בוקר טוב,
עזרה דחופה..
במשך שבוע, הבת שלי שאוטוטו בת שנה, מקיאה בערב אחרי הבקבוק.
אני מכינה לה בקבוק של 180, היא שותה קצת ונרגעת, ואחרי חצי שעה\שעה היא משתעלת וממש מקיאה, הרבה יותר מהכמות שהיא שתתה.
אתאר את הימים האחרונים כי אני ממש לא יודעת מה לעשות- ראשון שני ושלישי היא הקיאה, רביעי לא, חמישי כן ושישי נתתי לה שתי כפיות ממעדן וישר היא הקיאה ושבת לא.
בחמישי ושישי היא הייתה עם מעט חום, לא יודעת בדיוק כמה אבל היא הייתה חמה, נתתי נר אקמול וזה עבר.
בנושא ההקאות- כל הפעמים שהיא מקיאה זה בערך באותה שעה- סביבות 18:30.
מה זה יכול להיות? צריך התייחסות רופא? כי אני כבר מיואשת מהרופאי ילדים שיש היום, כל אחד אומר משהו אחר ואני באמת לא יודעת מה לעשות כבר, אני ממש מפחדת שיש איזה משהו שלא עולים עליו..
מוטרדת ממש.
עזרה בבקשה
היא מצוננת? יש לה ליחה שמפריעה לה? כי אם כן יכול להיות שכשהיא שוכבת זה מפריע לה לנשום ואז היא משתעלת והכל יוצא.
ותמיד טוב ללכת לרופא כדי לשלול דברים אחרים כמו רגישות למוצרי חלב וכו'.
ואני בטוחה שיש לה ליחה שמפריעה לה.. אבל למה דווקא מהבקבוק היא מקיאה?
ראית אם כשהיא מקיאה יש לחה? כי לפי מה שנשמע היא מקיאה לאחר אוכל חלבי שיוצר לחה ושיעול. אני חושבת שכדאי שתתחילי לתת לה פורמולה צמחית שאינה על בסיס חלב.
בלי הנקה- סביר מאוד
בהנקה- יכול להיות אבל לא כל כך סביר.
בהריון לא היו לי שום סימני מתיחה (ב"ה!)
בערך 3 חודשים אחרי הלידה גיליתי כמה פסים בהירים על..(מנסה לחשוב על מילה יפה)..העכוז (?)
ועכשיו- 8 חודשים- הם ממש התכהו וגדלו ונהיו מכוערים כאלה.
יש לציין שהמשקל שלי לא השתנה הרבה בזמן הזה.
מישהי מכירה?
מה עושים?
תתיחסי אליהם כאל אותות הגבורה 
זהר הרקיעעודדתן את רוחי..
תודה ושנה טובה!
חפיסה שנייה ומעלה שכבר חיברת אז את יכולה להפסיק אותה באמצע.. החבילה היחידה שאסור להפסיק באמצע זאת החבילה הראשונה...
קודם כל חשוב שתדעי שלא לכולם זה עושה דימומים ועד שלא תנסי בעצמך לא תדעי איך הגוף שלך מגיב.
אני לא יודעת להסביר בדיוק למה, אבל לפעמים זה גורם לרירית ברחם חלשה שמתפרקת מידי פעם, וזה הדימום שמופיע.
אישית, תמיד התחלתי לקחת לפני הטבילה, עוד כשהיה לי את הדימום מהלידה, וזה היה סיוט עד שהצלחתי לטבול.
קראתי כאן שבמכון פועה ממליצים להתחיל אחרי הטבילה כי אז יותר קל להתיר כתמים ובשבועיים הראשונים להשתמש בנרות למרות שאחוזי המניעה שלהם נמוכים יחסית אבל בשילוב עם ההנקה זה אפשרי.
תתחילי אחרי הטבילה. תשתמשי בתחתוניות שחורות, ותזהרי מאד לא להסתכל בטישו בניגוב..
ככה יש סיכוי טוב שלא תיאסרי.
בנוגע למניעה- לפי הרופא שלי את מוגנת אחרי שבוע מאז שהתחלת לקחת. בשבוע הזה אפשר:
א. להתאפק
ב. להשתמש בנרות- את יכולה לקבל מרשם מרופא משפחה.
