וזה עוד היה 3 שבועות אחרי האיחור במחזור...

יתכן והיה ביוץ מאוחר וזה הריון צעיר..

מזל טוב!שיהיה בקלות ושמחה

ירושלים / מכרז.

האופציות בגדול- לניאדו, מאיר, מעייני הישועה, עין כרם ושערי צדק.

אשמח לשמוע פירוט על בתי החולים האלו בעיקר ואם אתן יודעות על בתי חולים נוספים מהאזורים הנ"ל, אשמח אם תכתבו.

לילה נוסף במלונית- היה שווה ממש!

ולגבי תנוחות- עושים מה שמבקשים..

הביאו טרמפולינה או אוניברסיטה (יחסית פשוטים אבל סבבה)

להפוך אותו לחלקי. מעייני הישועה- נתון לבחירתך.

במעייני הישועה- אם את משתחררת מוקדם מהצפוי, ביוזמתך או ביוזמתם, את מקבלת פיצוי שווה, שובר של 400 ש"ח לקניות בחנות מסויימת של מוצרי תינוקות בבני ברק/לילה בבית הבראה/ לא זוכרת מה... שווה!!

 

אפשר במעייני ללדת בכריעה, לא יודעת 4/6

ילדתי שם לפני כמעט חודש וממש לא מומלץ. אם את רוצה פרטים באישי.

ילדתי לפני כחצי שנה.
זה תלוי בהרבה גורמים ובהרבה סיעתא דישמיא אבל בגדול היה סבבה.

ילדתי שם 4 פעמים ואחותי ילדה שם לפני שבועיים.

בכל בית חולים יש אפשרות לחוויה פחות טובה אבל בגדול אני מכירה ככ הרבה שלא מוותרות על לניאדו ובאות גם ממש מרחוק ( כמוני... ;) )

אם יש- זה סכנת נפשות. ממש.
ורק עוד חודשיים אני אדע אם גם נזק לטווח הרחוק.
אני חודש אחרי לידה שם, ולא ברור לי לגמרי אם זה רק חוסר מקצועיות או אם שילוב של רשלנות, אבל אני עדיין מסובכת עם זיהומים מטורפים, אישפוזים, לא מסוגלת לזוז מהמיטה, אין סוף בדיקות. וכנראה שכמעט הכל היה נמנע אם הייתי יולדת במקום יותר מקצועי.
קחו את זה כשיקול. לפעמים לא הכל הולך חלק ואז כדאי מאוד להיות במקום שיודע מה הוא עושה.

לניאדו טובים בלידות רגילות. כשיש סיבוכים הם ממש לא.
היתרון בלניאדו כשיש לידה רגילה והכל תקין אז באמת נוח מבחינה דתית יש ביות מלא ואוכל בכשרות מהודרת.

גם אני שמעתי המלצות על מאיר רק ששם באמת מפריע ( לי לפחות) הכשרות והטלויזיות.

ב"ה באמת כל הלידות שלי היו טבעיות ובלי סיבוכים.

מצד שני- יש מצב שלפחות בשתי לידות שלי אם הייתי בבי"ח אחר לא הייתי יולדת בלי התערבויות. וגם בהתערבויות מיותרות יש סיכון שזה הצד השני של המטבע בבתי חולים מאוד מקצועיים.

וגם- אני לא יודעת מה היה במקרה שלך, אבל אולי זה יכול היה לקרות בכל מקום.

לעשות תפרים!! בנתיים איבדתי המון דם, ההמוגלובין שלי ירד ל7!!
וגם נתנו לי מנת דם, ופיתחתי חום וקשיי נשימה ורק אחרי שקראתי להם כמה וכמה פעמים ראו שאכן יש לי חום ועצרו הכל..

צריך הרבה תפילות בקיצור לשליחים טובים.

היה לי דימום פתאומי מטורף אחרי הלידה, ותוך פחות מדקה היה צוות שלם שטיפל בי... בלניאדו...

וגם אח"כ השגיחו עלי טוב...

והיה מדהים!!

