פורום הריון ולידה (עמוד 4888)

לא נראלי בעיה בכלל.

מעבר לבירור מבחינה רפואית- תבדקי גם את זה...

 

(ונראה לי שעדיף לך לשאול את הרופאה שלך, ולא רק בפורום..)

 

בהצלחה!

לעשות הם דברים שיש בהם סיכון שתיפול על הבטן. (הסיכון מוגדל כי יש חוסר יציבות)

ולכן לדוג' אסור לרכב על סוסים, חמורים או אופניים.

 

בקייקים מה יכול להיות הסיכון??

ההנאה לא שווה את הסיכון.

נפילה קטנה שיש בשבוע כזה הולכים לבית חולים. אז לדמין נפילה מסירה?

אם הייתי עושה שייט בסירה בת 3 קומות.. אז אין סיכון. אבל לא סירה קטנטנה ומתנדנדת

בהריון ראשון עשיתי המון שטיות כמו בננות, ז'יפים וכ. כי הייתי קטנה ולא מבינה

היום אין מצב שאני אקח סיכון.

ולרוע המזל הסירה התהפכה ואני הייתי מתחתיה וזה היה במקום עמוק והחליפת הגנה לא הייתה עליי ואני לא יודעת לשחות...... ובעלי נסחף עם הזרם.. אז מזלי שעבר שם בחור ענק שהרים תסירה ומשך אותי מהמיים... מזל שלא נגרם נזק אבל שאני חושבת על זה זה היה ממש שטות גמורה

ד"א שיט אפשר לעשות.. (בסירה יציבה שהיא לא סירת גומי שמשיט אותה מישהו לא מנוסה מספיק)

לק"י

כנראה שאין מספיק מים.

אמנם לא היה הרבה זרימה אבל זה כן היה פעיל

לק"י

או שאיפה שאנחנו עושים בדרך כלל- סגור השנה.

אני חושבת שבעבר זה באמת היה יותר נדיר.

אחרי שעשיתי קורס הכנה ללידה עם בעלי, החלטתי שאני רוצה שמעבירת הקורס תהיה הדולה שלי.

המחשבה שהיא תהיה איתי בלידה עשתה לי רוגע וטוב! באמת שהיתה לי לידה מדהימה וטובה!! (וילדתי בלי אפידורל)

ואני זוקפת המון לזכותה.

לגבי המסאג'ים גם אני לא כ"כ אוהבת.. אבל היה שלב שהיא עשתה לי עישויים בגב התחתון בעיצומם של הצירים החזקים וזה היה פשוט הצלה!!

זה די אישי למה את מתחברת..

היום אני יכולה לומר שנראה לי אין סיכוי שאלד בלעדיה. ואני רוצה אותה גם בלידות הבאות בע"ה..

 

אבל הסיבה העיקרית שאני לא אוותר על דולה היא בשביל השקט הנפשי שלי שמישהי עם ראש על הכתפיים נמצאת ויכולה להחליט בשבילי דברים הרי גורל שאני לא מבינה ובעלת ניסיון לגביהם.

מה התפקיד שלה? מה המטרה שלה?

אני לא יודעת להגדיר תפקיד של דולה, אבל מנסיוני- הדולה עזרה לי במסאז'ים- בזמן הצירים זה ממש מקל (וגם אני בכללי לא אחת שאוהבת מסאז'ים), וגם בכללי עוזר שעוד מישהי נמצאת ועוזרת לקבל החלטות...

אני לקחתי דולה בסטאז והייתי מרוצה

 

בהצלחה!!

זה מתחיל מהרמה הפשוטה ביותר, שבכאב להוציא לך מהתיק, להביא לך, וכו', שזה אולי כל אחת יכולה, תלוי כמה נעים לך לבקש כל שניה משהו מאמא שלך. בשלב שהבעל כבר לא יכול להגיש לך דברים.

ממשיך בלתווך בינך לבין הצוות הרפואי. לקרוא למי שצריך בזמן, לפעמים מיילדות עסוקות, ואת נמצאת לבד בחדר לידה.

לשמוע מהצוות מה הם רוצים לעשות לך, ולהסביר לך את השיקולים השונים, על פי מה שתיאמתם מראש, או להחליט בשבילך על פי רצונך, במקום שתצתרכי להתחיל לחשוב בזמן הצירים...

כמובן בצד הפיזי - מסז'ים, לדעתי מה שבד"כ את אוהבת לא אומר כלום על הלידה. אני ברגיל מאד אוהבת ובלידה לא סובלת. מניחה שיש הפוכות ממני. רפלקסולוגיה שיכולה להקל, או לקדם את הצירים, ועוד שיטות שונות טבעיות שעוזרות...

היא פשוט איתך ותפקידה לעזור. ללחוץ לך איפה שכואב וכו'.

אפילו אם את רוצה להתקלח, היא יכולה לכוון לך את המים למקום שכואב, ואת פנויה להתמודד עם הכאב ולהתכנס בעצמך.

וגם בצד הנפשי - לעודד, להזכיר דברים שמראש חשבת שיכולים לעודד אותך, להגיד לך דברים שתרצי לשמוע...

