פורום הריון ולידה (עמוד 4758)

אפשר לקרוא באינטרנט על רפלקס הפליטה. בגדול הרחם אמורה לפלוט את התינוק החוצה.
בשלב הלידה יש לחץ חזק בלתי רצוני שמפעיל הרחם והוא זה שמוציא את התינוק, במקביל תפקיד היולדת הוא לשחרר את הסוגרים ולהיות במצב רפוי ( ולא מכווץ) המצב הרפוי מגדיל ומגמיש את כל האזור תעלה ופתחים ומאפשר לתינוק לצאת בקלות. כשיולדת לוחצת היא בעצם מקטינה ומכווצת את כל האזור שדרכו יוצא התינוק וכך מקשה על השלב הסופי של הלידה ובנוסף גורמת ללחץ רב על רצפת האגן שגורם לנזקים רבים. למרות שבציירי לחץ מרגישים דחף חזק ללחוץ החוכמהה היא לנשום נשימות מיוחדות ולהרפות ולשחרר. וזה עובד!
( זה נכון גם לגבי מתן צואה- וכך אפשר לתרגל לפני הלידה)
יש עוד המון מידע בנושא מציעה לקרוא באינטרנט יש גם סרטונים שמדגימים כיצד לנשום בשלב הסופי

בגלל שהייתה לי לידה חטופה אמרו לי לא ללחוץ מלא זמן (תכלס לא מלא אולי רבע שעה שהייתה בעיקר הריצה מהמחלקה לחדר לידה) והרגשתי שאני ממש מתנגדת ללחץ לא רצוני בשניה שהמיילדת שמה כפפות פשוט הרגשתי לחץ ברחם ולא התנגדתי אליו והיא החליקה החוצה...

עכשיו שאני משחזרת.

 

לידה שביעית והתינוקת פשוט החליקה החוצה. זה היה כל כך קל - את השליה היוצאת הרגשתי יותר מאשר את התינוקת.

מה שקרה הוא שכל כך פחדתי שלא שיתפתי פעולה עם המיילדת, ותוך כדי השיג ושיח ביננו התינוקת החליקה החוצה.

ובהתחלה באמת לחצתי,
אבל כשהראש כבר היה בפתח, היא אמרה לי להפסיק ללחוץ ורק לנשוף, ופשוט הרגשתי אותה מחליקה החוצה. זה היה מדהים!!

ניתן ללדת אחרי ניתוח (3) כי אז אין סכנת קרע או שזה עוד מסוכן??

 

מידע ממנוסות בלבד על הענין כי זה ענין רגיש ומסוכן תודה!!

את מדברת על 3 ניתוחים קיסרים או על קרע דרגה 3?

אם היו 3 ניתוחים קיסרים אסור ללדת וגינלי. הסכנה היא משעות של צירים ולא מזמן הלחיצות גם אם יהיו עדינות.

 

בבקשה תסבירי את עצמך שיהיה קל יותר להבין.

זה באמת קצת מסובך להסביר את זה על רגל אחת בפורום, אני אתן כמה נקודות.

 

א. חשוב להיעזר בתנוחה שמשתמשת בכח הכבידה, כדי להקל על היציאה של התינוק

ב. לתרגל לפני הלידה בשירותים איך לא ללחוץ אלא לנשום עמוק ולנשוף ומקסימום לתת לחיצות קטנות אבל לתת לגוף לעשות את העבודה, זה אמנם לא כמו בלידה כי הרצון ללחוץ גדול יותר מצד שני התינוק בעצמו גם דוחף ללמטה והרחם בעצמה לוחצת ככה בעצם במצב האופטימלי גם אם לא תעשי כלום התינוק יצא בסופו של דבר.

ג. בלידה להגיד למיילדת מראש שאת לוחצת בדרך שלך כי ההנחיה של המיילדות היא שונה, כדאי להגיד מראש שתתן לך הזדמנות ללחוץ בדרכך ואם זה לא עובד את תשתפי איתה פעולה.

 

ובאמת פרטו כאן על היתרונות ואני אדגיש עוד-

כשמאמצים את שרירי רצפת האגן מחלישים אותם בצורה משמעותית, הלחיצות עלולות להגביר את הסיכון לקרע וחתך ואת הסיכון לטחורים או להחמרת מצב הטחורים באם יש.

חבל שלא ילדתי ככה האם י סיכוי ללדת ככה בלי דולה? כי המיילדות נותנות הוראה אחרת לגמריי ובטח לא יודעות לילד בשיטה הזו.

בירה שחורה, מגדרה מאורז מלא, הרבה הרבה מים

(כדור אחד 3 פעמים ביום אם אני זוכרת נכון)

לי עשה גודש נוראי אחרי יום וחצי (גם עם ההדרגה)......

