פורום הריון ולידה (עמוד 4815)

אפשר בהדרגה ואפשר בבת אחת.

כשהילד אוכל גם אוכל מוצק זה הופך את כל העניין ליותר קל..

את יכולה לשים עלי כרוב, הם מקלים על הכאבים של הגודש ועוזרים לגמור מהר את החלב..

זה קשה לעמוד במבטים המתחננים שלו, אבל לאט לאט..

אפשר לנסות 'לפתות' אותו עם אוכל שהוא אוהב במיוחד.

בהצלחה!

אני לא בעד למרוח חומרים מרים, חמוצים או כל דבר אחר לא טעים.

חבל שההקנה תסתיים בחוויה לא נעימה לילד..

ברוך השם שזכיתם להגיע לגיל שנתיים בבריאות ובטוב לבב - ובהנקה! מתנה לכל החיים.

לגבי גמילה - גם בעיניי זה לא יפה כלפי הילד למרוח משהו בטעם רע על המקום שסימל בשבילו עד כה את שיא הביטחון, ההגנה, האהבה - והטעם הנפלא.

אני מציעה דבר ראשון לקצר הנקות, ואז להתחיל בגמילה. אפשר נגיד שיהיה שיר קבוע (קצר!) או דקלום שאת שרה / מדקלמת לו בכל פעם שהוא יונק, וכשנגמר הדקלום - נגמרה ההנקה.

אצלנו (עם ילד קצת יותר גדול) כשהשלב הזה היה מבוסס והוא התרגל שההנקות קצרות - עברתי לשלב הבא: הכנתי לו דף עם כמה מדבקות מפוארות, תלינו על המקרר, ואחרי כל הנקה הוא קיבל מדבקה אחת. ובכל פעם מחדש הסברתי לו שכשלא יהיו עוד מדבקות - לא יהיו עוד הנקות. הוא גם בחר לעצמו מתנה שאותה יקבל כשייגמרו המדבקות. כשנגמרו המדבקות ונגמרה ההנקה היו קצת דמעות. נו, מה לעשות, אי אפשר לגדול בלי קצת דמעות לפעמים. חיבקנו, שרנו... עבר.

כשאת לא רוצה להניק יותר, אני ממליצה בהתחלה ללבוש בגדים שלא מאפשרים הנקה. זה יעזור לך לא לבחור בדרך הקלה כל כך, כשקשה לילד ורוצים להרגיע...

ובירור: הזכרת הלכה, מוכנה להרחיב? ההלכה שאני מכירה היא שבגיל שנתיים מותר להמשיך לינוק, אלא אם כן התינוק כבר נגמל, ואז אסור לו לחזור (לפני גיל שנתיים מותר לחזור). ובגיל 4/5 צריך לגמול. האם את קיבלת פסיקה אחרת? אשמח לשמוע.

מותר עד גיל שנתיים ולחולים וחלשים עד 4-5

וגרמת לי לבכות  כי זה קצת עצוב לי כל כך נלחמתי עליה ועברתי ......

וסליחה שכחתי תודה רבה לכלוכן מכל הלב. זה הדבר הראשון

איך אני יעשה את זה בלילה ?

התהוות את מדהימה אותי תמיד עם התשובות והידע

גם לי ידוע מה שאמרה בהתהוות- שמותר עד גיל שנתיים גם להמשיך לאחר הפסקה, ואחרי גיל שנתיים מותר עד גיל 4, רק שאסור להמשיך אחרי הפסקה של יותר מ-48 או 72 שעות (אני לא בטוחה בדיוק לגבי כמה זמן), ומותר להמשיך עד גיל 5 
(באותן הגבלות) בתינוק חולה/חלש.

שווה לשאול שוב (סתם שלא תהיי לחוצה לסיים בדיוק ביומולדת 2)

הוא יונק גם ביום וגם בלילה? אם יש אפשרות (שוב - תבררו מחדש את העניין ההלכתי), נראה לי שרצוי להפריד בין גמילת לילה לגמילת יום, ואפילו לתת קצת זמן שקט בין לבין.

הנה המלצה שראיתי לגמילת לילה, ונראית לי טובה (לא מניסיון).

המון הצלחה לכם!

אלא טיול/ מלון... אפילו היתי ממשיכה לשאוב פעמים ביום כי התכונתי להמשיך להניק כשאחזור..

תמיד כשחזרתי זאת היתה הגמילה... התינוק כבר לא רצה.

רציתי הרבה פעמים להפסיק קודם, אבל לא היה שייך בגלל התינוק שלא הסכים להפסיק.

זה אולי ישמע אכזרי לצאת מהבית, אבל לפעמים זה הפתרון כשהילד כבר גדול.

