פורום הריון ולידה (עמוד 4738)

מרק טחון (אפשר גם עם בשר או עוף)

אפשר להכין לבד- יותר זול, בריא וטעים. אצלנו זה לפעמים הפך לארוחת ערב משפחתית.

חוץ מזה- בגיל 7 חודשים אפשר גם להתחיל לתת מזון אצבעות(פסטה,ירקות...)

אני מכינה דייסת קוראים.

בריא מאד וטעים.
עם בלנדר מקל זה כלום עבודה, ואפשר להקפיא בקופסאות ח"פ קטנות ולהוציא אחת כל יום.

רק לשים לב כי לפעמים בהתחלה חלק נדבק להם לחיך העליונה.

בריא ומזין.

בהריון הקודם ראו שאין דופק ולא התפתח..ידעתי שצריכה לבוא הפלה טבעית ואם לא לעשות משהו..זה עניין בראותי לדעת מה הולך לך בגוף..

איפה התפתח העובר- ברחם או חלילה מחוצה לו..

אני פשוט בהכחשה

ולא ח"ו מחוץ לו שזה מאוד מסוכן, שיש דופק (אם כי לא תמיד בשבוע הזה רואים ולכן כדאי לחכות לשבוע 9-10) ובכלל שהכל תקין ובמקום.שיש שק הריון...

ואני גם ב21 בדיוק היום

אל תדאגי... עוד נרגיש בע"ה.. יש כאלה שלוקח יותר זמן...
21-12 זה הזמן להרגיש תנועות..
ומעקב תנועות זה משבוע 24...

אני גם ממש רוצה כבר להרגיש... מקווה שממש השבוע...!!

שבוע טוב חמודה
מבינה אותך מאוד.. אני גם במצבך..

בד"כ בהריון ראשון ועם שליה קדמית לוקח יותר זמן להרגיש...אבל את תמיד יכולה לשאול את הרופא מעקב..

באמת מצאת את השירשור הנכון לכתוב בו את זה....<צ>

בתקווה שזה בסדר

 

כשלוקח יותר זמן עד שמתחילים להרגיש תנועות, מאוד מצפים ומחיכם לזה. רוצים שזה יתחיל כבר. זה לא משהו שאפשר לזרז אותו, ובכל זאת, מאוד מחכים שזה יקרה כבר.

באופן טבעי, במצב כזה מרגישים קצת קנאה לפעמים במי שמרגישה תנועות בשלב מוקדם יותר ("למה היא כן ואני לא?"), או שזה סתם גורם יותר צער לשמוע שהיא כבר מרגישה תנועות ואני עוד לא.

 

לכן, בשירשור שבו בנות משתפות בקושי שלהן שהן עוד לא התחילו להרגיש תנועות והן בשבוע 21-22 כבר, לשמוע שאת הרגשת כבר בשבוע 17 זה נשמע קצת "לעג לרש", במחילה, גם אם זו לא כוונתך.

 

אישית, גם אני התחלתי להרגיש בוודאות רק בשבוע 22. היריון שלישי, שליה קדמית.

הבנות בפורום זה רגישות יתר על המידה ... אפשר להבין הורמונים..

אני בשבוע 22 ורק משבוע שעבר בערך התחלתי להרגיש קצת תנועות לפעמים אבל לא מרגישים עוד מבחוץ... זה תלוי כנראה באמת במיקום השליה וכו'... פשוט כנראה צריך לחכות עוד קצת בסבלנות (למרות שזה ממש קשה )

אין מה לדבר על להרגיש מבחוץ בשלב הזה.
יכול גם להיות שאת מרגישה "מבפנים" ולא מזהה שאלו תנועות.
אצלי לפחות, עם שיליה אחורית, הרגשתי רק "דגיגים בבטן" בשלב הזה. לא יודעת איך זה עם שיליה קדמית.
זה משהו שקשה לזהות, גם לי לקח איזה שבוע להיות בטוחה שזה זה..
אולי זה תלוי גם בכמה את רגישה בבטן בכלל, אולי גם בשומן באזור הבטן, בקיצור אין מה לדאוג.

מעקב תנועות מתחיל בשבוע 24.

עד אז יש כאלה שלא מרגישות (במיוחד אם יש שליה קדמית, את מעט מלאה, הריון ראשון...)

עשית כבר סקירה מורחבת? או שיש לך בקרוב?

זה כיף ללכת ואז רגועים שאין בעיה עם העובר ובהמשך גם תרגישי.

בלי לחץ!

איזה בושות שאני לא זוכרת! הרי הייתי שם לפני כמה שבועות! טמטמת הריון כנראה.

מה שכן, לא צריך ממש להילחץ בשבועות האלה.
רק משבוע 26-27.
כך אמרו לי במוקד מכבי אחרי שהגעתי פעמיים בשבועות 22-24.

אני הרגשתי רק ב-22, ככה שממש אין מה לדאוג, את עוד תרגישי את זה מצוין!!!

