פורום הריון ולידה (עמוד 4645)

והוא איבחן שהשבר התפרץ
ובהריון אין מה לעשות...

מה זה חגורת הריון? איפה לברר?
בחנות כמו רמי לי?

כמו איפה אפשר לרכוש. רציתי לצרף לך קישור אבל בתמונות הנשים רק בבגדים תחתונים+החגורה אז העדפתי שלא.

עד כמה שידוע לי זאת חגורה ששמים סביב הבטן והיא תומכת בבטן ובגב, היא בעצם מחזיקה את האזור ותומכת.
גם לי האחות המליצה לקנות כי אמרתי לה שממש כואב לי האגן והרגליים אבל זה בעיקר אחרי מאמץ ועכשיו ב"ה כבר נגמר המאמץ שכ"כ הקשה עלי אז יש לי "רק" כאבים מעט חלשים יותר אז אני סובלת בשקט.

ממש לא ברמי לי, וגם אם היו מציעים משהו לא הייתי קונה שם.
אבל אותו רופא שאבחן לך את הדבר יכול אולי להמליץ לך על משהו איכותי או לפחות לתת מרשם כך שיעלה פחות.
בינתיים תנסי לשאול בסופר פארם, אין לי מושג אפילו כמה זה עולה

תחטטי קצת בגוגל..

כל לידה יכולה להיות חוויה מרוממת ועכשו יש לך זמן להתכונן ולתכנן

על מה להתפלל ואיך

אם אפשר מוסיקה או לשיר עם המלווה

בלידה האחרונה הרגשתי קרבת השם בעוצמות אדירות של תפילה גם ששכבתי ברגלים קפואות על שולחן הניתוחים.

ולפני הניתוח ניסיתי לברר אם אפשר במקומות אחרים כי אני לא מהצפון ואין שום מקום שהסכים..בקושי שהבעל ייכנס

גם לי היו עליות וירידות וגם כעת הריון שישי ב"ה לא פשוט, אבל בהחלט נורמלי!!

 

זה הרבה בגלל הורמונים....

 

אגב: את לוקחת ברזל בקביעות? זה גם משפיע על טוב או לא טוב נסי להתמיד לקחת.וויטמינים לחיזוק.

 

בהצלחה יקרה את לא לבד במערכה! וזה יגמר בעז"ה כל העליות והירידות לקרת הסוף ובעז"ה תלדי תינוקהכל שווה את זה יקרה!

אבל אני ממש מרגישה שאולי זה כבר מוגזם...

הגיוני שמשטויות יש לי דמעות בעיניים?

שפשוט לא מתחשק לי לעשות כלום כלום כלום???

בד"F יש לי ממש חדוות עשייה- גם בבית-

לסדר, לנקות, לבשל,

וגם בעבודה,

אבל בכל התקופה הזו- כלום לא מעניין אותי!!

 

וכואב לי גם על הילדים שלי... יש לי ממש פחות סבלנות אליהם,

ופתאום שמתי לב כמה אני פחות מחייכת אליהם ופחות שמחה וצוחקת איתם

אז אני מאיטה כרגע את הקצב

משאירה חלק מהדברים לבעלי

משתדלת רק את הכרחי

בכל ההריונות (3) זה היה לי. בנוסף לעייפות הכרונית, הבחילות וההקאות היתה נפילה של מוטיבציה והתלהבות לכל דבר.

 

ממש כמו שתיארת- רק לנוח.

 

ממליצה לך כמה דברים- 

1. לקחת ויטמינים וברזל. לאכול טוב, לשתות הרבה... הרבה פעמים ההרגשה הפנימית נובעת מחוסרים שיש לגוף.

2. לדבר עם בעלך, לשקף לו את הרגשתך. זה מאד עוזר לשתף ולפרוק. 

3. בנוסף לדברים שחייבים לעשות (טיפול בילדים ובבית) תעשי דברים שעושים לך טוב. פנקי את עצמך.. תשמחי את עצמך.

 

בהצלחה והמשך הריון קל בע"ה 

כפי שכתבו פה, לבדוק ברזל וויטמינים.

להשתדל לשמור על תזונה בריאה ושעות שינה סבירות.

אם כל הצד הפיזי - בסדר גמור.

לנסות לשוחח עם מישהו קרוב,

ואם כל הנ"ל לא עוזר, ממליצה ללכת לטיפול בשיטת מח אחד.

תרגישי טוב!

