פורום הריון ולידה (עמוד 4781)

שאת מצליחה

אני הייתי מחכה עוד קצת ואם לא מסתדר, אז עוברת למיקרולוט. ואם עדיין לא מסתדר, אז מנסה לעבור למשהו אחר.

את שותה מספיק מים במשך היום? זה גם דבר שמשפיע.

 

בהצלחה, מקווה שיסתדר מהר... לא קל בכלל

לא הייתי משנה כדורים רק בגלל זה, להיפך זה יכול לגרום לכך שתאסרו וגם את לא יכולה לדעת מה תהיה ההשלכה בהמשך.

אין פתרון מושלם, ונשמע שזה פתרון יחית אידיאלי בשבילך חוץ מהמצפון,

אז כדאי להרגיע את המצפון.

מה שהרב אומר- עושים!

גם לאכול ביו"כ וגם לא להסתכל.

הוא אמר לך ללבוש שחור? זה יכול לעזור למחשבות.

גם לי הסרזט התחיל גרוע..אבל עכשיו כבר כמעט 10 חודשים נקיה ושמחה!

אם הרב אמר לא להסתכל אז לא להסתכל ולבטוח בה' שאם זה דימום חזק שצריך שתאסרו את תדעי את זה.

טיפים:

1.לקנות תחתוניות שחורות (יש ברמי לוי) זה הציל אותי בתקופה של ההסתגלות..

2. לשתות המון מים-זה עוזר ממש בהמלצת הרב ששאלנו ממכון פוע"ה.

 

בהצלחה!

את במצב טוב. אם כל הבעיה היא חוסר תאבון ואת לא סובלת מבחילות והקאות, אז פירות זה טוב.

ירקות חיים עם גבינה או טחינה.

חביתה אפילו עם קרקר (אם אין חשק ללחם).

ביצה קשה עם ירקות.

 

אל תכריחי את עצמך מה שלא טוב לך.

מה שכן תשתדלי לקחת מולטיויטמין לנשים הרות - זה יכול לעזור להגביר את התאבון.

יש לי בחילות ..
אם אני עדיין במצב טוב- ב"ה!
תודה על הרעיונות והטיפ!

ירקות פירות..אני מאמינה שבקרוב זה יתחלף להרבה חשקים

מקווה בשבילך שתהיי חברה פחות הדוקה ממני...
אני ככה רוב ההריון וגם כשיש תאבון הוא נפגם בקלות (מספיק שבעלי יעלה רעיון מקורי למתכון של מה שחושבים לאכול והוא טיפה ישמע לי מגעיל והלך התאבון) השיטות שלי הם לאכול אוכל מהיר הכנה ככה התאבון לא "נאבד" עד שהאוכל מוכן וגם ככה יש יותר סיכוי שאוכל גם אם אני לבד ואין למי לבשל...
לפרגן באוכל גם יקר שלא רגילים לקנות (למשל להחזיק קבוע דגנים מיוחדים אפילו שבד"כ לא קונים, טבעול, גבנ"צ לטוסטים וכו', להרשות לעצמך להזמין אוכל בתדירות גבוה יותר וכו'..) מבחינתנו זה חלק מההוצאות על ההריון... זה אומנם לא בריא 100% אבל יותר בריא מלצום בהריון... (ואצלי זה גם חשוב כי הלחץ דם נמוך ואני יורדת הרבה מאוד בתחילת ההריונות וזה מלווה בבחילות והקאות)
בד"כ זה עובר בסוף השליש הראשון מקווה בשבילך שאת ברוב הזה...

עוד רגע יולדת, ועליתי בהריון הזה בקושי עשר קילו. התאבון כמעט ולא קיים עד לרגע זה ממש. אני אוכלת ארוחה או שתיים ביום, וזה במצב טוב. ואני מזה לא הטיפוס! אני מתה על אוכל!!!

בדיוק מה שאני לא צריכה.

עליתי 2 קילו בתקופה שבין ההריונות (והנקתי והיו לי התקפי רעב לפעמים) שזה לא נורא בהתחשב בזה שהתחלתי לחגוג על מלאווחים וכאלה שהיה אסור לי מאז שגילו לי את האבנים ועד כמה זמן אחרי הניתוח...

אני בעודף משקל אדיר. לא רר שאני לא צריכה לעלות, אני חייבת לרדת!