הם מציינים בחלבון העוברי

אם אין- לא כותבים כלום

 

לפי מה שאת מתארת התוצאות היו תקינות ולכן לא כתבו לך כלום

לגבי ציסטות במוח- שכיח מאוד, אם אני לא טועה נמצא ב-5% מהעוברים הבריאים וחולף עד הסקירה הנוספת.

 

בעיקרון המכלול נראה בסדר גמור ונדיר (מאוד!!!!) שיש רק ציסטות במוח בטריזומיה 18, ברוב מוחלט של המקרים יש ממצאים נוספים באולטראסאונד וכמו שכתבתי זה ממצא מאוד שכיח בעוברים בריאים (5% זה נחשב הרבה בעולם האולטראסאונד)

 

בהצלחה

ואם יש לך עוד שאלות תשאלי אנסה להסתכל מאוחר יותר

 

אני מחפשת איפה כתוב את הטווח התקין שצריך לצאת בתוצאות!!ומה מהספרים האלה יכול להעיד על טריזומה 18...(אני 5 שעות דביקה לאינטרנט ולא מוצאת...אני כל כך רוצה שהכל יהיה תקין..!!!

אם יש חשש לטריזומיה 18 מציינים את זה בתוצאות בנוסף לסיכון לתסמונת דאון

אם אין חשד סטטיסטי הם לא יכתבו את זה בכלל!

פשוט לנסות ליישם למרות כל הקושי 'תחשוב טוב יהיה טוב' זה מאוד מאוד חשוב כי כמו שרבי נחמן מברסלב מלמד אותנו שלמחשבה יש כוח מאוד מאוד חזק, והמחשבה יכולה להשפיע לכאן ולכאן, תנסי נשמה טובה אני בטוחה שהכל יהיה בסדר ותבשרי לנו בשורות טובות

אבל-

לא חייב לחכות לסקירה מאוחרת. יש סקירה מןקדמת היום בהשתתפות קופות החולים.

את יכולה לעשות את זה. ויד אז לקבוע תור דחוף לרופאה ולדבר איתה שתסביר לך הכל.

וזאת גם היא שאמרה לעשות את הבדיקה...

אם לא כתבו סימן שזה בסדר (סטטיסטית)

אני במכבי.. אבל בעיקרון סתם שתדעי (אם זה משנה לך) שסקירה זה לא וגינלי..

בכולופן אאל"ט שבוע 18 זה קצת גבולי..

סקירה מאוחרת עושים משבוע 20 או 21.

אחת מהן ד"ר רחל מנדל- מעולה! נחמדה מקצועית רגועה מאוד

תחכי איזה חצי שעה שתירדם ממש טוב ואז תעבירי

אבל אל תהיי במתח בגלל זה.. קל לומר כמובן..
תשתדלי להנות מהחיים בינתיים, בהריון קשה יותר להסתובב ולבלות..

לא מעט זמן, מבינה כל רגש שצף ומבעיר את הרצון להיות אמא או הריון שוב בלי קשר לכמה ילדים יש..כבר

רק מי שהמתינה יודעת לליבך..

וזה יבוא המתנה שלך תגיע!

היא תבוא!

 

כל כך כאב לי על ההודעה שלה, שזה ממש העציב אותי...

 אין לי מילים שאוכל לנחם את הפותחת. אני מאחלת לך שתיפקדו במהרה בזרע של קיימא

 

עשיתי כל מיני סגולות ותפילות אכלתי דודאים וכו'

אי אפשר להצביע על משהו ספציפי שעזר אבל נראה לי שתרומה לאגודת אפרת מזרז היטב

תודה רבה לכל המחזקות והמברכות . אתן מקסימות!! שיהיה בשורות טובות לכל המצפות ״ישועת ה׳ כהרף עין״.

רואה שינוי בכמות החלב. כי אם זה כבר עבר, או משתפר, לא צריך לנתק רק כי "הומלץ" מנגד עכשיו כשכמויות החלב גדולות, קשה להבחין האם כמות החלב קשורה דוקא ליניקה שלה. יתכן שלא ולכן היא מסגלת לעצמה הרגלים שגוים שעלולים לפגוע בהנקה.. לכן המלצתי היא כן לראות מומחה. בהצלחה!

זה משמעותי גם להנקה וגם אחר כך לדיבור.

כך שיתכן שמומחה טוב ימליץ על ניתוק גם אם אין בעיות בהנקה,

כדי שלא יווצרו קשיים בהגיה של אותיות מסוימות.

ויתכן שיגיד שזה אכן לא יפגע לא בהנקה ולא בדיבור ואין סיבה לנתק....

אני הייתי אצל רופא והוא אמר שאם זה לא פוגע בהנקה אז אין צורך לחתוך.

אבל צריך לשים לב האם כשהיא מוציאה לשון זה חצי עיגול יפה.

אם לא אז כן יש צורך לחתוך

 

מומחה גדול בתחום הזה. הוא יגיד לך אם כדאי לחתוך או לא והוא גם עושה את זה במקום. 

זה פצע אותי מאוד ולכן הרופא הסכים לבצע ניתוק.

דיברתי איתו היום בטלפון על זה כי קיבלתי מלא המלצות עליו והא אמר שזה יכול לגרום הרבה בעיות בעתיד. ולכן ממש כדאי שאקבע תור ואגיע... ואני עדיין מתלבטת...

