פורום הריון ולידה (עמוד 4836)

והוא כבר אמור לתת לך הפניות לבדיקות.

מזל טוב

אבל לא רוצה לקחת אחריות על הדברים.
תבדקי אם יד לך חלילה דימומים או שמתחילה לך ירידת מים, שאלו תהליכים שבמצבך מזרזים עוד יותר לידה.
תשתדלי מאוד מאוד לנוח ותעקבי אחרי תנועות.
אם יש שינוי או כאבים או התקשויות של הבטן הייתי ממליצה יישר למיון.
אם יש לך מישהו רפואי שיכול לבדוק אותך ללא טרחה מרובה מצידך בכללי מומלץ.
שיהיה בעז"ה בבריאות בקלות ובידיים מלאות.
|אין בתגובתי זאת משום יעוץ רפואי|

והארה קטנה- להבא נעריך מאד אם תכבדי את ציבור הנשים שגולש כאן ולנסות לא לכתוב בשבת...

או לאכול דברים שמעודדים ייצור של חלב.

לא זוכרת מה בדיוק, אז חכי למומחיות יותר.

(ואל תילחצי כל-כך ממה שאמרו לך בטיפת החלב).

תמיד נוטים להחמיר ולהגזים שם.. יש תוספים שיכולים לעזור, תנסי לשאול באתר יש לי שאלה, הנטורופתיים שם עונים על שאלות גולשים בכל מיני תחומים, יצא לי להתייעץ שם כמה פעמים וענו מהר ולעניין. את מניקה ושואבת?

כמעט ואין דבר כזה שהגוף לא נענה לדרישת התינוק ולא ממיצר מספיק חלב. כנראה שהתינוק לא יונק נכון ולכן לא מקבל מספיק. בפגישה עם יועצת היא תבדוק את כל מה שיכול לגרום לאי עליה במשקל.

בנוגע להנקה?

שואבת בלבד? מניקה ושואבת? נותנת תמ"ל?

אשמח לעזור אם תפרטי

בטח יש כאן מומחיות ממני אבל אני אספר על עצמנו:

 

בדרך כלל יש לי מספיק חלב ב"ה. אבל כשילדתי את ילדי השישי עברנו קושי מאוד גדול עם אחד הילדים האחרים.

הילד הזה היה זקוק לי בגלל טראומה שעבר. זה אמר שטכנית לא יכולתי לנוח בבקרים כי הילד הזה הפסיק ללכת לבית הספר. וגם בלילות הוא היה צמוד אלי בגלל חרדות. באופן כללי הייתי מאוד מודאגת לגביו וליבי נשבר בי על מה שהילד הזה עבר.

 

אחרי שלושה שבועות כאלה התינוק נשקל בטיפת חלב ונמצא שלא עלה במשקל. האחות שלהפתעתי היתה אמפתית והמשיכה לתת סיכוי לההנקה, התנתה איתי שנבוא בעוד יומים, נישקל ואז נחליט לגבי המשך הדרך.

היא שמעה ממני על הקושי עם אותו ילד והפצירה בי לעשות כל מה שיעזור לי להירגע, להסיח את הדעת מהקושי, ולהחזיר לעצמי את הכמויות הנדרשות של החלב.

 

בסופו של דבר הוספתי מס' בקבוקי מטרנה ביממה - כשהיה צורך. אבל בזכות ההדרכה והליווי של אותה אחות (ובזכות בעלי הצדיק) חזרתי אחרי מס' ימים כאלה של הוספת בקבוקים להנקה מלאה ב"ה עד גיל מופלג (שנתיים וחצי).

 

אני כותבת את הדברים משום שהרבה פעמים נותנים כאן עצות פרקטיות לגבי ההנקה אבל אני מרגישה שלא מספיק שמים דגש על שלוות הנפש הנדרשת שצריך שתהיה לאישה. ראיתי על עצמי שלפני כל עצה זה הדבר הבסיסי.

תודה רבה לכולכן על העידודים. עד עכשיו הנקתי מלא, כל 3 שעות רבע שעה מכל צד. לפני יומיים התחלנו תמ"ל: הנקה 5-8 דקות ומיד אח"כ מטרנה. בין לבין אני מנסה לשאוב, בצד אחד יוצא לי מקסימום 40cc ומהצד השני כמעט וכלום. מפחדת שהחלב יתייבש. מאוד רוצה שהקטנצ'יק יהיה ניזון מחלב אם

יש תוסף מזון חלב רב  של חברת רפאל שעוזר להגביר את החלב

 

יש נשים שלוקחות כדורי חילבה  מחוזקים כדי להגביר את החלב

 

אבל אם לא נחים ולא רגועים ונלחצים מכל מה שאחיות טיפת חלב אומרים

אז קשה להגביר חלב

 

לנו אמרו לפחות 10 פעמים להפסיק להניק

והתעקשנו והיום הוא עדין יונק בן שנה ותשע ברוך השם

תמיד צריך להסתכל אם הילד גם עולה בגובה

אצלי היה עולה בגובה כל שבועים בערך ס"מ ו100 גרם במשקל

לא להתייאש

אם זה מה שאת האמת רוצה

 

אל תרוצי כזה מהר לתמל
תנסי, כמו שכתבו-לקחת או לאכול מאכלים מגבירים חלב.
הוספת התמל אוטומטית מפחיתה לך חלב כי הוא יונק פחות
אולי תניקי בתדירות פחותה. אצלי בגיל הזה הם אוכלים כל שעה. ועם הזמן מגדילים את הרווח בין ההנקור

ההמלצה ללכת ישר על תמ"ל (במקום לבדוק עם יועצת הנקה טובה מה ולמה השתבש ולתקן) באמת מרגיזה ומקוממת, אבל זה לא אומר שאפשר כל כך בקלות לדפדף אותם. אם התינוק אכן ירד במשקל בגיל שבועיים - זה מצריך התייחסות רצינית.

בטוח שהוא ירד? נבדקתם באותו משקל, באותו ביגוד? אם לא - ממליצה לחזור לשם שוב ולהישקל בתנאים הנ"ל. כמה גרמים לכאן ולכאן יכולים לשנות את התמונה לגמרי.

אם אכן בטוח שהוא ירד - ההמלצה הכי טובה היא למהר ולקבוע פגישת ייעוץ עם יועצת מוסמכת IBCLC. רוב הסיכויים שהכול יסתדר כשתעלו על הבעיה. כיוון שזה עניין רציני, חשוב לקבל ממנה כבר ייעוץ ראשוני בטלפון, שתדעי מה לעשות עד הפגישה.

