צוואר באורך 26 מ"מ מה זה אומר?
שלחו אותי לשמירה אחרי שבוע (הייתי שבוע 26) אישפוז עם צוואר באורך 24מ"מ
ושחררו אותי ברגע שגילו 26 מ"מ
היום שבוע 28
צוואר באורך 26 מ"מ מה זה אומר?
שלחו אותי לשמירה אחרי שבוע (הייתי שבוע 26) אישפוז עם צוואר באורך 24מ"מ
ושחררו אותי ברגע שגילו 26 מ"מ
היום שבוע 28
כמה אני חיבת להיות בשמירה?
כל רופא אמר לי משהו אחר..
זה די מבאס כל המצב הזה.. ויש לי ילדה בת שנה וחצי בבית..
בתור אחת שהייתה בהריון האחרון בשמירות בחצי ממנו אני יכולה לשתף אותך במסקנות שהגעתי אליהן:
1.יש נשים שיש להן אורך צוואר קצר יותר. השאלה היא מה היה האורך שלו מלכתחילה? זה תקין שצוואר הרחם מתקצר והשאלה היא בכמה הוא התקצר.
2.יש גם הבדלים לא קטנים בין הטכנאיות השונות. יצאלי פעם אחת להיות אצל 3 טכנאיות באותה הפעם (פעמיים נבדקתי בקופ"ח ופעם בבי"ח) ובין 2 מהם היה לי פער של כמעט 8 מ"מ. ממש הזוי... שאלתי את הרופאה בבית חולים איך זנ יכול להיות? והיא ענתה מספיק שאחת מוסיפה 4 לכיוון אחד ו4 לכיוון ההפוך וכך יוצא הפער.
3. באותה הפעם שהייתי בבי"ח, נשלחתי בגלל אורך של 25 מ"מ בשבוע 26 . הרופאה שהייתה שם בבי"ח ממש לא הבינה את סיבת הגעתי ואמרה לי שמתחת ל20 הם לא עושים כלום. חזרתי לרופאה ששלחה אותי והיא אמרה לי שכנראה נפלתי על רופאה לא משהו. ביררתי אצל שאר הבתי חולים בי-ם והסתבר שלכולם יש את אותה מדיניות (אאז מאד מעניין באיזה בי"ח היית). בהזדמנות אחרת שהייתי אצל רופאה אחרת היא אמרה לי שנדרשת שמירה רק אם האורך נמוך מ-25 מתחת לשבוע 28 ומעל שבוע זה הולך ומתקצר וגם 15 זה תקין. לראת סוף ההריון הייתי אצל רופאנ נוספת שטענה שלאורך צוואר הרחם אין ממש משמעות ויש נשים שיש להם אורך צוואר קצר וגם מאד דינאמי (מתקצר ומתארך הרבה- זה בערך מה שהיה לי וזה לא תלוי במנוחה) ולכן מה שחשוב לבדוק זה שהצואר סגור לגמרי ועוד כמה דברים שאני לא זוכרת (אם את רוצה אבדוק זאת).
בקיצור יש פערים גדולים בין הדעות השונות.
מסקנה שלי- אין פה שום דבר ברור. והזוי שקובעים למשל שמשבוע 25 צריך שמרה אם המדידה עצמה היא כל כך לא מדוייקת. ותכלס-למצוא את דרך הביניים כלומר לא להלחץ מזה אבל מצד שני לא להתאמץ יותר מידי וכן לנוח כמה שאפשר או לחילופין למצוא רופא שממש מבין בזה ושיש לו הרבה ניסיון בעיניין הזה דווקא.
המצחיק הוא שבסוף ילדתי אחרי התאריך וזה אחרי כל המאמצים הגופניים שעשיתי ללא הועיל...
ומה עם שמירת הריון (מבחינת עבודה)? אני מורה ועומדת הרבה על הרגליים..
באיזור איפה שהתינוק יוצא בעיקר בשעה שאני עומדת
מוכר למישהי??
עם כי כמו שכתבתי לך במבט לאחור לא ראיתי בהכרח קשר בין ההתקצרות למנוחה ובכל זאת לא נראה לי שווה לקחת את הסיכון. גם כאן, יהיו רופאים שיגידו שצריך מנוחה מוחלטת (כלומר גם לא לעמוד הרבה על הרגליים) ויש כאלו שיגידו רק לא להתאמץ יותר מידי.