כמו שאמרו פה- אצל כל אחת התגובה לסרזט היא שונה. יש כאלה שאין להן שום דימום, וכאלה שלא מפסיקות לדמם...תנסי ותראי!
יש סיכוי טוב שזה יעבוד מצוין בשבילך וחבל לא לנסות.
אבל ברגע שהתחלתי לקחת שתי גלולת במשך 10 ימים,
הכל התאזן לי.
בנוסף, אני התייעצתי עם הרב בן שלמה
והוא מאוד עזר לי בעניין!
בהצלחה!
אחרי שבועיים פסקו הדימומים והיה כך עד שהפסקתי(שנה)
ועכשיו אחרי הלידה השניה עברתי מסרזט למקרולוט אחרי חודש שלא פסק הדימום, ואז זה הסתדר.
הייתי עם תחתוניות שחורות אז לא נאסרתי. (התחלתי אחרי שטבלתי!!)
תוך שבוע נגמר הדימום.
אני מחפשת טיולון שיהיה נוח להתנייד איתו בכל יציאה מהבית- ברגל, אוטובוסים, מוניות שירות וכד'.
משהו שלא אחשוב פעמיים אם לקחת איתנו או לא.
מגיל חצי שנה אולי קצת יותר עד גיל שנתיים+.
הכי חשוב לי - שנוסע טוב. שכיף לדחוף ולפנות איתו.
תכל'ס מקלרן...
אבל יש עוד אפשרויות?
לא צריכה חיבורים לסלקל, אמבטיה ושאר אביזרים שמסרבלים.
יש המלצות??
תודה
אני קניתי מקלרן ב-900 ש"ח ומאוד מאוד מרוצה.
ממליצה בחום
קווסט ברהיטי אור בירושלים.
יש לי כבר שנתיים וקצת ועדיין נראה כמו חדש.
הוא באמת נוסע טוב כמו המקלרן?
הדגם שיש לנו סייבקס אוניקס.
תלכי לחנות שמוכרים גם מקלרן וגם סייבקס ותנסי להשוות.
כשאנחנו בדקנו לא ראינו הבדל משמעותי.
אם יש למישהי מה להוסיף מנסיון אישי אשמח לשמוע.
תודה לכן.
היה לי פעם טיולון של "בון בבה" משילב,עלה 500 ש"ח
לא הכי נהנת ממנו (הוא תמיד היה נראה לי לא יציב מספיק) אבל גם לא היה גרוע
לאחרונה התלבטתי מאוד לגבי סיבקס, ובסוף מצאתי בדוקטור ביבי טיולון פשוט מעולה, ב-500 ש"ח
קליל, נוח,נוסע מעולה, בטיחותי
נראה לי שזה דגם "קשת" ויש אותו בצבעים יפים
הוא גם כביס שזה משהו חשוב
אם את רוצה מקלרן אני יודעת שיש בביבי סטאר ב-1000 או 1200 תלוי איזה דגם
אני חושבת שזה מיותר להוציא כזה סכום על טיולון אבל מה שבא לך
ד"א, בדוקטור ביב הציעו לי חיקוי מושלם של מקלרן, טיולון משגע ב-900
שווה לך לבדוק
ברוך ה' אני עברתי לידה טובה ומהירה יחסית.אין לי הרבה כאבים אבל אניממש מרגישה את הקושי הנפשי מהלידה. וזה ממש עוצר אותי מלהחלי
מה שקשה לי זה שאני אצטרך לטבול ולהיות שוב ביחד.אני לא מצליחה להתרגש ולהתלהב מלרצות להיות שוב ביחד-אני אשמח לחיבוק ולנשיקה ממנו...אני אשמח לתגובות מעודדות...
ביום ראשון הגיעה הווסת הראשונה מאז הלידה. (כמעט בטוח שזו ווסת. כי הרחם היה נקי בוודאות 6 שבועות אחרי הלידה, ושללתי הריון, לא משתמשת במניעה)
ציפיתי לדימום כבד יחסית, וקצת ארוך מהרגיל... כי כך היה אחרי הלידות הקודמות.
