פורום הריון ולידה (עמוד 4552)

כשהייתי קצת יותר גדולה ממך והרופאה הביאה לי כדורים שסידרו את זה. בהצלחה!

יש לי חברות שאם מאחר להן בשבוע הן בהיסטריה...

להרבה בנות לוקח כמה שנים עד שכל העסק מסתדר ונהיה קבוע.

עד החתונה (הייתי בת 19.5) עדיין היה לי מחזור לא סדיר (בערך 3-4 חודשים, אבל לא ממש עקבתי).

ברוך ה' אחרי שהפסקתי עם גלולות אחרי החתונה, נכנסתי להריון ממש מהר. אז אין לך סיבה לדאוג שחוסר הקביעות ישפיע על היכולת שלך ללדת בעתיד בע"ה.

הייתי ממליצה לא להילחץ ואם את רוצה, את יכולה באמת ללכת לרופאת נשים לייעוץ.

 

עד שתגיעי לגיל שאת מוכנה לחתונה זה לא צריך להציק לך

לוקח בערך שנתיים עד שהמחזור הופך לסדיר...

ב כ"ט בתשרי תשע"ה אבל קיבלתי במשך כל השנה הזו רק 4 פעמים...

לוקח למחזור שנתיים להסתדר אם אחרי שנתיים הוא לא סדיר אפשר ללכת לברר אבל לא דחוף

פעם בחודשיים שלוש. תמיד אמרו לי שזה יסתדר ואין סיבה ללכת לרופא.. ואחרי שהתחתנתי והיה קשה לי להיכנס להריון הלכתי לרופאת פוריות שנתנה לי פתרון פשוט שחבל שלא עשיתי בתור בחורה..
יש הרבה שיש להם את הבעיה הזאת וכן נכנסות להריון בקלות.. רק מראה לך את הצד השני..

אם זה לא בעייתי...
הרי כל אחת יודעת מה משמעות הדבר של הדימום החודשי. לא נורא אם זה קורה רק 4 פעמים בשנה. יש בזה סוג שהברכה, לא?
בבא העת היא תוכל לטפל בזה...

מאוד מלחיץ אותי שמאחר בכלכך הרבה זמן... אני תמיד מפחדת שעשיתי משהו שגוי וזה פגם לי בגוף (תזונה למשל...) ואין מצב! שאני הולכת לרופאת נשים!!!!!!!!!!!1 מתה מפחד, משתגעת מפדיחה ומשקשקת שהיא תגיד משהו לא טוב...

דבר ראשון כפי שכתבו לך כל הנשים המקסימות כאן, באמת הגיוני וקורה למספר לא מבוטל של נשים שבמחזור לא תמיד מסודר, מגיע בערך פעם בשלושה חודשים וכו. אז את יכולה להיות רגועה.

דבר שני, את יכולה ללכת לבדוק, הבדיקה אינה מסובכת , אולי הרופאה תגיד לך לעשות בדיקות דם ואולטרה סאונד ואז אחד מן השניים. סביר להניח שהכל בסדר, אבל אפשר לטפל, לקחת כדורים וכו כדי לסדר, אם רוצים, או, שפשוט מניחים לזה, נהנהים מהזמן בו אין מחזור, (תחשבי, זה יכול "לדפוק" אותך לפעמים, טיולים בריכות וכאלה) וגם נהנים מהזמן בוניש מחזור פעם ב..(יופי, הגוף שלי עובד כמו גוף נשי).

ו בעזרת השם הכל בסדר.


אישית, שנתיים ראשונות היה לי מחזור מסודר, דפק כמו שעון, אחר כך התחיל לקרטע, עד שנהיה פעם בשלושה חודשים.
בדקתי אצל רוםאה והיא אמרה שהכל בסדר, ונתנה לי את האופציות הנ"ל, בחרתי להניח לזה, וברוך השם נישאתי ונכנסתי להריון ברוך ה' תוך מספר חודשים, ללא לחץ.

בהצלחה רבה!

את רק בשנה הראשונה.

לוקח כמה שנים בדרך כלל עד שהגוף מתארגן הורמונלית.

לי היו בלגנים מטורפים בשנים הראשונות.

 

אם המחזור, כשהוא מגיע, הוא דימום נוראי שאת לא משתלטת עליו עם פדים ויש נזילות אז כדאי ללכת לרופאה.

אם עוד שנה שנתיים ימשיך הבלגן אז גם אפשר ללכת.

 

אצלי בגיל עשרים היו בלגנים, ואני יכולה לשער שאם יחליטו שאת צריכה לעשות משהו (ואין מצב שבגיל הזה יעשו משהו. רק אם עוד כמה שנים לא יהיה מסודר יותר), הכי הרבה יתנו לך גלולות לסידור המחזור.

 

אל תחששי מביקור אצל רופאה. בדיקת אולטרסאונד היא בדיקה חיצונית, על הבטן. ובכל מקרה את לא צריכה בזמן הקרוב.

לק"י

בהתחלה כשרק מתחילים לקבל לפעמים לוקח לו זמן להסתדר..ויש פערים שונים ומשונים בין לבין.

את לא צריכה לדאוג, גם אצלי המחזור יכול להגיע פעם בכמה חודשים וב"ה אני אמא ל3 ילדים והכל בסדר.

 

תהני מזה, זה לא כזה כיף לקבל מחזור כל חודש....

בעיני זה מרגיע... 

אני מאז שקיבלתי פעם ראשונה (לפני 4 שנים) מקבלת כל חודש כמו שעון מתקתק. מדוייק. וסובלת מאוד... הלואי שפעם אחת היה לי הפרש של שלושה חודשים, קצת שחרור :-I

כי זה לא דבר נעים, פיזית וטכנית, הדם, הלכלוך, כאבי הבטן.

 

בשביל להיות רגועה מספיק שאת מקבלת מחזור מדי פעם ויודעת שהכל אצלך עובד כמו שצריך.

 

לא צריך מחזור פעם בחודש בשביל להיות רגועה..