היה לי ממש ככה גם, בהריון שלישי ואחכ גם ברביעי..
עייפות מוגזמת גם אם ישנתי לילה ארוך במיוחד
וגם עצבים שהייתי מוציאה על בעלי והילדים בחוסר שליטה
ומישהי פה בפורום כתבה ( לא זוכרת מי) שזה מוגזם, ואם מרגישים שזה לא בפרופורציה לבדוק ויטמינים.
בדקתי, ואפילו שלא היה חסר לי ברזל אבל היה ממש במינימום התחלתי לקחת ברזל וb12, ותוך כמה ימים ראיתי ממש שינוי!
ובפסח לא לקחתי כי לא ידעתי אם זה חמץ, ומיד הרגשתי את העייפות והחוסר סבלנות...
המלצה שלי, שווה לך לנסות לקחת תוספת של ברזל וb12...

פני באישי

את אותי אברהם ותחיה מתנאל. לא כירה אישית אבל שמעתי תגובות טובות על שתיהן! ההן נשים מקסימות!

אמא לעשרה,דולה ומדריכת קורסים פרטיים הכנה ללידה.
גרה באמציה (ממש קרוב לאזור חברון)
ממש חמה ומקצועית .

אם תרצי תגידי ואתן לך מספר

ויום אחד (בשבוע שעבר) התחלתי להרגיש צירים ויום למחרת ילדתי..
גם אני הייתי בטוחה שאלד אחרי התאריך כי לא היו לי שום צירים אבל בסוף ילדתי יום לפני התאריך...
שתהיה לידה קלה בזמנה!!

ומצד 2 מחכהה!!!!!הלוואי יהיה טוב...

בהריונות ראשונים זה התחיל פתאום. הסתיים למחרת...

לי היו צירים רק יומיים לפני הלידה,שמתחילתם והלאה הלכתי לרופאה ואז התאשפזתי עד הלידה..לפני כן לא היה
אומנם ילדתי ב39 בדיוק,אבל עד אז לא היו הקדמות,אז זה יכול לבוא גם פתאום(אני אפילו לא ידעתי שזה צירים)

ואשמח לעקוב אחרי השרשור כדי לשמוע דברים טובים מאחרות

אבל מה שעוזר לי - אני יודעת שהתינוקי מחובר אליי ברמה הכי בסיסית. זה סוג של "אני השליחה של הקב"ה לעזור לו להתקיים ולחיות".
המחשבה המדהימה הזו לראות איך הקב"ה דואג לצרכי הבריות שלו. פתאום אני ממש מבינה ומתחברת לעניין הזה - "זן ומפרנס לכל" (!!)
ובזמן ההנקה, מסתכלת עליו ומתענגת מהמתיקות, לוקחת את הזמן הזה כזמן איכות של שנינו. לבד. בשקט. וכשכולם רוצים להיות איתו ולהנות ממנו (וגם אני מאוד רוצה אבל לא נעים לי להשתלט עליו ולא לתת לדודים, לסבים והסבתות להנות, גם להם מגיע) אבל כשהוא רעב, זו רק אמא. וזו מחשבה כל כך נעימה!

שמחה ומודה לה' שנתן לי את הזכות הזו. לא מובן מאליו בכלל! מקווה שימשיך לתת לי את הכוחות לעשות את זה כמה שיותר!

מקווה שעזרתי. בהצלחה!

ולפעמים היה נוח עם זה ולפעמים לא. לשאוב זה עוד הרבה יותר קשה בשבילי. לדעתי מגיל חצי שנה אפשר כבר לשלב תמ"ל, ולהקל עלייך ככה, שלא תצטרכי לשאוב. 

אפשרות נוספת אפשרית היא לא רק להניק וזהו, אלא תוך כדי לעשות משהו נוסף, כמו לשחק במחשב או פה בפורום, או לקרואו, כך הזמן עובר לך בלי להשתעמם כל כך. בכל אופן בהצלחה רבה במה שתבחרי לעשות.

שמבחינתי היו מסירות נפש של ממש!

ועד היום שאני רואה נשים מניקות יש לי צביטה כזו בלב על זה שלא הצלחתי...

 

מבחינתי הנקה, זה תמצית האימהות...

הרגשתי בהנקה נתינה מוחלטת וטוטאלית...

בזכותי (וכמובן שבזכות הקב"ה) מתרחש הפלא הזה ואני מזינה עולל שהולך ומתפתח, הולך וגדל...

זו הייתה התמסרות אצילית כזו.... שנינו מביטים אחד בשני ופשוט הייתי מתמוגגת ממנו!!

 

לדעתי, שימי לנגד ענייך את העובדה שאת 'המחייה' שלו במובן מסויים... וזה לבדו מרגש!

וגם שזה ממש ברכה שאת מצליחה... כי יש המון שרוצות ולא הולך להן...

ובתכלס' את יכולה להעסיק את עצמך תוך כדי- ספר / סרט / טלפון לחברה טובה וכאלה...

 

אה, וסתם בסוגריים, תמ"ל זה סיוטטטטטטט!!!