לדעתי- תנסי כמה שאת יכולה כן לשבת ולנסות לכתוב בצורה כזאת בלוח למטה או לחילופין לחלק דפים שבהם יהיה כתוב מה שרצית לכתוב על הלוח. בקיצור תעשי מה שאת יכולה ולפי הרגשתך. בד"כ את יכולה להרגיש אם התאמצת יותר מידי. (אני כשהייתי עובדת הייתי נחה כשהרגשתי שהתאמצתי יותר מידי וגם מידי פעם לא הייתי מגיעה.)
לצערי אין פיתרון ממש ברור... תנסי להיות קשובה לגוף שלך ובעיקר להתפלל על זה.
שיהיהה בע"ה לידה קלה ובזמנה!
ולכן יש סיכון מוגבר להפלה.
אם מגלים את זה עד שבוע 25-27 בד"כ תופרים ע"מ לשמור על ההריון.
אחרי שבוע 38 או בהופעת סימני ליד מתקרבת את התפרים מורידים - אלא אם כן מדובר בניתוח קיסרי מתוכנן.
אם צוואר קצר, מומלץ להשמר מעבודה פיזית קשה, במיוחד הרמת דברים כבדים ולבישת חגורת ההריון.
זאת פתולוגיה ידוע ולא נדירה. אמנם צעט מאד נשים סובלות ממנה מלידה, אבל היא יכולה להתפתח במרוצת החיים כתוצאה מהפלה יזומה, טראומות בזמן הלידה , לידת מלקחיים, שימוש בגלולות או תרופות הורמונליות אחרות ועוד סיבות. פתולוגיה זו מחמירה במקרים של עובר גדול /ריבוי מים.
אבל גם במקרים הללו התנהלות נכונה והשגחה מביאים את היולדת ללידה אם לא בז\מן אז כמעט בזמן. 
בעז"ה גם אצלך הכול יהיה בסדר.
יש בתי חולים שנותנים אוטומטית אנטיביוטיקה אם היה לך בעבר ויש כאלו שלא.
לגבי מלווים לא נראה לי..
לא נראה לי שמלווים יכולים גם..
הפתעה!בחרתי בבי"ח במעטפה כפולה.
המלווים שהיו איתי בחרו בבית כי רק מאושזים מקבלים פתק מיוחד ואישור לבחירה בבית החולים.
אם אני זוכרת נכון, בוחרים מ-6 בבוקר עד 22 בלילה, ויש גם מעטפות כפולות. מי שרוצה לבחור - יבחר.
והעיקר שתלדי בשלום.
כשהייתי בשבוע השישי בהריון נודע לי שיש לי מונו EBV
הרופא אמר שיש סיכון מינימלי לבריאות העובר, אני ממש לא רגועה.
אם מישהי שמעה או שיש לה מידע או נסיון בענין, אשמח לקבל.
תודה ושבת שלום
יש שני סוגי מונו, או מחלת הנשיקה: cmv וebv. הראשון עלול להיות מסוכן לעובר, בעיקר בהדבקה ראשונית וזיהום טרי. השני לא אמור להגיע לעובר בכלל, אבל עדיין יכול לגרום לך להיות חלשה ומסכנה... זה מה שידוע לי (אחרי שגיליתי בעצמי מונו לפני הריון ובהתחלה לא היה ברור איזה מהסוגים יש לי אז עשיתי בירור די מקיף לפני שוידאנו cmv ופעלנו בהתאם).
*לא* עם רופא נשים/משפחה. רובם לא מספיק מבינים בזה ובהחלט עלולים להלחיץ ולעשות בלגן סתם. את אפילו לא צריכה מומחה מיוחד במקרה שלך- קחי הפניה מרופא משפחה לזיהומולוג של הקופה והוא יעשה לך סדר בראש. לי רופא משפחה נתן הפניה לייעוץ אצל זיהומולוג מייד כשהתקבלו תוצאות הבדיקות.
אבל אין הרבה מה לעשות.
חשוב שתאכלי טוב ותשתי הרבה. אני ממליצה גם לקחת טיפול הומאופתי אנטי- נגיפי ולחיזוק כללי.
וירוס אפשטיין-בער יכול לגרום להפלה, לפגיע במערכת העצבים (28%), איברי ראייה (7%), כרוניוספסיס (13%), הפטופתיה והפרעות נשימה.