אפשרי אפילו הפרש של שנתיים בין הפעם הראשונה לשניה 

היה לי בדיוק ככה. התחלתי לקבל מחזור בגיל 13 והוא היה מאוד לא סדיר, הפרשים של חודשיים-שלושה ואפילו יותר. לפני שהתחתנתי מאוד נלחצתי שהמחזור לא סדיר ופחדתי שזה יצור קשיים. ב"ה חודשיים אחרי החתונה נכנסתי להריון בלי מחשבות ודאגות

ממליצה לך לתת לדברים לזרום, לפחות בשנים הקרובות. אין סיבה להתחיל "להרעיל" את הגוף בכל מני גלולות ותרופות בגיל כזה בלי סיבה טובה. תהני מזה שאת לא צריכה לעשות חישובים לפני שאת קובעת עם חברות טיול למעיין או הולכת לים  

לילה לפני שקיבלתי חלמתי שאני מקבלת מחזור מטורף.. בבוקר התעוררתי ועשיתי בדיקה והכל היה נקי! סיפרתי זאת לבעלי ושנינו שמחנו על כך שהיה זה רק חלום..
לפעמים חלומות מתגשמים??

אלא הריון שנפל? בדקת?

 

ושמעתי שלפעמיים זה קורה יש בהנקה שיבושים הורמונאלים.

 

הרופאה אמרה שזה הגיוני למחזור ראשון אחרי לידה (גם לי זה קרה ביום החמישי )

אני עם סרזט מחודשיים אחרי הלידה ולא נראה לי שנפצעתי במהלך הבדיקות או משהו..

הטווח די רחב..
אבל כן הגיוני שזאת התחלה-שבוע 4-5 אולי

מעניין אותי בשביל לחשב מתי היה בערך הביוץ

לא נראה לי

לפי הספר צירים לא מפסיקים בשינוי תנוחה...

 

בכל אופן אין שום דבר חריג בהריון.. כל יומיים משהו חדש

 

בפעם הבאה שאת אצל רופאת הנשים תשתפי אותה 

כי ההשפעה היא לא אחידה לכל אורך התקופה: בהתחלה יש מן הסתם נסיקה של הרמות הורמונליות, מה שאולי עלול לגרום לדימום, ולקראת סוף התקופה יש צניחה של הרמות ההורמונליות, ושוב סיכוי לדימום.

 

ככה אם מנתחים באופן הגיוני. אבל אני לא יודעת.

בכל מקרה צריך לשאול רב.

לא מומלץ,
נותנים בעיקר לנשים עם מוגבלויות שכליות, שאין מצב שיזכרו לקחת גלולות כמו שצריך.

כי אם יש בעיות- אי אפשר להפסיק את התהליך.

גלולות???

מהגלולות האלה שזה פשוט מוציא את החשק...

מכירה הרבה שזכו גם לשנתייים של שקט מהמחזור בגלולות של הנקה.
לרוב יש דימום הסתגלות בתחלה וזהו.

אני ממש ממליצה על סרזט.
לי זה עשה חיים הרבה יותר קלים מאשר כשהייתי בלי מניעה בכלל...
מציעה לפחות לנסות ואםיעשה בעיות,
להתחיל לחפש פתרונות אחרים

לי כן היה עניין עם הגלולות שאסר אותנו, אבל לקחתי כמות כפולה עד הטבילה והסתדר מצויין! אחר כך המשכתי רגיל והיה מעולה.

הזריקות זה באמת המון הורמונים בבת אחת ולא מומלץ.

אני בעד גלולות בהנקה אפילו שזה הורמונלי, בגלל שזה רק הורמון אחד ולא גלולה משולבת אין לזה השפעה בריאותית- כך נאמר בכנס של מכון פוע"ה. אולי יש כאלה שמשפיע על מצב הרוח שלהן שזה כבר משהו אחר...

ורק עכשיו (כשהיא בת תשעה חודשים) עברתי לנובה רינג כי נהיה לי דימומים. ובאמת הפסקתי עם ההנקה עכשיו כי הנובה רינג די מיעט לי...

כבר כתבו פה כאלו שהרו למרות התקן ולמרות נרות

את מוזמנת לחפש בשרשור הנעוץ טבלת השוואות בין סוגי מניעה.

להתקן יש אחוזים מאד גבוהים. והיום יש לד"ר אילן ברעם התקן חדש שנקרא IUB את יכולה לברר במכון פועה- הם מאד ממליצים עליו. יחסית אין לו את רוב החסרונות שיש לשאר ההתקנים.
טכנית התקן זה 99% וגלולה זה 100%

מעשית גלולות זה יותר 97% כי יש יותר אופציות לפאשלות (לשכוח לקחת בזמן\כשצריך אנטיביוטיקה היעילות פוחתת וכו')

חוץ מהעניין הבריאותי- שלגלולות יש מחיר בראותי. נכון הוא יותר נמוך ממחיר של הריון- אבל עדיין, להתקן יש פחות השפעה.

ואם בכ"ז גלולות- אז לא זריקה. אולי אחרי 5-6 חוד' של שימוש בגלולות רגילות, אם את רואה שאין לך תופעות לוואי דימומים וכו'- אפשר לשקול את זה.
(גם אז זה פחות מומלץ. כי יש כל מני תוצאות לזריקה- כמו שיבושים הורמונאליים למשך יותר זמן לאחר סיום הטיפול)

טיפול לא רע בגיל הבלות אם יש דימומים קשים.

היי אני מתלבטת בין שתי בתי חולים אלו,באיזה מהם ללדת??

בייחוד שזה לידה ראשונה ואין לי כל כך ידע בעניין... על מה הייתן ממליצות?

ואגב, אני בשבוע 21 ולא תמיד מרגישה תנועות עובר, לרוב לא רק מידי פעם..

צריך להילחץ?

