פורום הריון ולידה (עמוד 4722)

אצלי זה בעיקר בגלל המקווה, לכן אני על גלולות ולא משהו אחר

אנחנו מגיעים ללידה גם זאת וגם הקודמת עם כמה שמות אצל הבת הגדולה החלטנו מתוך הרשימה אחרי הלידה זה לקח בדיוק 10 דק', וגם הפעם אני מקווה שזה יהיה קל ככה יש לנו 3 שמות שאנחנו מתלבטים ואחרי הלידה נחליט סופית.

בהצלחה!

בשתי הלידות החלטנו על השם מראש, אחרי דיונים וכו׳ (לא משהו מטורף, סתם התלבטויות, עד שנסגרנו...)
אחרי הלידה, שולחים את חמי לרב לשאול אם זה שם טוב. (לא סתם ׳רב׳, ר׳ דוד אבוחצירה מנהריה, מי שמכירה...) בילד הראשון הרב אמר שזה שם טוב מאוד, בלידה השניה, אמר שעדיף משהו אחר... אז החלפנו וב״ה אנחנו ממש שמחים עם זה!!!

יודעים את השם מהרגע שיודעים איזה מין העובר, ואולי לפני..

לא מחליטים רישמית אבל אחרי הלידה רק מסכמים שזה רישמי וסופי

("אז נקרא לו x, כן?")  כבר עכשיו אני יודעת פחות או יותר איך נקרא לילדים הבאים

 

וזה לא משהו רגשי או רוחני, אני פשוט ננעלת על שם מסויים ואז שום שם אחר לא נראה לי יותר טוב

(ולבעלי אין כמעט העדפות, אז הוא תמיד מסכים)

אצל הראשון החלטנו בחודש תשיעי, וכך באמת קראנו לו.
אצל הבנות- בראשונה היה לנו רעיון אבל הוא לא התאים לה. אז סגרנו על שם דקה לפני שבעלי ירד לתפילה בשבת בבוקר- ממש בדקה התשעים...
ובבת השניה גם בנינו על שם אבל זה גם לא התאים לה. הסתכלנו עליה על הפנים וזה פשוט לא נראה נכון.
אז החלטנו שם אחר.
בהצלחה!

והיתה לנו הארה על השם בשבת שרצינו לקרוא לה בשם..

(בליל שבת השם עלה ובבוקר קראנו לה בשם!)

 

חוץ מזה שהיו לי כמה שמות לבנוים ואפילו לא אחד לבנות (ולכן קיוויתי לבן), אך כמה דקות אחרי שנודע לנו שזה בת כבר דיי התקבעתי על שם ובעלי זורם איתי...

אבל כשהיא נולדה הוא לא היה נראב כ"כ מתאים לה.

אז קראנו בשם אחר שגם חשבנו עליו במהלך ההריון שהיה נראה מאד מאד מתאים לה.

כל ההריון היינו סגורים על שם.. שהוא נולד הבנו שהשם לא מתאים וממש לא ידענו מה לקרוא. והגיע הברית והחלטנו משהו מהיר כזה.. שנה שלימה לא השלמתי עם השם והיה לי קשה ממש. בעצת רב גדול עשינו שינוי שם. ואני ממש שמחה ואוהבת תשם הזה!

עד עכשיו לא זכור לי שחשבנו לפני הלידה, חוץ מאשר כשזה היה ברור שזה יהיה על שם אבא.

אז אחרי הלידה - 

אנחנו חושבים על רעיון שחשוב לנו לבטא,

וגם מתחשבים בתאריך אם הוא מיוחד (יום פטירת פלוני, חג וכו').

אנו בודקים את השמות שכולם שמות מומלצים ו/או חיוביים מהתנ"ך,

ואז מבין השמות הרלוונטיים שעלו בוחרים שם שאנו אוהבים. 

פעם אחת קראנו על שם אב שנפטר יחסית מוקדם, אז גם התייעצנו עם רב.

 

 

העלנו מלא שמות תוך כדי ההיריון ורק אחרי שהוא נולד בעלי מציע שם ואני בודקת אם זה "נדבק" על הילד..

הוא  מצליח לקלוע...

בכל זאת יש נבואה בזמן מתן שם לתינוק

שתי הראשונות נקראו על שם...אז זה היה די ברור איך נקרא להן, אבל כן חיכינו לראות אותן, וכן התלבטנו לגבי השם השני.

