פורום הריון ולידה (עמוד 4769)

כל אחד עושה מה שהוא רוצה ולא מה שאחרים רוצים...

בערים גדולות בד"כ אין אולמות של בתי כנסת כ"כ נפוצים וקרובים לכן הכי נוח באולם.

אבל הכי משתלם לדעתי זה לעשות בבי"כ.

אם יש לך שכנות טובות, תבקשי מאחת מהן לארגן מהשכנות עוגות

 

אח שלי עשה ברית אחת בבית כנסת וכל אחד הכין משהו, יצא מושקע,יפה וטעים (ואף אחד לא זוכר בכלל מתי זה היה)

ברית אחת בבית כנסת אחר, עם קייטרינג

וברית אחת בחדר אוכל של הישיבה שלו.

 

בהצלחה!

בקשי מהמשפחה סלטים ודברים שאי אפשר להכין לפני.

מאחת שלא אוהבת לבקש עזרה...

אני לא הייתי מבקשת בחיים מאמא שלי או מאחים שלי וכו לעשות אוכל, גם הם כנ"ל לא היו מבקשים ממני.

במקרה של שמחה אצל אחותי ,אז מראש אני יכולה להגיד בצורה ברורה אני מביאה 2 עוגות וכו שידעו לבנות על זה.

את יכולה לקחת בית כנסת עם קייטרינג פשוט.

אבל אם זה ברור ומובן אצלכם שיש שמחה וכולם מבשלים לכולם אז למה לא.

 

אתם ההורים ולכם יש את זכות ההחלטה.
לא נראה לי שייך להוציא סכום גבוה בשביל לכבד את האורחים.
בית כנסת זה מקום מכובד דיו.
אפשר להגיש אוכל כמו בקידוש בבית הכנסת- בורקסים, ירקות חתוכים, עוגיות וכאלה..

מי אמר שצריך באולם?

וודאי שאפשר באולם של ביה"נ, 

ואם במשפחה נהוג להכין אז בכלל אין בעיה.

אצל גיסתי עשו בר מצוות, בת מצוות ארוסין וכד' הכל על הכנה של המשפחה . באולמות של בית כנסת או אולמות קטנים.

אתם הקובעים מה יהיה , מי המוזמנים ואיזו השקעה להשקיע ואם למשהו יש בעיה עם זה אז שהוא יממן.....

 

אומנם יש לי בת. אבל בעזרת ה׳. כשיהיה בן .
זאת בדיוק הכוונה שלי...
בעזרת ה׳ כמובן...
בהצלחה! ומזל טוב!

עם אוכל פשוט, וזהו. אין סיבה להכנס למצוקה כלכלית בגלל זה. הברית של הבן שלי אישית גם הייתה קטנה, ורק למשפחה הממש מצומצמת [הורים אחים וסבאסבתא בלי דודים וכו'] וכל אחד הכין משהו.

ברית באולם- ממש לא רואה צורך. כמעט כל הבריתות שהיינו היו באולם בית כנסת.

לגבי לבקש להביא אוכל- זה כבר יותר מורכב לדעתי, אצל רוב המשפחות, לא כ"כ מתאים.

בדר"כ מי שזה מתאים לו, מציע להכין עוגה.

אפשר לעשות מזנון מכובד של עוגות ושתיה (אפשר גם שתיה חמה)

ואחר כך רק משפחה מצומצמת מאד להזמין לסעודת מצוה (ולחפש קיטרינג הכי זול).

אבל כמובן שהכל תלוי משפחה- אם נראה לך שהמשפחה שלך תזרום שכל אחד יכין אוכל-

תלכו על זה, הכי טוב....

ברית באולםבי"כ מאוד מקובל לעשות לפעמים מכינים אוכל בעזרת המשפחה (אפשר גם להכין מראש ולהקפיא לפחות חלק מהדברים) ולפעמים מוצאים את הקיטריינג הכי פשוט וזול...

עשינו מלכתחילה באולם קטן של בית-הכנסת. קנינו בורקסים וסלטים ועוד אוכל בסגנון, וזו הייתה סעודת הברית.

המצווה זה מניין 10 גברים וסעודת מצווה.

אם יש משפחה תומכת ועוזרת..אפשר לבקש שיכינו.\

לדעתי, אין ענין לבזבז כספים על האירוע.

אבל, חשוב שלא כל העול ייפול עלייך.

נראה לך שבאמת יהיה מי שמוכן לקחת את רב האחריות?

סוף סוף את יולדת, וזקוקה למנוחה!

דרך אגב, יש לי שכנה קרובה שעשתה ברית למשפחה בלבד, ולא הזמינה אף שכנה.

תמכתי בה.

היא העדיפה לקנות אוכל מוכן, כדי שלא יהיה עליה הרבה עול.

מצד שני רצתה לחסוך בהוצאות.

אני הכנתי לפני הלידה פשטידות ועוגות והקפאתי, ואת השאר הביאו המשפחה והשכנים.

בברית אחרת הזמנו קייטרינג ממש זול, יש כל מיני בייגלים וכדו'- וזה בכלל לא יוצא יקר.

אצלנו הוי שכנים שעושה אצלהם בבית /בחצר  .

הביא קצת קרקרים שתיה עוגות (של שכנים אחרים נראה לי ) קצת סלטים , בסלי /במבה  .

