פורום הריון ולידה (עמוד 4894)

האחות המליצה על אומגה 3 לנשים הרות אבל אני לא מצאתי כזאת בלי ריח וטעם של דגים

הם שולים, טעימים (אני מוסיפה לחלות, לסלט, וסתם ככה עם כפית דבש או סילאן).

רק צריך לטחון אותם לפני השימוש, או לקנות טחון, לאחסן בהקפאה ולהשתמש תוך שבועיים.

 

אגב, זה טוב גם לאחרי לידה, כי זה משחרר עצירות.

 

יש עוד מאכלים עשירים באומגה 3, אבל לא זוכרת עכשיו..

מתפללת על אנונימית בת הפורום

וישועת ה' כהרף עין.

קבר רחל מקום טוב להתפלל בו על בנים.

שתראי 2 פסים בקרוב!!

ושהכל יהיה תקין בעז"ה

לזרע קודש בר קיימא, אמן!

תודה שאת נותנת לנו הזדמנות לברך אותך, ה' ישמע את קולך.

 

דבר ראשון בע"ה שתזכי עוד השנה לשמוח בברית של בנך בשמחה ובריאות!!

דבר שני לא יודעת מה הסיבה אבל אם לא בדקתם עדיין יכול להיות לפעמים בעיות פוריות שניתן לפתור בקלות היום תפנו למכון פוע"ה או אם תרצי בפרטי אני מכירה אדם יקר מאין כמוהו שמתעסק בתחום- ביולוג מומחה אחד היחידים בארץ אדם מיוחד ומקסים שנותן את כולו למען המטרות הללו. המון שמחה ובהצלחה!!

בבקשה תתפללו על כל נשות ישראל שיזכו להביא ילדים לעולם בלי קשיים ומניעות!

שה' ירחם עלינו!! שיזכה אותנו ללדת ילדים בריאים וטובים בעז''ה!

ופותחת השרשור- מה שבעלי תמיד אומר לי - ה' רוצה את התפילות שלנו!! והקושי להכנס להיריון (אנחנו נשואים שנה+) מקשר אותי לשרה אמנו, רבקה אמנו, רחל אמנו, חנה.. ואני פונה אליהם ומתחננת שילכו לפני כסא הכבוד וייבקשו מהקב''ה שיעזור לי, הן מבינות באיזה קושי אני.. כמה כמיהה והשתוקקות יש בי לילד..

עולה לי דמעות, שה' ימלא חסרונכם במהרה.

אני אתחיל בזה שאני ממש לא מומחית!

לבת של גם היה בקע טבורי, עכשיו היא בת 3 חודשים וזה לגמרי עבר לה.
הבנתי מקריאה באינטרנט שזה יכול לעבור לבד עד גיל שנתיים.
לפי מה שהבנתי כדאי גם להתייעץ עם רופא, אנחנו לא הספקנו כי זה עבר לפני.

לגדולה היה ועבר עד גיל שנה, אצל השני נשאר עד עכשיו והרופאה אמרה שאם לא מציק או גדול באופן בולט- אין צורך לטפל.

מה שכן כדאי לשים לב זה שבתקופת הגזים ילדים עם בקע טבורי נוטים לסבול יותר כי הגזים "נתקעים" בבקע. אצלנו הפיתרון היה פשוט ללחוץ על הטבור כדי לשחרר את הגזים להמשך המסע החוצה....

לבתשלי הגדולה זה לא עבר- אז בגיל שנתיים עברה ניתוח.
לעוד כמה ילדים שלי היה ועבר לבד.

אבל כדאי בכל זאת לדווח, זה לא כתוב לך בתיק הריון?

של 4 מ"מ?

מ27 ל32

וגם הצאוור הוא גמיש ומשתנה בהתאם לתנוחה לצירים וכו'...

לא נותנים סתם ברזל.....ומחליטים לבד איזה מינון

חודשים. אז אפשר ללכת לפי ההמלצות של משרד הבריאות וטיפת חלב.

בטח הם יודעים , הם יגידו לך במה זה שונה.(מבחינת הרכיבים)

ואת יכולה לשאול רופא ...

לדעתי האישית זה לא הכי טוב אבל גם לא סוף העולם.

סה"כ מדובר בכמה ימים.

 

וגם לא מדובר בבתינוקת קטנטנה בת כמה ימים. היא כן אוכלת כבר עוד דברים (לפחות קצת) ככה שהקיבה שלה כבר יותר "עמידה".