זהו... מלא בהצלחה

 

שהמוח שלו בשלב הזה גדל בקצב מסחרר, ורק בחלב אם יש את כל חומרי הבניין שהוא צריך, ושמערכת החיסון של התינוק מתקשרת עם מערכת החיסון של האמא דרך ההנקה (ידעת שזה קשר דו כיווני? הגוף של האמא מזהה ברוק של התינוק איזה נודנים הוא צריך בכל יום! מדהים!), ושהוויטמינים נספגים בצורה מעולה כי הם לא סינטתיים, ושהלסת שלו נבנית בצורה טובה מהפעולה של היניקה וזה ישפיע על בריאות השן לכל החיים, ועוד ועוד דברים קטנים וגדולים ומשמחים כל כך שאני יודעת שאני מצליחה לספק בהנקה ב"ה. כל פעם שמשעמם לי אני הולכת ומחפשת עוד מאמרים על חלב אם, ובכל פעם יוצאת מוקסמת יותר.

ועוד דבר שנותן לי כוח להמשיך - הידיעה שהשפעה על סרטן השד היא מצטברת, וכמה שמניקים יותר זמן הסיכון יורד. זה מאוד משמעותי לי, אחרי שאיסדתי כמה נשים יקרות לי מבחינתי זה שווה כל מאמץ, גם אם אני יכולה להוריד את הסיכון רק מעט.

דוקא זה נחמד לי הכמה דקות מנטחה האלה פוס מהכל..
זה עניין של הרגש...
אז כשהוא יונק רגוע ואחכ שמח זה הכי כיף בעולם אבל כשהוא לא רגוע זה מורט לי את העצבים וגם לפעמים אני לא רגועה/עייפה/עצבנית ואז כ"כ אין לי כוח ואני מרגישה שאני עושה לו עוול בזה שאני ככה..כי ברור שעדיף אמא רגועה ולא לאכול ממשהי מתוחה/נרגזת לא?
מצד שני זה כ"כ חשוב כל הויטמינים בשבילו וכו
אני רוצה להיות הכי שמחה בזה ולא מצליחה

הנקה דורשת סבלנות וזמן, ולאו דווקא בזמנים שנוח ונעים לנו. בקטע הזה אני מזדהה איתך לגמרי. גם לי קורה הרבה פעמים שהוא לא רגוע ואני מוצאת את עצמי חסרת סבלנות. או כשאני עייפה מאוד ואין לי כוחות להניק כרגע אז אני פשוט דוחפת מוצץ וסוחבת עוד כמה דקות שינה. אבל לאחר מעשה זה אוכל אותי מאוד...מוריד לי את החשק והביטחון שאולי אני לא אמא טובה מספיק.
אבל להיות אמא זה לא קל, לא קל לעשות את זה מושלם וזה בסדר לפעמים "ליפול" קצת. גם בעבודת ה' זה ככה...תמיד לומדים להתנהל אחרת. תודה לה' שברא את המצפון שמאותת לנו שמשהו צריך שינוי.

לע"ד פשוט תביני את עצמך. תנסי לעזור לעצמך לא לתת לזה לקרות. אבל אם זה קורה חלילה שוב, תדעי שאת בסדר גמור. אחרי הכל אמהות הן גם בני אדם

את הרגשת החיבור הקרוב לתינוק,

את התחושה שהוא תלוי רק בי (ובאופן מוזר, זה מעניק לי ביטחון),

אוהבת את הלגיטימציה להתיישב ולנוח באמצע היום,

אוהבת את התחושה שאני מזרימה חיים מתוכי,

אוהבת את החיוך המרוצה של התינוק בסוף ההנקה,

ואוהבת את זה ש"מותר" לי לאכול כמעט מה שאני רוצה, כי אני מניקה

 

בקיצור - אני אוהבת את זה. אבל אני מסוגלת להבין את מי שלא. (אצלי האהבה הגדולה להנקה הנוכחית באה כקונטרה להנקה הקודמת, של התאומים, שאז לא רק הנקתי, ולא היה לי את הקשר הקרוב הזה עם תינוק בודד...)

אני מקווה שמה שכתבתי יעזור לך, אך גם אם לא - את לא צריכה להרגיש לא טוב עם זה, ולהכריח את עצמך לעשות כל הזמן מה שאת לא אוהבת.

 

בהצלחה לך! (וגם התינוקת שלי בת שישה חודשים)

אבל הרצון והכמיהה שלו אחרי כמעט יום שלם,זה פשוט שוווה(שובה?) לב,
הנקה עדין כמעט מלאה,ואני באמת לא כל הנקה מרגישה איזה קסם כזה,אבל כן אחרי כמעט יום שלם בלי הנקה,הוא כל כך צריך אותי,ואני כל כך נהנית מהקירבה הייחודית.