אם מסיבותייך את בוחרת לא להיפגש עם יועצת הנקה - אין מנוס מתוסף בשלב הזה. אפשר לתת תמ"ל ואפשר לחפש תרומות חלב אם (אם את בעניין, חפשי בגוגל את 'מאמילק'). אבל חלילה לא להשאיר תינוק שיורד במשקל בלי טיפול מספק.

 

מסכמת שוב - לדעתי כל הסיכויים לצדך, שבאבחון מהיר תוכלי לטפל בבעיה וכן להגיע למאה אחוז הנקה כיפית לשניכם. מהבחינה הזאת אפשר להיות רגועה. אבל לגבי מצב התינוק כרגע - לא להיכנס לשאננות. 

 

 

ומדגישה שוב- תינוק בן שבועיים שיורד במשקל מצריך התערבות מהירה!  (בהנחה שהוא באמת יורד במשקל)

 

יש סיכוי גבוה להמשיך להניק ושיהיה מספיק חלב, צריך הדרכה מתאימה, כמו שכתבה בהתהוות

 

הרבה הצלחה! 

 

ואשמח אם תעדכני מה איתכם...

אצלי הביבי בן חמישה שבועות וגם לא עלה במשקל אחרי חודש ואמרו לי להניק אותו קצת לפני כל ארוחה ואחכ בקבוק ובאמת הוא עולה במשקל.
הבעיה שנראה לי שהוא מתרגל לבקבוק קל לו יותר לאכול מבקבוק ולכן אחרי כמה דקות של יניקה כשלא יוצא לו מדי מהר הוא ממש בוכה ;((
וגם נראה לי שבעקבות הלחץ שלי של מה יהיה וכו יש לי עוד פחות..
לוקחת כדורי חילבה ומרגישה שיש לי יותר.
מקווה שאצלך הכל יסתדר מהר ותוכלי לחזור להנקה מלאה. מה שאצלי לא נראה ;(

יש סרטונים ביטוב

 

בהצלחה רבה כלן

דומה להנקה

התינוק מעט מורם   לא שוכב לגמרי

הבקבוק במצב מאוזן1/2 פטמה מלאה ו1/2 ריקה

כל חצי דקה בערך מוציאים את הבקבוק מהפה  לא לגמרי משארים את הפטמה דיי ריקה

הכוונה שלא ינזל לגרון ורק יצטרך לבלוע אלא יצטרך להתאמץ

כמו שמתאמץ בזמן ההנקה

 

בקבוק האכלה כזה צריך לקחת בסביבות 10 15 דקות לעומת בקבוק רגיל אולי 5 דקות

 

אפשר לראות גם סרטונים על זה ביוטוב

 

מקווה שזה מספיק ברור  לא מצליחה למצוא את הקישור

חפש ליגת לה לצה בגוגל.

יש גם פורום וגם מענה טלפוני .

הנושא מורכב וב"ה ניתן למצוא פתרון עם ייעוץ נכון.

את מוזמנת ליצור קשר באישי (אני בעז"ה נשארת מחוברת!!!)

 

אמנם נכון שהתינוק חייב לקבל תזונה, אבל האמא צריכה לקבל מידע נכון לגבי כמות שתיה, ויטמינים ומינרלים, מנוחה, צורת יניקה, תוכנית שאיבה וכו'...

אולם אני בני לא ירד במשקל אבל בכה הרבה וכולם אמרו שאין לי מספיק חלב ואכן התחלתי לשאוב ולשאוב וראיתי שאני לא מגיעה למנ שלו

לקחתי כדורי חילבה
אני שותה טיפות של חלב רב
שותה בירה שחורה
אוכלת טוב
עושה עיסוי לשד
מתקלחת ומעסה עם מים חמים זה עוזר לזרימה יותר של חלב

בהתחלה הרגשתי שאני מתמוטטת כי רק שאסתי ושאבתי והכנתי מנות מראש עד שהתחלתי לראות שיש יותר חלב ואז נרגעתי

לא לוותר אבל מצד שני גם לא להרעיב אותו .. אם התחלת לתת תמ״ל אז תשאבי ותכיני מנות ובזמן שהוא אוכל את המנה שהיא לא ממך את צוברת חלב בשד

ולגבי השד שלא יוצא ממנו חלב אולי המשאבה לא טובה? גם כן יכול להיות שהחלב יוצא כאשר הוא יונק ישר וההרמונים עוזרים לזרימת החלב

ואולי בכלל הוא צריך לאכל כל שעתיים ולא כל שלוש שעות
ואם את צריכה עידוד והמלצות תפני אלי בפרטי
בהצלחה

זה תלוי גם ובעיקר במבנה שלך ובלידה...

עיסוי פרינאום בשמן שקדים, כדורי שמן נר הלילה.

אני באופן אישי לא מכירה מישהי כזאת, ולכן קשה לי להאמין לזה..

 

אגב מאיזה שבוע צריך להתחיל עם העיסויים?

הוא יקר אבל שווה את זה- יכולה לשאול חברות אם נשאר להן.. 

אחותי ילדה לידה ראשונה בת במשקל 3.5 בלי שום תפר!!!

ואת השמן לעיסוי היא הביאה רק לחדר לידה ששם המיילדת עשתה לה.

היא טוענת שזה בעיקר זה שהיא השתדלה לשמור על קור רוח ולמדה מראש לגבי לחיצות וכו' ולכן הלחיצות שלה היו יותר מתונות.

עם שמן שקדים כמו נכתב למעלה...

לי זה פחות עזר כי הראש של המתוק היה ממש גדול (הוא אפילו קיבל צורה של אליפסה) 

אבל חוץ מזה יקירה, אל תפחדי מזה יותר מידי... 

אני אכלתי כלכך סרטים על התפרים האלה לפני הלידה (אני מאוד רגישה לכאב במיוחד במקום כלכך רגיש) ועכשיו ברוך ה' בהריון שני וזה פחות מטריד אותי כי בתכלס, נכון שזה כואב אבל זה לא כאב כמו שמספרים.. מתוך ניסיון של תפרים עד התוסיק- זה נסבל בהחלט. 

מאוד מקווה שלא תקרעי והכל יעבור בלי תפר אחד אבל אל תתני לזה להטריד אותך יותר מידי..

בעזרת ה' הכל יהיה בסדר!

בהצלחה

ממתי מתחילים לקחת? זה טבעי? איך מתנהלים עם זה?

