ועדיין סובלת מטחורים...
תגידו מה עושים??![]()
ויש לי את כל הקרמים והנרות אבל אני רוצה לטפל מהשורש
ולסיים עם זה...! יש מצב שבעולם שזה יקרה?
ועדיין סובלת מטחורים...
תגידו מה עושים??![]()
ויש לי את כל הקרמים והנרות אבל אני רוצה לטפל מהשורש
ולסיים עם זה...! יש מצב שבעולם שזה יקרה?
איך ידעת מה כן ומה לא?
אני יודעת שלחם (לבן) כן עוזר לי לחילוף חומרים...
ועוד מישהי...??
אז ככה אני עכשיו סיימתי את הווסת הראשונה שאחרי הגרידה..
ויש רופאים שאמרו שוסת אחת מספיקה ואז אפשר לנסות שוב ויש שאמרו
חכי שתיים שלשה וווסתות
ולהתלבטות..
אני יודעת שהביוץ שלי בד"כ לא יוצא בליל הטבילה..
והחלטנו הפעם פשוט לתת לקב"ה להחליט ולתת או לתת לנו לנו הפעם אבל כ"כ כ"כ רוצה כבר...
(נשואה כמעט שנה)
אז האם לבדוק ביוץ ולנסות לכוון או שיש עניין רציני עם מספר הווסתות..?
אפשר מיד להיכנס להריון. בהצלחה!
לא שמעתי שיש עניין לחכות יותר מאחחד אם הבטא מאפס ולא נשארו שאריות.
אני נקלטתי פעמיים להריון מייד אחרי הפלה.
כל זה בקשר להריונות שח"ו מסתיימים ממש מוקדם. שבוע 6 גג 7.
מה שיותר מאוחר חס וחלילה ר=אני לא יודעת. אולי ההוראות אחרות.
אם עברת גרדה. מתוך סיכון שיכול להיות הפלה נוספת ואז יצטרכו לעשות שוב גרדה. וגרדה אחרי גרדה(ברצף) מסכן את הרחם. ככה לי המליצו לעשות הפסקה של 3 מחזורים.
נכון מאוד שאחרי הפלה קל מאוד להיכנס להריון, השאלה היא איזו הפלה הייתה טבעית בלי התערבות רפואית (אם קיבלת כדורים אז זה בסדר) או שהיה צריך גרדה.
משבוע 35 כבר רציתי שפיצי יצא
היה ממש קשה לחכות
מה שלי עזר לא להשתגע מהצפיה היה לעשות סימני דרך
כלומר לחכות לדברים שקוראים במשך השבוע
איפה אתם שבת? לחשוב על איך ששבת תהיה
ואח"כ לחשוב על לג בעומר
ככה לחכות לדברים הקטנים שבדרך, זה עושה את זה יותר קל
מה הסיכוי שתלדי עכשיו? אותם % סכוי שתלדי בעוד חודש.
לי כולם אמרו שאין אפילו טעם לחכות שזה יבוא לפני שבוע 42, במיוחד לאור העובדה שכולם אצלי במשפחה מאחרים כרוניים, שבוע 41 נחשב מוקדם אצלנו.
ותאמת? עשה לי טוב איכשהו שלא ציפיתי לכך ופתאום היה ירידת מים שבוע 39. היה תענוג!!!
שזה יבוא באיתו ובזמנו, בשעה טובה (באמת אני מאד התפללתי שהתינוק יוולד בשעה טובה. אומרים שמזלו של אדם מורכב גם מהזמן והמקום שזה נולד. התפללתי שזה יהיה הזמן הכי טוב שיש!) והעיקר בקלות ובבריאות
הסוף הוא הכי קשה.
זה עובר וזה שווה את הכל!!!
לכתוב למה זה לא נורא לחכות עוד. (לחשוב באמת באמת)
יש אומרים שזו סגולה ללידה מהירה, אצלי זה לא כ"כ עבד אבל בהחלט סייע להעביר את הזמן בנחת ולהספיק דברים.
