פורום הריון ולידה (עמוד 4503)

רציתי לקנות לנכד מתנה לגיל שנה הלכנו לבני ברק, אמרו לנו 

שעברו ליד קניון איילון. הגענו לשם, סגור! חיפשנו מספר טלפון,

הלקוח אינו יכול לענות...

ידוע לכן היכן יש עוד סניפים קיימים חוץ מירושלים?

בגלל שהם בתהליכי סגירה הם לא מקבלים תווים

נסעתי במיוחד לשם ולא קיבלו

את אוכלת טוב?

לפעמים הרירי-חוטי הזה הוא כשאת לא אוכלת מספיק פחמימות.

הצבע רגיל?

אין צורך ללחוץ לה על הבטן, אלא אם כן את רואה שהיא סובלת ולא מצליחה להוציא בעצמה בגלל בועת אויר מכאיבה בפי הטבעת.

וגם צריך לדעת שמראה/מרקם הצואה הוא אישי, טיפוסי לילד.

אם את לא שקטה, קחי אותה לרופאת המשפחה או תפני את תשומת לב רופאת הילדים בביקור בטיפת חלב.

אבל לא נראה לי שזאת סכנה מיוחדת.

תרופות או אפילו תוספי תזונה ששומרים על בריאות הגרון ומפחיתים את הצורך בשימוש אנטיביוטיקה שבעיניי מיותרת ועדיף להימנע כמה שאפשר. יש למשל את ביו בליס קיד של סופהרב שמתאים אפילו ספציפית לילדים.

חשוב גם לאוורר את הבית כדי שלא יהיה חנוק ויהיה מקור גידול לחיידקים. לא כזה קר בחוץ ומומלץ לפתוח (אחרי שהאובך יגמר כמובן

שמחה שיש לך חוויה חיובית.

ובאמת הכי חשוב סיעתא דשמיא

לדעתי תזרמי עם החשק שלך ושימי את הפחדים בצד. לעולם לא נוכל לחזות מראש ת כל התרחישים. עדיף שתבחרי לפי מה שאת מרגישה עכשיו שיעשה לך טוב.

בהצלחה נשמה.

אני כמעט בטוחה שאם תבואי בלי ויהיה צריך עזרה ותבקשי, יסיגו לך מישהי מהצוות,

אני הייתי משוגעת לגמרי בלידה והיה מלא לידות ולחץ באותו הזמן, אך איכשהו בגלל שעשיתי שטויות באו עוד נשים ככוח עזר (לא יודעת אם הן היו אחיות / מילדות / מתנדבות), נראה לי שאם באמת יהיה צריך, יהיה משהו.

בדר"כ לידה שנייה היא יותר מהירה וקלה!

בע"ה שלא תצטרכי עזרה ואת ובעלך תהיו לבד ותחוו את החוויה האישית שלכם 

ואם את עומדת עליהן או על הברכיים?

עונה לך מהכובע שלי כדולה,

בגלל החששות שאת מעלה, לי חשוב להיפגש עם הזוג לפני הלידה, להבין את הדינמיקה שהם מעוניינים בה,

יש זוגות שרוצים שהדולה תפנה את הגבר מכל תפקיד בחדר הלידה ושהוא ירגיש בנח להיות נוכח כשטוב לו ולצאת החוצה כשהוא מרגיש צורך בזה ואז אני יודעת שעלי להיות ב100% נוכחת בשביל האישה ולפעמים אפילו לצאת לעדכן את האיש שבחוץ. 

נשמע שזה לא הדינמיקה שאת היית בוחרת בה,

יש זוגות שמעדיפים שהדולה תהיה ולא תהיה שהתומך העיקרי יהיה הבעל, שהדולה תהיה שם לעזרה הפיזית שהוא לא יכול לתת או לענין המקצועי שמן הסתם היא מבינה בו יותר. כשאני מלווה זוג בדינמיקה כזו אני משתדלת לעמוד קצת יותר מרחוק כשאני רואה צורך, לפעמים אפילו לצאת לכמה דקות כדי לאפשר להם את הפרטיות שלהם (כמובן שאני נשארת זמינה ונמצאת ממש באיזור חדר הלידה כדי לחזור ברגע שיש צורך)

אז ההמלצה שלי להיפגש עם דולה מראש ולהסביר מה חשוב לך ולראות איך את מרגישה עם הגישה שלה. 