יש מקרים שאסור לקחת?

אני עשיתי עיסוי לפני הלידה הראשונה והשניה.

לא התעצלתי ועשיץי פעמיים ביום ומשבוע 37. בערך

וב"ה לא היה תפרים. בלידה הראשונה היה רק משהו קטן ואחורי שלא כואב.

ובלידה השניה שהיתה מהירה מאוד אח"כ המיילדת אומרת לי בואי נראה מה הנזק..

היתה בטוחה שיהיה צורך בתפרים, וכלום! ב"ה.

עיסוי פרינאום עם שמן שקדים יש להתחיל משבוע 36 כדאי לעשות כל יום 10 דקות (אני לא מצליחה להתמיד )

שמן נר הלילה- לקוחים  פעמיים ביום בבוקר ובלילה דרך הפה. וכדאי להכניס עוד אחד לנרתיק בלילה לפני השינה.

הנ"ל הם דברים טיבעיים שקונים בחנויות טבע.

 

שמעתי מתומכות וממיילדות שממש רואים הבדל בין אישה שעשתה ולקחה את הנ"ל לבין מי שלא.

 

אם יש מקרים שאסור לקחת- אני לא יודעת. אבל קראתי שלאישה שהיתה לידה ראשונה מאוד מהירה (שעה וחצי) אמרו בפעם הבאה לא לקחת את שמן נר הלילה.

 

 

 

אם תהיי רגועה כמה שאפשר

ותלמדי מראש לחיצות נשימות וכ"ו

תדאי למה את באה

 

תוכלי לעבור את זה בעזרת השם בלי תפרים משמעותים

מניסיון

 

 

בהצלחה אם תרצי יותר פרוט באישי

תינוק 3.5 ק"ג

עשיתי איסוי לעצמי משבוע 27,בעדינות . אבל משבוע 33 בערך הפסקתי בגלל סיבות רפואיות.

מה שכן הבאתי לחדר לידה 2 בקבוקונים של שמן שקדים. איזה מזל. המיילדת השתמשה בשניהם. 

וגם הייתי בשליטה בלידה, ללא אפידורל.

הרבה תפילות הכול אפשרי!

הלידה הראשונה!

לא התמרחתי ולא עשיתי שום דבר שונה.

פשוט היתה לי מיילדת  מ ד ה י מ ה !!!!

היא דאגה לזה שהלידה עברה בלי צורך בתפרים.

לדעתי מספר גורמים משמעותיים:
1.מיילדת מקצועית ( ככל שמיילדת מקצועית יותר רזומה החתכים שעושה אמור להיות נמוך יותר אם בכלל! כן אפשר גם ללדת תינוק בגודל 4.600 בלי תפרים מכירה כמה כאלו..)
2. לחיצות ונשימות- כדאי ללמוד לנשום נכון במהלך הצירים וצירי הלחץ . לגבי לחיצות- לא אמורים ללחוץ,אמורים להרפות ולשחרר זה מקדם את הלידה ומונע קרעים פנימיים
3. תנוחות- תנוחה נכונה בלידה פעמים רבות תמנע קרעים וחתך..
תאמיני זה אפשרי בקרוב אצלך

אז גם אני ניסיתי לעשות עיסוי עם השמן אבל הכובד והבטן והעייפות והבצקות לא ממד עזרו לי ז
לא היה לי כוח וסבלנות לכלום בשבועות האלה
כן יצאתי עם תפרים
אבל מה שכאב לי יותר הטחורים שיצאו מהלחיצות

אבל כמו שכבר הגיבות הבנות : מיילדת טובה ןמקצועית ושיטה של לחיצות .. בהמשך הבנתי שהייתי צריכה פחות ללחוץ לאורך כל הדרך

הכי חשוב מהכל שזה לא הכאב הכי לא נסבל בעולם

נקווה שלא אבל חבל לחשוב על הדברים האלה

אני אישית הייתי לפחות עושה בדיקת דם לבדוק אם הבטא התאפסה, כדי לבדוק שלא נשאר כלום.

עדיף לבצע אולטרסאונד לוודא שהרחם נקי ובדיקת דם לא תזיק לראות שההרמון ירג

מה עושים שיוצא בשאיבה יחסית ממש קצת ממה שפיצית אוכלת בדרך כלל...
מה עושים? אוטוטו חוזרת לעבודה...

1 איזה משאבה יש לך גם משפיעה על כמות השאיבה

2. תנסי לשים לידך בגד או חיתול עם הריח של הילדה  שאת שואבת

 זה יעודד את החלב לצאת

3. לנסות לשחרר קצת ידני לפני השאיבה

 

* חלב אם יכול להיות בחוץ  כ- 6 שעות אם זה עוזר לך

 

ודבר נוסף תתחילי לעודד את הגוף לשאוב בשעות קבועות

חוץ  ממה שהיא מדלגת בזמן שאת בעבודה תנסי בערב מתי שהיא ישנה לשאוב

כדי שבזמן הזה תוכלי להכין לה עוד בקבוק שיהי לה או למלאי במקפיא

 

בהצלחה

 

לפנות בוקר גם יש יותר חלב גם התינוק אוכל פחות בלילה. לעסות את השד לפני השאיבה. ונראה לי שעם הזמן הצלחתי לשאוב יותר ויותר.

כמה שמנסה לשאוב בלעדיה כמעט לא יוצא, אני לא מצליחה ליצור את הרפלקס של היציאה של החלב!

יש כזאתי הרגשה שמשו משתחרר אחרי קצת זמן שהיא יונקת ואז מגיע החלב הרציני ולצערי זה לא קורה בלעדיה.

ניסיתי לקחת משאבה יותר חזקה מיד שרה ולא הלך איתה גם..

יש לי מידלה מיני חשמלית...

ובמשאבה של יד שרה

צריך להתחיל על השלב הכי עדין ולאט לאט להגביר

כדי שיצא

קודם כל, הגיוני מאד שיוצא פחות בשאיבה מאשר כשהיא אוכלת.

אפשר לנסות להחליף משאבה ולפעמים צריך לתת לגוף להתרגל להוציא חלב בשאיבה.

יש כאלה שעוזר להן להריח בגד של התינוק או תמונה שלו

אני ראיתי שאצלי יוצא הכי הרבה כשאני לא לחוצה ומחליטה שכמה חלב שיצא- זה מספיק....

יושבת בנחת ושואבת גם אם זה על ריק- ולאט לאט יוצא חלב.

