פורום הריון ולידה (עמוד 4821)

עם ההכנות שלי לקראת השינה שהם פחות או יותר בשעה קבועה.

בליל שבת או בערבים שאנחנו יוצאים, אני שמה את החפיסה בכיס של בעלי ומבקשת ממנו להביא לי בשעה הקבועה, ככה יש יותר סיכוי שאני לא אשכח.

 

תזכורת בפלאפון ובשבת בהסטריה על לזכור..

עם תזכורת בפלאפון.

ממליצה שתמיד יהיה עלייך לא משנה לאן יוצאת מחשש שלא תחזרי בשעה הקבועה

מחכים לסיפור הלידה.

שלי תיכנס בגיל 4חודשים ואני במשבר

בת בכורה? אין לך ניסיון בנושא?

מתרגלים לשתות בזמנים קבועים:

 

כשקמים בבוקר- שותים

אחרי שירותים- שותים

אחרי מקלחת- שותים

כשיוצאים מהבית- שותים

כשמגיעים ליעד (עבודה, אוטובוס, חברה..)- שותים

כשמסיימים משהו (לשטוף כלים, לתלות כביסה, לקרוא ספר...)- שותים

לפני השינה- שותים

 

כל פעם שותים כמה שאת מסוגלת, אפילו רבע כוס...

מנסיוני, כשמתרגלים לשתות הרבה, זה נהיה ממש קל, ואפילו כיף 

 

וגם- להיות תמיד עם בקבוק מים, כדי שתוכלי לשתות בכל מקום...

 

וכמובן- כשצמאים- שותים 

כי לדעתי 4 ליטר זה מתאים יותר לגמלים

סתם..אל תעלו עלי..לא לקחת מדי ברצינות.

וברצינות-
את בהריון? אם אין סיבה מיוחדת 1.5-2 ליטר זה בהחלט מספיק. לא צריך להשתגע.
מה שעוזר זה להכין מראש בקבוקים במקרר והמשימה היא לסיים אותם למחרת. קחי איתך לכל מקום בקבוק ותשתי כל פעם כמה לגימות.
ותאכלי הרבה פרות וירקות. תשתי תה. תאכלי מרקים. גם זה נחשב.

ברוך ה' אני בהריון ולכן היא אמרה שאשתה הרבה

או שאולי 2.5 ואני טועה..
והיום בחודש חמישי זה הרבה יותר קל וזורם לי מאשר בהתחלה.
שימי לך בקבוקים במקרר, ותשתי כל זמן קצר.

כי היו לי כמה פעמים צירים מוקדמים..

אני עכשו לקראת סוף חודש רביעי.

צירים מגיעים לפעמים מהתייבשות

וכנראה כדי שלא תגיעי למצב הזה היא בקשה שתשתי כל כך הרבה

 

תנסי לטפטף כמה טיפות לימון אולי זה יעזור לשתות יותר

 

בהצלחה הריון תקין ובריא

למה כ"כ חשוב לשתות הרבה בהריון?

קניתי בקבוק של חצי ליטר הסתובבתי איתו בכל מקום ודאגתי למלא אותו 6 פעמים.

כשצריך למלא כוסות זה באמת נראה הרבה ובילתי אפשרי אבל מבקבוק קטן הצלחתי [ואני ממש ממש לא שתיינית]

אני גם מרגישה על העובר שכשאני מייבשת אותו - הוא לא פעיל. שותה - חוזרות הבעיטות.

 

 

אני ככה ומצליחה להגיע ל5-6 ליטר ביום

כל הכבוד לך, בכל אופן.
תבדקי שזה לא מוגזם כי זה מדלל מינרלים חיוניים לגוף. נתרן לדוגמא, אולי גם אשלגן אבל לא בטוחה.
תבקשי שיבדקו בבדיקת הדם הבאה.

אבל אחרי שבוע הגוף שלי התרגל ואני הולכת כמו פעם (כל כמה שעות)

באמת חשבתי שיש לי סכרת אבל  שללו את זה בבדיקת דם...

 

בכל מקרה, מאז שאני מקפידה על שתייה אני מרגישה הרבה יותר טוב וזה עושה נפלאות לעור הפנים שלי

כדאי גם להשתדל להתנזר ממשקאות שמכילים קפאין, שגורם למאגר המים בגוף להתרוקן..