האחרונה- לא חשבנו בכלל. אני בתחילת ההריון נתקעתי על "אחינעם" אבל אז השתחררתי מזה. והשם פשוט הגיע. חשבתי על משהו, ואז הגדולה שלנו אמרה (ליד כל צוות האחיות בתינוקיה..) "אמא, את יודעת שלתינוקת שלנו קוראים X"? אז אמרונו "וואלה< יש מצב." חשבנו קצת, שאלנו את הרב אליהו ואכן מסתבר שזה השם שלה...

 

אני כן יכולה להגיד שבילדה השניה - עוד בהריון התלבטנו בין "תמה" לבין שם אחר. וכשהיא נולדה זה היה ברור לי שתמה היא לא...היא היתה פלפל מגיל אפס.

ב.בין הלידה לברית או לקריאת שם בבית כנסת

ג.עם הגדולה היו דיונים בעלי הציע מרגלית ולא אהבתי בסוף הוא מצא שם מפרשת השבוע שאני מאוד אוהבת

עם הבנים סגרנו זריז כי שנינו אהבנו ואוהבים את השמות שלהם.

אצלנו היה מאוד קשה להחליט.. חודש ושבוע אחרי הלידה רק ׳נסגרנו׳ על שם.
( למרות שבמבט לאחור. השם היה ברשימת השמות העצומה שהכנתי מראש...)
-אחי וגיסתי לעומת זאת,מספרים כל הזמן איך עוד במהלך ההריון הם פשוט ננעלו על שם. וזה מה שהיה.
צריך לזרום עם הרגש.. זו דעתי.
[כלכך מבינה אתכם.. שיהי בהצלחה!!]

ועברנו הלאה לעוד כל מיני שמות. בסוף יומיים לפני הברית חזרנו לשם ההוא.

שם קצת מיושן ו"גדול" אבל אני מאדדדד אוהבת!

אנחנו לא רוצים לדעת את מין העובר עד הלידה...אז א"א כל כך לתכנן מראש..בגדול יש שמות שאוהבים..

פשוט לא מצאתי שם שאני אוהבת אז עשיתי רשימת שמות ונתתי לעצמי את האפשרות לבחור אחרי הלידה, ואחד השמות האחרונים בסדר העדיפויות הוא זה שנבחר. הוא פשוט ישב לה על הפרצוף, ואפילו בעלי נאלץ להסכים איתי שהוא הרבה יותר מתאים לה מהשם שהוא רצה, למרות שאני בהחלט רציתי לוותר ולקרוא לה בשם שהוא רצה. מה שכן, לקח לי זמן להתרגל לשם הזה. היום אני פשוט מאוהבת בו ובה.

 

ניסינו לצמצם את הרשימות ומזה לבדוק אם יש שמות ששנינו אוהבים.

נשארנו עם 5 שמות ומחכים ללידה כדי להחליט סופית.

 אצל הגדול - החלטנו באותו יום של הסקירה, כמובן שדיברנו על כך מדי פעם במהלך ההריון וגם לאחר הלידה, אבל בכל פעם סיכמנו את הדיון עם השם הראשון ששנינו אהבנו

 

אצל השניה - התלבטנו והתלבטנו וכך הגענו ללידה עם שם נחמד שלא ממש ממש התחברתי אליו , לאחר הלידה היתה לי כל הזמן הרגשה שאנשים מהמשפחה רוצים שאקרא שם מסוים וזה גרם לי להמון לחץ ו...דמעות דמעות (כשהתאוששתי התברר לי שאלו היו דמיונות והורמונים. כמובן.זה ממש לא מתאים למשפחה אצלנו)

 

נו... מי נותן ליולדת להחליט על שם ביום השלישי לאחר הלידה???

 

בסוף בשניה האחרונה לפני הקידוש בשבת (נולדה בשבת והמתנו לשבת הבאה) החלטנו וקראנו לה בשם חדש שעלה - ושאני מאאאאד אוהבת - ושכל אחד שרואה אותה אומר שהוא ממש הולם אותה!

 

אבל - את הלחץ, הדמעות והעצבים המיותרים שהיו מנת חלקי עד להתרת הספקות אני לא מאחלת לאף יולדת

 

ממליצה מאד לחשוב מראש

 

גם אני לא מצאתי משהו באינטרנט רציני אבל-
החלטתי לקחת 3 תרגילים להריון שמצאו חן בעיני ביוטיוב (ויש המון שם) ולהקפיד לעשות 3 פעמים בשבוע במשך רבע שעה כל פעם.
( פשוט כל תרגיל לעשות 3 פעמים עם הפסקות).