אני בבוקר הנקתי מצד אחד ושאבתי מצד שני ושלחתי עם בקבוק שאוב טרי-

הוא מחזיק בערך 4-6 שעות מחוץ למקרר.

בנוסף שלחתי כל פעם חלב קפוא והמטפלת מפשירה לפי דרישה

(ואת אומרת שהיא אוכלת תחליף חלב- אז שיהיה אצלה והיא תתן לפי הצורך)

עם הזמן תלמדי את העניין ותדעי מה הכי טוב לך.

הנקה ואז אוכל אבל באמת יכול להיות שצריך יותר זמן ונחת עם השאיבות

כשאני שואבת תוך כדי אכילה אז זה זמן יחסית לחוץ באמת.

 

תודה לכולן על העצות!

 

לא הבנתי מה יעזור לנסות להוציא קודם עם היד...

לברר קצת יוצר לעומק.

בכל מקרה יש סוכר ענבים בכל סופר אבל לא בטוחה שזה מה שנותנים בבדיקה..

לרב של הכללית לברר על זה כשהיה לנו צורך,

הוא אמר שזה כימי ואין עם זה בעיה כשרותית בכלל. 

 

אולי שווה לברר שוב אם יש שינוי מאז 

תחפשי את הטלפון שלו בגוגל 

כל חומר הוא כימי...

 

ככל הידוע לי, כל דבר שראוי לאכילה, צריך הכשר...

(לא מכירה שום בעיה כשרותית שיכולה להיות עם סוכר)

לא בהכרח. מניחה שהוא התכוון לזה שאין בעיית חרקים, או בעיה של חומרים שהופקו מגוף של בע"ח טמאים. כמו סוכר לבן- צריך שתהיה לו השגחה אבל בעצם הכנתו אין בעיה כשרותית מהותית.

כימיה זו למעשה "תורת החומרים", כל החומרים הם כימיים... (גם מים, עץ, חמצן...)

 

לפעמים כשאנשים אומרים "חומר כימי" הם מתכוונים (בטעות, שכן כל החומרים הם כימיים) לחומר שנוצר ע"י שנויים כימיים במעבדה (כמו חומרי ניקוי, משחת שיניים, תרופות, צבעי מאכל...)

אבל, קשה להכניס לקטגוריה זו את הסוכר של הבדיקה...

 

בגלל שהוא מענבים

סוכר ענבים הוא גלוקוז נקי.
הוא כנראה מיוצר במעבדה מכל מיני דברים אחרים, ברור לי לגמרי שהם לא מייצרים אותו מענבים. כנראה מתירס או תפו"א לפי מה שקראתי.
אין מצב שהוא מענבים!

אבל איך בודקים את כשרותו? ואם אקנה באופן עצמאי ואביא איתי יסכימו שאעשה את הבדיקה עם הסוכר שקניתי?

http://www.din.org.il/2014/07/23/%D7%9B%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A1%D7%AA-%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%A8-%D7%91%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F/

חשוב חשוב לעקוב שהשתרשות ההריון לא בצלקת, זאת אומרת ללכת בשבוע 5 לרופא נשים ללעשות אולטראסאונד. אולי אפילו כדאי להיות במעקב הריון בסיכון.

ובכל הריון אחרי קיסרי (לא משנה כמה זמן עבר) יש חשש להשתרשות השליה על הצלקת.

צריך תמיד תפילות וסיעתא דישמיא.

יש סקלה רחבה של השלכות וא"א לדעת מראש. כל מקרה לגופו.

בכל מקרה אין מה לעשות בנידון מראש ע"מ למנוע את זה.

אם ח"ו זה קורה אז הולכים לטובי הרופאים לייעוץ והולכים על מנתח פרטי.

 

ממני שעברה הפחדה בנושא בתחילת ההריון, וב"ה בסקירה המאוחרת כבר ראו בוודאות שהכל בסדר.

יש מקרים והכל מסתדר...

חודשיים זה לא מספיק זמן , הצלקת עדיין לא הגלידה ויש סיכוי טוב להדבקויות ברחם.

בגלל שזה קסרי או בגלל שזה מוקדם..?

בגלל שזה מוקדם לא תמיד עולים על זה ויש סכנה לסיבוכים.
את בהריון או רוצה הריון?

עדיין לא...

אני לא יודעת על זה מספיק, אבל אם יש השתרשות על הצלקת יש בלידה סיכון ממשי, אולי אפילו סיכון לרחם.
וכנראה עם החולשה של הצלקת אין סיכוי ללידה רגילה ואולי אפילו יש סיכונים בהריון עצמו כמו שכתבו כאן כאלה שיודעות יותר.

למה לך להכניס את עצמך למצב הזה? סיכון לך, להריון ולילדים נוספים שבעז"ה תרצי.

הבא שלי בכל מקרה קסרי

מכירה את ההשתוקקות להריון נוסף מיד אחר לידה,
אבל לפעמים השכל הישר והציות לדעת רופאים אומר אחרת- ואין מה לעשות, צריך לדחות סיפוקים.
אני מניחה שאת לא מעונינת בסיכונים מיותרים.

איך מונעים הכי פשוט?

יש רעיונות אחרים...?

אין השפעה של המרחק מהקיסרי על מיקום ההשתרשות של השליה.

ואם יש ח"ו סימני חדירה לצלקת, אז אין סיכון בלידה אלא חובה קיסרי.

 

אנונימית, ההמתנה בין הריון להריון אחרי קיסרי הוא לא מהסיבה הזאת,

אלא מהסיבה שהרחם צריכה להחלים היטב וגם שח"ו לא יהיה קרע ברחם.

וזה סכנת חיים לך ולעובר!

 

אנא ממך! חכי כמה שהרופאים דורשים!!!

ממה ? מלחץ של צירים.. כי אני הולכת לקסרי בכל מקרה?

לה השניה.

זה מאוד מסוכן להיקלט עכשיו.

אל תשחקי בזה!

זה לא חשק שמותר למלאות כי "בא לי"

זה הרבה מעבר ואת לא רוצה לדעת אלו דברים זה יכול להביא לא עלינו.

אז תהני מהמתנה שלך בינתיים,

ותני לגוף ולרחם לחזור לעצמם בעז"ה.

אין צירים אין ירידת מים, הכל מתוכנן..מראש

הכל לפני "הבאלגן"..

לכן חשבתי שזה לא קריטי

אבל אם את אחרי ניתוח אחד, אז יתכן ומספיק לחכות חצי שנה (בשונה מניתוחים חוזרים שאז ההוראה היא לחכות שנתיים לפחות). כמובן תתייעצי עם רופא.