להיות צמודה לבקבוק של 750 מ"ל ככה זה לא למלא ממש כל שניה ולא גדול מידי בשביל להיסחב לכל מקום...
לדאוג שתמיד יהיה מים קרים במקרר, מים מנרליים וקרח...
ועדיין אני בימים ממש טובים מגיעה מקסימום ל2-2.5 ליטר ככה... (אא"כ הסתובבתי הרבה בחום ואז אם אני לא אשתה יהיו התכווציות)

לנו מאוד עזר עגבניות.

נשמח שתעדכני, אם זה מתאים לך כמובן

הניק שלי מוכר פה, אך בשאלה השאת מעדיפה להישאר אנונימית..

מי שבכל זאת לא מתאים לה לענות- לא חייבת..

 

לא 'תפנו לכם ערב, קחו בייביסיטר, צאו לבית קפה' פעם ב... אלא לדבר על בסיס יום יומי, מתי שיוצא. לספר זה לזה בפרוטרוט איך עבר היום, מה היה הדבר הקטן שהצחיק אתכם, מה האמירה של הילד גרמה לכם לחשוב, במה התלבטתם. לעשות זה את זה כמה שיותר שותפים, כמה שיותר חברים. זה עניין של החלטה יום-יומית - הנה אנחנו משקיעים עכשיו בחברות שלנו, ומשתפים זה את זה במה שעובר עלינו, בעולמנו החיצוני ובעולמנו הפנימי.

גם בשביל לחדש קשר גופני - זה הבסיס. הקשר הגופני צומח מקשר נפשי עמוק, ואין הדבר תלוי אלא בנו.

 

 

כשיש ילדים? זה סותר?

להביא ילדים לא אומר שהקשר הגופני חזק....

הילדים המתוקים, אלה שלכאורה מפרידים בינכם- הם תוצר של האהבה שלכם וכל הקיום שלהם יכול בעצם להזכיר שאתם אוהבים. אפשר לעשות קופה קטנה ולאסוף לשם כסף קטן, שישמש לצ'יפורים הדדיים. אם אתם אוהבים לכתוב- אנחנו מאד נהנים לנהל מחברת זוגיות יחד. שם אנחנו כותבים נקודות טובות על החיים ובעיקר על עצמנו ועל הזוגיות שלנו, וגם אנקדוטות מצחיקות, מרגשות זו על זה וכו'

רעיון מקסים!
אני הולכת לאמץ את זה

מאחלת לך שיעבור חלק בלי דימומים בכלל!!

מה שכן, חשוב מאד להיות עם תחתונים כהים ולא להסתכל בכלל בניגוב 

כי יכולים להופיע כתמים לרוב

וזה גם באסה וגם קשה להטהר.

וזאת לא הפעם הראשונה שאני לוקחת, יש כאלה......

אצלי לפחות עד גיל שמונה-תשעה חודשים הם מתעוררים לאכול (אם זכור לי נכון), ואח"כ הרבה פעמים הם מתעוררים בלי קשר, עד גיל שנתיים-שלוש...

לפחות הזעות אצלך די קבועות!

עוד לא שלושה חודשים וכבר ישן הרבה.

 

האמת שמרגע שהפסקתי לשתות קפה הוא ישן יותר גם בלילה גם ביום.

אולי יש קשר? כדאי לנסות...

מהרגע שהתינוק עולה יפה....
את אמא שלו ותפקידך ללמדו מתי ישנים ומתי אוכלים.

לא "ללמד מתי ישנים ומתי אוכלים"

אלא "להענות לצרכים המשתנים של התינוק בצורה שתהיה הכי טובה לתינוק ולאמו".

והחליט עכשיו אני נרדם????

כל תינוק משהו אחר וכל תקופה זה אחרת.

שני הגדולים שלי ישנו לילה די שלם עד גיל חצי שנה ואח"כ התחילו להתעורר הרבה וזה המשיך לדי הרבה זמן.

בקיצור הרגלי השינה יכולים להשתנות עוד הרבה פעמים אז כדאי להתאזר בסבלנות.

בערב אוכלת ב -8, לוקח לה שעתיים להירדם סופית.

מסכנה. גראפסים, ריפלוקס..

מ חצות השינה נהיית קלה. מדברת מתוך שינה, לפעמים צריך להרים לעוד גראפס וממשיכה לישון עד

2\3 אוכלת, ב"ה נרדמת (עד לפני חודשיים לקח עוד שעה\שעה וחצי להירדם)

אבל השינה כבר לא טובה" .שוב, הרבה גראפסים" ריפלוקס, קורה הרבה שאני בסוף מתיעשת ופשוט ישנה איתה על הידיים. עד כמה שאפשר לקראו לזה שינה. 