יש גם אפשרות מסוימת שעובר ידבק בווירוס וזה יתבטא בתסמונת עייפות כרונית/ טחול מוגדל/כבד מוגדל אצל הילד.
כל זה כמובן לא חייב לקרות, ואם הרופא שלך רגוע - יש לך סיבה טובה להיות אופטימית: רופאים בד"כ נוטים לזהירות יתר ולא לרגיעת יתר במקרים כאלה.
אם בנוסף תטפלי בבעיה הומאופתית - הסיכוי שמשהו מזה יקרה יקטן עוד יותר.
ובכל מקרה: וירוס - או שיפגע - או שלא. וחוסר רוגע של אם פוגעת בטוח. אל תשכחי את זה.
פשוט תתפללי ובעז"ה הכול יהיה בסדר.
אני רואה פה הרבה פעמים (וגם אני נופלת בזה לפעמים) שנשים כותבות דברים שהן חושבות או זוכרות והם לא מדוייקים.
למה אני מתכוונת?
כשמישהי כותבת משהו רפואי שהיא שמעה מחברה שלה או משהו שרב אמר (או מכון פועה) וכד'.. והרבה פעמים זה לא נכון ויכול להטעות ולפעמים להזיק לנשים אחרות.
(וזה מבלי להיכנס לעניין שיש הרבה פסיקות שונות של רבנים שונים שזאת נקודה אחרת..)
בנות, תזהרו כשאתן כותבות דברים, לא להיות עם יד קלה על המקלדת!
אתן חושבות שמישהו אמר משהו - תבדקו לפני שאתן כותבות!
לא בטוחות שזה נכון? או שלא תכתבו או שתדגישו שאתן לא בטוחות!!
שיהיה לכולן ערב מקסים!
וגם לי זה קורה לפעמים, לא בהריון דווקא.
בד"כ סביבות סיום חודש שלישי המצב משתפר. בינתיים את יכולה לעזור לעצמך ע"י לקיחת ברזל, אם יש לך בחילות- ג'ינג'ר, ודברים נוספים.... אם תנסי להיות סבלנית וחיובית כלפי ההריון אני מאמינה שהוא יהיה לך קל יותר בעזרתו יתברך.
יש שיפור קל מהשבועות המוקדמים יותר אבל עדיין סובלת מאוד מבחילות, הקאות ותשישות לא נורמלית...
בהצלחה ותרגישי טוב
יש למה לחכות... בסוף זה יעבור 
תרגישו טוב 
הבית יחכה
וגם הכלים.. חח
מאחלת לך הרבה סבלנות...
אז אני בשבוע 16, והתחיל לצמוח לי שיער על הבטן...
כמו פס כזה של שיער מאיזור הביקיני עד למעלה... (עובר את הפופיק מגיע קצת מתחת לחזה..)
זה ממש דוחה אותי!! ויותר מהכל, אני מתביישת מבעלי ואני בקונפליקט, להמשיך להתנהג כאילו "כלום לא קרה" ואז בעצם הוא לא ידע שזה בגלל ההריון או לדבר על זה איתו ואז הוא יותר ישים לב (אולי הוא לא שם לב עד עכשיו..?)
אוףףף!! זה מעצבן!!! אני מרגישה כ"כ מגעילה!! בא לי לבכות! מעולם לא הייתי בחורה שיערה במיוחד וזה ממש מבאס גם כי אני יודעת שלבעלי יש קטע עם שיער... (הוא ממש נגעל מזה)

הגיבו הרבה לגבי השערות אבל אני רוצה להגיב דווקא על עניין אחר, מול בעלך..
אז גם אני אישה לא מאוד שעירה. ועם ההריון התחיל לצמוח לי שיער במקומות שונים ומשונים.. פס בטן, חזה, והכי גרוע על הפנים..
גם בעלי הוא טיפוס שממש מפריע לו עניין השערות, אבל פה הנקודה.
ההריון הזה הוא של שניכם, ולא רק שלך.
ומעבר לחשיבות הכללית בזוגיות לדבר על הדברים ולא להסתיר (בטח דבר כזה שרואים וזה לא שייך בכלל להסתיר..)
אבל דווקא בהריון שגם ככה קשה- מצבי רוח, בחילות, צרבות, פיפי בלי הפסקה והיד עוד נטויה..