כך  משהו פשוט ....(לא זוכרת מה עוד היה ) .

או קיטרינג זול ,

 

בקשר לאלום או אולם של בית כנסת . אז לא חייב אולם שמחות מפואר .

אפשר בבית הכנסת .... בהרבה ישובים ומקומות קטנים כך נהגים .

ובערים הגדולות יותר זה פחות נפוץ , יותר נפץ האלומות ....

מה שנח לכם .

בכל זאת, סעודת ברית המילה היא סעודת מצווה חשובה וראוי שתהיה מעט יותר מכובדת מכיבוד קל. עם זאת, גם אין שום סיבה להוציא סכומי כסף גבוהים, כדאי למצוא את דרך האמצע, לעשות את הברית בבית הכנסת ומשם להמשיך לאולם קטן שהיום קיים ברוב בתי הכנסת,'ולהגיש קייטרינג פשוט, היום את יכולה למצוא קייטרינג בעשרים ומשהו למנה. קחו בחשבון שאחרי לידה הדבר האחרון שתוכלי להתעסק איתו הוא ארגון הברית. כדאי לזכור שברית נערכת בדכ באמצע יום עבודה, אנשים גם ככה עושים מאמץ להגיע אז להפיל עליהם גם הבאת אוכל מבושל, ישהכאן טורח ציבור גדול. אלא אם כן,'אתם יושבים עם קרובי משפחה שמוכנים לקחת על עצמם לארגן הכל ובצורה נוחה לכולם...

אלא אם כן ההורים או מישהו אחר ייקח אחריות

כתור יולדת לדאוג שהכול ידפוק(פלטות, חלוקת עבודה , לערוך שולחן וכו') זה שגעון!!!

אני חושבת על עול השמחות כבר הרבה זמן. כל שמחה אצלי מתקשרת בקושי בלחץ בלחץ כלכלי ובאכזבה ממה שיצא בסוף. אני בטוח לא היחידה שזה קורה לה. מה אפשר כחברה לעשות?

או לעלות את הסטנדרט של האירוע

או להחליט בצורה מוחלטת שאת עושה אירוע פשוט ולא מתאכזבת

 

בסד

ולא בגלל עול כלכלי אלא משום שזה הרגיש לנו הרבה יותר מתאים מאולם.
קייטרינג פשוט אבל טעים , לא להיסחף...
בעיני זה מהמם

עושים הזמנה ממאפיה של לחמניות עוגות ובורקסים
מסופר גדול קונים שתיה חטיפים קרקרים גבינות וסלטים מוכנים וכמובן חד פעמי
ועושים את הברית על הבוקר. עלות נמוכה ומהדרין במצווה

אבל קחי בחשבון שאם עושים באולם לא מפסידים כסף- אלא מרוויחים.

ממש שיפרתם את הרגשתי..

עוד לא ילדתי, צריכה ללדת אוטוטו, אבל ממש דואגת בגלל מצב כלכלי לא פשוט שנכנסנו אליו לאחרונה..

התינוק צמוד לאמא בחדר שלה ולא נמצא בתינוקייה

ביות מלא - התינוק איתך מרגע הלידה (כולל בדיקות רופא, חיסונים, טיפול בצהבת אם יש וכו) ועד לשחרור

ביות חלקי - התינוק איתך כל שעות היום, בלילה בתינוקיה (יכולים לקרוא לך להאכלות)

 

בהרבה בתי חולים מה שנקרא ביות מלא כולל גם בדיקות וטיפולים בתינוקייה, עם או בלי האמא. ויצאתי לי לשמוע גם על בית חולים שיש בו 'ביות מלא' רק בשעות היום.

מי שהעניין חשוב לה, מומלץ לא להסתפק בכותרת ביות מלא / חלקי אלא לברר מה זה בדיוק אומר בבית החולים שרלוונטי לה.

 

 

גם בעקבות חיסון וגם בגלל שהם נהיים פעילים יותר ביום אז יש להם יותר אדרנלין והרגלי השינה משתנים.
אני נוהגת לברך על כל לילה טוב שעבר ולא לפתח ציפיות ללילה הבא...

תודה! לא חשבתי על זה!

גם זו גישה "לא לפתח צפיות"...אחותי חפרה לי בלי סוף, "סדר "סדר".. משמעת ..עקביות

פיתחתי חרדה שאם לא ככה בדיוק.. יהיה קשה מאוד אחר כך..

טוב , נודה על הערב הזה.. המתוקה נרדמה..תודה לך השם

את עושה את הבדיקות שהרופא ממליץ? זה יכול להרגיע, וכמובן תפילות...

באחד ההריונות שלי השליה היתה קדמית והתינוק היה כמעט תמיד במצב עכוז וכמעט לא הרגשתי תנועות עד שבועה30,'וגם אחכ יחסית לשאר ההריונות היו מעט מאד תנועות וממש לא חזקות... ב"ה השרירים בסדר גמור...

ובסקירה ראו שהוא עכוז,

והשיליה..לא זוכרת איזה...

 

אוף מדאיג אותי!

 

ובאמת התנועות מרגישות אחרת בעכוז...
ובכלל בשבוע כזה זה לא נחשב מדאיג תנועות חלשות וכו' הוא עוד קטן!

והמון תנועות.

