פורום הריון ולידה (עמוד 4869)

בחיי שאין לי זמן ועצבים לזה..

לגבי כאבים שיש לי כבר מיום שישי בדרכי השתן. ולפי מה שכתוב שם אז יש לי דלקת בדרכי השתן שזה מה שמתלווה אליה הכאבים בגב ובבטן.
אבל יש משו מוזר- ביום רביעי הייתי אצל אחות ליווי ועשיתי בדיקת שתן קטנה לתרבית ולא היה כלום.. איך זה הגיוני? אני סובלת ממש..
וכמה זה הגיוני שדלקת כזו תשפיע על כל המערכת וכמעט תשתק אותי? כמעט לא הלכתי לעבודה היום..

עד כמה שאני יודעת הבדיקה הזאת רק מזהה חלבון בשתן, לא תרבית חיידקים.

כדאי לבדוק ולטפל מהר, קראתי פעם שהדלקת עלולה להגיע עד לכליות. אז כן כדאי לראות רופא, אפילו רופא משפחה. אולי את יכולה אולי לבקש בדיקות באינטרנט?

יכול להיות שאלה גם עוויתות במערכת העיכול, אם הכאב הוא באזור הקיבה, גבוה יותר.

אבל בגלל הסכנה של דלקת בדרכי השתן כדאי שתעשי משהו מהר בכל זאת..

רפואה שלימה!

לדעתי חשוב ל"בנות" תפריט מסודר וקבוע. ילדים צריכים את זה.

אצלי אני עושה מרק טחון ומחלקת להרבה מנות וכך בכל יום בצהריים יש את אותו המרק.

לפי טיפת חלב- להוסיף גם עוף.

בערב אפשר גם דייסה ובבוקר אולי דברים שהיא יכולה להחזיק כמו ביסקוויט או החלק הפנימי של המלפפון, חתיכות של פירות / יוגורט. ווגם- להקפיד לתת לשתות מים מהבקבוק. יכול להיות שהיא יונקת מצמא

דרך אגב, לדעתי ומניסיוני חשוב מאוד להתאמץ על העניין הזה כי זה מקנה להם אחר כך הרגלים טובים.

בהצלחה

היא כן שותה הרבה מים, היא יונקת כי היא באמת רעבה (וזה הגיוני כי היא באמת לא אוכלת הרבה).

איזה דברים אפשר להכין?

להתחיל כבר שלוש ארוחות, כמו שאת מציעה, למרות שבכל ארוחה זה ממש קצת? או שבינתיים ארוחה אחת עד שזה נעשה ארוחה של ממש שמשביעה אותה ואז להוסיף עוד?

 

ולגבי מה שהצעת לבוקר (החלק הפנימי של מלפפון, או פירות [ביסקוויט אני לא ממש רוצה כי הוא לא באמת בריא])-

זה לא מסוכן לתת לתינוקת משהו שהיא יכולה לנגוס ממנו ממש חתיכות? יש לה כבר שיניים, אז אני חוששת שהיא תנגוס חתיכה גדולה שח"ו עלולה לחנוק. אני נותנת לה להחזיק גזר, כי הוא מספיק קשה שהא מצליחה רק לכסוס אותו אבל לא לנגוס חתיכות גדולות.

 

אני אשמח לעוד תגובות.

בס"ד

שלום

אני אם למשפחה ברוכה  ב"ה גם מניקה הרבה זמן

זה נורמלי שהיא אוכלת קצת !, חשוב לתת הרבה ארוחות קטנטנות, ולחשוף למגוון טעמים שהיא לא תתקבע על מזון מסויים אחד, תני לה בבקר מעט פירות טחונים : תפוח , אגס, ואם את רוצה מעט בננה להוסיף.

בצהריים תני לה מרק ירקות טחון , תתחילי בלי עוף ובהמשך תוסיפי לאט לאט, ובערב תני לה מהדייסת קוואקר.

טחינה וקמח מלא, זה קשה לעיכול לתינוקות!, למרות שמקובל לחשוב שזה בריא, זה בריא לנו, לתינוקת צריך לתת במינון מאוד קטן , עד שהיא קצת תגדל, לדעתי לא  לתת אותם ירקות ופירות ואותה דייסה תגווני ותחשפי להרבה טעמים, אפשר להכין גם דייסת סולת ועוד...

רק שאצלי היא במעון ומקבלת שם פעמיים ביום מוצקים ורק לאחרונה התחילה לאכול שם יפה ולהוריד לי שאיבה אחת תודה לאל.
אני כל הזמן מנסה לתת לה מארוחת הערב שלנו. לפעמים מצליחה יותר ולפעמים פחות.
כשהיא בבית היא לא מסכימה לאכול מכפית, רק ביד שלה...

אבל זה פחות מפריע לי, יותר משנה לי שהיא תאכל, האופן פחות קריטי כרגע..

הבת שלי גם בת כמעט 8 חודשים.

אני כל הזמן מתלבטת מה נחשב ארוחה?

תחליפי חלב אפשר למדוד (150 מ"ל לקילו וכו'), אבל איך יודעים כמה זה ארוחה במוצקים?

טחונים עם עוף נחשב לארוחה. או כוס ירקות לא טחונים חתוכים לקוביות.

דבר שני, יש איתך מישהו? שאם את מתעלפת שיהיה איתך מישהו...

לבינתיים תקפידי לשתות המון ודברים מתוקים לאורך היום ואם משהו נראה לך חריג מיד למצוא מי שיסיע אותך להיבדק.