אז דווקא בתקופה כזאת בעלך הכי צריך לקבל אותך כמו שאת ולתמוך בך.
ותדעי שהעיקר מתחיל ממך. כי אם את תשדרי לו איזה מגעילה אני יש לי שערות וכו' ככה הוא יתייחס לזה.
אבל אם תשדרי ותגידי זה בסדר, אני מקבלת את עצמי ואת הגוף שלי באהבה עם כל השינויים שחלים בו-
ככה הוא יקבל את זה, יתמוך בך ויחזק אותך גם בדברים שקשים לו. ואני אומרת את זה מניסיון
אז שיהיה המון בהצלחה נשמה! ושתזכו לזמן מבורך של חיזוק הזוגיות דווקא מתוך השינויים
חבל שאת מרגישה ככה. אבל לא אלך להתווכח עם הרגשות.
אם זה דוחה אותך - פשוט אל תסתכלי.
אם אינך יכולה - תורידי. יש משחות גילוח שירידו לך כמה שיערות הללו בצ'יק. רק שכל ההתעסקות הזאת יהפוך את הדבר למשהו כביכול רציני. חבל. נסי להבין, שזה לא דוחה את אף אחד חוץ ממך...
אגב, קרוב לוודאי, שביום מהימים זה ינשור לך.
באופן כללי עדיף כמה שפחות להתקרב בהריון לחומרי ניקוי כי את נושמת את זה וזה נכנס לריאות ועלול לפגוע..
החומרים שממש להתרחק: אקונומיקה, סנט מוריץ!! וכל דבר עם ריח חריף.
ובכל מקרה להקפיד לעבוד עם כפפות, גם זה חשוב..
בהצלחה נשמה
תשתמשי בחומרי ניקוי של סבתות: חומץ, סודה לשתיה ואבקת חרדל. מנקה, מבריק, זול, מחטה ולא מזיק.
אה, כמעט שכחתי: גם אקולוגי!
תחיה דולההם לא נותנים את זה בחיסון?
אני עשיתי במשרד הבריאות ולא הייתי צריכה לקנות..
שלום לכולן,
מזמן לא הייתי כאן, אין לי בדרך כלל זמן...
היום במקרה קצת מרפרפת ונתקלתי בשאלה על חיסון שעלת.
מזכירה שאני אחות קופת חולים ובתור שכזו שמחה להסביר קצת ולהמליץ על החיסון
החיסון בוצע בעבר במשרד הבריאות ונכנס ממש עכשיו לקופות החולים.
צריך לברר בכל קופה היכן ניתן לבצע. אני יודעת שבכללית מבוצע בסניפים ספציפיים.
לגבי הרכישה - במשרד הבריאות פשוט נדרשת לשלם שם וקיבלת את החיסון שמאוחסן אצלם.
בקופות החולים - רוכשים את החיסון בבית המרקחת שם הוא מאוחסן בתנאים המתאימים, התשלום הוא סמלי מאוד (הרבה פחות ממה ששולם במשרד הבריאות), וניגשים לאחות לקבלת החיסון.
החיסון מומלץ לכל אישה בכל הריון בשבועות 27-36 (ניתן לקבלו גם קודם במקרים מיוחדים)
מטרתו - לתת לתינוק הגנה בפני מחלת השעלת בחודשי חייו הראשונים עד שגופו בונה חיסוניות טובה לאחר 3 מנות חיסון בגילאי 2-4-6 חודשים (נכלל בחיסוני השגרה של התינוק).
האמא מקבלת חיסון ומפתחת נוגדנים שעוברים לעובר דרך השליה.
כיוון שמחלת השעלת היא מחלה קשה ולא נעימה בכלל, בפרט ככל שהתינוק צעיר יותר, החיסון מומלץ בחום רב.
לחיסון אין כמעט תופעות לוואי. התופעה המרכזית הנצפית היא כאב ביד למספר ימים.
בבשורות טובות!
הנה ההרכב המדוייק:
Suspension for injection/
not less than 2.5 limit of
flocculation (‘Lf’), or
2 IU (‘International Units')
of diphtheria toxoid; not
less than 5 Lf (20 IU) of
tetanus toxoid; 8 μg of
pertussis toxoid, 8 μg of
filamentous hemagglutinin
and 2.5 μg of pertactin
(69 kDa outer membrane
protein).