תכתבי לך ששבועיים לאחר התאריך, זה התאריך.
תעשי דברים כיפים ותהני מהעכשיו.
ודרך אגב- הבכור שלי נולד ב39 עם זירוז
והשני- 41
שניהם נולדו כמעט באותו משקל, אבל ראו הבדל משמעותי בניהם.
הראשון נרדם כל הזמן ובקושי ינק. השני, ינק כ"כ יפה ולא נרדם באמצע כל הזמן, ראו שהוא הרבה יותר מפותח.
אצלנו גם ככה!
הראשון נולד בזמן, ינק מקסים מהרגע הראשון.
השניה, נולדה בשבוע 38, והיתה נרדמת מלא בהנקות, לא היה לה כוח לאכול. ולקח זמן מה עד שהתחילה לאכול יותר טוב.
אבל- אני מבינה אותך, הציפיה והתתרגשות עובדים שעות נוספות.
קחי בחשבון שבעז"ה בכל מקרה תוך חודש תיהיה לידה.
בשעה טובה, בקלות ובבריאות!
אני מאמינה,
אבל בעיקר מה שיש לי להגיד לך, שזה באמת מאד מאד קשה.
מאד מאד.
יש כאלו שאולי לוקחות את זה בטוב - אני ממש ממש ממש ניסיתי להתחזק באמונה וכו'... והיה ממש ממש קשה.
אני ממש מבינה אותך.
לי באמת עזר כמו שמישהי אמרה, לנסות למצוא לי דברים אחרים נחמדים לחכות להם כדי להשתחרר בטיפה מהציפיה רק ללידה. נגיד איזה ערב מעניין לצאת אליו, ל"ג בעומר וכדו'..
קיצור - חיבוק ענק...
תנסי להתחזק באמונה, לדבר עם ה', עם התינוק, אותי שחרר לבכות קצת... לפעמים במקלחת זה הולך טוב...
כל 60 מ"ל זה כפית שטוחה.
בגיל כזה, כשהגוף שולט על ויסות המלחים והילד בכל מקרה אמור לשתות מים,
אין הבדל אם מוסיפים אותם לתמ"ל או נותנים בנפרד.
אם הוא שותה מבקבוק אולי כדאי לנסות לתת לו גם בכוס, לפעמים ככה הם שותים יותר.
לא רק בגלל שמותר, אלא בגלל שזה פשוט לא בריא
וברגע שזה הטעם הראשוני שיטעם ויכיר, הוא יזנח לגמרי את המים עד להודעה חדשה.. וחבל. מאוד אפילו
אם תתעקשי איתו על מים, והשתיה הממותקת תהיה צ'ופר לעיתים רחוקות, זה לגמרי ישנה את פני הדברים.
מה כן אפשר לעשות?
- לתת לו לשתות מכוס/ יחד עם קשית הרבה פעמים זה נראה להם יותר אטרקטיבי(את יכולה לסייע לו)
- לשתות בעצמך, ולהקפיד שהוא יראה- כי כידוע מה שאמא אוכלת ושותה הוא הכי טעים![]()
- נסי לברך בעצמך כשאת שותה מים בקול. כשהוא מקשר את זה לחוויה חיובית, לעיתים זה יוצר אצלו רצון 
וכל שאמרתי, מנסיון..
בהצלחה.
אני קניתי להם כוס כזאת שלא נשפך ממנה כלום, מין מנגנון מיוחד.
כנראה שנלך על הבייבי ג'וגר סיטי מיני - מתלבטת בין שלושה לארבעה גלגלים.
מנסיונכן, האם הקילו וחצי הנוספים של הארבעה גלגלים זה משמעותי? עד כמה היא יותר יציבה מהשלושה גלגלים?
ושאלה למתקדמים - איך הברייטקס לעומתה?