ההבדל הפעם בהנקה שבאמת אני לא מרגישה גדושה כמו אחרי הלידות הקודמות.... ותמיד היו לי מלא טפטופים והפעם כלום... אבל אני עדיין מרגישה שהיא אוכלת טוב.

הוא ניתק לשון לשתי בנותייי בגיל כמה ימים. אצל הבת הראשונה הניתוק עבר בקלות וחל שיפור ניכר בהנקה תוך ימים ספורים, אך לגבי כל ההקשר שהוא עושה לעניינים נוספים כמו דלקות אזניים וכו'... אני בספק מאוד גדול כי ניתוק הלשון לא מנע דלקות אזניים אצל אותה בת. ולגבי הבת השנייה שעברה אצלו את הניתוק, כנראה שהוא לא היה אמור לנתק לה בכלל ועשה לה חתך עמוק שרופא הילדים שלנו הזדעזע... היו לה דימומים איומים ונסיגה גדולה מאוד בהנקה, עברנו ימים קשים מאוד בגלל זה ובסוף צמח לה מתחת הלשון מעין גולה שהיינו צריכים להסיר בניתוח ובחסדי שמיים ואחרי הרבה תפילות ודמעות זה נעלם. לא הייתי חוזרת לשם... ואני לא חושבת שמגיע לשם איזשהו תינוק שהוא לא ממליץ על ניתוק, כל מי שנכנס אליו בסוף עובר ניתוק...

מי זה פרופ' יודסין? איפה היוא נמצא?

אשמח מאוד לשמוע עוד חוות דעת אם משהי היתה אצל פורר. דיברתי איתו בטלפון ובלשון המעטה לא התלהבתח ממנו...

וגם לי יש תחושה שהוא מנתק בלי לעשות חשבון

אולי לשון קשורה יכולה לעשות בעיות שלא נראות קשורות

(לפי הסיפורים שקראתי שם- כלללל דבר יכול להיות בגלל זה..)

אבל בוא נחכה ונראה מה קורה..

 

ובכלל- אפשר לעשות את זה בבית חולים נראה לי בחינם אז למה ללכת אליו ולשלם?

לדעתי יש לו דעות רפואיות קיצוניות ושונות (נוטה לטבעי)

 

מצד שני- ברפואה לא כ"כ "שמים" על הנושא של לשון קשורה

ואולי עדיף ללכת למישהו שינתק גם אם אין צורך מללכת למישהו שלא ינתק גם אם יש צורך..

אכן כן, הוא מנתק לכל תינוק שנכנס ואצלנו הרופא ילדים כעס עלי שלא הבאתי את התינוקת קודם אליו כי גם הוא מנתק במרפאה עצמה וללא תשלום. כך ששוה לשאול את רופא הילדים ולהתייעץ ולא לנתק בכל מחיר, מניסיון כואב... מה גם שלצערי ההקשר לדלקות אזניים וכו לא הוכיח את עצמו הבת הגדולה יותר עברה ניתוק לשון וכבר פעמיים עברנו איתה גם ניתוח כפתורים, כך שזה לא פותר... וכשסיפרתי לו את זה אמר שהייתי צריכה להביא אותה לניתוק לשון נוסף כשהחלו בעיות האזניים...

ותודה על הסוגריים האחרונים,

זה ממש ממש יפה שחשבת על זה

 

מאחת שליבה נצבט בכל ההודעות על הנקה,

ובא לה להיות חלק מזה, ומתאפקת לא לכתוב הודעות בסגנון מקנא

ולתת לכן להנות מזה בשקט

 

אז- תודה על המקום לפרוק את זה, וסליחה שלא הגבתי על העניין עצמו..

במשפחה שלנו הוא היחיד שלא הצטנן (אני הייתי מתה שבוע, אבל הוא...)

קטונתי מלשפוט מי שיכול ולא רוצה

אני רציתי ולא הצלחתי

אם כן- ורידים באזור הזה בדר"כ לא מסוכנים ועוברים בלידה.

אם זה בצקת ממש- אני לא יודעת...

נראה לי מיותר..

דווקא אחרי לידה רוצים להיראות יפה וכיף שיש בגד חדש, זה עושה מצב רוח טוב.
אני קניתי פשוט עליונית במידה גדולה. לי זה היה טוב... וקניתי לי גם מטפחת חדשה מתאימה...
שיהיה בשעה טובה!

לרוב הבטן עוד לא יורדת כ"כ וצריך בגד שהיה טוב עליך באיזור חודש 6-7 תלוי מתי התחילה לצאת הבטן בצורה משמעותית...

יש לך בגד יפה שלבשת בערך בחודש חמישי? זה יתאים.

 

אולי תיקני עכשיו בגד במידה או שתיים גדולה משאת רגילה, ומקסימום זה יתאים להיריון הבא בעז"ה

ביום שהשתחררתי מהבית חולים הלכתי לקנות בגד

.. לא מבינה איך היה לך כח!
אבל אני לפני לידה ראשונה, אולי אגלה בעז"ה שזה לא נורא כל כך..

