בעלי יוצא מוקדם בבוקר וחוזר מאוחר בערב ככה שהוא לא יכול לעזור, זה כ"כקשה!
הבית נראה זוועה ואני עדיין לא רוצה לספר לאף אחד אז לא מקבלת עזרה..
מחפשת עיצות מועילות
בתום 3-4 חודשים בעז"ה.
אני במצב הזה בכל פעם מחדש - כבר 7 הריונות ב"ה.
מזל שמרוב תשישות אני פשוט לא רואה יותר מדי את הבית.
אולי בכל זאת תשתפי את המשפחה הקרובה?
או שתקחי עזרה בתשלום: קחי כמה פעמים בשבוע, ותבקשי שיקדישו יותר למראית עין של סדר, קיפול כביסות וכו' מאשר לניקיון יסודי.
שווה כל שקל.
ותוכלי "לשקם" את הבית כשתחזרי לכוחות שלך.
ותשני. תשני כמה שאת צריכה. בעז"ה יעבור.
.
בדיוק לפני שבוע הייתי אצל הרופא שלי כ5.5 שבועות לאחר לידה והתלבטתי כמוך אם לא מוקדם קצת..
ולתדהמתי הוא אמר לי שממש אין צורך להבדק מניסיונו האישי (והוא רופא בכיר ממש עם ניסיון) כיוון שאף פעם לא גילה דבר חריג בבדיקה זו ובתנאי שהאישה לא מתלוננת על כאבי בטן או דימום חריג וכו'...
אבן נגולה מעל ליבי כשאמר לי שלא יבדוק כי אין צורך...
חשבתי לפרסם זאת שעוד נשים במצבי ידעו זאת..
(למרות שזה ספציפי אצל הרופא הזה שלפי נסיונו ראה שממש מיותר לבדוק..)
מה שבעקרון בודקים זה שהרחם חזרה למקום שלה שב"ה אם הכל היה תקין בלידה אין סיבה שיהיה משהו חריג בבדיקה.
אני ממש לא הייתי מוותרת על הבדיקה הזאת!
כשנגמר הדימום.
נותרה שארית מהלידה והרופאה ראתה אותה בבדיקה הזו. ממליצה להיבדק
))מושט סלומון סול וכדו
יש קציצות טונה
אפשר יום אחד לזניה
פלאפל ביתי
מה עושים? הצילו! התינוק שלי בן חודשים החליט לנשנש במקום לאכול ואחרי שעה בערך הוא דורש שוב. מילא ביום אבל בלילה! כשאני מנסה שהוא יוכל עוד הוא פשוט צורח ועכשיו כבר כשאני מניחה אותו עלי בשכיבה הוא מתחיל לצרוח.למה?! אני יודעת שהוא עוד רעב והוא גם נשאר לא רגוע בניגוד לכך שכשהוא אוכל טוב הוא רגוע וחייכן.
אשמח לעצתכן!
ולכן עדיף לא לתת לתינוק...
או לתת מעט ולראות אם יש תגובה אלרגית כלשהיא.
היום דווקא ממליצים כן לחשוף אותם לזה בגיל מוקדם, כי זה יכול למנוע אלרגיה בהמשך.
מ"ללדעתי זה אמור להיות תפקיד של הבעל
(ותשתדלי לא להסתכל על התחתון)
ולהביא לו נניח אחרי 3 ימים ואם יש עוד- אז ביום השביעי, זה מה שאנו עושים, כמובן רושמים לנו ולרב מה זו כל בדיקה וממתי, גם לרב זה נותן איזו תמונה על מה שקורה בימים אלו, התגברות או החלשה... אם את כבר ביום השביעי- שווה לך לשאול ולטבול כבר...
אקמול נותנים כשמפחדים מחום גבוה מדי (שעלול חלילה להוביל לפרכוסים), וזה רק מ-38 מעלות
או כשהתינוק אינו רגוע בגלל כאבים או כדומה, ואז האקמול יכול להרגיע אותו.
אנחנו לא אנשי מקצוע ואין לנו את התמונה המלאה מול העיניים. אם את מרגישה שיש צורך לפנות לאיש מקצוע אז תקשיבי לעצמך ותעשי זאת.
בהצלחה!

