אני מנסה להכנס להריון יותר מחצי שעה אחרי מניעה של שנה. וממש רוצה כבר הריון, כל חודש מתבאסת ממש!!!
ב"ה יש לי שישה ילדים מקסימים ומדהימים!
היום חברה שבמצב דומה למצבי סיפרה לי שהיא בהריון "בטעות" פשוט שכחה כמה ימים לקחת כדורים... היא די מבואסת מהמצב...
כמובן ששמחתי בשבילה (באמת!!!!)
וברור שהכל משמיים, וכנראה שאני צריכה עוד קצת זמן להתחזק..
אבל קצת תיסכלה אותי המציאות הזאת...
אבל את לגמרי בטווח הרגיל והנורמלי. צריך להאמין שהכל יבוא בדיוק בזמן הנכון שלו. ולהתפלל, כמובן...
מרובת ילדים בלי עין הרע! הלוואי וגם אני אזכה!בינתיים עם הראשון שיהיה בריא.
תדעי לך שהקב"ה מוריד את הנשמה של הילד שלך בזמן שהכי מתאים לו. כמה שהציפייה גדולה (ואיתה גם האכזבה שזה לא קורה) ככה גם השמחה תהיה גדולה בע"ה. מחזקת את ידייך, שנדע תמיד להרבות בתפילות על כל דבר ובמיוחד במצבים כאלה. לא להסתכל על אחרים כמה שזה קשה. ב"ה זכית לילדים אז ככה שיש לך ב"ה במה לשמוח. זה יבוא בזמן שהקב"ה יחליט.
שיהיו בשורות טובות במהרה!
ל אלו שרוצות למנוע, והיום בדיוק הפוך, אחרי כמה לידות ב"ה כרגע אני רוצה למנוע ולא מבינה עאת אלו ששממש רוצות הריון...
זה ממש נורמלי...אדם בוחן את העולם לפי עצמו...
השימוש בהם שורף/לא נעים?
וכן אם יש למישהי איזו עצה בענין השימוש בזה אשמח לשמוע.
תודה!
אין עיצה חוץ מלשטוף מיד, מצד שני אסור לשטוף ישר...
בכללי זה לא אמצעי יעיל כ"כ, כדאי לחשוב על משהו אחר.
בהצלחה!
שאין בו הורמונים?
כי אני עם הורמונים גמרתי.
ומה ז"א לשטוף,לשטוף איך? זה נכנס פנימה, לא?..
אני יודעת שזה קשה- אני גם עברתי את זה
זה עשה לי דימומים, וימים קשים של ריחוק מתמשך
אבל זה שווה! כי זה נוח... ואחרי שזה מסתדר עם הגוף פחתו לי כאבי מחזור, פחת לי הדימום, התקצרו לי ימי המחזור
ואני מאירה את זמן הטהרה
לפעמים סוג אחד לא טוב לגוף אז מנסים סוג אחר, לדעתי זה שווה במיוחד
מי שמונעת כמוני, אחרי ניתוחים ולזמן ארוך יותר משנה
השתמשתי בהם כמה חודשים ולא הרגשתי אותם בכלל,
אפילו להיפך- אני סובלת מיובש בנרתיק
וזה די פתר את הבעיה....
הדבר היחידי שהפריע לי הוא
שצריך לתזמן מתי לשים ומיד אחרי ששמים צריך לשכב
כי אחרת הכל מטפטף...
לנסות- את תמיד יכולה,
אם יציק תחפשי פתרונות אחרים, לדעתי.
אבל קחי בחשבון שזה לא נחשב אמצעי מניעה יעיל
(אם אני לא טועה בערך 70% מניעה)
אז השאלה היא עד כמה קריטי לך למנוע...
ם, לא מספיק יעיל, אני השתמשתי בצירוף בדיקת ביוץ- עקבתי, מצאתי את הביוץ, חיכינו כמה ימים ורק אז בצירוף הנרות היינו ביחד.
