדבר על עכשיו, שבעלי חוזר מהעבודה ונמצא עם התינוקת מינון נחמד של זמן, ואני נהנית מאד רוב הזמן איתה עד שמשתגעת. ואם אצא לעבוד פשוט יהיה עלי עוד לחץ מטורף. ולא אוכל להישאר לפעמים שעות נוספות בעבודה. אני שונאת לחץ. ולהיות אשה זה לחץ. רק צריך להלבש יפה ולחייך כאילו הכל סבבה.

מה נחשב לנורמלי ומה לדיכאון

אני אישית בכיתי ללא הפסקה באמת, עברתי שבוע קשה מאוד

בברית של הבנים שלי רציתי לברוח...

ברוך השם לאט לאט יצאתי מזה אבל חסרה היתה לי ההדרכה וההבנה בנידון

ההסבר של המדריכת לידה שהגוף מרגיש מתי ללחוץ, ולחץ לפני הזמן מיותר ואפילו מזיק. היא נתנה דוגמה לצורך בשירותים- יש צורך ויש שכבר חייבים ועוד רגע בורח- זאת ההרגשה שצריך להרגיש ולהתחיל ללחוץ. שורה תחתונה- להקשיב לעצמי, לא לפעול לפי הוראות חיצוניות אלא ע"פ מוכנות הגוף שלי. זה שינה לי את הגישה ואת ההתאוששות אח"כ פלאים (בלי טחורים ושרירים תפוסים בכל הגוף..)

פיזת ונפשית. זה פשוט היה ההלם שלי אחרי הלידה הראשונה...

היום אני כבר אחרי חמש ברוך השם אבל בתור מדריכת כלות אפילו אני קצת מזכירה את הנושא... כי אני יודעת שאחר כך הן כבר לא שומעות את הדברים...

שאת הולכת לזכות להביא נשמה לעולם!! כשעשו לנו מצגת שהיתה עם הרבה פסוקים ורוחניות מיררתי בבכי זה היה מרגש מרגש, זה גם חשוב לזכור להתפלל בלידה זה רגעים מאוד גדולים. אצלי זה הרגעים הכי גדולים בחיים יותר מהחתונה

להבהיר לאישה שלפעמים למרות שעשתה הכל כראוי, והתכוננה, ונשמה , ועיסתה-
הלידה לא מתקדמת לפי הספר, ולפעמים אפילו מגיעים לניתוח. לא לחוש תחושת כישלון. לדעת איך להתמודד אחרי. לדעת שגם הנקה אחרי ניתוח היא לפעמים אחרת כי הגוף עוד לא מוכן הורמונלית בגלל התהליך הלא טבעי שעבר.

לדעת שגם אם נהיו קרעים ויש תפרים- זה לא כי נכשלת במשהו.

ולדבר על זה שכל רגע מחדש צריך תפילה ועוד תפילה

מה שהכי אהבתי-
1.הפירוט על מה עושים,איפה, כמה ולמה בחדר לידה הוריד ממני המון לחץ.
2.הסבר על הנקה- גם הרגיע אותי שזה אמור להיות משהו לא כואב וגם נתן לי מושג בסיסי מה לעשות
3. היכולת לשאול את כל השאלות שהיו לי בראש...

תודה

א. בקורס שהייתי תמיד היא הדגישה כמה לידה זה דבר מדהים ומיוחד. ושאסור לחשוב שלידה זה דהר מפחיד. ובאמת זה היה לי ככה הצירים היו זוועה אבל הלידה עצמה היתה מדהימה.
ב. בקשר לאפידורל חשבתי שאני בחיים לא אקח אבל בסופו של דבר לא היתה לי ברירה, לדעתי חשוב להדגיש שזה ל-א כישלון לקחת אפידורל.
ג. לגבי הנקה גם לי היה חסר.

1.בהנקה הדגימה לי בעז"ה בובה איך מחזיקים תינוק שרק נולד, מה הכיוון וכו'.

2. הביאה דפים מסודרים עם פירוט על ההנקה, והימים הראשונים אחרי הלידה.

3. המליצה לי על מוצץ לסרבנים (חבל שלקח לי הרבה זמן להחליט שהבן שלי הוא סרבן...)

4. דיברה איתי על כמה חשוב לצאת עם חוויה טובה מהלידה, לבוא בראש טוב ולעשות מה שטוב לי גם אם היו לי מחשבות אחרות..

ילדתי אחרי יומיים...
בשעה טובה!

בעז"ה בעיתו ובזמנו..

גם אתן לא הלכתן למיון?