אני עכשיו לבד בבית, זה ממש חשוב שיהיה עוד מישהו? לבקש מהבעל לצאת מהעבודה מוקדם? 

אני שותה ואוכלת מתוק.

באנמיה קל יותר לטפל, והצירוף של לחץ דם נמוך ואנמיה הוא זוועה.
לדעתי כדאי לקחת תוספת ברזל בכל מקרה, יכול רק לעזור.
יכול להיות שזה ישתפר עוד מעט, גם לי היה קצת נמוך ועבר. אם הייתי הולכת בחוץ בשמש אכן הייתי עלולה להתעלף. תשתדלי להישאר בבית ואז את יכולה גם להיות לבד - בבית תמיד אפשר להתיישב ולשתות ולאכול כשההרגשה הרעה רק מתחילה.
ואם את חייבת לצאת את חייבת איתך בקבוק צמוד! ועכשיו שאת יודעת איך זה תעצרי ותשתי מיד כשאת מתחילה להרגיש לא טוב. ואולי גם תקחי איתך איזה וופל קבוע בתיק וגם משהו מלוח.
כשזה רק מתחיל אפשר עוד לעצור את זה..
תרגישי טוב!

אין לי אנמיה ואני גם לוקחת ברזל

אני לא יכולה להיות כל הזמן בבית, אבל באמת כדאי לקחת איתי אוכל ושתיה תמיד- מסתבר שגם ליציאה קטנה.

תשתי הרבה תאכלי מתוק ותשתי קפאין
תשכבי עם רגלים מורמות, לקום במקרה הצורך רק לאט לאט...
לא לעשות מעברים חדים בין פעולה לאי פעולה...
מקלחת רק כשיש מישהו באיזור ובמים פחות חמים ממה שאת רגילה כי זה מוריד את הלחץ דם עוד...
של הזדהות...

כששאלתי את הרופא אמר שזה נפילה של לחץ דם.

ההמלצות שנתן לי: לשכב, להרים רגליים, לשתות המון!!, לאכול משהו מתוק כשזה קורה

ולקום בהדרגתיות ובאיטיות משכיבה לישיבה.

בערך בשליש השני מתישהוא זה עבר חוץ מסחרחורות מידי פעם....

אולי יש עוד דברים שכדאי לבדוק?

שיהיה ממש בהצלחה!

אני מחכה כבר שנתיים וחצי ולא מסוגלת לאסוף את עצמי כדי לקחת איקקלומין, זה כזה עול..

אשריך שאת מתאמצת שד' יהיה בעזרך.

מבינה ומזדהה.
היו לי כמה חודשי ציפייה וידעתי שאם זה יימשך עוד קצת אגיע לטיפול פסיכולוגי. ב"ה הציפייה הסתיימה, אתן כנראה חזקות יותר.

יש עוד הרבה דברים חוץ מאיקקלומין - אולי כדאי ללכת לעוד רופא, לשמוע עוד אפשרויות?
אני מתכוונת לדברים שגם עוזרים לביוץ אבל לאו דווקא הכדור הזה. יש לו גם חסרונות.

את עושה מעקב זקיקים במקביל?

אז אל יאוש, הכי חשוב- לא להיות בלחץ- כן נכנסתי להריון? לא נכנסתי?

לשחרר, להיות רגועה, לדעת ולהאמין שזה יגיע כשזה צריך להגיע!

בשורות טובות!

תודה מתואמת 

 

אתמול בלילה הקאתי- שמעתי שגם זה סימן שלידה אולי מתחילה. אני מתחילה תשיעי עכשיו, ככה שזה קצת מוקדם (אבל אפשרי). אני מרגישה שהמצב הבטחוני שלנו, המבצע וכל האזעקות מכניסות אותי ללחץ ואני חוששת שזה יגרום ללידה מוקדמת (מצד שני- כ"כ רוצה ללדת כבר!)

הקאה תוך כדי צירים מרמזת על המחיקה של צואר הרחם.

הקאתי פעמיים בתשיעי..וילדתי בסוף 41..

בתשיעי זה לרוב מתנועה של התינוק שלחצה על הקיבה..או מצרבת..

גלי כאב בגב תחתון זה צירים.
אם הם סדירים וכואבים-גשי להבדק.

וגם אני לא הרגשתי שהבטן ירדה..רק בימים האחרונים קצת..וכשהגעתי לבי'ח היא היתה ב1-
היא ירדה בצירים עצמם..

זה בהחלט צירים, אבל נראה לי לא סדירים עדיין. וגם הכאב בהחלט סביל. נגלה הערב אם זה סתם התראות שווא או צירים לקראת לידה

תנוחי! תשתי מלא. תשתי חצי כוס יין. תעשי מקלחת.
ושוב תנוחי.

מאמינה שזה יעזור.

במקפיא עמוק (דייפ), טוב לחצי שנה.

מקפיא של מקרר בדלת נפרדת, 3 חודשים. (לא לשמור בדלת המקפיא)

 

לא לשמור בדלת המקפיא?

זה כל פעם שפותחים מקבל חום מבחוץ וזה פוגע בחלב...

האם את מסוגלת לעבוד כך?

האם העבודה מצריכה מאמץ פיזי גדול?

האם זה קורה לעיתים קרובות?

 

אני הרגשתי לא טוב בכלל כל 4 החודשים הראשונים של ההריון. אבל זה לא בא בחשבון לא להגיע לעבודה כל כך הרבה זמן... 