אני גם קונה באותו יום את הטיטולים ומה שצריך לתינוק.תאמת זה דווקא כיף

זה מה שהציל אותי בלילות ללא שינה האלה... ואז העייפות הגיעה... לקח עוד חודשיים להתאושש מהם ועדיין יש לילות קשים...

ככה איזה חודש אצלי אחכ העיפות מגיעה ובגדול..אני עוד בביח לא מסוגלת לנוח כמו
שצריך

של קרוב/ת משפחה ממדרגה ראשונה, אבל לברית? למה לקנות חדש? לובשים בגד חגיגי שכבר יש בבית...

מי ישמע מה הסיפור...קורה שגם סתם קונים בגד חדש לשבת..אז למה לא לברית?

זה מה שאני חושבת ומרגישה...אני לא רוטשילד... כל אחד עושה לעצמו סדר עדיפות מתי לקנות חדש ובעיניי זה מיותר.

לטעמי מאוד יפה לקנות בגד חדש לברית , כמובן אם יש אפשרות

זה לא הגיוני לקנות קודם כי אם זה לא יתאים.. סה"כ עוד יש בטן.

 

השאלה שלך היא האם צריך לדאוג כשיש חום אחרי החיסון??
כי זה נחשבת אחת מתופעות הלוואי
צריך לשים לב ולעקוב...
רפואה שלמה!

מעל מעלה מסויימת צריך לדאוג- לקחת לרופא/מיון (בגיל חודשיים האחות אמרה לי והפעם שכחתי, ולא ענו לי בטיפת חלב/מוקד אחיות)

אבל ב"ה ירד החום קצת אז נראה טוב (והוא שמח וחייכני )

הבנתי שאוטומטית נותנים מהסוג המוחלש. יש כאלה שמחליטות לתת מומת.מה השיקולים? אשמח לשמוע מניסיון שלכן..צריכה להחליט עד עוד יומיים

המוחלש בעייתי אם יש במשפחה אנשים עם מערכת חיסונית חלשה. אני מניחה שהמומת פחות יעיל (יותר סיכוי שלא יקלט).

אז אני מניחה שזה שיקול של יעילות לעומת סכנה

(כי לדעתי לא ישימו לב להודעה שלך )

עד שמגיעות הבחילות (או שלא..)

תודה על התשובות!

והייתי קצת נפוחה וזללנית עוד לפני שידעתי שאני בהריון..

נשמח שתעדכני!

ולו כדי לשלול מצב של הריון לא תקין.

אז דימום כזה- שהוא לא מחזור יכול להעיד על הריון לא תקין.

אני כותבת לך כי לי קרה לפני כמה חודשים- שלא הייתי בטוחה אם יש הריון או לא, וביום ה42, 43 התחילו להופיע כתמים מדי פעם, ואז אחרי יומיים הסתבר שזה היה הריון חוץ רחמי והיה לא נעים בכלל...

אז זהו, מאז כשאני רואה הודעות כאלה זה מדליק לי נורה אדומה.

אבל בבדיקה אצל הרופאה (אולטרסאונד פנימי) היא לא ראתה הריון. היא אמרה שאולי זה ביוץ מאוחר ויתפתח עוד שבוע בערך.

אז אני חושבת שאולי זה דימום השתרשות. יכול להיות? 

אני ממש מקווה שזה לא הריון מחוץ לרחם :/

בעז"ה תשמעי בשורות טובות

אם הופך למחזור רגיל,אם נפסק,אם מתגבר..

דימום השתרשות הוא בדר'כ מועט-יומיים-שלושה..ויותר דומה לכתמים מאשר דימום רגיל.

בהצלחה

או שהוא ממש נפסק ?

אתמול בלילה התפתלתי מכאבי בטן... היום קצת יותר טוב אבל עדיין כאבי בטן תחתונה סיוטיים.

לא יודעת מה זה?!

יכול להיות בלגן הורמונלי ויכול להיות כל מיני דברים.
אם גם האיחור שהיה וגם הכאבים הם לא המהלך הרגיל אצלך אז כדאי לבדוק.

הוא ענק..ממש מסיבי

במקום שהוא בין הכסא לבין הפלסטיק המסיבי

או באתר של החברה, אמורים להיות כל המדריכים.
אמנם באנגלית אבל וידאו אפשר להבין..

 (אני חושבת שפשוט זה נראה כך כי הבנות שמשתפות בתוצאות זה כאלו שיצאה איזה בעיה בתוצאות..)

בשני - החלבון היה גבולי

אבל בסוף הכול היה בסדר

שבאמת הרבה פעמים הבדיקות לא יוצאות "תקינות".
ובעצם, כולנו לא מושלמים..

אבל עשיתי את כל הבדיקות האפשריות. כי זה היה הריון אחרי הפלה.
ובעצם בסקירה המורחבת הרופא אמר שהוא לא רואה טוב משהו בלב. ושהוא ממליץ על סקירה נוספת.
בפועל הרופא-נשים אמר לי( בעדינות כמובן) שבגלל שאני מלאה/שמנה. אז הוא לא הצליח לראות. ועשינו גם סקירה נוספת שיצאה בסדר. ברוך ה!