היתה לי מילדת מקסימה בשני הלידות שלי, ורופאים צקצועיים ממש

אין לי מושג לגבי תנוחות כי לא היה זמן לכלום..
לגבי הטבות לא ידוע לי משהו מיוחד (מקבלים שובריפ ודיסק על הנקה וכאלה)
ביות-את יכולה לבחור בין מלא לחלקי...
(רק תדעי שאומרים שהצוות במחלקה עם האופציה למלא קצת פחות נחמד אבל אני לא יודעת כי הייתי רק בשניה ושם הצוות מקסים והייתי שם שבועיים.. )

במיוחד אשמח לדעת פרטים על עין כרם ושערי צדק, בנושאי הביות המלא (לדוגמא, אם אני רוצה לצאת מחוץ למחלקה, לקנות אוכל וכדומה, היכן ניתן להשאיר את התינוק‏? יש נוהל בעניין‏?‏‏)‏ האם יש הטבות שמקבלים בשערי צדק‏‏?‏ הבנתי שבעין כרם מקבלים לילה נוסף במלונית. כמה שעות נותנים ליולדת לשהות בבית החולים‏?‏‏(48/72‏)‏ מאיזו שעה מחשבים את זה כיום‏?‏ (אני חושבת שבשערי צדק זה שעה שתיים. אבל לא בטוחה‏)‏ ועוד.. אשמח למידע מכן.

ילדתי בביקור חולים שזו שלוחה של שערי צדק.

לגבי תנוחות לא יודעת (הייתי מחוברת ל2 אינפוזיות+חמצן+אפידורל)

לגבי אישפוז וביות-
זה סטג של ביות חלקי. את יכולה להיות עם התינוק רוב היום ולקחת מתי שתרצי. יש שעה של ביקור רופא שאז הם מבקשים לא לקחת.
ובלילה בין 2-5 הם מבקשים לשים בתינוקיה. לי זה היה טוב כי יכולתי לישון טוב ככה..

האישפוז היה ל48 שעות. והיה מהמם! הייתי בשבת והיתה אוירה שבתית. וגם הצוות דואג ומהמם. (מיילדת שחזרה למשמרת אח"כ באה לבקר אותי, מיילדת שלא זזה מהחדר שלי.)

הטבות-
הבנתי שמקבלים שובר ללילה בטלז סטון. לא מכירה ולא לקחתי. אבל מחלק הבנתי ששוה..
עוד הטבות זה כל מיני מתנות מהבי"ח.. (דוגמיות וכאלה, מוצץ מדחום)

מעיני הישועה מילדות מקסימות!!!

בסד

לא הייתי ממליצה. אולי רק אם מצרפים מזרון

שמתקפלת למטריה
אז אם כבר לייט וואי

אני לא זוכרת איזו עגלה, אפילו עם ידית אחת שכן מתקפלת למטריה. אולי אנגלזינה או משהו אחר מוכר.

הראו לנו בשילב אינגליזינה שמתקפלת למטריה קטנה (יש לה אמבטיה רכה שמתקפלת איתה). לגיסים שלי יש אותה מיד שניה והיא נכנסת להם לבגז' של מזדה 5 (זה בגז' ממש קטן).

מתקפלת למטריה. אמנם לא קטנה מאוד, אבל נכנסה לנו לבגאז' של דייהטסו שרייד.

אצלנו בגיל ארבעה חודשים כבר עברנו מהאמבטיה שלה לטיולון, כי הילדים שלנו די גדולים, והאמבטיה שלה די קטנה...

אז יכול להיות שבשלב שלכם כבר לא שווה לכם להשקיע באינגליזינה, אלא לקנות ישר את הלייט וואי ולסדר מזרון טוב בשבילו.

תודה לכולם

 

יש לנו גם את הלייט וואי של צ'יקו- מעולה, קלילה וקומפקטית. נראה לי מאוד לא נוחה לגיל כזה. אחרי הכל זה טיולון, ומחייב חגירה כל הזמן, ולא נוחה לשינה על הבטן (אם אתם משכיבים על הבטן).