יש כאלו תאוריות שחרדות משפיעות על לידה מוקדמת...אבל לא על העובר עצמו.
יש מחקרים שיגידו שמצב נפשי של האמא משפיע על העובר. ויש כאלה שיפריכו את זה..
בקיצור- קשה לדעת..
חבל שאי אפשר לשאול אותו.
זה נראה לי הגיוני שסף החרדות עולה, בהריון הרבה יותר רגישים בגלל ההורמונים.
אשה בהריון היא אשה עם שלל הורמונים בגוף. אנו רגישות להכל. יכולות לבכות מהתרגשות מדברים פשוטים ולעומת זאת לסבול מלחץ ומחרדות. בהריון הכל "מותר" לנו.
מנהג נשות תימן הוא שכאשר נכנסת אל הבית אשה שבהריון, מיד מגישים לאשה כל תבשיל שכרגע מתבשל (בהנחה שהוא מוכן לאכילה) וכל מאכל אחר שאולי האשה רואה ו\או מריחה. הסיבה למנהג זה הוא שאשה בהריון היא יצור עדין שצריך לשמור עליו, שחלילה לא תתאווה למשהו שהיא מריחה ורוצה אבל אין לה וחלילה יהיה נזק לעובר. גיליתי את המנהג הזה לפני הרבה שנים כשנכנסתי לבקר חברה תימניה. אגב, המנהג היה טעים מאוד....
העובר זז הרבה או מפני שהוא חש את החרדה שלך (חרדה מלשון דאגה, לא חרדה קלינית) או כי הוא שומע את האזעקה והרעש אינו נעים לו לאוזניים (בלשון המעטה) או גם וגם.
אפשר ללטף את הבטן ולדבר איתו בקול רגוע ומרגיע. להסביר לו מה קורה ושלא צריך לדאוג כי אתם במקום מוגן. לומר לו שנכון שהרעש מלחיץ מאוד, אבל הכל בסדר. הקב"ה עשה, עושה ואנו תפילה שימשיך לעשות לנו ניסים. ככל שתרבי להסביר לו (רצוי עם יד על הבטן \ עיסוי עדין לבטן וכד' מה שנוח לך), את תשמעי את עצמך. גם את תהיי רגועה יותר, וגם הוא.
אם מעניין אותך, יש רפואות משלימות שיכולות לעזור לנטרל טראומות, כגון אייפק או קרניו סקרל.
ניסיתי את שניהם גם עלי וגם על ילדיי, ותוך זמן קצר ביותר (טיפול או שניים ל"חרדה טריה" ) השקט הנפשי חזר ונשאר.
מומלץ מאוד כבר עכשיו, כדי שהתועלת תהיה לשניכם.
בעז"ה תשמעי בשורות טובות והרבה רוגע!
באופן כללי בהומאופטיה טוענים שההריון מעצים דברים ורגשות שקיימים והזמן לטפל בהם הוא בהריון.
שימי פד ותחכי בערך חצי שעה. אם הפד ממש מתמלא יש סכוי גדול שזה מי שפיר.
הבטחתי מספר של הר' שבדרון הגר במאה שערים ומחזיק בגמ"ח של אבקת רוביה שמעלה בתוך שבוע את הברזל
מומלץ! 02 -5384051
אני בשבוע 29 + ואמורה להתחיל קורס הכנה ללידה אבל אין לי סבלנות לקורסים ולא לחפש התקשרתי לקופה בשבוע 26 ואמרו שיחזרו אלי אבל לא חזרו .
אין לי מצב רוח לברר אני מצד שני אני ממש בלחץ כי אני יודעת שאני חיבת אבל אין לי חשק בכלל מה לעשות ??
אני ממש בעד קורס הכנה טוב לפני לידה!
אבל אם את לא רוצה- את בכלל לא חייבת!
אני לא חושבת שיש עניין ללכת לקורס בלי חשק אליו... זה לא יתרום לך שום דבר.
אם את מרגישה שאין לך כוח וחשק לקורס- פשוט אל תעשי...