יש ביות מלא את כל הזמן עם התינוק מהרגע שילדת עד שאת משתחררת לדעתי זה חשוב גם לתינוק שלא נשאר לבכות בתינוקיה וגם לאמא במיוחד בלידה הראשונה שלומדים לעשות את הכל בבית חולים כשיש עזרה מסביב ולא מגיעים הביתה ומתמודדים לבד. כמובן שזה תלוי בכוחות שלך אחרי הלידה (למרות שאם תחליטי להניק בלילה לדעתי הרבה יותר קל להניק כשהוא צמוד למיטה ולא ללכת כל הלילה הלוך חזור לתינוקיה) הבנתי שגם בשערי צדק יש מחלקה קטנה של ביות מלא אבל הוא לא בדיוק מלא כמו בהדסה עין כרם תבררי את זה. חוץ מזה האחיות במחלקה עוזרות בכל דבר וממש נעימות יש רק 2 נשים בחדר ולא 3 והרגשתי שיש לי הרבה יותר מקום ופרטיות ובלידה עצמה המיילדות מאוד זורמות איתך לגבי תנוחות זה תמיד תלוי על מי תיפלי אבל זאת החוויה שלי...

אבל יש לי חווייה ממש טובה. כמו ש"עדיין טריה" כתבה יש שם מחלקת ביות מלא שהיא ממש מומלצת, בייחוד שזו לידה ראשונה אז ממש מלמדים אותך הכל, איך להניק, איך לקלח.. כמעט כל אחות שם היא יועצת הנקה ויודעת לעזור. זה מאד כי ומרגש להיות עם התינוק החדש כל היום ואם מניקים זה באמת יותר קל שהוא לידך מאשר ללכת כל הזמן לתינוקייה. אם במאת תחליטי שאת רוצה ביות מלא בהדסה - שימי לב שלהגיד למיילדת את זה עוד בחדר לידה וגם להתעקש על זה. אותי שמו בביות חלקי כי לא היה מקום בביות מלא עדיין ואז התעקשתי ממש שיעבירו אותי וזה עבד  

המחלקה של הביות מלא ממש שווה, צוות חדר הלידה מאד גמיש ולא ממהרים להתערב. האוכל לא משהו בלשון המעטה- אבל בקניון יש בר סלטים מעולה!!

 

אחותי ילדה בשע"צ וממש מרוצה (יש לה לידות מהירות אז אולי זה קשור). בעקרון הם יותר עמוסים מע"כ. 

היחס, המיילדת, המחלקה, התינוקיה ואפילו האוכל.

מומלץ

עומס מטורף!!! וכלן אצלי גם לא היה יחס בכלל...

כי בשני המקומות את יכולה ליפול על עומס.

ובשני המקומות יש מיילדות מדהימות- ויש כאלה שפחות.

 

שהיה לי קשה ככ הם היו נעימים בלי לחץ הביאו עוד מילדת שתעזור לי ותרגיע אותי...

שאלו אוןתי כל הזמן אם אני בסדר? אם אני רוצה קצת לנוח שהיתי גמורה בחדר לידה... נהנתי מאוד שם.

בגלל הצוות היחס והמקצועיות.
בזמן התערבות רפואית לא מוציאים את המלווים, כגון: אפידורל, לידת וואקום.
יש אופציה לביות מלא, אם יש עומס אפשר להעביר להדסה בייבי. ויש לילה מתנה לכל אישה שיולדת על בסיס מקום פנוי.
הם מיילדים בתנוחות שונות כמו 6 או כיסא לידה.
משארים את האמא והתינוק שעתיים יחד אחרי הלידה אם הכל תקין.
לכן אני אוהבת יותר את עין כרם.

לחברה שלי היתה לידת ואקום והוציאו את כולם

בכל מקרה יתכן ומה שאת מרגישה זה צירים.
אך אין לזה הרבה משמעות כשהם לא סדירים ולא ארוכים.
וכשזה יהיה ממש סמוך הם גם יכאבו.

ילדתי מספר פעמים והצירים שלי אף פעם לא היו סדירים.

 

שיהיה בתדירות יותר גבוהה חצי שעה או רבע שעה עד עשר דקות מרווח...

 

וצירים כל אחת מרגישה שונה מהשניה לאחרת מתחיל לחץ ברגלים ולשניה לחץ דווקא מהגב

 

ולהרבה דווקא מהבטן, מה שאת מתארת נשמע כמו צירי בריקסון המביא לקראת לידה אמיתית. אבל לא בהכרח בימים

 

הקרובים....

 

הצירים המתארים, צירים אמיתיים הם פחות התקשות ויותר מרגיש כאב כמו כאב מחזור אבל ברמה יותר גבוהה.

ועכשיו כבר לקראת סוף 38, הצטרפו לזה גם כאבים בגב ובבטן התחתונה... הייתי אצל רופא והוא אמר שזה לא צירים עדין זה צירים מדומים והרחם רק מכין את עצמו ללידה... קיצר אין מה להלחץ. הוא טוען שכשזה יהיה צירים- אני לא אתבלבל.

 

לי יום לפני הלידה התחילו צירים כמו שאת מתארת- רק התקשות בלי כאב, במרווחים של 20-30 דקות. זה היה ככה כל אחה"צ והערב, הלכתי לישון ככה בלילה (לא הפריע לי לישון כי לא כאב) ורק לפנות בוקר כבר התעוררתי מהכאבים של הצירים שהתחזקו (וגם נהיו בהדרגה יותר צפופים).
אבל זה לא אומר שגם לך יהיה ככה. תהיי קשובה לעצמך ותראי מה קורה עם המרווחים בין הצירים.

עשינו לו את הברית בזמן.

 

איך?

 

אממ לא יודעת אם זו המצאה או סגולה אבל לי זה עבד..

שמתי לו בעריסה תפוח וקצת חשפנו אותו לקרני השמש (לא ישיר!)

וב"ה הצהבת ירדה לו כעבור יום יומיים..

 

אם את מנסה את זה אשמח שתעדכני..

 

מזל טוב!