(אבל אני מנחמת את עצמי שהיציאה היתה לא בשביל להפסיק להניק, אלא מטרה אחרת וזה גרם בדיעבד למה שרציתי הרבה זמן, אני מניקה עד גיל שנה פלוס)

מותר להניק הלכתית אלא אם הפסקת לשלושה ימים.

הכי קל לגמול בגיל הזה כי הם יודעים לדבר, אצלנו קניתי יוגורט לשתיה וכל פעם הסברתי

שהם גדולים וזה במקום, תוך שבוע גם את זה לא היה צריך

גם אני כנראה אפסיק עוד חודש חודשיים, הגברת בת שנתיים.

אבל להוריד מכמה הנקות ביום- לשתי הנקות ואח"כ להנקת ערב או בוקר.

אח"כ להניק יום כן יום לא (נניח אם את מניקה בבוקר אז פשוט תגישי לו ארוחת בוקר ותלבישי וכו' וכך ההנקה "תשכח")

ואז להניק מדי כמה ימים

ואז כבר ההנקה תתפוגג...

ככה זה בהדרגה- לא קשה לו, וגם לא לך.

כל המאמץ של ההנקה היה בכדי להעניק לילד תזונה בריאה, בטחון ובריאות נפשית.

אף אחד בוגר לא היה רוצה שייקחו ממנו משהו יקר ללא הודעה מוקדמת,

ברור שדברים מרים וכו' זוהי התעללות ובנוסף טיפשות מה ייצא מזה טעם רע ממשהו טוב.

כתבו פה לעזוב לשלושה ימים, מצטערת למה לעשות זאת לילד?

מציעה לך להסביר לילד שהוא כבר גדול ולהתחיל להפחית בהנקות עד שתגיעי לאחת ביום ומשם לערוך טקס נעים לילד מתנה,סיפור, יציאה וכו' לכבוד שגדל ונגמל.

זהו תהליך שאמור לבוא מאהבה גדולה ולא ממלחמה עם הילד,

בהצלחה רבה!

אותו בעיקרון הוא יונק הכי הרבה בשעות הערב והלילה

הוא עדין לא בן שנתיים ואנסה להעתיק לכם את ההלכה ואת המקור אליה

אני חייבת לצין שלי היה הרבה יותר קשה ממנו

כמעט חצי יום בכיתי בלי שאף אחד יראה

והוא כל רגע מחבק ומנשק מתרפק

הוא אפילו הצליח להירדם תוך כדי חיבוק .

לא בטוחה למי יותר קשה  כנראה גם הגדולים יותר מרגישים שמשהו עובר כאן

המתוקה שמעליו כל הערב הלכה חזרה חיבקה נישקה

מה שהיא לא עושה בדרך כלל.

הבוקר היה לו קצת קשה הוא ממש מושך ומנסה להגיע

ושלא הצליח פשוט נתן לי מכה בבטן להראות שהוא כועס

תודה לכן תודה לכן

כדי לייבש חלב את יכולה,לשתות תה נענע ומרווה,ולהניח כרוב על השד.

שיאכל טוב לפני השינה.. ותסבירי לו..הוא כבר גדול.

בהצלחה!!

שתרוו ממה נחת ורק טוב.

היא כזאת מתוקה. אנחנו כבר מתחילים לרוות ממנה נחת 

, איזה כיף!

תהנו ותגדלו אותה בנחת ובטוב...

ברור שהיא מתוקה ברוררררר

שתזכו לגדלה בנחת,בריאות ושמחה.

שפע של חלב..

מחכה לקרוא את סיפור הלידה

קרה לי באחד ההריונות. אבא שלי אמר לכל האחים לנשום עמוק ולא להתחיל איתי

אולי יעזור לנשום נשימות עמוקות ולעבוד על הרפיה?

שיהיה רק בגלל דברים טובים

מרגיעות את מערכת העצבים. בעיקר B12 וB3.

אפשר במקום זה לאכול כבד או בשר או אפילו ביצים.

מצאתי לך בגוגל את זה-

http://vaccinesinc.blogspot.co.il/2011/10/blog-post.html

וגם חנה דרוקמן.

שתיהן מקבלות בירושלים..

קודם כל- שה' ישלח לך כוחות ונחמה. 

עברתי שתיים...

נראה לי מעולה ללכת בסוף מחזור או בתחילת שבעה נקיים.

בדר"כ זו לא בדיקה שאוסרת.

אפשר ללכת במחזור, זה יעיל? כי כל העסק שם לא משו..

חכי יום יומיים... יתכן וזו תחילת הווסת...

יתכן שזו תחילת הריון...