 

אם בד"כ את מרגישה טוב, והיום את ממש לא מסוגלת, אני הייתי ממליצה על יום חופש

החיים הם גם מחלות לפעמים, לא עלינו.העבודה תסתדר בלעדייך. ההרגשה הטובה שלך הכי חשובה. תרגישי טוב!

ותקבעי תור לרופא נשים לשבוע 8 לראות דופק..

 

אם אצל הרופא שאת הולכת אליו אין אולטרסאונד כדי שתקחי מרופא משפחה גם הפניה לאולטרסאונד ותקבעי תור לסביבות שבוע 8...

 

שיהיה בקלות ובידים מלאות!

ממתי השבועות נספרים?

אין סיבה ללכת לרופא נשים עש שבוע 8?

תקבעי תור לרופא נשים סביב שבוע 8 למקרה של ביוץ מאוחר שלא תצטרכי לבוא שוב כי לא יראו עדיין דופק..(שבוע 8= 8 שבועות מלאים מיום קבלת הווסת האחרונה)
הרופא יתן לך הפניות לבדיקות דם מקיפות ואו יעשה אולטרסאונד בעצמו או ישלח אותך לאולטרסאונד...
אחרי שיהיו תוצאות מהבדיקות דם צריך ללכת לאחות לפתיחת תיק מעקב הריון...
בשעה טובה בקלות ובשמחה הריון משעמם בידיים מלאות...

א. גם רופא משפחה יוכל לתת הפניה. פשוט תבקשי בדיקת דם לגילוי הריון.
מה שבודקים זה את ערך הורמון בטא. אם הוא מעל 10 זה חיובי.
הוא מכפיל את עצמו כל יומיים..

ב. תחשבי בעזרת מחשבוני הריון באינטרנט באיזה שבוע את- לפי וסת אחרונה.
ותקבעי תור לשבוע 7-8 .לא לפני.
לפני לא תמיד יש דופק ואז נכנסים לסרטים מיותרים.

ג. תקחי חומצה פולית.ותשתי הרבה

לרוב הבנות פה הרופאה עושה את האולטרסאונד במקום?

כי הרופאה שלי לא ממש מסתכלת עלי - באותה מידה היה אפשר להתכתב איתה במייל.

היא רק נותנת הפניות לאולטרסאונד. וגם אז רק מסתכלת על הסיכום ולא על התמונות.

 

מה דעתכן? זה גרוע ועדיף לעבור רופאה?

 

לקח לי זמן להבין למה כולן ממליצות על תור בשבוע 8 - אני הייתי חושבת על תור בשבוע 6 כדי שיהיה זמן לקבוע תור לאולטרסאונד..

במרכזי בריאות לאישה למי שאין (וגם למי שיש אם זה מעבר לבדיקת דופק הרבה פעמים) פשוט שולחים לאולטרסאונד שם... ככה היה לי בתור הראשון של ההריון של הגברת שלי... הרופא דיבר איתי נתן לי הפניה לאולטרסאונד הלכתי לשם עשו לי חזרתי אליו ואז הוא המשיך לתת הפניות וכאלה...
הרופא שהמשכתי אצלו את המעקב עשה בדיקת דופק באולטרסאונד כל פעם שהגעתי (אבל מעבר לזה הוא לא באמת הסתכל עלי הרבה ברמה שהייתי צריכה להגיד לו שהטכנאית אמרה שהעובר קטן בהערכה ורק אז הוא שם לב שזה באמת לא תואם את השבוע) ולהערכה וסקירה קיבלתי הפניות...
אם את מרגישה שהרופאה לא מספיק מתייחסת אליך לדעתי זה סיבה מספקת לעבור רופאה אם יש אפשרות נוחה אחרת...

בעיקרון צריך בהתחלה לראות דופק, ואח"כ שקיפות, סקירה והערכת משקל מספיק לגמרי.

אולטרסאונד זה לא משהו שצריך לעשות המון פעמים סתם.

לא אמרתי שיש סיבה אמרתי שזה מה שהרופאים שהייתי אצלם עשו...
(כלומר יש סיבה- לראות מה מצב העובר אבל אצלי למשל זה היה רלוונטי רק בפעמיים הראשונות כי אח"כ כבר הרגשתי תנועות והיה ברור...

והייתי אצל שלוש רופאים שונים.

ומה שראינו זה רק את העובר, בלי דופק ובלי שום דבר אחר.
היא הפנתה אותי לעשות אולטרסאונד, ושם הטכנאית בדקה את גיל העובר, הדופק והשחלות.

יש לה מכשיר.

 

אולי אעבור רופא, אבל הרגעתן אותי קצת שהרופאה שלי לא כזאת נוראית..
אז אחכה אולי לסוף הרבעון.

מצד שני, התלוננתי לה על תחושת שריפה והיא ישר אמרה פטריה ונתנה מרשמים. וזה יכול להיות גם דלקת או דלקת בדרכי השתן ואז המרשמים שלה רק יזיקו. והיא לא הסכימה לבדוק..
אבל היא מאד אכפתית ומועילה בדרך כלל.

טוב, נראה.

 

 

והרופאה נתנה מרשם לפטריה...

היא פשוט בדקה והיה נראה לה הפרשות כמו של פטריה...

 

אבל את לא עושה פעם בחודש וחצי תרבית?!