סימתי אותו בעודף קל (הייתי צריכה עוד לרדת 4-5 קילו בשביל להגיע לתחום התקין מה שקרה במהלך ההריון הזה אאל"ט) עכשיו אני מקווה שאצליח לשמר את המגמה ולא לעלות עוד אחרי הלידה ושבאמת מה שהעלתי בהריון ירד בלידה כמו בלידה הקודמת...
מה שאני מנסה להגיד שלמרות שאין תאבון בהריון ולפעמים הוא חוזר בגדול בהנקה אפשרי להצליח לשמור +- על הירידה מההריון...
ניסיתי לעודד קצת... מקווה שהצלחתי ומתפללת בשבילך שתצליחי לשמור אפילו יותר ממני...

אם מחשיבים את העליה מהמשקל הכי נמוך שהגעתי אליו בהריון הזה אז אולי כן הגעתי ל10 קילו (שזה יפה בהריון הקודם גם בשבוע של הלידה שקלתי פחות ממה ששקלתי בהתחלה אבל אז בסוף היה אסור לי לאכול כמעט כלום בגלל האבנים במרה)
יש לי חשקים מידי פעם והתאבון בא והולך לפי החשק שלו ואני בשבוע 35...

אני מנשואות אבל די חדשה כאן
סליחה שנאלצת להסתתר מאחורי אנונימי זה עדין סוד..

בקיצור ממש שמחתי לראות!

ובהצלחה לך!

חשוב שתשתי הרבה מים גם, ואם את לא אוכלת אז אולי איזשהו תוסף..

באמת הכנתי משו מהיר-
חביתת טונה וסלט אבוקדו עם קרקרים.

כשאכלתי באמת הרגשתי את הרעב ומאז שסיימתי- שוב, לא יכולה להסתכל על אוכל..

במצבך לגמרי, כל הזמן מכריחה את עצמי לאכול, כי באופן אבסורדי יש יותר בחילה כשלא אוכלים

ומוחקת עוד ועוד דברים מרשימת האפשרויות....

 

אין לי אלא לעודד אותך (ואת עצמי) שזה עובר!

ושיעבור מהר, והכל ילך בקלות בבריאות ובכיף!

בדיוק מה שאת מתארת..
זו הרגשה של מילכוד כי חייבים לאכול אבל פשוט אי אפשר!! ובעלי לא הצליח להבין אותי.
אני הגעתי למצב שהיה שבוע שאכלתי בו 800 קלוריות בלבד במשך כל השבוע.
הטיפ שלי: לנסות לדמיין מאכלים ואם יש משהו שאת יכולה לאכול ( לא מתחשק לך אלא לא יגרום לך לחוסר תיאבון יותר גדול), לאכול אותו מיד אפילו אם הוא עולה יותר יקר.
דבר שני לי מאוד עזר שכל פעם שאכלתי עשיתי מזה עסק גדול וסיפרתי לבעלי והוא התלהב. זה דירבן אותי מאוד לאכול.
דבר שלישי עדיף לאכול מחא מאותו דבר מאשר לא לאכול כלום ( כלומר אפילו אם תאכלי 3 פעמים ביום לחמניה ריקה זה עדיף מלא לאכול כלום כי אין בזה את על שלשת אבות המזון)
דבר אחרון אני בשבוע 10 ואני יכולה להגיד לך שזה משתפר. אני עדיין לא רוצה לאכול כלום אבל יש הרבה יותר דברים שאני יכולה לאכול.
בהצלחה

 מלאת אותי בתקוה! סליחה על הניצלוש...

(אני בשבוע שמיני)

 

וזה נכון, להעביר בראש מהר דברים ומה שלא עושה בחילה - לאכול מהר...

 

רק נשים יכולות לשכוח ולרצות עוד תינוקות... שיעבור גם לך בקלות!

אם את אוהבת...

גם לי לא היה תאבון לאוכל,

אז אכלתי פירות..

תפוחים בעיקר, זה עושה קליל בבטן..

 

לא יודעת אם יעזור לך, אבל שמעתי באחת החנויות את המוכר ממליץ לא לקנות את uppababy. לא יודעת על איזה דגם דובר שם אבל הוא אמר שהיא רחבה יותר מכל העגלות וגם כנראה כבדה ולא מוצלחת.
תבדקי את רוחב הגלגלים והמשקל בדגם הנ"ל.
אם רחב מאד וכבד ברור שלא מומלץ.

העגלה לא תעבור בהרבה דלתות, לא תכנס למעלית קטנה. כנראה גם בקיפול תישאר גדולה.