 

זה מאוד נורמלי דווקא בתקופה הזאת להרגיש רצון לעוד ילד, בינתיים יש לך תינוק קטן, לא מרגישים עדיין עול כ''כ כבד אבל צריך לחשוב שילד זה לא רק להרות וללדת אותו. זה לגדל, לחנך... ובשביל זה צריך המון המון כוחות.

 

בקשר למניעה, אם את מניקה אז יש גלולות מיוחדות להנקה כמו סרזט ומקרולוט שלוקחים אותם ברצף בלי הפסקה בין החפיסות. ואם את לא מניקה, אז תבדקי עם הרופא שלך איזה גלולות הכי מתאימות לך. 

 

הרבה נחת ושמחות!!

 

דווקא אני מרגישה עול לא פשוט כבר עכשיו עם האחד..

ועדיין רוצה לו אח...

אבל תשמרי על הגוף ועל הכוחות שלך!

 

ומאחלת, שבע''ה יהיו לך עוד ילדים בריאים ומתוקים!

בעזהי"ת

 

זה יותר מחודשיים, אבל אולי זה מנחם.. 

וילדה רגיל

כנראה שבכל זאת לא מספיק השינה, הרי למרות הכל התינוק מעיר אותנו בלילה וזה עוצר לנו את רצף השינה!!

ל"ד תקין לחלוטיו

זה היה ממיד אחרי הלידה? לא תמיד יש מה לעשות אם זה באמת מהאפידורל אבל שווה לבדוק...

אבל אולי גם חוסר ברזל, השתחררתי עם ברזל נמוך ועד עכשיו (חדשיים אחרי) לא התחלתי לקחת תוספת ברזל. אל דאגה, אני בדרך... 

כדאי לבדוק אם לא נבדק עד עכשיו.

זה לא בבדיקות דם השיגרתיות.

אצלי גרם לסחרחורות עד כדי כך שפחדתי לנהוג.

ולפעמים בקושי הרמתי את הראש מהכרית.

כדורי מציצה  של בי 12 עזרו לי מאוד.

היה אמור לצאת לחנויות (נראה לי בשילב). שינו למנשא את השם- TINY HUG של חברת TINY LOVE.

 

אם תצרי קשר עם פנטזו (חפשי את האתר) יתנו לך את המספר של התופרת שלהם ואולי יהיה אפשר לתקן.

קודם כל השאלה היא למה ישנם סדקים? 

-כאבים של התחלה?

- תפיסה לא נכונה?

 

כי אם זה כאבים של התחלה הן יקלו עלייך מאוד. הן מאווררות, ומאפשרות למקום להבריא מהר יותר

ומעצבות את המקום כך שזה יהיה נח לתינוק למי שיש בעיה של פטמות שטוחות וכו'..

בהצלחה!!!!!!! מחזקת את ידייך!!!!!!!!!

 

מאד עוזרות לסדקים כי המקום מאוורר.
עוזרות גם במצב של הרבה חלב,כדי לא להגיע לגודש.הם לוחצות על השד ומוציא את החלב המיותר.
אם לא יעיל לא יזיק
ממליצה מאד

עבר חודש ו.. מהלידה, הייתי אצל יועצת הנקה, עבדנו על טכניקה ועוד דברים, זה מתרפא אבל מאוד מאוד לאט.. ועכשיו גם יש גודש בצד אחד ומרוב כאבים אני רק מוציאה ונותנת ולא מניקה שם.. אז אולי זה יוכל לעזור במצב כזה?

נמאס לי כבר לשפוך כסף....הכל כל כך יקר..

אבל למשל עכשיו קניתי מאותה סיבה והקטנה כבר בת שמונה חודשים 

ולא הסכימה לינוק מזה בכלל והתבאסתי על הכסף שנזרק...

קניתי בסופר פארם ב40 ש"ח בערך.

לתינוק קטן זה מעולה, מרגיש לו כמו בקבוק.

ולך- הצלה! בדיוק במצב כמו שלך- ככה חזרתי להנקה מלאה.

מתסכל וקשה אבל מאוד עזר ולא התמעט החלב (לא נתתי תמ"ל בכלל).

אני לא יכולה כי זה נורא כואב... מוציאה ביד..

תנסי לשאוב עם משאבה חלש חלש

אני שאבתי ככה ימים שלמים כי ממש לא הייתי מסוגלת להניק וזה עזר מאד!!!

עכשיו כואב רק במציצות הראשונות אז חזרתי להניק.

כן, שאבתי עם משאבה חשמלית טובה. פחות כאב לי מהנקה.

אולי תנסי משאבה אחרת?

 

לי הפטמות סיליקון לא עזרו בכלל- עדיין כאב כל כך..

 

ולא קונכיות.

הפיטמה טובה רק צריך לדעת איך להניח אותה. אני קניתי אותה ויועצת הנקה הסבירה לי איך לשים.

זה טוב בכדי למנוע חיכוך. אכן זה עולה 40 שח. הקונכיות עולות בסביבות 75 שקלים.

ותפקידה למנוע חיכוך של העור עם הפה של הילד.

קונכיה זו כמו כרית עגולה מפלסטיק עם חור לפיטמה וחורים בפלסטיק החיצוני. הקונכיה מונחת על השד כשהפיטמה במרכז תפקידה לאוורר את הפיטמה, להשאיר לחות מה שלא קורה עם רפידה שהיא נדבקת לפצע במידה ויש וכך לא מאפשרת הבראה.

אני הסבכתי כי הפיטמה שלי לא נכנסה לתוך הפיטמת סיליקון וזה היה יותר כואב. סבלתי גם ככה מסדקים מפצעים וזה לא תרם.

אני האנונימית שכתבתי לך.

היו לי סדקים. זה שומר על לחות פחות חיכוך עם הפיטמה. זה מעולה. זה לא הכי נח אבל בבית זה טוב כדי שלא ישפך החלב מהקונכיות כשמתקופפים יש המלצה לשים צמר גפן.

בהצלחה!

כבר מיואשת אבל לא רוצה להגיע למצב של ויתור .. כבר כל כך הרבה זמן עם סדקים ועכשיו גם גודש כך שכבר לא מניקה בצד אחד...

קחי את האצבעות תלחצי עם קצות האצבעות איפה שאת מרגישה ״אבן״ לפחות 20 שניות, שימי מתחת חיתול ותראי פלאים. החלב יוצא.

תעשי בכל מקום בשד שבו את מרגישה כך.
תעדכני אם עזר.