למילדות היה ידע עשיר מאוד, אבל היום המיילדות חלקן לא יודעות הכל וחלקן פשוט עמוסות בעוד יולדות במקביל כך שאין להן אפשרות להיות עם כל יולדת כל הזמן ולתת לה את כל המענה- הפיזי, הרגשי והרוחני.

זה בעצם מה שדולה עושה- יש לה הרבה ידע מעשי- מהו מהלך הלידה ואיך אפשר להקל על הכאב, וגם יש לה פנאי רק בשבילך- להרגיע, לעזור, לשטוף פנים ולעודד.

לפעמים, היום, יש לדולה ידע שלרוב המיילדות אין. (מכירה מקרוב לידה שכמעט הסתיימה בקיסרי אבל בזכות נסיון של דולה טובה- שעשתה דבר פשוט- הלידה הסתיימה תוך דקות בלידה רגילה וקלה)

וזה אומר שאם לא תהיה לי דולה, אז יש דברים שעלולים להיות בעייתים?

 

זה כזה יקר... אני ממש מתלבטת (בעיקר בהנחה שיש סיכוי לקיסרי, אז חבל לי על הכסף).

פעם פעם - לא לפני 50 שנה... היו מיילדות ועוזרות שהיו בעצם שילוב של מיילדת ודולה.

דולה זה פשוט מישהי ששם לידך, תומכת בך, מעודדת ברגעים הקשים, עוזרת לך בדברים טכניים כמו - לשטוף לך את הפנים או להביא לך דברים, ויש לה גם ידע בשיאצו, רפלקסולוגיה, יש כאלה שעובדות עם שמני מרפא ויכולות להקל על הרגשתך עם מסאז' וריח נעים

(זה שאת אוהבת או לא מסאז - לא אומר כלום לגבי הלידה, יש דברים שנראים מעולים לפני ובלידה עצמה את לא מתחברת אליהם, ויש דברים שהפוך, אני חשבתי שכדור פיזיו יהיה לי מעולה, ולא הייתי מסוגלת להיות עליו שניה)

 

למה את חוששת לקיסרי?

הוא אמר שנדבר על זה יותר בשבוע 32, נעבור על כל הפרטים ואז יחליטו...

האחראית על הלידה. הדולה לא אחראית על הלידה אלא יותר על היולדת.

אם לא תהיה לך דולה אז זה לא אומר שיהיו בעיות, אבל זה אומר שאולי תצטרכי תמיכה שלא בטוח שתוכלי לקבל אותה מהמיילדת.

את גם יכולה לקבל תמיכה מאמא שלך, למשל, אבל דולה יודעת הרבה שיטות להקלה על כאבים, ועוד.

 

מבחינת המחיר- יש ארגון חרדי (ברח לי השם שלו) שאפשר דרכו לתאם עם דולה במחיר נמוך יחסית או אפילו בחינם. אם את באיזור ירושלים, אני יכולה באישי לתת לך פרטים על דולה מעולה ולא יקרה.

יש בירושלים גמ"ח תומכות עם ניסיון רב, שמעתי הרבה המלצות.

הם לוקחות בערך 250 ש"ח אבל לא באות בשישי ושבת.

(שמעתי שניתן לסכם איתם באופן אישי שבמקרה וכן יוצא שיבוא ויעלו להם את המחיר)

 

אם את מעוניינת אמסור לך פרטים באישי.

מישי מכירה דולות בסטאז שמלוות בלניאדו?

המלצות?

אשמח ממש..

תודה!

והיו דולות מתלמדות ושאלו אותי אם אני רוצה.
הביאו לי דולה מדהימה. אם את רוצה נראה לי יש לי ה מספר שלה.
בהצלחה!!

רק לפני כמה זמן זה היה?

(יכול להיות שהיא כבר לא מתלמדת והמחיר עלה בהתאם..)

 

 

לאחרונה...

איך מגיעים אליהן?
ועוד משו- מישהי מכירה אולי דולות זולות/ מתלמדות באזור הצפון?

שלום! אני זלדה ורציתי לשאול אם את רוצה שאהיה דולה שלך...

זה קצת מרגיע כי אני נראה לי אתלבט עד הלידה אם לקחת דולה או לא. אז טוב שאולי יש אפשרות זמינה..
כמה בערך הדולות האלה לוקחות? הן טובות?

אבל אני אישית מציעה לך לא לשתות הרבה .... מנסיון

תשתי קצת כדי שזה ירכך אבל לא בכמויות וגם צריך 8 שעות הפרש בין בליעה לבליעה....

רפואה שלמה ! ומהירה!

ומאז לא נגמר השילשולים המטורפים כמה ימים ככה זה הגיוני??

מה שלי עוזר- מלפפון, חלב, איגלו קפוא.
וכמובן הכי עוזר- סוכריות טאמס!! (קונים בסופר פארם או בבית מרקחת..)
ואל תאכלי עגבניות!! זה הכי גרוע!

אני מפחדת לאכול צהורים...

תנסי טאמס

בעזהי"ת

 

תחושה של חנק מהאבקה הזאתי

 

ככה שזה מאוד אישי..

