פורום הריון ולידה (עמוד 4856)

זה בסדר גמור! גם לי זה היה ככה..יצאו חוטים והיה דימומים מתגברים והולכים. גם יכול להיות גירודים מטורפים. זה סימון שהמקום מתרפא.
אני ממליצה מאד על משחת 'עזרקאין' היא מאלחשת את המקום. אותי זה הציל ממש!
בהצלחה!

מזל טוב!!!!!!!!!!
התינוק צריך לדעת ׳לתפוס׳ טוב וזה בהכוונה של האמא, איך היא מניחה ומחזיקה אותו. אפשר לבדוק בטיפת חלב יועצות הנקה!
בקשר לסדקים והכאבים זה הכי טבעי שזה קורה. עם הזמן זה צריך לעבור. כדאי לקנות משחה מבית מרקחת, זה יקל.
בהצלחה!!

ומאוד לא כדאי להשלים איתם, לא כדאי שהמצב יחמיר. את עושה מצוין שאת מורחת לנולין, אבל במקביל צריך לתקן את התפיסה כדי שהפתח לא ייפתח בכל פעם מחדש. אתם בשלב טוב מאוד לתיקון!

נסי את השיטה שמתוארת כאן (זהירות, תמונות לא צנועות):

http://www.beofen-tv.co.il/alon/2011/03/biological-nurturing/

 

אם לא הולך, מומלץ בחום לפנות בהקדם ליועצת הנקה מוסמכת IBCLC . זה מאוד שווה את הכסף. אל תתייאשי, רוב הסיכויים שדחיפה קטנה והכול יסתדר!

 

מזל טוב ורוב נחת מהנסיך.

 

 

אני שבוע 28+ אתמול הייתי באולטרסאונד,

והטכנאית אמרה לי שבשלב כזה, בדיקת אורך צוואר זה רק וגינלי.

באופן לא ווגינאליי.

אבל זה לא בדיקה פנימית. עושים את זה עם המטמר של האולטרסאונד, וזה באמת לא בדיקה נוראה בכלל.

ארוך צוואר בודקים באולטרסאונד ווגינאלי...
ומי שאני מכירה שילדה לידות חטופות זה חזר ברוב אם לא כל הלידות הבאות...

הגיוני שאלד בבית/ באמבולנס.

ובאמבולנס זה לא נח (יש לי סטנדרטים גבוהים, אחרי הפוך שילדתי עליו ).

יש יתרון מובהק של אמבולנס על בית, או שזה לא משנה. חשבתי בכ"מ להגיע לבי"ח.

ולא מומלצת במיוחד...

אם יש אפשרות, צוות האמבולנס מעדיף לילד מחוץ לאמבולנס...

כך, שנראה שעדיף בבית.

אולי כדאי לנסות לרכוש הכשרה מסויימת לטובת העניין (את או בעלך)

ולהכין ציוד מינימלי

 

 

כל האמור הוא רק בהנחה שאין סיכוי להגיע לבית החולים. אם יש סיכוי סביר- כמובן שזה עדיף!

אבל עם נוכחות של איש מקצוע בסביבה (מיילדת / אמבולנס)

עדיף ללדת בבית. כמובן בליווי של אנשי מקצוע.

תכיני מראש ציוד סטרילי וכל מה שצריך.

(אני מבינה שיש לך ניסיון בלידה מחוץ לבי"ח)

א) לשנן היטב נוהל לידת בזק

ב) להיות ערוכה נפשית לאפשרות שהפעם הזאת תהיה שונה, והלידה תהיה ארוכה.

 

שיהיה בשעה טובה!

 

 

על סעיף א- בעלי ואני חשבנו שבאמת נצטרך להתכונן גם נפשית שאולי הוא יצטרך ליילד אותי (מה שלא קרה בלידה הקודמת)

על סעיף ב- אני באמת מנסה להתכונן ללידה ארוכה אבל לא כ"כ מצליחה כי תכלס אני מצפה שוב ללידה מהירה, כי היה לי טוב ללדת בבית... 

 

(אגב, בדקתי והצוואר בסדר גמור)

רק לא עומדת כרגע לפני לידה

 

לדעתי תתכונני ללידת בית, מצד הארגון ומצד ההכנה הנפשית. 
ותתכונני נפשית גם ללידה ארוכה כדי שלא תתאכזבי

 

בפועל, כשיתחילו הצירים די מהר אפשר להבין אם עומדת להתרחש לידה או שיש עוד קצת זמן. 
אם את רואה שמתחילה לידה מהירה, תקראי לאמבולנס שלפחות יהיו איתך, תחליטו אז אם יש זמן לנסוע לבי"ח או כדאי להישאר בבית. אם לוקח זמן והלידה איטית, כדאי להגיע לבי"ח (כמובן באמבולנס... אלא אם כן את רוצה ללדת באוטו מהחוויה שלי זה לא נורא )

ב"ה מקסים!!

זה יכול להראות על הריון...
אבל זה אמין עוד הרבה פחות מהבדיקות הביתיות הרגילות...

אבל זה לא אמין במיוחד.