המשקל משמעותי כי משמעות ערכי הצהבת הוא ביחס למשקל.
גם שלנו היתה ישנונית ובקושי ינקה.
האמת שלמרות שאני חסידת הנקה ובעקרון לא רציתי שום תוספת-בכל זאת נתנו קצת מטרנה בימים הראשונים בתור תוספת.
זה עזר מאוד!
ואחרי שהשתחררנו הפסקנו.

גם דיקור סיני עוזר.
וגם להיות בשמש(בזהירות בחום הזה.אפשר לשים בלי בגד ליד חלון)

ולא תחליפי חלב!

נתנו את התמ'ל כתוספת להנקה ולא במקום.

ונתנו רק בבי'ח עד השחרור-
כי רוב הימים היתה בטיפול אור ואז נותנים להניק רק אחת ל3 שעות ורק לחצי שעה-ולפעמים היא דוקא אז רדומה ולא יונקת.

וגם אם להניק זה באמת הכי מומלץ-לעליה במשקל יש השלכה מיידית.
כי המספרי צהבת משמעותיים רק בהתאם למשקל.
אותו ערך יכל להיות תקין במשקל גבוה ובעייתי במשקל נמוך.
אז אם רוצים להשתחרר מהר והנקה לבד לא מספיק מעלה משקל-אני חושבת שזה דבר חיובי לתת תוספת באופן זמני.

וכל זמן שהנקתי מעולם כמעט לא נתתי תוספות של תמ'ל.
אבל כדי להשתחרר הביתה -זה בעיני סיבה מספיק חשובה.

בפעם הבאה אלד בע"ה בעין כרם. שם יש מכשיר פוטו גם בביות, ואם אני מבינה נכון זה אומר שאפשר להיות עור לעור - בפוטו, ואפשר להניק - בפוטו. וכך אפשר להניק שעות ולא להיות בדילמה הלא הגיונית הזאת, בין פוטו לבין הנקה, ששתיהן קריטיות לתינוק צהוב.

בנסיבות שתארת גם אני הייתי בוחרת כמוך כנראה, אבל בעיני זה נוהל עקום של בית החולים.

זה רע מאד בעיני, גם כי מבחינתי אני ממש לא רוצה לחשוף לתמ"ל בגיל כזה (פלורת המעיים וכו'), וגם כי לא תמיד זה נגמר אופטימי כמו אצלך שעברתם להנקה מלאה.

אצל אחד הילדים שלי בתינוקייה נתנו בקבוק (הוא לא היה צהוב, סתם נתנו לו בקבוק בלי ידיעתי), ומאז והלאה ההנקה אצלו דשדשה, עד שבסוף לא הצלחתי להניק אותו בכלל. ואני יודעת על הרבה סיפורים דומים. הרבה תינוקות אחרי חיפה לבקבוק מתבלבלים לגמרי בהנקה,והרבה אימהת אם מכריחים אותם לסדר יום נוקשה של הנקות בימים הראשונים (שאז ההנקה לא בהכרח באה כשהתינוק בעניין ויונק, כמו שכתבת) - כל ייצור החלב שלהן משתבש. כך היה אצלי

אני בכיתי כשנתתי לה בקבוק.
בכיתי כשבחצי שעה המסכנה שהביאו לי אותה היא לא רצתה לינוק.

אבל יותר מהכל רציתי הביתה.
אחרי יומים שיחררו אותי -מה שאומר שלא היתה לי מיטה!
ישנתי בכסא הנקה.
במשך היום ישבתי על כסא פלסטיק במסדרון-תדמייני מה זה עם תפרים..
לא יכלתי לסבול שמפרידים ביננו..שהיא שוכבת שם לבד ומי יודע אם מתייחסים אליה.

גם פחדתי שזה יפגע בהנקה..אבל מה יכלתי לעשות?
באמת חבל שלא מתחשבים ויותר גמישים בחוקים

מה שכתבת על עין כרם-נשמע מקסים.
אבל לא הגיוני שיהיה אפשר להניק ולהחזיק כי הוא צריך לשכב מתחת לאור רצוף..
אבל גם זה שהוא לידך זה משמעותי מאוד!

וזה לגמרי לא תנאים אנושיים לאישה אחרי לידה.

כמובן שבמצב כזה השאיפה הראשונה במעלה היא לעוף הביתה! לטובתך ולטובתה.

כל הכבוד לך!!

למחרת השחרור בבדיקת דם זה עלה ל-13.9, יום אח"כ היה 13.8 ואז הפסקתי לעקוב, הרופא ילדים הסביר שבדר"כ זה מגיע לשיא ואז יורד.

הנקתי אותה כל 3 שעות (גם בלילה) וזהו, לא זכור לי שעשיתי משהו מיוחד.

(לגבי תמ"ל בצהבת, הנה משהו שכתב ראש מחלקת יילודים בליס: https://www.facebook.com/prof.shauldol/photos/a.145493785621015.1073741827.145477118956015/146835705486823/?type=1&fref=nf )

ילד ראשון, ניסיתי להניק כמה שיותר. השתחררנו הביתה עם צהבת 13 בערך, הנקתי והנקתי, והא הצהיב והצהיב...חזרנו אחרי יום וחצי לבית החולים עם צהבת 21, שעלתה אפילו ל22 בבית החולים...

טיפול באור3X, מטרנה ומה שהצלחתי לשאוב. העיקר שיאכל.

היו לי גם בעיות בהנקה שנבעו מלשון קשורה וגם מזה שבאמת אין לי מספיק חלב והילדים חייבים תוספות מההתחלה (כך אמרה לי סופכלסוף יועצת הנקה מאוד מוסמכת ומנוסה), אבל לא הייתי מודעת לזה בילד הראשון. ולחשוב שהוא הגיע למצב ממש מסוכן בגלל ההתעקשות על ההנקה וחוסר המודעות בתחום...

השתחררנו ביום של הברית אבל אמרו לנו מבחינה הלכתית לחכות עוד שבוע. יש גם לזה יתרון מסויים, אחרי כל הבלאגן...