דווקא לקראת הסוף פחות (37)
אם זה עכשיו חזק אז לא כדאי להתקרב לרוטב אדום..
תנסי פירות מתוקים ובשלים, דברים בסיסיים יותר, ירקות ירוקים..

לי יש צרבת בעיקר כשאני שוכבת. לכן-

להרחיק כמה שיותר את זמן האוכל מזמן מנוחה (שכיבה) ולאכול מנות קטנות - לי זה הכי עזר!!! (קל לומר קשה ליישם)

ולהפחית עד כמה שאפשר מכל המאכלים שגורמים צרבת: שומני, מתובל במיוחד, מתוק, חריף, חמוץ.

 

כן, כמעט שלא נשאר מה לאכול 

תרגישי טוב.

זה באמת תענוג מפוקפק מאוד.

הילדים אמורים לישון גג בשמונה, יש לי גם ילדים קטנים עשר זה נשמע לי ממש הזוי.

בן שנה ורבע אמור לישון אפילו בשבע, שלוש גג שמונה (כי אולי הוא ישן במעון אז פחות עיף).

ולמה את בעשר מתחילה לנקות ולסדר? תעשי את זה אחרי הצהרים עם הילדים.

את אמורה ללכת לישון בעשר אחרי שהילדים כבר ישנים משמונה וחצי .

בין שמונה וחצי לעשר,קצת נקיון,כביסה, ( אני אחרי שהם ישנים לא עושה כלום,אני רצה לישון, אני מסדרת ועושה כביסה או ביחד איתם אחרי הצהרים, או בבוקר, כי במילא הם קמים בשש)

עבודה מהבית? רק מה שחובה .

אי אפשר גם לנקות גם עבודה מהבית. וכו

גם אצלי חופשת לידה זה לא ממש חופשה..

אין מה לעשות, הריון זה מצב שלוקח ממך הרבה כוח, ואת צריכה להקשיב לעצמך.

לאכול טוב, לישון בצורה סבירה. בסופו של דבר גם הילדים וגם העבודה (ואולי גם הבעל) יפגעו אם תהיי כ"כ מותשת לאורך זמן.

 

אולי תנסי לקבל עזרה, או לשלם עבורה? נערה שתבוא פעם פעמיים בשבוע ותעשה את הנקיונות השוטפים של כלים- כביסה וכד? או לחילופין שתוציא את הילדים לשעתיים בגן שעשועים ואת תסדרי או תנוחי כמו שצריך?

 

ואחרי הלידה- אל תדאגי. כל ילד מפנה לעצמו את מקומו. תמיד זה נראה שיהיה קשה יותר ממה שקורה בסוף.

וכן, אם שניהם במסגרות אז אחרי הלידה יהיה לך בוקר שלם לישון ולנוח וגם לארגן ולסדר.

 

אבל זה טיפוסים של ילדים שלוקח להם הרבה זמן להרדם.

הגדול ישן במעון ומלא מרץ, ב9 מתחילים השכבה אבל רק ב10 נרדם במקרה הטוב...

 

הקטן נהיה עצבני ועייף בערך ב5:30 אז הוא הולך לישון לחצי שעה  ואז יש לו כוח עד 9-10...

השאלה אם "לסחוב" אותו עד 7 ואז להשכיב כבר לילה...

 

בכל אופן תודה על התשובות! אשמח לשמוע עוד עידודים!

כי הם מאוד אנרגטים אז לוקח להם זמן להרגע....מי שמחליט וקובע בבית לטובת כולם הם ההורים וזהו

יבכו תקופה ויתרגלו

אז כדאי לשקול לשבת לידו תקופה עד שילמד שלא קמים או להרדים בעגלה ואז להעביר למיטה

דרך אגב בגיל הזה אני אפילו לא חושבת בכיוון של מיטת מעבר כי אני יודעת שהילדה עוד לא תהיה מוכנה לזה אפילו בגיל שלוש

אז מתחילים את המקלחת, מקסימום אח"כ אני נותנת שוב פרוסה, קצת מסתובב ואז בשבע וחצי הוא ממש עיף.

החצי שעה הזאת שהוא נרדם לדעתי משבשת הכל.

עושים חושך בבית, עכשיו כשקיץ ומחשיך מאוחר אני סוגרת את התריס משאירה קצת שלבים פתוחים.

בחמש אוכלת ארוחת ערב פלוס אמבטיה אם עושים

בשש מתחילים לסגור תריסים לסמן להם שזה עכשו ערב גם אם יש אור בחוץ

והגדולה למיטה עם הבובה,הפיקה והבקבוק,מתגלגלת,עומדת ושרה לה

אנחנו ניגשים מידי פעם,עונים לה מחדר שני

וגם היא פעם היתה מסוגלת לחגוג עד חצות אפילו

אז למדנו לא לפחד להיות אסרטיבים,להבהיר שמי שמחליט על שעות השינה הם ההורים

אומנם בבית עם הילדים.