לי כל פעם שהגעתי לרופאה היא נתנה תרבית לבדיקת שתן,

ותמיד התוצאה יצאה שלילית- כלומר אין דלקת....

אמרתי לה שאולי זה דלקת אז היא נתנה בדיקת שתן ( לא שמתי לב אם בדיקה רגילה או תרבית, אבדוק), אבל לא עלולה להיות גם דלקת בנרתיק?

כן, כל רופא, למשל, רופא משפחה שלך.

חשוב לבדוק כל חודש סוכר בדם וכל בדיקות לאנמיה. ואם יש - מיד לקחת ברזל.

ובדיקת שתן.

בנוסף, חשוב לעקוב אחרי לחץ דם, שלא יהיה גבוה.

 

אם משהו לא תקין - לא לזלזל.

לי אמרו להגיע פעם בחודש לאחות..

סיפרנו אחרי הסקירת מערכות מוקדמת לאחים הגדולים...

האמת שבעלי רצה לפני כי טיפי התחילו לראות (-אז הלכתי רק עם חולצות שלא רואים..) אבל אני רציתי להיות רגועה כמה שיותר אז...

 

סבא וסבתא סיפרנו להם קצת אחרי האחים- בכ"ז יש כבוד! (למרות שעדיין לא ממש ראו) וביקשנו לנצור את הסוד 

 

ועכשיו אני ב"ה בשבוע 22 אז כל דודה שראתה אותי יודעת  אבל לא משו רשמי...

 

העיקר שתרגישו רגועים ושלמים עם זה שאתם מספרים ושאתם יכולים לסמוך שלא ידלוף או שלא משנה לכם...

עד שבוע 20 יש חשש להפלה ... ואחר כך אפשר להיות רגועים הסיכוי להפלה ממש נמוך... לכן לחכות לדעתי עד שבוע 20!

אצלינו כולם יודעים על כולם מאוד מוקדם אני בשבוע 10 וכל האחים שלי יודעים ואין לי בעיה עם זה.

לעומת זאת במשפחה של בעלי כמעט אף אחד לא יודע וגם שם אני יכולה פתאום לגלות שמישהי בחודש תשיעי ולא ידעתי אז זה לא כ"כ מדד.

אנחנו סיפרנו בסוף חודש שלישי בערך. לא היה לי שום ענין להסתיר

 

אני בראש שאם ח"ו יהיה אסון ותהיה הפלה, לא עלינו, אני כנראה כן ארצה תמיכה של אנשים מסוימים.

וגם חודשי ההתחלה קשים אצלי פיזית, אז אני סתם ככה צריכה תמיכה.

לכן אנשים אלו יודעים שאני בהריון כבר לפני כן.

(ההורים כבר ידעו משבוע 6 כשהתחילו הבחילות ורציתי תמיכה...)

סיפרנו אחרי האולטראסונד הראשון שהראה דופק ושהכל תקין.

אחרי סקירת מערכות מוקדמת.ככה גם עברו 3 חודשים וגם רואים שהכל בסדר ב"ה במערכות הפנימיות.

ונראה לי שמשבוע 15 ככה כבר נספר לסבים ולסבתות ולשאר המשפוחה..

 

מזל טוב לכל ההריוניות שכאן

אנחנו לא מספרים בעיקר כדי לחכות שיצא מכלל סכנה.

אני בסה"כ בשבוע ה-12, התלבטתי בגלל שהבטן מתחילה קצת להתנפח (זה השלב?).

להורים ספרנו רק בשבוע העשירי כשהיינו בטוחים, כי ניחשתי שאני בהריון ולא עשיתי שום בדיקה בגלל בעיה טכנית של קופות חולים ביישוב..

(נשמתי לרווחה כשהרופא אמר לי שיש דופק ב"ה ואני לא ממציאה)

 

בקיצור, מתי מגיע השלב שמתחילים לגדול וכבר א"א לשמור בבטן? ומתי הוא יוצא מכלל סכנה?

 

 

אצל כל אחת זה משהו אחר נראה לי...

לי התחילה לצאת בסוף שבוע 14.. אבל עדיין לא ראו ממש, רק אחרי סעודה דשנה ורק מי שמכיר ויודע איך נראיתי לפני כן..

וזה גם ממש תלוי מה לובשים.

אבל עכשיו בשבוע 19 כבר יש בטן חמדמדה כך שאפשר לראות, אז סיפרנו לפני איזה שבועיים כבר לאחים.

להורים סיפרנו בהתחלה כשבוע-שבועיים אחרי שגילינו.

לדודים- לא כולם יודעים, רק מי שקרוב ורלוונטי (כמו דודה שהיא אחות בבי"ח)

 

לא יודעים. סיפרנו בעיקרון לכולם בחמישי. ולהורים שבוע 8

האמת שלא סיפרנו, אמא שלי עלתה על זה לבד...

ולהורים שלו שבוע 11 בערך, היינו צריכים לספר בגלל איזה אירוע.

 

אבל בגדול בע"ה בהריוניונות  הבאים נראה לי שיותר נספר בכיוון של שבוע 12-13- אחרי שקיפות או משהו כזה...

אין הברכה שורהאלא בדבר הסמוי מין העין...

ולאחים- סוף חודש רביעי נראה לי.. ככה אחרי הסקירה המוקדמת..