 

זה דווקא יתרון שאתם לא משתחררים, כי ככה היא נמצאת במעקב וזה לא יגיע למצב כזה... ותעקבו - יש ירידה, יופי. אין - תשקלו בהחלט תוספות.

ברוב המקרים מדובר בצהבת חלב אם, ובה ממש לא כדאי לתת תוסף. במקרים נדירים (ולפי מה שאת מתארת אצלך היה מקרה כזה) מדובר בצהבת חוסר חלב אם, שזה משהו אחר לגמרי עם מאפיינים אחרים, ואז צריך כמובן לבדוק למה התינוק לא מקבל מספיק חלב (תפיסה לקויה למשל, או כאלה סיבות נפוצות) ובמקרה כמו שלך שהסיבה היא לא כזאת שאפשר לתקן אז צריך לתת תוספת. אבל לא לתת תוספת כשמדובר בצהבת חלב אם! 

כמו שאמרת למרבה הצער חסרה מודעות. כדאי ללמוד ולדעת להבחין בין הסוגים השונים של צהבת. הנה מאמר של ד"ר ג'ק ניומן שמסביר איך להבחין: http://www.tapuz.co.il/forums2008/articles/article.aspx?forumid=317&aId=88207

ולמי שאין כוח לקרוא את המאמר, הכי חשוב לעקוב אחרי השתנות. אם יש מספיק חיתוליעם רטובים, אז אין בעיה של חוסר חלב. אם אין מספיק אז חשוב להזמין יועצת הנקה מוסמכת כמה שיותר מהר, ולקבל ממנה הנחיה איך לשפר את ההנקה ואם יש או אין צורך לתת תוספת.

לנו כולם נולדו צהובים,לאחד הברית נדחתה,

לאחד ברגע האחרון היתה ברית.

ועכשיו כבר מנסיון  עם הקודמים,ורצינו לא להכנס שוב לסיפור הזה של צהבת,ירידה במשקל וכו' -

אז בבי"ח נתתי לו קצת מטרנה,,הם אמרו לי שהנסיונות הנקה מעייפים אותם,ולכן הם ישנים הרבה ומתייבשים והצהבת עולה,

כשחזרנו הביתה ראיתי שהצהבת עולה, ומאד רצינו לזכות לברית בזמן.שאבתי הרבה וגם הוספתי מטרנה.

וב"ה שבוע שעבר נכנס בבריתו של א"א בעיתו ובזמנו, וב"ה אחרי 3 ימים כשכבר התחזק ועלה במשקל,הפסקתי עם הבקבוק ויונק מקסים ב"ה.

אם זו ההנקה שמתישה אותם, אז עדיף לשאוב ולתת בבקבוק מאשר לתת תמ"ל.
בכל מקרה לא לוותר על ההנקה.

התייבשו וישנו יותר.ולקח יותר זמן להוריד את הצהבת ולחזור להנקה בלבד.עכשיו כש"ויתרתי" והוספתי גם תמ"ל,הצהבת ירדה מהר יותר

גם הבן שלי נולד 3.130 עם צהבת. השאירו אותנו כמה ימים נוספים בבית החולים ושמו אותו במכשיר אור כדי להוריד את רמת הצהבת. הוא היה חלש מידי מכדי לינוק מספיק לשבוע אז הייתי יושבת שעות ומנסה להניק אותו, להעיר אותו ושוב להניק. בשלב מסויים הציעו לי לשאוב ולתת לו חלב שלי בבקבוק. זה מה שעשיתי ואז הוא אכל ממש יפה! אחרי השחרור המשכתי הנקה מלאה וברוך ה' עשינו את הברית בזמן.

אפשר לאחר כל שינה זה מוריד פלאים צהבת.

 

והנקה כמה שיותר לבן שלי עלה ל15 ובזכות ההנקה ב"ה ירד  וגם היה סיפור שעלה לאחד עד שבע עשרה ובגלל שהניק כל הזמן ב"ה השתחרר בזמן בלי שום סיכוי בשטח.

 

כמו כו כן עם תוכלי לחשוף אותו לשמש לדקות בודדות ממש (עם החום הזה...חייבים דקה שתיים וזהו) זה מוריד מאד יפה ופלאים כמה שזה עוזר.(אפילו אפשר דרך חלון)

 

בהצלחה.ובשורות טובות ומהירות.

שהגיעה עד 16.
הברית הייתה אחרי שלוש וחצי שבועות וב״ה התינוק יצא מזה.
בלי היסטרי׳ה... צהבת זאת תופעה שב״ה התינוק יודע להתמודד איתה חפה עם עזרה של הנקה וטיפול אוהב. זה פשוט לוקח זמן.
כמובן שיש מקרים קיצוניים.
אז ילדים זה שמחה, אל תבהלי. זה פשוט יבול לקחת זמן.
הרבה מזל טוב ונחת!!!

מאמינה שזה עזר, הייתה ברית בזמנה

 

וגם לתת לתינוק לשתות מעט מים (רתוחים כמובן)

בנוסף כמו שכבר אמרו פה ליטול ידיים בבוקר לתינוק!

אנחנו השתחררנו עם צהבת של 15.3.
אבל היא עלתה ממש יפה במשקל.
ודווקא ממש רציתי לתת בקבוקים.
אבל בתינוקיה לא הסכימו לי כי סבלתי מגודש מטורף.
אז פשוט הנקתי כל שעה שעתים בערך.
להיום הצהבת ירדה ל10.
תודה לכולן

השתחררנו גם עם צהבת, והייתי לחוצה שירד עד לברית. כשהינו בבית בלילה לא ידעתי מה מציק לו אז פשוט הנקתי אותו כל הלילה!! אני לא זוכרת שישנתי יותר משעה...
כנראה שהוא היה צריך את זה כי באמת בזכות החלב הצהבת פשוט צנחה כבר באותו בוקר...
כך הקב"ה ברא אותנו, שנוכל לתת לתינוק את מה שהוא זקוק לו בהתאם למצבו.