ואז כבר כל 3 שעות אוכל

 

כך שאת מבורכת

תזמינו אמבולנס ותדאגי שיהיה לך מספר של מיילדת שגרה באיזור או במקרה הפחות טוב של דולה לפחות...

בהצלחה, בקלות ולא מהר מידי...

וברור שנזמין אמבולנס!

הגברת שלי גם הייתה חוגגת ברמה ששאלו אותי אם יש לי צירים כשראו אותי מגיבה לכאב של בעיטות כמה פעמים...
אם היא הייתה תופסת תנוחה שממש ממש הכאיבה לי הייתי מזיזה אותה(לוחצת על איפה שהכאיבה לי יחסית חזק אבל בעדינות) בד"כ זה היה עוזר לפחות לחצי דקה

באמת נראה לי שהכאב הוא מלחץ על העצבים ועל השלפוחית

ניסיתם סוגים של מטרנה או סוגים אחרים של חלב?

אנחנו מאוד סבלנו עם מטרנה (כל הסוגים) ורק סימילק המהדרין הקל ממש קצת..

 

ניסינו את סימילאק וגם מטרנה מהדרין, וזה לא עשה להן טוב בכלל!

מטרנה מהדרין ממש גרם להן סבל ועצירות וכשהן לקחו סימילאק הן כמעט ולא הגיבו, נהיו אפאטיות לגמרי.

מטרנה רגילה זה הרע במיעוטו, אבל הן עדיין עם עצירות וכאבים..

אבל היא חלב נוכרי ויותר יקרה..

ניסיתם לתת מטרנה צמחית?

אני חושבת שכדאי מאד ללכת לרופא,

לבדוק אם זה באמת מהתחליפים ולא ממשהו אחר

ואם כן, לבדוק אלרגיות ולא סתם ניסוי וטעיה.

יש תחליפים שונים לאלרגיות שונות וכדאי לבדוק.

וכמו שאמרו פה כבר, זה גיל הגזים אז יכול להיות שאין להם עצירות וסתם יש גזים בלי קשר למה שהן אוכלות?

הגוני  שזה גזים ממשהו אחר , כי זה גיל הגזים .

אם זה גזים רגלים (בלי רגישות או אלרגיות ....) אז סימיקול  מאוד עוזר .

וגם טיול (נענוע ) אם העגלה , לזוז אתה ....

 

בקשר למטרנה תלוי גם כמה זמן הם שותות ממנה .... לחלק מהילדים לוקח זמן להתרגל לזה .

ויש תופעות של כאבי בטן וגזים ....

 

בכל מקרה אם את רואה שזה מחמיר כדי להתייעץ ברופא .

 

קודם כל הגזים זה מאוד אופייני לגיל הזה, מערכת העיכול משתנה, מערכת העיכול שלהן מתרגלת ליציאה מהרחם ומכינה עצמה לעתיד.

את יכולה לנסות עיסוי של הבטן עם כיוון השעות,  כמו כן יש את טיפות גרפווטר שעשויות להקל על המצב, ואם את ממש מוטרדת תמיד אפשר להתייעץ עם רופא זה לא מזיק.

משהי יכולה ללדת תוך
שעתים ולהרגיש חויה קשה מול הלידה.

ומשהי יכולה לעבור לידה ארוכה וכואבת ולצאת עם חויה חיובית.

העיקר זה איזו חויה הנפש עברה.
אצלי למשל היתה לידה ארוכה..רוב הזמן כאב מאוד אבל היו רגעים
משמעותיים מבחינה נפשית שלבסוף רק הם נחקקו בלב והכאב נשכח ואני כבר מחכה ללדת שוב.

נשמע שהנפש
שלך עברה טלטלה והיא לא מוכנה לתת לך להדחיק ולעבור הלאה..
וזה רק לטובתך.שלא תשארי עם משקעים בלב שיצופו בהריון הבא..

נשמע שאת צריכה להתבונן מה בדיוק קרה,מה בדיוק את מרגישה מול מה שהיה.

העצה הכי משמעותית שיש זה-תכתבי את הסיפור לידה.
לא רק את המהלך הטכני אלא גם את מה שחוית בו.
עצם
הכתיבה עוזרת לעבד את מה שהיה. וגם ממקדת מול מה בעיקר נשארו משקעים. וגם יכל לתת לך נק' מבט אחרת לגמרי על
הלידה.
אני אחרי שכתבתי ממש הסתכלתי אחרת על הלידה.
ממש שינה את כל הנק' מבט.