מקווה שעזרתי
בהצלחה!

משתדלת להשתעל בעדינות. ...

אנחנו כנראה לא נספיק
בהצלחה למשתתפים!!!

בכל מקרה תמיד את יכולה להתקשר למיון נשים ולהתייעץ, 

אין לי עוד סימפטומים חוץ מכאבי ראש...

זה משנה השבוע?‏

גם אני סובלת מכאבי ראש חזקים ובלי קשר גם הראיה שלי הדרדרה אבל לא ככ שמתי לב לזה.
בשיחה סתמית עם חמותי היא סיפרה לי שבהריונות שלה תמיד היו לה כאבי ראש שנגרמו משינוי מבנה העין והמספר בהריון.
כשסיפרתי לה שגם לי כואב הראש ושאלתי אם שווה להחליף משקפיים, היא אמרה שרופא עינים אמר לה שאחרי הלידה (חודש, חודשיים) העיניים חוזרות לעצמם אז אין טעם.
אם יש לך משקפיים יכול להיות שגם הכאבי ראש שלך נובעים מהסיבה הזו
תרגישי טוב!

מחשש לסכרת הריון.שיהיה בהצלחה!

יש לי משקפיים ובאמת אתמול לבשתי עדשות שכבר הרבה זמן לא הייתי עם העדשות,‏ אולי באמת הסיבה...

התקשרתי אתמול בלילה כמו שיעצתם לי כאן למוקד אחיות וקבעו לי תור להיום בבוקר למעקב,‏ וב'ה הכל היה תקין,‏ תודה רבה לכל העוזרות והתומכות ‏:‏) ‏
עוד שאלה קטנה,‏ ממעקב אצל אחות שזה כולל לחץ דם וב.שתן,‏ אפשר היה לדעת אם יש רעלת הריון וסכרת הריון או שצריך ב.‏ דם בשביל זה?‏

ע"פ בדיקת שתן היה אפשר לדעת על רעלת/ סכרת.

של ה100 צריך

את העיסוי אכן מבצעים בנרתיק, אבל ממש בפתח (בחלק החיצוני, "בכניסה"), ולא בעומק כמו הבדיקות...

 

האם זה עוזר- ככל הנראה כן

 

אפשר להישאר עם השמן (שמן שקדים). קחי בחשבון שזה שמן, ולכן עלול להכתים בגדים...

 

בהצלחה!

ובשעה טובה!

 

זה ממש עזר לי לא הגיע לתפרים (אחרי הלידה הראשונה שהיה סיוט)

חשוב מאוד להקפיד על זה כל יום אני הייתי עושה 2 דקות באמבטיה

ולידה ראשונה יצאתי בלי תפרים וחתכים. 

את עיסוי הפרינאום ל א !!! עושים בתוך הנרתיק, אלא ממש רק בפתח, ובעיקר למטה, ברקמה המחברת בין הפרינאום לרקטום.
בהצלחה!

לא מבינה את המושגים של הפרינאום והרקטום. אז בערך בוואקום הזה (סליחה על התיאור) לפני הכניסה ממש לתוך הנרתיק?

מנסה לכתוב בעדינות-
בין הנרתיק לפי הטבעת ישנה רקמת עור, שאותה חותכים כאשר מבצעים חתך חיץ בלידה. לכן, אם ברצונך לנסות להמנע מתפרים, עלייך להרחיב ולהגמיש את הרקמה הזו עד כמה שניתן.
צריך לעסות היטב עם שמן (שקדים) וללחוץ עם האגודל כלפי מטה כמה שניתן, ע״מ להרחיב את האזור. בהצלחה!!

לא נכנסים פנימה בכלל?

לק"י

לא עשיתי עד עכשיו..
יעזור לי לעשות בשבוע 40? (מקסימום, להזיק זה לא יזיק..)

לק"י

כי אני כבר יכולה ללדת..

מקס׳, יהיו תפרים. זה ממש ממש סיוט, אבל המון חוות את זה בלידה ראשונה. בלידה שניה הרבה פעמים ממילא אין צורך בתפרים, ולכן כל השיטות יותר יעילות...