בהצלחה רבה!
אז החלטתי לשתף..
עד שניקלטתי להריון לקח המון זמן..המון דמעות וצער אבל זה קרה ולא היתה שמחה ממני
אחריי הרבה התייעצויות עם הרבה רופאים , כולם פה אחד ללכת על קסרי - הכי בטוח
מאחר וזה הריון ראשון רק ללכת על הבטוח זה היה ברור וגם שאלנו את הפוסק שלנו
וזהו היתה החלטה הולכים לקסרי!
ופה הפחד עטף שעות נוספות כל היום כל הזמן..כל כך פחדתי מזה אי אפשר לתאר
כל היום קראתי ולמדתי על זה..כאילו שאני יכולה לנתח את עצמי..
הייתי ממש מיוסרת..איך החלום ללדת לידה טבעית נעלם..
ואז החלטתי..שאני משנה גישה וסומכת על השם והוא יעזור
וכך היה !
היתה איתי אחות מדהימה שאין דברים כאלה - אין דבר שהיא לא דאגה ואחזה את ידי כל העת
והאוצר בכתה..מיד שיצאה ממני..ואיזה רגע.. מאושר
חדר התאוששות.. והבעל..הגיע והוא מאושר
הניתוח עבר בשלום, בהצלחה
שעתיים אחריי הניתוח קמתי מקלחת..עם כאבים אבל לא מוותרת..
יום למחרת התחלתי לעשות טיול..כמו גדולה ושוב טיול ושוב..נסיונות ...
וככה התחזקתי מיום ליום...
בבית כבר שוטפת..עושה הכל אבל גם מתפנקת - בכל זאת - אני אחריי לידה
זה כואב - אבל לא ממש, ממש בסדר..הגוף מבריא בקלות
שאני לא מאמינה..
לא מרגישה מוגבלות או קושי - פה ושם כאב קל זהו!
מדהים..
אפשר לעבור את זה.. אחרת ובטוב.. ב"ה לכולן...
מחכה כבר להריון הבא שיבוא בקלות - ב"ה!
תודות לקדוש ברוך הא!
לא סיפרת מתי ראית את התינוקת לראשונה. מתי הצלחת להגיע אליה אחרי הניתוח?
איך היתה ההתאוששות בבי"ח?
ובקשר לעכשיו- מה התכוונת שאת שוטפת? אני מקווה שאת נחה ולא עובדת בנקיון הבית...
ומזל טוב שוב 
מה ז"א בחדר ניתוח האחות הביאה לי אותה לראות..מיד
אחריי חדר ההתאוששות העבירו למחלקה..ולשם הביאו לי אותה.. מיד ואז בביות מלא כל העת
זה היה ממש שעה , שעה וחצי אחריי הניתוח מיד - ביקשתי לא ויתרתי!
ההתאוששות בבית חולים.. בסדר גמור לא קל- אבל ממש בסדר..
כל יום זה יותר טוב כל יום...
שוטפת את הבית , ספונצ'ה, הכל..אני לא מאמינה אבל זה האמת.. כמובן שהבעל לא רואה אחרת הוא ממש לא יתן לזה לקרות..
וגם נחה וגם הכל ביחד..לפי הקצב שלי- יש בי אושר ענק ואולי זה משפיע על הכל
בנוסף כל היום אנשים נכנסים יוצאים- אורחים 
מעבירים את האוצר מיד ליד כולם מתלהבים...
איך הסתדרת בביות אחרי הניתוח? היתה לך עזרה או שהיית לבד?
רק בקשר לספונג'ה וכו'- אני ממש מבינה אותך גם אני כזאת קצת...
אבל תשימי לב שאת עוד במצב ההורמונים של אחרי הלידה. ולפעמים אח"כ יש נפילות מתח כאלה קצת, (בע"ה שלא יהיו לך), אבל עדיין תשימי לב לא להעמיס על עצמך יותר מדי. שלא יצטבר לך עייפות שכרגע את אולי לא שמה לב אליה.