לי היה פיטריה בשבוע 40. גם חשבתי כל הזמן שזה ירידת מים ורופא בדק וראה שזה פיטריה.

שמתי נר אחד של אגיסטן וזה עבר.

פיטריה.. בכל אופן אשאל את הרופא. תודה

לפעמים לא מדובר עדיין בפטריה ..בין לבין המליצו לי לקבל טיפול מונע (יש כמה מוצרים -תבדקי עם הרופאה שלך..לי המליצו על לקטל) כיוון שהרבה פעמים הפטריה פשוט חוזרת (מניסיון ..)

רופא אמר לי שאם הראשון במצג ראש הם מילדים והופכים את השניי באמצע, רק אם הראשון בעכוז מנתחים. זה אמר לי רופא במחלקת היולדות בפוריה, לדעתי ככה נוהגים ברוב המקומות, תבדקי ברמבם אולי.

את יכולה להתקשר לבתי החולים באזורך ולשאול.
אם את יכולה קצת להדרים אז אני בטוחה שבלניאדו יאפשרו לידה רגילה.

שיהיה בהצלחה!

לפעמים השני משנה מצג לראש אחרי שהראשון יוצא ולפעמים הופכים אותו תוך כדי...
תתקשרי לברר בשאר הבתי חולים באיזור בטוח לפחות אחד יאפשר... (פעם ראשונה שאני שומעת שלא מאפשרים מראש)
שיהיה בהצלחה בבריאות ובקלות!

התקשרנו לבתי חולים בחיפה הערב.

בכרמל ובני ציון אין בכלל אפשרות לנסות לידה רגילה.

ברמב"ם לא קיבלנו תשובה ברורה.

אם מישהי יודעת ספציפית על רמב"ם או עוד פרט רלוונטי אחר אשמח לשמוע.

הרבה תודה

אני ילדתי שם. (אמנם לא עכוז) והם ממש ניסו ה-כ-ל כדי להביא ללידה רגילה. בסוף היה ניתוח אבל באמת שהם עשו הכל. ממליצה ממש! צוות מדהים!

פלחות בחלק מהמקומות.

ולהקפיד לשתות הרבה,
בשורות טובות!!

ניסיתי להשיג את הרופא והוא לא ענה
אני מחכה לראות איך ימשיכו הדימומים ואז אני אלך מחר לרופא או מוקד
תודה על ההתעניינות והתשובות

שבזמנו לי היה הפרשות חומות צמיגיות והרופא אמר שזה ממאמץ וחוסר שתיה

לאכול ולשתות כמו שצריך, לנוח כמה שיותר, אפשר לנסות לשאוב אחרי הארוחה שלה על מנת לגרות את יצור החלב (אחרי שהיא גומרת לינוק במשאבה איכותית כמו סווינג של מדלה למשל) יש תוספים שיכולים לעזור, בירה שחורה, מג'דרה רצוי מאורז מלא, והמון המון שתיה!

 

את מוכנה לפרט פה משקלים, את משקל הלידה והמשקל היום ואם יש לך כוח גם את מה שבין לבין? (באיזה גיל חזרה למשקל לידה?)

האם היא נשקלה היום באותו משקל שנשקלה בביקורים הקודמים?

האם השקילה נעשית בבגדים? בגופיה? בעירום? כל פעם משהו אחר? האם מקפידים שתהיה בחיתול יבש בכל שקילה?

ושאלה אחרונה: את עוקבת אחרי חיתולים? היא אמורה להרטיב שישה חיתולים ביום טוב-טוב. נראה לך שהיא עושה את זה?

אני יודעת שזה הרבה שאלות, אבל תעני על מה שאת יכולה, שתהיה תמונה יותר בהירה של המצב וננסה לעזור, בסדר?

 

 

(אה, ולחץ לא מייבש את החלב, הוא רק עלול להפריע מעט לרפלקס השחרור. הפרעה זמנית וחולפת מותר לך להילחץ בלב שקט )

 

 

 

האם את מתכוונת להפסיק את ההריון, אם חלילה יתגלה שהעובר אינו בריא, או שאת רק רוצה לדעת למה להתכונן?

גם אם לא תפסיקי את ההריון בגלל שום דבר שתגלי.

אנחנו עשינו ואח"כ בסקירות גילו לנו תסמינים שעלולים  להעיד על תסמונת דאון ובזכות השקיפות והחלבון עוברי

לא היינו צריכים לעשות עוד בדיקות כמו מי שפיר וכד'.