שיהיו החלטות טובות 

גם בתשיעי

גם הייתי עם דולה ולא בא לי הפעם אבל חוששת

פעמים שרואים דולה חושבים שהיא לא צריכה עזרה...

אני מנחמת עצמי שהקב"ה יעזור לי אם המצב רוח שלי לא בעניין לקחת מישהי

אני אחת שמוכנה להיות רק עם בעלי בלידות. ובכל הלידות תמיד בשלבים הקשים יותר היו איתי לפחות 2 מיילדות שעזרו מאוד.

(וילדתי בשערי צדק בזמנים עמוסים שבקושי מסתכלים עלייך אבל כשזה מגיע לשלב הלידה עצמה תמיד נכנסת עוד אחת ובאה לעזור - לפחות אצלי זה היה כך)

לא יודעת מה לומר, לא הייתי במצבך.

קרובת משפחה שלי היתה (ועוד אחרי חמש שנות ציפיה להריון, ואז כשכולם כבר ראו, ההריון המיוחל נעלם) והיה לה מאד מאד קשה. ב"ה יש לה כבר שלושה ילדים.

זה שגם בעלך כבר רוצה, נראה לי שזה הכי מלחיץ.

אולי את יכולה להשפיע עליו קצת לקחת פסק זמן.

אם אפשר תנו לעצמכם מתנה, שבוע או חודש שלא חושבים על זה.

תסעו לחופש, משהו כזה. מה שאפשר.

לעשות הפסקה מכל הלחץ הזה. זה נורא.

מאחלת לך תינוקת מתוקה ותנחומים מה' יתברך במהרה.

אולי התנוחה של האמא ככה פחות מתאימה לו?

אולי הקרינה משהו?

באמת שאני לא מבינה בזה, אבל לדעתי יותר חשוב מה הממצא בשטח מאשר מה הסיבות לו.

בעיקר אם מישהי בפועל מרגישה שההנקה לא זורמת טוב - אז שתבדוק אם אולי זה העניין. זה פשוט עוד סוג של פתרון אפשרי לבעיות שמתעוררות.

ממש מרגישה בגוף שכשאני גולשת בפורומים - זה מעלה לי את האנדרנלין. אני מתרגש לראות אם הגיבו לי, בוער לי עצמי להגיב על משהו וכו' וכו'. ארצה או לא ארצה - יש בזה הרבה התרגשות ומתח. אז בגלל שההנקה קשורה להרשת הורמונים מסוימים - זה נראה לי קשר אפשרי. אולי האנדרנלין חוסם את האוקסיטוצין או הסבר אחר בכיוון.

זה ממש ממש לא בריא לשבת עם הסמארטפון ליד הראש הרך של התינוק ועוד במשך כל זמן הנקות.

אפשר באמת לשבת עם ספר, ואפשר לשבת מול מחשב נייח- ממרחק ולראות סרט, אם ממש רוצים.

אם אני מתרכזת בהנקה בלבד, תוך כמה דקות אני מתחילה להשתעמם, לחשוב על כל מה שאני צריכה לעשות וכו' - ומשתוקקת שירד ממני כבר. אבל אם אני שקועה בספר מעניין, אני נותנת לו בכיף לינוק כרצונו.

(ראיתי שגם לפי המחקר אין בעיה עם ספר)

והעתקתי אותה משם כלשונה.

אני שמה לב שכשאני מדברת בטלפון תוך כדי הנקה הוא מפסיק לינוק.

דיבורים בסביבה סתם כך לא מפריעים לו.

מישהי מזדהה?

צריך שתהיה איזשהי נגיעה, אפילו חיבוק, לפני שמתקלחים..

חח, בדיוק מה שאת לא רוצה.

אבל באמת תשאלי רב, אם את לא מסוגלת אפילו את זה.

אני תמיד הודעתי לבעלי שאני מסריחה מכלור.

