לפני גיל חצי שנה בממוצע הקיבה של תינוקות לא מסוגלת להתמודד עם כמות של אוכל מוצק.
זו הסיבה שבעבר הייתה הנחיה לתת טעימות החל מגיל 4 חודשים ואז שינו שוב לגיל חצי שנה, כי היו הרבה הורים שהפכו את שלב הטעימות לארוחות ממש.
טעימות= 1-2 כפיות עד פעמיים ביום.
ארוחות ממש- לא לפני גיל חצי שנה אחרי שהתינוק עבר את של הטעימות ומראה רצון להגדיל כמויות.
ולשאלותייך:
1. יתכן שהבכי נובע מכך שעד עכשיו הוא היה רגיל שהחלב אם/ תמ"ל- מה שהוא אוכל, מגיע בבת אחת והוא שולט בכמה נכנס לפה, זה יותר נשפך ונכנס מהר יותר, לעומת מזון מוצק שכל פעם נכנסת כמות קטנה, הוא צריך לבלוע ורק אז מקבל כמות קטנה נוספת, בינתיים תחושת הרעב עוד נשארת חזקה ואין לו דחיית סיפוקים והבנה שהנה האוכל אז לא צריך לבכות מהרעב.
זה נכתב בהנחה שרק ממש בתחילת הארוחה הוא בוכה/ מקטר ואחרי כמה דקות אכילה הוא נרגע ואוכל בנינוחות.
2. מן הסתם הגזים נגרמים מעצירות, בננה גורמת לעצירות וכשהיא הופכת לעיקרית במזון מוצק היא יכולה לעשות בעיות...
תוריד לגמרי את הבננה לכמה ימים ואחרי שהוא יחזור לעשות יציאות כרגיל תתני בכמות מפוחתת. וחשוב להקפיד על מים אחרי ארוחת מוצקים
3. כמות כזאת דוחה בקצת את הארוחה, לא משביעה לאורך זמן, יש תינוקות שאחרי ארוחת מוצקים כזאת לא ירצו עוד לאכול, אבל כעבור שעה- שעתיים שוב יהיו רעבים ויש תינוקות שמיד אחרי הארוחה ירצו תוספת של הנקה/ חצי מנה תמ"ל.
4. אפשר להציע- פירות- תפוח/ אגס מבושל, ירקות- מרק מתפו"א, גזר, בטטה, קישואים, עוף- כמובן אחרי שנתת מכל סוג בנפרד.