שבזכותו הייתה לך חוויה טובה.
מזל טוב ונחת!
רק תעשי לי טובה אחרי ניתוח קיסרי במיוחד (והאמת שגם אחרי לידה רגילה לא מומלץ בכלל) אסור פשוט אסור לעשות ספונז'ה,
את צריכה לשמור על עצמך כמה שיותר עכשיו!!
רק נחת ואושר!! 
לא היתה לי ברירה! הייתי חייבת לעשות משהו ואת הניתוח לא יכולתי "להסיר" מעליי
אז הסרתי את פחדיי!
אני יכולה להבין את הצורך וההרגשה שיש כח ולעשות עבודות בית (אני גם עברתי ניתוח קיסרי פעם), אבל כדאי לך לנוח, ותנצלי עכשיו שיש לך תירוץ טוב
גידול נעים ושמח!
ובע"ה רק בשורות טובות!
שלום לכן,
אני משתמשת באוורה, במדבקה השניה . ומעוניינת להפסיק. (עקב דימום מתמשך..)
רציתי לדעת האם ידוע למישהי אם אפשר להפסיק להשתמש במדבקה כבר עכשיו או צריך לחכות לסיום השימוש במדבקה השלישית ואז ממילא מורידים כי יש שבוע של הפסקה..? (שמקבלים בו מחזור)
תודהההה
אשמח לתגובתכן.
שצריך לשים בצד את כל המשקעים ולהיות ענייניים כי מדובר בדברים חשובים.
סה"כ הריון זה דבר מבורך וישמח אותה.
הייתי מבינה לו היית חוששת לספר כי היית יודעת שזה ירגיז אותה, אבל אם זה ישמח אותה, למה לא?
מה לעשות שלפעמים "עולים עלינו"? לא קל להסתיר הריון כשלא מרגישים טוב ומשמינים וכו'...
מאחלת לך (וגם לי!!) שלא נתרגש מהחמיות... שיגידו מה שיגידו ואנו נמשיך להיות ענייניות ונאנות לעצמנו בלי לקחת ללב אותן ואת הערותיהן...יום אחד זה יקרה לי... עם השנים...)
רואים אז בכ"ז מפריע לך לספר? חלילה שלא תגיעי למצב שרק קרוב ללידה היא תדע. זה פוגע מאוד. בכל זאת זה נכד/ה שלה.
לדעתי סתם ככה ברור שהיה צריך לומר אבל
אם היא תלך ותספר בניגוד לרצונכם אז הייתי אומרת- עד כאן!
לא הייתי מספרת ושהיא תבין שהיא עשתה את זה לעצמה בזה שהיא לא יודעת לשים מחסום לפה!
אבל גם החמות צריכה לכבד את הכלה ולשמור על פרטיותה. ואם הכלה מעוניינת לשמור את הענין בסוד אסור לחמות ללכת לספר לכל העולם גם אם היא נורא מתרגשת.
חודש חמישי כבר רואים בטן, אין מה לעשות עם זה.
אי אפשר להסתיר הריון עד הלידה אלא אם כן את מתלבשת בד"כ עם שלים רחבים ומאד ומסתירה כל הזמן (אחרת זה יראה חשוד שפתאום את מסתירה).
אז מה זה משנה אם היא מודיעה לחמותה בזמן שכבר כולם יכולים לראות את זה?
אמנם זה לא שמישהי יושבת בטלפון ומתקשרת לכולם להגיד שהיא בהריון אלא מי שרואה אותה -יודע מיד.
אז מה זה משנה אם ידעו גם כשלא יראו אותה? זה לא מזיק.
תספרו לה כמו שמספרים לאחים,
הרי אם לא ראית את אחיך כמה חודשים והוא ישמע רק שילדת זה נעים? אני הייתי ממש מתעצבנת אם זה היה קורה.
הרי זו משפחה.
וזה לא נשמע שחמותך רעה, אלא רק דברנית יתר.
זה לא עולה כסף.