Aluminum adjuvant (as aluminum
hydroxide and aluminum phosphate),
sodium chloride and water for injection
כי אין ביטוח על הריון
אבל לא נוכל לענות: תלוי מה איכות ואורך הדרך, מה יהיה מזג האוויר, האם את נוהגת לרכות קבוע , אם יש לך הסטוריה של הפלות.
אבל רק המלצה קטנה (ואולי מעצבנת...) בלי לחץ. לחץ מונע הריון
חיבוק גדול.
בדיקת דם אמינה יותר.
אין משיח בא , אלא בהסח הדעת. אם את יכולה - תתעלמי . אצלי בדיקת הריון 3 ימים אחרי המחזור שלא בא - היתה שלילית וזה היה המזל שלי.
בכי מאד מזיק להצלחת העניין. תשתדלי להיות בשמחה. אני מבינה טוב מאד עד כמה זה קשה, אבל את תמציא את הדרך.
שיהיו לך בשורות טובות במהרה ממש.
מזמינה אותך להעביר לי את השמות למייל - אעביר להתפלל עבורך לאדמו"רים ולסתם יהודים טובים.
יש שם פורומים שעוסקים גם בזה . כאן זה פורום של הריון ולידה .
שואלים פה הרבה שאלות גם בהקשרים האלו.
באופן אישי יש לי חסימה שלא מאפשרת לי להכנס לאתר הנ"ל שהצעת או לפורומים אחרים כאן,
רק לזה ול'הורות'.
ושאלתי פה כמה פעמים שאלות שלא נוגעות דווקא להריון ולידה,
אבל ביננו זה תמיד יכול להיות קשור...
יש סיכוי לפצע הרבה יותר אחרי לידה מאשר במצב רגיל.
בכל אופן לפותחת -
כדאי להתייעץ עם רופאת נשים.
צריך לענות לה בצורה נעימה ולהגיד לה בעדינות שתשאל רופא.
לפותחת-
לכי לרופא ותספרי לו. יש דרכים למנוע את זה.
לא זוכרת שמישהי התבטאה ככה .
זה לא קשור להריון . ממתי יחסי אישות גורמים לפצע? , ואם כן - נדמה לי שזו שאלה לפורום של גניקולוגיה ולא של הריון . זה נראה שמישהו רוצה לבחון תשובה של נשים דתיות לנושא רגיש תרתי משמע.
לשם מניעת הבעיה את יכולה להשתמש בכל חומר סכוך, משמן זית עד למשחות בית מרקחת מיועדות לכך.
שכחתי לקחת לעבודה חלקיק קטן של המשאבה. אבל בגללו אין ואקום ואי אפשר לשאוב..
זה סיוט!!
מה אני יעשה? פתרון איך להקל ושלא יווצר גודש?
יכול לקרות עוד משהו חוץ מגודש?
נסי לסחוט ביד לתוך ספל. אני מצליחה לסחוט ככה כמויות יפות, לפחות עד להקלה על הגודש.
כמובן לשטוף ידיים היטב בסבון.
אם לא תלחצי, לא יקרה כלום (מנסיון - כשאני נלחצת/נבהלת מאוד יש לי סתימה בצינוריות עם כל מה שמשתמע מזה).
כמובן תלוי לכמה שעות את נעדרת מהבית, אבל סחיטה ביד יכולה להועיל מאוד.
האמת שלא ככ יכולה לסחוט כי זה מצריך המון תשומת לב והתעסקות.. את השאיבה אני עושה תוך כדי וזה ממש נוח ויעיל.
יש למישהי עוד פתרון? בינתיים לא כואב לי, אבל אני מגיעה הביתה רק בסביבות 5 בצהרים..
זה לא עלול להזיק לייצור החלב?
יותר טוב מלא לעשות כלום ולסבול מחלב!
שלום לכן,
לא מצאתי פורום מתאים יותר (ועם אנונימי) ואני חייבת לפרוק.
אנחנו נשואים שנה וחצי, בהמון אהבה. ובתהליך של בדיקות פוריות.
אין לי חברות/ משפחה שאני יכולה לשתף במה שעובר עליי ואני מתפוצצת...
אני בוכה המון, עצובה, בלי כוח...
ובעלי המקסים מנסה לעודד ולחזק, אבל גם לו קשה מאוד.
מאיפה שואבים כוחות?
איך לא נופלים?
איך מצליחים לעודד את השני כשבפנים הכל כואב כ"כ???