תקני לך פיורלן של מדלה. משחה מעולה שמרפאת פצעים מהר. עדיף לשטוף לפני הנקה. המלצה נוספת, להכנס לחדר, לסגור דלת ולהורעד חולצה וחזיה. לשבת ליד חלון פתוח בלי שיראו אותך. פשוט לאוורר כמה שיותר. נשמע מפחיד אבל מרפא פצעים מהר. ולסיום, לסחוט את השד ולהשתדל לא להשתמש המון בפטמת הנקה כי היא גורמת לפעמים להתייבשות חלב ולהתרגלות של התינוק אליה.

יש כמה מינוסים בפטמת הנקה- 11. לא תמיד התינוק אוהב את זה 2- אם זה לא מתאים לך בדיוק למידה הכאבים בסדק נוראים! אני קניתי ולא הייתי מסוגל לשים מרוב כאב. לא הבנתי למה מוכרים כזה דבר... והקונכיה לא כואבת בשום צורה, מאווררת, משחררת את הגודש (כמובן מורידים אותה בהנקה ומיד אח"כ מחזירים) וההקלה על הכאב מידית! (לשים אותה בערך שעה לפני ההנקה הראשונה כדי שתהיה לזה השפעה) ואחר כך משאירים שוב עד ההנקה הבאה. ממליצה לך מאוד! באזור ה-70-80 ש"ח. 

להרגיש בשבוע 16

ובאמת תמיד הרגשתי מאוחר (שבוע 22+)

ויחסית מעט תנועות.

לי היתה שליה קדמית והרגשתי בשבוע 15.. הריון אחד עד כה

לא נראה לי פצע.

לשתות לגימות לאורך היום, עם קש

אני משתגעת שלא אומרים את זה, אז כן אני עם נובה טי יכול להיות בהתחלה דימומים או כתמים או כלום כמו שלי היה

זה נורמלי זה אמור לעבור אחרי כמה זמן יש נשים שזה לא עובר להן תלוי אם זה מתאים לך

לימון קינמון ורימון יעזרו לך לקצר אולי גם מסטיק תימני

אני עם התקן רגיל והרופא אמר שבדכ אין דימומים.
כמה זמן נקרא נורמלי לכתמים האלו?

לרופא את לא צריכה לסבול

בהריון אחרי טיפולים וכמה שנות נישואין.

האמת שלא כל כך הבנתי למה הספרים הרגילים קשים לכם??

אני לא חושבת שיש ספר להריון אחרי טיפולים.

אם זה יעזור אני משתמשת בספרים בשעה טובה והמדריך הישראלי להריון ולידה.

אם את מתכוונת לחששות וחרדות בהריון אני כן מבינה אותך וחוויתי את זה גם,מה שעוזר לי זה להאמין בה' ולחשוב חיובי.

בהצלחה יקרה!

גם אני בתחילת הריון שחיכינו לו (לא הריון ראשון..) ופגשתי בספר מקסים ומיוחד של נעה בן דוד "להרות כוחות ללדת חיים"-

ספר לעניין- בלי הפחדות, עם הסבר קצר על המתרחש עם העובר ואיתי, קטע מעניין על מהות ההריון מזויות שונות ומגוונות והצעה חמודה לצמיחה אישית.

קראתי כמה ספרי הריון אך הספר הזה עולה על כולם- בדיוק, באיכות, בכיוון.

בהוצאת ידיעות ספרים,

ממליצה בחום!    (אמנם אין שם התייחסות למצבים מיוחדים כמו הריון תאומים, טיפולים וכו', אך המבט המאמין שלו יכול לסייע לכל זוג במקומו)

איך החיים החיצוניים משתנים...  כמה הכל רגיל ונורמאלי... מיררתי בבכי.

היא מדברת שם ממקום שכל כך רחוק ממני...

היא מדברת על הקושי עם כאבי הבטן וההקאות, על זה שהגוף משתנה וזה מתסכל.... שלא נבוא לידי ניסיון, אך הדבר הזה בכלל לא קושי- זה רק מראה שיש הריון...  זו הברכה הכי גדולה!

היא מדברת על הנשים שנקלטו בקלות, כמה הן מסכנות. כל הזמן עלו לי מחשבות על הטיפולים...

לא יודעת, אני רוצה לקרוא ספר מתוך צורך שיבינו אותי, שירגיעו אותי, שלא יעצימו לי את הפער ויתנו לי להרגיש רע עם עצמי.

בנתיים בעלי קורא את עלוני כללית....  ומעדכן אותי שהכל בסדר:/

אבל גם אני בהריון אחרי טיפולים שחיכינו לו המון ולמרות שאין מאושרת ממני, אני מתלוננת וקשה לי הבחילות וקשה לי לסחוב. כן חד משמעית קשה לי. אני לא חושבת שעצם הציפיה הגדולה להריון מפחיתים מהקושי.

בכל מקרה המון בהצלחה, והמשך הריון תקין!

יש גם על סיבוכים והריונות מיוחדים...
לספר בהוצאת מייזליק קוראים מתנה משמיים והוא נכתב תחת השם שרה פכטר
לספר בהוצאת ידיעות אחרונות קוראים מילים מהבטן והוא נכתב תחת השם מלי גרין
שניהם אותו ספר בשינויים של השמות של הנשים...

ונראה לי שהמחיר שאת מחפשת הוא ממש נמוך.

קניתי שם שתי חולצות מבד מאוד נח במחירים נוחים בעודפים.

תודה

אמרו לי שתקין.

עבר באיזשהו שלב.

התינוק מתחיל ללחוץ ולהכביד וזה מורגש במספר נקודות בגב, באזור הבטן וברגליים.

אני אשיית מרגישה לפעמים כאב מאחורי הברך, או שפתאום הירכיים משתתקות ואי אפשר לזוז.

נסי לשכב על הבטן עם כרית תומכת, זה מקל על הכאבים.

כנראה אין לו מושג מה זה אומר

הוא פשוט לא מבין מה את עוברת . בשבילו הכל כרגיל והוא חייב להבין שבשבילך - לא!

בילד החמישי הם מתחילים להבין...(סוג של עידוד)

 

אם יש לו אחות נשואה - תדאגי שהיא תעשה לו שיחת הבנה,

שתסביר לו מה אישה עוברת וכמה פינוק היא צריכה.