כשמספרים להורים אומרים במפורש שלא מעוניינים שאף אחד חוץ מהם ידע בשלב הזה, כולל האחים והגיסים.
ככה תחסכו עוגמת נפש.
אני לא יודעת איך יחסייך עם חמותך באופן כללי (אני דוגלת בזה שצריך שניים לטנגו אז כשלא מסתדרים בד"כ לא רק חמותך אשמה (כמובן שיש מקרי קיצון שבהם החמות היא מכשפה והכלה היא סופר תמימה ויש מקרים הפוכים)).
אבל גם חמותי פטפטנית לא קטנה וכשסיפרנו לה על ההריון הראשון במקביל למה שסיפרנו להורים שלי (שבוע 10 בערך) וביקשנו שלא תגיד לאף אחד, תגובתה הייתה ברור, למי אספר? ולמחרת קיבלנו טלפון מתרגש מסבתא של בעלי 
.
הסקנו מסקנות והחלטנו שפעם הבאה נגיד לה שניה לפני שכבר לא אכפת לנו שכל העולם ידע. ההריון השני גם אצלי היה רגיש ובכ"ז החלטנו לכבד אותה, חוצמיזה שעיקר מסקנתנו הייתה שהיא פשוט כל כך מתרגשת שהיא הופכת לסבתא שהיא מרגישה שזה גם שלה והיא לא מסוגלת לשמור את זה בבטן (כשמסתכלים על זה ככה יותר קל לקבל את הפה הגדול..), לא יודעת אם זה נכון או לא אבל זה מאוד עזר לנו בהריונות הבאים...
וכשתראי כמה היא מתרגשת, היחסים בינכם ישתפרו...
) לא צריך לנסוע.זהר הרקיע אשמח אם תוכלו לענות לי..זה עוד קצת קטן בשביל לאכול מזה ארוחה שלמה (למרות שראיתי ילדים כאלה) בד"כ זה רק כפית שתיים.
ועוף אני מרסקת ביחד עם ירקות במעבד מזון מקפיאה במנות קטנות וככה יש לכל השבוע.
אולי היום יש הנחיות אחרות. אבל בהתחלה זה היה פעם ביום, אחרי בערב שבועיים הוספתי גם פירות מרוסקים בבוקר ובערך אחרי חודשיים זה הפך להיות ארוחה, אני חושבת אבל שאת פשוט צריכה לשים לב לילדה וללכת לפי הקצב שלה.
בהצלחה!
(אני לא אמא אבל יש לי ידע לא קטן...)
פשוט מתחילים להתעניין באוכל... כשהם רואים אותך אוכלת- הם בוהים ונועצים מבט.... אח"כ הם מבכיינים ועד שלא מביאים להם לטעום- לא נרגעים... ככה הם מראים התעניינות באוכל המוצק.. באוכל של הגדולים
לגבי גודל המנות- שוב- נראה לי שכמה שהם מסוגלים, זה לא שהיא תאכל קערה שלמה של קישוא מבושל מרוסק... אבל אני לא סגורה על זה...
בהתחלה זה עוד לא נהייה ארוחה ממש... זה "לטפטף" להם פעם פעמיים ביום, וזה עולה לאט לאט.. בינתיים מיניקים/נותנים תחליפי חלב כרגיל...
כשהיא תאכל כמויות רציניות- תשאלי בטיפת חלב כמה להוריד מההנקה בגלל האוכל המוצק..
לגבי החיבוב- תמצאי את הדבר שהיא הכי תאהב- הדבר הראשון- לשים בבלנדר פירות (אם יש טיפות שהיא לוקחת או שתרצי לשים לה בשר עם זה- הכי טוב ככה! ממש בריא).
תנסי בננה מרוסקת... תנסי הרבה דברים עד שתראי מה היא הכי אוהבת... היא לומדת טעמים חדשים, זה יכול לקחת זמן עד שיהיה את המאכלים האהובים עליה, ויכול להיות שמהבננה הראשונה שתתני לה היא תתאהב בזה!!