ובמקרים כאלה ויטמין A יכול לעזור מאוד - מונע את החיכוך בין עצמות המפרק.
אפשר לאכול כתומים - גזר, בטטה, דלורית, דלעת, עדיף מאודים/מבושלים במעט שמן (זית).
אם לא מסתדר, עזרה ראשונה אפשר גזר חי - אוכלים שניים ומיד רואים שיפור.
ןגם פירות: מנגו, פפאיה (בחורף אפרסמון, הדר כתומים).
כמובן לשלב את התיגבור בירקות ופירות כתומים בתפריט בכללי (שלא תקבלי הרעלת גזר
).
אם גם זה לא מספיק - יש ויטמין A כתוסף מזון.
הקטנה המהממת שלי בת שמונה חודשים התחילו לה השיניים ויצאה לה שן ראשונה חמודה
היא כל הזמן יונקת- בעיקר בלילה, אני פשוט ישנה בישיבה תוך כדי הנקה.
היא יונקת, נרדמת, אני מניחה אותה ואז אחרי מקסימום רבע שעה- עשרים דקות היא מתעוררת בצרחות ועצבים
וידיים בתוך הפה שברור שזה כואב לה ממש והנקה זו הדרך שלה להירגע.
קראתי קצת וראיתי שבאמת כשיוצאים שיניים זה מה שמרגיע את הפיצים האלו. אז אני זורמת...
וזה ככה כבר כמעט שבועיים...
אבלללללללל.............
מאתמול לפנות בוקר אני מרגישה שהשד כואב לי ממש ומתחיל קצת גודש מקומי, ותוך כדי שהשעות עוברות אני מרגישה שזה רק מתפשט ומתפשט ולא משנה כמה היא יונקת מהצד הזה וכואבבבב לי ממש!!!
מה קשור גודש עכשיו??? דווקא כשהיא יונקת כלללל הזמן יש לי גודש?????
אני יכולה להתמודד עם ההנקה ללא הפסקה אבל גודששששש?? לא מסוגלת!
אני יודעת איך מטפלים בגודש, היה לי בעבר כמה פעמים אבל עכשיו זה ממש אחר, כואב יותר, קשה יותר ופשוט נוראי בשבילי!
מההה עושים?
אולי סתימה בצינוריות החלב?
ואם זה כן גודש, יכול להיות שהיא ינקה וינקה ואתמול -שלשום היא התחילה לרדת בכמויות, ולכן הגודש.
מעבר לכרוב כמובן, תנסי למרוח קרם סמיך, אפילו חמאה, מרגרינה, ולהניח על המקום צמר גפן טבול באלכוהול.
אם זה לא ימיס את הסתימה, ואת עדיין סובלת, תלכי להיבדק - יתכן שמעט הזדהם ויש דלקת.
אם יש קצת אודם וחום, אפילו נמוך, יכול להיות שזו דלקת, ואז כדאי להגיע מחר לרופא נשים או משפחה ולטפל בזה.
ניסית לשאוב? רק כדי לרוקן את השד.
יתכן שקומפרסים קרים יעזרו (להקטין את המודלקות של הרקמות סביב האיזור המלא) ואז לשאוב, לאחר שקיררת את המקום.
יש נשים שעוזר להן לעמוד במקלחת ופיסית להוציא את החלב (שאיבה ידנית) בעזרת מים חמים שמחממים את השד.
כשהשד מוגדל (גדוש) זמנית, חשוב להרפות גם את החזיה. שלא יהיה לחץ על השד. לחץ יוצר עוד חלב 
יש נשים שלא לובשות חזיה כל עוד יש כאבים כמו שתיארת, ונמנעות מכל מצב (שכיבה על הצד, לדוגמא) שיגרום ללחץ על השד.
חשוב מאוד לשתות הרבה, ולהניק \ לשאוב הרבה כדי להעביר \ להזרים את הדלקת.
גם מנוחה עוזרת הרבה.
אם תרצי, אשמח לעזור בפרטי.
רפואה שלמה.
עם מחט
. את לא צריכה עוד בלגנים עכשיו.
ניסית לשים צמר גפן, קצה חיתול (או ממחטה או בד כלשהו) ספוג במשהו אלכוהולי כמו שכתבתי לך למעלה?