(זה היה קיסרי חחח)

 

ואני כותבת את זה סתם כי תזכרי שהכול השתדלות וצריך בעיקר להתפלללללל

אני עשיתי קצת.
היה נראה שזה עוזר, יכולתי למתוח יותר ויותר מפעם לפעם.
הלכתי למישהי שתעזור לי והיא אמרה שאני מאד גמישה ורוב הסיכויים שלא אצטרך חתך.
ובסוף הייתה לידת ואקום, שבה עושים חתך מראש בכל מקרה..

אז תנסי, ותתפללי, ותדעי שהקב"ה מתכנן לנו בסוף הכל.

אני הקפדתי ובהרבה סיעתא דישמייא וסיוע של המילדת ובעיקר בכך ששפכה שמן שקדים בזמן צירי הלחץ לא נחתכתי,

אבל ממליצה לך באמת אולי לנסות גם נרות שמן הלילה-תפקידם גם לרכך-במקרה שהעיסוי לא נעים לך או בנוסף לעיסוי.אני לא שתפתי את עצמי.ובאמת בזמן הלידה לבוא עם שמן שקדים למקרה שהמילדת לא הציעה לך תבקשי ממנה.

ממליצה על איזי דרייב ממש!

זה מה שידוע לי

לחמם-בתוך כלי עם מים חמים ולנער קצת בצורה מאד עדינה. לא לשקשק

 

הכי בריאותי להתייעץ בעניין עם יועצת הנקקה היא בטוח תסייע לך.

אני ממש לא אוהבת את כל הרעיונות האלה...
ואני טוענת שזה גם לא עוזר. אם את מחליטה שאת באמת גומלת אותה, היא תקח בקבוק.
גם אני נאלצתי לגמול עקב כך שנכנסתי להיריון, ובני לא רצה מטרנה... כל פעם שרצה הנקה- הצעתי לו בקבוק במקום. הוא בכה, היה קצת קשה, אבל אחרי פעמיים הוא פשוט הבין שזה המצב עכשיו ואין מה לעשות... הוא לא יישאר רעב הרי... (אני מודה שהוא היה יותר גדול, אבל לא נראה לי שבנושא הזה זה כ״כ משנה...)
כשהיא יודעת שיש תחליף (אמא...) ברור שהיא לא תסכים... כנראה היא מסוג הילדים שא״א איתם הנקה חלקית ואולי כדאי לך לגמול אותה לגמרי וזהו, כמה שזה קשה!!! (לי היה ממש קשה! אבל למען ההיריון ולמעני, שלא אקרוס, גמלתי. וב״ה...)
בהצלחה!!!

היא תיגמל מהנקה, תתרגל לסוכר, ושוב גמילה- הפעם מהסוכר...?
לדעתי זה סתם יקשה עליה יותר, בנוסף לזה שהסוכר לא בריא.
אל יאוש, גם אם יהיה לה קשה היא תתרגל, לא יהיה לה ברירה. תהיי חזקה.
המון הצלחה!

תוסיפי דייסה יש כל מיני טעמים

ההרכב של הפורמולה אמור להיות מאד מחושב בהתאם לצורך של תינוקות ולא הייתי משחקת עם זה.

 

מה גם שממילא המטרנה מתוקה יותר מחלב אם ככה שזה לא נראה לי העניין

זאת לידה ראשונה ואת לא יודעת איך תגיבי, יתכן מאוד שמבחינה רגשית תצטרכי איתך מישהו.

בנוסף, הלידה יכולה להיות ארוכה מאוד, והצוות הרפואי לא נמצא כל הזמן בחדר, ואם תצטרכי משהו או יכאב לך נורא ותרצי שיקראו לצוות הרפואי לא יהיה מי שיעשה את זה.

לי קשה מאוד מאוד לדמיין לידה לבד, במיוחד ראשונה.

 

לא יודעת מה הפתרון בשבילך, ואולי זה סובייקטיבי, אבל זו דעתי.

בהצלחה!

התכוונת שמרגע שתגיעי לחדר לידה עד הלידה עצמה הוא בכלל לא יהיה נוכח?! מאמינה שלא התכוונת לכך.

אם התכוונת אחרת, אז הוא יהיה לך לעזר. ממליצה לכם להחליט על דגשים שחשוב לך שיהיו, והוא יהיה ה"דובר" בשמך..

גם עצם התמיכה הנפשית היא חשובה..