בהצלחה!
אל תתנו לה (ולשאר ילדכם בע"ה) לטעום מתוק מדי! (הרבה סוכר)!!! זה מחליש אותם!!!! תחכו עם זה כמה שיותר מאוחר לפחות עד גיל שנה...
(הכוונה לקמח לבן, עוגות, עוגיות, ביסקוויטים, שוקולד...)
הרגליים שלי בשבועיים האחרונים מגרדות בצורה נוראית, רק היום גיליתי שזה גם כן תסמין של הריון..
עד כדי כך שיש לי הרבה פצעים קטנים ואדומים וזה לאחר השתדלות לגרד כמה שפחות.
הלילה גירדתי באחת האצבעות ברגל ויצא לי ג'ל שקוף משם וכבר כמה שעות שממש צורב לי שם. לא יכולה לנעול גרביים ונעליים
(וכל זה בנוסף לבצקות קלות יחסית)
לפני שבועיים-שלוש שללו לי רעלת הריון.
יש לי ממה לחשוש? לבדוק?
קרה פעם למישהי?
תודה יקרות!
*כוכבית*לי זה עזר בגירודים (אבל לא היו לי פצעים והפרשות)
ואין מה לעשות להמנע מזה אלא ללדת.
מה שכן אפשר זה להרגיע את המקום בקרמים ושמנים מתאימים
משהי שמע על קצבה שמקבלים מביטוח לאומי לילד עם אסטמה של העור במצב חמור?
שמעתי משהו... ומעניין אותי.
כמה מקבלים? ומה הקריטריונים?
התאריך חלף עבר לו.. וכבר הייתי בכמה ימי מחלה (סידרתי דברים בבית ועשיתי את רוב מה שהיה צריך לעשות לפני הלידה )...
השבוע חזרתי לעבודה ותוהה לעצמי מה כולן עושות...
אם לא היו הפגזות בדרך לעבודה ואם לא היו שואלים אותי כל הזמן "מה, עוד לא ילדת? מה את עושה כאן?" לא נראה לי שהייתה לי בעיה....
מתי לקחתן חופש (מי שילדה מאוחר)?
והפסקתי לבוא לעבודה משבוע 38
זה הבן הראשון שלי, אולי זה שונה...
לבן שלי, בן 7 חודשים יצאה עכשיו שן ראשונה, וזה כואב לי בצורה לא נורמלית, עוד שעה אחרי ההנקה כואב, שורף, מטריף!!!
אשמח לקבל עצה, לא בא לי להפסיק להניק אבל אני לא מסוגלת להמשיך ככה.
אלא א"כ, הוא נושך אותך. או שהתפיסה לא נכונה.
אם הוא נושך, כשהוא נושך תגידי "אי, את אמא לא נושכים" ותפסיקי להניק לכמה שניות.
בד"כ הם מבינים את זה.
ואז רצוי ללכת לרופא עור לקבל משחה אנטיביוטית.
שלום
כבר כמה חודשים אני רק קוראת, ומתפללת שאזכה גם...
וב"ה, שבוע חמישי וכמה ימים... אושר גדול והרבה תפילות!!
רציתי לשאול,
אני ממש ממש מפחד שח"ו תהיה הפלה. זה יכול לקרות, נכון? יש משהו שאפשר לעשות עם זה?
חוצמיזה, יש לי כאבים כמו של מחזור (בערך.. דומה.) גב תחתון ובטן. זה אומר משהו?
ממש תודה
פורום מקסים....
התרכזי בשמחה של ההיריון החדש, ואל תחשבי על דברים שקראת או שמעת.
הכאבים - נראה לי בסדר.
שתהיה בשעה טובה, בקלות ובידיים מלאות!
נראה לי שאין מה לדאוג, בעז"ה הכל יהיה בסדר, אבל אם יש דימום או כתמים, מיד צריך להפסיק כל מאמץ, וגם להבדק
בהצלחה
הפלה זה דבר שקורה, ככל שההריון מתקדם יותר הסיכון להפלה יורד,,
אין הרבה מה לעשות נגד זה כי בד"כ הפלות נובעות מהריון שלא התפתח כמו שצריך ולכן הוא מסתיים באופן טבעי.