יש לי תמיד כמה קופסאות בבית סגורות...

ומחברת מטרנה אמרו שזה לא נורא, אולי גרם לה יותר לגזים.

מעכשיו תתני שלב 1
רק בפרופורציות-
אמא שלי לא הצליחה להניק את אחי הגדול מגיל חודש.
אז עוד לא היה מטרנה, לא שלב 1 ולא 3.
מה היו עושים?
היו מרתיחים חלב פרה רגיל ומוהלים במים.
מהיכרות אישית-מבטיחה לך שהוא יצא בסדר גמור...
אל תדאגי יקרה
בהצלחה וגידול קל ומהנה!

http://fitbirthandbeyondhebrachelleoseran.wordpress.com/
רחל אוסרן מירושלים

היא מדריכה לתירגול שרירי הבטן

 

היא ממש נחמדה ומקצועית,

נתנה לי הרבה הדרכה כדי לתרגל לבד את מה שהייתי צריכה

לידה ראשונה?

כמה זמן את אחרי?

 

לדעתי תשחררי אותו מההורים שלך. הוא עובד? מן הסתם הוא צריך להמשיך בשגרה שלו..

תחשבי מה את מעדיפה להיות עם בעלך בבית שלכם או להיות רוב הזמן לבד עם ההורים.

בלידה הראשונה שלי הגענו למסקנה שהמינון הנכון בשבילנו הוא פעם ביומיים שהוא בא לישון וגם זה הגיע מאוחר ויצא מוקדם.

יש מצב שאם את חוזרת הביתה תיקחו איתכם מנות אוכל להתחלה?

בכל מקרה גם אם אתם חוזרים שזה יהיה בטעם טוב ולא מתוך המריבה.

 

בהצלחה ומזל טוב!!

 

מצד אחד את ממש זקוקה לעזרה, מצד שני לגברים באמת מאוד מאוד קשה להיות אצל החמות. (אצל רובם)
לא משנה כמה ההורים שלך הכי מקסימים בעולם, הוא מרגיש לא במקום שלו.
גברים צריכים להרגיש שהם מובילים את הבית, ומאוד קשה להם לראות את החמות לוקחת להם את המקום.
במיוחד אם זאת לידה ראשונה וגם ככה הם יכולים להיות חסרי ביטחון בגלל שהכל חדש להם.

תנסי לראות מה הכי מתאים לשניכם.
אם כבר קשה לו מידי כדאי באמת לחשוב על לעזוב את הבית של ההורים.
תסמכי על עצמך שאת מסוגלת!
תנסי לראות אם יש אנשים שיכולים לעזור לך בבית שלכם. (עזרה בנקיון, בישולים, ביביסיטר שתהיה איתך וכו'..)
שווה להשקיע כספית אפילו בלקנות אוכל מוכן בשביל הזוגיות שלכם.

המעבר הביתה אחרי לידה הוא באמת מאוד קשה ומפחיד, לפעמים צריך פשוט לקפוץ למים ופתאום מגלים את הכוחות שלנו!

תזכרי שמה שטוב לבעלך זה בסופו של דבר מה שטוב לך.

מניסיון..

למרות שידוע שהרבה נוסעות להורים אחרי הלידה, זה יכול לפגוע מאוד בזוגיות

ממליצה לך בחום שאם קשה לבעלך תעשי מאמץ לחזור לביתכם וה' ייתן לך כוחות.

להיות בבית יחד יכול מאוד לקרב גורם לבעל לקחת אחריות לדאוג ולעזור יותר.

זוגיות קודמת לכול והחלמה מלידה זה בעיקר בראש.

תשני הרבה ואם יעזרו לך בארוחות מה טוב ואם לא אפשר לקנות.

 החלמה מהירה ובהצלחה.

ובנוסף, דווקא בגלל שזו לידה ראשונה, לדעתי כדאי כן לחזור הביתה ולהיות עם הבעל. כמובן שאין לי מושג מה מצבך הנפשי/ פיזי, אבל יש בחזרה לבית המון יתרונות. אחד החזקים שבהם הוא המשפחתיות החדשה שאת ובעלך צריכים להתרגל אליה.

בנוסף, אין לכם עדיין ילדים גדולים, ככה שרוב העזרה (שאני לפחות הייתי צריכה) זה בארוחות ובסידור הבית...