והוא יכול לעזור גם מעבר לכך. לקרוא לאחיות, לבקש כוס מים..

אם כך הוא המצב, זה אומר שאת לא לגמרי לבד ויהיה בסדר

 

בעלי נמצא איתי כל הזמן, כל הלידה כולל הכל, ואין מצב שלא!! למרות שגם אמא שלי באה ונמצאת איתי בהכל, אני לא מוותרת עליו!!
לידה זו גם חוויה מאוד רגשית ואותנו זה מאוד חיבר וקירב החוויה הזו...
ממליצה מאוד לבוא עם מישו!
בהצלחה ולידה קלה בע״ה!

תסבירי לו- אין שום אשה שיכולה להיות איתי.

תן לנו הדרכה איך הבעל כן יכול להיות ומה כן מותר לו לעשות.

 

אני לא יודעת מי הרב שלכם ולפי מה הוא פוסק, אבל לפי רוב השיטות אין בעיה שהבעל יהיה נוכח בלידה עצמה- כשהוא עם הפנים לפנים שלך ועם הגב לכל השאר. 

 

אין סיבה שתהיי לבד בלידה, זה מצב לא קל ומצריך המון תמיכה. במיוחד בלידה ראשונה.

זה לא מפחיד, גם אני עכשיו לפני לידה ראשונה (ז"א קודמת היתה בניתוח) ואמא שלי תשאר עם הגדולה שלי בבית.

ותכננתי ללדת לבד, רק עם הבעל באזור כמה שאפשר, וזה לא היה נשמע לי כ"כ נורא. אני מאמינה שהצוות הרפואי מקסים ודואג ליולדות ואם צריך משהו מעבר הבעל בסביבה.

אצלי ספציפית ההורים שלי החליטו לשלם לי על לידה פרטית אבל אני מעצמי לא הייתי משלמת את זה.

המון בהצלחה!!

בלידה פרטית המיילדת/הרופא מתייחסים באופן אישי ליולדת ונמצאים איתה כל הזמן. בלידה פרטית היולדת בוחרת מי יילד אותה.

כשמגיעים סתם ככה לבית החולים - אי אפשר לדעת על מי ניפול, ואי אפשר להבטיח שהצוות יהיה קשוב לצרכים שלנו.

(אני מדברת מניסיון בשני המקרים).

שאני לא הייתי לוקחת פרטי מעצמי. ועדיין מעדיפה ללדת רק עם בעלי.

לידה זו חויה נפשית לא רק פיזית.יש רגעים של פחד,של לחץ..צריכים בהם חיזוק,עידוד ,מילים טובות.אין לך מושג כמה זה
משמעותי.
באותו זמן את לא במודעות
הרגילה שלך.את לא מסוגלת למצוא לבד את הכוחות.
גם עזרה פיזית זה חשוב.וזה לאו דוקא עיסוי.רק שהיא תציע לך לשנות תנוחה או תזכיר לך לנשום זה עוזר.

והכי משמעותי זה שלא תרגישי לבד.
לדעתי זה שווה כל שקל.
היתי מוותרת על הקורס.אפשר לקרוא לבד.
ויש גם דולות בסטאז'.

אני לא היתי שורדת לבד.

שלא להיות לבד.
אם אין בת משפחה או מישהי קרובה אלייך-
ממליצה לך למצוא דולה טובה שתלווה אותך ותסייע לך בזמן הלידה, זמן מיוחד.
בהחלט צריך תמיכה ועידוד, במיוחד בלידה ראשונה, ולעיתים גם עזרה מעבר לתמיכה.
שה' יתן לך עצה טובה,
לידה קלה!

ואני כן חושבת שנוכחות של אישה בלידה הראשונה היא חשובה.

את לא יודעת כמה זמן יקח, איך תרגישי וכד'.

הרבה פעמים יש למיילדת כמה יולדות- והיא לא איתך כל הזמן. ומה יקרה אם פתאום את חייבת מישהי לידך והמיילדת לא נמצאת?

הרבה יותר מרגיע שיש מישהי איתך כל הזמן- את מפנה אליה את כל הבקשות, אם צריך לקבל החלטות- היא יכולה לעזור לך כי את לאו דווקא עם שיקול דעת רגיל, היא יכולה ללוות אותך לשירותים  או לחכות לך מחוץ למקלחת לתמיכה.