הבחילות... תחזיקי מעמד זה ש-ו-ו-ה את זה בסוף!!! )
בקשר לעבודה, אם את עדיין לא בחמישי את לא חייבת להגיד לאף אחד...

איך שומרים על תזונה שפתאום קשה להיכנס למטבח ולבשל?

אני פשוט חושבת על מאכלים שאולי יהיה בא לי..אם לא עולה לי זריז או שחשיבה על מאכלים מסויימים גורמת לי לבחילה - אני פשוט מסתכלת על תמונות מאתרים של מתכונים ומחפשת משהו שבא לי וחושבת איך לעשות אותו קליל, גם אם זה לא הדבר הכי בריא - לפחות אני אוכלת! עדיף מאשר להישאר רעבה..אני יודעת שזה יעבור מתישהו בעז"ה!

בהצלחה

 

ולגבי עבודה, צרתך זהה לשל רבות מאיתנו....ה' יעזור פרנסה רק ממנו

 

 

כמו גלידות..

סתם זה לא אוכל

אבל פירות העונה- הם ממש אחלה וגם מלאים במים.. ואם הם קרים אז עוד יותר טוב..

ולא אכלתי הרבה, אני לא יודעת אם זה טוב.. אבל לא הצלחתי. אז אכלתי ביסקוויטים וכאלה..

אפשר גם לחמית אולי... קרקרים... זה גם פחמימות וגם אולי משביע לפעמים.

בהצלחה!

 

אני גם מחפשת עבודה...וזה עניין מבאס. ועוד יותר מבאס שהתחלתי כבר חמישי..כך שאין לי מה להתחמק

אבל פרנסה משמים. ב"ה.

 

אני מכינה לי דברים קלים גם כי אין לי כח לעמוד ולבשל וגם בגלל הבחילות וההקאות.

לדוגמא אורז,פירה,ספגטי.

בדרך כלל אני אוכלת את זה בלי תוספת כי כשזה יבש זה פחות עושה בחילות

ולפעמים אוכלת בתוספת טבעול במיוחד שניצל טבעול שראיתי שעושה לי טוב.

בעיה

את צריכה להגיב למקום הנכון.

ואת יכולה לשאול בבית מרקחת לגבי כדורים טבעיים נגד בחילות.

אם את ממש סובלת ודברים טבעיים לא עוזרים- תבקשי מהרופא מרשם לכדורים נגד בחילות והקאות (למרות שזה נראה לי למצבים יותר קשים).

הבחילות שוות כול רגע.כול שנייה.תחבקי את הבטן שלך ועם כול כאב,וכל בחילה כול צרבת תזכרי בבנות שלא מצליחות להכנס להריון וקרובות אלייך-אחות גיסה חברה טובה ותתפללי עליהן,תקדישי את הכאב שלך לזכותן..שבזכות הצער שלך הן יתעברו..לי זה מאוד עזר רוחנית ונפשית.

עצות מעשיות-

לגביי בחילות-מים קרים אבטיח גלידה ארטיק גם מלפפון עוזר,כול דבר מלא במים קרים מרענן ועוזר לבחילות.

אל תאכלי מטטוגנים ולא לאכול דברים עם חומציות-עגבניות,חומוס..

זנגוויל וגינגר באמת עוזר יש בסופר במקררים של הירקות או בחנויות טבע

דבר חשוב מאד-לא להיות עם קיבה ריקה-לאכול קצת קרקרים על הבוקר.

יש כדור פארפין צריך לזה מרשם רופא-תתיעצי איתו אבל תדעי שאותי זה הציל בתחילת הריון עם הבחילות.

מאד קשה לשמור על תזונה שאין תאבון ואין חשק לבשל-בשביל זה יש בעל.

בהצלחה גדולה!

 

שווה לנסות בבתי ספר באזור המגורים

קניתי השבוע, 200 גרם, והן פשוט לא טעימות לי. בעעעעע.

(לחילופין, אם יש למישהי רעיון איך לאכול אותן בלי תחושת הגועל הנלווית, אשמח לשמוע).

 

מה עוזר? ארוחות קטנות, לא להגיע למצב של בטן ריקה (אצלי זה מאוד חשוב, אבל הבטן שלי מתרוקנת מהר, וגם שובע יכול לעשות לי בחילה, אז העצה הזו נאמרת בעירבון מוגבל).

לשתות מים. קצת קצת בכל פעם.

לנשום עמוק ולהישען קצת אחורה.

לאכול דברים "רגועים" ונייטראלים- קורנפלקס, ביסקוויטים וכדומה. לא לאתגר את הבטן באוכל מתובל.

 

סטאז'- תתחשבי בעצמך ולא במקום העבודה. הם ידאגו לעצמם כבר. כנ"ל לגבי מישהי שרוצה סייעת לבנה. הרי אולי מישהי בדיוק תסיים חופשת לידה כשאת תתחילי? לכי תדעי...