 

הלכתי למוקד אחיות בקופ"ח והיא לא בדקה אותי אפילו. היא רק שמעה מה קרה ואמרה לי שאם הייתי בלידה עכשיו, לא הייתי יושבת כ"כ רגועה מולה

אבל הפקק יצא תןך כדי צירים..
אם אין צירים אז אין לך מה ללכת למיון. אפשר להסתובב שבועיים בלי פקק רירי.

כל עוד אין צירים סדירים/ירידת מים/דימום אין סיבה ללכת למיון.

לגבי הפקק הרירי-

ראיתי עוד פעם קצת הפרשות חומות/ אדומות... אם זה ממשיך יש צורך להיבדק או לא?

כלומר היציאה של הפקק הרירי יכול להתמשך כמה פעמים?

אם יש דימום ממש-להבדק.אבל זה לא קשור לפקק.

יציאת הפקק אומרת רק דבר אחד-שאת בחודש תשיעי ומתישהו בקרוב תלדי.

זה תקין שהפקק יוצא עם מעט דם

בקיצור..הכל יכול להיות!
בהצלחה

בלידה ראשונה

צריך להתאים לך מינון טוב יותר

בהצלחה בהריון!

אכן קניתי פרנטל..
בשורות טובות בעז"ה אצל כולן!

תתחילי לקחת פרנטל - עד סוף ההנקה.

מנסיון שלי אין מה לסמוך על בדיקה שישבה לילה שלם, בשורות טובות

בלילה היו לי כאבי גב תחתון והאגן גם כואב לי בחילות בעיקר בערב עייפה הרבה גם

2. לא יודעת

3. קמח מלא גם בעיתי?, תנסי הוא דוקא טעים. דגים, בשר, ירקות ופירות.

איך את מניקה? את קוטעת אחרי כמה דקות ומעבירה לצד שני?

אם כן, זה יוצר כאבי בטן.

אצלנו זה היה ריפלוקס ולא גזים, אז אני לא בטוחה שזה אותו דבר..
הכי הכי עזר שהפסקתי לחלוטין עגבניות וכל מה שמכיל עגבניות!
לגבי חלבי, אצלנו חלב עיזים ומוצריו עוברים בשקט, וגם גבינה צהובה רגילה. (לא מתכוונת שתנסי עכשיו, אבל אחרי שתראי שזה באמת עוזר, תנסי פעם אחת)

ריפלוקס א"א לרפא אז לפחות נוריד את הבכיות ל50% מתוך המאה.

 

היינו אצל הרופא אבל בגלל שהוא עולה יפה במשקל ב"ה אז הוא אמר שלא כדאי לתת תרופות וכו'.

 

אני משתדלת שלא להשכיב אותו אחרי האוכל.. כמות הפליטות שהוא פולט לא הגיונית בעליל.

א. כבר כתבתי- הפסקתי לאכול עגבניות. לגמרי. (בנוסף לחלבי, קקאו ועוד כמה..)
ב. להניק בכל ארוחה רק מצד אחד.
ג. להטות את המזרון (להכניס מתחתיו משהו- מגבת מקופלת וכדומה) גם בעגלה, אף פעם לא השכבנו מאוזן לגמרי.
ד. חצי שעה אחרי ארוחה להחזיק מאונך (אפשר במנשא).

‏3 העצות האחרונות אמרה לי רופאת ילדים וזה עזר מאוד, והפסיק את הפליטות.
אמנם, בהמשך גילינו שזה לא עבר לגמרי ונשאר ריפלוקס סמוי שגרם לה לחוסר שקט. אבל אז רק תרופה עזרה לגמרי.

תודה לך

קקאו ללא סוכר כך שזה נחסך ממני גם ככה.

 

תודה רבה!

לא מנסים בבת אחת הרבה דברים.
ויומיים זה לא נחשב -צריך לפחות שבוע.

אני למשל לא אוכלת קטניות,חציל,כרוב-כי אלו דברים שעושים גזים גם למבוגרים ודי להרבה.

קמח ומוצרי חלב-משתנה מאוד מאחד לשני.
ולרוב יש גם גורמים לאו דוקא מהרשימה שציינת אלא דברים ספציפיים לגביו.וזה ניתן לבדוק רק במח אחד.

אני בדיוק במצב כמו שלך.זה משגע ממש.אצלינו זה התקפים מתמשכים כמה פעמים ביום.
בשעות הזויות.

וגם הוא כזה מסכני..