וזה בלי לדבר על עזרה פעילה בזמן צירים- מישהי שתלחץ לך איפה שצריך, שתנגב את הפנים.

בקיצור- בהחלט כדאי.

 

ולגבי בעלך- אני לא יודעת לפי מי אתם פוסקים אבל נראה לי שמבחינה הלכתי אין שום מניעה שהוא יהיה איתך, גם בלידה ממש. נכון שצריך לבחור מיקום וכד', אבל בעלך יוכל לתת לך עזרה ועידוד שאחרים לא יוכלו לתת לךץ

אלא אם כן בדיוק יש שקט במחלקה והמילדת כל כולה איתך.

אני חושבת שיולדת צריכה תמיכה  לא רק בלידה הראשונה.

כתבתי שאין.

לוקחת לתשומת לבי.
ומה דעתכן אם אקח דולה אחרת ולא זו שעושה לי את הקורס?
איזו התלבטות ה' שיעזור.

כדאי להשקיע כל פרוטה בשביל לא להיות לבד.

(זה חשוב לא פחות מהשקעה בציוד אסתטי לתינוק.)

כדאי לדבר מראש על כך שיהיה זמן שבו לא תרצי שום מגע ושום דיבורים.

אבל חשוב לא להיות לבד.

אחותי הייתה אמורה לבוא איתי ללידה, אבל ברגע האחרון היא לא יכלה. הברירה היחידה שהייתה לי, זה שגיסתי תבוא. לא חלמתי שגיסתי תהיה לידי בלידה. זה היה נראה לי הזוי וממש לא מתאים לי. אבל זה היה עדיף מלהיות לבד.

את לא מחויבת אליה

 

הבעל אולי לא יכול לגעת אבל בהחלט יכול לעשות הרבה דברים אחרים:

לעמוד לידך ככה שהוא לא רואה איברים מוצנעים ועדין להיות שותף איתך

לדאוג לעזרה רפואית

לדאוג לניירת רישום

לעודד ולחזק במילה טובה

תבדקו עם רב מהי רמת המגע המותרת לשם עזרה רפואית.

אמא שלי כן היתה איתי.

לא כדאי ללכת לבד.

הכל יכןל להשתנות בהרגשה.

יכולה להעיד על עצמי שדודה שלי ממש רצתה להיות איתי (דודה ממש קרובה) ואמרתי שאין סיכוי.

בפועל היא הגיעה והצילה אותי לגמרי.

בקיצור- לדעתי כדאי לקחת דולה במיוחד אם אין אף אחד אחר.

בשערי צדק היה וילון וכשהיה צריך פשוט הסיטו אותו 

אבל חוץ מהבעל צריך עוד מישהו שיכול להביא לך דברים וכו' מה שהבעל לא יכול לעשות

זה יכול להיות אפילו אבא שלך אם יש לך איתו קשר טוב 

 

בלידה ראשונה וגם בשניה ושלישית.

וזה הספיק לי. הוא ישב לידי, עודד אותי ותמך בי.

בשעת הלידה עצמה הוא עמד כשגבו מופנה, וגם ככה בשעת הלידה את כל כך מרוכזת בלחיצות ובכאבים שאת לא צריכה אף אחד חוץ מהמיילדת.

הלחיצות הוא יוכל לעמוד בכניסה לחדר או מאחורי וילון.
אם אמא לא יכולב להיות בזמן הלידה תקחי חברה טובה מישהי שאת סומכת עליה שתעזור לך.כי בדכ צריך עזרה פיזית. לא הייתי נכנסת לחדר לידה לבד.המילדת לא תמיד צמודה אליך אם הלידה מתעכבת.מאוד חשוב עוד מישהו.בהצלחה

ב"ה הלידות לא היו ארוכות מידי והמיילדות היו ממד נחמדות.

 

אם אין בו חומרים כימיים כמו שאמרו פה בענין...

היתה טעות בעלון מידע של המשחה ולכן הורידו ושינו הכל.

אף פעם לא השתמשתי במשחות האלה. ילדיי לא נזקקים לזה ב"ה.

תודה!!! :*

 

 

ולא חייב להשתמש בכל הכימיקלים הללו..

 

יש משחה מצמחים שנקראת קמומילו ג'ל

הפיצית ממש אוהבת אותה

והיא אכן עוושה את העבודה

 

אפשר למצוא אותה בבתי המרקחת הרגילים.