תודה לכן.

תחיה דולהכמו שאמרו לך יש פה בערוץ פורום סגור, בכיפה יש פורום פתוח.
יש גם קבוצות תמיכה בקהילה וכדאי לברר כי הרבה פעמים יש זכאות דרך הקופה לסבסוד של ליווי פסיכולוגי.
בקיצור אני רוצה לעודד אותך למצוא את המקום שבו תוכלי לפרוק ולקבל תמיכה, הדרך קשה דיה חשוב שתמצאי איך תוכלי להקל עליכם לעבור את הדרך שבעז"ה תהיה קצרה ופשוטה 
אל הר המוריהיש פורומים , ויש גם קבוצות תמיכה בקופות החולים . איך לא נופלים? לא יודעת , אבל יודעת , כשנופלים , אז צריך לשפשף את הברכיים ,למחות את הדמעות , לקום ולהמשיך ללכת...בהצלחה!
נ.ב ועוד משהו -מסתכלים על הכוס המלאה . יש לך בן זוג , ולו יש אותך - איזה נס שאתם ביחד . יש כאלו שעוברות טיפולי פוריות לבד ...
מחשבה לעידוד -
גם לנו לקח כמעט שנתיים להכנס להריון. כל חודש היו סצנות של בכי (שלי) ובעל מתוסכל שאין באפשרותו לעזור.
היום אנחנו זוכים לחבק ב"ה 7 ילדים.
המעניין הוא שמי שפתר לנו את הביעה היה חבר שסיפר לבעלי על כאב הלב המתמשך שלם, על הפתרון שמצאו, והציע שאולי גם לנו יש בעיה דומה. החבר היה שליח מהקב"ה! בדיוק אותה בעיה!
הבעיה היהתה ביוץ מאוחר, למרות מחזור באורך 30-32 יום. הביוץ היה ביום ה- 24, פלוס מינוס. אנחנו חשבנו שלא צריך להשקיע כל כך באותו זמן... בעלי החליט להשקיע, והמתנה הגיעה מיד!
חיבוק נוסף ובהצלחה!
לבדוק את עיתוי הביוץ.
ושה' יעזור לך ויהיו לך בשורות טובות בקרוב ממש!
מזמינה אותך לשלוח לי למייל את השמות שאעביר לתפילה עבורכם לאדמו"רים ולסתם יהודים טובים.
חוסר שליטה במתן שתן
הם פשוטים מאוד וברגע שלמדת את העיקרון את יכולה לעשות אותם בבית, בעבודה, ברכב...
רק כשקיבלתי הדרכה אישית מהפזיוטרפיסטית, הגיע שיפור משמעותי.
אולי במצבים קלים יותר מספיק לתרגל לבד.
ד"ר גולומב, שהוא מנהל המחלקה האורוגניקולוגית בתל השומר (והוא אחד המומחים הגדולים בארץ)
המליץ לי על ביופידבק.
נראה לי שביופידבק, א"א בהיריון. אבל בכל אופן כדאי ללכת לפיזיוטרפיסטית, וכשמסתיים הדימום של הלידה ללכת לביופידבק.
בעיה בשליטה בסוגרים (קודם כל, של שלפוחית השתן, שזה אומר - דליפת שתן), צניחת איברים (קודם כל - שלפוחית השתן ורחם)פגיע בחושים שלך ופגיע בחושים של בעלך ביחסי אישות.
כל זה ניתן לתקן כדרך כירורגית, כמובן, יש אחוזי הצלחה ואחוזי אי-הצלחה ותופעות לוואי, כמו בכל ניתוח.
זה לא כזה סיפור גדול אבל מאוד חשוב: אם באמת זה המצב אצלך תקבלי זריקה אחת בהריון (סביב חודש שביעי / שמיני אאל"ט) ואחרי הליד יבדקו את סוג הדם של התינוק ואם הוא חיובי תקבלי עוד אחת...
זהו בגדול... למה זה חשוב? כדי שהגוף שלך לא יפתח נוגדנים לחלבון הנוסף בדם של הפלוס מה שעלול לגרום חו"ח להפלות בהריונות הבאים.
דם בעניין- לראות איזה סוג דם ולראות שהrh שלילי, (כמובן שאין שינוי בסוג הדם מהריון להריון אז אני לא מבינה למה...) ואז בשבוע 28 אני מקבלת זריקת אנטי די וגם אחרי הלידה. בזה נגמר העניין.