אבל כתבתי שאין לי זמן ותקציב למח אחד וכד'

 

קטניות אני כבר חודש לא אוכלת

חלב כבר שבוע

עכשיו נשבר לי סופית אני לא אוכלת כלום, קודם אני אראה אם זה קשור לתזונה שלי בכלל או שמא זה

 

צורת יניקה\ קיבה עדינה\ לא יודעת מה.

 

מסכן, ילד בן חודשיים סובל כ"כ הרבה מכאבי בטן!

זה ממש פשוט. אם תרצי אוכל להסביר.
אני לא אכלתי גם שום ובצל חיים וחריף.
עכשיו בחורף זה בכלל לא בעיה. תאכלי המון פירות, סלט גדול עם טחינה, מרקי ירקות מכל הסוגים. ...

יש מישהי בשם איילת מטוטלת שמתיאמה תפריט..אבל זה איזה 500 שקל כל הליווי..
היא אמרה לי שלרוב התינוקות אורז ובננה עושה.

אני מצרפת את הקובץ שהשתמשתי בו.

התינוקת שלי היתה ממש רגישה (יום אחד שניסיתי לאכול כפית יוגורט היו היתה לא רגועה כל הערב), אבל כשהקפדתי על הרשימה שאני מצרפת היא היתה ממש רגועה- בכתה רק כשהיתה רעבה, ונרגעה בהנקות מיד).

זה די דומה למה שכתבת, למרות שקמח לא הורדתי, רק הקפדתי על קמח מלא (ואורגני, לא יודעת אם יש לזה משמעות). מה שעוד הקפדתי זה על פלפלים וגמבות, וכן פפריקה (מתוקה וחריפה) ופלפל כתבלין, וגם בצל (בכל צורה שהיא- זה היה לי הכי קשה להוריד). וגם באופן כללי לא אכלתי אוכל תעשייתי וחטיפים או ממתקים (אבל אני לא יודעת אם זה קשור).

20151106112544.doc

בהצלחה!

מהפטמות

זה חלב שמיוצר כבר משבוע 16. ע"מ שאם יתפתח לידה מוקדמת יהיה חלב...
לפעמים זה מעט יוצא.
זה בסדר!

לא דימומים, ולא תופעות לוואי
אבל כל אחת והגוף שלה..
אני חושבת שמי שגם ככה לא תקבל מחזורים בהנקה הגוף שלה מקבל טוב יותר את הסרזט.

לקחתי שנה וחודש .
לא תופעות.לוואי לא דימום כלום .

בהצלחה

לקחתי כמעט שנה, לא היו שום דימומים/כתמים.
נכנסתי להריון ישר אחרי שהפסקתי, לפני שקיבלתי מחזור

בזכותו לא היה לי מחזור בכלל לאורך כל תקופת ההנקה
(בהנקות בלי סרזט היו לי...),
פחות דימומים.
כן היו כתמים למינהם
אבל כשלא מסתכלים ואין מחזור
זה לא מהווה שום בעיה.

יום חמיי של נקיים והיו קצת כתמים. זה אומר מתחיל סיפור או שהגיוני שיעבור בשלום?

אפעם לא לקחתי באותה שעה .. תמיד זה שחק .
וב"ה לא היה כלום כלום כלום !!

בחודש הראשון כן הקפדתי ונראה לי שזה היה יותר חשוב.

היה לי דימום קל מאד שלא אסר אותנו.

התחיל כשבוע אחרי שהתחלתי לקחת ונמשך כשבוע אאל"ט.

קצת דימום הסתגלות, הלכתי עם תחתוניות שחורות. אחרי שבועיים הפסיקו כל ההכתמות והיה לי שקט עד שהפסקתי איתו.

האם היו לכם תופעות כמו דימומים או כתמים לאחר הפסקת הסרזט ?
לאחר כמה זמן קיבלת נחזור?
כמה זמן לקח לכם להיכנס להריון?
שואלת כדי לנסות להבין מה צפוי לי. ..

אחרי 3 שבועות היה דימום ביום שישי , בניגוב .
פעם אחת וזהו .. לא אסר אותנו .
פעם שנייה אחרי 6 שבועות עוד כתם .. גם לא אסר .

ואחרי 3 חודש הגיע המחזור המיוחל .. עכשו סיימתי אותו ..
נחכה לסיום ה-7 נקיים ולטבילה ,
אם אקלט איידע
ועדיין מניקה ..

בהצלחה

לקח כמה ימים לדימום להגמר וזהו....
די מיד נהיה לי מחזורים רגילים
המשכתי עוד חודשיים-שלושה עם נרות
וממש ברגע שהפסקתי עם הנרות נכנסתי להריון...

המקום אצלך רגיש ונפצע?