אבל בשבועות יותר מתקדמים, זה נראה לי מוקדם להרגיש תנועות לא? אומרים משבוע 24

בטח! אבל התנועות הם אחרות ובשבוע כזה מוקדם קשה לפעמים לשים לב לתנועות שלא רגילים אליהם כי הם שונות...

תנועות? כך ראיתי שכתבו פה בעבר..

ומרגישה הרבה יותר תנועות ממה שזכור לי מההריון הקודם.
נראה לי שיש להם יותר אפשרויות לזוז, שלי גם מתהפך עדיין. הגיע למצג עכוז

הם משהו שיכול להיות קשור חלילה לתסמונות מסוימות וכמובן יכול להיות שום דבר אני מניחה שלכן הפנו אתכם לייעוץ גנטי כדי להבין מה הסיכוי לחשש כזה.
 

ריבוי מי שפיר אם הוא חריג הוא גם בעייתי, יכול להיות שאת מרגישה פחות את התנועות ועדיין חייבים להקפיד לשים לב שאת מרגישה מספיק תנועות (3 בחצי שעה, לשים לב 3 פעמים ביום)

יש איך לטפל בזה?למה זה בעייתי?

הבנתי שזה יכול לגרום ללידה מוקדמת.

אלא השאלה מה הסיבה לריבוי.

אם אין שום סיבה מיוחדת אז זה לא נורא כ"כ.

זה מגדיל קצת את הסיכוי לצניחת חבל טבור אם הירידת מים היא בבת אחת. אז צריך לשים לב להיות במצב מאוזן יותר אם יש ירידת מים ממש פתאומית.

יכול לגרום ללידה מוקדמת?

יש לי גם צירים מוקדמים,כך שנראה לי שזה עוד יותר מגביר את הסיכויים ללדת מוקדם

אבל ממש מלחיץ אותי..

את הרי לא מתעצלת ומזניחה את הבית בכוונה.

פשוט כרגע זה מעבר לכוחות שלך.

 

אין טעם לראות את הדברים באור כזה ולהיכנס להאשמות עצמיות.

דברי איתו, תגידי לו שזה קורה בהרבה בתים, ותמצאו פתרון טכני : או שהוא יתגייס לעזרה יותר או שתקחו עזרה בנקיון בתשלום.

 

חוץ מזה אולי כדאי לך לחזור לכדורים של המולטיויטמין מההריון? לפעמים כשחסרים על מיני ויטמינים חשובים, זקוקים ליותר שינה וכל משימות הבית נראות פתאום גדולות עלינו כל כך ואין כוח לגשת אליהן.

 

בהצלחה יקרה.

לבדיקות. קחי מה שלקחת בהריון. במקביל תמצאי זמן להיבדק ואת החשבון של הערכים שתקבלי בבדיקות תשקללי עם הויטמינים שאת לוקחת.

 

חבל לחכות וגם אין לך את הזמן לזה - תוכלי להרגיש שיפור כבר בתוך יומיים שלושה. 

 

 

ב"ה יש לו אשה ויש לו תינוק.

את כרגע גם עובדת וגם אחרי לידה.

ואם את מניקה- אז בכלל זה עבודה במשרה מלאה בפני עצמה.

 

והבית הוא שלכם, של שניכם. וגם הילדה. 

ולשניכם יש אחריות לאיך שהוא נראה.

תשבו ביחד, בנחת ורוגע. אחרי אוכל משביע. 

תחלקו אחריות במה שחשוב, תחפשו איפה אפשר להוריד בינתיים.

 

ומצטרפת לעצת הויטמינים- מומלץ מאד אחרי לידה להמשיך לקחת לפחות ברזל וB12 וגם לבדוק בלוטת תריס.

אבל לא להבהל מעייפות- עבודה זה מעייף, טיפול בילדה זה מעייף, ו3 חוד' זה עדיין קרוב ללידה ועדיין הגוף שלך לא חזר לעצמו (בגמרא כתוב ש24 חודשים לוקח לגוף לחזור לעצמו לחלוטין! וגם הרפואה כיום אומרת את זה.)

ואם את מניקה- אז זה מאד מאד מעייף. (גם הנקה חלקית)

 

בהצלחה!

ואני כ"כ מותשת, רציתי לדעת אם זה נורמלי.
תודה על התגובות זה נותן כוח

והכי נורמאלי בעולם.

ההפך- לא נורמאלי לתפקד כמו סופר וומן אחרי לידה.

הגוף מתפרק, אחרי שבמשך 9 חוד' הוא הפך תא אחד מיקרוסקופי ליצור אורגני חי (עניין שדורש כמויות עצומות של אנרגיה!)

ואז עבר לידה (גם לידה "קלה" לא באמת קלה. ומאד מתישה וצריך זמן להתאושש ממנה)

ואז עוד ממשיך להיות מכונה לייצור חלב מזין!

 

מאד מאד חשוב לשמור על עצמך.

שימי לב ששינה מגבירה חלב! כשאת ישנה- את גם אוגרת כוחות וגם מייצרת חלב! לכן חשוב מאד שתשני. 

ואם את מניקה בלילה- אז זה טוב שיש לך יכולת להשלים שעות ביום.

יש לך תפקיד, עבודה חשובה. לא לזלזל בה! 

זה פי אלף יותר חשוב מאשר בית מסודר.

מותק את עובדת שלוש משרות!

 

חזקי ואמצי.