הוא לא עושה לך דוקא,הוא עדין קטנציק,ואצל הרוב הגדול של התינוקות עדין אין סדר בשינה בגיל הזה..את אומרת שאת עושה לו מקלחת ב6,ואחרכ נותנת לו כל שעתיים לאכול שלא יהיה רעב,ורק ב11,12 הוא הולך לישון,בין המקלחת ב סביבות6, ועד לשינה ב11 הוא ישן קצת,משחק,ער? תראי ,נראה לי שתנסי למשוך את המקלחת לשעה יותר מאוחרת,למה את מאכילה אותו כל שעתיים הוא רעב ?או כי את חושבת שזה ישביע אותו והוא ירדם?לפעמים עומס על הקיבה מפריעה להם לישון...וכתבת שהוא ישן עד 11 בבוקר,ואיך במשך היום הוא ער?כמה הוא עוד ישן ?אני הייתי מעירה אותו בבוקר בשעה שנוחה לך נגיד 9 בבוקר,מטיילת בחוץ,זה ממש נחמד וחשוב..ואז כשהוא יהיה יותר ערני במשך היום,יש סיכוי שהוא ירדם מוקדם יותר,..שוב בגיל הזה ישנים פרקי זמן ארוכים ,את צריכה לנסות שיהיו פרקי זמן של ערות רצופים נגיד שעה שעתיים כל פעם,וכך גם לפני השינה,אם את רוצה שהוא ירדם מוקדם יותר מ11,תנסי שיהיה ער שעתיים לפני השעה שאת מעוניינת,בזמן הזה תקלחי אותו,שחקי איתו ותאכילי..בהצלחה,מקווה שעזרתי.

זה שהוא ישן 5-6 שעות רצוף זה יפה ממש. לא זכור לי את התינוקות שלי כך בגיל הזה.

(וברגע שתקבלי את זה שזה נורמלי בגילו להתעורר כל שלוש-ארבע שעות, אולי גם הכעס עליו ירד קצת... פשוט להבין שחצי השנה הראשונה בחייו של התינוק היא כזאת, שלא ישנים בה כמו שצריך...)

בהצלחה!

חודשים??
זה נ-ד-י-ר!!! הוא פשוט ילד מתחשב!!!
בגיל הזה הם עדין קמים כל 3 שעות!
אל תדאגי, זה מסתדר עוד כמה חודשים, ויכול לקחת עד גיל 9 חודשים בכיף...

תודה רבה על התשובות בנות יקרות.
אני מרגישה כ"כ מותשת שעובר לי בראש מחשבות שאני אמא לא טובה, שלא בא לי עוד ילדים. כי קשה לי לשמוע בכי.
זוהי נקודה רגישה אצלי, ואני יודעת שזה השפת דיבור שלהם. קשה לי!

הכעס על הבכי נובע אצלי מחוסר אונים יותר מאשר כעס על הילד שבוכה.
כעס על הבכי. ..

חושבת גם שלא כדאי להניק על שעתיים
גם לא חושבת שילד צריך לישון עד 11 בבוקר אבל זה נתון לשיקול דעתך.
אולי אם היום יתחיל ב 9 הוא יסתיים ב 10 בלילה.

בהצלחה מותק

עם הילד הראשון שנולד - נולדים גם רגשי האשמה האימהיים. (כמו שתיארת - אני אמא לא טובה, וכו'...)

אז את בסדר בתחושותייך אלה, ומותר לך גם להרגיש שזה קשה לך ושזה גדול עלייך. את בסך-הכול בתחילת הדרך, ועם הזמן בע"ה התחושות יתאזנו, וגם הילד "יתאזן", ותוכלי להרגיש טוב יותר עם עצמך ועם התינוק.

[ובכל זאת, הערה: אם את מרגישה שהתחושות האלה קשות ועמוקות מאוד, שקשה לך להשתחרר מהן, שאת "נופלת" ורוצה רק לברוח מהכול - כדאי להתייעץ על התחושות, אפילו עם רופא משפחה, ולראות איך אפשר לעזור לך].

יום לפני הקיסרי.. ואחרי חודש העלמתי אותו... מכתב רגשי של אישה מלאת הורמונים.

אני חושבת שבעלך הכי ישמח בעולם מכל מכתב שלך.. זרמי עם הלב!

משהו שמבטא את כל הדבר הניסי והגדול הזה..

לא יודעת אם זה קשור למכתב לידה אבל בכניסה לאולטסאונד יש שלט עם הפסוק

"כי בראותו מעשי ידי בקרבו יקדישו שמי"- תבדקי ניסוח מדויק ציטטתי מהזיכרון.

בי הפסוק הזה מעורר צמרמורת התרגשות בהריון.

זה רעיון ממש יפה!

בלי שורות.

ולשבת מולו, עדיף בבוקר, לפני כל דבר אחר.

לכתוב כל מה שיוצא (לא לפחד, אפשר למיין אחר כך)

זו יכולה להיות נקודת התחלה טובה- והכל מתך הלב שלך!

 

בהצלחה.