(אלכוהול 70%.96-98%, ברנדי, וודקה, וויסקי - משהו, לא חשוב מה.
רק - אלכוהול 70% אינו למאכל, ולמרות שהוא מתנדף, כדאי לשטוף את המקום לפני שאת מניקה).
זה עובד פלאים. ממיס את הגוש שנוצר (וכואב בערך כמו אבן חצץ מתחת לעור), והכל מתנקז החוצה.
רק למרוח קרם קודם על המקום כדי להימנע מצריבה של העור.
תנסי את זה. זה יכול להיפתר תוך 3 שעות.
אם הגודש עצמו לא יורד ויש חום וצמרמורות בדרך כלל לוקחים אנטיביוטיקה
וזה חולף אבל לנקודה הלבנה לוקח זמן כי כל פעם שהתינוק יונק זה פשוט פוצע את המקום שוב
ולי הרופאה אמרה שדוקא ממקום הגודש לתת לתינוק לינוק קודם כדי שהגודש ירד למרות הכאב
ולא לשכוח המון עיסויים זה ממש עוזר
ב"ה מדברת מניסיון של 5 ילדים שינקו למעלה משנה
ב"ה
אשמח לעזרה,
סוף שבוע 29, אמצע חודש שביעי, הריון ראשון,
כבר כמה שעות טובות שיש לי ממש כאבי בטן.
לא מוגדר בדיוק איפה, איפשהו באמצע הבטן.ומידי כמה זמן היא ממש מתקשה לי..
לפני יומיים הייתי במעקב הריון וב"ה הכל תקין.
האם ללכת להיבדק?אני לא סובלת ברמות אבל בהחלט כואב..

ayeletb9*גם אצלי הוא מגהק די הרבה, ככל שהוא גדל אני שמה לב שזה קורה פחות (לא יודעת אם זה קשור).
קראתי באינטרנט פעם שזה לא באמת נורא. אני אישית לא מתרגשת יותר מדי ומחכים שזה יעבור... לא חושבת שיש יותר מדי מה לעשות בנידון...
*מצטרפת למה שנכתב מעליי שזה מצוין שאת מקפלת לה את הרגליים. קראתי שצריך לקפל (לא חזק כמובן) את הברכיים לכיוון הבטן וזה עוזר... מניסיון זה נכון..
*אני נותנת ויטמין D מתי שאני זוכרת. שימי לב שיש חברות בהן צריך לתת טיפה אחת ויש חברות שצריך לתת 2 טיפות. תסתכלי על האריזה מה ההוראות.
*ממה שאני יודעת,אמורים להתחיל מצד אחר כדי שיקל עלייך ולא יצטבר יותר מדי בצד אחד. בכל מקרה בגיל שבועיים וחצי יונקים המון, אז לא מאמינה שיצטבר לך בצד אחד. אם כן, אז כבר תרגישי מאיזה צד כדאי. לאט לאט עם הזמן זה הופך להיות הרבה יותר קל, תדירות ההנקה פוחתת וצוברים ניסיון 
שיהיה בהצלחה ומלא מזל טוב 
תהני 
אפשר להזמין גם דרך הטלפון ויש להם המון דברים וגם ידע מקצועי.
אז כל שבוע והאתגרים שלו עם ההנקה..
ב״ה הקטן חזר לינוק משני הצדדים!
והשבוע- כנראה שבגלל שאיבה בעוצמה חזקה מדי במדלה סווינג נחתכתי חתכים די עמוקים בחיבור בין הפטמה לשד.
חוץ מזה שזה כואב אני גם לא יכולה לשאוב כי יורד לי מלא דם (גם בידנית..) ואני ממש בבעיה כי יש לי מבחנים ואני צריכה להשאיר לו חלב שאוב וגם זה ממעיט לי את החלב כי עד עכשיו שאבתי בלילות כשהוא לא קם לאכול ועכשיו אני גם מפוצצת וגם לא יכולה לשאוב):
אני מתחילה להרגיש שתקופת ההנקה מתקרבת לסיומה והוא רק בן שלושה חודשים):
יש למישהי פיתרון איך אפשר לשאוב למרות החתכים?
פטמת סיליקון תעזור?
אשמח לעצותיכן המחכימות!