אני חזרתי ללימודים, 5 ימים בשבוע חודש אחרי לידה..

עכשיו הן שלי בן 7 שבועות וזה פשוט קשה!

 

לי ברוך ה' יש מטפלת שבאה אלי הביתה ושומרת עליו כאן ואז היא גם עושה לי כלים אם יש או כביסות כשהוא ישן...

אם היא לא היתה מתחזקת לי ת'בית הוא גם היה מוזנח..

 

חיבוק!! 

גם כשפחות אין מה להתבייש, אז כששנה?

בהצלחה, יקירה, תנסי להעסיק את עצמך בדברים אחרים כרגע כדי שהזמן יעבור לך מהר, ולא תתעני מכיסופים.

מרוב התעסקות בזה כמו איזה בהמה

כשזה נהיה כבר אובססיה ואני חושבת על זה כל היום וכמה שאני עושה להעסיק את עצמי זה לא נעלם

קרה לי גם. ממושך ומטריד ביותר בגלל טיפול מסויים.

 

אבל זו לא אשמתך בכלל. את תחת השפעה של כדורים.

תתייחסי לזה בהומור. זה מצחיק לא?

וחוץ מזה יש איזה צד לראות בזה שזה ממש משמים כרגע מבחינתך. זה איזה מנוע לתקן ולצמוח למקום חדש.

 

במקביל תנסי שוב להתייעץ ולהחליף כדורים. אני יודעת מה זה - זה ממש סבל. לא יתכן שאין פתרון אחר. במצב כזה הנזק עולה על הריווח. אף אחד לא אמור לסבול מתופעת לוואי מציקה כל כך.

 

חזקי ואמצי. ממה שקראתי בשירשור שפתחת בפורום נשואים טריים, את ממש צדקת.

אל תתייסרי. לפחות את המחשבות השליליות תורידי מעצמך.

 

אני מפחדת להחליף את הכדורים שלא יהיה בדיעבד יותר גרוע כי גם ככה מהתרופה השנייה היו לי ישנוניות וסחרחורות בהתחלה,בבקשה אם זיהית אז אל תגידי כי אני פשוט מתה כל יום מרוב בושה

את כל כך צודקת

זה כל כך מובן ההרגשה שלך

הלוואי והייתי יכולה לעזור לך.

שולחת לך חיבוק חזק חזק,

ומאחלת לך בהצלחה בשלושת ימים אלו!

 

 

 

ברוך השם כבר מחר וזהו,פשוט אף פעם לא היה לי את זה ועד עכשו לא התעסקתי בזה יותר מהנורמה.

דמם אדום טרי אמור להיפסק תוך שבועיים.

צבע חום יכול להימשך עוד מס' שבועות, אבל בשלב הזה כבר צריך להיות בכיוון של סיום.

 

כדאי לך לפנות לרופאה, חבל לסחוב את זה.

נראה דימום טרי או לא.
נכון שאם זה טרי זה מוזר,
אבל היא לא אמרה שזה נראה דם טרי,היא שאלה לדעתי אם הגיוני שעדיין יש דימום מבחינת שזה באופן כזה שלא מאםשר להיטהר,ובשביל זה לא חייב להיות דם טרי,גם כל מיני גוונים אחרים הם בעייתיים.וכל עוד זה ברמת דימום ולא כתמים שאולי מותרים,אז היא תקרא לזזה דימום,גם אם זה לא דם טרי.

ולפותחת-חיבוק!!!מבינה כמה זה קשה
אני כבר שבועיים אחרי הלידה הרגשתי שזה גדול עלי,וכבר כשעברו חמישה שבועות מהלידה,היה יום אחד שיכולתי לנסות לעשות הפסק,ופחדתי,ולא עשיתי,ומזל,כי בערב חזר לי לגמרי הדימום,ככה שיחק לי במשך שלושה שבועות עד שיכולתי להיטהר.

לי היה גם שבעה שבועות אחרי לידה. ( קיסרי)
הרופאה אמרה שזה בסדר.. ושאחזור אליה אם עוד שבוע שבועיים זה ממשיך ולא במגמת שיפור...
לא להילחץ. צריך לתת לגוף לעשות את שלו...ולהתנקות..
בהצלחה יקרה! שבת שלום

קודם כל ממש תודה רבה באמת, לכל מי שמקדישה מזמנה ועונה בשמחה זה מדהים ולא מובן מאליו!!!!

מקווה שזה יגמר מהר מהר, כבר ממש נמאס..

ושאלה מה זה אומר קינמון? איך?

כף קינמון בכוס מים פושרים , לשתות (בקש) לאורך היום, למחרת להכין שוב  ולהמשיך במינון מופחת אחרי ההפסק.

יכול להיות שבזמן יחסים זה נפתח. ותעשי משהו מהר עם זה כי יתכן שזה יביא לזיהום או דימום

 

חשוב:אינני רופאה כך שתקחי בהתאם את הדברים!!

 

אבל לעצתי תשמעי לכי להבדק!!

זה לא כואב ככה סתם אלא רק בזמן יחסים.

וזה נרגע אח"כ, לא נראלי שמשהוא נפתח אלא יותר מין הרגשה של שיפשוף כזה..

לא נראלי מצריך רופא לא?

אם נראה לך שאלו כאבים תקינים שמופיעים רק בגלל העונה, אולי אפשר להקל ע"י שימוש בKYג'ל/ וזלין/ שמן זית בזמן יחסים.