מעולה מעולה
אנחנו ממש מרוצים וממליצים
מאוד דומה לבייבי גוגר, מלבד הגובה של האמבטיה ומשקל טיפה יותר,
מעבר לזה החסרונות של בייי גוגר מתוקנים בברייטקס- ידית מתכווננת, משטח רגליים עולה, החוט שמרים את העגלה יציב יותר והאמבטיה משטחת כך שהיא תופסת מעט מאוד מקום כשהיא לא בשימוש.
וזה 1000 שח פחות...
(לנו יש בי מושן, אבל מכירה גם הרבה עם בי אג'יל ששמחים בבחירה)
לא יודעת לגבי שאר הדברים
9 קילו זה לא כבד מידי?
(מתניידים בתח"צ וטרמפים בעיקר).
ואיך השירות לקוחות של הברייטקס?
לגבי האכלות של תינוק בן 8 חודשים בערך. (האכלות= לא רק הנקה, כך שלא בטוח ביועצת הנקה תעזור.)
בשמת אבן זוהר
http://basmatez.wordpress.com/about/
גם מדריכת הנקה וגם הרבה מעבר. מבינה המון בתינוקות, בתזונה ובכלל.
סליחה שמאנונימי. יכולה להזדהות במסר.
אני זוכרת שהיו הרבה טיפים!
תודה


מדבקות שקוראים להן אוורה. הם עם אותו מינון הורמונלי בדיוק כמו הנובה רינג רק שצריך להחליף אותן כל שבוע.
הרופאה מסבירה איך להשתמש בהם.
נכון בהנקה אומרים שכאשר התינוק מתנתק לבד מהשד, צוחק ומבסוט, ולא רוצה כשמציעה לו עוד- הוא שבע?
אז אף פעם אני לא מבינה את הקטע של "בגיל X הוא אמור לאכול Y וכו'..", הרי אם הוא יפסיק מעצמו לפני, יהיה מבסוט וכו', זה כנראה מספיק לו- אותו עיקרון של ההנקה, לא?
סתם תהיות אחרי הנקות מוצלחות ושאיבות לא..
בגילX אמור לאכול כך וכך מתייחס א. לתמ"ל ב. להשערה כללית של תינוק ממוצע עם חלב ממוצע.
כי עקרונית את צודקת ובאמת מי שמניקה בדר"כ אין לה מושג כמה התינוק אכל. לי יצא לשאוב פעם אחת לתינוקת בת חודשיים והיא אכלה הרבה פחות חלב אם מהכמות שמומלצת בתמ"ל למשל. והיא הייתה תינוקת שמנה ושבעה..
מה שכן- לפעמים בבקבוק אוכלים יותר כי המציצה הרבה יותר קלה מהיניקה ויוצא יותר חלב. מכיוון שתחושת שובע היא לא מיידית אלא מגיעה רק אחרי כמה דקות- בהנקה התינוק אוכל פחות חלב מאשר היה אוכל מבקבוק באותה יחידת זמן. (יעני- אם בהנקה של 10 דק' התינוק ינק 100 מ"ל נניח, אז בבקבוק- ב10 דק' הוא יכול לשתות 200 מ"ל, כי עד שמגיעה תחושת השובע הוא כבר הספיק לשתות הרבה יותר)
בכל מקרה- נראה לי (אין לי נסיון בזה) שאם התינוק לא שתה מבקבוק את הכל והוא שמח ולא רוצה עוד- מן הסתם הוא שבע כבר.
לא מתאמצים כ"כ ולכן לא אכפת להם להמשיך לאכול.
בהנקה- זה האוכל הטבעי של התינוק- נפלאות הבריאה.
מה שכתבתי נסמך א. על פי נסיוני ב. ע"פ יועצת הנקה.
רוצה לראות את התעודה של יועצת ההנקה?
כשתינוק שבע הוא פשוט מפסיק לינוק.
תינוקות יונקים לא אוכלים את כמות חלב אם,לפי ההמלצות לתינוקות שאוכלים תמ"ל באותו גיל.
הא אוכלים כמה שהם רוצים,מתי שהם רוצים.
זה נקרא לפי דרישה.
אם התינוק שבע והחיתולים שלו רטובים הכל בסדר.