 

אם את יודעת שגם במקרה של תינוק חולה, לא תעשי הפלה. לא כדאי בכלל לעשות בדיקות לבדיקת בריאות העובר. למה? לכאורה כדאי לדעת, להתכונן נפשית וכו'. אבל הבעיה שברגע שהרופאים יודעים שיש לך עובר חולה, הם מפעילים עליך לחץ מאוד כבד להפלה. לחץ כל כך כבד שרק ממנו אפשר לקבל דיכאון בהריון! הלחץ הזה לא בריא לאישה בהריון, בטח שלא בריא לעובר, ולא מוסיף בריאות לעובר החולה.

הלחץ הזה מתחיל בקופת חולים וממשיך לחדר-לידה! גם שם הם לא מרפים!

זה רק מה הסיכוי שהעובר פגוע

הרופא פשוט התעצבן עלינו..

 

וודאי שאין לנו כוונה להפיל. חס וחלילה!!!

וגם שאלתי את הרב אבינר והוא אמר שאם חב וחלילה...יש פתרונות הבנתי שיש בזה מחלוקת ויש דעה מתירה במקרים מסוימים.זאת באמת שלמה גדולה כל הבדיקות האלה אני גם כן במצב כמו שלך

הרופא לא מחליט לך איזה בדיקות לעשות ואיזה לא. את יכולה לעשות מה שאת רוצה

ח"ו להפיל...

זה נכון שאם ח"ו מגלים משהו זה מאד מלחיץ, אך יש בעיות  שגילוי מוקדם יכול מאד לעזור!!

יש דברים שאפשר "לתקן" עוד בהריון ויש דברים שניתן "לתקן" מיד כשהתינוק נולד וכל דקה חשובה

(וגם יש בתי חולים שלא יודעים איך לטפל בכל בעיה וכל מעבר לבית חולים אחר יכול לפגוע!!).

סתם, שתקחו לתשומת ליבכן...

מכוון שתסמונת לא עלינו אי אפשר לתקן..את יותר מתכוונת לסקירה מערכות

יש לי אח עם תסמונת דאון...), אבל אפשר לנסות להתכונן, ללמוד על הנושא- גם מה לעשות באופן מעשי בחיים של התינוק-הילד, ולא רק תאוריה על מה זה, ממה נגרם וכד'... וכו'

אני מכירה כמה נשים שגילו את זה רק מיד אחרי הלידה ונכנסו לשוק והיסטריה ומאד עזר להן שאמא שלי באה לדבר איתן מנסיונה. אם מתכוננים לזה מראש, זה קל יותר...

 

ומאחלת לכולנו תינוקות בריאים ושמחים !!

וכן גם לי יש אחות עם ת"ד וההורים שלי ידעו על התסמונת דאון לפני הלידה והם התכוננו והכינו גם חומר לאחים הגדולים שיקראו ישר אחרי הלידה וידעו מה זה ודאגו למישהי שתידע אנשים שהם ידעו ובחרו וכו'...
אני לא עשיתי שקיפות עורפית ב2 ההריונות... כי הרגשתי שזה לא מה שישנה לי את הגישה וזה מאמץ מידי בשבילי ואני עוד צעירה ועוד...
רק צריך לדעת שיש נשים למשל שאם ידעו מראש זה יפריע להם לתפקד במהלך ההריון ולא בטוח שיהיו מסוגלות להתכונן ואם ידעו בלידה יקבלו את זה כמצב מוגמר ויתארגנו בהתאם...

כשאומרים שיש חשד לבעיה, עוברים את מסע היסורים של התמודדות עם אובדן הילד הבריא שציפינו ולבסוף לא היה ולא נברא והכל ב"ה בסדר.

מי יחזיר את שלוות הנפש שנגזלה לחינם?

 

סתם ככה טוב להתכונן ולדעת שלא הכל עלול להיות חלק ולהתפלל שהכל כן ילך בשמחה ובבריאות

זה נראה לי הנסיון הכי גדול שיש..

ואני לא עושה את הבדיקות האלה.

אפילו אולטראסאונד רגיל מלחיץ אותי ברמות.

לא בנויה למתח הזה.

למה לחכות לנישואים ולהיריון אם אפשר מראש למנוע מצבים אומללים כאלה?????????

תחשבו על הילדים האלה שאף פעם לא יוכלו להסתדר לבד ולא תמיד אבא ואמא יהיו שם לדאוג להם

אוי זה אחד הפחדים הגדולים שלי.באמת

בשביל ילדים בריאים ועצמאים

בשקיפות עורפית לא בודקים דברים שקשורים לבדיקות גנטיות שעושים בשגרה...