חשבתי שאצליח לעשות הפסק ביום ראשון, ואם יהיה לי מזל אז במוצאי שבת 
להפתעתי, הדימום היה קל ביותר (לא היה צורך באמצעי ספיגה, הוא רק קצת ליכלך את הבגדים והטישו...), והים בבוקר קמתי נקיה לחלוטין...
והצלחתי לעשות הפסק טהרה 
הבעיה- הטבילה אי"ה בראש השנה, ואנחנו מתארחים אצל ההורים שלי (ואין מצב בכלל לבטל...)
מה עושים?? 
יש לנו שלושה ילדים קטנים, והקטן יונק (גם בלילה).
בית הכנסת נמצא ממש מול בית הוריי (כך שלומר שאני הולכת לתפילה יהיה די קשה... וגם אחיות שלי יהיו שם ויראו שאני לא...)
אבל המקווה במרחק 20 דקות הליכה...
רעיונות??
ואז לצאת ל"סיבוב" אחרי הסעודה.
או לצאת עם כל הילדים לאיזור בית הכנסת, ומראש להודיע שאת לא נכנסת לתפילה עם הילדים אלא מחפשת איזה גן שעשועים קרוב- ואז בעלך יהיה איתם ואת תרוצי לך לטבול.
בהצלחה.
ועוד דבר- לדעתי אם את ממש מסתבכת, את יכולה לשתף אחת מנשות המשפחה שתעזור לך להסוות את הענין.
גם אם אני ממש אזדרז ללכת למקווה לטבול ולחזור יקח בערך 50 דקות...
תפילת ערבית של ראש השנה היא לא כל כך ארוכה.אז יצא שבעלי יפסיד את התפילה (ואבא שלי ישים לב... אבל זה יותר קל להסוות, כי יש כמה בתי כנסת באיזור), ואני אגיע אחרי שהתפילה תסתיים.
הבעיה שהילדים עייפים מדי בשעה הזו בשביל טיולים בחוץ... ויהיה קשה להסביר למה אני רוצה לקחת אותם לגן שעשועים בחושך...
ולגבי האפשרות לטבול אחרי הסעודה, זה נשמע יותר אפשרי, אבל:
הסעודה בוודאי תסתיים מאוחר (יש בהתחלה "סימנים", וגם מבשלים את האוכל אחרי צאת הכוכבים של היו"ט הראשון, וזה גורם קצת לעיכוב)
נראה לך שהבלנית תסכים להגיע כל כך מאוחר?? (ההורים שלי גרים בעיר)
תתקשרי למקווה בתחילת השבוע ותתייעצי עם הבלנית כיצד היא יכולה לעזור לך... קרה לי פעם דבר דומה ונתנה לי פתרון שמאוד עזר לי.
בערבים היא בודאי במקווה בעבודה. ובשעות הבוקר בני הבית האחרים בדרך כלל לא נמצאים. (לא בטוח שכך הוא גם בימי שישי ) בכל מקרה, אין מה להתבייש, בני הבית רגילים בפניות כאלו.
הבנתי מבלניות שבשעות הבקר המוקדמות הן עדיין נחות (מעמל הלילה הקודם).
בהצלחה.
אבל שאלה: יש מצב שזה היה דימום כזה שאולי הוא מותר - ואפילו לא צריך לספור ולטבול?
כדאי מאוד לשאול רב. במיוחד אחרי לידה יש מצבים שבהם זה טהור.
כמה זמן את אחרי לידה?
יכול להיות כתמים של הנקה ואם זה על תחתון צבעוני זה לא אוסר בכלל
קשה לי להאמין שזה המשך הדימום מהילדה, כבר עברו שלושה חודשיים מהלידה, ואין דימומים או כתמים כבר חודשיים.
בנוסף, כמו שאמרתי, הרחם היה נקי, הייתי בבדיקה 6 שבועות אחרי הלידה.
הריון, כאמור, בדקתי וזה לא...
הכי סביר שזו ווסת (היא הגיעה בשלב זה גם אחרי הלידה הקודמת...)
הדימום היה אדום ורצוף במשך 4 ימים. אי אפשר להתייחס אליו כאל כתמים. למרות שהכמות היתה מועטה מאוד.