בחודש וחצי הראשונים בכלל לא הצלחתי והתינוקת לא הסכימה..
נפגשתי עם יועצת הנקה ואחרי הרבה עבודה ומאמצים זה הצליח ב''ה. עכשו אחרי כמעט חודשיים מרגישה שלא תמיד יש לי מספיק חלב ואסור לי לאכול כל מיני דברים בגלל רגישות של הבת שלי.
קשה לי מאוד לוותר על החיבור המיוחד הזה בין אמא לבת..וגם כשאני מביאה לה מידי פעם בקבוק זה דורש יותר,לשטוף,לדאוג שיהיו מים שהורתחו ומים רותחים,להכין.. וכשהיא צורחת זה לא נעים שאי אפשר להביא לה ישר..
בקיצור סליחה שניצלתי קצת את השרשור,פשוט קשה לי עם זה כל כך ולפעמים מבואסת שזה לא הולך לי בקלות ומתלבטת אם להמשיך עם ההנקה

טוב שזו רופאה.

היה קצת לא נעים - ביקש שארים את שתי הזרועות כדי לראות אם הצדדים אחידים בצורתם או משהו כזה.

התמהמהתי, ואז הוא הסביר שזו הסיבה לבקשה.

 

את מזכירה לי את עוגמת הנפש שיצאתי איתה מהביקור אצל הרופא .

 

אבל זה היה לתועלת כי הוא החליף לי את סוג האנטיביוטיקה מזו שרופאת המשפחה נתנה, ותוך יומיים שלושה כבר הרגשתי הרבה יותר טוב.

 

אצל הרופא הייתי  שתיים שלוש דקות, התור היה ארוך יותר...

 

בהצלחה.

חיכיתי המון כרגיל.. אבל הביקור היה די קצר.
רופאת הנשים שלחה אותי לביקורת סטנדרטית.
מכיוון שזו רופאה היה בסדר גמור.
אמרה להרים ידיים והסתכלה כמו שאמרו פה, וגם מיששה בצורה יסודית.
רופאה נעימה ונחמדה.

לא הייתי הולכת לרופא לזה אם אין סיבה מיוחדת..

מקבלת חופשי גם בהר הצופים אאל"ט.
היה משהו כזה - חינם, בלי קשר לקופה. תבררי

אני כשנה לאחר הנקה, והשדיים לא באותו גודל (נראה די משמעותי..)

יש חשש לכך?

אם זה קשור- לידה ראשונה ואני בת 22.

די מלחיץ אותי העניין..

תודה יקרות!

איברים הגיוני שגם בהם תשימי לב לזה פתאום.

זה הגיוני?

אם את מתכוונת תוך כדי הנקה רק מצד אחד - הכי הגיוני.

אם את מתכוונת שסיימת להניק לפני שנה ועדין יש הבדל משמעותי בין הצדדים - גם סביר.

 

אם אין חלילה גושים בלתי מוסברים או כאב או כל שוני אחר מלבד הגודל, זה נשמע תקין.

אבל את יכולה ללכת להיבדק רק בשביל להרגע.
בריאות הנפש חשובה לא פחות..

בע"ה אלך להיבדק באמת בשביל הבריאות הנפשית..

ירושלמית- כתבת סיבה שמשכנעת אותי!

תודה תודה!!

אבל בלאומית.
אולי היא עובדת בעוד קופות חולים,
קוראים לה ד"ר ורד שניר
היא ממש נעימה ומעולה!
מדברת לענין ולא מקשקשת שטויות.

ולפותחת- אם זו רופאה זה ממש שטויות,
כמו שאמרו היא תגיד לך לשים את שתי הידיים למעלה ובודקת בעדינות אם היא מרגישה משהו חשוד.
זה ממש קצר- כמה שניות עד חצי דקה בערך..
ואם את כבר שם תשאלי כל מה שיש לך לשאול אותה, כי בדרך כלל התורים מאוד רחוקים.
(בדרך כלל הבעיות שיש בזמן הנקה הן לא משהו מחשיד)

בהצלחה!

אחרי כמה זמן הוא מאבד עוצמה, ושואב פחות.

 

(דו צדדית, אבל צריך בעקרון חיבור לחשמל.)

אם כן, תפני באישי, ואני אתן לך פרטים.

גם לי זה היה, בדיוק כך...הפתרון היחיד שלי היה ללדת...

אולי עיסויים מקומיים עדינים שלך או להתפנק על הבעל...
תנסי לישון עם הרבה כריות אפילו פוף גדול ארך כמו של מילגה ואולי הרכות של הפוף תעזור.
אולי כן יש דרך לשפר את זה תתייעצי עם פזיטרפיסטית או מש בסגנון.
שיהיה בשעה טובה וידיים מלאות

נסי פחות לעמוד, מה שאפשר בישיבה,
כמו שכתבו מעלי עיסוי, אפילו חובבני. מוזמנת אלי למקצועי. אמבטיות, כרית/ בקבוק חם.