ומה שאפשר לעשות עוד לפני כדאי.....זה נותן שלווה נפשית

בהצלחה!

גם לי זה קורה לפעמים וראיתי שזה בריחת שתן..

 

א. הגוף פולט את החומר של הנרות ובשביל זה הוא מפריש הרבה נוזלים. ב. בשביל לוודא שזה אכן זה ולא דליפת מי שפיר, שימי תחבושת הגיינית למשך שעה ותראי אם היא מתמלאת בנוזלים. היא אמורה להיות ספוגה, לפחות חלקית.

קצת הזוי, אבל זה המלצה מהרופא שלי, שעבדה נהדר.

פשוט לשים בנרתיק יוגורט, אמיתי, שקונים בסופר בערך ב5 ש"ח טבעי בלי שום סוכר

למלא כמה שמצליחים והפטריה עוברת במהירות, וחוצמזה לעשות הרבה שטיפות במים

פושרים (בלי סבון)

ולעבור לתחתוני כותנה 100% 

 

הגרד אמור לעבור במהירות!

והנה דרך לוודא אם יש דליפת מי שפיר-
לכי לשירותים ותתרוקני ככל האפשר (לכווץ ולהרפות קצת)

שימי פד ותשכבי לרבע שעה.
אחרי רבע שעה קומי ותרגישי האם ממש ברגע שקמת הרגשת שיוצא ממך משהו.
בד"כ אם כן זה חשד גדול יותר שזה מי שפיר.

עוד דרך לזהות זה עפ"י ריח-
אם זה שתן אז יהיה ריח של שתן מן הסתם
לפטריה יש ריח רקוב, את יכולה להריח את הנרות אגיסטן ולנסות לזהות.
למי שפיר לפעמים יש ריח שמזכיר את הריח של זרע.

כמה זמן אורכת כל התקשות?

ומה התדירות?

אני לא מצליחה לספור כמה יש בשעה,

אבל זה קורה הרבה יחסית,

ואני שותה הרבה.

אולי תשימי 2 נרות?

זה מה שאעשה
בשורות טובות!

שחלב אם שהפשרתי אחרי יום התקלקל.
לא זוכרת מה ההמלצות, בכל מקרה חשוב גם שתכירי את המקרר שלך.
תמיד טוב להריח לפני השימוש.

תחשבי שיש לך ילדים בריאים ויפים ויהיה לך כזה עוד אחד!ויש כאלה היו מתות שהיו להם את הבחילות האלה

קשה במיוחד כשצריך להחליף טיטולים.

טבעי לרצות הרבה ילדים. ב"ה שיש את הרצון הזה.

אבל באמת לא כולן ממש מסוגלות.

אם כל-כך  קשה, אל תהססי לפנות לרב שלך, אחרי הלידה.

אולי הוא יגיד לך לעשות קצת הפסקה.

כך תשמרי כוחות כדי להמשיך להביא עוד ילדים.

ואם אצלך החמישי בדרך - אז גם את גיבורה!

 

שינוי מדהים.
נסי להיכנס לקישור של הבלוג/אתר שלה מההודעה הנעוצה למעלה.

בהצלחה!

כל אחת בנויה אחרת, יש נשים שלא מרגישות שום תופעה כשהן בהריון, פעם צחקה עלי מישהי בטענה "יאלה מה בסך הכל זה הריון לא מחלה" כל כך ניפגעתי ממנה כי כן אני מרגישה זוועה מקיאה את הנשמה שלי 6 חודשים לא תיפקדתי אז מה זה בדיוק???
והיא 4 לידות צפופות כל הריון ברכה שום תופעות לואי- ממש לא חוכמה לדבר.
בקיצור את תשויי את עצמך אף פעם לאף אחת כל אחד עם הקשיים שלו

אבל כל הדברים האלה שאני בעצם יודעת לבד, כ"כ מעודדים כשאחרות - שממש 

מבינות - אומרות אותם!

 

דוקא החבר'ה שלי לא כ"כ צפופים אבל כל פעם מחדש, אחרי שאני כבר רוצה נורא שוב, 

ואף פעם אין לי את הפלא הזה של להכנס להריון תוך כדי גלולות /הנקה וכאלה...

 

מגיעות הבחילות ואני חושבת... מה בעצם חשבתי לעצמי...

 

אבל באמת זה מעודד להסתכל על הגדולים ולהזכר שבסוף זה עובר...