קבענו שבאמת עד שמונה שניהם במיטה וזהו,שמים להם מוסיקה או משהו מענין שיעסיקו את עצמם עד שירדמו

אמבטיה לא חייבים כל יום

אוכל-לא חייב לתת לשניהם באותו זמן

אם אפשרי שהבעל יחזור פעם פעמים בשבוע יותר מוקדם

אולי מישהי שתעזור לך בערב

דברי עם העבודה אם אפשרי להפחית עבודה מהבית באופן זמני

ניקיונות ממוקדים בגבול היכולת עם עזרה מאבא שלהם

אין ברירה מצב חדש-התארגנות מחודשת

זה נשמע ממש מאוחר!!

הבת שלי גם בת 3 וישנה במעון אבל ב7 וחצי היא כבר במיטה!

ולגבי הקטן- אל תתני לו לישון חצי שעה! הוא אוגר כח, תמשכי אותו עד 6 וחצי 7 ואז תשכיבי אותו לשנת לילה.

יכול להיות שהם עוברים את סף העייפות, תנסי השבוע להתחיל השכבה בסביבות 6 וחצי, תעשי חושך בחדר, ותראי, אולי הם ירדמו יותר מוקדם?

ואז תוכלי לגמור עם עבודות הבית וללכת גם את לישון מוקדם.

אנחנו עשינו אצלה את הקורס והיה מעולה!
דולה לא לקחתי כי תיכננו שאמא שלי תהיה איתי ובסוף הלידה הייתה כ"כ מהירה שלמרות שהיא הייתה איתי מתחילת הזירוז ורק הלכה לנוח קרוב לבי"ח כשראינו שאין שום התקדמות היא הגיעה אחרי שהגברת שלי כבר הייתה בחוץ (אפילו בעלי שרק הלך שניה לקנות שתיה הגיע אחרי מזל שאחותי הייתה איתי במקרה)
לדעתי אם המצב הוא כזה שבאמת אין מישהו מלבד בעלך שיהיה איתך (יותר נכון מישהי) אז דולה זה רעיון מצוין ובדיוק למקרים כאלה היא קיימת.

3 לידות ורק בעלי היה איתי.. וכמובן שעזרה פיזית לא הייתה לי ממנו, אבל בכל זאת הסתדרתי.

אחרי הלידה ישד כמה חודשים טובים שאת עוד חלשה, ובדרך כלל יש תינוק צמוד ומתוק ..

מצד אחד עדיף לפני כי אין תינוק, אבל את צריכה מקום שיהיה די קרוב אם יהיו צירים,

גם לא תהני מג'קוזי וכו ואטרקציות שאסור בהריון.

 

מצד שני עם תינוק קטן גם לא תוכלי לעשות אטרקציות.לדעתי כשתינוק בן חודשים או אפילו קצת יותר לי לא היה מתחשק ליסוע לשום נופש כי לא התאוששתי עדין מהלידה, רק ניסתי להחזיר את הבית למסלול.

אם את מדברת על תינוק שיהיה בגיל שנה זה משהוא אחר...אז תסעי בלעדיו.

 

 כשנסעתי בחודש תשיעי בהריון נהנתי הרבה יותר ומשנסעתי עם תינוק.

אבל מצד שני ממה שזכור לי מהריון הראשון לא נהנתי כשיצאנו לנופש לפני הלידה, הרגשתי כל כך כבדה...

אולי לחכות לגיל חצי שנה...

בחדר אוכל במלון הוא זחל לי כל הזמן מתחת לשולחנות לא יכלתי לשבת בנחת (והוא לא הסכים לשבת בעגלה או כסא תינוק), כשישב בכסא תינוק זה היה נורא, כל מה שהבאתי לו הוא העיף על הריצפה והיא היתה נראת מלוכלת זוועה.

לבריכה /ז'קוזי לא יכלתי ללכת עם בעלי בגלל התינוק.אז התחלקנו בזמן כל אחד שמר שעה וזה לא היה נחמד, כי לבד אני יכולה ללכת תמיד.

גם כשישבנו בלובי של המלון הוא כל הזמן רצה לצאת מהעגלה וזחל ,הייתי צריכה כל הזמן לרוץ.

בערב היתה הופעה והוא רצה לישון, אז בעלי משבע היה תקוע איתו בחדר ואני הייתי בהופעה לבד..וזה היה מבאס.

באוטו בנסיעה הייתי צריכה לשבת לידו כי הוא בכה מידי פעם.

האטרקציה היחידה שיכלנו לעשות זה היה ראש הנקרה (כי היינו בצפון) זה מתאים לנכים. ולנו היתה עגלה (מנשא לא היה בא לי ללכת כמה שעות) זה היה נחמד אבל עם תינוק.

אבל בא נאמר שזה היה עדיף מכלום..

פעם קודמת השארתי תינוק בן שנה שינק, אני כל שלוש שעות שאבתי כדי שכשאחזור אוכל להמשיך להניק, כשחזרנו הוא לא רצה לינוק יותר (ואני סתם שאבתי כל כמה שעות) ומאז הפסקתי להניק..

מצד אחד כשנסעתי בהריון אז היתי כבדה אבל לא היה את הבעיות שכתבתי.

כשנסענו עכשיו בלי ילדים ואין לי יונק ולא הריון. אז צלצלו מהגן בתשע בבוקר איך שכבר הגענו למלון שהתינוק קודח מחום, לא היה מי שיקח אותו כי ההורים שלי לא היו בבית וזה גם היה סיוט, חצי בוקר הלך על זה בסוף מצאנו חבר של בעלי.והיתי עם מצב רוח רע שהוא קודח כמעט 40 חום .