בכל עונת מעבר, ובמיוחד במעבר מקיץ לחורף, יש כמה סוגי כאבים שחוזרים, זמן רב לאחר שנעלמו:

-תפרים

-ניתוחים

-שברים

-עקירות ושתלים בשיניים

 

אבל הכאבים לא אמורים להיות בלתי נסבלים, מניסיון שלי (ניסיון אישי, לא מקצועי) זה עובר לגמרי, תוך כמה שנים.

גם לי יש תפרים וגם אני כמעט שנה אחרי הלידה ...

וזה מאוד חשוב לטפל בתפר לעשות לו עיסוים ולהגמיש אותו...

 

זה עוזר מנסיון...

 

ניסית פעם כשהיא מגיעה לשלב של הרוגז להפסיק את ההנקה ובמקום זה לשחק איתה? אם כן - איך היא הגיבה? נרגעה, או נשארה במצוקה?

אם לא ניסית, אני ממליצה לנסות ולבדוק.

רוב התינוקות מתייעלים תוך כמה שבועות / חודשים ומצליחים להוציא כמות גדולה בשתיים-שלוש דקות. ומה אז? חלק עדיין נהנים להתפנק על השד ולנשנש קצת, וחלק מיצו את העניין ורוצים לעבור לעיסוק אחר, ואם ממשיכים להחזיק אותם להנקה הם יכולים להגיב ברוגז גדול.

מה דעתך? יכול להיות שזה המצב אצלך?

 

 

 

 

 

1. היא רוגזת משום שהיא עדיין רעבה, ולכן אני הייתי מחליפה צד שיהיה לה זרם חזק שוב ואז כשהיא כבר יותר שבעה לא יהיה איכפת לה לנשנש לאיתה והזרם קצת יותר חלש... (כי חשוב שהיא תגיע לחלב ה"אחורי" שמגיע דווקא עם הזרם החלש, בסוף)

 

2. לבנות את הסדרים כך שאת מאכילה אותה כשהיא מתעוררת משינה. כי אז היא פחות מלאת אנרגיה והיא מוצצת יותר בסבלנות (לפחות כך היה עם שלי) ולכן היא מצליחה למצוץ את הכל...

 

3. היא צריכה פשוט באמת להיות רעבה ולבקש לאכול, כי אז היא תסכים גם לעבוד קשה כדי שיהיה אוכל...

 

בהצלחה!!!

וזה התחיל בערך בשבועיים האחרונים.

 

כשאני מפסיקה לה היא בוכה ואז מתחילה למצוץ את האצבעות שלה, ואז שוב בוכה.

בקיצור זה נראה שכן מדובר ברעב.

 

מה שבאמת עוזר זה להניק מתוך שינה אבל מה עושים בזמנים שהיא לא ממש ישנה?

 

ולגבי לעבור לצד השני- אני מניקה בעיקר מצד אחד, ניסיתי לפתור את העיניין אצל יועצת הנקה וזה לא ממש הלך ולבסוף היא אמרה שיש כאלה שזה ככה אצלם שצד אחד פשוט נהיה יבש יותר (היא סיפרה שככה זה גם אצלה) בקיצור האופציה הזאת ירדה...

 

 

יועצת ההנקה ג'ולי שור אמרה לי שזה מעיד על שרירי לסת חלשים והמליצה לי להשתמש במוצץ לסרבנים שמדמה את פעולת היניקה. זה ממש הוכיח את עצמו ועזר לנו. 

 

לצערי אני לא יודעת איך לעזור. מקווה שתמצאי את הדרך...

 

 

בברכת בריאות שלמה!

מאחלת לך שתמיד תמיד תעלי מעלה מעלה

תרגישי טוב מתוקה!

הלוואי עלי ככה בהריונות....

 

המשך הריון בריא ובקלות ותצאי בידיים מלאות !

שיהיה בהצלחה רבה!

זה מאוד יכול להיות מההסתגלות של הגוף למצב נטול כדורים.

לי פעם לקח חצי שנה עד שהפסיק.

אל תלחצי, רק תעקבי.

ממתי שהפסקתי את המניעה לגוף לוקח זמן לחזור לעצמו אחרי שינוי הורמונלי

יש לי מחר תור לרופאה, בעלי בעד אלך. יש טעם ללכת?

ואם זה לא אוסר- אז לא אוסר.

 

גם לי אחרי הפסקת גלולות (כ-7 שנים) היו מחזורים עם דימומים "מקדימים" - משהו חלש הרבה לפני הזמן, ממשיך או לא, ואז מתחזק ונעשה קצת יותר רציני.
תני לגוף את הזמן להתנרמל.
הלכתי לרופאה במצב כזה, לא זוכרת באיזה שלב של המחזור זה היה.
אפשר עכשיו לעשות בדיקות אולטרסאונד לראות שהכל נראה נורמלי, ונדמה לי שאפילו ראו זקיק בדרך לביוץ למרות הבלגן.
לא נכנסתי להריון כי עם הדימומים האלה היינו אסורים יותר מהנורמה..
את יכולה גם לבקש בדיקת דם לפרופיל הורמונלי.

בקיצור, אל תילחצי, תצ'פרי את עצמך במה שנותן לך הרגשה טובה של חודשי החלמה.