בכלל לא חשבנו בכיוון של- אם מוצאים בעיה מה הלאה.. עשינו את הבדיקות כי ככה עושים..
וב"ה גם השקיפות כולל הבדיקת דם וגם החלבון עוברי יצאו תקינות לגמרי, עשינו רק סקירה מאוחרת כי זה מה שהספקנו..
אני נשארת בדעה שלי- כשמאמינים ב"ה ועושים את הבדיקות בלב רגוע, התוצאות רק יותר מרגיעות..

וכשילדתי זכיתי בילדה בריאה ללא שום מומים ודמיונות רופאים

ואילו הייתה איתנו במלקה מישהי שילדה תינוק עם ת.דאון 

הכל אפשרי

שערי שמים פתוחים לתפילות

וה' לא שולח ניסיונות למי שלא יכול לעמוד בהם

בשורות טובות והריון תקין

גם בשבוע 34 ומרגישה שם לחץ..

 

לדעתי אם כבר היית אתמול אצל הרופאה וראו שהצוואר ארוך וסגור אין צורך ללכת.

אולי בשביל הרוגע הנפשי,הייתי מתייעצת עם אחות.

בכל ההריונות (6)אני הולכת להיבדק כמה פעמים כי יש לי לחץ חזק אמרו לי שזה בגלל שהראש של התינוק מתבסס. אצל גם התינו תמיד נמוך, מה שגורם לי ללידות מהירות- זה בשביל להרגיע. אבל אם זה משהו שאת לא מכירה ואת לא רגועה כדאי להיבדק בשביל הרוגע הנפשי שהוא כ"כ חשוב.

שיהיה בשעה טובה. מחכה כבר להגיע לשלב שלך- אני שבוע 17...

אבל כאילו זה מרגיש לי אחרת, בכלל כל השבוע האחרון אני מרגישה כאילו אני עומדת ללדת (למרות שההריון הקודם הסתיים בניתוח בלי ציר אחד ככה שאני לא כ"כ יודעת איך זה מרגישים ללדת), מצד שני פשוט אין לי כח לשרוף עכשיו כמה שעות בחדר לידה, אולי אני ינסה לחכות לבוקר וללכת למוקד של הקופה.

ואמא מאושרת, מאחלת לך שזה יחלוף מהר ובקלות!!! לא שזה משתנה בשבוע 34, אני עדיין מקנאה באלו שב-38

אם הייתי בבדיקה ואמרו שהראש מבוסס כבר עמוק באגן, זה אומר שיש סיכוי שהלידה תתפתח יותר מהר? לידה ראשונה..

ככה שכדאי להיות מוכנה ליציאה לבית יולדות  מיד כשמופיעים הצירים

 

ולא האחרונה שמבקרות אצלו עדיין עם דימום...

זה מאוד חשוב ללכת לבדיקה הזו, והיו כאן שרשורים בנושא וסיפורים מפחידים שאם אפשר למנוע אותם- למה לא?

הגוף עבר משהו מאוד רציני וכדאי לוודא שהכל בסדר גם אם את מרגישה רגיל...

 

בהצלחה!!

תוכלי לקשר לי לשרשורים האלה שדיברת עליהם? או לכתוב כמה מהסיפורים האלה?

גם אני עוד לא הלכתי לבדיקה אחרי הלידה, ואני גם לא רוצה ללכת. רוצה לדעת אם אני חסרת אחריות לגמרי...

(והייתה לידה אחת שלא הלכתי אחריה לרופא, והריתי וילדתי אח"כ עוד פעמיים ב"ה ילדים בריאים).

1.את לא חייבת, זה בגדר ההמלצה

2.בודקים אם הכול נרפא כהלכה ואין שאריות שליה, ח"ו.

כל עוד דימום נמשך זמן סביר או שיש לזה סיבה מובנת ומיילדת דווחה על הוצעת שליה בשלמותה - אין סיבה לחשוש לשאריות השליה.

לאחר תום הדימום תחליטי אם את מעוניינת לעבור את הבדיקה. זוהי החלטתך. יש נשים שזה נותן להן סוג של שלוות הנפש, ויש נשים שזה רק מביך אותן סתם ומעצבן.

לא שזה אומר משהו, כל אחת עושה את השיקולים שלה.

אחרי אחת הלידות היו לי שאריות שלייה.
אחרי הלידה אמרו שהשלייה שלמה!
רק כשהרופאה עשתה אולטרסאנד היא ראתה את השאריות.
הייתי צריכה לעבור ניתוח כדי להוציא אותם (היסטרוסקופיה).

מעבר לסיכונים שיש לשאריות שלייה, היו לי דימומים ממש חלשים (שמנעו ממני להיטהר) שהייתי בטוחה שזה פשוט המשך של הדימום מהלידה (כי זה היה בדיוק אותו דימום כמו בלידות אחרות) ורק כשהוציאו את השאריות הדימום הפסיק! ורק אז יכולתי לטבול!

מאז אני לא מוותרת על בדיקת רופא אחרי לידה וגם לא על אולטרסאנד!