יש הבדל בין החברות?
תודה!

סוף...ממש השפיעו!!!!!!!

וכמטובן תזונה אבל בגלל שאני לא משו בזה העדפתי לקחת כדורי חילבה שזה בטוח..

חנויות טבע?גם בבתי מרקחת?

הכי מגביר את החלב.

וגם שקדים טבעיים.

היו ימים שהיא הייתה כל היום עליי ולא ראיתי ממש שיפור.

 

תודה בכלאופן.

 

מנסיון.

תלוי איפה בארץ את גרה, אבל יש המון גמחים שמשאילים משאבות לתקופה, כך שלא צריך לקנות לפני שבטוחים שזה מתאים לך.

לדעתי, מאד מומלץ של חברת "מדלה". (אבל לא הדגם הזול שלהם)

גם "יד שרה" משאילים.  יש להם משאבות של חברת 'ספקטרה'. (למקרים מיוחדים (כגון פג, תאומים.) הם משאילים 'מדלה'.

(לקחתי פעם "ספקטרה" מ"יד שרה" ולא ממש עשתה את העבודה. אבל אולי לכל אחת מתאים משהו אחר.)

 

ישנם גם חברות שמשכירות משאבות. חפשי בגוגל.

 

אגב, לדעתי חוץ מהרווח הבריאותי של חלב שאוב מול מטרנה, כלכלית זה גם משתלם.

התמ"לים לא זולים, ותוך כמה חודשים טפשר לכסות את העלות של רכישת משאבה.

הידנית של אוונט הייתה הרבה יותר טובה.

 

אולי יש הבדלים בין המשאבות...

בלי תופעות לוואי בכלל.

מוזמנת ליצור קשר באישי.

כולן!

הלכתי ליועצת הנקה מוסמכת ומדהימה והיא הסבירה לי ששקדים וכדורי חילבה וכול השאר מעשירים את החלב,אבל בשביל להגביר חלב יש דבר שנקרא כדורי "מורינגה" קונים את זה בחנות טב.ניסיתי וזה היה מעולה!!!!!ממליצה מאד.

זה מוכח מחקרית. 

זה יכול פגוע במניעה 

תקראי בעלון 

זה רק יותר מסקרן, למרות שאני אישה... בהצלחה! אין לי נסיון בענין....

מחובתה לכתוב לנשים בלבד ואלה הסקרנים שנכנסים הם אנשים שלא יודעים לדחות סיפוקים וזו בעייתם בלבד.

שנפל בשבוע 8. בפעם ההיא לא היו לי תופעות נוספות, לא בחילות ולא כלום....גיליתי מבדיקה ביתית.

 

אז אני משתדלת לשאוב ברווח הזה.. 

משכיבה אותה לישון, מחכה קצת ואז שואבת. למרות שלא תמיד זה הולך, לפעמים היא יונקת כל כך הרבה עד שנרדמת חזק.... אני מניחה שאפשר גם ממש אחרי ההנקה של השינה.

מתכוונת גם לחזור לעבודה בקרוב

לי היה ממש קשה לשאוב..
הרגשתי שלא יוצא כלום..
ומה ששמתי לב. וממ ש חשוב ( אצלי לפחות)
זה לשאוב באותה שעה.. ככה הגוף מתרגל.
בהתחלה שאבתי 20-30cc ולאט לאט זה עלה ל120.
בהצלחה.

קודם כל אל תתייאשי, כי זה עלול להיות מאוד מייאש

צריך סבלנות, השקעה והתמדה

בבוקר אחרי שינה סבירה - יש הכי הרבה חלב

אפשר לקום קצת לפני הקטנציק ולשאוב, אחכ הוא יקום ויאכל סבבה

כשתתחילי לצאת - כמובן הכי טוב לשאוב מתי שהוא אמור לאכול

ולפני - באמת כמו שאמרו חשוב להרגיל את הגוף, כי הוא עובד קצת כמו מכונה בייצור החלב

יש לי חברה שקצת אחרי הלידה התחילה עם שאיבות בוקר וערב (במקביל להנקה כמובן)

בעיניי זה טירוף, לא הייתי עומדת בזה

אבל לה זה מאוד עזר ויש לה מאגרים של חלב...

ובאמת, אם לא הולך ולא יוצא - לא להתייאש, להפסיק לשאוב ולנסות בפעם אחרת. אצלי אישית עייפות, בכל חלק של היום, הורסת את השאיבות.

בהצלחה!

השוואה בין אמצעי מניעה

נבדקנו אצל רופאת ילדים לפני ואחרי הטיפול ההומאופתי והיא אישרה שהאשך ירד אל שק האשכים.

 

 

כמה זמן לקח הטיפול? מדובר במשהו ארוך?