לא זוכרת מה עשיתי אחר כך, אולי לפעמים התקלחתי ולפעמים הסתפקתי בלהתמרח בקרמים ריחניים על כל הגוף.

אני אינסטניסטית

ושאלנו רב בזנו. אמרו לי שזה בעייתי כי זה מזלזל בקדושה של מי המקווה אם מתקלחים שם

אני מגיעה הביתה. נותנת נשיקה ועפה ולאמבטיה...

שאם מתרחצים מיד אחרי הטבילה זה מראה שכאילו מזלזלים במי הטבילה.

ולכם רצוי להתרחץ בבית ולא במקווה.

לא ידוע לי שצריך להיות במגע לפני הרחצה כי עצם ההליכה מועילה לרחצה בבית.

אני יודעת שאם מאוד מזיעים אז מותר לעשות מקלחת קלילה, את חייבת לשאול רב.

יש חשש שאם יודעת מראש שמתקלחת פעם נוספת, אז יהיה זלזול כלשהו בהכנות לטבילה.

אחרי הטבילה ודורשים טבילה מחודשת?

ולא פסיקה הלכתית

לפי מה שאני חושבת אחרי שהאישה טובלת לא מחפשים יותר שום חציצות וכו

עיון עושים לפני הטבילה- ומעיינים היטב לראות שאכן אין שום חציצה

אבל מרגע שטובלים- הראש הוא כבר שאת טהורה. ולא מחפשים כבר עניינים ובעיות..

ככה נראה לי..

הרמב"ן ןכותב על זה משהו בסוף הלכות נידה..

ככה ראיתי בספר של נעמי וולפסון

נכנסו...  זה לא נעים להשאר כך.

מה שאני כן יודעת בטוח, שגם אם מותר - אז מקלחת קלילה בלבד.

שאפשר להתקלח, אבל בבית, לא שניה אחרי שאת טובלת כי זה כאילו שהטבילה מגעילה אותך ואת מרגישה צורך להתנקות ממנה מהר מהר, לא במובן הפיזי כמובן

אני פשוט רצה אליו...

* יש מקומות שיש תיבות לשים עדים עם פתק של השאלה ומס' טלפון ומתקשרים לענות לך

(לנו יש כזה ליד הבי"כ)

* יש גם את מכון פועה, אני הלכתי לשם בלי סוף, משאירים מעטפה אצל המזכירות ואח"כ רב מתקשר אלייך.

אפשר גם את המדריכת כלות, יש כאלו שהבעלים שלהם רבנים שיכולים לענות וכך את פונה אל המדריכה והרב עונה דרכה ולא יודע מי הפנתה את השאלה

* אם זה שאלות כלליות יותר ולא מראות הבנתי שאפשר לשאול את אישתו של הרב אבינר, אך לא ניסיתי ואין לי את המספר...

* אפשר לשלוח את הבעל, לפעמים הם פחות מתפדחים

המון בהצלחה!

מזדהה איתך לגמרי!

זה בהחלט לא נעים!

אני האנונימית ממקודם...

גם לנו יש רב, אך התפדחתי לשאול אותו, אז מצאתי דרך אנונימית במכון פועה.

לא הייתי מסוגלת לחשוב אפילו על הסיטואציה שאני או בעלי נשאל את הרב שלנו בנושא הזה וגם חשבתי שאם נגיע לזה, הייתי אח"כ מתפדחת להסתכל שוב על הרב, אז הגענו למסקנה שאם עדיין אנחנו רוצים לשמור על הרב שלנו עדיף לנו שארגיש בנוח ופנינו לדרך אחרת, יש לציין שנסעתי בערך כל יום(!) איזה שעה כדי להגיע למכון פועה, פשוט לא ראיתי משהו אחר שמתאים לי, זה נמשך בערך חודש, אולי קצת יותר ואז ב"ה נכנסתי להריון 

אחרי הלידה לקח לי זמן להיטהר, אך מאז ועד עכשיו אני טהורה ואני רק בלחץ מה יקרה ברגע שהמחזור יופיע...

בינתיים גיליתי שליד הבי"כ שלנו שמו תיבה לשאלות טהרה, יכול להיות שבאזור שלך יש גם משהו כזה...