 

-כל זה בהנחה שזה לא שלב שכבר יש בטן ענקית

רבעי והשאר מחודש חמישי מי ששאל או שבצורה ספונטנית תוך כדי  שיחה אז השחלנו את זה

מההתרגשות וההתלהבות שלנו המשפחה שלי ידעו מזה ממש בהתחלה, והצד של בעלי שבוע אחרי. כווולם היו מאושרים!
בהריון הבא שיהיה בעזרת ה' החלטנו שלא נספר לאף אחד עד חודש שלישי רביעי..

לדעתי האישית, אין חובה לספר לאף אחד. אין ברכה שורה אלא בדבר שסמוי מין העין...

לא מרגישה בנוח לענות על זה פה..

לעשות זאת בעצמך, יכולה לבקש ממישהו אחר שיעשה לך…

לגמרי מספיק שמיילדת תשתמש בשמן בזמן הלידה.

נסי לבטוח ולישון...חחח קל להגיד.

את יכולה לראות אותו לנגד עינייך שמור ומוגן ומוקף בשם ה'. שועט בעוז וממוקד במטרה.

אוהב אותך עד כלות ואת התינוק ורוצה רק שתהיו בטוב וויעשה הכל שתוכלו לישון בשקט ובשלוה ולשוב אליכם.

אימרי תהלים ותפילות מרגשותייך העזים ובקשי רחמים על כל האימהות והנשים המייחלות לבניהן ולבעליהן. הפילי דמעותייך בתחינה לה' שידבר שונאינו תחתיהם ויהיו ניגפים לפניהם. כח הריגוש, הדמעות והתפילות שלך יעזור לו ולכולם. ואם רק היה יכול היה מתקשר לשמח אותך ולאותת חיים. אבל הוא מנוע מזה כעת וזה הכל.

תני לו כח ורשות. וכשיחזור יספר לך איך דמותך עמדה לנגד עיניו וחיזקה אותו.

וגם אם יחזור עייף ומאובק ומיוזע ובלי סיפורי אגדות רומנטיים- כוחך חשוב מרחוק בכל מקרה.

והבדיקה מחר?

יכולה להתקיים גם במועד אחר. אם אין לך כח...

 

תשלחי לו המון הודעות בכח המחשבה.

 

קדימה!!!

תינשמי ותחשבי חיובי "תחשוב טוב היה טוב "  וקודם כל אם לקחו להם את הפלא' אז גם הודעה הוא לא יכול לשלוח ולכן זה לא אומר כלום.

בנוסף לענ"ד לא מכניסים חיילי מילואים לעזה אלא המילואימניקים מחליפים את חיילי הסדיר בקו, כדי שהסדירים יוכלו להיכנס לעזה.

 

ובעזרת ה' היה טוב נתפלל שכולם יחזרו בשלום 

בעלה בסדיר..

ולך,הדס-
את שליחה של כולנו. ממש מבינה אותך!
זה בטח פחד משתק..
תני לאמונה איזה כלי מעשי - תהילים,צדקה,פדיון נפש, הפרשת חלה, נר לצדיק..

כולנו איתך!

הם לא מתקשרים כי נגמר להם הבטריה מלחכות שבוע!!!

הם לא בעזה.. הוא בסדיר ועדיין לא הורידו אותם. הוא לא יכול היה להיות ליד הפלאפון.. סליחה שהלחצתי ופשוט תודה לכולכם!!!

הפעילות כנראה מאוד אינטנסיבית

והוא לא הספיק ליצור קשר.

 

אל תחששי. תתפללי!

לו הכול היה תלוי בבעלך - היה מתקשר. את מבינה את זה. תעסיקי את עצמך או תלכי לישון. הוא יתקשר.

הרצון להיכנס מיד להריון מוכר, אבל תני לגוף קצת לנוח. להבריא. ולה' לעשות את עבודתו  

(אבל זה היה כך במשך כמה ימים, ברקסטונים, וכשהגיעו הצירים האפקטיביים יותר כבר הייתה לזה תחושה אחרת).

לגבי מה שראית צריך לשאול רב.

בהצלחה יקירה! מרגש!

נראה כמו הדבר האמיתי..

זה אכן נשמע הגיוני לפקק הרירי לגבי אם זה אוסר צריך לשאול רב יש הרבה פסיקות שונות.

ואין שום טיפול שאפשר לעשות בקשר לזה! הוצאתי אלפי שקלים לחינם!!!! תתחילי להתרגל ...

לאחר כמה חודשים טובים (לא זוכרת כמה בדיוק)

אצלי הם התבהרו למשהו שממש דומה לצבע הגוף שלי ואז זה לא בולט בכלל...

למרות שהייתה לי בטן חלקה במהלך סוף חודשי ההריון. הקפדתי על קרמים.
אבל נשארו סימני מתיחה על הבטן.

אני מעדיפה סימני מתיחה מאשר שלא יהיו לי בכלל ..

לי אישית נעלם ואין סימן בכלל.

עזבי אותך מכל הדוגמניות שאת רואה בפרסומות ..פוטושופ

אלא דווקא מהשמנה מהירה.
גם לי יש כמה מגיל 14 בערך, לא בבטן דווקא.
אם תעשי כושר והעור ייראה מתוח הם גם יבלטו הרבה פחות, לדעתי.

סימני מתיחה נוצרים כתגובה לשינויים הורמונליים ומחסור בויטמינים מסויימים. אחרי שכבר נוצרו קשה מאד לעשות עם זה משהו. הרבה יותר קל למנוע את הווצרותם, אם כי גם זה לא תמיד ניתן, כי זה קשור לאיכות תורשתית של העור. אבל תמיד ניתן להשפיע במידה זו או אחרת.