למה את מתכוונת שלדודות ואמא היו בעיות? למה זה גרם? כי אני לא רואה בזה כזה עניין,עושים מה שצריך מבחינת בדיקות וחיסון וה' עוזר מלמעלה, אין סיבה לדאגה.
אם בעלך יודע איזה סוג דם יש לו הוא לא צריך להיבדק.
אם הרופא לא מעלה זאת- תעלי את, זה חשוב.
אז באמת אין סיבה לדאגה. יכול להיות שלדודות שלך היו בעיות, כי פעם (נראה לי) לא היה את החיסון שיש היום.
פשוט תלכי לעשות בדיקת דם לבירור סוג הדם, ואם יוצא שיש לך סוג דם שלילי - שגם בעלך יעשה לראות אם שלו חיובי או שלילי - ותנהגי לפי מה שכתבו לך פה.
הריון קל ושלם!
מה שכן מחשוב, זה לדרוש את החיסון מיד לאחר הלידה, כמה שיותר מהר (במקרה שהתינוק הוא פלוס..)
גם אני מינוס ובעלי פלוס וכך היה לאמא ולדודה שלי..
לדודה שלי היו בעיות אחרי הלידה, כיוון שלא קיבלה את החיסון מיד.
והילד הבא הגיע רק לאחר 9 שנים 
זה באמת שום דבר..
(קצת לא נעים ופאדחני, כשהאחות שעושה לך את הזריקה היא אמא של תלמיד.. אבל מתגברים
)
בדיקות דם עוברים בכל מקרה בתחילת ההריון, ואז בודקים אם יש לך RH חיוי או שלילי.
אם הוא שלילי שולחים את הבעל לבדיקת דם. אצלי הסתפקו בטופס של התרמת דם שעשה באותה התקופה.
אם הRH של האשה שלילי היא צריכה לקבל את הזריקה בכל מקרה בסביבות שבוע 28 ואחרי הלידה אם סוג הדם של התינוק הוא חיובי.
אצלי היה גם דימום בהריון וקיבלתי את הזריקה בגלל הדימום.
במקרה של דימום הרופא אמר לי שצריך לקבל תוך 72 שעות מהתחלת הדמם אחרת הגוף עלול לפתח נוגדנים ואז הזריקה כבר לא תעזור, בכל מקרה נראה לי שזה רק למניעת הפלות בהריונות הבאים ופחות לגבי ההריון הנוכחי.
בהצלחה
גם לי יש סוג דם שלילי,
מה קורה אם יש הפלה מאוד מוקדמת, שאפילו לא יודעים שהיה הריון...??
אם גם הבעל שלילי, אז בוודאות לכל התינוקות יש גם סוג דם שלילי, ואז אין שום חשש לבעיה.
(אבל לפעמים רופאים לא מקפידים לבדוק את סוג הדם של הבעל, כיוון שאי אפשר לדעת בוודאות שזה באמת האבא, ולא רוצים לקחת סיכון. אבל כיוון שאת בטוחה שבעלך הוא האבא, אם את יודעת שגם לו יש סוג דם שלילי- את לא צריכה לדאוג).
אלא מודעות לפוריות.
שיטת הימים הבטוחים זה משהו אחר וגם לא ממש "בטוח".
ב. כן, ישר, לפני שקמים מהמיטה.
בחיים לא שמעתי שמודדים בפי הטבעת. מודדים כרגיל בפה.
עדיף עם מדחום מדוייק יותר מהרגיל (עם שתי ספרות אחרי הנקודה).
ג. רק למדוד חום לא מספיק. צריך לעקוב גם אחרי שאר הסימנים.
אם את רוצה שזה באמת יעבוד לך- כדאי שתלמדי קצת את הנושא יותר משאלה בפורום.
או שתחפשי קורס, או שלפחות תקני את הספר של מודעות לפוריות (לא זוכרת כרגע בדיוק מה השם המדויק)
אחרת סיכוי סביר שזה לא יעבוד..
הדבר היחיד שבטוח בשיטה הזו,
הוא כניסה להריון, אם את אישה שהכל אצלה תקין מבחינת פוריות.
אם היא אוכלת מוצק את יכולה להושיב אותה בכיסא לזמן האוכל. האחות אמרה לנו את זה על ילד בן 6 חודשים