וגם יתכן שזה סתם 

אם הכאב מתגבר, ונמשך זמן רב, כדאי לגשת להיבדק...

בע"ה בשורות טובות!

ב"ה בזמן!

ולידע כללי, לפעמים יתכנו "שיבושים" סתם.

כל עוד לא מדובר על תופעה חריגה (כאב חזק, דימום מאסיבי, דימם ארוך מאוד...), וזה לא קןורה לעיתים קרובות. זה בסדר ונורמלי...

ברוב המקרים הגוף מאזן את עצמו לבד ב"ה

או לאכול גינגר ככה או מסוכר הבנתי שגם עוזר - לא ניסיתי

בעבר. ביקשתי מהרופא ונתן לי.

היה לי כל ההריון,ואמרו לי שלא להתאמץ יותר מידי  וכשכואב לשכב ולשתות עד שעובר.

היו לי תקופות כאלה בהריון שהתקשיתי להירדם בהן, ואז  בוקר הייתי עייפה משינה לא מסודרת.

יכול להיות שיש חששות ודברים שמפריעים לך לישון, או כאבים וחוסר נוחות

מומלץ מאוד לפנות לטיפול אלטרנטיבי 

פרחי באך או הומואופטיה ...

יקל לך מאוד על תחושת העייפות.

למה לא תראי אותו בתור עוד לקוח ?

כן הייתי מבקשת. נכון שמבחינתו זה כלום אבל אותך זה מביך ואם אפשר אז למה לא..

כמובן שאם מדי פעם את נתקלת בו אז צריך לשדר עסקים כרגיל אבל אם באופן יומיומי קשה לך זה מובן..

בכל מקרה לא טיפלת בתיק הזה כמה חודשים אז אולי זה יתאפשר.

ואם לא מתאפשר אז אני מקווה שעם הזמן תחזרי לשגרה ותשכחי מזה..

ניראה לך שהוא זוכר אותך??הוא עושה את זה יום שלם לעשרות נשים..

תנסי לחשוב מה הוא כבר יכול לזכור..את הפנים שלך..וזה גם לא יזיז לו..כי מרוב שהוא רואה כל היום נשים, הכל מתבלבל..

אין לך מה להתפדח..

אגב..מזל טוב!

ובתור אחת שעברה ניתוחים קיסריים.אני יודעת שבעיינים מבחוץ את גיבורה ולא אישה רגילה..ראויה להערצה..

אני תומכת לידה , ואני רואה נשים במקומות הכי אינטימיים שלהן 

ואני ממש לא מסתכלת על זה בעיניים גבריות כ"עוד עבודה"...

אבל כשאני מסתכלת על השכנה או החברה שהייתי איתה בלידה אני ממש לא רואה 

את "זה"....אני רואה אותה כחברה לדעתי אין לך מה לדאוג אנחנו בעלי המקצועות הרגישים הללו רואים כ"כ הרבה פעמים 

עד שזה לא מרגש אותנו המקום הזה.

לדעתי מקסימום הוא יגיד לך "מזל טוב"

מה גם שמגיע לו שתמשיכי לטפל בתיק שלו נאמנה כמו שהוא טיפל בך נאמנה.

בהצלחה.

אם הרופא היה "נחמד" לך במהלך ההריון כדאי להמשיך וללכת אליו גם לבדיקה שאחרי הלידה

בדיקה זו חשובה מאוד ואל לך להקל בה ראש.

הרופא בודק בה גם האם הרחם חזר למקומו .

הבדיקה צריכה להתבצע כשישה שבועות אחרי הלידה.

כדאי ורצוי לבצע את הבדיקה לפני הטבילה.

כלומר- תבדקי את הנושא לעומק ותחליטי מה את מחסנת ומה לא ומתי ואיך, ואז כשתתני את מה שהחלטת- תהיי שלמה עם זה.

תדעי שהתינוק יכול להרגיש אם את לא שלמה ולחוצה. זה שדר שעובר אליו.

עוד נקודה- כל חיסון שלא נתת את תמיד יכולה לתת אותו (חוץ מדלקת קרום המוח שלא נותנים אחרי גיל שנתיים).

אז אם את מתלבטת לגבי צהבת או המחומש של גיל חודשים- את יכולה לדחות את מתן החיסון. צהבת בכל מקרה זו לא מחלה שתינוק רגיל יחלה בה אא"כ יש לו אמא בקבוצת סיכון, וקשה לי להאמין שאת בקבוצה הזו.

אם מענין אותך- את יכולה לחפש פה שרשורים שהיו לאחרונה בנושא

ואם את רוצה תפני באישי.