 

אפשרויות טיפול עיקריות:

1.מזותרפיה - הזרקות מקומיות של תכשירים המכילים קולגן, אלסטין, חומצה גאילורונית.

2. אלקטרו-פורזיס או פונופורזיס עם תכשירים של מזותרפיה - החדרת אותם חומרים בעזרת חשמל (במקום הזרקה)

3.עיסוי חומרים אקטיביים בעזרת ואקום או ידיים.

בכל מקרה הטיפולהוא 2-4 חד', חשוב להתמיד ובמקביל חשוב לאכול בריא, תזונה עשירה בויטמיני E ו-A.

 

אחוזי הצלחה בכל טיפול תלויים באיכות תורשתית של העור, במצב הורמונלי (האם תהליכים שהביאו למצב הסתיימו או לא) ונמצאים ביחס הפוך מגיל הבעיה: ככל שבעיה חדשה יותר, כך יש יותר סיכוי שהיא תיעלם או תיחלש.

אני מתלבטת עדיין עם זה מספיק צירים. ): יש לי כאב גב תחתון ומקרין מידי פעם לאיזוק הבטן התחתונה. יש צירים כואבים יותר וכאלה פחות, הגיוני?

כי כל אחת עונה לפי הנסיון שלה..

לי היו צירים כמו שאת מתארת ..וילדתי כמעט 30 שעות אחרי..כשהצירים המשעותיים התחילו 19 שעות אחרי..וההבדל היה מורגש מאוד.
אני הלכתי לביח 22 שעות מאז שהצירים הנסבלים התחילו והגעתי בפתיחה 4..

אבל! יש מלא לידות מהירות!!

אז קשה לענות..

אני היתי מחכה עוד קצת אבל לא מדי..

חוזרת מבית חולים אחרי צירים של 4-5 דק׳ באוטו (המןניטור הראה כל 10!!), חצי שעה נסיעה בערך, שחררו אותנו ואמרו לחזור בצירים של 3-4 דק׳ כשכבר אי אפשר לנשום בקושי.. אז לא יודעת אם כדאי למהר... (לידה ראשונה)
(אגב התקלקל לנו האוטו בדרך...)

עם זאת, כן הייתי מציעה לך להשתדל להגיע לפני שבת אם את רואה שהצירים מצטופפים.

את צריכה להגיע למצב שהם כואבים ולא רק גורמים לחוסר נוחות.

בערך בעלי עד היום צוחק עליי באיזה נוחות הלכתי לאמבולנס

והוא לא האמין שאני בלידה המיילדת שבדקה אותי ואמרה שאני בפתיחה חמש

אמרה לאחות שאני בפתיחה חמש אבל לא נראה שזה מזיז לי ועזבה את החדר..

3 וחצי שעות אחר כך (היה יכול להיות פחות אבל היא טיפה נתקעה)

עלמא נולדה בקלות ובשמחה

 

זה היה הריון ראשון סוף שמיני, בחיים לא חלמתי שזה יהיה כל כך זריז

אז אני הייתי הולכת לבית חולים עכשיו למקרה שיהיה לך מזל כמו שלי

לידה קלה ומהירה

 

ובעקרון זה גם תלוי בסף כאב עד פתיחה חמש התמודדתי יפה שהתחיל ממש

לכאוב בא האפידורל אז לא באמת שמתי לב לפתיחה כי זה היה אותו רמת כאבים

והתמודדתי איתם יחסית יפה שבוע כמעט אז השאלה מה באמת קורה

 

לבת שלי גם קוראים כך ואני כותבת את זה עלמה עם ה' למה את רושמת עם א'?? זה אותו שם? או שיש משמעות אחרת..?

זה לא עלמה עם ה' עלמה עם ה' אין לו ממש משמעות

אנחנו רצינו משמעות והיא אכן העולם שלנו

תינוקת מדהימה ומתוקה היא כתובה ככה גם בתעודת זהות

עלמה עם ה"א זה בעברית- והמשמעות היא בחורה או נערה.

עלמא באל"ף זה בארמית- והפירוש בעברית הוא עולם.

 

נכון שיש הרבה שמות חסרי משמעות שאנשים קוראים בהם, אבל זה ממש לא אחד מהם...

את לא קוראת לה עלְמה עם ההטעמה שצריך כדי שזה יהיה עלמה

אלא אם כן היא קוראת לה ככה

את לא קוראת לה עלמתי היקרה את קוראת את זה כמו עלמא עם א'

אני מקווה שהבנת אני לא טובה בניקוד רק בכתיבה

אמרו לי שצריך לקרוא לפי המשמעות 

 

זה לא ממש משנה בסופו של דבר פשוט היה חשוב לי שבכתיבה זה עם א'

כי זה השם שלה במעון כותבים לה על הדברים עלמה 

ואני מנסה להגיד להם עשר פעמים שזה עם אלף לא עובר

נראה לי שנים ישאלו איך כותבים את השם הזה

אני מדגישה תמיד לאנשים ששואלים מה השם שזה עם א' בסוף

כי רצינו לקרוא לה עולם והיא אכן כזאת.

זה.. אמא של עמנואל כמו שכתוב:" "הִנֵּה הָעַלְמָה, הָרָה וְיֹלֶדֶת בֵּן, וְקָראה שמו עמנואל...ָ

שם תוואר(?) שמסביר מי היא. כמו שאפשר לומר הנה האישה, הנה האיש בא לקראתך וכ'. אם שמה היה עלמה היו כוותבים בלי ה-ה' בהתחלה.