זה ממש כואב

מאוד מבינה אותך.

תנסי כמה שפחות להתאמץ.

זה בעיקר קורה אחרי מאמץ או הליכה או עמידה יתר על המידה.

חוץ מזה אין הרבה מה לעשות.

אין לזה אמנם פתרונות.

אך יש התנהלות שמקלה במקצת ועוזרת שלא יחמיר.

 

וליבי איתך, מאוד לא פשוט.

http://www.merkaz-hanaka.com/site/detail/forum/showMsg.asp?forum_id=2342&message_id=146724&depart_id=30099

 

לא קראתי לעומק.

אבל ניתן לבדוק זאת..

בדיקת דם היא הכי אמינה כמובן

או סטיקים, בפארם

אוף! גם לקבל מחזור וגם אין ביוץ?!
אבדוק את זה..

אולי תקנו ומקסימום תמכרו את העגלה הנוכחית?
קשה לי לחשוב על עוד פתרונות אבל תנסי למצוא! חבל שתרגישי ככה...

האמת שהיא די מבאסת גם מעבר למשקל שלה..

ואפשר לדעת למה היא מבאסת אותך? התלבטתי בין הבייבי ג'וגר לברייטקס ובסוף החלטתי שאני אקנה ברייטקס.

אני מניחה שאם תלכי לחנויות ותבררי מחירים ומשקלים יגידו לך ואולי ככה תוכלי למצוא טיולון שמתאים לכם.

והיא לא קלה בכלל. אבל אני לא יודעת אם אני קריטריון כי אני עוד חלשה מהלידה אז הגיוני שהיא כבדה לי אבל עדיין יש בה משהו קצת מסורבל.

הנסיעה שלה ממש כייפית וזורמת וזה יתרון אבל למשל במדרגות אי אפשר להעלות מדרגה מדרגה כי המרחק בין הגלגלים הקדמיים והאחוריים הוא של מדרגה וחצי וזה ממש תוקע אותי במדרגות.

חוצמיזה האמבטיה שלה עקומה, המקום של הראש נוטה למטה וזה מעצבן.

מקווה שכשנעבור לטיולון יהיה יותר טוב!

 

באסה, כי ביררתי מלא על עגלות לפני הקנייה):

זכור לי שהטיולון שם הוא מגיל לידה.

אין לנו בחדר מקום לעריסה..

בבית ולצאת רק עם הטיולון?
ממה שאני זוכרת מהחנות זה ממש צ'יק צ'ק לעשות את ההחלפה הזאת.

זה מלא תיק תקים וסקוצ'ים...די מסורבל.

ומה עם בניין צמוד שבו אפשר לבקש רשות להשאיר עגלה בחדר מדרגות או מחסן?
ככה אחי וגיסתי עשו...

ולדעתי- תמצאו פתרון אחר לשינה. או עריסה קטנה או לשים אותו בסלון או חדר צמוד...הרי במילא תכף תצטרכו למצוא פתרון כזה או אחר כי האמבטיה תהיה קטנה...והתחושת ניידות שלך חשובה! ומנסיוני-הטיולון הרבה יותר קליל ונוח במיוחד במדרגות

והוא נורא קל. גם אני ירדתי אחרי לידה 3 קומות עם ביבי בוגר (רק טיולון)

ובלילה, לחבר את האמבטיה בחזרה.
במהלך היום תשאירי את המתאם מחובר, ובבית תניחי עליו את האמבטיה בחזרה.

יש לי גיסה שעשתה את זה תקופה ארוכה.


ועוד משהו, את יכולה להשאיל מיד שרה עריסה שמתאימה לגיל הזה.

האמבטיה לא אמורה לנטות, תלכי לחנות שקנית בה ותבקשי שיתקנו לך. יש על העגלה אחריות אז כדאי להשתמש בה אם צריך...
בקשר לעליה במדרגות אפשר לעלות הפוך (כשאת הולכת אחורה וקודם הגלגלים האחוריים עולים) .
מבחינת משקל, כשנוסעים עם העגלה היא ממש קלילה וגם כשעולים מדרגה מהכביש למדרכה. להרים אותה ממש לבגאז' או 3 קומות ברגל היא כן קצת כבדה אבל נראה לי שיחסית היא נחשבת עגלה קלה.

אז כנראה שהיא באמת יחסית קלה (עוד יותר מייאש על האפשרות למצוא משהו קליל..).

הבעיה עם להרים במדרגות באופן שהצעת היא שאני מרגישה שזה דופק לי את הגב שגם ככה כואב מכל ההנקות וההרמות שלו. אם זה היה כמה מדרגות ניחא אבל שלש קומות גדול עלי..

אם כן אפשר להניח את העגלה באוטו.

יש טיוליון מעולה של מקלארן. תמכרו את העגלה שלכם ביד2 ותקנו חזרה ביד 2

והטיולון הזה בטיחותי לגיל כזה?