הנקתי את 5 ילדי בצורה הזו והם גדלו מצוין.
בן 8 וחצי חודשים
זה טיטול רטוב.
תקנו אותי אם טעיתי בכמות.
אבל זה יותר שייך לגילאים צעירים מאוד. בגיל 8-9 חודשים את בטח כבר מכירה את מצב הטיטולים שלו, לא?
הרי אני, והמטפלת לא מחליפות בתדירות קבועה.. אז לפעמים נחליף 7 טיטולים רטובים ביום ולפעמים 4 גם רטובים, אולי יותר ספוגים.. אני לא מבינה
שמחה
ודווקא באחרים כן...
חיים חדשיםלא מהאזור
נורמלי שכשאני הולכת קצת יותר מחמש דקות ולא בהליכה ממש איטית הבטן נתפסת לי?
באיזה חודש את?
רציתי לשאול...
אני מתה מפחד מחתכים וקרעים, פשוט לא יוצא לי מהראש...
לצערי רק בסוף ההריון הבנתי מה עושים עם השמן שקדים ועכשיו נראה לי שכבר מאוחר להתחיל...![]()
אז רציתי לשאול איך עברתן את זה?
כמה זמן בד"כ לוקח לתפרים להתאחות?
האם זה חובה שיהיו חתכים?
ואולי גם לכם קרה שלא התכוננתן לפני עם השמן ואיכשהוא זה עבר טוב?
תודה מראש
למשקל העובר והלחץ על האגן או משהו בסגנון
תודה גם לכולן
my turn
חרוזזה עדיף מכלום...
בעיקרון אני גם לא עשיתי הרבה.
ובלידה המילדת שמה.
אבל בסוף היא גם עשתה לי חתך...
זה קשה,
אבל עובר.
מתמודדים...
לא זוכרת כמה זמן לקח לזה להתאחות.
נראה לי שאמרו לי שאחרי 3 שבועות זה אמור להנמס...
וזה קרה מתישהוא... ![]()
ומאוד עוזר לשים פדים קפואים.
לוקחים מגן תחתון, מרטיבים קצת במים, עוטפים בשקית אוכל, ומקפיאים. מחליפים כל כמה שעות.
אני ילדתי קצת יותר מ3 קילו.
ויש לי חברה שילדה קצת יותר מ2 קילו וגם לה היה איזה תפר קטן.
אז זה לא תלוי רק בגודל העובר...
אבל גם יש נשים שאין להן שום תפר ושום חתך או קרע...
תתפללי.
ותעשי את ההשתדלות שלך בזמן שנשאר...![]()
תפרים זה ממש לא סוף העולם!!!
לא כ"כ נעים, אבל ממש לא נורא.
אני מאד פחדתי מעצם התפרים- וכשחתכו וגם כשתפרו לא הרגשתי כלום!!!!
מאד חשוב לשטוף המון במים וסבון את האזור
ואז זה אמור להשתפר במהירות.
תוך 10 ימים- שבועיים כבר אין זכר....

תעשי מה שאת יכולה כדי למנוע צורך בתפרים...
לידה קלה!
אני ילדתי באמבולנס בלי מיילדת, באופן לא מבוקר.
יש לי מבנה אגן צר מה שמזמין קרעים,
הייתה לי פטריה אז לא עשיתי עיסוי.
היו לי כמה קרעים לא יפים, תפרו את חלקם ו...
זה לא הדבר הכי נורא בעולם...
אם וכאשר...
תתכונני לשבת על כרית נוחה, לישון על מזרון רך, הרבה שטיפות תחושת הכאב של הישיבה עוברת תוך שבועיים כבר הולכים רגיל
אח"כ יש צלקות יכולות להכאיב וצריך לדעת איך מתמודדים עם זה, ממש לא סוף העולם!!
אין ממה לפחד, באמת.
תביאי איתך ליתר בטחון.
אני ילדתי בשע"צ, ויש להם שמן שקדים בחדר הלידה.