ועוד משהו חשוב לא קשור - חשוב ללכת גם לפיזיותרפיה לרצפת האגן!

עשיתי באותה התקופה הרבה אולטרסאונדים עם דימום.

הרופאה שלי נורא עמוסה אז אני צריכה לקבוע הרבה מראש, קבעתי לחודש אחרי התאריך אבל הבנתי שצריך ליותר זמן אחרי.

לנסות לדחות? 

בעיה גם שלא יודעים באמת מתי תהיה הלידה בע״ה..

לפעמים באתי קצת לפני ולפעמים קצת אחרי.

כמעט-אמא יקרה!
שמחה בשבילך ומאחלת לידה קלה ושהכל יעבור בשלום.
לפני הכל, תאמיני שאת מסוגלת כמו בהתמודדות עם כל מיני קשיים אחרים. יש לך כוחות וזה לא ימשך לנצח..וגם הרבה תפילות עוזרות. גם מצד עצמן וגם מצד תחושת הבטחון והראיה החיובית שהן נותנות.
תרגלי הרבה נשימות ותנועות שיעזרו לך. ממליצה על החוברת "הכנה רוחנית ללידה".
פשוט תני לזה לקרות ותהיי שותפה, תרפי..
התחושה הנפלאה של אחרי עם תינוק בידיים שווה את הכל..‏
ואחרי הלידה-‏
גם לי היה קצת קשה, בעיקר עם ההנקה וסדר היום העמוס בהתחלה. אז עצתי לך, קודם כל, עוד בבי"ח לשאול ולהתיעץ כמה שאפשר וגם אחרי אם נתקלים בקשיים להתיעץ עם יועצות הנקה מומלצות. אם את אצל אמא זה נפלא, היא יכולה לעזור בזה וגם לפנק ולתת לך את הפניות לטפל בתינוק ובעצמך.‏
אחרי שכל זה יעבור, תיוכחי כמוני שצריך פרפקטיבה של זמן בתקופה הראשונה שלאחר הלידה. כל יום הוא אחרת, יכולים לחול שיפורים מיום ליום ובטח שאחרי שבוע דברים נראים אחרת. אחרי חודש את אחרי הכל ומתחילה רק להנות מהקטנציק.(ברור שגם לפני נהנים! רק להסתכל על המבט המתוק שלהם..‎)‎‏ אז לא להתיאש והרבה אורך רוח. וגם לבעלך- זה רק חודש, הוא יתמודד עם זה.. והוא לא חייב להיות 24 שעות בבית. שיצא להתאוורר. ממליצה לכם מדי פעם לצאת יחד לזמן קצר. ולהשלים פערים אחרי..‏
בהצלחה! ואל תשכחי שזה דבר נפלא וכמו שאומרות הדודות " קשה זה לא רע "‏‎ ‎

עזרת גם לי להרגע.

לפחות את יודעת שאת מפחדת מהדברים הנכונים,כנראה שעשית באמת הכנה טובה -את יודעת בדיוק לאן את הולכת..אבל זה מפחיד..

מה עושים עם הפחד..?

אומרת לך שיעבור-תהיה לידה עאם תקחי אפידור לא כ"כ יכאב-אם לא תקחי יכאב אבל שווה...

את אחרי הלידה תשקיעי בעצמך ובתינוק-בלשאוב כחות וללת לו,ותתני לו מהלב שלך כול אמא מרגישה מה צריך לעשות בצורה הטובה ביותר..אם אמא שלך בעניין של ללות אותך אז זה יקל עלייך

בעלך יסתדר,יהיה קצת קשה זה גם בכללי תקופה קשה הורמונלית אבל העיקר שלך יהיה טוב.

עניין ההנקה ההיתי ממליצה לך להתכונן לפני-לקרוא ע זה,מה מגביר חבל איך מניקים מה עוזר בפצעים הכנה מקילה על ההנקה.

התחושות שלך מאוד מובנות.תצליחי בע"ה!

היי אני אמא ל2 בנות מדהימות!!! בנות 2.5 ו1.3 

לפני הלידה הראשונה שלי האמת ממש לא קלטתי מה הולך להיות הייתי כל כך בעננים שלא חשבתי...אז תדעי שזה מאד טוב שאת חושבת ומפחדת את במצב טוב

האמת אחרי זה שגיליתי שאני בהריון שוב זה היה שוקקקקקקקקק

לגבי הפחד של הגידול שלהם תדעי לך שכשרואים אותם זה נותן כח ומשכיח הכללללל

בעלך יהיה בסדר אל תדאגי יהיה לו אולי קשה בהתחלה להתרגל אבל זה יעבור 

אין על  הילדים

תדעי לך שלידה זה חוויה שאין לתאר אני רוצה עוד אבל אין לי כח פיזי ונפשי עכשיו לעוד.....אבל זה מדהים!

מתפללת בשבילך שהשם ייתן לך כח לעבור הכל ותיהיה לך לידה קלה!!!!!!!!!

 

וזה קורה אפילו בלידות חוזרות...

זה באמת חוסר ודאות קשה, וקשה להבין ולקלוט מה הולך לקרות.