בקיצור שיחשף למידע
שחברים ישתפו אותו בחוויות שחוו עם הנשים בזמן ההריון
בלוגים של נשים בהריון ששיתפו חוויות מהקושי בהריון

תחפשי מאמרים וכתבות תצלמי ותשלחי לו בהודעות שיקרא גם אם ממש לא בא לן
שיטבע במידע חח
הרגישות וההבנה של הבעלים היא הדבר הכי חשוב בהריון לזוגיות

נסי להקריא לו דברים, לספר לו על נשים אחרות.

אני עשיתי לבעלי הכנה לפני. אמרתי לו שגם אני קצת בהלם מעצמי, שבחיים לא הרגשתי חלשה ועייפה כ"כ, שמעולם כאב פיזי לא הציק לי ברמה כזאת.

אחותו גם סיפרה לו שהיא היתה צורחת במיטה שהיא מתה עכשיו ומיד ושהיא לא יכולה לזוז. והיא לא חשודה בדרמטיות בכלל..

 

נסי להסביר לו את המצב, הוא כנראה גם בהלם מכל העניין, וזה חולף מיד אחרי ההריון.

אני לא חושבת שאת צריכה להתאמץ מדי, זה מסוכן לך ולתינוק ולא בריא בכלל.

ושזה מקשה עלייך כל ההליכות.
תסבירי לו שלהביא נשמה יהודית לעולם זה שליחות גדולה.
ושאת לא במצב רגיל
את בהריוןן! סוחבת את הילד שלו"

אחרי שכל ההיריון הסברתי.. כמה אפשר להסביר?? אוף..

כך הוא מבין שזה לגיטימי והגיוני מה שאת עוברת וגם יוצר סוג של אחוות גברים-קבוצת תמיכה

לפעמים היתי חוזרת בוכה ממפגשים עם חברים,

כי אצלהם הכל מושלם ומקסים, לא כולם מציגים את הקשיים, אבל זה לא אומר שאין קשיים.

תתני לו לקרוא מאמרים רפואיים שרופא (גבר) מלומד ולא הורמונלי כתב אחרי שנות ניסיון...

אל תרגישי לא נעים בכלל זה ממש טבעי.

זה גם לא בכמויות כאלו גדולות שצריך משהו מיוחד

קודם תראי שיוצא לך באמבטיה למשל טיפה וכאלה ואז תדעי שזה יכול להתגבר לאט לאט...
תקני רפידות פשוטות אין לזה מידות (אולי לרב פעמיות יש) ותראי אם הם נוחות לך...
ואני יכולה להגיד שיכול להיות שלא יהיה כלום עד הלידה וזה לא אומר כלום על כמויות החלב בהנקה!

לפני הלידה אם יוצא אז יוצא ממש טיפה שלא מצריך רפידות.

בטן שמופיעה בשבוע 16 זה ממש תקין ונורמלי, במיוחד עם את רזה (כמו שכתבת...), ובעיני זה גם יפה!

ממש אין שום סיבה להרגיש "נחיתות"...

אני מכירה הרבה נשים שכבר רואים עליהן ממש בשבוע 16, ואפילו קצת לפני...

 

שיהיה בשעה טובה!

הריון תקין ובריא, ולידה בזמנה!

 

דווקא זה נחמד ;)

הכל עניין של גנים ומשקל..

הבטן בשבועות האלה הכי יפה שיש, טפחי אותה!

עוד משבוע 12 יצאה לי בטן- אבל אז סתם היה נראה שהשמנתי.

עכשיו זה כבר ממש נראה הריון! וכבר שאלו אותי והעירו לי על זה..

(ודווקא לא רציתי לספר לכולם עדיין, במיוחד אחרי שבהריון הקודם לא ראו כלום עד חודש שישי בערך- וכל מי שידע הציק וחפר לי המון..)

תכלס הבטן הזאת כבר משבוע 14,והיא גודלת. 

וכבר משבוע 8-9 נהיתה לי בטן אבל לא של ההריון, כאילו כל שרירי הבטן נהיו רפויים מכירות?

בבוקר הייתי קמה עוד רזה ובערב הייתי נראית כמו בחודש שלישי -רביעי סיוט!! סיוט! או סתם שמנה.

ועלי ראו מהר כי הייתי ממש שטוחה.

 

קיצור מה קורה איתי?

רגע אני חושבת אולי יש לי תאומים??

לא עשיתי אולטראסאונד נורמלי רק שמעו לי לרגע שיש דופק וזהו.

 

אוף אוף אוף!

למה לפני הריון אני רזה מאוד ואז בהריון אני נהית מהר גדולה? ואני יודעת שאהיה גדולה מאוד ככה היה ב2 הריונות קודמים.

 

וקשה לי לחשוב על לטפח את הבטן הזאת אני מתכחשת לה. ומנסה להסתיר אותה גם מהעיניים שלי.

וכל פעם שאני שמה לב לזה יש לי קווצ' בלב.

כי זה היה יכול להיות יפה ונחמד אם הייתי נגיד בחמישי. זה יותר הגיוני שתהיה בטן של הריון לא?

או שיש לי מדדים דפוקים מרוב שיטוט כאן בפורום שלכולם יוצאת הבטן בשביע

גם רבה כמוך ועכשיו הבטן ממש יצאה לי ואני מחכה בקוצר רוח שתצא עוד בעניי זה ממש נשי ויפה אני לובשת בכוונה צמוד חחח אחרי תת משקל אומרים לי סוףסוף את בריאה חחח

בבוקר הבטן שטוחה ובערב נפוחה.
זאת נפיחות ממערכת העיכול, לא ההריון, אבל כמובן קשורה - הפרוגסטרון מחליש את פעולת שרירי המעיים.

אני שמחה לשמוע שאת היית רזה-זה מחזק את התיאוריה שלי שעל רזות רואים הרבה יותר מהר, זה לא שאנחנו יוצאות דופן בגודל הבטן..

מסכימה לגמרי עם העצה של לקנות בגדים יפים ומתאימים - זה כל כך מעודד!
יש גם בגדים שמסתירים יותר.

תחזיקי מעמד. אני משתדלת, לא אוהבת את המראה שלי בכלל. מותר לקטר, אפילו רבקה אימנו אמרה "למה זה אנכי"..

הבטן היתה מתנפחת לי לקראת הערב, ובכללי היא היתה נראית גדולה כבר בשבועות הראשונים.

חשבתי שעליתי במשקל (לפחות 10 קילו, עם הנפיחות שהתפתחה לי), אבל ירדתי 5..

הרופאה אמרה שזה הורמונים, וזה חולף ברגע שמתחילים לגדול באמת.