אם אני זוכרת נכון השתמשתי בה בסיבובים קצת בשכונה בגיל כזה, ומרוב קלילות, הרגשתי שהיא לא בטוחה לגיל הזה. אולי אני טועה. (לגיל גדול- שנה פלוס, ממליצה ממש!!!)

 

מצד שני-יש לנו גם את האינליזינה עם האמבטיה הרכה (אינגליזינה אפשר לקנות רק בשילב, הם היחידים שמשווקים את זה בארץ). מעולה ממש!!! מתקפלת קטן, יחד עם האמבטיה (הרכה בלבד). נסעתי איתה מלא בטרמפים, ותמיד נכנסה. (פעם אחת בלבד לא הצלחנו להכניס, ואז הורדנו את האמבטיה מהעגלה, והכנסנו מופרדים לבאגז'). היא יציבה, חזקה, נוחה, קלה, לא נתקעת במדרגות, סל גדול ונוח, נשכבת די מלא אבל לא לגמרי (כמובן שהאמבטיה עם שכיבה מלאה). בקיצור מומלצת!

 

אה, וגם האינגליזינה וגם הלייט וואי אומרים שהן חזקות ומחזיקות שנים ומס' ילדים. ואני רואה את שתיהן מלא.

 

ילד כשר ושמח

הרבה הרבה נחת !

יש לי עוד ארבעה חודשים ואני כבר מתה שזה יקרה...

שבוע לפני הזמן ואחרי כמה ימים הצטרפו בחילות ואני בהריון באמת...

ואני מרוויחה בעלי עושה הכול חחחחחחחחחח  כן יכול להיות...

והיום יש לי בעקבות זה תינוקת בת ארבע וחצי חודשים 

הנקה מבוססת על היצע וביקוש

ולכן תוכלי להגביר את תדירות ההנקות, וגם לשאוב

אפשר לתסף בחילבה אבל יחד עם זה שאת מוציאה יותר חלב

 

תודה. הוא יונק מלא. יותר נכון מנסה לינוק. מרגישה שלא יוצא לו כלום...

אבל צריך לבדוק כל מה שצריך והפנו אותך לשם.

אם זה ריבוי רציני מן הסתם הפנו אותך לסקירה מכוונת ואקו לב.

אחרי שהפסקתי קיבלתי 2 מחזורים סדירים ואחרי זה לא הגיע לי מחזור שלישי עשיתי מליוני בדיקות הריון בידיקות ודם והכול היה שלילי בסוף אחרי 4 שבועות איחור הלכתי לרופא ששלח אותי לעשות בדיקת דם מקיפה יומיים אחרי זה התחילה לי הווסת לפני שהספקתי לעשות את הבדיקות דם.

בחודש הזה אני כבר יותר רגועה מאחר לי בשבועיים אבל אני כבר יודעת לא להתרגש מזה .

כדי לך פשוט להיות רגועה ולהנות מהכמה שבועות הנוספים האלא שאתם מותרים אם זה כבר הופך להיות 3 חודשים בלי מחזור כדי ללכת לרופא (הוא יכול להביא כדורים להבאת מחזור מלכותי כדי שתוכלו להתחיל חודש חדש של ניסיונות)

יכול להיות שאת בהריון באותה מידה שיכול להיות שלא. קראתי באינטרנט על בחורות שלקח להם 9 חודשים לקבל מחזור ראשון אחרי גלולות.

בלי קשר בגלל שהמחזור אחרי גלולות כזה מבולגן אולי כדי לכם לנסות בדיקות ביוץ ביתיות (מהחודש הבא) זה גם יעזור לכם להיכנס להריון וגם יתן לך אינדיקציה למתי המחזור צריך להגיע. מחזיקה לשנינו אצבעות שזה באמת הריון

יכול להיות שהדימום שהיה לך היה דימום השתרשות אם כן אז כדי לך לבדוק הריון עוד שבוע בערך בהצלחה

עדיין טריה, תודה רבה,

הרגעת אותי ולמדתי דברים חדשים

 

ושאלה, הגוף שלי מסוגל להרות 

אם לא חזרתי לקבל מחזור באופן טבעי אחרי הפסקת הגלולות?