תבדקי בפרשנים

שזה תלוי לרוב כמה זמן כבר יש לך את ההפרשים האלה. שעה? שעתיים? יותר?

 

אותי אישית לימדו שכדאי לנסוע אחרי שעתיים של כל 3 דקות, אבל הייתי במרחק כמה דקות נסיעה מביה"ח ובטוחה שהייתי מתנהגת אחרת אם הייתי בבית, הרחוק הרבה יותר.

בכל אופן תראי שזה עקבי ולא עולה חזרה להפרש גדול, ותשתמשי באינטואיציות שלך ושל אנשים מנוסים (יש לך אולי מדריכה שאפשר להתייעץ איתה?) כי לכל אחת יכול להיות שונה...

השתמשתי בה אחרי לידות היה שיפור ניכר.
גשי אליי באישי אעביר לך את הדיאטה!!!!

דיאטה קלה ושווה!

אני גם ממש רוצה לדעת

להיכנס לאתר קילוגרם אח"כ תפריטי תזונה למעלה בכתום ואח"כ משבצת שלישית המיועדת ל 60 קילו 75 110 ועוד...
תלחצו ושם תיראו דיאטה לפי משקלכם.

אתם מאוד מאוד תהנו! מרוב שנהנתי רזיתי יותק מידיי!!
אוכלים הרבה ואוכל בריא!
ספרו לי איך היה לכם! בהצלחה!

מחכה כבר ללדת!

http://www.kilogram.co.il/875/%d7%aa%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%98%d7%99-%d7%aa%d7%96%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%9c%d7%a0%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%9e%d7%98%d7%a8%d7%aa-%d7%97%d7%99%d7%98%d7%95%d7%91-%d7%95%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%93%d7%aa/

ממש מתסכל אותי..אגב ,זה מזכיר את הדיאטה של חלי ממן אם את מכירה..

תוך כמה זמן ראית שינוי וכמה ירדת אם אפשר לשאול? אני רוצה לרדת בסביבות 20 קילו.

ומה הכוונה באימוני משקולות? אם אני לא עושה את זה? והליכה מה זה נחשב?

תודה רבהה!!!

לא עשיתי אימוני משקולות.
עשיתי הליכה של 45 דקות ולא כל יום.
הדיאטה עצמה עשתה לי תעבודה.
ירדתי 15 ק"ג אחרי 12 קילו שהעלתי בהריון.
בעלי ביקש ממני להפסיק עם הדיאטה כי הייתי רזה מידיי!
אז עצרתי. אבל היה לי קל וכייף

ומפחדת מזה... הדיאטה עושה לי הרגשת חנק...

הייתרון בדיאטות האלו שהעלתי לכאן הן דיאטות קלות. אין כאן הרגשת חנק. כי אם את אוכלת כל 3 שעות והכל מסודר אצלך בארוחות את כ"כ שבעה! שלא בא לך לאכול אפילו את החפיסת שוקולד מול ענייך.
מניסיון! בהצלחה

תוך 3 חודשים עשיתי את הדיאטה

ואם אני בטווח בין שני משקלים שמופיעים שם, עפ"י מה אני אלך?

בהריונות כמעט 20 קילו.

ועכשיו הלידה הזאתי עשיתי את הדיאטה של חלי ממן ואני ממש ממליצה גם בריאה וגם מרזה ירדתי כבר 16 נשאר לי עוד 4 לחזור והולכים כמעט רגיל ובכיף.

בדיאטה שלי עליתי בהריון הראשון 12 קילו וכך הגעתי ל65 קילו עשיתי דיאטה במשך 3 חודשים ירדתי 15 וחזרתי למשקל הנכון לי 50 קילו. הצלחתי להוריד עוד 3 קילו גרם בעלי טען שאני רזה מידי זה היה קצת מפחיד... אז שמרתי על המשקל.

ותוך כמה זמן הורדת?

תוך 3 חודשים.הדיאטה. אבל בעלי עצר אותי. יכולתי להמשיך להוריד שמא ויעלה אז זה לא עולה על המשקל שלי.
בעיקרון אני הייתי במשקל 65 ולקחתי את התפריט של 60 קילו.

75 קילו צריך לאכול יותר אני לא בנויה לזה.
אם את מרגישה שאת כן רוצה לאכול יותר כדי שיהיה לך קל תנסי תפריט עם משקל גבוהה.

אוטומטית מרזים פחות, לא?

 

לא פלא שרזית מהר, כי אכלת פחות ממה שאת צריכה לפי המשקל...

 

לא מאמינה שאוכל לרזות לפי משקל נמוך יותר, וגם ככה בע"ה אני לפני לידה, ובע"ה רוצה להניק, וחייבת להוריד מינימום 25 ק"ג !!!!

איך עושים את זה?

יש לי אופי לא אכלני אם אראה בתפריט שאני צריכה לאכול מספר רב פעמים של ארוחות אני עלולה להקיא. בגלל זה לקחתי את הדיאטה הקטנה שאוכלים פחות כי זו מידת צריכה שלי.

אגב המלצתי את הדיאטה הזו למישהי ששוקלת מעל 100 קילו. היא לקחה את הדיאטה עם הכי הרבה ארוחות ורזתה בשנה או חצי שנה 40 קילו.
משהו דרסתי לא נורמאלי איזה שינוי היא עברה!