כל הזמן ממליצים שם על טיולונים מגיל לידה שנשכבים וקלים לנשיאה.

ואין איפה להשאיר בצורה מקורית? שכנים נחמדים עם גינה/ כניסה אחרת רחבה?? (אני יודעת שנשמע מוזר אבל מכירה את הקושי)

אבל אני מתפדחת לבקש:/

תודה על העצות!

היא קלה יחסית ונוח לקפל אותה.
בהצלחה!

http://revu.co.il/index.aspx?id=1129&t=1&item=5561

הכניסה לבניין מאד צרה ואין לובי

ב. העגלה עם אמבטיה ולא מתקפלת ככה..

לשים אותו רגע במיטה/טרמפולינה ואז לעלות את העגלה ריקה. זה אולי מחרפן אבל אולי זה יהיה פחות משקל.
ולרדת אותו דבר- קודם את העגלה ואז את התינוק.

אם א''א לשים את האמבטיה מעליו, אז או שבלילה האמבטיה מונחת על הרצפה (נשמע שמדובר בבכור) או ששואלים עריסה קטנה.

בקשר למדרגות - יש הרבה עגלות שלא עולות, זה תלוי איך בנויות המדרגות - ובכל מקום זה שונה. במקום אחד היא תעלה לך ובמקום אחר לא.

וזה באמת קשה קומה שלישית בלי מעלית...

ולא נצפו תופעות חריגות.. קיבלתי מחזור שלושה ימים אחרי שהפסקתי את לקיחת הכדורים. מה שכן, המחזור היה לי כואב במיוחד אבל לא יודעת אם זה קשור דווקא לכדורים הספציפיים...

בכללי אין תופעות לואי קיצוניות אבל זה משתנה ממה שאני יודעת למי שלקחה הרבה זמן יותר מהמומולץ היו קצת תופעות לואי שחלפו עם הפסקת הכדורים בכל אופן המחזור מגיע על פי רב תוך 48 שעות מההפסקת הכדורים אבל זה משתנה קצת בין אחת לשניה.

לי לקח כמעט שבוע לקבל אחרי זה את המחזור ואותי זה עשה עצבנית מאוד והוריד לי מאוד את התיאבון

קחי בחשבון-

1. לא טוב לקחת את זה יותר מידי כי אז הגוף כבר לא מתאפק ומשחרר כתמים...

2. זה עושה עצבים, הורמונים , פצעים בפנים

3. אחר כך היה לי מחזור של 10 ימים שבעקבותיו רצתי לרופאת נשים והיא אמרה לי שזה נורמלי למי שלוקחת כדורים

4. אחרי המחזור הראשון היה לי הפרש של 50 יום בין המחזורים, וזו גם תופעה מוכרת של שיבוש הגוף מהכדורים

המחזור הגיע אחרי 3 ימים..
אבל הכדור ניפח לי את הרגלים..

ככה שעל כל אחת הכדור משפיע אחרת.. שמעתי כאלה שלא היה להם בעיה איתו..
בהצלחה

וקיבלתי יומיים אחרי שהפסקתי את הכדורים.
לא היו לי תופעות לוואי כלל, והמחזור שאחכ הגיע לי אחרי27 יום..
בקיצור,לא נצפו שינויים דרסטיים או משהו כזה

התחלתי לקחת שבוע לפני החתונה וקיבלתי שבוע אחרי שהפסקתי. לא היה שום תופעות תוך כדי אבל היום הראשון של המחזור היה נוראי ממש עם בחילות וכאבים נוראיים (וכמעט התעלפתי), זה היה כמו המחזורים הקשים שהיו לי.

אם זה כדי שלא יגיע המחזור לפני החתונה אני ממליצה. לשימוש אחר אין לי ניסיון ותובנות...

נראה שלרוב זה בסדר
לי פעמיים עשה הרגשה רעה מאוד (שהולכת להתעלף) ועוד, אז תקחי בחשבון שיכולות להיות תופעות פחות נעימות.
הגיע תוך 3 ימים אם זוכרת נכון

גורמת לדימום רחמי. משתמשים בה ע"מ לעצור דימום דיספונקציונאלי או ע"מ למנוע ביוץ.

 

הכדור אסור בהריון, מחלות כבד, גידולים בכבד/שד/איברים נשיים, תסמונת דוין-ג'ונסון ורוטר, קרישיות יתר, הרפס, צהבת, גירודים בזמן הריון שהיה קודם, דם בשתן, מיגרנה, סכרת, אי-ספיקת כליות, אפילפסיה, התכווצויות ושאר בעיות נוירולוגיות, לחץ דם גבוה.

 

 

בין תופעות לוואי נפוצות בשימוש לזמן קצר: גירוד, אלרגיות, בחילות, עייפות, בצקות/הגדלת מסת הגוף. בשימוש ממושך - טרומבוזיס וטרומבואמבוליה.