הייתי בטוחה שלא , ואז "עדיין טרייה" אמרה שכן..

חשוב לי לדעת...

הביוץ מגיע לפני מחזור... לכן יכול להיות שהיה ביוץ נכנסת להר ון ולא תקבלי מחזור...
לכן גם קורה שנשים מניקות אחרי לידה לא יודעות שהן בהריון,כי היה ביוץ והן נכנסו להריון לפני הווסת הראשונה...

בהצלחה!

קיבלת מחזור מיד ואחרי זה לא קיבלת עוד אחד אז או שהביוץ שלך מאחר בגלל השיבוש של הגלולות ואז ברור שאת יכולה להיכנס להריון כשהביוץ יגיע או במקרים מאוד נדירים המחזור מגיע בלי שהיה ביוץ אבל זה ממש נדיר. שוב אני ממליצה להשתמש בבדיקות ביוץ.

תודה רבה לעונות.

החכמתי עזרתן לי מאוד!

אז עוד לא היה לך ביוץ טבעי הווי אומר עוד לא היה לך מחזור.

קראתי על דימום השתרשות

ויש מצב, אם כי אני ממש לא יכולה להיות בטוחה,

שזה זה.

אחרי ששאלתי רב, ואמרתי לו שבדקתי ואני לא בהריון, נאסרנו ב"אופן חלקי.".. 

והתבקשתי לדבר איתו עוד מספר ימים.

חשוב לי לדעת אם דימום השתרשות שמותיר כתמים בלבד אוסר. 

ברור שאני לא רואה בתשובות בפורום מקור הלכתי,

ולא פוסקת לפי זה לעצמי.

השאלה היא כללית, כדי לדעת באופן כללי,

ובאופן פרטי לעצמי אני שואלת רב.

אני פשוט לא רוצה לנדנד לו לפני כניסת שבת 

ואני רוצה לדעת . 

בכל מקרה, אני לא מתירה את עצמי על סמך הפורום.

 

שתלוי בגודל, המקום שזה נראה, הרגשה...

כמובן כדאי להתייעץ עם רב כמו שאמרת

מה הכוונה באופן חלקי? אם הכוונה לקיום יחסים אז אם יש כתמים בכל מצב אסור לקיים יחסים השאלה היא על שאר איסורים..באופן כללי כדי תמיד ללבוש לבנים ציבעוניים ואז רוב הסיכויים שזה לא יאסור אותכם...

ואז הפסקתי  וקיבלתי מחזור בסדר גמור בהתחלה היו קצת בעיות ואז זה היסתדר

גם אמא שלי לא סבלה מורידים בהריונות,

ולי ולכל אחיותי יש ורידים בהריון ולאחיותי בעיות לא פשוטות עקב כך.

תתייעצי עם רופאת נשים ותקבעי תור גם לכיררוג דם.

זה יורד אחרי הלידה, אבל לא לגמריי,

וצריך ללכת עם גרבי לחץ בהריון כדי שהמצב לא יחמיר.

רופאת נשים תיתן לך מרשם לגרבי לחץ ותוכלי לקבל החזר חלקי כי זה יקר.

בד"כ זה לא מתחיל בהריון ראשון,

מאוד טיפוסי להריון שלישי או רביעי וזה מחמיר מהריון להריון.

כל טוב ומועדים לשמחה.

 

כי אין לי סבלנות לכל משחקי הניחושים....מספקת את הסקרנות של האנשים ועושה את זה בכיף

זה לא כיף לדעת על אחרים..
ושזה הפתעה.

וגם לדעתי יש בזה יותר ברכה.

אולי אם חשוב לך או יעזור בקניות אז אפשר רק להורים.

זו דעתי..

אני שוקלת בעצמי לא לדעת את המין רק כדי שלא יצליחו להוציא את זה ממני...