ההמלצה שלי - תני זה לקרות. לא לחשוב, לא לתכנן יותר מדי (זה קשה, "חטאתי" בזה רבות...), פשוט להיות ולחיות את הרגע. אם בכל זאת מחשבות מסיטות אותי לעתיד - להשתדל שאלה יהיו רק מחשבות נעימות וטובות. (ויש הרבה טוב לדמיין על הלידה ועל התינוק!)

וכשתהיי בזה, תתני לעצמך את כל המרחב הנפשי שאת זקוקה לו. קבלי את עצמך ואת כל מה שקורה/קרה לך. תכילי את עצמך, ותנסי לשדר לסביבתך - שתכיל אותך.

 

וכן, זה נשמע לא הגיוני: מה, אני - אמא??

עד היום (חמישה ילדים ושבע שנים) עוד לא קלטתי את זה על עצמי...

כולן מתמודדות עם הפחדים הללו.. זה טבעי והגיוני.

אמרת שאת בחודש שמיני- כבר רואים את הסוף , מדוע שלא תרכיבי תפילה משל עצמך ותאמרי אותה?

תבקשי ותודי על כל שאמרת כאן, ויותר...

בטוחה שזה יועיל לך..

זה ממש עזר..

בעצם נראה לי שמה שהכי יעזור,זה לעבוד על רוגע וחשיבה חיובית

וגם להיות עסוקה כמה שיותר

 

ובעז"ה כשתגיע הלידה,נתמודד איתה. 

הייתי לחוצה ובחרדות כך שלא ישנתי בלילות.
מאז שהבית מאורגן וכמעט כל מה שקניתי מכובס, וגם קנינו כבר כמעט הכל, אני יותר רגועה.

אמנם עדיין אין לי מושג איך יהיה ומתי, ואיך אסתדר, ואיך נתארגן עם אוכל וניקיון בשבועות הראשונים, ומתי אוכל לחזור ללימודים ולעבודה וכן הלאה בלי סוף, אבל אני ישנה בלילה.

לא יודעת אם זה יעזור לך אבל אצלי אם אני יודעת שבגדול עשיתי את רוב מה שצריך זה מרגיע.

והיו לי ממש את החששות האלה גם!

אני ידעתי שלא אוכל ללדת עם אפידורל... 

הלידה שלי קרתה בגלל מיעוט מי שפיר (שבוע אחרי התאריך) וכמעט שנתנו לי זירוז...

בכיתי ממש לפני שנסענו לבית חולים..פחדתי מאד! 

ובסוף- בחדר לידה, ב"ה היו מיילדות נחמדות

אמא שלי הייתה איתי

ובעלי כמובן

והיה כואב, כמו כאבי מחזור בדיוק... אחרי זה זה נהיה כמו כאבי מחזור בחודשים כואבים במיוחד

ובסוף זה היה כמה שניות של כאב בלתי נסבל- ואז הוא יצא! 

ב"ה שזה היה רק כמה שניות של ממש בלתי נסבל... 

אחרי זה מקבלים כזה אוצר!

 

לגבי ההנקה- אמורים לעזור לך להניק עוד בחדר לידה ולראות שאת והתינוק מסתדרים. זה כואב בהתחלה.

אם הכאבים ימשיכו לך- תקני משחה לפטמות. אם יש בעיה אחרת בפטמות- תקני פטמות סיליקון.

וגם- תבקשי יועצות הנקה בבית חולים, אל תוותרי על זה. זה ממש עוזר.

 

אם את אצל ההורים שלך אחרי הלידה, אז מן הסתם אמא שלך תעזור לך לטפל בו. זו עזרה גדולה מאד! 

תסתכלי עליה איך היא מחתלת אותו, מקלחת אותו. תעזרי בעניין ואחרי זה תעשי לבד...

 

זה כ"כ נפלא להיות אמא.. 

צריך הסתגלות, זה שינוי שגרה לגמרי! אבל ב"ה זה כ"כ טוב. וכ"כ פלא.

 

לידה קלה ובידים מלאות ובריאות בעז"ה!!

במיוחד בגלל שאת ממש שבועיים אחרי לידה..

(וגם בגלל שפירטת,זה ממש עזר לי)

שתהיה לך התאוששות קלה והרבה נחת מהקטן!

אבל כדאי לך ללכת עכשיו ממש להיבדק, אני זוכרת שבקורס הכנה ללידה אמרו לנו שאסור להזניח מקרה כזה וחייבים ישר בדחיפות להיבדק כי לפעמים אם מזניחים זה יכול להיות מאוחר מדי חלילה....
בהצלחה ובאמת כדאי ללכת, נראה לי שלא ישגעו אותך עם בדיקות והמתנה למרות שאת מגיעה בלילה, בע'ה יהיה לך זריז ותחזרי לבית לשלום....

זה תסריט ידוע מראש . אבל בכל זאת תלכי.

יש מוקדי מיון שפשוט מזלזלים מרוב שמגיעות אליהם נשים בהיריון על כל פיפס.