חחחח זה נשמע מצחיק עכשיו במבט לאחור , כי כל שנה אנחנו מתעקשים לצאת לבד, וכל פעם יש סיפורים..

אבל אני לא מצטערת, זה לא הנאה מושלמת אבל לפחות חלקית.

אגרי כוחות לפני הלידה

לא יודעת בדיוק מה. אלה חרדות שגורמות את התופעות הללו? אולי CBT יכול להתאים.

חיבוק!

לא בא לי להתחיל טיפול, אני ארגיש שבאמת יש לי משהו.

שואלת אם יש בנות שסובלות גם כן מחרדה באותו יום? ואיך אתן עוזרות לעצמיכן?

יקרה, נשמע לא קל בכלל... אבל לא הצלחתי להבין ממה נובעת החרדה.

 

האם זו חרדה הלכתית? שמא תהיה חציצה? שמא לא תטבלי כהלכה?

או אולי חרדה מהשהות מתחת למים?

אולי המפגש עם הבלנית? המבוכה?

או שחרדה מהמפגש המחודש עם הבעל?

 

האם את יודעת את סיבת החרדה??

 

בכל מקרה, נשיקות! והרבה הצלחה!

אני לא כ"כ יודעת ממה. אני הכי מפחדת מהדרך, מעיניים זרות, לא יודעת מה מפחיד בדרך, מוזר.

את מפחדת שיראו אותך בדרך?

מפחדת להיות לבד בחוץ?

את הולכת ברגל? באוטו? לבד? עם בעלך?

 

נראה לי שכדי לנסות לעזור לעצמך, כדאי לברר מה הגורם המרתיע, ומה בעצם מרתיע בו...

 

כשאני יוצרת למקווה (תמיד לבד, לפעמים ברגל לפעמים ברכב) אני מרגישה רעד קל, של התרגשות וחשש.

גם מהרצון להצניע את העניין. גם מהתקווה והתפילה שעשיתי הכל כשורה. גם מהתרגשות לקראת המצווה והנלווה לה.\זה ערב גדול, והגיוני שהוא יגרום להתרגשות!

לי עוזר לדבר אל רבש"ע במהלך הדרך. לספר לו על ההתרגשות, על החששות. להתעלם מכל דבר אחר שקיים באותו הזמן (אנשים שעוברים ברחוב, פלאפון שמצלצל)...

 

בהצלחה!

אז זה מסיח את דעתי ואני הרבה יותר רגועה.

אבל לא תמיד הוא יכול, יש לנו שתי קטנים בבית

אם היה לנו רכב, זה בהחלט היה מקל.

ולחכות לך בחוץ?
ככה אנחנו עושים
אני מתארגנת..מתקלחת והכל בבית

שמפחיד אותך להסתובב בחוץ בחושך, אז אולי אפשר שבעלך או משהי אחרת יבואו איתך.

 מה שאני עושה זה מחזיקה ביד את הפלאפון...

סבלתי מתופעות דומות כשהגעתי לשמחות (בעיקר עם אנשים רבים)

המליצו לי על טיפול cbt.

 

תנסי לברר, זה עוזר מאוד.

את שוכחת לאכול ולשתות ולנוח קצת.

חשוב!

החברה ממש טובה והדגם סולה מעולה ושמעתי עוד המלצות עליו מאנשים שרואים אותי עם העגלה.

אף אחת כאן לא יכולה לצאת בהצרה חד משמעית.

מנסיון שלי- קרה כמה פעמים, הילד אכל בשקיקה ולא נצפה נזק או אי נוחות לילד.

מה זה אומר על אחרים? לא יודעת.

אם יש בזה עניין בריאותי מבחינת סכנה לתינוק (אפילו סכנת כאב בטן, לא סכנת חיים ח'ו), או אם זה פשוט רק מאבד קצת מהערך התזונתי ברגע שחומם.
לא הבנתי כ'כ מה הבעיה בזה, לכן אני שואלת פה ולא זרקתי את החלב...

לשיקולך....

 

אם מדובר על תינוק קטן מאוד, לא הייתי מסתכנת...

אם הוא כבר קצת גדול, אולי...

 

בכל מקרה, לא להקפיא שוב! אם את משתמשת, אז בהקדם האפשרי...

ולא הכל בבת אחת. שלא יכאב הלב.

אני לא ההיתי מחממת שוב. זורקת עם כל הכאב.

אם הבקבוק לא נכנס לפה של התינוק, אפשר לשמור מחוץ למקרר עד הארוחה הבאה ולא יותר, כלומר עד כ-4 שעות מאז שחומם החלב.

לקרר ועוד יותר להקפיא, ודאי שלא.

 

אם כבר שמת במקרר, תשמשי בזמן הקרוב ביותר.

בלי לקחת אחריות- הייתי משאירה מקסימום עד הצהריים ומריחה טוב טוב לפני שנותנת.

וגם אם בריח החלב טוב, לקחת בחשבון שמן הסתם הרבה מהערכים התזונתיים פחות אפקטיביים.