איפה, באיזה רובד, עד כמה עמוק במבנה האישיות שלנו נעוץ שילוב התכונות (הנפשיות והפיזיות) שגורם לתופעה.

 

במקרה שלנו זה היה טיפול עומק שפתר גם קשיים אחרים.

 

 

כי זה יכול להסתדר לבד

אבל אני לא זוכרת בדיוק את הגיל

כפי שנאמר לנו:

כאשר האשך הטמיר הינו "קופץ" - כלומר, בבדיקה נצפה לעיתים בשק ולעיתים בתעלה למעלה, אזי מומלץ להמתין עד גיל שנה

כאשר האשך הטמיר נמצא תמיד בתעלה - כדאי לעשות את הניתוח אפילו בגיל חצי שנה

 

לבכור שלי עשינו בגיל שנה ורבע אצל פרופסור צ'רטין בשערי צדק (שר"פ)

הוא מנהל המחלקה הארולוגית ילדים.

רופא מעולה עם יחס מדהים! מאד מרוצים!

"קופץ" כמו שתיארת - כלומר אין חסימה ממשית, האשך יורד אל השק בבדיקה אבל חוזר למעלה ונשאר טמיר כשהבדיקה מסתיימת.

ורופאת הילדים לא היתה מודאגת מדי ונתנה לזה הרבה יותר זמן מאשר גיל שנה.

 ממה שהסביר לנו פרו' צ'רטין, הסיכון בהמתנה ממושכת מדי, הוא שלא תהיה התפתחות תקינה, או שבסופו של דבר "יתקע" למעלה בגיל גדול יותר, אז סיכויי ההתפתחות התקינה יורדים

כמה שיותר מוקדם מנתחים  - ההתפתחות תהיה נורמלית

 

עם כל החששות שגם לנו היו, לקחנו רופא גדול - וקיווינו שיעמוד לצידו מלאך גדול, התפללנו, התיעצנו

הניתוח ממש לא קשה לילד, הילד חזר תוך מס' שעות הביתה, רקד וצהל,

והיום, כמעט בן 4 שנים, בבדיקה נראה שהאשך בהתפתחות נורמלית לגילו (טרם הניתוח היה קצת קטן...)

 

לגבי הומאופתיה - לא הייתי לוקחת על המצפון שלי בתור אמא אם זה לא יעבוד

אבל כ"א והשיטה שלו

 

 

ממליצה שלא להזניח!

אני רוצה לנסות דרך טבעית ואם לא מצליח. אז כמובן שניתוח.

איך הגעתם לרופא הזה? קיבלתם המלצות? משלמים לו בפרטי שיש השתתפות?

עשינו בבי"ח שניידר לא עם איזה רופא מסויים והיה בסדר גמור ב"ה.

כורתים אשך אחד?

יש לי חברה שאמרה שבגיל חצי שנה כרתו לבן שלה אשך אחד, אבל לא הבנתי כ"כ למה. זאת הבעיה הזאת?

אם יש חסימה ממשית מסירים אותה בניתוח - זה הכל. זה מאפשר לאשך לרדת מעצמו אל שק האשכים.

 

מה שאת מספרת זה כנראה בעקבות סיבוך או מחלה אחרים.

קיבלנו ממספר אורולוגים בקופת חולים, אצלם היינו במעקב, המלצות עליו

מבירורים נוספים שעשינו שמענו עליו דברים מצוינים

 

שילמנו במסגרת השר"פ משהו כמו 2400 - כל השאר השלימה הקופה (יש לנו כללית מושלם זהב)

החשש אינו התפתחות לא תקינה - אלא הקירבה הפיזית של האשך הטמיר אל הגוף ואל הטמפרטורה של הגוף שגבוהה מדי יחסית ומחבלת ביצור הזרע.

כשהאשך נמצא במקום המיועד לו, הוא רחוק יותר מן הגוף ונמצא בטמפרטורה האופטימלית לתפקודו.

 

אני האנונימית מעליך - ואצלנו זה הסתדר בגיל 7.5 בעקבות הטיפול ההומאופתי.

היינו לאורך כל השנים במעקב אצל רופאת הילדים. אני הייתי יותר היסטרית ממנה ולא הרפיתי.

 

יתכן שמדובר בשני מקרים שונים.

 

לאנונימית הפותחת - אם תרצי אשאיר את שמי אצל תחיה דולה ליצירת קשר במסר אישי.

 

 

אני בעלת נסיון עשיר בזירוזים- פיטוצין ובלון, אז אני יכולה לנסות לעזור לך. 

(פיטוצין) רק בגלל ירידת מים. נתנו ממש קצת וכשראו שאפשר להפסיק- הפסיקו מיד ונתנו לי לשנות תנוחה עד כמה שהיה אפשר.

מרוצה!

זאת יכולה להיות הסיבה.