אל תדאגי בעניין זה שהבדיקות יאסרו אתכם - כמעט אין סיכוי שזה יקרה, אבל צריך לדבר עם הרב לאישור וודאי.

ולא הבנתי, לא נכנסת להריון בכלל?......... (אז זה לא כ"כ מעודד... )

נכנסתי להריון בקלות.
אחרי שלושה חודשים מהפסקת הגלולות.

מחזור אחד מטורלל כמו שתיארת, השני טיפה פחות, והשלישי היה האחרון לפני ההריון.. והיה כבר יותר נורמלי.

באמת לא חשבתי על עניין הבדיקה הפנימית, נראה לך שיש סיבה שהיא תעשה? מנסיוני היא יכולה להפנות לאולטרסאונד וגינלי, והוא אינו אוסר אע"פ שמן הראוי לשאול את הרב שלכם בכל זאת.

סתם הערה:
בלי קשר להפסקת הגלולות (כנראה) המחזורים היו קצרים. לכן חששתי לביוץ לפני טבילה. בדקתי עם ערכת ביוץ ואחר כך עם בדיקת דם. הרופאה נתנה לי כדורים (אסטרוגן במינון גבוה) והצליח מיד. יכולתי לחכות שהמחזורים יתנרמלו לחלוטין ואז לבדוק אבל הייתי לחוצה מדי.. אז שימי לב לזה.

אני בדרך לרופאה, מקווה שיהיו בשורות טובות...

 

 

זה תופעה הורמונאלית ידועה שמגיעה לפני מחזור.

 

ואין לי מילים להגיד כמה אני מרוצה ממנו. כיפי ונוח ומפזר משקל היטב ועמיד לאורך שנים - ממש לא יכולה לדמיין את חיינו כיום בלעדיו.

אני בטוחה שארגו טוב כמוהו

 

 

 

(אולי עם המתאם כן. אין לי ניסיון איתו.)

בעיניי זה לא חיסרון, כי מגיל לידה בכל מקרה הכי טובים ובריאים בעיניי מנשאי הערסול. לא הייתי מוותרת עליהם. כשתינוק גדל ומתחיל להיות כבד - יאללה, שיטפס על הגב שלי ויישאר שם לשנתיים הקרובות

 

 

הבנתי שממשקל 5.5 קילו, וה"קטנה" נולדה יותר מארבע ק'ג.

דבר ראשון לארגו יש מתאם שאפשר לקנות ואז אפשר מלידה.
אפשר גם לשים שמיכה.
בכל מקרה-בהתחלה זה רק עם הרגלים מקופלות.

אפשר בלי מתאם רק מ5.5 קילו-אבל רק כשהרגלים מקופלות ויש תמיכה לראש.

מתי משתמשים בו רגיל? רק כשיש פישוק מתאים-מגיל 4-6 חודשים.
לנו רק בגיל חצי שנה זה קרה.
ומאז-משתמשת בו קבוע.
הכי נח לגב. ממש קל לשים. והפיצית מבסוטה.
החסרון זה שלשים לבד על הגב זה לא קל..

אני ממליצה!
תחפשי ביד2-יש מציאות שוות

מאוהבת בו קשות.

 

הכנסתי שמיכה עם הקטנה (במשקל 2 ק"ג) במקום המתאם והיה מעולה.

 

אנחנו לא משפחה של מנשאים כל כך אז מגיל חצי שנה בערך כמעט ולא היה בשימוש מלבד כמה טיולים שהיא הייתה על הגב 

אין לי נסיון איתו מלידה, כי קנינו כשהיתה בת 4 חודשים. אבל מאז- תענוג צרוף. מקדימה, מאחורה, קל להעמיס את הילד, קל להוריד, נכנס בקלות לכל תיק, תומך היטב בגב. כיפי!!   הילדה שלנו ירדה מהגב בסביבות גיל שנה וחצי, ומאוד מאוד אהבה אותו.

השתמשנו עד גיל שנה וחצי

לאחר שהבחור עבר לגב, השתפרו לי מאוד כאבי הגב שסבלתי מהם לאחר ההריון

הנשיאה על הגב מחזקת ממש את הגוף.

זה מאוד משתנה מאישה לאישה.
חברה סיפרה לי שהיא לא קבלה מחזור כל עוד הייתה אפילו הנקה אחת...
רק כשהפסיקה לגמרי לגמרי חזר לה... אבל לרב הנשים זה לא כך, וכל אחת עם הגוף שלה...
אפשר להניח שיחזור לך בזמן הקרוב...

השאלה אם אני מנסה להרות אקלט...

אני לא שותה תה חזק, אלא משתמשת בכל תיון כ5-6 פעמים.

הרי כל הבעיה בתה היא עם הקפאין.

תה שמכיל קפאין- תסתכלי כמה גרם יש בתיון. עדיף לצרוך פחות מ140 מ"ג קפאין ביום אבל קצת יותר זה גם בסדר (יש אומרים עד 300)

*אני לא רופאה ואלו רק דברים שקראתי באינטרנט.

לא רואה שכתוב על הקופסא..

הכל מאד לא מדויק.
אבל אם את משתמשת בכל שקית כל כך הרבה פעמים אז נראה לי שאין לך מה לדאוג.

מה שכן, קפאין הוא חומר משתן ולכן צריך להוסיף שתיה ולא לספור את הכוסות האלו בתוך הכמות שאת רוצה לשתות ביום.