 

וזה ממש היה במקום.
תיארתי לו את הרגשות שיש לי כלפיו ואת הקשיים שהגוף והנפש שלי מתמודדים איתם ושביחד נעבור את זה ושגם במצבים קשים לבנו מאוחד.
אני חושבת שזה מאד הקל על התקופה

כדאי לנקות עם אלכוהול ביומיים הקרובים כמו שעשית לפני שנפל.

חשוב להריח ואם יש ריח לא טוב לבדוק אצל רופא שלא מתפתח זיהום.

 

על האזור זה עובר לחלוטין!!

 

לוקחת חומצה פולית??

 

יכול להיות שגם B12 תעשי בדיקות דם ותבדקי גם את זה..

 

יש כאלה שיגידו לך להתחיל לקחת כבר בזל בי 12 וכו'.. אני הייתי בודקת כדי לראות מה המצב.. ולקחת זה לפי מה שאת מרגישה.. 

 

את מקיאה? עם בחילות? יכול להיות שהחולשה קשורה גם לזה! תנסי לשתות ולאכול כמה שאת יכולה.. ולשתות לא רק מים..גם שתיה מתוקה! כדי לעלות את הסוכר בדם..

 

וכן זה הגיוני כאבים של מחזור! וזה עובר..! לא זוכרת מתי זה עבר לי.. אבל ב"ה עבר

 

בשעה טובה

ובאמת חסר לי ויטמין b12 !אז אמרתי שכנראה זה גם גורם לי לחולשה.

ושוב לגבי הברזל ייתכן שזה היה בבדיקות דם שעשיתי אבל אין לי מושג איך מגדירים את זה שם.

 

בדף תוצאות ההברזל מחולק לשלושה דברים..

כדאי לשאול את הרופא/אחות אם יש חוסר ואז לקחת כדור...

ששואלים באיזה חודש: " אני בחודש טוב."..

ששואלים באיזה שבוע:  "אני בשבוע מצוין.."

ולא לחשוש, אינך חייבת דבר לאיש!

פרט לאישך!

זו אכן חדירה לפרטיות! את צודקת!

למדי תכיני תשובות!

לא צריך שיהיה לך צער אלא שמחה וכלך זמן שאת מרגישה שלהסתיר זה נכון לך

תעשי זאת

אני משתדלת להפריד בין מי שואל ולא להיפגע!

 

לדוג' לאחים שלי אין לי בעיה להגיד באיזה שבוע אני לא מפריע לי שידעו אני יודעת שהם לא יתחילו לעשות לי חשבונות...לגיסות שלי תלוי בסיטואציה ולכל האחרים אני משתדלת להגיד בערך.

 

לדוג' אני אומרת שאני צריכה ללדת אחרי החגים ולא נותנת תאריך מדויק (לאחותי לא היה לי אכפת להגיד מה התאריך המשוער כי זה היה חשוב באותה סיטואציה וזה נשאל בעדינות).

 

חשוב לשים לב מי השואל ולכבד אותו לפי הצורך. אני ובעלי ממש משתדלים לנפנף את אחיות שלו כשאנחנו מרגישים שהן עוברות את הגבול, אבל לסבא וסבתא שלו אנחנו משתדלים לענות תשובה שתספק אותם ולא תגרור עוד שאלות אבל בצורה מכובדת.

אני רואה מישהיא עם בטן, נראה לי שלשאול, באיזה חודש את? או מתי את צריכה ללדת ? זה לחלוטין בסדר.

אף אחד לא מבקש מדויק, זה גם לא בקשה, כי זה נראה לי  מצחיק לעמוד עם חברה לשוחח בגינה כשהילדים משחקים ולדבר על הכל ועל הנושא הזה, שהוא כרגע מאוד חשוב להתעלם.

אם כל ההתענינות של איך את מרגישה וכו. יש גם את ההתענינות של החודש ואת זמן הלידה. אף אחד לא מחכה לתשובה מדויקת. אלא בערך צריכה ללכת בחנוכה... או אחרי החגים.. ותאריך זה גם לא משהוא מדויק... בחודש שביעי .. שמיני..

לי בכל אופן אין בעיה ששואלים אותי, אני גם עונה תשובה בערך..זה רק מראה שמתענינים בי

אם שואלים איזה חודש אני לא כל כך מפריע לי אבל שבוע מרגיש לי יותר חדירה לפרטיות להגיד.

מה היא צריכה לדעת בדיוק באיזה שלב אני?..

ולגבי מתי את צריכה ללדת אם זה רק לענות על תקופה מסויימת גם בסדר הבעיה שיש כאלה שמצפות שיתנו להם תאריך מדוייק. באופן כלי אין לי בעיה שישאלו אבל כשזה מגיע לפרטים זה מפריע לי!

אין לה בעיה שתעני לה בחודשים. מי שעברה הריונות כבר יודעת שלפעמים לא ברור אפילו להריונית באיזה חודש היא, היא עוקבת אחרי השבועות (וגם זה לא תמיד) ולא כל שניה מחשבת איזה חודש היא עכשיו. אז היא שואלת בצורה שנראית לה יותר נוחה. 

והשאלה של מתי את צריכה ללדת היא גם כן לאו דווקא תאריך. סביבות חנוכה, אחרי החגים, באדר וכו.