בכל מקרה, את יכולה לחפש באינטרנט או לשאול את מכון פועה על רב באזור שלך, שהוא מבחינתכם יהיה הרב של הנושא הזה ולא תראי ותכירי אותו בהקשר אחר ואז זה אולי יהיה פחות פדחני...

בהצלחה!!!

אפשר גם להתקשר לקו של נשמת ששם אשר לשאול נשים וזה נעים יותר.

בהצלחה!

שואלים.כמובן רושמים לעצמנו בבית ולרב ממתי כל בדיקה.

אני לא יודעת אם זה רלוונטי.

אבל לנו יש רב שהמליצו לנו לשאלות האלה, וכן, בעלי קפץ אליו פעמים רבות..

שאלנו אותו בהמשך גם על צומות וכאלה, אבל אנחנו לא נפגוש אותו בטעות בבית הכנסת.. ואני לא ראיתי אותו מעולם..

לפעמים אני מרגישה שאולי אני מגזימה בשאלות :/ וזה מטריח את הרב...

לא יודעת כבר מה לחשוב.. כי לפעמים מה שנראה לי בסדר מתברר כלא, ומה שנראה לא בסדר מתברר ככן..

הרב יודע שאם הוא פוסק בעניינים כאלו יגיעו אליו הרבה שאלות. זה ידוע וברור שהוא מוכן לכך, אחת הוא לא היה פוסק בענייני כתמים.
מחזקת אותך ממש לשאול אותו, זה קורה הרבה שמה שאת חושבת שהוא לא בסדר מתברר כטהור וסתם חבל לאסור...

לנו גם יש רב אחד לנושא הזה (שאין מצב כמעט שנפגוש אותו סתם ככה) ורב אחד לכל השאר...

יש מיליון ואחת סיפורים ומיליון ואחת שאלות

תכניסי לעצמך לראש שאת לא היחידה ששואלת כ''כ הרבה

אני גם התפדחתי קצת בהתחלה "להטריד" כל פעם 

אבל אח''כ הבנתי שככה זה 

וגם כשאת עקבית אצל רב אז הוא מכיר את הרקע הכולל של השאלות

ואולי מתוך זה הוא יעזור לכם איך אפשר להפחית את כמות הספקות ומה כדאי לעשות

אבל! אף פעם לא להתבייש לשאול

ולבנות קרירה

לא חייבים להביא ילדים רצוף

יש לי חברות שהתחתנו בגיל 18 ובגיל 19 כבר ילדו

בקשר לחתונה אם אין בכלל אז אפשר לעשות חופה ברבנות וסעודה משפחתית בבית, ככה חברה שלי עשתה, היא נכנסה להריון בגיל 18 והם התחתנו דחוף בחודש שלישי, אחרי זה היא סיימה תואר והיום היא עובדת ויש להם שלושה ילדים

כשהייתי ילדה הייתה לנו שכנה שבגיל 34 הייתה כבר סבתא והיא כן בנתה קריירה וגם בת שלה בנתה קריירה

הן פשוט עשו הפרש גדול בין הילדים

כמה דברים,

אגודת אפרת יכולה להוות כתובת, הם לא אוביקטיבים ויעשו כל מאמץ כדי לעזור לך להמשיך את ההריון.

ממה שקראתי בפועל, לא הייתי בונה על התמיכה הכלכלית שלהם אחרי הלידה מה שהם נותנים הוא יחסית מצומצם.
קראתי על נשים שמאד התאכזבו לגלות את זה וקיבלו רושם שהליווי מ"אפרת" יהיה הרבה יותר משמעותי ולכן אני ממליצה לקחת את ההבטחות שלהם בערבון מוגבל "אל תבטחו בנדיבים"

אני חושבת שכדאי להתייעץ עם רב בעל כתפיים רחבות שיעזור לך למצוא את הכוחות בתוכך להיות שלמה ולבחור ולהבין מה התוצאה. 