 

השאלה היא גם באיזה שבוע? בשבועות הראשונים שתן צהוב מאוד הוא סביר (אם כי לא ממש זרחני).

אני חושבת שהפרנטל יכול לגרום לזה.

תודה!

הויטמינים של b. תמיד שלקחתי את הקומפלט b היה לי כך!!

 

זה שום דבר זה עודף שלא צריך אותו בגוף שיוצא החוצה.

שתי עצות: א. תסחטי קצת לפני הנקה, אבל לא הרבה! ב. תתני לה מוצץ לסרבנים. הוא מחזק את הלסת כי הוא דורש יותר מאמץ מהתינוק.

א. יציאות בצבע ירוק (ולא צהוב)
ב. היא באמת יונקת מעט. חמש- עשר דק׳ וזה מספיק לה.

אני נותנת מוצץ לסרבנים. לא ידעתי שזה מחזק את הלסת, אבל גם לא נראה לי שזה הבעיה שלה. אין לה בעיה למצוץ, פשוט נראה שהיא לא רעבה. ואם אני מנסה להגיש לה שוב את השד, היא פשוט מתעלמת, כאילו לא מעניין אותה...

יציאות בצבע ירוק מעידות בדכ על כאבי בטן

אם היא לא מחפשת ולא רעבה אחכ,יש יציאות וטיטולים רטובים,כנראה שהיא יונקת מצוין.

אחד הילדים אצלי ינק 10 דקות הנקה אפקטיבית.עלה במשקל, השמין ותפח יותר מכולם

באמת יש לה הרבה כאבי בטן...
אני גם לא דואגת בגלל המשקל, היא במשקל מעולה.
רק חשבתי, שזה שהיא לא רעבה זה לא אומר, כי אולי היא פשוט שבעה? (יש הרבה חלב, ב״ה...) ואם היא כבר שבעה אין לה צורך לאכול עוד.... הובנתי?
תודה!!

שני הגדולים שלי עשו רק קקי ירוק, ינקו יניקות קצרות ולא הגיעו לחלב אחורי, ולא עלו במשקל כמו שצריך.

היא בת חודש.
נולדה 3.440
היום היינו בטיפת חלב 4.400
זה טוב, לא?

הבן שלי גם עלה יפה עד כיל חודש, ואז פשוט שבר חזק למטה בעקומות, ואחרי הרבה טררם התברר אצל יועצת הנקה שיש לי ירידת חלב חזקה שמביאה אותו להסתפקות בחלב קדמי אבל גם חונקת אותו וגורמת לו לפלוט המון, אז התחלתי לסחוט לפני כל הנקה ולהניק במעין הנקה אינסטינקטיבית- מין חצי שכיבה אחורית שהאטה את החלב. אחרי זה כבר התחיל להשתפר עד כמה שניתן במסגרת הגנים הקטנטנים שלו...

באמת אשתדל לשים לב לעניין, כי גם אצלי יש זרם חזק בהתחלה...
תודה!!

ולפיצית הקטנה שלי היציאות תמיד בצבע ירקרק - צהוב כזה. אבל לא צהוב ממש.

חשבתי שככה אמור להיות. אוף! מה עושים?

ויכול להיות ירוק גם בגלל צינון למשל...

מפענח החיתול
http://m.similac.co.il/heb/nutrition-guide/diaper-decoder-tool/diaper-decoder

טוב, אני לא ממש יודעת איך אפשר לעשות את זה מהפלאפון(אם בכלל), אבל אם מישהי מעניין אותה, אפשר לעשות העתק הדבק של הכתובת או לכתוב מפענח החיתול בגוגל...
אה, מגניב, הצלחתי!

כשאת הולכת איתה לטיפת חלב קחי איתך את הטיטול האחרון עם הממצא הזה...

ותבקשי שיסתכלו ויראו אם הכל בסדר.

 

אבל נשמע שהצבע אצלכם בסדר.

בת 4 חודשיים.

וזה ככה ממש מההתחלה. גם אני נלחצתי...היא יונקת 5 דקות ואם זה 10 דקות אז אני ממש מרוצה.

דיברתי עם האחות בטיפת חלב והיא עולה ממש יפה במשקל. האחות אמרה לי שכנראה יש למתוקה שלי מציצה מאוד חזקה שמפיקה את המיטב בזמן קצת. ושזאת בעצם ההנקה הטובה ביותר.

קורה כשהם לא עושים הרבה זמן, או- וכאן זה תלוי בחיתולים רטובים- שהם מיובשים.

 

היא יונקת בתדירות גבוהה? כי החלב הקדמי, אם אני זוכרת נכון, לא משביע לטווח ארוך. 

ניסיתי לתת לה רק צד אחד כל פעם? כלומר גרעפס ואז להחזיר לאותו שד?