למה לא?
שונאת את כל משחקי הניחושים...

הכל כבר יודעים היום, בדיוק באיזה תאריך ומה המשקל.

 ו- כבר לא מענין,

נו, היא ילדה את הבת/הבן שלה/ו ציפינו.

אבל כשאת לא מגלה באדיקות,  לפחות יש ציפיה מצד החברה לדעת, מה היא ילדה?

כל דבר בעולם כשמצניעים אותו, הוא יותר מענין ואטרקטיבי .

אני לא מגלה לא להורים ולא לאף אחד.

 

ועוד דבר- כשאת מגלה האם זה בן או בת-

כולם מנחשים כבר איך תקראו.... ומציעים , ולפעמים לוחצים, לצערינו.

 

וגם- תחשבי מה קורה אם את יודעת שזה בן, ולבסוף יוצאת בת

קרה לי

בעלי אומר שלא לספר. ואני ממש לא מבינה מה העניין..אבל מכבדת כמובן.
בסופו של דבר סיפרנו (יחד) לאמא שלי. וזהו.

אבל מאוד קשה כל ההתנהלות.(עם החברות והאחים/אחיות)
להיזכר ולדאוג לשנות לזכר לנקבה ולהפך...

*החלטה לא פשוטה. אני מקווה שתמצאו את הדרך הנכונה לכם..
בהצלחה.

בסוף סיפרנו רק לאמא שלי, החלטנו לא לספר לשאר...

תודה על כל העצות!

מכיוון שזה ילד ראשון אני מבינה את הצורך לשמור את המדע רק לעצמכם, ברכה בדבר המוסתר וכו.. כך גם אני עשיתי. אבל בילד שני ושלישי המנהג הזה לא דיבר אלינו... לכי אחר ליבך. כי זה לא באמת משנה.
והכי חשוב ברכה והצלחה !!!

למה גברים מגיבים פה?

 

וכל עוד מדובר בדבר שאינו מביך ולא כתוב"לנשים בלבד" והם אינם מציקים,

ובמיוחד שהפורום פתוח

אין סיבה לזרוק אותם.

לפחות יש קצת פרטיות בכול העולם הפרוץ הזה.משהו שהוא רק שלנו לכמה חודשים..זה חוויה מדהימה לחוות אותה לבד כזוג..הצפייה לילד היא מבורכת אבל כשיודעים מה זה זה הופך את הצפייה לגדלה יותר,למציאותית יותר.כבר מצפים לתינוק או לתינוקת..כבר חושבים שמות.וזה כיף כשזה לבד.

כמובן שהם לא יראו שהבאת מצעים או שתגידי להם שאת לא רוצה שיהיה להם הרבה כביסות.
לגבי אוכל תגידי שזה מאכל אהוב בפסח או קינוח וכו ׳..
תעשו בניכם תיאום ציפיות
תגידי לבעלך לשיר ולהגיד דברי תורה צאו לטיול בערב/ בוקר אחה״צ
נסי להסתכל בעין טובה ועל חצי הכוס המלאה. זה כולה 24 שעות.. בשביל בעלך לפחות!
במוצ״ח צאו לחגוג את המימונה!!

אומנם יש הבדלים בין המקרים אך יש מכנה משותף, גם אני כל כך סובלת מהעניין הזה, לי זה מורכב מאד וזה התמודדות לא קלה בכלל.
לא נעים לי לפרט, ה' יעזור לנו ..

תביא נישנושים/אוכל שאת אוהבת (את יכולה להגיד שבגלל את בררנית ולא רוצה להטריח/משהו שהרבה זמן לא אכלת ופתאום היה לך הזדמנות להכין ואפשר גם שהם לא ידעו בכלל מזה)
להביא מנורת לילה +שעון שבת לשים בחדר עד איזה שעה שבא לכם
וככה להקל על הקשיים הפיזים ולהקריב פעם בהרבה זמן בשביל בעלך.

ככה את לא צריכה להתמודד עם הקושי הגדול הזה הרבה פעמים.
כמו שאמרו לפניי להביא איתך אוכל מצעים וכו..