 

 

 

לי לא מפריע ששואלים איזה שבוע ומתי אני צריכה ללדת. ממילא לשאלה השניה אין שום משמעות אצלי 

אבל באופו כללי אני משתדלת לישמור יחסית על עמימות כמה שאפשר.

אם שואלים אותי מתי התאריך בד"כ אני אגיד בתחילת תשרי וכד' ולא בדיוק תאריך מדוייק כי אין לי כח שישגעו אותי בסוף כל רגע עם שאלות של מתי כבר את יולדת וכאלה.

וואם כבר אני בד"כ אומרת תאריך של שבוע בערך קדימה, מאותה הסיבה. שלא יהיה לי סבוף לחץ של שאלות ומתי וכו'.

 

זה כנראה עניין של אופי.

נראה לי זה גם עניין של אופי וגם העניין שעוד לא יצא לי לדבר עם חברות על נושאים כאלו ולשאול אז אולי זה גם גורם לי לחשוש שישאלו אותי.זה מובן שמישהי לא רוצה להגיד את התאריך?פשוט יצא לי להיתקל בחברות שאמרו תקופה שבה ילדו אבל לא ציינו את התאריך.ונראה לי גם שבאמת כמו שאמרו פה שכשאומרים את התאריך אחר כך כולם מסביב מלחיצים שעבר הזמן וכדומה.

אבל אני מניחה שרוב הנשים שילדו כבר- יודעות שתאריך משוער הוא רק משוער..

ואני גם לא זוכרת מה התאריך המדוייק בכלל
אז אני אומרת בסוף טבת.

אף אחד לא ידע את המשוער שלי

 

גם חשתי שזה תאריך שרק אני צריכה לדעת.

 

לכולם אמרתי 'אחרי פסח'.

 

מה היינו עושים בלי החגים שלנו 

שהתאריך שלי הוא ב"ט בחשוון?

(אחרי סוכות? לפני חנוכה?)

אחרת כבר מסוף תשרי יתחילו להלחיץ אותי - "מה, עוד לא ילדת?"

(למען האמת שאלתי את זה בעיקר בגלל הילדים שלי - הם רגילים לקבוע כל דבר לפי החג הקרוב אליו. וקצת הסתבכתי איך להגיד להם מתי צפויה הלידה, כשאין ממש חג סמוך...)

תחילת אמצע כסלו זה זמן שכבר מתכוננים בגנים וכו' לחנוכה...

ולגבי תאריך תמיד את השבועיים אחרי ואם יש באזור חג אז אני אומרת סביב לדוג' ראש השנה.

אין לי בעיה לספר לאנשים באיזה שבוע+יום, מה התאריך, מה המין, ועוד ועוד.

אבל אני ברברנית מדי ומאד מעריכה אנשים כמוך שיודעים לשמור על הצניעות שלהם

אני ממש שמחה לפרט איזה חודש אני ,מה השבוע לא תמיד יודעת,

תאריך משוער אומרת חופשי. מעריכה את מי ששואל כל הכבוד לו שמתעניין בי.

תאמיני לי שאת אף אחד זה לא באמת מעניין מתי תלדי רק לכבד אותך.

ואם לא מרגיש לך טוב לפרט תעני כמו "האנונימית המומחית"......

 

עצה שקיבלתי מאיש חכם: אנשים מדברים בלי סוף ושוכחים מה הם אמרו לפני רגע נסי לא לחשוב על מה שאומרים או שואלים ככה יותר קל בחיים.....

רואה את זה כהתעניינות,מעבר למה שלומך וכד'..
אחרת השיחה נשמעת כמו-מה שלומך?בסדר,או עייפה או כל תשובה אחרת,וזהו,וזה סתם מריש לפעמים כאילו נתקעים ופתאום אין מ להגיב,אז שואלים איזה שבוע אתוכד',ואז הרבה פעמים השיחה ממשיכה לזרום,חוצמיזה-שכששואלים אותי איזה חודש,לפעמים אני עונה שבוע,כי מבובלל איך ממספרים את החודשים
לא רואה בזה חדירה לפרטיות,שמישהי שואלת אותי איזה שבוע אני,ואז היא אומרת לי-אנחנו כמעט אותו שבוע,או אני קצת אחריך,או לפניך,או וואי זה עוד שניה,סתם תגובות נחמדות,ואף אחת לא באמת תתחיל לחשב לך אחורה,וחוצמיזה שמלא פעמים התאריך/השבוע הוא לפי אולטראסונד ראשון,ולא דווקא לפי ווסת אחרונה,אז אף אחת לא תשאל אותך אם לפי זה או לפי זה את אומרת את השבוע/תאריך,אז אני לא רואה בזה שום חדירה לפרטיות,כי היא לא רמורה לנחש לבד גם אם היא חסרת טקט ותחשב אחורה,היא לא אמורה לדעת אם התאריך הוא לפי מה שקבעו באו"ס,או לפי ווסת אחרונ

וגם אם היא תחשב בדיעבד מה קרה? היא תבין שנוצר הריון....