(שתאין זה הקפאין של התה…) אז תשתי כמה שבא לך.. תה צמחים זה מאוד בריא.
יש את הסדרה של ויסוצקי, הגן הקסום, שזה ללא קפאין וללא תאין.
אפשר במקום סוכר לשתות עם תמר ליד, זה ממש מתוק וטעים

אם זה תה מרווה/נענע/מנטה גם לא להרבות.
כל תה צמחים אחר אין בעיה

וחוץ מזה הוא לא בריא כי ירוק זה לא בשל..

אני במכבי ולא צריך תור, אבל יש בדיקות שעושים רק במעבדה מרכזית ולא בכל סניף.
אאל"ט את הסקר הביוכימי שבא יחד עם השקיפות דווקא אפשר היה לעשות במעבדה קטנה. אבל תבררי ליתר ביטחון.

בקשר לזמנים:
הרופאה שלי אמרה לי אז שעדיף לעשות תוך יום יומיים. עדיף שתעשי את בדיקת הדם לפני בדיקת השקיפות. אולי זה טיפה פחות נוח ואת צריכה אחר כך לפקסס להם את תוצאת השקיפות, אבל לא נורא. בכל אופן תבררי בקופה גם איך עושים את זה.

ואז את יכולה לעשות את בדיקת הדם בשלישי, רביעי או חמישי.

מותר לעשות את הסקר לפני השקיפות??

אני גם במכבי, אז אפשר בכל מקום? בלי תור?

בכל טווח הזמן שניתן לעשות שקיפות (משבוע 11 עד שבוע 13+6)

היום יודעים שלא חייבים לעשות בטווח של שלושה ימים- זו אמונה שמחקרים עדכניים יותר הפריכו.

 

את יכולה לעשות לפני ואת יכולה לעשות אחרי

 

אישית- אני מעדיפה לראות שהכל בסדר בשקיפות ואז להוסיף לה את בדיקת הדם. (אם ח"ו משהו לא בסדר בשקיפות בדיקת הדם מיותרת)

אבל תצלצלי למוקד לשאול ליתר ביטחון.
אני מניחה גם שייתנו לך לעשות לפני השקיפות אבל גם כאן כדאי לשאול במוקד ובמעבדה הספציפית שאת מתכננת ללכת אליה כדי שלא תלכי לחינם.

אולי פתאום יתברר שהעובדת שם לא יודעת איך עושים את זה.. היא אמורה לתת לך את המדבקה עם הברקוד להדביק על טופס תוצאות השקיפות אחרי שתעשי אותה, ולתת לך מספר פקס להעביר את התוצאות.

כל רופא והג'וקים שלו

חלק אמרו לי לא לעשות ביום חמישי מהסיבה הזו וחלק אמרו שאפשר עד שבוע אחרי.

 

חכי עוד כמה ימים או שתעשי בדיקת דם.

את חייבת לצאת?
דוקא בחוץ יש פחות בחילות והקאות. אומרים שתה ג'ינג'ר עוזר. אבל הכי טוב לנסות להבין מה גורם לבחילות ולהקאות. יש דברים שהם לכל הנשים (כשרעבים). יש דברים שהם אצלי בכל ההריונות(טונה שום חי) ויש דברים שגורמים לי להקיא רק בהריונות ספציפיים (למשל רק בהריון האחרון הייתי מקיאה בגלל תפוא ותירס)
בהצלחה!

ובאמת מתרכזים בעצמך במיטה.

 

בעבודה - אם היא לא תובענית מדי - עושים מה שאפשר, וחוזרים הביתה לנוח. הרבה.

(בשני ההריונות הראשונים עוד עבדתי בהוראה והייתי מתעלפת לתלמידים פה ושם באמצע שיעורים  - לא יודעת איך עברתי את זה, אחר כך עזבתי את ההוראה ועסקתי בדברים אחרים שלא מצריכים עמידה והוצאת אנרגיה כל כך רבה ועם זה הסתדרתי בערך).

 

אלו יהיו חודש-חודשיים-שלושה לא פשוטים אבל שווים כל רגע  בעז"ה.

מלבד זה, שכיבה גם שומרת על ההריון במקרים שזה נצרך.

 

 

תיעזרי הרבה בבעלך ובמי מקרובייך ומכרייך שמודעים להריון ותנוחי.

בבית אני עושה את המינימום ובעלי לוקח על עצמו הרבה אבל אני מרגישה שהבית הרבה פחות מתפקד. ובעבודה חייבים ללכת אין מה לעשות.. ואני בד"כ נהנית בה אבל אין לי חשק ןמצב רוח פתאום.. ואני מרגישה בטטה נמאס לי לשכב.. ואני לא ישנה טוב זה גם מבאס...
אני מרגישה גם שאני חושבת יותר מדי על רוכל.. לא לאכול הרבה כי אז הבחילה מתחזקת.. לא להגיע למצב שאני ממש רעבה כי אז גם זה מתחזק.. סתם הרגשה מבאסת כזו עם עצמי.. ובא לי לשמוח כי זו מתנה כזו נפלאה מה'..

שככה את מרגישה. זה בסדר. הקושי הוא גדול ולא תמיד פשוט להיות במצב של הודיה לה'. אפשר רק להשתדל.