אז יש מצב שזה יתקלקל? אפילו שהוא יחסית טרי והיה במקרר?

ואם מדברים "רק" על ערך תזונתי - 

תכלס מה עדיף, לתת מנה כזו של חלב מהלילה שחומם פעם אחת, או מטרנה? (יש לי פשוט רק מנה אחת ואני צריכה להשתמש בה בקרוב)

 

ד"א - אני לוקחת את הדברים פה בעירבון מוגבל, אז אל תפחדו כביכול לקחת אחריות על הדברים שלכן.

אני רק רוצה לקבל קצת פרסקטיבה ובסוף להחליט...

 

 

וזאת היתה פעם יחידה שהוא אכל מטרנה עד גיל שנה.

פעם אחת ששכחתי חלב בחוץ. נתתי מטרנה..אפילו לקחתי משכנה כי לא היה לי בכלל מטרנה....

בן כמה התינוק? אם הוא מעל גיל חצי שנה אז תתני מנת ירקות או פרות במקום התוספת אם את לא רוצה מטרנה.

יתכן שכן ויתכן שלא, אם מקולקל, א"א לטעות בריח ועדיף גם לטעום.

לגבי ערך תזונתי, לא יודעת להגיד.

 

בעיקרון חלב שחומם החיידקים בו מתרבים מהר יותר מה שמזרז קילקול וגם מפחית ערכים.

ובאופן אישי אם החלב הוא טרי מהלילה, הייתי מריחה, טועמת ולפי זה מחליטה, כמובן שרק בשעות הקרובות ולא הייתי משאירה לערב/ יום למחרת.

בגלל שזה חד פעמי.

 

יש לעגלה מזרן?

הוא מתאים לתינוקות?

 

אם את רוצה את יכולה להוסיף בכל מקרה... לא יודעת אם צריך...

אז ברור שהיא לתינוק שנולד

זו עגלה חדשה?

או יד שניה?

 

חשבתי שזו עגלה שכבר השתמשו בה ואולי חסר המזרון...

אם לא חסר בה כלום, למה את צריכה להוסיף?  (כמובן שאפשר אם רוצים, אבל לדעתי זה ממש לא נחוץ...)

אצלי למשל העגלה הגיעה עם מזרן רך מאוד שנראה לי לא מתאים לתינוק אז קניתי במשהו כמו 60-70 ש"ח מזרון שהוא כמו האלה של העריסות וכאלה רק בגודל מתאים לעגלה...

ועוד אחת במקום אחר (לא מעייני הישועה)

ממליצה מאוד מאוד על בלינסון הם מקצוענים מאוד וזה מה שחשוב!!!

נכון שהם ממהרים להתערב (ניתוח ואקום וכו')

אבל את אחותי (יותר נכון את עובר שלה) הצילו בזכות התערבות מהירה!

ממליצה אל בלינסון בחום. 

חוויה מדהימה! מקצוענים ממש!

אבל שמעתי מחבר שאחות ביולדות.

שהייתה תכנית על יולדות בבלינסון בייבי בום (נראה לי...)

ומאז באות נשים בכל הארץ ונהייה שם עומס ממש...

כדאי לברר על זה...

לא ילדתי במעייני, אז לא יודעת להגיד.

ילדתי בבילנסון 2 מתוך 4 לידות, שתיהן היו (ממש במקרה) בסוף הריון שאובחן עיכוב בגדילת העובר.

הם ממש לא מיהרו לשום התערבות.

הגעתי בדיעה שאני הוכלת ללידה עם זירוז, כי זה מה שכל הרופאים בקופ"ח אמרו לי.

ממש לא מיהרו להכניס אותי לשום חדר לידה או ניתוח רק על סמך התיק הרפואי שלי. קודם הם עשו בירור מעמיק שלהם.

חצי יום בבי"ח עברתי בדיקות של- מוניטור, ביקור רופא, אולטרה סאונד, בדיקה נוספת ובסוף הכניסו אותי לרופא בכיר שקבע על סמך כל הנתונים והשקלולים על זירוז.

 

התחושה שלי הייתה שהם מתחילים בהתערבויות הקלות יותר- כשצריך ולא ישר ממהרים לניתוח ומצד שינ כן עוקבים יותר אם ידוע על בעיה ואם מתרחש שינוי במצב שעלול להראות על הרעה, הם כן משנים החלטה כי סה"כ המטרה שלהם היא שהאמא התינוק יהיו בריאים ושלמים.

אבל כואב כן בהחלט לא אשקר לך

אבל כל הדבר הזה נמשך דקה וחצי על השעון

ראיתי את השעון מול העיניים בזמן הפעולה

אולי זה היה נראה נצח תוך כדי 

אבל במציאות זה עבר ברגע

אני עשיתי במעיניי הישועה

והרופאים היו מקסימים

אפילו איפשרו שתי שניות של הפוגה 

כדי להסדיר את הנשימה

 

יש אותם גם בירושלים בקניון מלחה או בעיר

 

ברמי לי בדקתי - אין שם בכלל משהו בסגנון שאני מחפשת.

אני קניתי שני סרפנים להריון שם, אבל לא בירשלים.

איפה החנות נמצאת?