 

אז למה מגיל כ"כ קטן להעמיס עליהם רעלים???

מה זה קמומיל ג'ל?

הוא אכן נהנה להתלקק...

אבל כשהטעם מסתיים, הוא סובל כאילו לא שמנו 

בלי קשר מה דעתי האישית - הייתי מתנסחת אחרת במקומך.

ותודה על ההמלצה למשחה. (עד עכשיו לא יצא לנו להצטרך, אבל אם מצטרך - הלוואי שלא - אזכור אותה בע"ה).

אותו לחלב טרי יותר באותה טמפרטורה-אוכל להקפיא את שניהם יחד?

אם מערבבים יחד אז הולכים לפי התאריך של המאוחר מבנהם...
בהצלחה!

לפני שנותנים.. להריח/לטעום..

אם דחוף אז במים חמימים..
אפשר 24 שעות במקרר אאל"ט...

לצערי אני לא מומחית.. מקווה שיענו לך במהרה המנוסות ממני.
אבל רק שתדעי שממש יבש בימים האחרונים ואני חושבת שזה משפיע על כל הגוף. ( המרפקים שלי קשים ויבשים למשל..)
כשאני שמה קרם אחרי המקלחת. בימים היבשים במיוחד אז אני מורחת גם לנולין ..כדי שלא יהיה...
(סבלתי מזה מאוד..בתחילה. אז עכשיו אני נזהרת.)
ממליצה לך לאמץ.

ומזדהה עם הכאב, מקווה שיעבור מהר ובקלות!
רפואה שלימה!

תודה רבה.

לאו דוקא אם זה כל התסמינים יחד- זו פטריה. לגבי סדקים ופצעים- אולי שיניים שלה גורמות לזה..

אצלי אמנם זה הריון ראשון, אין לי עוד כ"ה הרבה ניסיון, אך הכי כיפי מבחינתי- לבשל דברים טעימים ומיוחדים... נכון שזה לא שמותר לאכול הכל בהריון ולא לפחד מהשמנה, אבל בכל זאת- אחרי הלידה עם ההנקה הבנתי שעניין האוכל יותר בעייתי ולכן כדאי לנצל את הזמן שאפשר להנות ולאכול מה שרוצים (כמובן בכמות מוגבלת).

דבר שמעצים את הזוגיות- דבר קטן האמנם שבשבילי הוא גדול: לשבת על הספה, ולהרגיש ביחד את תנועות הבטן... ושבעלי מלטף לי את הבטן ומדבר אליה...

טיפ להקל- אני גם צריכה, אבל דבר קטן שמאד עוזר לי: שאני מבשלת, אני יושבת על כסא! (אם מבשלים על השיש זה בעייתי אבל אני פשוט עברתי לשולחן בסלון ושם אני מבשלת הכל... אין יותר עמידה בבישול...)

בהצלחה!

ראשית, שיהיה לך בשעה טובה! בשמחה ובקלות.
ולשאלתך-
מה שמשמח אותי- להתפלל ולומר תהילים. זהו דבר שב״ה מרענן את ליבי, מחדש כוחות, ומשמח את ליבי.
לשמוע שירי משמחים גם קצביים וגם שקטים ועמוקים.
וגם.. לקנות לעצמי בגד יפה ..(:
בשורות טובות לכולן!!

אני זןכרת כשהייתי בתשיעי- נכנסתי לבריכה ביתית (לא גדולה.) וזה פשוט הקל מהכובד.

בחרנו תאריך- היום בחודש שבו התעברתי. וכל חודש  עושים ביום הזה כמו ליל מקווה...

ז"א, אני מתארגנת, מסירה שיער בכל הגוף, קונה בגד נחמד וכו'

בעלי מכין לנו ארוחה רומנטית, איזה משחק זוגי, קונה לי משו נחמד

שנינו חוזרים הביתה מוקדם.

ממש כיף!

להזיז ספריות, מיטות צעצועים של הילדים וכו'
לפנות דברים מיותרים לזרוק זבל וכאלה.
לקרוא עוד ועוד מידע לקראת לידה ולהתכונן ללידה.
לאכול בלי להקיא. זה ממש חידוש מרענן!
בזוגיות-לדבר על עצמינו ולא על התנוק או ההריון. זה פשוט לא מעניין אותו.
בבית-מה שקשה-דוחה או משאירה לבעל.
בהנאה מהשלב!