כדאי פשוט לשקול את היתרונות והחסרונות שבכל צד, בהצלחה והרבה מזל טוב

ללמוד מה זה להיות אמא לא פחות קשה (ולדעתי אף יותר קשה) מלתפקד גם עם הגדולים.

(אצלי לפחות זה היה ככה)

לכן הפותחת גם אם קשה לך תדעי שזה טבעי ואת נורמלית!

תהיי תמיד עם בעלך תמיד!! בכל מצב תגבי אותו. תראי לו שהוא הכי חשוב תתני לו את כל התמיכה שאפשר! אני מדברת איתך בתור אחת שהמשפחה של בעלי פשוט התעללה בי נפשית. תמיד הבלגתי בשביל השלום בית יום אחד זה הגיע לקטע פיזי אחותו פשוט זרקה עלי כיסא ולמה? כי מבחינת גנבתי לה את אח שלה! הם היו צמד חמד וכהוא הכיר אותי התרחק ממנה ומאז היא לא הפסיקה למרר את חיי.. אני בטוחה שהמצב שלך לא עד כדי כך גרוע. אבל מה שמחזיק אותי בכל הסיפור הזה זה התמיכה של בעלי. שאם פעם אחת היה נותן לי ספק בזה שהוא מגן עלי ורק עלי הייתי קמה ועוזבת. כי לא שווה לי לסבול אם הוא לא איתי בלב שלם כי רק בגלל האהבה שלי אליו אני נשארת. היום בעצת רב ניתקנו איתם קשר סופית ומאז הזוגיות שלנו פורחת. הלוואי שלא תגיעי למצב הזה

בעל לפני הכל!

המצב הוא עדין מכיוון שבעלי חזר לצבא ואני נשארת אצל הוריי.. מה גם שבד"כ הקשר בין משפחתי לבעלי הוא נפלא ב"ה. את הגיבוי שלי הוא ודאי קיבל. אבל הסיטואציה היתה אחת הקשות בחיי אני בהחלט מבינה מה זה בעיות עם ההורים כי לצערי משפחתו ואני לא מסתדרים ואני בהחלט מבינה את חשיבות הגיבוי.. בקיצור.. בואו ונאמר שזה היה אחד הימים הפחות טובים

וסופש כשהוא חוזר תחזרי גם הביתה

כשהוא יוצא תהיי איתו בבית!

שהייה ארוכה אצל הורי האישה היא מתכון לפיצוץ אצל משפחות נורמטיביות שביום יום הקשר מצוין בד"כ. לא דיברנו על קשר בעייתי מלכתחילה.

עם כל ההורמונים וההתרגשות מהשינוי הכל עוד יותר נפיץ.

לגבי הגיבוי דווקא אני חושבת שצריך לשמור על נייטרליות. לצאת נגד ההורים כשהם אלה שמטפלים בך יכול להיות כפיות טובה. צריך לנהוג בחכמה.

להיות כמה שפחות כולם יחד, הזוג וההורים וכל המשפחה

ז"א לא לשבת כולם במטבח או בסלון, כי בהתחלה זה מאוד נחמד אח"כ מתחילים הפיצוצים.

את כל היום תסתובבי בסלון/ במטבח , בערב לפני שבעלך מגיע תלכי לחדר, הוא יבוא ויאכל לבד במטבח , אח"כ יכנס לחדר וינעל אותו,

מהערב עד הבוקר שיבינו המשפחה שהכניסה לחדר שלכם היא לא חופשית ואפשר להתישב על המיטות, פשוט לנעול.

 

הרעיון שלי זה לפעמים הבעל מגיע יושב במטבח,אישתו גם רוצה לבוא לאכול איתו, לא תמיד ההורים מבינים לתת להם להיות לבד, הם גם מגיעים , בנוסף עוד בני משפחה מצטרפים וכו'.. ואז כבר גולשים לפעמים לכל מיני שיחות על גידול הילד וכו. וזה מקום שלא כל הבעלים אוהבים שהחמות מתערבת.

גם לי זה קרה לפעמים ומניסיון זה אף פעם לא היה הריון

את יכולה לבדוק בבדיקת דם בחינם

פעם גם מישהי כתבה פה שאפשר להשיג בדיקות בזול דרך מכון פועה

תתייעצי עם הרופא

כבר יותר מחודש אני לוקחת כדורים, ולא היו לי שום תופעות לואי. הגיוני שעכשיו פתאום יתחילו?
וזה ממש כמו שהיה בתחילת ההריון רק גם בטן נפוחה ...