החלב שנמצא ״בהתחלה״, שהוא יותר דליל ומתוק. חלב ״אחורי״, הוא חלב יותר שומני וקלורי ומגיע אח״כ. התינוק אמור לאכול אותו בשלב ה׳התנמנמות׳ על השד.
זה מה שאני יודעת...

וב"ה הם שמנים כאילו מולעטים במטרנה, טיפת חלב מרוצה

אם יש למישהי עוד תובנות בעניין, מוזמנת

אלא אם כן את יודעת שאת אוכלת מסודר ומגוון מספיק.
הרבה פעמים עם העייפות, הבחילות והצרבות לא אוכלים טוב. אז לפחות שיהיה את זה.

ברזל בודקים כל הזמן ואת גם מרגישה אם את מפתחת אנמיה. ויטמינים, לעומת זאת, לוקח זמן לשים לב שחסר וגם אז לא תמיד עולים על זה. יגידו לך שאת עייפה כי את בהריון.. וכו'.

אם את מחליטה לקחת פחות, למשל, כי זה יקר, אז תקחי אולי פעם ביומיים. אבל לעניות דעתי אל תפסיקי לגמרי.

קשה לי לבלוע את הכדור הזה...ולפרק אוותו זה פשוט מגעיל וגורם לי להקיא..אז רציתי לדעת
אם ממש חייב כל יום..כי הוא ממש מציק לי..מתגעגעת לחומצה פולית..רק שלא יפגע בעובר חס ושלום!!!

של איזה חברה את לוקחת?
את מזכירה לי עכשיו שניסיתי מתישהו כדורים של הדס, והם היו דוחים ברמות!
נדבקים ללשון במקום לעבור הלאה, המון פעמים לא הצלחתי לבלוע והלכו לפח.

אני לוקחת כדורים ורודים בקופסה עם תווית כחולה שאני מקבלת במרשם (מכבי) והם מצוינים. גם מכילים כפול ויטמינים מהכדור הקודם. אז אולי תנסי להחליף סוג.

דרך אגב חומצה פולית חשוב רק בשלושה חודשים הראשונים. זה חשוב גם בהמשך לברזל וכו' אבל לא קריטי לגבי העובר עד כמה שאני יודעת.

בהצלחה!!

בגלל זה לא לקחתי אותו בזמן ההנקה..

באמת לא הצלחתי לבלוע אותו..

מזל שבסוף היה לי ברזל נמוך אז עברתי לכדורים של ברזל... קצת יותר נורמלי...

ואגב, גם בפרנטל יש חומצה פולית...

ובקשר לחומצה אני יודעת שכבר לא צריך לקחת את זה.אמרתי שאני מתגעגעת כי הכדור היה קטן.הרופאה אמרה לי להפסיק ולקחת במקום פרנטל .זה הכדור הורוד הענקקקק הזה!!!

בתמ''ל הגוף מוציא הרבה יותר פסולת.

יש תינוקות שבהנקה עושים רק פעם שבוע וזה נחשב תקין לגמרי.

אחד נמכר בבית מרקחת והשני נמכר באופן פרטי

והאלה שבפרטי יקרים בהרבה...

גיליתי שכן יש הבדל

לפעמים השפתיים החיצוניות (והנרתיק בכלל) מתנהגים ממש כמו חלל הפה.

 

וכמו שיש פצעים צורבים בפה, יתכנו פצעים צורבים - גם מדממים, באיזור הזה.

 

הסיבות יכולות להיות שינויים הורמונליים (במצבך המשפחתי ניתן לשער שאולי צרכת סויה באופן מוגזם?)  

או מזון מקופסאות שימורים/מעושן בכמויות גדולות יחסית, או מזון אחר שמכיל חומרים משמרים (בדרך כלל מוצרים תעשייתיים זולים במיוחד הנשמרים בקירור - במוצרים האלה יש בדרך כלל המון חומר משמר מן הסוג הגרוע ביותר).

 

נסי לחשוב מה אכלת לאחרונה. אם את מוצאת שצרכת הרבה מן המזונות שציינתי, זו יכולה להיות הסיבה.

 

כדי לרפא את המקום, צריך להפסיק מיד צריכה של מזונות לא בריאים וכן להרבות בפירות וירקות טריים, במיוחד כאלה שמכילים הרבה ויטמין C.

 

אם זה לא עוזר, כדאי בכל אופן לגשת לבדיקה. אפשר לנסות להיבדק אצל רופאת המשפחה אם מרגישים יותר בנוח - בכל אופן זה נמצא במקום חיצוני. ויתכן אפילו שאפשר להסתפק בלתאר את הבעיה לרופאה.