אנסה אי"ה להתקשר באחד הבקרים בשבוע הבא. מקווה שהבלנית תוכל לעזור... תודה רבה לכן!
ארוך יותר מהרגיל?
זאת אומרת: ילדתי שתי לידות רגילות לפני הקיסרי האחרון, ובשתיהן ילדתי תוך ארבע שעות מההגעה לבית החולים (זמן הצירים בבית היה קצת שונה). מה זה אומר לגבי הלידה הקרובה, בע"ה?
ועוד שאלה - באיזה שבוע אפשר להיות בטוחים כמעט לגמרי שהמצג של העובר לא ישתנה?
משפיע על משך זמן הלידות הבאות.
וברצינות, לא נראה לי הריון כימי כי הבנתי שאמור להיות ערך בטא רק נמוך יחסית להיריון תקין ואצלך זה ערך בטא שאין היריון בכלל.
*כוכבית*אחרונהלמשך רבע שעה בערך..
יש הריונות שהרחם מחזיק יפה ויש הריונות יותר חלשים.
גם תלוי אופן הנשיאה: הרמה בידיים (כמו שקיות כבדות בסופר) - מערבת את שרירי הבטן יותר מאשר נניח נשיאה של תיק כבד על הגב.
עדיף כמובן להימנע מהרמת משא כבד. אם את מרגישה משהו או אפילו סתם מודאגת, כדאי לשכב - שכיבה מוחלטת -לכמה שעות ולראות מה קורה.
בע"ה הכל יעבור לשלום.
איך מניקים עם שיניים שבוקעות? לא רוצה להפסיק בגלל זה, אבל קצת חותך...
(מכניסים אצבע ופוקעים את הואקום שיוצר פי התינוק על הפיטמה) ואומרים לתינוק בתקיפות: לא! מסבירים שלאמא כואב..
אחר כך מחבקים אותו וממשיכים להניק. זה עובד גם עם תינוקות מאוד צעירים.
בנוסף אפשר לשנות תנוחה כך שהלחץ של מקום בקיעת השן יופחת מן הפיטמה.
וגם אפשר למרוח לו על החניכיים משחה מאלחשת שתקל על כאבי הבקיעה של השיניים.
ואולי אפשר להשתמש בפיטמת סיליקון במצבים האלו.
אל תמשיכי להניק את התינוק באופן שהוא פוצע אותך בלי ליישם איזהו פיתרון. ואל תדאגי - אפשר לעבור את השלב הזה בשלום ולהמשיך בהנקה לאורך חודשים רבים.
בהצלחה.
התינוק לא נושך/פוצע. גם לא סובל בחניכיים. התחושה אצלי לא נעימה- בעיקר כשנרדם ואז יש הישמטות ממני ומשיכה של הראש או חיזוק האחיזה עם הפה.
כדאי לשים לי משחה או משהו אחר אחרי ההנקה?
(אני הגבתי לך כאן למעלה) אבל למה שאת מתארת יכולות להיות שתי סיבות לפחות :
אחת - איזושהי רגישות אצלך כתוצאה מסדק או פטריה או הסבב הקודם של בקיעת שיניים. השניה- שאכן , גם אם לא נראה שהתינוק סובל- הכאב שהוא מסב לך הוא כתוצאה מבקיעת שיניים.
נשמע לי מהתיאור שלך שמדובר בבקיעת שיניים ולכן מה שכתבתי קודם, גם לגבי טי ג'ל (משחה מאלחשת) וגם לגבי פיטמת סיליקון יכול להועיל.
אם את כבר סובלת מפציעה, תנסי פטמת סיליקון. אם לא - עדיף לנסות קודם את כל הרעיונות האחרים כי פטמת סיליקון לפעמים לא נוחה לאמא וגם עלולה להרתיע את התינוק.
כל מה שכתבתי הוא מתוך הנסיון שלי בהנקות ארוכות - כאלו שבמהלכן מתמודדים עם צמיחת שיניים כל השיניים. אבל, כאמור, אני לא יועצת הנקה מוסמכת.
או בקו הפתוח שלהם.