כתבת שאת חיילת, הצבא דווקא עוזר גם סביב חתונה וסביב לידה, גם לא דברים בשמיים אבל יש תמיכה, ושווה לדבר עם קצינת ת"ש כדי לשמוע במה הם יכולים לעזור. 
אם גם האבא חייל אז גם אם תשתחררי תקבלו הרבה הטבות ומשכורת מצה"ל החל משבוע 14 להריון וזה יותר משמעותי,

לגבי קריירה וזה.. פה בפורום יש נשים רבות שילדו בגיל צעיר ולמדו מקצוע תוך כדי, בע"ה יש כאן הרבה שיוכלו לחלוק מניסיונן

אם יש עוד דרכים לעזור את יכולה לפנות אלי ואחשוב איתך מה אפשר לסייע.

בהצלחה!!

מה זאת אומרת לא אובייקטיביים - אין שום היתר לרווקה בלי בעיות בריאות לא להמשיך הריון, ומה קשר לרב עם כתפיים רחבות? ברגע שעברו 40 יום שזה בערך שבוע שמונה אין שום היתר

וגם אם היא חילונית וגם אם לא יעזרו לה כלכלית זה לא כזה נורא להביא ילד לעולם

מסתדרים, יש גם רווחה, אם היא לא תתחתן אז תקבל קצבה כחד-הורית והנחה למעון וגם אם תתחתן אז חוץ ממעון ילד קטן לא עולה הרבה כסף אם קונים יד שנייה או מקבלים דברים מחברים ומגמחים

והיא לא בת 16 אלא אישה בוגרת

חברה שלי עשתה שתי הפלות רצוף בגיל 20 ועדיין יש לה טראומה, היא לא הייתה מפסידה כלום אם הייתה מביאה את הילד

ועוד חברה עשתה הפלה בגיל 18 אז בעוד שנתיים כשהיא נכנסה להריון היא הייתה באותו מקום בחיים בדיוק, דווקא אחרי לידה היא לקחה את עצמה בידיים, רכשה מקצוע והתחילה להתקדם בחיים

לאימא שלי הייתה טראומה רצינית משתי הפלות יזומות, אז הייתה מביאה ילד, מורידה קצת סטנדרט והייתה מסתדרת

ב. לא אני ולא את יודעות באיזה מקרה מותר או לא ובאיזה מעמד הלכתי נמצאת החיילת.

לגבי עמותת אפרת, זה נפלא בשביל מי שרוצה חיזוק לשמור על ההריון,

הבעיה לגבי מי שרוצה להפיל ל"ע והם מפעילים עליה הרבה לחץ שתשמור על ההריון ואח"כ היא מגלה שהתמיכה שלהם לא כמו שזה היה נשמע וזה עצמו גורם למשבר כשכבר האישה אחרי לידה וצריכה לטפל בתינוק וזה לא מתכון טוב להתחיל איתו את האמהות.

ג. רב עם כתפיים רחבות, ככה אני מאמינה, יעזור לאישה להבין שהאחריות היא שלה בכל החלטה שתקבל, עם כל העזרה וכל הסיוע שבהחלט אפשר לקבל וב"ה שיש מי שיתמוך בסופו של דבר האישה או הזוג הם אלה שישאו בתוצאות של כל בחירה.

ואת זה חשוב להדגיש. כמו שציינת גם כשאישה בוחרת להפיל היא תישא את זה כל חייה וכמובן שגם הבחירה להביא ילד לעולם היא לכל החיים בע"ה. 

"ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע ובחרת בחיים" גם הקב"ה נותן לנו בחירה, מצווה עלינו מה לבחור אבל הבחירה והאחריות תמיד תהיה שלנו. 

אז אני בעד להתייעץ עם רב, להבין מה המעמד ההלכתי ומתוך זה לבחור ולקחת אחריות על הבחירה. 