באתי מבית שלא מחסנים בו, והאמנתי בזה. אבל בעלי ביקש שנלך לפי השיטה המקובלת, ואני הסכמתי (הרי הכל מקרה אני לא מטפל בילדיי בדרך החלופית שהוריי טיפלו בנו).

בכל אופן - דרכי ההתמודדויות שלי: לדחות כמה שאפשר את ההגעה לטיפת החלב, ואיתה את החיסונים, ולתת לבעלי להחזיק את התינוק בזמן החיסון - ככה אני לא מרגישה "שותפה לדבר עברה".

יש לציין שלאחר ארבעה ילדים התחושה הזו של חוסר האמונה כבר קצת התעמעמה, ובילדים האחרונים היו כמה פעמים שאני החזקתי את התינוק...

תדחי לגיל מבוגר יותר, אני לא מחסנת כרגע. כן אחסן אבל אחרי גיל שנה וגם הולכת לפצל. לא הגיוני בעיני לדחוף לתינוק 5 מחלות ביום אחד.

http://www.medirose.co.il/home/doc.aspx?mCatID=30899

אולי תקראי מאמרים כאן

שכמה שהתינוק קטן יותר, הפגיעה מהמחלות, אם בכ"ז יידבק, עלולה להיות חמורה יותר.

ומי שקוראת מאמרים של חיים רוזנטל שתיקח בחשבון שהוא מתפרנס מחיסונים אלטרנטיביים.

כי אם לא למדת מספיק על הנושא, אני ממליצה לך לקרוא חומרים לכאן ולכאן ולשקול את הנושא. לא הייתי פוסלת חיסונים על הסף, זה לא עניין של מה בכך. אני יכולה להבין את ההורים שמתנגדים, ויש להם טיעונים כבדי משקל, אבל מנגד, שום דבר שיאמרו לא יסתור את העובדה שבזכות החיסונים הרבה הרבה מחלות קשות וחמורות עברו מן העולם. הנה, תראי מה קורה היום באפריקה בגלל נגיף האבולה שאין לו חיסון, והחשש האדיר מאיזה צליין ניגרי חולה באבולה שינחת לנו פה וידביק את כולם, ואפילו מסתנן מאפריקה. זה כל כך מסוכן, אז למה לא למנוע? תארי לך שפעם אנשים היו מתים כך מאבעבועות ואבעבועות שחורות שמחקו רבע מאוכלוסיית העולם דאז. רק שתביני כמה שהחיסון הזה הציל חיים לאורך מאות שנים... וזו רק דוגמא. 

ולמדי את הנושא. כל חיסון והסיפור שלו...

שלחתי לך מסר.

בסופר פארם עם מוצרים בפנים

בכל מיני צבעים דיי פרקטי

בסביבות 150

יש לי אותו כבר שנתיים ואני מרוצה

גם לנו יש.

אני קניתי את שלי באתר מאמי ביי , יש לי אותו מהלידה הקודמת, עד היום נראה חדש. 

נראה לי שיש להם גם מבצעים על תיקים לפעמים שווה לבדוק.

אבל חשבתי שאולי לא תיארתי נכון.

סליחה מראש על הפירוט,השתן בהיר אבל על הטישו בניגוב אני רואה צבע צהוב זורח

וקצת מטריד אותי..תודה

ומצטרפת לטיפ על התפילות. אחותי סיפרה לי שהדולה אמרה לה להתפלל אפילו שחדר יולדות יהיה ריק כשתגיע ללדת. פשוט לבקש מהשם הכל! לפרט בפניו את תכנית הלידה שלך. 

כלומר, הלידות הקודמות לא היו מהירות,

אז לינאדו ומיילדת פרטית.

למען האמת כבר דיברתי עם דולה, אבל יש לי קצת מחשבות שניות בנושא הזה. אנחנו גרות באותו מקום, ואני בעצם שואלת את עצמי אם יהיה לי נעים איתה, וגם אם היא בדיוק מתאימה לי.

אני מתכוונת בכל אופן ללכת אליה לפגישת הכנה, אבל מתלבטת לגבי הלידה עצמה...

אולי אפתור את העניין בהחלטה על לניאדו ומיילדת פרטית?

את תמיד יכולה לומר לה בדיוק מה שכתבת כאן - שלא מתאים לך כי אתן גרות באותו ישוב.

אני  מבינה שמדובר בסכומים מסדר גודל שונה - מיילדת או דולה. וגם שאלו שתי פונקציות שגם אם יש בינהן דמיון, הן שונות.

נשמע  שלמעשה את כבר יודעת שלא זו המלווה בשבילך. אולי כדאי לך להמתין עם פגישת ההכנה איתה ולהתענין אצל דולה נוספת.

שיהיה בשעה טובה.