בהיריון אני ממש מתפנקת על בעלי.  לא הייתי בהיריון כבר חצי שנה אז כבר לא זוכרת במה, אבל אין ספק שהתקופות של היריון הן הכי יפות וכיפיות (כמובן חוץ מהקטע של הבחילות וזה) אצלנו במשפחה . וזה היה ההיריון השלישי שלי

 

 

ולקבל טיפול עיסוי. שלי טוב לכל הבית טוב.

1.להשקיע בהכנת אוכל טעים

2.להתפנק במעדן/שוקולד/משהו טעים (יש הרב חשקים.. )

3.להנות מתנועות העובר ולקרוא כל שבוע איך הוא מתפתח

4.לצאת מידי פעם ביחד עם הבעל.

5.לקנות בגדים חדשים כל כמה חודשים,מה לעשות שכל פעם הבטן גדלה יותר..

 

ולגבי טיפים לתפקוד בבית:

להיעזר כמה שאפשר בבעל,

אם יש דברים מסויימים שקשה לך שהוא יעשה,

אצלנו זה שטיפת כלים ושטיפת בית.

 

להכין אוכל בכמות שתספיק לכמה ימים

ולהקפיא אוכל כמו קציצות,עופות וכו'..

 

בהצלחה ושיהיה בשעה טובה,בכיף ובקלות!

שימחתם וחידשתן אותי.

שתזכו לגדלו רק באושר, בריאות ונחת!!

שתזכו לגדלו בנחת,בריאות ושמחה..

שיהיה בבריאות ובשמחה!

טוב מאוחר מלעולם לא....

אם הוא לא רגיש אפשר גבינה (גם על לחם)

יש עוד. רעיונות?

מה שאסור זה דבש וחלב ניגר (עד גיל שנה) את כל השאר מותר לפי הכללים..(כל דבר חדש בנפרד וכו')

לדעתי עדיף להמנע, בטח עכשיו בחורף, זה מאוד מגביר ליחה וכו׳...
וגם, כל מוצרי החלב מפריעים לספיגת הברזל ולכן כדאי להמנע. אני חיכיתי עם כל החלבי עד אחרי גיל שנה. אם מאוד קשה אז אולי אפשר לתת מעט, אבל לא בכמויות...
בהצלחה!

ביצה וגבינה זה לא ממש משביע

אבוקדו

דייסת שיבולת שועל עם שקדיה

תמרים רכים מעוכים

ירקות טריים, בפומפייה..

קצת לחם

טחינה

דייסה

פשטידות עם כל סוגי הירקות , קציצות דגים טחונות , טחינה עם אבוקדו , סלט מגורד , פסטה מלאה ברוטב.

מאיזה גיל מותר ביצה?
בכלל. איפה אני מוצאת כת הרשימה/טבלה של מה מותר באיזה גיל...

בן8חודשים בעוד יומיים. ואוכל רק פירות,ירקות,וחזה עוף. טחונים כמובן. כי עוד אין שיניים.

תודה מראש.

כמובן לפי היכולות אכילה של הילד מבחינת המרקם וכל פעם לנסות משהו אחד לוודא שהילד לא רגיש...
דברים שצריך לשים לב במיוחד לגבי רגישות- בוטנים(במבה), חלב,סויה,ביצים,פירות מסוימים,גם רגישות לשומשום(טחינה) היא מהיותר נפוצות,דגים...

אם יש לך כוח.

(הוא כל הזמן מצונן ברמות שונות... )אבל הייתה תק׳ החורף שהיה ממש מצונן, משתעל וכו׳ והרופאה אמרה להפסיק את המטרנה...
זה חלבי, וחלבי ידוע כמגביר ליחה...

היא פחות בריאה ושמעתי שלבנים במיוחד

לדעתי עדיף את הליחה

הילד שלי עבר לצמחי הרופא אמר שזה ממש לא נורא

(הוא ממש אלרגי וחלבי עושה לו שלשולים נוראים)

אני עברתי על דעת עצמי-( אחרי פליטות מרובות מאוד!!) וכאן בפורם בנות אמרו שזה מנש לא כדאי. אז שאלתי את הרופא, והרופא אמר להפסיק עם הצמחי. ולנסות קודם. ׳מופחת לקטוז׳.
לנו זה עזר.
-מסקנה. באמת כדאי להתייעץ עם הרופא.

בהצלחה! בשורות טובות!!