 

כנראה שיש כאלו,

שלא נעים להם שיחשבו ,שהיה משהוא עם הבעל........

אולי הריון זה משהוא לא צנוע?? לפי שיטת כל מיני בנות..

כי גם אם יחשבו,מקסימום יגיעו או לתאריך ווסת אחרונה,או לתאריך שתיקנו לי לפי אולטראסונד,זה לא שידעו מתי היה המקווה,ומה שניסיתי להגיד כאן,זה לפותחת שאפשר לחשוב מה כבר אפשר לדעת גם אם יחשבו אחורה במידה והיא תגיד שבוע,ואפילו שבוע +ימים.

גם לי לא אכפת שישאלו ואם לא ישאלו שבוע אני אגיד מתי בערך אני צריכה ללדת כמו שאומרים לילדים עם נק' ציון (למשל בהריון של הגברת אמרתי בסוף אב-אלול בסוף ילדתי באמצע אב)
ואין לי בעיה גם להגיד תאריך לידה מדויק...
מי שיחשב בעיה שלו ולא נראה לי שהרבה אנשים עושים את זה...
אני באמת רואה בזה התעניינות בשלב ההריון ופתח להמשך שיחה (איזה שבוע את, 20, כבר מרגישה תנועות? למשל... או איזה. שבוע את,30, יפה מתחילים לראות את הסוף אההה? ולא רואים עליך וכו')
והרבה יותר נוח לענות בשבועות מאשר חודשים שהחלוקה שלהם יותר מסובכת ושנויה במחלוקת...

חשבתי על הדברים והגעתי לכמה מסקנות:

1.בגלל שזה פעם ראשונה שאני בהריון זה נראה לי מוזר ששואלים,כנראה שזה משהו טבעי.

2.בגלל שנשים שדיברתי איתן כשהן סיפרו באיזה שלב הן הייתי רגילה לשמוע באיזה חודש הן ולא איזה שבוע ותמיד אמרו תקופה

מסויימת שילדו ולא ציינו תאריך.

3.היו כאלה במשפחה שלא סיפרו וחיכו שאראה לבד ואז גם לא היה נעים "להתערב" להן ולשאול שאלות

וגם זו היתה הרגשה שהכל סודי.

4.לכל אחת יש אופי שונה,יש כאלו שקל להן להיפתח ולספר ויש כאלו שמרגישות צורך בפרטיות.

השתדלתי להתמיד ( לא תמיד עשיתי כל יום תרגילים איתו אבל ילדתי בשבוע 41+ אז היה זמן...)
בפועל- היה לא נעים במיוחד. כל פעם צריך להגדיל את הקוטר של הבלון, ואני לא הצלחתי לעשות יותר מ8, זה פשוט לחץ מידי... (המקסימום זה 10 סמ אם אני לא טועה)

בלידה המיילדת הייתה ממש מקסימה והשתמשה בהרבה שמן אבל כשהראש היה קרוב לצאת היא אמרה שכל האיזור שלי שם ממש צר והיא חייבת לחתוך..
באסה כי היה חתך ואח"כ תפר... וזה למרות ההשקעה של האפינו והעיסוי פרינאום.

אבל לכי תדעי, אולי בלי זה היה יותר גרוע...

בסופו של דבר לא סבלתי יותר מידי מהתפרים (כי עשיתי המון שטיפות) ונראה לי שגם לפני הלידה הבאה אשתמש בו... אין מה להפסיד.

מקווה שעזרתי. בהצלחה ולידה קלה!

אולי מישהי מוכנה להסביר מה זה? לטובת הצעירות הירוקות הטריות..

דם אדום- דם טרי, כתמים חומים- שאריות של דם יבש.

 

כנראה שנשאר מעט דם שעכשיו יוצא.

בכל מקרה תנוחי ותשתי הרבה, אם הדם מתחזק/ משנה צבע לאדום/ מתחילים כאבים לכי להיבדק שוב.

 

חשוב לזכור שלחץ מגביר דימום!!

 

המון בהצלחה

מתנדנדות. חשוב לקחת חומצה פולית. לפעמים צריך לתמוך בהריון תמיכה נוספת ולשכב בשמירה.

 

שמרי על עצמך. בשורות טובות.

 

קראתי שוב את השאלה שלך - באמת כנראה שבשבועות 9-10 צריכה להתרחש קפיצה ברמות ההורמונליות.

כרגע צריך לנוח ולשתות הרבה- ולעקוב אחר ההתפתחויות.

אין הרבה מה לעשות בעניין, בכל מקרה.

נשמע עוצמתי וכואב ממש!!!
זה לא אמיתי...

מבטא כאב עצום...

חבל שאכן כזה דבר יכול לקרות

מקווה שבפועל בשרשור הנוכחי זה לא בגלל שקרה לך משהוא כזה

1800292333 הם יקבלו אותך ויעודדו אותך להתגבר על הפחד, הם יתנו לך פינה חמה ויעניקו לך חיבוק חם ואוזן קשבת. זה ארגון לנשים דתיות, שמבין את הקשיים הייחודיים לנו.