הנה האתר: http://www.lllisrael.org.il/
בהצלחה!
מסתבר שזה בעיקר הצפורניים שנאחזות בי כ"כ חזק...
השן הבוקעת לא.
נראה איך יהיה בהמשך-אם יהיו נסיונות לנשוך ולשחק-ב"ה כרגע לא.
צריך להקפיד לגזור
וזה קורה רק בשינה וכשלא נרדמים ביחד...
סיבות לכך שיש לי פחות חלב???
בוודאות שאין לי מספיק.
כבר כמה ימים שהבייבי מתעצבן בהנקה, חשבתי שאולי זה בגלל הטעם (אמורה לקבל מחזור ראשון הבא)
והיום סופית הגעתי למסקנה שאין חלב.
יוצאים כמה טיפות ואחרי דקה נגמר.
ניסיתי גם לשאוב ובדרך כלל יוצא, כלום.
הייתי צריכה להכין לו תמ"ל 
בעלי קנה לי בירה שחורה, מקווה שזה יעזור, אבל מישהי יודעת למה אין חלב????
לזכור שלנו יש את חובת ההשתדלות אבל לא הכל תלוי בנו.
אגב, אם זה תפאום ייתכן קפיצת גדילה. הכי חשוב זה לנוח טוב. אולי זה יסתדר.
גם אם לא, הכל לטובה!
תשאבי 2 דקות "על ריק" אחרי כל ארוחה
הרבה מים
ובעז"ה תוך כמה ימים הכל יסתדר...
(אלא אם כן זה הריון...)
שמתי לב על עצמי שאם זה ממותק מדי או מוגז מדי זה בא ע"ח שתיית מים ובכך דווקא מפחית מתפוקת החלב.
אפילו תכיני חרוסת של פסח וכל כמה זמן תקחי כף או שניים.
זה ממש עוזר!
ניסיתי + בירה שחורה וזה פשוט הציל אותי!
שיהיה בהצלחה!
מרים*או דרך משחקים, או שלפעמים (קיץ) השכבתי אותה רק עם טיטול
ואחרי שנרדמה הלבשתי...
ואם זה מעודד אותך, לטענת הסבתות- כל הילדים אוהבים להיות ערומים 
אז אולי להסתפק רק בבגד אחד כמו גופיה,אוברול,מכנס ואחכ להוסיף עוד
פשוט להלביש בזריזות.....יש ילדים כאלה שלא אוהבים להתלבש
הבת שלי (בת 10 חודשים) גם לא אוהבת להתלבש. אני פשוט מנהלת שיחה עם האיברים שלה, זה הולך בערך ככה:
- יד ימין, אולי תיכנסי לשרוול, בבקשה?
- לא ממש מתחשק לי עכשיו (בקול של יד, כמובן..)
- אולי בכל זאת? זה ממש יעזור לי..
- אבל אני לא רוצה!
- בואי נעשה את זה מהר..
- טוב בסדר, אני באה.
- יופי! כל הכבוד, יד ימין! עכשיו יד שמאל, איפה את?
וכן הלאה..
בהתחלה התחלתי לעשות כך יותר בשביל עצמי, כדי לא לאבד את הסבלנות בזמן שהיא מתנגדת להלבשה, אבל שמתי לב שזה גם הולך יותר מהר ועם הרבה פחות בכי כשאנחנו עושים כך.. (דווקא הופתעתי שזה עזר, כי היא לא בגיל שהיא מבינה ממש את השיחות האלו, אבל כנראה שבכל זאת זה השפיע..)
ולפעמים, כשהיא ממש עייפה, אני מניקה אותה בלי בגדים ומלבישה מתוך שניה אחרי שהיא נרדמת.
הבן שלי בן שנה וממש בהתחלה הוא היה צורח ואז התרגל ועכשיו בחודשים האחרונים הוא שוב צורח ובנוסף לזה גם נושך..
אנחנו מצאנו פתרון, לתת לו משהו ביד להתעסק איתו, את הקרם החתלה או הפלאפון. אנחנו נותנים לו מכשיר קטן כזה שעושה מסז'ים אז כשהוא לוחץ הוא רוטט קצת וזה ממש מלהיב אותו..
תנסו