מה כן אפשר לעשות? להקפיד לקחת חומצה פולית ולשתות הרבה ולא להתאמץ מעבר למה שאת רגילה (-כלומר זה לא הזמן להתחיל ספורט חדש)
דבר שני- אני בהריונות משתדלת ממש כל לילה לפני ק"ש- לומר תפילה מהספר "תפילת חנה" בנושא הריון, יש שם המון תפילות, שלא תהיה הפלה ח"ו, שהעובר יהיה בריא ושלם, וכו'.
אני רוצה להגיד לך שבהריון ה"אחרון" (לא אחרון באמת אלא הכי קרוב לעכשיו, כבר ילדתי) נדמה לי שלא פספסתי אף לילה, ונולדה לי תינוקת מדהימה במתיקותה ובאופייה השלו.
כשאנו חוששים, עלינו- א. להתפלל למי שמנהל את העולם
ב. השתדלות מעשית להישמר ממה שאנו חוששים לו
ג. אמונה שלמה בכך שהכל רצונו יתברך.
מאחלת לך הריון קל, בריא ותקין!! ברוכה הבאה!!
מאתמול בלילה דימום... לא מאסיבי בטירוף אבל כן אדום...
זה לא כואב כמו מחזור אלא כאבים כמו שהיו לי עד עכשיו בהריון.
ממש ממש עצוב....
שוב, ממש תודה לכולכן.
אצלי בהריון הראשון היו דימומים אדומים בכל השליש הראשון והיום הילדה בת שנתיים וחצי, מומלץ ללכת לבדוק.
בהצלחה!
באמת יכול להיות שההריון נפל, אבל גם יכול להיות שלא, וזה קורה לעיתים בתחילת הריון.
נראה לי שכדאי ללכת בזריזות להיבדק כי לפעמים יש איך לעזור לגוף לשמור על ההריון.
ולהתפלל הרבה...
ואם ח"ו זה הפלה- לא להילחץ... זה קורה הרבה לצערנו... ולא מעיד על שום בעיה בדר"כ.
שלום לכולם,
קוראת פה ונתרמת מכן המון
הנסיכה המתוקה שלי בת חודשיים ורציתי לדעת כמה הם אמורים לישון בגיל הזה?
אני יודעת שזה משתנה מתינוק לתינוק אבל יש ימים שהיא ישנה המון-
7 שעות רצוף בלילה ואז במשך היום עוד איזה 5 שעות (לא ברצף) אלא שינה מקוטעת...
כשהיא ערה היא עירנית מאוד,מחייכת ונינוחה ב"ה.
ויש ימים שהיא ישנה פחות במשך היום... הלילה פחות או יותר אותו דבר... רק היום מאוד משתנה..
האם זה הגיוני? האם צריך לדאוג אם היא ישנה יותר מדי?
עוד שאלונת-
היא התחילה לאחרונה להכניס המון פעמים ידיים לפה וזה ממש מרגיע אותה.... בנוסף יוצא לה הרבה רוק...
יכול להיות שזה שיניים?? אני יודעת שזה ממש עוד לא הגיל....
תודה ולילה רגוע ושקט
שמה שתיארת מאוד מזכיר את הבן שלי כשהיה בגיל הזה (עכשיו הוא בן 4 וחצי חודשים).
נראה לי שזה ממש נורמלי!
ובקשר לידיים והרוק- לא בהכרח קשור לשיניים. ככה הם בגיל הזה, לא יודעים לבלוע רוק..
וזה שהיא מכניסה ידיים לפה זה מצוין! זה חלק מההתפתחות..עוד כמה חודשים היא תחטוף כל מה שבהישג יד ותכניס לפה.
תיהני!
כדי שהעובר לא ייפגע חס ושלום.
אז נשתדל לא