התרופה לא מונעת ביוץ אלא דוחה את השלת רירית הרחם שבאה כשבועיים אחרי הביוץ (אם לא הייתה הפריה).

גם אני לקחתי לפני החתונה, בתגבור על הגלולות, ליתר ביטחון.

לוקחים לפעמים גם אם יש איזה חופשה מתוכננת או ארוע ורוצים לדחות את המחזור שיהיה אחריו ולא יפריע באמצע.

לי לא זכורות תופעות לוואי, אבל זה היה יחד עם גלולות ובכלל מי שם לב מה קורה בשבוע שלפני החתונה.. לחוצים ומטורללים גם בלי כדורים..

הרופא נתן לי אותו כי לא קיבלתי מחזור כבר יותר מ3 חודשים (יש לי שחלות פוליצסטיות)

 

זה נשמע לי קצת מוזר- כולכן כותבות שקיבלתן אותו כדי לדחות את המחזור...

אני לקחתי כדי לסדר את המחזור לפני החתונה ובמקרה שלי ההיתי צריכה להקדים אותו כדי שלא התפקשש ולא רציתי לקחת הרבה זמן (בערך 3 שבועות...) את יכולה לנסות להתיעץ עם מכון פועה כדי להיות בטוחה

אם זה לקחת ולהפסיק אחרי כמה ימים, שבוע וכו', אולי זה בשביל לעזור להוציא את רירית הרחם, כלומר מחזור.

אאל"ט הדאגה בשחלות פוליציסטיות, מלבד זה שלא תמיד יש ביוץ תקין, היא שגם הרירית מתעבה יותר מדי בזמנים האלה שהדימום מתעכב.

אני חושבת שלא ההיתי דוחה אבל כן הייתי עושה תאום ציפיות ביחד כלומר אני יודעת שאתה עייייף וכו' ולכן אצפה להרבה פחות ויכול להיות שאסתפק בחיבוק ונשיקה. ככה גם הוא לא יהיה לחוץ ומתוסכל שהוא לא בסדר וכו' ולמחרת ההיתי משלימה אולי אפילו לוקחים חופש מהעבודה או יוצאים לעבודה מאוחר יותר.

לגבי המקווה באמת כדאי לך לשפר את החוויה. אני לא מאלה שמרגישות חוויה עילאית במקווה אבל בהחלט לא שנאה מה שכן עזר לי זה ללמוד את ההלכות טוב ואם יש משו לא מובן לשאול! זה נותן הרבה ביטחון.

בהצלחה....

הרב שלי אומר שאם עשית אחרי שקיעה בדיעבד זה מספיק בשביל היום הבא אם שכחת לעשות לפני השקיעה שוב ביום השני. אז כדאי לך פעם הבאה אולי לשאול רב

אם היא תשאל את הרב והוא יתיר לה?

ולא לכתוב בדיוק מה.

שלא תפסוק לעצמה מתוך מה שכתבת, ואולי המקרה לא אותו דבר

כתבת שאת מבינה אותו. אני אישית אוהבת שיש נחת,וחשק ולא לעשות בכח כי חייבים.

כן אפשר להתכרבל ביחד וללכת לישון..

לשמוח שהוא יודע שאכפת לך מהעייפות שלו שאתם האחד בשביל השני. לשמוח שהוא רוצה לעשות דברים כמו שצריך ולא כשהוא שפוך מעייפות.  אבל מותר לך גם לבקש אם אפשר בכל זאת. ואולי לישון קצת ולקום באמצע הלילה.

 

מפעם אחת שמשהו לא מושלם לא צריך לפתח רגשות שליליים.

 

פעם אחת חזרתי מטבילה היינו בעיר אחרת לחופשה וממש ציפיתי לזה.
הסתבכתי בדרך למקווה והגעתי למקווה מזעזע!!
נורא. חדר המתנה עמוס נשים. מסריח . חנוק.
חזרתי הביתה.. ומצאתי בעל ישן.
הערתי אותו והוא הסביר שלא מרגיש טוב ממש חולה.
הנחתי לו למרות ההרגשות הנוראיות שלי. להכריח אותו לא שייך?
באותו רגע היה לי קשה בכיתי זה האמת.
אבל היום במחשבה לאחור איך זה שהבעלים שלנו אמורים לתזמן את עצמם בדיוק לליל טבילה ואז להיות הכי רומנטים הכי מקסימים הכי מפנקים.. מה?
ואם בדיוק היה לו יום קשה בעבודה. מבואס ממשהו רציני. חולה וכו'
לא הייתי רוצה שיבקשו ממנו תזמון כזה בלי אפשרות דחייה במצבים חריגים.
אז פעם ב.. כדאי לנו ונכון לסלוח ולהבין שהלילה עם כל הבאסה לא מתאים לו.
וההכלה הזו המחילה ההשלמה הם ממד אמיתי לזוגיות שמוסיף לה נופך. בעל טוב יודע להעריך אתזה מאוד!