שזה מזיק לעובר, אבל לא כדאי להכנס ללחץ. העיקר מהיום להיות בשמחה.

מקווה שלא קרה נזק

ההורמונים האלה זה דבר.....

הייתי כל כך עצבנית שבעלי אמר לי בצחוק שאני לא מבינה משהו כי אני בלונדינית.. התעצבנתי ברמות קשות צעקתי בכיתי לקחתי את כל הבגדים שלי והרמתי הכלללל וברחתי להורים שלי.. חחח גמאני צוחקת על זה היום אבל אל דאגה חזרתי הבייתה באותו יום. ועם על העצבים יצא לי נסיך מתוק ועדין.. אז אל דאגה..

טוב בעז״ה נשתדל להרגיע..
תודה

לפחות לא במובן הפשוט לדעתי.

תלמדי לפעם הבאה ןזהו. אין מה לדוש בזה.

 

ושימי לב שבהריון יש הורמונים שגורמים לשינויים במצבי רוח ולתגובות יותר קיצוניות שלנו לדברים שקורים.

הריון- הורמונים- קורה!

תנסי לשלוט בזה בשבילך ובשביל הסובבים אותך, אבל מה שלא מצליח תלמדי לקבל את עצמך.

ברור שא"א להשוות את יכולת האיפוק בהריון ולא בהריון.

ייסורי מצפון לא יקדמו אותך. תשחררי.

הריון קל ומשעמם, תקין ובריא!

כמו שאת רגועה ועצבנית.. וככה האוצר שלך יקבל אותך תמיד באהבה בכל מצב צבירה.. הכי חשוב לא להיות קשות עם עצמנו- אנו מומחיות לרגשות אשם.. תלמדי על עצמך זכות ותסתכלי על עצמך בעין טובה וזה מובטח שיעבור לעובר

שיהיה בטוב ובקלות.

ובלי קשר שיהיה בשעה טובה ורק בבריאות

עם יועצת הנקה ועם נשים שעשו זאת,

יש פורומים של אמהות לתאומים ושלישיות.

 

שיהיה בבריאות ובטוב!

אבל וואו זה נשמע לי ממש קשה. 

בע"ה מקווה בישבילך שתצליחי.

תנסי לחשוב מראש איזה עזרה תוכלי לקבל עם הטיפול בתינוקות כדי שיהיו לך כוחות להנקה

ואולי גם תתייעצי מראש עם יועצת הנקה.

 

בהצלחה, והריון בריא וטוב עם ידיים מלאות בע"ה.

אפשרי,אבל צריך הרבה סבלנות ורגיעה...והתמונה שתחיה שלחה היא באמת תנוחה נוחה להנקה של תאומים,צריך עזרה עד שמתרגלים...פני ליועצת הנקה שתנחה אותך..

לפעמים ביחד ולפעמים לחוד.

צריך מסירות גדולה וגם עזרהמצד הסובבים.

לי עזר לקרוא על כך מאמרים.

למרות שאומרים שחשוב לבסס את ההנקה אצל כל אחד בנפרד ואח"כ להניק ביחד.

לידה ראשונה?

אפשרי בהחלט, כדאי לחכות בערך חודש לפני שמתחילים.

זה קצת קשה בהתחלה, אבל כשמוצאים את התנוחה הנוחה זה הולך די בקלות. אבל כדאי לשבת על ספה/מיטה, עם שתי כריות משתי הצדדים.

ולא חובה ששלושתם ירצו לאכול באותו זמן בדיוק, אבל כן כדאי להתכונן לזה.

 

וואו, שלישייה!... שילך הכול בקלות, בשמחה ובהנאה!

אכן פרויקט אבל מאד משמח!!

הריון שני שלי, הקודם נולד בודד ככה שב"ה היה לי זמן ללמוד קצת את התפקוד ההורי...

איך אפשר להגיע ליועצת הנקה? מומלץ להתקשר לליגת ללצ'ה?

אני ממש רוצה כמה שיותר הנקה אבל לא בטוח שזה יתאפשר בגלל שהם יהיו שלושה בבת אחת...

בע"ה! מה שנצליח מתנת שמיים. תודה על התמונה, הזוי...

תודה רבה שוב!!

 

אני הסתפקתי ביועצת הנקה שבבית-החולים, וגם קראתי באינטרנט.