ממש מומלץ!

כדאי שתשבי עם חברה עם נסיון או יועצת או אישה חכמה ומנוסה- וספרי לה על הלידה ובקשי ממנה שתעזור לך בברור הזה.שתשקף לך את עצמך ותשאל שאלות מנחות.

תמיד אחרי לידות השינה לא משהוא. אבל איך אני יודעת שבאמת נרדמתי עמוק וחזק? כי אני חולמת חלום. כי הרבה פעמים הרי שוכבים במיטה שעות ולא ממש נרדמים. אבל ברגע שאני קמה עם איזה חלום מפחיד דבר ראשון אני כבר יודעת שישנתי טוב וז"א שכבר הגוף מצליח להרדם. דבר שני בכלל אין לי בעיה עם חלומות סיוטים על דברים שעברתי. אצלי להפך זה משחרר. טוב מאוד שכל הסיוטים יצאו בחלומות בסוף זה נגמר. אז תדאגי. פשוט תרדמי ותני לגוף להוציא את הסיוט דרך החלום. אצלי זה כך. אבל אם אצלך זה נראה לך כבר משהוא יותר חמור. יכול להיות שזה חרדות שמצריכות טיפול

והנקתי מלא עוד הרבה זמן אחרי.

היה בסדר גמור אצלי.

(אבל שמעתי גם על כאלו שלקחו וזה עשה בעיות בהנקה..)

 

בלי הורמונים. אבל תתיעצו עם הרב שלכם כי יש מתירים ויש שלא.

והיה מצוין,

הכנסה בסדר, בחודשים ראשונים מעט כאבי בטן, דימום קצת יותר מאסיבי, ארוך אולי בעוד יום.

אבל זה מאד אינדבידואלי.

חשוב בשבעה נקיים להיות בקשר עם רב כי לפעמים יש כתמים, לי אמרו לא לבדוק כל יום. תשאלי.

בהצלחה!

ממש ברז!!!

לפני ההריון היה לי מחזור ממש לא מסודר (בממדים של פעם בחודשיים-שלושה) ואחרי הלידה הוא נהייה ממש ממש מסודר.. יותר מידי אפילו הייתי אומרת ;)

 

חוץ מזה, לפני כמה זמן ילדת?  קחי בחשבון שיכול להיות שזה ההמשך של הדימום של אחרי הלידה (אם ילדת בתווך של חודש-חודשיים אחורה)

אחריי לידה ,הדימום הפסיק... וזה בטוח מחזור...

גם אני טבלתי ואחרי שבועיים הדימום חזר (ובגדול). הרופא אמר שזה עדיין הדימום ולא מחזור

מתחילים לעקוב רק משבוע 24-28 תלוי ברופא...
וגם אז לא חייב להרגיש כל היום מותר לעובר גם לישון לפעמים..

בא לי להרגיש שוב,זה כיף 

לא מומלץ ל"קפוץ" בין רופאים, כדאי שהרופא שמלווה אותך יהיה רופא קבוע וגם ידע מי את. תחשבי על מצב שעוד מעט תצטרכי לבוא לרופא קצת יותר מפעם בחודש או שסתם יש לך איזה שאלה אליו- האם זה יהיה לך נוח לנסוע כל פעם ככה. 

 

אומרת מניסיון אישי שאם הרופא גבר אז לא תמיד זה ממש נורא (ואצלי זה בערך חודש של הכנה נפשית לפני בדיקה פנימית.. גם בשבילי וגם בשבילו) אז עכשיו הוא כבר יודע שאני לא מוכנה לעשות בדיקה אם זה באמת לא משהו רציני ממש (בדרך כלל רופאים ישר מציעים לך לבדוק).
 

בשורה תחתונה את צריכה לדעת עם יהיה לך יותר נוח לדבר ומי בעינייך יותר מתאים ללוות אותך.
(אנחנו ממזמן רצינו לעבור לקופה אחרת אבל רק בגלל הרופא הזה נשארים שם כבר הריון שני..)

 

בהצלחה.

מתחרטים רק על דברים שלא עושים...

שיהיה בשעה טובה, יקירה!!!

זה נראה לי מוזר שהרב אמר להתעלם ממנו. זה כמו לראות דימום של וסת, ולהגיד לך ללבוש צבעוני כדי להיות מותרת..