אלא אם כן יש בעיות רפואיות 

יש גם היתר להפיל ממזר שזה לא המקרה וזהו

ואגב מדינה ממנת הפלות וזה מרתיח אותי, אם היא הייתה צריכה לממן את זה מכספה הרי לא בטוח שזה היה משתלם לה כספית

כי כל הפלה זה כמה מאות שקלים מכספי המדינה ואם היא תסתבך אז עוד יותר,

בקיצור אם היא בשבוע חמש ומאוד מאוד תזדרז היא יכולה עדיין לקבל איזה היתר דחוק אם בכלל ואז לעשות מעשה שאין חזרה ממנו

ואם היא תלד ילד ותחליט שלא מתאים לה בכלל בכלל אז יש תור של משפחות שיאמצו את הילד

ובכלל בגלל שיש אופציה כזאת ועוד בחינם אז בנות פשוט לא נזהרות כי מקסימום עושים הפלה

לא מתאים להן עכשיו ילד אז יש מלא אמצעי מניעה, אנחנו לא בימי ביניים שבחורה לא יודעת שמפעולה מסוימת מגיעים ילדים 

בהנחה שהביוץ היה ביום ה12.

ושוב לא קראתי לה להפיל ולא לא להפיל, זה לא עניני ואין לי מושג באיזה שבוע היא.

קראתי לה לא לסמוך על אף אחד ולקחת אחריות על בחירותיה.

שיפוטיות זו לא הדרך האהובה עלי להעביר מסרים, בעיני היא בלתי יעילה בעליל.

בכל מקום בבסיס, היא תתמוך בך והיא לגמרי לגמרי שומרת הפרטיות ועל סודיות.

היא תסדר לך את הראש מהרבה בחינות, תעזרי בה...

דבר שני, בגיל 19 אני לא בטוחה שהייתי מוכנה לחתונה(הכרתי את בעלי בגיל הזה, התחתנו אחרי שנתיים) ונכנסתי להריון ממש חודש אחרי החתונה

הייתי מבולבלת, עדיין בתהליך התבגרות מאוחר בקשר לזוגיות ולהחלטות, ולהתחתן בשביל ילד זה לא תמיד האופציה הכי טובה

את צריכה לשבת עם מישהו בר השפעה עלייך, שירגיע אותך ויעזור לך להחליט בזריזות את ההחלטה הכי טובה לרגע זה

אם את רוצה להתייעץ תפני אליי בפרטי בכיף..

יש להם מין משהו כזה שמותאם לבקבוק..

בעזהי"ת

מין קופסא שמיועדת במקור לירקות חתוכים.

היא בצורת גליל ככה שהיא קומפקטית מאוד ונכנסת לכל תיק, 

יש לה תא תחתון גבוה שמתאים לבקבוקים הנמוכים של מדלה למשל, מעל זה יש קרחון קטן נשלף (את שולפת ומקפיאה בנפרד את הקרחון, מחברת למקומו ביציאה לנסיעה), ומעל זה יש עוד תא- במקור יועד למטבל/רוטב לירקות- שבו תמיד שמתי שקית נוספת.. 

נשמע דומה למה שאני מחפשת

ושאלה-

זה טוב לימי הקיץ החמים מאוד?

זה מגיע קריר אחרי זמן?

שמעתי המלצות לשים את הקרחום ממש ליד הלב השאוב 

תיק טרמי כזה. אלה עם הריפוד המבריק מבפנים. ולשים קרחון ליד הבקבוקים. אמור להספיק לנסיעה.

מקסימום במקרים קיצוניים מוסיפים עוד קרחון או בקבוק קרח.

כמה פעמים כבר יצא לך לנסוע ב40 מעלות חום? ועוד עכשיו חורף ועד הקיץ יש המון זמן. אולי כבר לא תצטרכי לשאןוב כ"כ הרבה.

אני קניתי בבאזר שטראוס צידנית של טומי טיפי.

אחרי ששאבתי שמתי במקפיא בעבודה. לא הספיק לקפוא לגמרי.

בקיץ עד שהייתי באה הביתה (בערך שעה) החלב היה עדיין קפוא.

יצא לי כמה פעמים שלא חזרתי מיד הביתה והחלב נשאר עד הערב והוא היה עדיין קר.

וגם תתחילי לקחת ויטמינים דחוף. את תראי בע"ה שיפור.

לעשות, ובמידת הצורך גם להיבדק, שאהיה רגועה שהכל בסדר...

תרגישי טוב!!

העובר עדיין בתוך האגן וגם השלייה עוד לא נוצרה.

לכן רוב הסיכויים שהכל בסדר.

בכל מקרה כדאי להתקשר ולשאול.