 

 

תשתפי מה ההרגשת?בעיטות?

אני לא מרגישה בעיטות ממש כמו בשבועות מתקדמים יותר,
יותר הצמדות לדופן של הרחם ותזוזות קטנות.
וזה מקסימום פעם ביום בישיבה במנוחה מלאה.

לא אמורים להרגיש בשבוע הזה אז אל תהיו בלחץ

תודה לכולן

שנתן לך את ההריון הזה ויצליח דרכך בלידה ובהורות..

תלכי ללדת במקום שאת חושבת שתסמכי על הצוות הרפואי. ובע"ה אם יהיה חס ושלום צורך יחתכו אותך ולא תקרעי מלבד..

ותחליטי שתהיה לידה קצרה ותתפללי על זה ממש. אם תחליטי שזה יקח שעות זה פחות טוב..

וזהו. בזמני פחד רק תתפללי. כי את נשמעת מאמינה. ויש במי!! תסמכי עליו!!!

שיהיה בקלות ובשמחה!

בדיוק כתבתי פה תגובה על זה לפני כמה ימים

אין לי זמן לחפש אבל בקצרה

כדאי לשבת לכתוב ממה את מפחדת

רצוי לשתף עם אנשים

אולי לחשוב שוב איך את מגיעה ללידה ועם מי 

אפשר לחלק את הפחדים לשניים - מה שיש לך שליטה ואת יכולה לנסות לשנות ומה שתלוי רק ברצון ה 'ולהרבות בתפילות

שתהיה לידה קלה וברוכה 

אבל קרה לי בדיוק כמו שלך.
עשיתח לפודי שלי חיסון שפעת.. האחות שיכנעה אותי ואז אחרי קראתי ושמעתי דברים והתחרטתי...

אז החלטתי לא לעשות את החלק השני של החיסון..מה שהוא קיבל- קיבל..
התייעצתי עם האחות אם זה אפשרי,היא אמרה שכן...
וכמובן הוסיפה שמומלץ מאוד כן לחסן גם את החלק השני אחלה...

אז יצא לי בדיעבד טוב.. קיבל חצי חיסוו שפעת...

את החצי הראשון היא כבר קיבלה ולא היו תופעות לוואי בכלל (לי היה כאבים מקומיים באיזור החיסון לה לא כי לתינוקות נותנים בירך)
שנה שעברה היא הייתה עם שפעת שבוע+ עם חום שעבר את ה39 ואם יש לי דרך להפחית את הסיכויים שלה לחלות בשפעת קשה אני אעשה את זה ואחסוך ממנה את הסבל והסיכונים לפתח סיבוכים... (כמובן שזה לא מחסן 100% אבל את ההשתדלות שלי אני עושה)

א. לא קרה שום דבר אם חיסנת חצי ואת לא רוצה לתת את החצי השני.

ב. חיסון שפעת מומלץ ע"י משרד הבריאות לאוכלוסיות בסיכון- ילדים מתחת לגיל 5, נשים בהריון, קשישים וכד'.     

המלצה כזאת לא באמת מצביעה על כך שמי שמחוסן יעבור את החורף בשלום ומי שלא- לא. יש כאלה שממילא לא חולים ויש כאלה שבכל מקרה יחלו. יש כאלה שדווקא החיסון יגרום להם למחלה.

עוד דבר- האמירה שהחיסון מחזק את מערכת החיסון בגוף היא לא לגמרי מדויקת.

כלומר- החיסון יכול למנוע מחלה מסוימת, אבל יש סכוי, במיוחד אצל תינוקות עד גיל שנתיים, שעצם מתן החיסון- שהוא התערבות די בוטה במערכת החיסון- יגרום דווקא לתוצאה ההפוכה- החלשת המערכת.

למה? כי אם תינוק חולה (מחלה סבירה, במצב נורמלי)- אז מערכת החיסון שלו עובדת קשה כדי להתגבר על המחלה.

ברגע שאני מתערבת- כביכול אני "עוזרת" למערכת, אבל בעצם אני לא מאפשרת לה להתמודד עד הסוף, ובכך אני עלולה להחליש אותה. ובפעם הבאה שהילד יחלה- המערכת תצליח קצת פחות להתמודד.        (אגב, מאותה סיבה- עדיף לא לתת אקמול לעיתים קרובות, וגם לתת רק אם החום ממש גבוה והילד סובל מזה. מערכת החיסון פועלת במיטבה בטמפ' של 39 מעלות. לכן הגוף מעלה את החום. אם מורידים כל הזמן- זה פוגע ביכולת של המערכת להתמודד עם הגורם למחלה)

 

למה דווקא גיל שנתיים? כי רק בגיל שנתיים מערכת החיסון מגיעה לבשלות (אגב, זו אחת הסיבות שבגללן טוב להניק עד גיל שנתיים- ההנקה נותנת מענה חיסוני למערכת שעדיין לא הבשילה).