ובהחלט לא רק הנקתי, הם קיבלו גם תמ"ל.

לגבי עצמך - אני רק מציעה לשים לב לכוחות שלך אחרי הלידה, ולא להשתגע לגמרי על ההנקה.

אני יכולה לחפש לך המלצות,

אם יש לך פייסבוק תחפשי את קבוצת "ליגת לה לצ'ה ישראל"

יותר סביר שהעובר פשוט החל להתבסס באגן, והראש יחסית נמוך. זה גורם להרגשת לחץ, ואי נוחות כמו שאת מתארת...

 

בכל מקרה, כיוון שעדיין מוקדם ללידה, תשתדלי לנוח, ולא להתאמץ...

 

בע"ה שתהיה לידה קלה בעיתה ובזמנה!

מישהי יודעת??

אבל בעיקרון הבנתי שסרזט מונע גם בלי ההקה רק קצת פחות טוב (90%)...

שכל עוד אני מניקה, לא משנה כמה וכל עוד הגלולות לא גורמות לדימומים, אפשר להמשיך איתם. ברגע שמתחיל בלגן כדאי להחליף.
ושאלה: אם הפסקתי להניק הסרזט עדיין מונע?

כשמפסיקים להניק זה עדיין מונע, אבל היעילות יורדת קצת.

אין הרבה ממה לעשות.
נסי קומפרסים של קרח/ משחת הממליס.
לפעמים זה מקל מעט

ממש סובלת מחפשת טיפול לעניין...

בטוח שזה ורידים?? איך יודעים?

זה מתנפח, וכשנחה זה יורד.

אולי גם יעזור לדעת שבסוף שביעי-תחילת שמיני זה היה ממש חזק, ועכשיו (תחילת תשיעי) כבר הרבה זמן זה ממש לא נורא.... עם הזמן זה פחת, נמצא שם, ובעיקר בימים קשים זה חוזר חזק יותר...

בהצלחה!!

זה מרגיש כמו שריר תפוס במעלה הרגל... לא הרגשתי נפיחות

אבל אני לא בטוחה שזה זה...

יש פה מישהי שרפלקסולוגיה/ דיקור עזרו לה במקרה הזה?

זו התחושה של סימפליוזיס.

כמו שרירים תפוסים אבל הרבה הרבה יותר כואב,ומגביל

ממה שקראתי בשירשור, את מניחה שאלו לא ורידים (באמת במקרה של ורידים אמורה להיות נפיחות באיזור... וזה כאב אחר משרירים תפוסים)

את מניחה שזה גם לא סימפיולוזיס, כלומר הכאב שאת מרגישה הוא לא בעצמות...

 

יתכן ואת צודקת ואלו שירירם תפוסים,

במקרה כזה, את יכולה לנסות לעסות את האיזור עם שמן כלשהו, בעדינות, ולראות האם זה מקל.

בנוסף יש משחה שמיועדת לשרירים תפוסים, אני לא יודעת אם צריך מרשם, ואני לא יודעת אם מותר בהריון, את יכולה לנסות לברר עליה...

האם השרירים נתפסו כתוצאה מפעולה מסויימת? תנוחה מסויימת?

האם יש משהו שמקל על התופעה (תנוחה מסויימת, זמן ביום...)?

 

בהצלחה יקרה, תרגישי טוב...

במקום אחר.. הכאבים האלו בין הרגליים יכולים לנבוע מההורמונים או מהמשקל של הבטן על האיזור (גם לי יש את זה בהריון הנוכחי וסימפיולוזיס היה לי בהריון אחר..)

 

מה שעוזר זה לעשות מתיחות פרפר כאלו, כשיושבים עם גב זקוף, כף רגל נוגעת בכף רגל (זה יוצר מעויין כזה מהרגליים) ואז או להתכופף קדימה (אם הבטן מאפשרת לך) או לקרב את כפות הרגליים אל עבר הגוף- לעשות לאט ובהדרגתיות..

 

וגם לישון עם שתי כריות בין הרגליים... מאד מקל על הכאבים בבוקר...

 

שיהיה בהצלחה ושתרגישי טוב!! הלוואי שתמצאי פה עזרה..

 

 

ולשטוף טוב עם מים ולנגב טוב

ולהשאיר בלי חיתול.

במצבים קשים (ממש אדום שנראה דומה לכויה) יש משחות חזקות שמעלימות הכל אחרי מריחה אחת או שתיים.