חשבתי באמת על גאולה, אבל רציתי להיות בטוחה שאמצא שם משהו לפני שאני נסחבת לשם...

אז תודה!

תלוי מה המקצוע כמובן... וגם תלוי איזה ציון את רוצה לקבל...

 

אני רציתי פשוט לעבור, והעיקר לסיים לפני הלידה... עמדתי בזה עם ציון נחמד, ולא הייתה מאושרת ממני!!

אני בקושי מצליחה לעמוד בהתחייבויות הרגילות של התואר... ההריון הזה מחק לי את התפקוד השכלי והוריד אותו לדרגת מינימום.

ותתני למישהו מקצועי לערוך ולהקליד בצורה מקצועית?

בעזהי"ת

 

בעוד חודש וקצת?..

הראשונה. אבל לא הצלחתי להביא את עצמי לזה.

במפתיע, דווקא כמה חודשים אחרי הלידה מצאתי לזה זמן ופנאי נפשי.

ילדתי (תאומים) שבוע לפני סיום הלימודים, ואת כל החובות עשיתי אחר-כך, והספקתי לסיימן עד טקס חלוקת התעודות. (לא תואר, אמנם. ובתואר הראשון היה לי סיפור דומה, ואיתו נגררתי שנים רבות אחר-כך עד שסיימתי...)

לפותחת - אולי באמת כדאי לחכות לאחרי הלידה, שהשכל יתאפס ויחזור קצת לעצמו... (לא סותר שאפשר להתחיל עכשיו).

כלומר- לראותתאת התינוק יוצא מכיוון שהם אסורים ואסור לו לראות את מקום הערווה של אשתו.
אפשר להיות בחדר ולעמוד מאחורי האשה, לצד המיטה או מאחורי וילון וכמובן לא לגעת גם...
לא יודעת לגבי מעייני אבל בלניאדו בעלי היה איתי ועמד מאחוריי.

לא יודעת לגבי מעייני הישועה, אך בשערי צדק בעת הלידה עצמה הבעל נמצא מאחורי וילון, בתוך חדר הלידה.

בעלי היה לידי גם בלידה עצמה. ליד הראש שלי.

והיה עלי סדין

בחדרי הלידה ובמסדרון ליד

 

מי שלא מתאים לה שלא תלך לשם

מבחינת ההלכה- כל אחד לפי רבו, יש רבנים רבים שמתירים זאת (או הפוך, מיעוט שאוסרים?)

 

בית חולים- כיום לא נראה לי שיש בית חולים שמחייב לצאת, במיוחד אם הבעל הוא המלווה היחיד אז מבחינת חוקית (חוק זכויות החולה) אסור להוציא אותו.

בעלי היה כל הלידה. נפשית לא הייתי עוברת את הלידה בלעדיו. הוא עזר לי בכדור פיזיו ובלידה עצמה.
ידענו שיש איסור לגעת כאשר יורד דם, אך החלטנו בהחלטה משותפת שהוא כן יחזיק לי את היד במהלך הלידה הפעילה. החלטנו לא לשאול רב מבחירה. (כשהקטן יצא הוא פשוט בכה וחיבק אותי ואז לא נגענו)

אולי, בשביל הלידות הבאות בע"ה, כן תשאלו רב איך לנהוג?

בשביל הטהרה הנכונה שלכם...

הם אנשים בוגרים, זאת בחירה שלהם, וזאת זכותם.

אני לא רואה סיבה להתערב להם בזה, ולהשיא להם עצות כשהם לא ביקשו.

הם יודעים את ההלכה והחליטו להתעלם.
מה היתה עוזרת שאלה??

וכמו שאמרו כאן -
הם אנשים מבוגרים ויש להם בחירה חופשית.

א. שבנות אחרות לא יחשבו שמה שהם עשו זה בסדר

ב. שללידות הבאות בעז"ה הם יידעו שלא פעלו כשורה ואולי יחליטו לתקן עצמם

 

אין צורך להתערב. היא בסה"כ שיתפה.

כמו שאף אחד לא אומר לכן אם הדברים שאתן עושות טובים או לא..

זה פורום של ערוץ 7 יש עניין לא להחליש את שומרות המצוות בנק' כ"כ רגישה שהיא קשה לכולן.

ואם מתעלמים מתגובה כזו זה מחליש.

יפה שהיא שיתפה, למרות שלפעמים התגובות פה שיפוטיות.

אני מעריכה את זה.

שבעלי היה איתי בלידה ונגע בי זה ממש לא היה נגיעה של חיבה.
לא חשבנו על זה בכלל במהלך הלידה. והלידה הייתה סיעתא דשמייא בזכות ה' כמובן. והנוכחות של בעלי שהשרה רוגע

וזה כ"כ יקל עליי במהלך הלידה!!! אוף..

הלוואי והיה רב שמתיר כזה דבר!!!

לידת חירום.

את לא רוצה!

בלידה אחרונה היה רק בעלי והמילדת. (אמא שלי היתה בחוץ, אבל לא רציתי שהיא תכנס, אז מבחינתי זה לא נחשב)

באזשהוא שלב כבר לא הייתי מסוגלת להחזיק רגל אחת(אחת החזיקה המילדת),

אמרתי לבעלי תחזיק אתה, אני באופן עקרוני יודעת שאסור לגעת ,אבל.... לפעמים אין בררה, הייתי על סף עילפון.