מה שנשאר לך לעשות - זה להתפלל ולהעזר בסבלנות.

אתם בבית חולים בהשגחת צוות רפואי, כך  שלפחות את  יכולה להיות רגועה שלא תפספסי משהו חשוב וכן שתינוקך תקבל את הטיפול שניתן לתת לה במקרה שלה.

 

יכולות להיות 2 סיבות לצהבת שלה: צהבת תינוקות - זה עובר לבד  תוך כמה ימים וכאן ריבוי יציאות באמת יכול לזרז את התהליך.

וצהבת כתוצאה מחיסון צהבת - אם  אפשרת לתת חיסון זה. כאן ריבוי יציאות לא יעזור.

התפרים שנמסים? אני זוכרת שגם לי זה היה ככה כשהתפרים התרפאו.

אבל אם נראה לך חריג-תבדקי.

מה עם הצהבת?השתחררתם?

המים מורידות את רמת החומציות שיש בנרתיק מה שעלול לגרום להופעת פטריה.
וגם לי היה ככה מהתפרים. זה בדיוק השלב שהם מתחילים להינמס.

זה שבוע קצת מציק ומעצבן

אבל זה עובר.

 

תחשבי על זה שהכאבים זה שהגוף מחלים (לי עזר לחשוב שזה כמו ריצרץ )

ומומלץ כמו שאמרו פה לשטוף הרבה מתחת לזרם מים.

אחרי כל הנקה- מקלחת. כל פעם שהולכים לשירותים- מקלחת.

 

ואם את ממש חוששת לדלקת אפשר ללכת לרופא נשים והוא יתן לך מרשם לנרות פולידין שלוקחים לפני השינה

זה מוריד מיד את הגרד והשריפה.

 

ולא אל תשטפי הרבה זה גורם לעוד שריפה חדשה (לי גם הציק ומיד שהורדתי את השטיפות זה נעצר (פלוס המשחה)),

 

בשורות טובות. ושמחה לראות שהשתחררתן מבית הרפואה והצהבת יורדת..

 

תני לה להיות לכמה דקות בודדות ליד חלון שטוף שמש זה יוריד את הצהבת פלאים, מניסיון.

 

החלמה מהירה והרבה הרבה נחת.

עשי כמה שיותר שטיפות,

למי שטיפות תוסיפי 2 טיפות שמו עץ התה לכוס ותשימי על הפד 2-3 טיפות שמון לבנדר.

אבל אני ממש לא מומחית. עקרונית את מודדת כל בוקר את החום , אפילו כשאת עוד במיטה . ביום של הביוץ החום קצת יותר גבוה . כלומר אם כל יום יש לך 36.5 ,אז ביום הביוץ זה 36.7....

 

יש עוד מדדים , כמו הפרשה צמיגית -הראשונה מופיעה מיד אחרי המחזור והיא כנראה לא מסמנת ביוץ. השניה מופיעה כשבוע לפני המחזור ואז זה סוג של סימן .

 

ויש לי את הסימן האישי שלי -וזה מכריח אותך להיות קשובה מאד לעצמך. ביום הביוץ הייתי תמיד אופטימית , מלאת מרץ , עם רצון להתאפר למשל...

 

שמעתי על נשים שחשות כאב בצד שבו הביוץ קורה . 

לה

ובטווח זמן הזה (בין הירידה לעלייה) יש ביוץ. לא?

את בודקת את החום.
תרשמי לעצמך כל יום כמה יצא לך.
אמור להיות לך כל יום די אותו חום 36.0, 36.1
כל אחת והגוף שלה.
ואז כשעובר הביוץ חום השחר עולה
לדוגמא ל36.6
ואז הוא נשאר גבוה עד המחזור הבא.
מה שטוב בזה שאת יודעת בדיוק מתי היה לך הביוץ.
וכשאת בודקת איחור זה אחרי 14 יום.
לי זה הצליח.
בהצלחה!!

ההפרשה השניה , ה"טובה" אמורה לבוא שבוע לאחר סיום המחזור . כלומר אם יש לך מחזור של חמישה ימים , אז זה יוצא בערך 12 יום מתחילת המחזור , או במילים אחרות הטבילה מכוונת לביוץ , כשהמחזור סדיר. 

נדמה לי שבונים על זה , שבחודש הראשון את מפספסת. לא זוכרת כי זה כבר לא רלוונטי לי לצערי . בת 45 מיום שישי

אם את רוצה זיהוי מדוייק את צריכה להשתמש בסימני פוריות נוספים ולא רק בבדיקת חום.

אני ידעתי רק מחום השחר.

לפני שקמים מהמיטה. כי גם השעה משפיעה על החום (הייתה שם גם איזו נוסחה כזאת, שאם יום מסויים קמת מוקדם איך לחשב את זה כך שייצא אמין. אבל זה היה מזמן אז אני לא זוכרת...)

 

אני השתמשתי בזה גם כדי לדעת אם המחזור אמור להגיע. לפני המחזור החום יורד. בהריון החום נשאר גבוה

 

בהצלחה!

חייב בכל יום באותה שעה או שסביבות אותה שעה זה מספיק?

 

ואם אני קמה לשירותים לפנות בוקר ואז חוזרת להמשיך לישון?

 

ואם אני ישנה עם מאוורר עליי- זה לא משפיע על חום הגוף שלי?

 

תודה רבה!

זה צריך להיות סביב אותה שעה.
אבל לי היו מצבים שהייתי קמה מאוחר או שהלכתי לישון מאוחר,
אז תמיד רשמתי לי את שעת השינה ושעת הבדיקה בבוקר.
וכך הצלחתי להבין את השינוי אם יש שינוי.
אם חום השחר גבוה יותר כשהלכתי לישון מאוחר וקמתי מאוחר או קמתי מוקדם לאחר קצת שעות שינה וכד'.
אז כדאי שתרשמי לך את כל הפרטים וכך תהיי מודעת יותר לגוף.
כמובן שכדאי באותה שעה וכו'.
ולגבי השאלה שלך אם קמת לפנות בוקר לשירותים,
אז את יכולה לבדוק אז וזה יוצא מוקדם מהרגיל.
ולבדוק ברגע שתתעוררי באמת ואז זה יהיה אחרי שקמת כמה שעות קודם.
מקווה שהייתי די מובנת.
בהצלחה!