לי היתה מיילדת מהממת - שפכה עלי כמויות של שמן ויצאתי בלי שריטה (לידה ראשונה, 3 קילו, לא עשיתי כלום בבית).
ההודעה מועתקת גם לפורומים אחרים.
כדאי לנעוץ
אזהרה לנוסעות בטרמפים במרכז שפירא (ויכול להיות שבעוד מקומות בסביבה...)
אני מרגישה חייבת לכתוב את זה אחרי חוויה מאוד לא נעימה שעברתי באופן אישי היום בצהריים.
עצרתי טרמפ מתוך היישוב מרכז שפירא, בשעה 12 ורבע בצהריים, אחרי העבודה, מתוך מטרה
להגיע הביתה ליישוב סמוך שנמצא מרחק שתי דקות נסיעה, לא יותר.
אני אף פעם לא עוצרת טרמפים על הכביש, אלא רק מתוך הכניסה ליישוב הסמוך, מתוך חוסר ברירה
אם אחכה לאוטובוס של אגד חצי שעה במקרה הטוב, אאחר לגן.
הנהג עשה רושם ראשוני של "דתי לאומי נורמלי" , תיאור: בן 50 בערך, אולי קצת יותר אולי קצת פחות, יוצא עדות המזרח, זקן קצר-זיפים בצבע שחור,
כיפה סרוגה דיי גדולה אבל לא ענקית או עבה, נהג עם משקפי שמש באותו מקרה, לבש ג'ינס כחול כהה "של דתיים", לא משופשף או ערסי,
חולצה חלקה בצבע כהה (נראה לי ירוק זית ) , לא היה נראה חשוד בכלל מבחינת מראה. בקלות היה יכול להיראות מורה בממ"ד או משהו בסיגנון.
אבל... וכאן מגיע אבל... כשוידאתי שהוא נוסע לכיוון, ואמרתי לו לאן אני צריכה, הוא שאל אותי איזו משפחה אני, הנחתי שהוא מהסביבה
ורואה פנים חדשות אז אמרתי לו. שאלתי אותו איזו משפחה הוא והוא אמר לי שקוראים לו "אלי כהן" (לא מדובר בחבר המועצה בעל השם הדומה) ושהוא מאשקלון. אני לא יודעת אם אמר את האמת לגבי שמו ומקום מגוריו. לא חשדתי באותו זמן, הפסיכופט הושיט לי יד, לא לחצתי לו יד (גם אם לא הייתי שומרת נגיעה
לא הייתי לוחצת יד לנהג בטרמפ) ושאל "את לא לוחצת ידיים" אמרתי "לא" הוא המשיך "אולי את לוחצת יום כן, יום לא, יום למה לא והיום כן? נו תלחצי לי יד" וניסה לשכנע אותי בצורה מפורשת ללחוץ לו יד כשקלט שאני לא אז הוא עזב. זה גם היה אמור להיות ברור לו שאני שומרת נגיעה, הייתי עם כיסוי ראש מלא, חצאית 3/4 וחולצת 3/4 סגורה מאוד. לא הפסיק לתחקר אותי, תוך כדי הוא נגע בי קלות בזרוע פעם אחת.
שאל מלא שאלות : במה בעלך עובד, איפה למדת באולפנה, וכו' עניתי בקצרה תשובות אמיתיות בטון הכי רגיל ולא אנטיפטי שאפשר, כי לא רציתי להכעיס אותו . פחדתי. כל מילה שלישית שלו הייתה "את מתוקה, איזו מתוקה" ולא רציתי להרגיז אותו ולגרום לו לעשות משהו רע.