אני מניחה שלא בכל הריון זה נראה ככה, הצורה שהורמונים משפיעים עלינו תלויה בהמון משתנים.

את כבר לקראת הסוף, הוא יצא מהאגן ומתחיל לגדול במקום הנכון.

זה מעצבן ולא נעים, אבל עוד מעט עומד להסתיים..

 

עברה באמצע שבוע 14, כשהרחם יצא מהאגן והתמקם למעלה יותר.

תכלס, אני חושבת שדי הגזמתי ואיןלי בטן גדולה כמו שציירתח לכן,

רק שיש בטן של הריון. טוב ב"ה,

עזרתם לי להחליט לקבל את זה. אני אעבוד על זה עכשיו להרגיש טוב עם זה ושזה בסדר וכל אחד בשלב שלו

ובמבנה גוף שלו.

 

וחודש רביעי זה די מתקדם כדי שתהיה בטן קטנה עגולה.

אז תודה!!

וממש לא אהבתי. אני מאוד אוהבת בטן הריון- רק לא אצלי. והיא דווקא היתה יפה.. פשוט לא אהבתי. איתך לגמרי! נסי לקנות בגדים יפים שיחמיאו לך. זה עוזר למצברוח. חיבוק:-*

או כל איבר אחר שהוא לא בטן.. אני סופרת כל מה שאני אוכלת ושומרת מאוד (.. זה חסוי.. חלק מהמקצוע שלי)

 

הבטן יפה אני חושבת, אבל אני מבאוסה שזה כאילו מוקדם.

זה נחשב מוקדם?

האם פשוט בנות מלאות יותר זה מיטשטש בגלל המבנה?

ככה חשבתי אבל ראיתי שזה לא נכון. יש שחיפות מלידה שגם בהריון יש להם מבנה קטן, וזה לא קשור למשקל.

למיטב ידיעתי לא עליתי עדיין במשקל, רק ירדתי. הייתי פחות מ45 ק"ג לפני שבועיים, טוב אולי עליתי איזה 700 גרם.

 

קיצור אחרי שחפרתי,

זה נחשב מוקדם שיש בטן הריון ברורה כשמש בחודש רביעי?

אם יש לך תאומים, אז בהחלט רואים את הבטן כבר בחודש רביעי... (כך היה לי).

אבל זה לא אומר בהכרח שאכן יש לך תאומים. נראה לי יותר הגיוני שזה קשור להורמונים.

רוב הנשים שאני מכירה (מחיים בקהילה צעירה, כל רגע מישהי בהריון), רואים עליהן כבר בחודש הרביעי.

את יכולה להיות רגועה, את בחברה טובה

ובחודש רביעי ומחודש שלישי הבטן תמיד יצאה בערב.

עכשו גם ביום היא מתחילה קצת לבלוט אבל בעיקר עם בגדים שיותר צמודים,לכן כשאני יוצאת אני שמה טוניקות או בגדים שמסתירים.בינתיים אף אחד לא אמר לי כלום.

מבינה את הקושי שלך שרואים את הבטן גם לי זה קשה אבל אולי בהמשך תתרגלי לזה וגם אומרים שאישה בהריון זה מאוד יפה

אז תנסי להתחבר לזה.בהצלחה!

חמודה שני דברים
הראשון שזה תלוי במבנה גוף ומשתנה בין סוג העובר כך אומרים

הדבר היותר חשוב שאפשר להבין מדבריך שאת עסוקה כל כך הרבה במשקל שלך וזה משפיע על דמי גוף שלך עד כדי כך שאת מרגישה נחיתות !!
התינוק צריך גם אנרגיה ושתוכלי אוכל בריא אבל לא עד כדי כך לספור כל מה שנכנס לפה

לדעתי את צריכה להיות כנה עם עצמך ולעשות חשבון כמה את שקועה בעניין המשקל זה יכול להעיד על בעיות ולטפל בזה בהקדם

אני לא שופטת ולא מטיפה אני מדברת ממקום וגם במקצוע שאני עובדת בו ואלה דברים שצריכים להדליק מנורה אדומה

אני מבינה למה את מתכוונת,

אבל זהלא מהמקום שזה נראה.

יש לי שריטה מגיל צעיר שהייתי ממש שמנה, תפסתי את עצמי מתי שהוא ועכשיו זה היפך לגמרי.

 

לא אכפת לי מהמשקל בהריון, גם לא ביום יום.

אכפת לי מאיך הגוף נראה, והפחד הגדול שלי זה להיות שוב ענקית בסוף ההריון.

פשוט היתי ענקית. ואני רואה מלא נשיםאחרות שלא מגיעות למימדים כאלו.

גם היו לי עוברים קצת גדולים יחסית אלי, ואני רוצה הפעם שלפחות מהצד שלי זה יהיה בסדר.

יש קשר בין סך המשקל שעולים לבין משקל התינוק. לכן אני מנסה לתרום את חלקי.

זה גם קשור למשהו בריאותי נוסף שאני קצת חוששת ומנסה לשלול.

בקיצור, הנחיתות שלי זה להיות ענקית בהריון! ובשלב מוקדם מידי ממשנראה לי.

חפירה... תודה למי שקראה עד עכשיון..

אני בשבוע 10 וכבר יש טיפ-טיפונת בטן. מי שמסתכל טוב-טוב עלול לחשוד...

לא יודעת אם זה בסדר, בכולופן זה המצב (ועוד הריון ראשון!!!)

משקל בהריון מושפע לא מעט גם מהמשקל שלפני ההריון, כך שיכול להיות שזו הסיבה לצמיחה מהירה של הבטן, לא?!

כאילו, מי שרזה עולה יותר וגם רואים עליה מהר יותר...

זה כיף שרואים ואת יכולה לשתף ולדבר על זה. לדעתי זה מבאס שרק בשישי הבטן יוצאת...

ממליצה לך לנסות להסתכל על היתרונות שבזה. בהצלחה..

טיפה להציץ
ברגע שיש בטן אנשים יותר מבינים ויותר רגישים (למרות שהקושי העיקרי הוא בהתחלה שלא רואים)
אבל לפחות הפעם זה מתחיל בשישי זה חודש לפני מה שהיה בהריון הקודם ואז הייתי צריכה הרבה עזרה גם ברחוב כי היה לי הריון בסיכון ואנשים לא חושבים שאם אשה סתם חיוורת או נעמדת בצורה מוזרה אפשר לעזור לה או לקום לה באוטובוס גם אם אין לה בטן.