תודה!
שאבתי ביד - יותר נכון סחטתי : להפעיל לחץ על השד עצמו כמה שאפשר במקום על עטרת הפטמה.
לא ניסיתי פטמת סיליקון לשאיבה. אבל אם הנקה עם חתכים מכאיבה לך, כאן פטמת סיליקון יכולה לעזור.
אם את מפוצצת ולא יכולה לשאוב - שימי כרוב כדי לא להגיע לגודש או סתימה של הצינוריות, שלא יסתבך עוד יותר חלילה.
(ואל תחששי כרוב לא ייבש לך את החלב כמו שהסברתי אלף ואחת פעם כאן בפורום).
כדאי להחלים את החתכים בהקדם בעזרת משחה כלשהי. ואולי לא לשאוב כמה ימים עד שהחתכים יתרפאו לגמרי.
תחזיקי מעמד יקרה. ואל תתייאשי - אם את מצליחה להניק אבל לא מצליחה לשאוב, זה לא יגמור את החלב. החלק של ההנקה הוא היותר משמעותי לייצור החלב.
והכל הפיך - ברגע שהמקום יחלים תוכלי לחזור לשאוב (בעדינות ובזהירות) ולהחזיר לעצמך את הכמויות.
אם יש לך מנות קפואות ברזרבה - זה הזמן להפשיר אותן.
וכל הכבוד לך על הנחישות - זה לא מובן מאליו.
לפעמים אני מרגישה שאנחנו עוקפות מימין את הלוחמים הקשוחים ביותר, ביחידות המובחרות ביותר, בנחישות שלנו להתגבר על הקשיים שאנחנו חוות בהנקה
.
עודדת אותי מאד!
כואב לי לסחוט ביד, ואני לא כלכך מצליחה להוציא ככה.. לא חושבת שהגודש יעשה בעיות כי בבוקר קטני מרוקן יפה את הכל..
אני חושבת שזה מפחית חלב כי הוא ישן לילות שלמים (20:00-06:00 בערך בלי עין הרע!) ואמרו לי בבית חולים שהייצור הוא בעיקר לפי הביקוש בלילה, אז הקפדתי לשאוב לפני שאני הולכת לישון ולפעמים גם לפנות בוקר ואז גם היה לי רזרבות לשעות אחר הצהריים שכבר אין לי הרבה וגם זה שמר על כמות ייצור.
והמנות הקפואות הולכות ואוזלות..
התחלתי לחשוב על לשלב מטרנה בשביל הבריאות הנפשית שלי כמו שכתבו בשרשור אחר כי באלי לבכות מרוב לחץ כשהוא לא שבע והרזרבות אוזלות..
תודה על העידוד! זה היה במקום.. באמת צריך הרבה נחישות כדי להצליח בהנקה!
זה לא משהו מובנה שבלילה יש יותר חלב?
ביום אני יותר בפעולה, התרוצצויות, פחות נחה ומן הסתם זה משפיע על הייצור לעומת הלילה שאני לא בפעולה ויש ייצור מוגבר.
אפשר לשנות את הסדרים האלה?
ותודה על הרעיון של הוויטמין די, נשמע מעניין. אנסה(:
אבל לקראת הבוקר כן - אחרי מנוחה, זו השעה הכי גדושה שלי.
ואני - אם אני ערה בלילה, בשעות שאני בדרך כלל רגילה לישון בהן, אני מתמלאת ונעשית גדושה, כאילו הפעילות יוצאת הדופן ממריצה את יצור החלב.
מה שכן - אומרים שאם יש דרישה מצד התינוק להנקה בלילה, כדאי להיענות לה. כי בגדול זה שומר על ההנקה לטווח הארוך.
אם את לומדת, ונותנת שאוב, תוכלי לשנות את הסדרים אם תשני טוב בלילה, ותשאבי ביום בזמנים הקבועים של ההנקות אם התינוק היה איתך.
רציתי לדעת אם בדיקת היריון אמינה גם במהלך לקיחת כדורים הורמונליים (של סידור מחזור).
כתוב בעלון לצרכן שהבדיקה אמינה גם במקרים של מניעת הריון (באמצעים הורמונליים), רק צריך לוודא שאין בהורמונים שאת לוקחת את הורמון ההריון. זה ההורמון שמתגלה בבדיקה, כך הוא זה שמשפיע עליה.