כשהגענו לכניסה למושב אמרתי לו שתודה ושיוריד אותי, הוא שאל אותי "את ממהרת?" אמרתי לו שכן שאני חייבת לקחת את הילדה מהגן , הוא שאל באיזו שעה אמרתי "12" למרות שהשעה האמיתית שמוציאים היא 12:30 והיה 12:20 אז כדי שיחשוב שאני באיחור , שידע שמצפים לבואי ושידאגו לי אם לא אגיע. אז הוא אמר שהוא יקח אותי פנימה לתוך המושב עד הגן, כדי שלא אאחר לילדה אמרתי לא צריך, אני ארד פה ,
אז הוא העלה אותי, ליד מקום מסויים בתחילת המושב אמרתי לו זה פה הגן, אבל הוא אמר לי "הגנים זה לא פה, מה את בלחץ? את כמו הבת שלי" , בשלב הזה הוא קלט שאני לחוצה ממש, ולקח אותי עד הכניסה לגן. משמע שהוא כן מהסביבה ויודע איפה הגני ילדים.
אין לי מושג מה הרכב, הכל נמחק לי מהלחץ, אפילו לא חשבתי לרשום את המספר מרוב שהייתי בלחץ. נראה לי שהוא היה לבן. זה היה רכב משפחתי, לא ואן או מסחרי, יכול להיות שזה היה מהמשפחתיות עם העוד שני מקומות, ויכול להיות שמהמשפחתיות הרגילות , לא הסתכלתי אחורה.
מה אני מנסה להגיד כאן אחרי ההודעה הארוכה הזו :
נכון שהתיאור מתאים להרבה אנשים בסביבה,
וקשה לדעת ,
אבל אם מישהי נפגעה בעבר ממנו, שתכתוב לי בפרטי,
אולי יהיה אפשר לגלות ככה מי זה הטיפוס.
והכי חשוב, תיזהרו.
לא כל אחד שנראה דתי לאומי נורמלי
הוא באמת כזה. אני ידעתי את זה כבר קודם , אבל חשבתי שלעצור מתוך מרכז שפירא, 2 דקות נסיעה מהבית
זה בסדר גמור. כניראה שלא.
אני את הלקח למדתי, ואתחיל ללכת 20 דקות ברגל או לעלות רק עם אדם / אישה מוכר/ת.
"טרמפ מתוך היישוב" זו לא ערובה לבטיחות אם לא מכירים באופן אישי את הבן אדם...
בהצלחה והרבה זהירות...
בזכותך.
את צינית וצוחקת עלי או אומרת באמת?
זו הייתה חוויה מממש מגעילה שבן אדם זר עושה את הדברים האלה.
ב"ה שזה נגמר בסדר.
וגם עם ה"בסדר" הזה, אני במצב רוח נאחס כל היום ואין לי כח לעשות כלום בבית.
(ויש מלא מה לעשות).
למודעות... צריך להיזהר מאוד!
אם מישהי נסעה או חושבת שנסעה עם בן אדם שעונה לתיאור הזה,
בבקשה שתפנה אלי, אני רוצה לדעת מי הטיפוס ,
כדי שיהיה אפשר באופן גורף להזהיר מפניו לפי עוד סימנים , נניח מספר רכב או סוג רכב.
זה הכרחי בשביל עוד בנות, כדי שלא יקרו דברים יותר גרועים.
שאסור לגמרי לשבת מאחורה בגלל נעילה אוטומטית
וכדי לא לתת לבן אדם הרגשה שהוא נהג מונית.
לי אמרו כלל בטיחות הפוך לחלוטין.
ולמה את מאנונימי?
אני כאן מניק שכולן עשו לו אאוטינג מזמן איפה שאני גרה,
שכולל את שמי ושנת הלידה שלי,
דווקא בגלל שזה נושא כזה רציני.
שאריות מימים לא כ"כ רגועים שעברו כאן על הפורום. ( היה פה איזה טרול מלחיץ.. אז העדפתי להיכנס רק מאנונימי ודי התרגלתי ...)
אותי חינכו תמיד לשבת מאחור.
מה הבעיה שהאדם ירגיש נהג מונית? בעיני עדיף.
כך לא ירגיש שום נעימות או פתיחות או צורך לדבר או להנעים את הזמן...
ויישר כוח על העלאת הנושא!
וחיבוק על החוויה הלא נעימה... מצמרר ממש...