וברור שהבית הרבה פחות מתפקד. אבל אל תדאגי - הבלגן לא בורח לשום מקום, הוא מחכה בנחת שתתאוששי.

 

תחשבי שאת עושה את הדבר החשוב ביותר בעולם - מביאה לעולם חיים חדשים. את הבית אפשר יהיה לשקם בקלות אחר כך, או אם זה מאוד מפריע לך, אפשר לקחת עזרה בנקיון, אבל את המשימה הכבירה  שאת עושה, אף אחד לא יכול לעשות חוץ ממך.

 

אצלי גם אחרי הלידות אני נכנסת לשלושה חודשים כאלו של תפקוד מינימלי בבית - ההנקה, הטיפול בתינוק, הטיפול בעצמי גוזלים את רוב הזמן והכוחות. ומה שעוזר לי אז הוא לחזור אל האמירות האלו שכתבתי למעלה, לא לראות יותר מדי את הליכלוך והבלגן ולהתרכז במשימה הדחופה כרגע של להזין ולטפל בחיים החדשים שהבאתי לעולם.

 

בזמנים כאלו  תטפחי לעצמך על השכם . המינימום שאת עושה זה כבר הרבה.

 

שיהיה בקלות ובידיים מלאות בעז"ה .

 

אחכ לרוב זה משתפר.

מצטרפת למה שאמרו לפני

ספונג'ה היא עבודה קשה פיזית, וזה בערך הדבר הראשון שהפסקתי לעשות בתחילת ההריון.
נראה שהבית מטריד אותך, אז זה שווה כל שקל בעיני. אצלי זה ממש החזיר אותי לחיים ושימח אותי.
את הדברים הקלים יותר כמו כביסות או בישולים יש יותר סיכוי לעשות בלי להתעייף.
אם הייתי צריכה לעשות ספונג'ה בעצמי הייתי צריכה יום שלם ואז יום להתאוששות..

מעצמי אני יודעת שהרבה דברים משפיעים על זמן המחזור, איך את יודעת שזה דווקא מהסויה ולא ממשהו אחר?

היו שינויים יוצאי דופן. אולי אני טועה...

בעיקרון שמעתי פעם שמכניסים הורמונים לכל מיני אוכל תעשייתי כמו מוצרים שעשויים מסויה (שניצלים, נקניקיות וכו')

וגם שהמוצרים האלה גורמים לבעיות גדילה אצל ילדים (לא יודעת לאיזה כיוון)...

לא יודעת לגבי חלב סויה....

שהוא (ואני לא מבינה ממש בענין) מהדורה צמחית של אחד ההורמונים הנשיים.

לכן יכול להיות שזה אכן השפיע על הווסת.

ולכן מוטב לא לצרוך הרבה.

נדמה לי סוג של אסטרוגן.
לא אסטרוגן ממש כמובן אלא משהו דומה במבנה שלו שעלול להשפיע על הגוף.
זה ידוע ולכן ממליצים לא להרבות בסויה, וייתכן שאת רגישה לזה במיוחד.

תנסי חלב עיזים - יש לו מעלות שאין לחלב פרה, וכמה חסרונות של חלב פרה שאין בו..
לי הוא ממש עושה טוב, ולעומתו חלב פרה גרוע לי מאד.

ושמת לב שבפירוש המוצרים האלו האריכו את זמן המחזור (גם אצלי בדיוק ככה - כשאני מקפידה על זה, המחזור מתקצר לפחות ביום אם לא ביומיים), אז גם חלב סויה יהיה בעייתי.

 

יש סויה כמעט בכל מוצר תעשיתי היום. אפילו בלחם השחור הפשוט יש קמח סויה וכמובן שבמוצרי מאפה קנויים  - משפר האפיה הוא על בסיס לציטין הסויה.

 

מי שרגיש ממש צריך להימנע כמעט לגמרי ממזונות ומאפים תעשייתיים (אפילו פיתות. יש רק סוג אחד שלא מכיל משפר אפיה - נדמה לי של חברת אסלי)  - עשיתי דוקטורט על זה. לי הסויה גם גרמה לנזלת מיידית וחולשה.

ולפי מה שאמרו פה, בסויה יש הורמונים נשיים שיכולים לגרום להתפתחות מוקדמת (למשל אני הייתי צמחונית ואכלתי הרבה סויה, וקיבלתי מחזור בגיל צעיר מאוד - 9.5. כמובן שאי אפשר להוכיח שזה מזה...).

למדתי על הסויה אבל אני לא כל כך זוכרת, מה שזכור לי זה שהדעות חלוקות אם זה טוב מאוד או לא טוב....אם זה ממש חשוב אני יכולה לפתוח......

זה לא אומר

כי חלב למוצריו לא עושה לי ככ טוב...
בהריון הרגשתי חוסר שקט ועצבנות... שלא מצאתי להם פתרון .אז עשיתי מה שיעצה לי מישהי. ועברתי לחלב שקדים.
ובאמת הרגשתי בהבדל. ( היום שותה יותר חלב שקדים מחלב סויה. אבל כבר לא מרגישה בהבדל. אולי כי בזמן הריון. יותר רגישים..)
שיהיה בהצלחה!

לא תמיד כשיש שלילה בבדיקה בייתית זה אומר שאין הריון.
מצד שני יש עוד סיבות לאיחור במחזור...