נשואה טריה
אחרי כל הנקה כמעט. לפעמים גם יותר
עכשיו, הוא בן שלושה וחצי חודשים, ומחליפה פחות כי הוא עושה יציאות רק פעם ביום- יומיים בניגוד לפעם שהיה אחרי כל הנקה..
ותמיד זה מפליא אותי שכל פעם שאפתח את הטיטול הוא יהיה מלא ב"חבילה"...ב"ה!![]()
אין לזה גבול ואני יכולה למצוא את עצמי מחתלת כל שעה וטיטולים לא תמיד מפוצצים..
אז הגבלתי את עצמי לאחר כל הנקה או לפני...
שאלה ממש במקום גם עבורי...

תודה לכן!!

(אני קיבלתי כשהגעתי עם ירידת מים לבית החולים בשבוע 33.6... ילדתי יום אח"כ) נראה לי שמשבוע 34 הריאות כבר בשלות.
בקשר לשאר הדברים - לא יודעת.
נראה לי זה היה בשבוע 28, לא סגורה על זה בדיוק..
(גם מאותה סיבה של דינמיקה צווארית, התקצרות צוואר וצירים בלי סוף.. משבוע 22).
אני קבלתי את הזריקה אצל האחיות במרפאה, ואחרי 24 שעות שוב. בלי אשפוז בכלל.
וזהו.
אני לא יכולה להגיד שזריקה זה כיף גדול, אבל זה בטח לא מאוווווד כואב. קצת כואב, 5 דקות אח"כ קצת קשה לשבת (ולכן אם נשארים לנוח בשכיבה זה יותר נחמד..). ואח"כ כבר שוכחים מהכל ורגועים יותר שאם חלילה באמת תהיה לידה מקודמת, אז הריאות במצב טוב יותר.
לי הרופא לא אמר שצריך לעשות שוב אחרי מספר שבועות.
בסוף בכלל ילדתי בשבוע 39, אז תהיתי לעצמי אם יש לקטנטונת ריאות מפותחות במיוחד![]()
בהצלחה! שיהיה הריון ארוך, משעמם ובידיים מלאות!
אני מבינה שאת לא מאושפזת, נכון?
אאני אחרי האשפוז הייתי מטופלת ביחידה להריון בסיכון במכבי, באחת מהערים במרכז. והרופא שם פשוט נתן לי הפניה למרפאת אחיות, וגם מרשם- הייתי צריכה לקנות את החיסון בבית מרקחת ולהביא אותו איתי לתור שקבעתי לחיסון.
הוא בכלל לא דבר על בי"ח. למזלי הטוב..
קיבלתי לפני מי שפיר שהייתי צריכה לעבור. הקטע שזה היה שבת, אירוע משפחתי- אז החלטתי שאמא שלי האחות תתן לי. כמובן שאין לזה כיסוי במקרה שמשהו מתפקשש... אז לא מומלץ.
פשוט לא הייתה מרפאה לזה בשבת ולא אחות קרובה (אמרו לי בבי"ח לנסוע בשבת לבטרם בכניסה לעיר, ולא רציתי).
נותנים את הזריקה בירך, לשריר, זה טיפה כואב אבל לא רציני. אחרי שעה שוכחים מזה.
וב"ה שזה עוזר ומציל חיים (ילדתי בסוף בשבוע 36).
לא מכירה תופעות לוואי ולא זוכרת שאמרו לי שיש כאלה.
גם בגלל התקצרות צוואר רחם.
מקבלים את זה ב2 מנות ואח"כ לא קיבלתי שוב, אבל את בשבוע מוקדם יותר אז כנראה זה אחרת.
לא היו לזה תופעות לוואי זה רק ממש כאב אחרי שעשו את זה ולקח לי שעה שעתיים להתאושש.. זה הכל..
וכמובן שהייתי מאושפזת.
אבל האשפוז לא היה רק בגלל הזריקה, הוא היה בגלל ההתקצרות של צוואר הרחם, אישפזו אותי, וכל יום עשו מעקב לראות מה האורך של צוואר הרחם
שיחררו אותי רק אחרי שהוא התארך קצת.