אם היא יכלה כולכן יכולות!
בתכלס אני אחרי לידה שניה ועליתי המון ועדיין משמינה. התפריט מול עיניי ולא עושה את הדיאטה כי סתם בא לי להנות מהחטיפים שהילדים שלי אוכלים בא לי להנות איתם כשהם אוכלים פיצה... אבל אני יודעת כשהקטן שלי יהיה בן שנתיים וחצי אני עפה על הדיאטה הזו...
יהיה לי יותר קל כי זה מצב שהגדול יהחה בן 5 וחצי והקטן בן שנתיים וחצי יהיה להם תעסןקה בינם לבין עצמם.. אני רוצה לעשות את הדיאטה בכיף ובחיוך!! כמו שהיה לי אז עם ילד אחד!!

יש לה תפריט לנשים מניקות ולנשים בהריון,

לי זה עבד אחרי הלידה.

http://www.heli-group.co.il/

זה דורש משמעת עצמית, ההרגשה היא שלא חסר מה לאכול בהצלחה.

ואחר כך יוצא... הבנתי שזה קורה

גם לי היו הרבה תחושות של מים שיוצאים ממני..הלבנים היו רטובים-לחים. זה לא דם.פשוט מים.

זה התחיל בזמן דימום שחזר לי לכמה ימים, 7 שבועות אחרי לידה(לא נראה כמו מחזור) ומאז יש את הרטיבות מדי פעם.

זו הזעה?
עוד תופעת אחרי לידה?
יש הסבר?

לא נראה לי סיבה לדאגה.

ממש מרגישה שזורם ממני מים.

אשמח גם לשמוע מהמנוסות מה זה יכול להיות...

אני גם רוצה לקבל על עצמי עול צניעות רק משום הניסים שאני רואה במלחמה הזו.
ה' משגיח ושומר.

אבל אין לי דחף תורני שייתן לי את זה. לא מצליחה למצא שיעור תורה מחזק ממש ומעורר!!
שיעורי הרב יגן חרשתי .. מחפשת שמוע רבנים חזקים מי שמכירה אשמח שתמליץ!

זה מכרה זהב.. באיזה שעה שנח לך עם המון סוגים של רבנים..

אני אישית ממליצה במכון אורה על הרבנית נעמי בן נתן

ובמכון מאיר על הרב פיירמן והרב ערן טמיר..

תנסי ותופתעי..

אף על פי שזה לא כמו שיעור חי זה מדהים כמה זה מחזק ונותן..

אשרייך ובהצלחה

אצלנו בסביבות 500

בעלי נסע אליו לבית למחרת ונתן לו מעטפה בכח עם 700 שח.

תלוי גם כמה מרוצים, האם מומחה, האם הברית בשבת...

מזל טוב ובהצלחה

זאת מצווה שבדר"כ רוצים לקבל את השכר האמיתי שלה...בשמים, מבורא עולם.

ככה שזה יצא בסוף יקר יותר. אבל ב"ה

משהו מסוים שהייתם צריכים אותו?

בטח רופא?

בורא עולם משלם לכל אחד בסוף,
אבל כשמקבלים שירות מאדם שזו עבודתו- אמורים לשלם עבורה!!

גם מורים, רבנים, רמי"ם ועוד יקבלו בסוף את שכרם מבורא עולם,
אבל בינתים צריכים עם מה לקנות במכולת...

והפרנסה שלהם באה ממקור אחר. אני לא יודעת....אני רק יודעת שככה זה היה אצלנו

אבל אנחנו מתוך טאקט שילמנו לו 700 ש"ח

אבל מקובל לשלם סדר גודל של 700 שח.
אני במקומכם הייתי שואלת רב אם ראוי בכז לשלם גם אם עבר זמן

בעולם הזה, לא? כמו כל מקצוע.

הרי השקיע בלימודים של זה די הרבה וצריך גם ניסיון של כמה בריתות כדי לקבל תעודת מוסמך. כך שזה דורש זמן והשקעה, מן הראוי לשלם.

 

לא התנסיתי לא יודעת

אבל אח שלי מוהל אם תרצי שאברר.

2500 ש"ח ולא לתת למוהל משהו על עבודתו, אני לא מבינה אם זה מצווה הוא לא צריך להתפרנס? גם אם המוהל נוהג שלא לקבל שכר אני חושבת שכן צריך להציע לו סכום..הרבה פעמים על דברים גשמיים אנחנו מוכנים להוציא סכומים נכבדים אבל שזה מגיע לדבר רוחני אומרים זה מצווה לא צריך לתת זה לשם שמים, סליחה אני לא מסכימה עם זה!

אם אני זוכרת נכון.

אבל תשאלו בסביבתכם מה מקובל כי למשל בישיבה שבעלי למד בה  כשעשינו ברית אמרו לנו מחיר נמוך יותר שמקובל בישיבה לשלם למוהל שלקחנו כי מדובר באברכים

100 דולר

שילמנו במעטפה 700 שח אך התנגדו והחזירו את המטפות להורינו ואמרו שהברית היא לשם שמיים.

 

http://www.rabanut.gov.il/vf/ib_items/414/MohalimTarifim.pdf

 

אצלנו גם המוהל לא היה מוכן לקחת כסף, אבל כתבנו לו ברכה יפה ושמנו 300 ₪
הוא הודה לנו בלב שמח.

כמו מחזור, אז ישר למיון נשים, בהצלחה