 

 

אבל אם מציק לך הכתובת זה רופא נשים

תעשי הרבה שיפות עם מים פושרים ובלי סבון

יש סוג של פצעים שעדיף לשטוף כמה שפחות את המקום. ככה הסבירה לי אחות כשסבלתי מפצעים כאלה.

אני לא זוכרת מה הסיבה.

אחרי כמה ימים.

זה לא רק בניגוב... וגם היו לי כאבים כמו לפני מחזור בימים האחרונים אבל זה היה נראה לי הזוי!!

אצלי זה לא היה מחזור.

אבל זה קשה בטרוף!אחרי שמצפים כ'כ הרבה..וכבר בטוחים שהנה זה קורה..

חיבוק.זה יגמר. וה' יתן את הכח.את תראי.

וגם מפחדת מתופעות הדכדוך שיש לי במחזור... מה שאין לי בהריונות...

ב"ה מה שהוא לא יהיה הדימום הזה - שהוא יהיה יעיל ויסיים את הדימום שאחרי הלידה לחלוטין.

 

חזקי ואמצי.

הטווח של הבטא הנורמלי הוא מאוד מאוד רחב (עייני בשרשור נעוץ), ועיקר הענין הוא לעקוב אחרי העלייה בבטא.

אם אתמול היה אלף ומחר 2000- זו עלייה טובה. אם אתמול 1000 ומחר 1100- זה לא משהו.

מבחינתך- את צריכה לעשות מעקב בדיקות דם כל יומיים שלושה, ולפנות לרופא נשים כל פעם כדי לוודא שהעליה היא תקינה.

 

שוב- המספר לא כ"כ מעיד. לי היה הריון חוץ רחמי שהתפרץ בשבוע 6 והיה לי בטא 7000 ומשהו.

 

שימי לב לכאבים בבטן התחתונה, לכתמים שעלולים להופיע- אלו סימנים מקדימים לפעמים. וכמובן- אם יש לך כאבים בלתי נסבלים- טוסי למיון נשים באמבולנס..

להתעקש על אולטראסאונד מהר?

יש לי לעוד 3 שבועות או שבוע

אבל תשאלי את הרופא מתי הכי מוקדם רואים שק, אפילו בלי דופק.

עוד שלושה שבועות, במקרה של הריון חוץ רחמי זה עלול להיות מאוחר מדי.

לא בטוח שיראו דופק אבל את מיקום שק ההריון יראו.

זה כואב לך? 

נראה לי שאין סיבה לדאגה, מקסימום תפרו קצת עקום וזה קורה.

תנסי להקדים את התור. 

פשוט לא כ"כ אסטתי ומפחיד אותי שישאר ככה..

זה כואב לך? 

נראה לי שאין סיבה לדאגה, מקסימום תפרו קצת עקום וזה קורה.

תנסי להקדים את התור. 

ושוב, תודה!

2 אופציות שעלו לי:
- כמו שנום נום כתבה.
- צניחה של אברי רצפת האגן.

בתפרים שבין הנרתיק לפי הטבעת הבחנתי בחתיכת בשר כלואה..

השאלה עלתה לי בעקבות השאלה פה לגבי צניחת אברי רצפת האגן. השאלה אם המראה שראיתי מתאים לזה..

יתכן שהכל עוד טרי ופצוע ולא ברור? לפעמים זה יכול להיראות איום ונורא עד שזה מחלים ואז רואים דברים ברורים יותר.

 

מהתיאור לא נראה לי צניחת אברי אגן. צניחת אברי אגן היא פנימית ובודאי לא מתבטאת ברקמה כלואה בין התפרים.

 

אבל מישהי שעוסקת ברפואה אסתטית אמרה לי שהרופאים התופרים לא טורחים לעשות תפרים יפים לנשים דתיות וחרדיות
כאילו - מה אכפת להן. הן לא תשמנה לב.

מקווה שאצלך זה פשוט עדיין נפוח ובלגן כי את סך הכל שבועיים וחצי אחרי לידה.

 

זה ממש ממש לא נראה לי..

 

מומלץ מאוד!

קנינו בבייבי אאוטלט בכפר סבא.

ואם יש לך תקציב גדול, סייבקס אטון 2 הכי בטיחותי, עם חמישה כוכבי בטיחות. סייבקס אטון הרגיל גם מאוד בטיחותי ועולה חצי מחיר.

עוד לא השתמשנו אבל ראיתי המון המלצות באינטרנט.
נחשב טוב מאד, אולי לא כמו סייבקס איטון 3 אבל כמעט, ונחשב גם נוח לתינוק וזול. עולה 800 כולל בסיס.

יש הבדל בין התקנים האירופאים והאמריקאים - האירופאים מחמירים יותר. והצ'יקו הוא מעולה לפי תקן אמריקאי, וזה החיסרון.