מניסיון, כדאי להמתין לאיחור רציני של המחזור ולבטוח בה' בתמימות לפי סדר הטבע..
בהצלחה ובשורות טובות בעז"ה ובישועתו!

ומכיוון שאת אפילו לא יודעת מתי היה הביוץ- נראה לי שכדאי לך לחכות עוד קצת. למרות שאם לא אכפת לך לקבל תשובה שלילית ולדעת שזה לא סופי- תעשי ותראי מה יהיה.. יש לך סיכוי קטן שכבר אם יש תוצאה, התוצאה תהייה חיובית.

 

בשורות טובות!

אני עושה מחר בדיקת הורמונים של אסטרדיול ופרוגסטרון- שאלתי כאן בפורום לפני כשבוע על התוצאות שלו...

בשירשור הזה:

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t657067#7302851

 

אז אפשר לפי התוצאות של מחר לדעת על הריון? בלי קשר לבטא?

 

תודה!

ואם את עוד לא קרובה למחזור אז לפני שמגיע מחזור הם כמעט מתאפסים. או מתאפסים לגמרי

נראלי שיהיה מאוד קשה לדעת על פי זה.. כי את באמצע חודש בערך..

בסוף לא הספקתי היום... מחר זה יאמר לי יותר? כן להוסיף את הבטא?

אם יש הריון כמובן.
לוקח לזרע והביצית זמן להשתרש ברחם ולהפוך לתא שמפריש את הורמון הבטא. הבטא לא קיים בגוף אם אין הריון.

אני יודעת שקשה מאוד לחכות ואת חייבת כבר לדעת.. אבל אולי שווה לחכות עוד קצת עד לפני המחזור או לאיחור כדי לדעת.

סיכוי גדול שאם תבדקי עכשיו את תתאכזבי.

בהצלחה.

פרוגסטרון ואסטרדיול- פעם שניה, כי עשיתי כבר לפני שבוע וחצי... כדי לראות אם בייצתי בזמן הזה (כל זה בהוראת הרופאה).

 

אז את אומרת שזה חסר סיכוי שיראו כרגע בטא? וזה בכלל מיותר אם אני כבר עושה את ההורמונים האלה שכתבתי למעלה??

יש גרביונים 100% כותנה. תבררי.

טוב לדעת שאת בהריון

חודש שביעי כבר...

אני בתחילת ההריון, כבר רואה שמתחילים ורידים וחיכיתי לראות מה יענו לך.

קלוקסן אם אני לא טועה. אחות אמרה שזה מדלל ומונע כרישים

במקרה שלי היו וורידים רק ברגל אחת הכי למתה אבל זאת לידה שישית והם נלחצו

בעבר כתבו פה לפנות לכירורג כלי דם

היא שינתה במשהו את מצב הוורידים עצמם?

למה לא נותנים אותה בהריון?

ואם היא מדללת דם אז היא משפיעה על הדימום של אחרי הלידה?

תודה רבה!

אמא שלי ואחותי עשו תזריקה.. שיפור מדהים!!!!זה עושה פלאים אם תרצי אתן לך תמספר של אחותי היא בכיף תיתן לך פרטים...

תוכלי לפרט פה לטובת כל אלה שירשו את הורידים ה"מבורכים" האלה מהאמא והסבתא שלהן?

האם מדובר בקלקסן הנ"ל או בזריקות לסתימת ורידים שהתרחבו?

זה זריקת קצף לייבוש הוורידים .. עושים בסביבות ה4 טיפולים ותוך חודשיים הווריד מצטמק..(ראיתי את זה על אחותי זה מדהייים) עושים את זה במכון מור אצל דוקטור גלילי . והבנתי שמי שיש לה כללית מושלם אז מסבסדים לה חצי מהכסף של הטיפול. וזה משתפר ברמות שאחר כך לא צריך בכלל גרביים.. תתקשרי לשם הם יתנו לך את כל הפרטים...

בטח לא עושים את זה קרוב ללידה אלא רק אחרי כמה חודשים?
במשפחה שלי עשו, אמא שלי ובנות הדודות שלה, ודווקא אמא שלי אמרה שנשארו להן כתמים יותר גרועים מהורידים. אולי בגיל צעיר זה מצליח יותר??

ואת יודעת אם היא גם טיפלה בנימים? לא בולטים אבל סתם מכוערים?

המון תודה!

מותר לעשות את זה בהריון? זה מונע חזרה בהריונות הבאים?

יש לזה סיכונים?

אשמח לעוד פרטים....

תודה!

ורידים זה גם לא בריא ומסוכן, או רק לא יפה?

ואיך בעצם הם נראים? (אם לא כואב, אלא רק רואים מעט את הוורידים בולטים - זה נקרא 'הוורידים הבעייתיים'?)

ויש מקומות בהם זה עלול להיות מסוכן....

רק רואים זה לא נורא,

בדר"כ הם ממש "יוצאים" ונפוחים. מקוה שהגדרתי טוב.... ואז זה גם כואב כשעומדים

(לפעמים גם כשלא).