בעלי אמר שאם יולדת אין לה בררה, אז יש שמתרים, במיוחד אם היא מבקשת.

אני לא לוקחת אחריות כמובן על ההלכה אם מותר או אסור

 

במקום שיש בו 'צורך' אמיתי והוא לא נגיעה של חיבה אף יולדת לא הייתה רוצה להגיע לזה מראש..

אם האנונימית אומרת שהיא כ"כ רוצה עוד לפני שהיא בתהליך לידה כנראה שזאת כן נגיעה של חיבה...

 

אנונימית יקרה- אם את רוצה חיזוקים את מוזמנת לפנות במסר אישי. לא רוצה לפתח את הנושא הזה פה בפורום פתוח.

זה משהו אחר לגמרי

זה כמו שגיסתי ילדה בבית ובעלה יילד אותה

 

ברור שזה מותר כי זה נגיעה טכנית, וכמו שהרופא נוגע בך טכנית גם בעלך נוגע (הרי גם בגברים אחרים אסור לגעת)

 

אבל לתת יד בשביל תמיכה רגשית איך יהיה מותר?

ובעלי היה איתי. כמובן שהוא עמד לי ליד הראש ולא ראה את הלידה עצמה.

הם מקפידים שגברים לא יסתובבו שם בקבלה ובמסדרון בין הנשים היולדות אבל בחדר של האישה הם לא יאמרו לבעל לצאת.

הבעל עומד מאחורי הוילון וזה ממש בסדר.
אישית למרות חששותיי ממצב כזה שבעלי לא יהיה, ברגע האמת בכלל לא חשבתי על זה והיה לי מצויין כשעמד לידי מאחורי וילון.
אני חושבת שאין מה לחשוש למי שרוצים לקיים את ההלכה באמת, מנסיון- לא מפסידים!

אלא בדיוק מולי.

לא אמר לנו מילה. זה היה טבעי לגמרי, לא הרגשתי שלמישהו זה מוזר...

אבל אני לא מהבקיאות בעניין. מקפיצה לך

(כמה שזה שוק וקשה וכו') פתאום מרגישים חיים חדשים...

יש פרטיות לך ולבעלך, לא צריך ללחוש ולהזהר ועוד. ממש כיף!

משאירים דלת פתוחה ואם את ממש בלחץ יש מכשירים לשמוע

וגם אנחנו ישנים הרבה יותר טוב!!!!

אבלך לא על חשבון שלום הבית שלכם. אם זה ממש מפריע לבעלך אז אולי כדאי בכל זאת.

פעם התינוקת בכתה  כמה פעמים באמצע הלילה, אז בעלי אמר תביאי אותה לכאן.

הוא קבל תשובה "עד מתי היא תישן איתנו? עד גיל 18?"

 

גם לילדה וגם לי וגם לבעלי מגיע לחיות ולישון בלי הפרעות...

זה ממש לא לטובתו!

 

חובה להוציאו!

מה זה לא שייך? למה זה לא לטובתו? אין שום חובה כזו.

היו תקופות שבהן כולם ישנו על מחצלת אחת בחדר אחד והסתדרו עם זה. אלו לא דברים מוחלטים.

 

יש הורים שטוב להם שהילדים איתם הרבה זמן, ויש כאלה שלא. יש ילדים שטוב להם עם זה ויש כאלה שפחות.

 

 

 

 

 

 

ונכון שזה תמיד קצת קשה לי לחשוב שהתינוק יתרחק ממני ולא אשמע אותו בלילה, אבל תמיד אני שומעת גם את היבבה הכי חלשה, וזה עולם אחר לישון בלי תינוק בחדר!

אפשר להדליק אור, לדבר, לפתוח ארון, לא צריך ללכת על קצות האצבעות...

דירת חדר מרווחת יחסית לדירות חדר (נשמע משהוא )

אבל פותחים אורנות מדלקים אורות ומדברים התינוקת התרגלה ,

כשהיא ישנה כמובן שמתיחסים לזה ונזהרים יותר אבל בסך הכול אנחנו הרגלנו אותה להתנהלות (גם אנחנו לא מפונקים בעניני שינת אור או רעשים סברים)

סביב והיא ישנה שנת ישרים ככה מגיל אפס....., אז זה תלוי בכם נראה לי אם בגלל זה צריך ללכת על קצות הבהונות,

 

וחוצמזה בענין הדיון, כרגע לנו זה לא רלוונטי להעביר חדר גיל ו..מקום...

אבל נראה לי שגיל שנה זה זמן הגיוני....

יש לפעמים שהאזהרה על מניקות נרשמת למרות שאין שום סיכון בגלל שהחברה היצרנית רצתה לחסוך בעלויות של קבלת תקן שזה גם למניקות מה שדורש עיכובים ועמלות.
כמובן שאל תסמכי על זה אלא תשאלי אותה ואם את עדיין מפחדת תשאלי רופאה נוספת.
בהצלחה ורפואה שלימה ומהירה!!