לא זוכרת שמות (יש כמה סוגים)

אבל לי רופא הילדים נתן מרשם למשחה והקפדתי שתמיד יהיה בבית לשעת הצורך.

אפשר גם ללכת לבית מרקחת ולשאול

מן הסתם יש גם בלי מרשם רופא...

טיפה טיפה משחות עם קורטיזון - ממש לא בריא. רק כשאין ברירה.

 

אה, וכף קורנפלור או קמח תפוחי אדמה.

 

בהצלחה!

או שמן זית או שמן קנולה תתפלאו אבל זה עושה פלאים שמן קנולה!!

רצוי מאוד לא להשתמש במגבונים, כמה זמן שתוכלו יותר טוב.

פשוט לשטוף כל החלפה, כמה שזה לא נעים, המגבונים פשוט מגרים את האזור...

אם מזג האויר לח, כמו עכשיו בשפלה, צריך משחה שיותר מייבשת- ביבי- פסטה. אם זה לא עובר אפשר לנסות את בייבי אגיסטן. 

אם נראה לך שצריך כמובן לשאול את רופא הילדים.

אם התינוק קטנציק (פחות מחודש) אני לא יודעת אם מותר את הבייבי אגיסטן.

כמובן שאר העצות שנכתבו יכולות גם לעזור...

לשים בלי תיתול בשמש, איזה שתי דקות ביום(לא ישיר, דרך החלון) עוזר ממש!
ולבתשלי הביבי פסטה עשה אדום, עברתי לשמן זית והוא נספג מהר אז לא כ"כ יעיל, ואז מצאתי משחה כמו בייבי פסטה על בסיס שמן זית- olive yol
מומלץ ממש... הציל אותי בזה.

אני פשוט אילתרתי חיתול..
קיפלתי לו חולצה ישנה של בעלי..טי שרט מכותנה רכה
וקשרתי עם חיתול בד
ושטיפה בכיור במים קרירים נעימים
וכשהוא ישן אפשר בכלל בלי כלום רק להניח על מגבת
ולמרוח אורה קרם
אה..ולהחליף טיטולים בתדירות קרובה
ושמתי אותו ככה רק חצי יום..לא כל הזמן
אבל תפסתי את זה בזמן

ולמרוח שמן זית

אם זה כמו כוויה- שממש יורד דם (בד"כ בתקופות שיניים)
אני הולכת ישר על ביאפין או טרולמין- משחה לכוויות וזה קסם

כמה שיותר שמש, כשיש לתינוקות שלי אדום ישר אני לקוחת לשמש לכמה דקות. בנוסף אני נותנת להסתובב בלי חיתול ואם אני צופה יציאה בקרוב אני שמה רק חיתול בד.

 

לנולין עושה פלאיים. אגיסטן בייבי. קרם קלנדולה..

 

ובעיקר מלא מלא שטיפות ואוויר

אחרי הלידה האחרונה נהייתי מלאת חרדות וזה היה בלי שום בעיות אחרות,

אחרי כמה חודשים לא זוכרת בדיוק כמה זה עבר...

מבינה אותך זה באמת מטריד!

בהצלחה תרגישי טוב!

תאכלי ותשני טוב, צרי לטייל בשמש החמימה. תשמעי מוזיקה שאת אוהבת.
שתפי את בעלך בתחושות שלך. בשורות טובות. אם מחמיר גשי להיבדק

יש המלצה לאומגה 3 לנשים בהריון שלא מריחה כמו דגים?
האחות המליצה לי לקחת אבל לא רוצה לבזב מלא כסף ואז לא להיות מסוגלת לקחת
ראיתי במבצע ואז ראיתי שמישהי כתבה איפשהו שיש לזה ריח של דגים אז וויתרתי.

אלא מצמח המרווה (נדמה לי). לא זוכרת את השם, אבל אולי תגגלי.

מסכימה עם יפעת שזה אכן מרגיע... אני לוקחת פניני אומגה 3 כבר מההיריון כי הבנתי שזה חשוב במיוחד בתקופה הזאת וזה  עם ריכוז גבוה יותר של חומצות שומן... ממה שאני יודעת זה קשור לפעילות המוחית של חרדה. 

בנוסף תדברי עם בעלך, תנסי לראות איפה המקומות שיותר מעוררים בך חרדה ותבדקי את עצמך בהם... ממש תעשי עם עצמך, או תעזרי בעוד מישהו, ותעשו עבודה קוגנטיבית של מה המקור של החרדות ועד כמה יש להם ביסוס ועוגן במציאות. 