ההשלכות של זה באופן כללי לנושא החיסונים- שיש חיסונים שאפשר לתת אחרי גיל שנתיים ואז הרבה מתופעות הלוואי או הנזקים שח"ו יכולים להיגרם- נמנעים. (אישית- אני נותנת רק את החיסון המשולש בשנה הראשונה וכל השאר (שזה בערך פוליו)- אחרי גיל שנתיים.

 

אז לגבי שפעת - הסכנה היא לא במחלה עצמה אלא בסיבוכים שלפעמים קורים. הסיכון הוא לא מאוד גבוה (ותמיד אפשר להפחיד בסיפור על תינוק שמת מזה), וצריך לשקול את אחוז הסיכון הזה מול הסיכון שבמתן החיסון. (וגם פה אפשר למצוא סיפור מפחיד על תינוק שמת.)  ההחלטה לא צריכה לבוא ממקום של פחד מסיפורים אלא ממקום של הבנה וסטטיסטיקות.

 

לגבי התועלת של החיסון- כולם, גם בטיפת חלב, יגידו לך שהתועלת היא מוגבלת. יש המון וריאציות של וירוס השפעת והחיסון לא יכול לתת מענה לכולם. אז אם הילד שלך יונק, והוא בריא בדרך כלל- לענ"ד אין צורך לתת לו חיסון. ואפשר לחזק לו את המערכת הטבעית בעזת תוספת ויטמיןC- שאת תאכלי או שהוא יאכל, אם הוא בגיל. (פלפל אדום, קיווי, או סוכריות ויטמין C לילדים)

 

מחילה אם קצת חפרתי....

בהצלחה ורק בריאות.

שפעת אצל ילדים קטנים מתחילה בשפעת ויכולה להסתבך ולהתקדם  לברונכיט דלקת ראות וכו'

להגיע למוות היום זה קצת רחוק אבל דלקת ראות יכולה להחליש את תפקוד הראות- לכל החיים

וילד שעובר חורף שלם של אנהלציות חוזרות זה סיוט גדול מאוד גם לילד וגם להורים, מאבקים מתישים

וכמיות של אנטיביוטיקה שאצל הילד שלי זה גרם גם לבעיות עיכול 

ובעיות האכלה אחרי נתינה בכוח של הרבה אנטיביוטיקה

אני לא רוצה לומר שכמעט פטרו אותי מהעבודה כי אולי זה לא שיקול "ראוי" וכולם יגידו לי שזו לא יסבה לחסן

אבל זה אחד התוצאות שכמעט עלו בפרנסה שלי

אז אם כבר נתת אחד, וראית שהילד מגיב בסדר, אז חבל ...

 

אבל בלי קשר לשפעת בכלל.

חורף עם שני אשפוזים (בגיל שנה +), המון אינהלציות וריצה לרופא, קצת אנטיביוטיקה (ב"ה לא הרבה).

אבל כאמור- זה יכול לקרות גם בלי שפעת...כך שאני לא יודעת אם זו סיבה לתת חיסון לשפעת.

אצלנו זה נבע מרגישות במערכת הנשימה והנקה שהפסיקה (לצערי) מוקדם מדי, בגיל 11 חודשים.

ובחורף שאח"כ עשיתי מה שיכולתי כדי למנוע- חדר מלח, ויטמין C, עיסויים, רפלקסולוגיה,מי מלח וגם חיסון לדלקת ריאות (כן, כן, נתתי חיסון.. אבל אחד מתוך שניים. על השני ויתרתי כי ראיתי שאנחנו מצליחים לעבור את החורף יחסית בשלום)

לא מפתחים גם ברונכיט דלקות ראות וכו'

שזה עזר לכל מחלות החורף באופן כללי

שאם רוצים להסתמך עליה צריך לבדוק אותה מול סטטיסטיקות...

כי תמיד יש שכנה שזה ככה אצלה, ועוד שתי שכנות שלא.

 

הרי יש גם ילדים שלא קיבלו חיסון לשפעת וגם לא מפתחים דלקת ריאות וכו'.