השאלה היא- למה זה קשה לך? למה זה מציק? האינטנסיביות? המגע? תנסי לברר עם עצמך מה בזה מציק ואז אולי יהיה אפשר למצוא פתרון.

אני כמובן לא יכולה להורות לך מה לעשות לגבי ההנקה, אבל יכולה להסביר על קצה המזלג למה זה כ"כ טוב.

1. תזונה!     ברור שזה האוכל הכי טוב לתינוק, נכון? ה' מייצר אוכל הכי הכי טוב..החלב משתנה מהנקה להנקה לפי צרכי התינוק- ואת זה לא תמצאי בתמ"ל...

2. מערכת חיסונית! את לא מתארת לעצמך מה החשיבות של ההנקה למערכת החיסונית של הגוף. כל עוד התינוק יונק- הוא מקבל מערך הגנה מאמא שלו שממש שומר עליו. ע"פ מחקרים שונים- עיקר ההגנה היא בתחום מערכת הנשימה והאזניים, אבל ממש לא רק. מכירה לא מעט שהפסיקו בגיל צעיר מדי להניק ואח"כ נאלצו להגיע עם תינוקות למיון, ולרופאים והמון אנטיביוטיקה וכד'. לא באה להפחיד, רק להעצים את חשיבות ההגנה שההנקה נותנת.

אישית- שתי ילדות שלי שהפסיקו לינוק לפני גיל שנתיים "חטפו" משהו רציני חודש אחרי שהפסיקו- אחת מהן ברמה של מיון ואשפוז.

 

3. קשר!! טוב, בטח שגם למי שלא מניקה יש קשר עם התינוק שלה, אבל הקשר הוא אחר. כשתינוק מתמסטל לך בין הידיים, וכל כולו חלק ממך- זו חווית קשר שאין לה תחליף.  אני יכולה למנות המון מצבים שבהם ההנקה ממש הצילה אותנו- רק בגלל הפן הזה של הקשר. אחד מהם היה כשחזרתי אחרי יומיים מניתוח חרום, מותשת כולי. הבית היה הפוך וכולם מבולבלים מהמצב שנוצר בפתאומיות ונטרל את אמא...הקטנה, אז בת שנה ו9 חודשים ממש לא ידעה את נפשה- וברגע שהנקתי אותה דקה וחצי חזרה לעצמה! זה היה מדהים, וזה קרה כמה פעמים במהלך ההתאוששות שלי.

 

אז אם זה קצת עזר לך להבין את החשיבות- מה טוב...

ואגב,קחי בחשבון שאם את 3 שבועות אחרי לידה את עדיין במשכב הלידה! לגמרי!! צריכה לנוח ולטפל בעצמך במקסימום האפשרי. זו תקופה קשה וצריך לקבל את זה שהיא קשה. ובסוף זה עובר, ואת מגלה שחלק מהכוחות חוזרים אלייך לאט לאט.

 

בהצלחה!

תהיי רגועה.

לא פירטת האם יש קשיים בהנקה או שזה פשוט מתיש וזהו.

אולי את חווה את זה כמציק כי יש קושי?

ואם לא - אולי יש קושי רגשי סביב זה

סליחה שאני חופרת - אבל אם זה המקרה זה כן דבר שהייתי בודקת ומבררת, באמת לטווח הרחוק בקשר עם הילד.

לא התכוונתי שהנקה לא יכולה להיות מתישה. היא בהחלט יכולה, אבל שווה לברר למה

(סיבות אפשריות: יש לי המון דרישות אחרות מבחוץ, קשה לי להיקשר רגשית לתינוק, אני מרגישה שהתינוק "שואב" ודורש יותר מדי, רוצה קצת להתאוורר ממנו, ומהצד הפיזי - אולי הוא לא יונק טוב, אולי יש לך בעיה תחושתית מסוימת ועוד)

אני כן חושבת שיעזור להעמיק בחשיבות ההנקה, במקביל כמובן למה שתיארתי

אני חושבת שההנקה הוסיפה לי המון לקשר

לא שלא הרגשתי לפעמים שנמאס.

אני למשל עם התינוק הראשון הייתי מניקה בערך על כל בכי

וזה היה מאוד קשה, ולא נכון להניק ככה..

 

ושאלה- אם תביני למה זה טוב זה יתן לך כח ויהיה לך יותר קל

או שעדיין יהיה לך מאוד קשה?

אם ימשיך להיות מאוד קשה הייתי אומרת שהשפיות והכוחות שלך חשובים יותר

תודה!

 

ומנסה לענות על השאלות כי לא באמת יודעת..

 

בבי"ח התייעצתי כמה פעמים עם היועצות הנקה שמסתובבות...הוא יונק כמו שצריך ב"ה.