אל תלחצי... אם לא עובר, אז תמיד טוב להתייעץ עם רופא.. 

אומרים שהעגלות שלהם טובות לילד אחד ולא יותר.

נהרסות מהר.

לא טובות לתאומים או לא טובות לאורך זמן?

ואת אומרת על סמך ניסיון אישי?

אבל לא מנסיון אישי שלי

מבחינת הילדים - זה נוח. אבל נראה לי שלא נשכבת עד הסוף.

מבחינת סחיבת העגלה - לא כל-כך נוחה. די כבדה, וקצת קשה לנווט אותה. והיא גם לא מספיק צרה - הגלגלים נתקעים לפעמים בדלת, וצריך להזיז אותה עד שנכנסת.

 

או רופא. אם את לוחצת עליהם, כמה זמן נשארים סימנים חזקים?

הרגליים שלי היו ממש נפוחות. שום נעל לא עלתה עליי.. סיווט

 

 

והם פשוט התפללו על זה

(והפחידו את אשתי מאד, כי היא מאד פחדה מתאומים)

 

והלך להם!

 

אולי תנסי גם כן?

 

לאיש של חברה שלי זה עבד,

הוא התפלל שיהיו לו תאומים ואפילו הזמנה לגבי המין וקיבל לפי ההזמנה 

כשיש תאומים אז זה כיף וחמוד, אבל לא נראה לי שכדאי לקוות לזה מראש: היריון מסובך וקשה יותר, לידה קשה יותר, הנקה מסובכת יותר, לקום יותר פעמים בלילה ולפעמים לידה מוקדמת שמביאה פגייה ועיכוב בהתפתחות אחר-כך.

כמו שאני אומרת, תאומים זו ברכה, אך ברכה גדולה מדי. בפעם הבאה אני מעדיפה אותם אחד אחד...

אני יודעת על מישהי שמאוד מאוד רצתה ולא גמרה להתפלל ולקוות.

ויצא לה באותה תקופה לשמור על תאומים במשך יומיים כולל לילה והיא כבר התחרטה על הרצון. היא ראתה שזה נראה מאוד נחמד אצל השני אבל לא כשמגיע אליך עם כל הקושי.

 

תחשבי טוב טוב אם את באמת רוצה.

גמני בהריון החלתי לעצמי הריטן תאומים או תאומות והתבאסתי שהיה לי שק אחד.
ילדתי בשעה טובה והגידול שלי בתינוק היה מאוד קשה ושמחתי שלא זכיתי בתאומים.

אחרי הפסקה ארוכה שוב רציתי תאומים או תאומות ושוב היה לי שק אחד.. אמרתי לעצמי הכל לטובה.

ילדתי וגם בשני היה לי קשה ואני מרגישה שקשה לי להכיל שניים במכה אחת.

אני יודעת שה' יודע מה טוב בשבילי. אם היה לי טוב תאומים היה יכול להביא לי פעמיים תאומים. אבל לא הביא או שזה לא הזמן או שפשוט לא מגיע לי.

ח"ו להתפלל ולהתעקש על משהו שאני רוצה ואח"כ יהיה לי קשה זה לא שווה בכלל.

כל הרעיון להשאיר את הכל ביידים של ה'.

בהצלחה!!

תמיד רציתי תאומים. זה לדעתי אושר וברכה. ועברתי הפלה לא מזמן ואם יהיו לי תאומים מבחינתי זה יהיה פיצוי מהשם על הצער שנהיה לי מההפלה. זה ירגיש כאילו השם מרגיש את הצער שלי ומפצה אותי.

לגוף של כל אישה...

 

שני ילדים צפופים בגיל (אף-על-פי שאני לא בטוחה מה עדיף...).

מבינה את הרצון לפיצוי - גם אני הרגשתי שהתאומים שלי באו כפיצוי כלשהו על שלוש שנות הרווח ביניהם לבין הקודם.

ובכל זאת, העיקר להתפלל להיריון בריא וללידה קלה ולילד בריא וירא שמים.

הייתי מתעלפת עם תאומים

זה באמת הגיוני שהיה ביוץ ביום ה-13? דימיינתי אולי?

התכוונתי לומר שתנסי להשתמש בערכות האלה  לפעמים הבאות.