אצלנו היה קשר ישיר להנקה. ילדה שינקה בחורף- לא חלתה בכל המחלות הללו. וילדה שלא ינקה- חלתה.

ולגדולים יותר אני נותנת גם פרוביוטיקה (ביו בליס לילדים) כדי למנוע דלקות אוזניים וגרון- זה מתאים מעל גיל 3.

ככלל, הנושא של החיסון במחלוקת כבר שנים. אני אישית העדפתי כן לחסן אבל מבינה את מי שבחרה שלא,

בכל מקרה נראה לי שגם אם מחליטים לא לחסן כדאי להקפיד על תזונה שמחזקת את המערכת החיסונית וגם לשקול תוספים.

 

ההשפעה של הכרוב לא תמיד מיידית. לפחות לא אצלי. ואם אין לך סיבה להפסיק הנקה באופן מיידי וחותך, אולי כדאי לך להוריד הנקות בהדרגה.

בתוך החזייה רק על השד עצמו (לא על העטרה וכו' )

לשים עד שמרגיש לך שהוא מתרכך מידי ולשים חדש.

מכיוון שאת רוצה לייבש לחלוטין את יכולה לשים אפילו לילה שלם.

(מי שרק רוצה להקל על גודש אז מוגבלת לחצי שעה כל פעם)

הוצאתי אחרי שעתיים ומאז נהיה לי גודש מטורף ממש כואב!!! מה עושים? אין לי תה מרווה ניסיתי תה נענע..... אני נפוחה וכואבת!!!

אחרי שתהיה הקלה להמשיך עם הכרוב, ולשתות הרבה חליטות של נענע ופטרוזיליה, בכמויות גדולות.

ולעקוב שלא עולה החום. אם כן - לרופא.

(סליחה על הקצרנות)

צריך להיזהר שלא מתפתחת דלקת.
כדאי לראות יועצת הנקה שתעזור לך לשחרר אם יש גושים/סתימות
ותעזור להקל.

זה לא אמור להחמיר ככל הידוע לי.

את החלב

(ולא להתפתות ליותר !) כדי לא לעודד יצור של החלב

יקח יום - יומיים והגוף יפסיק ליצר בקצב הרגיל בעז"ה

שיהיה המשך הריון תקין וקלשבסופו תצאי בידיים מלאות!

היה לי מחזור לא סדיר ופעם ב40-48 יום. אין לי מושג מה היה הפעם, ממתי אני מתחילה לחשב שבועות? המחזור היה לפני 43 יום...

בנתיים תקבעי תור לשבוע 9-10 לפי וסת אחרונה שככה יהיה דופק גם אם הביוץ היה מאוחר כמו שרגיל אצלך ויהיה מספיק מוקדם לדיוק בשביל קביעת גיל...

שיעבור בקלות ובכיף!!!

 

באמת מרגש!

תבדקי כמה את שותה.

עליך לשתות לפחות כוס כול שעה+לפני ההנקה.

 

קחי אומגה-3 ותגבירי אכילת מזונות עשירים באומגה-3.

 

לנולין - זה מעולה מכל הבחינות. אבל אם את לא אוהבת אותו, את יכולה למרוח פשוט שמן זית.

הקרם הישן והטוב באריזה הוורודה.
אני משתמשת בו לידיים ולרגליים וגם כשפתון.
לא יודעת לגבי הנקה - אם תשתמשי כנראה תצטרכי לשטוף היטב.
הוא היחיד שבאמת עוזר לדעתי..

לגוף קצת קשה למרוח אותו כי הוא יחסית סמיך, אבל מדי פעם שווה להתאמץ.

באמת חשוב לשתות הרבה כמו שאמרה יעל, ההתיבשות פשוט ניכרת בעור.
קחי בחשבון שעכשיו ימים מאד יבשים, השפתיים אצלי מפוצצות וזה רק ממזג האויר (ובשבת לא יכולתי לשים כלום..).
דבר ראשון במוצאי שבת נמרחתי בקרמים!

העטרה שלי יבשה, הפטמות עצמם לא שמתי לב ליובש מיוחד, סוף הריון, יש מה לעשות? זה יכול להזיק?

נסי להשתמש בסבון שמתאים לעור יבש,

ל-ama lurra יש סבון מחלב עיזים שמתאים לעור רגיש וליובש.. זה סבון מוצק טבעי והוא מעולה.

כמו כן האם משתמשת בקרם גוף? זה גם עשוי לעזור.