אני כל פעם מנסה לשפר את ההחזקה שלי כדי להגיע לתנוחה טובה יותר, ברור שיש מה לשפר אבל אני הולכת בכיוון לפי ההדרכות שנתנו לי..

 

משתדלת לא להניק על כל בכי כי הוא מסכנצ'יק כבר עשיתי לו כמה פעמים עומס על הבטן אז למדתי שלא... רק כשאני רואה שעברו שעתיים מאז תחילת ההנקה הקודמת.. (סופרים לפי תחילת ההנקה ולא לפי מתי שהוא סיים נכון?)

 

ולגבי התחושה..כן קצת מציק לי לפעמים התחושה בפיטמה כשהוא יונק.. והלחץ שהוא לא אוכל קצת מדי ולא שבע/ הרבה מדי שלא יעמיס לו בבטן..

 

וגם כמובן התפרים...שכואבים ומגרדים ואני לא תמיד רגועה בעצמי במיוחד באמצע הלילה כשהעייפות מתווספת

 

אני חושבת שעצות ועידודים יעזרו כדי לתת לי פוש להמשיך הלאה עד שבע"ה יהיה יותר קל..

בשבועות הראשונים יש לפעמים כאבים בפטמה בתחילת ההנקה, וזה אמור לעבור בקרוב, אם זה מה שאת סובלת ממנו.

 

ולגבי הלחץ- קל להגיד שפשוט תשתחררי ממנו....אבל באמת תנסי להשתחרר. ככה ה' ברא אותנו- מניקות. וככה ה' ברא אותם- יונקים- כמה שהם צריכים. פעם יותר פעם פחות. תסמכי על עצמך ועל ה' שברא את הגוף שלך בצורה הטובה ביותר!

אם זה יעזור לך- תשקלי אותו פעם בשבוע בטיפת חלב, ואם תראי שהוא עולה יפה במשקל תדעי שהכל בסדר ואת לא צריכה להיות לחוצה בכלל.

 

 

 

לת כל פעם סוג מסוים ולראות איך הוא משפיע

הפחדת אותי...אצלנו היא בת 7.5 חודשים והגזים עוד
לא נעלמו והתחלתי לנסות מדי פעם טעימות(בינתים היא לא מתלהבת אבל אני מנסה)..ועכשיו מפחדת שזה יחמיר את המצב..
אין לי כח לעוד
בלאגנים..

ועדיין לשים לב לגורם,יתכן ויש דבר שאת אוכלת בקביעות והוא הגורם?

אחד הילדים שלי היה מפתח כאבי בטן נוראיים אחרי שאכלתי דיסת שיבולת שועל.

כשהתחיל לאכול מוצקים, יום אחד הוא צרח מכאבי בטן ,ובשיחזור- אותו יום נתתי לו דיסת ש.שועל.

 

בגיל שנה-עברה לו הרגישות וכיום הוא אוכל ש. שועל ללא תופעות.

ניסיתי הכל כמעט.

מהלידה לא
נוגעת בכל הקטניות לסוגיהן,כרוב,ברוקולי,חצילים.
חצי שנה לא נגעתי במוצרי חלב-עכשיו כן
כי במילא זה לא עזר.
עשיתי ניסויים להפסיק תפוחי אדמה,עגבניות ועוד..

איך אמורים לדעת?

מה שמוזר זה שזה-תמיד!כל לילה.כמעט.
נדיר שאין.
וגם במשך היום-היא יונקת כמה דקות-והופ מתחילה תנועת מעים והיא מפסיקה.

הלכתי כמה פעמים לרופאים וחזרתי יותר מתוסכלת מהרדידות...

בקיצור..ה' יעזור!

חשבתם על טיפול אלטרנטיבי כלשהוא?

לא שאני מבינה גדולה בדברים האלה אבל אולי רפלקסולוגיה או דיקור או אפילו ביקום יכולים לעזור.

את טליה שפר? הם יכולים לעזור מאוד!! זה בטח ממש קשה...

לנו מאוד עזר והקל עיסויים לפני כל אמבטיה בערב - וגם לקרב את הרגליים לכיוון הבטן

חברה אחרת באמת ניסתה להפריד את המוצקים בשביל להבין מה גורם/מגביר את הגזים ובמקביל נתנה תכשיר בשם סימיקול שעזר וגם הליכה עם מנשא (העניין הוא שיש תינוקות שמתרגלים להרדם שם ואז קשה לחזיר אותם חזרה למיטה שלהם)

וחברה אחרת אומרת שהאמבטיה עצמה מאוד עזרה לתינוקת שלה - המים החמימים תמיד שיפרו את מצב הרוח

 

הרבה ניסויים והרבה תהייה..

 

 

 

אם זה מתפשט ואם זה עובר לפטמה שלך (פטמה בצבע אדום מבריק כזה)- כנראה שזו פטריה...