 

אז אין לי מה לדאוג...

או תחבושת אלסטית חשוב לשים כל הזמן, במשך כל הריון, בזמן הלידה ואחריה.

 

משחות עם שמנים אתריים ו/או צמחי מרפא יכולים מאד להקל.

 

לאחר הלידה זה לאו דוקא עובר.

 

חשוב מאד ללכת כל יום, לעשות תרגילים (אם תרצי, תכתבי לי למייל ואשלח לך את התרגילים), טוב אם יש לך אפשרות לשחות בים או בברכה.

 

ואת גם יכולה לפנות לטיפול הומאופתי. זה עוזר וזה לא נוגד הריון, אך לא נותן הקלה מיידית, כך שתצטרכי בכל זאת משהו להקלה מיידית. וכמובן - גרביים/תחבושת אלסטית.

 

בנוסף, אם מצבך כה קשה, אני מזכירה לך להיות במעקב, זה מאד חשוב.

רפואה שלמה.

בס"ד

 

ניתן להתייעץ בנוגע לגרביים אלסטיים עם טכנאי אורטופדיה בטל: 0523-802690.

 

בהסדר עם כל קופות החולים.

אם זה שבוע נורא מוקדם הרחם עוד ממש מוגנת, ואין כ"כ מה לדאוג. (לי רופא אמר שעד שבוע 20 לא להלחץ ממכות)

אבל באופן כללי- תמיד כדאי להיבדק! ה-3 שעות האלו בהחלט שוות את החיים של הילד שלך!

במיוחד אם את לא רגועה. 

אבל הרגשתי הבוקר תנועות. ולכן אני שואלת.

אפילו רק בשביל השקט הנפשי.

זה שלב כבר מאד מאוחר שאם יש בעיה כלשהיא אפשר ליילד מיד.

ומעבר לתנועות- יש חשש של הפרדות שליה שאת זה אפשר לדעת רק באולטארסאונד.

בעז"ה שהכל יהיה בסדר ותלדי בעיתו ובזמנו!

תנועות לא קשורות לחשש מהיפרדות שליה שקיים במכה..

ברוך ה' הכל בסדר.

לא מתחרטת, היה שווה ולו בשביל הרוגע הנפשי.

 

תודה לכל העונות

מסקנה נכונה- עדיף להבדק ולגלות שהכל בסדר!

זה ויטמין שנועד למנוע מומים בעובר במיוחד מומים של בעמוד השידרה.

המינון הוא בין 0.4-5 מיליגרם, בעיקרון מספיק 0.4 אבל נגיד במחלקת IVF ממליצים לכולם לקחת 5 מ"ג ולא נראה לי שיש בעיה מעודף חומצה פולית.

וזמן לקיחה.... אני לוקחת כל יום בערב אבל לא נראה לי משפיע.

בהצלחה!

על הספיגה.
לכן לא מומלץ לקחת יותר מהמינון המומלץ לצורך מניעת מומים.

אם את אומרת שחומצה פולית מתחרה בויטמין B12,

אני בהריון ולוקחת כל יום חומצה פולית. לאחרונה ראו שיש לי מחסור בויטמין B12

אז הלכתי לקנות ורק אחר כך ראיתי שזה מורכב גם מויטמין B12 וגם מחומצה פולית

אז זה אומר שאני צריכה לקחת רק את זה בלי הויטמינים של החומצה פולית?

או שאולי עדיף לי לחפש ויטמין של B12 שלא מעורב בחומצה פולית?

ואז נהיה מחסור בבי 12 בהתחלה לקחתי רק בי 12 ואח"כ כבר קניתי משולב.
פרנטל לא קשור לזה כי יש בו עוד הרבה דברים שצריך חוץ מחומצה פולית ובי 12 אבל אם את עוד לוקחת כדור נפרד של חומצה פולית זה מיותר לקחת גם וגם...
אין בעיה עם בי 12 שהוא עם חומצה פולית ההפך בגלל שהם מתחרים זה יכול לעזור לאיזון (ובגלל זה הרבה פעמים זה בא ביחד)

אני גם לוקחת לפני השינה

גם לא משנה עם אוכל או בלי אוכל.

צריך לתת לגוף זמן להתנקות ולא ישר לנסות לחסל את הדימום... במקביל הייתי מציעה לך לשתות תה סרפד 4 פעמים ביום לפחות וגם תה פטל... (כוונתי לעלים). דימום והכתמות עד 4 שבועות אחרי לידה זה נורמלי לחלוטין בתנאי שהדימום לא כבד מדי. 

אני שבועיים אחרי לידה אבל בעלי יוצא למילואים וההיתי רוצה לקצר מה שאפשר.

העלים האלו לא מצמצמים את מות החלב?

עשיתי בדיקת הריון ביתית השבוע והפס יצא ממש בהיר, ומאז ההפרשות שלי ממש צהובות.. באמת.תהיתי לעצמי מה זה אומר..

גם אני מניקה.. וארבעה חודשים אחרי לידה

לא חושבת שזה מחייב