אני לא מאמינה שבנ"א שנראה דתי, מתנהג בצורה כזאת כלפי אשה שנראית דתייה לכל דבר, ונשואה! למען השם! יש לה בעל וילדים תעזוב אותה לנפשה!
טוב לדעת וטוב שהעלית את הנושא!
בעלך יודע מזה?
אם היה אפשר לתפוס את הבנ"א זה היה מעולה. ברור שבנ"א כזה מסוגל למעשים נוראיים! ואני לא אתפלא אם כבר יש לו ניסיון עשיר בעניין.
המשטרה חייבת לתפוס אותו!
אצלנו למשל התחבורה הציבורית נותנת שירות ברמה של המאה ה18 בערך, וחייבים להסתמך על טרמפים, כך שבעיני זה לא מוזר ויוצא לי הרבה לנסוע עם גברים שאני לא מכירה.
מה שכן- נראה לי יותר בטוח לשבת מאחורה כי זה יוצר ריחוק ומונע מגע.
ולעדי- מקווה שתתאוששי מהר. גם לי קרה משהו דומה, ועוד הייתי עם תינוקת בסלקל ברכב שלו...וזה ממש ממש לא נעים.
אבל מה לעשות שההפרשים בין האוטובים יכולים להיות שלוש שעות.
ואם את לא רוצה לצאת מהבית לפני 7 בבוקר, את חייבת לנסוע בטרמפים, כי האוטובוס הבא רק ב9.
באסה, אבל זה המציאות.
זהר הרקיעדאגנו כבר מתי תלדי....
לידה זה ללא ספק כואב מאוד, אבל שווה!!!
ב"ה, ב"ה מחכה לשמוע את סיפור הלידה...
תרוו ממנה המון נחת!
הרבה בריאות והתאוששות קלה!


תחיה דולהרוב נחת ובריאות
ותחבקי את האוצר בשם נשות הפורום..

כל יום עקבתי לראות מה קורה איתך...
אחרי לידההרבה הרבה נחת ותגדלי אותה לתורה חופה ומעשים טובים ובקלות!!
שיהיה גידול קל וכיף!
עם הרבה שמחה ורוגע!
![]()
![]()
הדס123
ב"ה שעבר בשלום

שתהיה הנקה נעימה והתאוששות טובה.
שמחה בשבילך...~א.ל
התרגשות!!!עיניים זוהרות
רבה אמונתך!שמחתי מאוד לשמוע!
שתזכו לגדלה בנחת ושמחה!
התאוששות נעימה ומהירה.
שתזכו לגדלה לתורה חופה ומעש"ט
ולרוות ממנה הרבה נחת!!
![]()
איזה כיף, ב"ה!
בת זה מהמם!!
אני ממש מתרגשת בשבילך.
התאוששות מהירה ונחת מהקטנה...
באמת חכנו לשמוע ממך!
שתגדלו אותה בנחת...
ו.. החלמה מהירה 
מאז שילדתי אני כמעט לא פה... איזה כיף שבדיוק נכנסתי... שימחת אותי!
התאוששות מהירה וקלה, הנקה טובה, ושתזכו לגדלה בנחת ובשמחה לעבודת ה'!
שתזכו לגדלה מתוך נחת גשמי ורוחני!
ורוב שמחות
הרבה אושר ושמחה![]()

אבל נשמח לקרוא (אגב, את בפורום נשואות?)
זה מזכיר לי שבסיפור לידה שלי רשמתי "בעלי" "הילד" וכו' בלי שמות כי התרגלתי לקרוא סיפורי לידה בפורומים ואז שלחתי לאחיות וגיסות שלי ואח"כ חשבתי שזה בטח מוזר להן לקרוא את זה ככה... חח...
או מעליה כאילו אביזר אופנתי? תחרה עבה...
שלו שמתי על הפופיק ממש... זה מטשטש!
מהאלה הדקים, ואולי מעליו את החולצת בסיס או כל בד אחר?
בד"כ זה עובד.. מנסיון..;)