אבל הרב הוא רב,ואם ככה אמר,סמכי עליו

אני קיבלתי הוראה דומה והיה לי מאד קשה עם זה

אבל כנראה שזו ההלכה

(אך כמובן לא לקבל מפה הלכה אלא לשאול רב באופן אישי- יש דיוקים שונים לכל אחת...)

אצלי למשל בדיעבד הבנתי את זה מכל מיני סיבות.

לפותחת- זה מאד מתסכל אבל בעז"ה שיעבור במהירות.

זה באמת קשה.. מאוד!

אבל זאת אמונת חכמים.

אומר לך בכנות שבערב שהרב התיר הלכתי לישון אחרי בעלי.. בכוונה.. היה לי ממש קשה!
למחרת כבר הרגשתי יותר ׳שלמה׳ עם זה. אני לא יודעת אם עשיתי נכון אבל זה מה שעשיתי..

חיבור ענקי! ויישר כח גדול על התמודדות!

אם אמרת לרב את כל הנתונים, אז תסמכי עליו.

אתמול זה היה ברמת הכתמים. נראלי התגבר אבל לויודעת..

אז תשאלי שוב ותהיי רגועה.

זה לא קל, גם לי קרו דברים כאלו ולמדתי לסמוך על הרב!

בדר''כ בעלי הוא זה  ששואל את הרב, ופעם אחת קרה שממש לא הייתי רגועה במה שהרב פסק שהלכתי בעצמי ושאלתי אותו שוב

אפילו שאלתי אם אני יכולה ''להחמיר'' בשביל עצמי כי הרגשתי לא טוב עם הפסק, אז הוא הדגיש שאין צורך

ואם בכל זאת אני רוצה, אז חייבים לבקש רשות מהבעל.

מסתכלים על התחתונים ומוצאים אותם.
אם מרגישים שיוצא משהו, זה כבר לא בגדר כתמים אלא בגדר ראייה כמו מחזור.

אם אישה חושבת שהיא "מרגישה", שתשאל רב...

לא כל מה שאנחנו חושבות שהוא הרגשה, הוא באמת הרגשה במובן ההלכתי

אני יודעת מה זו הרגשה כי ב"ה יש לי. כשהמחזור מתחיל בד"כ אנחנו נאסרים לפי הרגשה ועוד לא טעיתי אפילו פעם אחת ככה שכבר יש חזקה.. פה ממש אין הרגשה. נראה לי שיש דימום אבל אני לא מרגישה כלום. אפילו לא רטיבות באזור. לכן די הופתעתי לראות את הכתמים.. מבינות? ההרגשה שיש לי דימום היא פסיכולוגית..

יש הרגשת זיבת דבר לח- לפי הרבה פוסקים לא מד%

תסמכי עליו

ככה שיותר קשה ש"אין במה לתלות"

 

חודשיים וחצי אחרי לידה בלי גלולות או אמצעי אחר ומידי פעם יש כתמים- מאמינה שזה מסחיבה של כבד ועוד...

אולי דלקת או פטריה.
את נשואה? אם כן, זה מפריע לך כשאתם ביחד?

תבדקי אם יש תסמינים נוספים כמו גירוד, הפרשות וריח לא נעים..

לא מפריע בקיום יחסים בכלל, ואני גם מרגישה גירודים.

הייתי אצל גניקולוג לפני כמה ימים לבדיקה שגרתית והוא לא אמר לי שרואה פטריה.

תבקשי לעשות תרבית שתן ומשטח לזיהוי פטריה

נשמע כמו פטריה..

תודה!

אני לא רוצה ללכת לרופא עכשיו כי התחילו לי סוג של כתמים כאלה, וב''ה שרב התיר לנו את הכתם ובינתיים אני שמה כל הזמן פד שחור שלא יהיו בעיות, ואם אני אלך לרופא הוא יבדוק רק חיצונית? כאילו שלא יהיה לי הרחקות בגלל זה.

תתייעצי עם רב לפני מה לעשות ומה הסיכוי שתאסרו בעקבות הבדיקה.

 

? חודש וחצי ?

אולי הוא יהיה ארוך ביום יומיים מהרגיל, אבל ממש לא חודש וחצי!

(אלא אם כן את משתמשת באיזשהו אמצעי מניעה שעלול להשפיע על זה... ואז קשה לדעת...)

 

שיעבור בקלות ובמהרה!

זה ממש קטע מטורף, 

כבר לא מכירה מחזורים כאלה מגיל 18

איך יוצאים מהבית..