אז ככה שלא עליתי על זה...קניתי בדיקות ביוץ 

פשוט יותר קל יותר ומדוייק יותר

השיטה יותר מידי פשוטה בכדי שיהיו "רעיונות".

מה שכן, חשוב שתמדדי תמיד באותו מדחום, מדחום צריך להיות מכני, לא דיגיטלי, המדידה - רקטאלית ולפני שהתחלת לזוז, מיד לאחר התעוררות.

אם יהיו לך שאלות - עדיף שתפני באופן אישי.

הולכת לחדר אבל משאירה את הדלת פתוחה. מי שצריך אותי יכול להגיע.

 

גם אני צריכה את הריכוז והנחת, קשה לי בשלבים הראשונים, כשהתינוק עדיין צריך עזרה/הכוונה, שמדברים איתי ומסיחים את דעתי. אבל מצד שני קשה לי גם להסתגר ולא להיות זמינה לאחרים. אז אם מישהו מופיע ומפריע אני משתדלת לנשום עמוק, ולנסות להתרכז בו זמנית גם בתינוק וגם בפעוט.

והכי אני נהנית כשכולם ישנים או כשכולם חוזרים למסגרות שלהם . זה די מצמצם את מס' ההנקות שבהן מפריעים לי. אח"כ כשהתינוק גדל - חצי שנה ויותר, הוא מסתדר לבד עם ההנקה ואני לגמרי פנויה לקטנים האחרים.

הצרכים של האחרים, ואני באמצע... דווקא כשהתינוק גדול יותר הוא מוסח יותר וצריך את השקט כדי להתרכז ביניקה.

שלי בן חמישה וחצי חודשים ובאמת בהתחלה הנקתי בסלון

אבל בחודשיים האחרונים הוא קופץ מכל דיבור, ואם אני עונה אז מפסיק לאכול.

והאמת שגם הוא עלה במשקל אבל לא מספיק.

החלטתי להניק בחדר עם דלת סגורה.

לא פשוט אבל זה סה"כ 10 דקות גג,

אז הגדולים מרגיעים ומשחקים עם בת השנתיים עד שאני יוצאת.

האמת, גם אני נהנית מזה, שיש לי כמה דק של שקט אחת לכמה שעות (:

אין ברירה אלא להקדיש לו כמה דקות ולשבת להניק בחדר שקט.

אם אני מחליטה לתת עדיפות לתינוק ובאמת לשמור בשבילו על תנאים של שקט, איך מתמודדים במצב שילד אחר בא ומנסה לשאול אותי משהו? אני מרגישה שזה מכעיס אותי כי הוא מפר את השליטה שלי במצב.

אותו דבר קורה לי אם תינוק נרדם בהנקה ואני מנסה לא לדבר כדי לא להעיר אותו, ממש מכעיס אותי אם מפריעים לי בזה.

ממש אשמח לשמוע:

אם זה מוכר לכן או תסביך שלי,

מה אתן עושות בפועל,

ואיך מתמודדים פנימית-נפשית.

ממש אודה לכל מי שתכתוב ותעשיר אותי

מבינים שאם רוצים לטפח אהבה בין התינוק לאחיו הגדולים צריך לאפשר להם לשאול שאלות ולדבר.

גם ככה התינוק לוקח להם את אמא...אנחנו לא רוצים שיפתחו טינה כלפי התינוק.

 

אפשר לנסות להסביר בטון אוהב (בשום אופן לא בטון מוכיח) - "כשהיית תינוק, שמרתי עליך, והשתדלתי שהאחים הגדולים לא יפריעו לך בזמן האכילה. היית זקוק לשקט כדי לאכול בנחת ולא להפסיק כל רגע". רותמים אותם לענין במידת האפשר. ולא כועסים כשזה לא הולך - ילדים. גם הם זקוקים לך .

 

לשליטה במצב יש מחיר - מתח, כעס, וזה משפיע גם על החלב.

יותר טוב להיות פתוחה לאפשרות שיהיו הפרעות ככה לא תרגישי שגוזלים ממך את האפשרות להניק באופן המושלם, כמו שהיית רוצה.

 

אולי כדי להיות פחות במתח, את יכולה לנסות להתנמנם בזמן הזה.

ככה גם הילדים יבינו שלא יוכלו לקבל ממך כרגע תשובות כי את מדברת מתוך שינה .

בעצם, אחייניות מתוקות כי האחיינים לא מסתכלים על התינוקת החדשה...

יצא לי כבר כמה פעמים להיות ביחד אצל ההורים שלי/של בעלי עם אחיינים נוספים שרוצים צומי ממני ומתעניינים בהנקה. קיבלתי את זה באהבה כי בסופו של דבר אני לא רוצה שהם ירגישו שהתינוקת גוזלת מהם את הדודה שלהם. אז כשהן באו אלי ורצו לראות נתתי, וכשהן רצו לשחק לידי נתתי, וכשרציתי להרדים לידם את הקטנה נתתי להן להמשיך בעיסוקים שלהן ורק אמרתי "שששש" כדי להרגיע את הסיטואציה.

ולגבי הירדמות בזמן הנקה, אני מנסה להעיר אותה ע"י ליטופים ודיבורים. אם זה לא עוזר אז אני נותנת לה לישון כי כנראה היא צריכה את השינה.

אז לא יהיו הפרעות כאלו
ולא תתנסי בזה.....
אני לא חושבת שאת נותנת בזה עדיפות לתינוק זה עשר-עשרים דק אחת לשלוש שעות.
במשך שאר הזמן את עם הגדולים

תלוי עד כמה הם מסוגלים להישאר לבד.