אני הייתי מתקשרת קודם לוודא שאכן יקחו אותי ברצינות- ואם לא נשארת בבית.

תעקבי אחר התינוק: האם תנועות נמשכות?

אם הכול נראה רגיל - מה את רוצה לבדוק?

לחברה זה קרה סמוך ללידה והיא נצרכה לקיסרי חירום

והלכתי לרופא שאמר שאם זה לא על הבטן אז לא צריך לבדוק

 

אבל אני יודעת שיש הרבה שלא אומרים ככה, לפחות אלו לא ההמלצות.

זה כמו ברית נדחה. תשאלי רב.

זו כבר הקלה, שבעלך יוכל לשמור על התינוקת.

לברר עם רב 

אני אחרי הלידה האחרונה טבלתי בליל שבת...
יצא לי גם בלי קשר לטבול הרבה פעמים יחסית בליל שבת, וזה הזמן האהוב והמועדף עלי! הרבה יותר מאשר באמצע שבוע...
לעניין הקשרים- אני עושה קוקו, ואז מסובבת את השיער מסביב בעדינות. לפני הטבילה- מעבירה את האצבעות בשיער, לוודא שאין קשרים.
לגבי הילדים: מה שאנחנו עשינו, הגדול הלך עם בעלי לתפילה, והפנימית באה איתי למקווה!...
היה מעולה

והתשובה היא שזו מצווה כל כך חשובה שהיא דוחה שבת

אחרי לידה אין חיוב של טבילה בזמנה ומשכך היא לא דוחה שבת

כך על פי המנהג שלנו שכל אחת תברר אצל הרב שלה 

וזה יצא אחרי יומיים ראש  השנה. אני שמתי הרבה גומיות בשיער כדי שלא  יהיו קשרים.  בעלי התפלל מנחה מוקדם, לפני הדלקת נרות. אח"כ שמר על התינוקת, ואני הלכתי לטבול  אחרי השקיעה, אחר כך הוא הלך להתפלל ערבית במניין מאוחר.

כדאי להתקשר למקווה ביום חמישי הבלניות יכולות להסביר לך בדיוק על ההכנות וזמן הטבילה.

בהצלחה!

לגבי קשרים בשיער, לסרק טוב לעשות קוקס בזהירות ולשים בעדינות את הגומיה (אני אישית אוהבת לשים גומי גדולה כזאת של ילדות כי מרגיש לי שזה עושה פחות קשרים).

ובכללי לשנן שאת צריכה לעשות את ההשתדלות שלך והשאר בידי הקב"ה!
המצוות נתנו לבני אדם ולא למלאכים!

מתי טובלים? תלוי במנהג שלכם. יש נשים שטובלות בבין השמשות ויש שטובלות אחרי צאת הכוכבים.

זה לא מסובך.פשוט מתארגנים
כרגיל ובאים למקוה מוכנה לחלוטין עם צאת הכוכבים.
וישר טובלת.בלי לעשות כלום לפני.
בדר'כ טובלים טבילה נוספת לפני שזה יחשב כשטיפה שלפני.
קשרים-תסתרקי טוב ומיד אספי את השיער וזה בסדר.

והתינוקת-עם בעלך כמובן בבית או בבית כנסת.

זה כואב בהתחלה אבל זה יעבור עם הזמן.אפשר לשים ג'ל או שמן.

כאילו- סליחה על השאלה- מגיעים ונכנסים ישר לחדר של המקווה עצמו ושם מתפשטים או שבחדרון רגיל ורק לא שוטפים את עצמי?

יש איסור על רחצה מלאה בשבת, וזה גם יכול לסבך את השיער יותר.
אבל מוסיפים טבילה בלי ברכה לפני הטבילה עצמה, עד כמה שאני זוכרת. הכי טוב שתקראי ותשאלי את הבלניות מראש או מדריכה.

יצא לי פעם אחת בין החתונה להריון..
היה חוויה נהדרת!
נראה לי שעדות המזרח טובלות כבר בין השמשות, אשכנזיות רק אחרי השקיעה.
אפשר גם לבוא לפני שבת ולעשות את כל ההכנות שם ושבעלך ידליק נרות בבית במקומך, אם זה יכול לעזור לך תבררי במקווה.

את נכנסת לחדר הרגיל שבו מתארגנים אבל בעצם רק מורידה בגדים.
ואז טובלת.

ומן הסתם
הבלנית גם
תסביר.

אחרי הלילה הראשון צריך לטבול שוב, לא? זאת אומרת שזאת אמורה להיות הטבילה השנייה אחרי החתונה...

ואז קראתי שוב וראיתי שהיא כתבה שזאת טבילה ראשונה שלה שיוצאת בליל שבת.

ואז באמת יוצא שטובלים רק אחרי הלידה )לא כולל כתמים וכד)

בגלל דם בתולים.

יש חוזרות בתשובה. יש גם נישואין שניים. ולפעמים פשוט אין דם בתולים כלל...

אבל אם נניח היה ביתוק מלאכותי בגלל קשיים וכו' אז לא צריך לטבול אם לא ראו דם.

נניח אחרי זה מתחבר למחזור, ואז טבילה והריון. וכו'...