אז בסוף באמת דחינו.

ותכל'ס היה לגמרי לטובה.

כי הבלנית שהייתה הייתה אחלה. לא חטטנית וממש רגישה (כתבתי שאני לא הכי אוהבת את המקווה).

אה! ואפילו פעם ראשונה שהצלחתי להתפלל!!!

ובאמת היה נחמד בעל עירני.

אז תודה לכולן על השיתוף ובעיקר על המקום הזה שאפשר לפרוק בו ולשתף וזה יהיה הכי בסדר בעולם.

תודה גם למי שכתבה שהכול אינדיווידואלי (יפעת אולי? לא זוכרת כרגע) ואפילו הפכה לי קצת את המבט.

לכן לדעתי אין עם זה כל בעיה.
האחות ליווי אמרה לי שגם אם לא ארגיש בכלל זה תקין בשלב זה (אני שבוע 21)
ואני מרגישה כבר יחסית הרבה במיוחד בזמן מנוחה או כשלבעלי בא לנענע קצת את הבטן ולהעיר את העובר משנתו
בלי לחץ רק בשבועות מתקדמים יותר צריך לעקוב ולבדוק כרגע כל מה שאת מרגישה זו ברכה

אני יודעת שמעקב מתחיל מ-24, אבל בגלל שמדובר בהרבה תנועות (שוב, נראה לי שזה הרבה..) ולא במעט- אז היה נראה לי חשוד.. אם היו מעט תנועות- לא הייתי דואגת..

המינימום שצריך להרגיש זה מה שאמרת.
3 פעמים ביום וכל פעם כמה תנועות.
כמובן רק ממתי שמתחילים את המעקב.
עודף תנועות אני חושבת שהכוונה היא אחרי כמה שבועות שאת כבר יודעת בערך כמה פעמים הוא זז לך,
ואז אם יש חריגה ממה שאת רגילה להרגיש,
פחות תנועות או יותר תנועות,
צריך לחשוב למה זה...
הוא לא צריך לזוז רק 3 פעמים ביום

לא חשבתי שהוא צריך בדיוק 3 פעמים..
אבל אמרתי אולי זה בכל זאת יותר מידי.. ועוד בשבוע יחסית מוקדם...

אז איזה כיף! אני יכולה להמשיך להנות מה"בעיטות" הנעימות שלו.. תענוג!!!

כל עוד הן לא מכאיבות

שמרתי את המספר שלהם כי עשיתי את זה.
036339442
0524641762

באמת שלא מרגישים כלום (ואני לא האנונימית שכתבה שעשתה)

זה עם קרינת אולטרסאונד?

מוניטור בלבד

זה לא מתאים לכל המקומות, אבל יש מבחר יפה של חנויות..

זה בין שעה לשעה וחצי.
לי הם אמרו שזה בלי קרינה
את ממש פסיבית בתהליך.
הבחורה שעושה את זה ממש נחמדה..

וזה לא משנה איזה שבוע את כל עוד עברת את שבוע 19

הדם והפד. זה לא שילוב מוצלח.

לדם עצמו אין ריח רע בכלל.

אני שנים עם גביעונית רב פעמית (אייריס-קאפ, מוזמנת לגגל), וזה לא עושה ריח רע בכלל (גם לא כשמוציאים).

יש גם שיטה לריקון דם הווסת בלי תחבושות (יכולה לגגל שיטת שרמן / מודעות וסת). ושוב - אין שום ריח.

ואולי גם תחבושות רב פעמיות מבד? לא בדקתי, אבל יש מצב שגם איתן אין ריח.

עם תחבושות חד פעמיות יש לדם ריח ממש מגעיל, אצלי לפחות (וגם עם טמפונים - כשמוציאים זה ריח לא נעים).

בנוסף שוטפת את עצמי או מנגבת את עצמי עם מגבון כל פעם שאני בשירותים.

 

ושמה בושם כדי להרגיש שאני מריחה יותר טוב

הגביעונית?? האם זה לא גורם לשיפשוף העור ולכתמים???

עם הזמן נעלמת או כמעט נעלמת לבד. בשביל זה אין צורך במאמצים מיוחדים.

אגב, אם תצטרכי שוב ניתוח קיסרי - בד"כ עושים חתך על גבי הצלקת, כך שלא תיווצר צלקת נוספת.

לי יש צלקת במקום אחר ואמרו לי לשים על זב ויטמין E זה מגיע בקפסולות

מכל הסוגים.

נוסה אצלי על הפנים מצלקות של חצ'קונים וחתך אחד ישן ביד ממכה.