לפעמים יש ילד חרדתי יותר.

לפעמים ילד ADHD שקשה לו לדחות סיפוקים והוא יכול לבעוט בפראות בדלת משך כל הזמן הזה.

 

תלוי.

 

עשרים דקות לבד במקרים שציינתי זה המון זמן. עדיף כבר להתארגן ולקרוא לשכנה שתהיה איתם בזמן הזה - זה גם יכול להיות פתרון.

 

תלוי גם בתהליך שאת נמצאת בו מול עצמך, מול הילדים: רוצה להשיג יותר משמעת? יותר רגיעה?

 

הכל תלוי.

כמה שיותר קרוב ללידה. כך ההגנה על העובר תהיה ארוכה יותר וטובה יותר

וכשבאתי לעשות האחות אמרה לי שאני לא צריכה כי בטווח של שנתיים לא צריך לעשות שוב.
כשחזרתי לרופא הוא אמר לי שבעקרון זה נכון אבל בשביל שאני אהיה מחוסנת. ההמלצה היא בכל הריון לעשות את החיסון כי ככה ההגנה מקסימלית. ולכן גם ממליצים לעשות בשליש השלישי שאז זה קרוב ללידה.
גם אם עשיתי לפני שנתיים התינוק יהיה מחוסן רק שרמת הנוגדנים נמוכה יותר..

וזה חלף אחרי כמה שעות. אין לי מושג מה הסיבה לכך. עד כה, זה קרה לי פעמיים במהלך ההריון.

אותו רעיון כמו קילה אבל בטבור. אבל לא צריך להלחץ מזה, בהריון לא עושים עם זה כלום וגם אחריו לא חייבים. אני עברתי ככה כבר כמה הריונות.אם מאד מפריע אז הפתרון (לא בהריון) הוא ניתוח.

תחכי עוד שבוע ואז תוכלי לעשות בדיקת דם ו לראות.
בשורות טובות!

אצלי זה היה אחד הסימנים הראשונים בתחילת ההריון.

זה מבאס, אבל אני גיליתי שכ-ל התופעות יכולות להופיע ללא שום סממן קטנטן להריון באמת.
סלילה על הפסימיות אבל חשוב לדעת...

וכן, ברור שיש מצב אבל כרגע אין שום דרך ודאית לדעת...

חשוב לדעת
אני מפחדת לפתח ציפיות ומצד שני רוצה מאוד
הפען עשינו הכל ללא לחץ והבטחתי לעצמי שאני לא מחפשת סימנים
אבל הנה שוב אני מחפשת
תודה!

לחפש סימנים כ"כ טבעי והגיוני! וזה כ"כ כ"כ מובן שאת רוצה לצפות!!!!

את רובוט במקרה...? לא...

 

עצה שלי שאולי יכולה לעזור:

קחי דף ועט, ותחלקי אותו לשניים לאורך. בצד אחד תרשמי כותרת "יש הריון" ובצד השני תרשמי כותרת "אין הריון".

אחרי הכותרת של "יש הריון" תרשמי 3 תחושות/מחשבות טובות שיהיו לך ו3 תחושות קצת פחות טובות (חששות, לחצים).

אחרי הכותרת של "אין הריון" תרשמי 3 תחושות מבאסות (אי וודאות מתי כן יהיה, כעס על הקב"ה שלא נותן לי... אלו דוג' בלבד) ואז 3 תחושות/מחשבות טובות שיש לך!!! וכן, יש!!!! יש לי עוד חודש להשקיע בזוגיות שלי בלי ילדים (אם אין ילדים עדין, ואם יש, אז עוד חודש הפרש בין הקטן לתינוק הנכסף יכול לתת לילד הרבה), לנסות הזדמנות בעבודה שיכולה לעשות לך טוב (תלוי מה המקצוע שלך אבל יש הרבה דברים שאנחנו דוחים כי "אין לנו זמן"...)

 

 

כל מה שהצעתי זה ממש בגדר רעיון, את יכולה להפוך את הרשימה למה שאת רוצה.

המטרה היא שהיא תיתן לך עוגן בימים הקשים. כי המתנה לילד זה דבר קשה, אין ספק. במיוחד שנראה שיש המון זוגות שברגע שרק מפסיקים את המניעה, הם נפקדים... אז למה שלי זה יהיה כזה קשה??

 

זה מכניס אותנו להרבה שאלות, אבל אני מנסה לומר שבסופו של יום, יש לנו על מה להתבכיין תמיד- אבל על מה לומר תודה ולקחת בחיבוק גדול ולהנות ממה שיש גם יש לנו.... וזה נכון ת-מ-י-ד!!!

 

 

בשורות טובות!!!!!

עמדתי להציע לפותחת לנסות להתעלם ולהעסיק את עצמה בדברים אחרים  (משימה כמעט בלתי אפשרית) , אבל העצה שלך מוצלחת במיוחד . 

לדעתי עשית בשכל שלא בדקת ביוץ החודש , אם זה לא הריון כדאי לך להמשיך בנחת יותר. ופשוט תהיו יום כן יום לא סביב הביוץ. בהצלחה

מומלץ לשתות בין 12-16 כוסות ביום בתקופת ההנקה (3 וחצי ליטר בערך)והאמת שזה דיי הגיוני. במהלך ההנקה מאבדת האישה נוזלים רבים כתוצאה מכך שהתינוק צורך כמות גדולה של חלב. בהמשך, כשהוא מתחיל לאכול גם דברים אחרים, צריכת החלב יורדת וכמוה, גם הצורך בלשתות מים. באופן כללי, תמיד טוב לשתות הרבה. אני עשיתי לעצמי הרגל - בבוקר אני שותה שתי כוסות מים ובכל פעם שאני יוצאת משירותים במהלך היום.

אם תרצי לקרוא עוד בנושא תכנסי לאתר - http://www.meyeden.co.il/article.asp?page=Importance_of_water_during_breastfeeding מסבירים שם ממש טוב על צריכת המים בזמן ההנקה. בהצלחה