דיברת על זה עם בעלך?

הלוואי והיה מה לעשות עם זה.. קבלי חיבוק ענקי!! יפה לך שכבר עשר שנים את ככה..

מה
שמפריע לך מבחינה טכנית כמו האוכל,האור,המצעים..

אין ספק שזה באמת קשה להרגיש ככה ..שלא מתיחסים,שאין אוירה..
זו באמת התמודדות.
והכי חשוב שאת ובעלך תחזקו ותתנו כח אחד לשני.

רק מה שנראה לי חשוב זה לא לפרש כל דבר שמפריע לך כביטוי ליחס לא ראוי מצידם..

אני לא חושבת שהציפיה שלך היא הכרחית
בהקשר לדוגמאות שהבאת.
אם את יותר רגישה בעניני אוכל-איני חושבת שהם אמורים לבשל במיוחד בשבילך דברים אחרים.

ואם הם רגילים לכבות אור-זכותם.והם לא עושים זאת בכוונה רעה.
ואת יכולה להביא שעון שבת ומנורת לילה ונגמר הסיפור.

ומצעים- מי אמר לך שזה מכוון נגדכם?
הם כנראה פחות מודעים לעניני נקיון ..הגיוני שמפריע לך.
אז תביאי מצעים מהבית.
אנחנו מביאים כמעט תמיד .לחסוך להם כביסה.
אפילו שאנו מגיעים באוטובוסים וטרמפים ומה לא..

ברור שזה היה נחמד יותר אם היו מתחשבים יותר.
אבל חשוב לא לפרש כל דבר בתור יחס שלילי אליכם.
זה מובן למה העומס הרגשי שקיים אצלך מול היחס הקר והלא נעים שלהם ,משפיע גם על דברים אחרים.

אבל חשוב ממש להפריד בין תחושה פנימית אמיתית לבין פרשנות לדברים שונים שהם לאו דוקא נובעים מכונה רעה.

זה
פשוט יכל להקל..אחרת כל פרט מצטרף לעומס הכללי..ואז מתפרקים..

תודה רבה לכן יקרות על העצות, ההבנה והתמיכה. זה באמת לא פשוט...אני באמת משתדלת להגיע לשם עם מצעים, כמובן בלי שיראו... לגבי אוכל זה קצת יותר מסובך ומורכב כי אני לא רוצה להעליב. למרות שהם רואים שאני לא אוכלת שם כמעט כלום. מרגישה שם משועממת ומבואסת ולא מרגישה הרגשת שבת או חג הן מבחינה רוחנית והן מבחינה גשמית, צר לי שזה כך... וסופרת את השעות לצאת השבת או החג. לגבי הבעל הוא יודע שאני סובלת שיתפתי אותו אחרי כמה שנים כי לא רציתי לפגוע בו. אבל אין לו מה לעשות עם זה. הוא לא יגיד להורים שלו כלום. בינתיים הצעתי לו להזמין אותם אלינו, אארח אותם כאן בשמחה וברוחב לב, הבעיה שאני חושבת שלא ירצו לבוא...

אולי לא ייענו מיד, אבל בטוח יחשבו על זה ואולי הם יבואו פעם.

לגבי אוכל- זה לא נראה לי מעליב להביא אוכל, זה יכול להיות עזרה מאד גדולה לבעלת הבית וגם מעולה בשבילך.

תתקשרי אליה כמה ימים לפני כן ותגידי לה שאת רוצה להכין משהו לחג ומה אפשר להביא.. וככה זה יהיה בתאום..

אם היא לא תרצה -תאמרי לה שאת מאד רוצה לעזור ושגם ככה את רוצה להכין ולהיות שותפה.

(צריך לפעמים להיות פוליטיקאים).

 

לגבי אווירת חג/שבת- תלמדו משהו את ובעלך, זה ממש מוסיף.

 

להתארח אצל הורים עם מנטליות שונה מההורים שלך זה קשה.

נכון שיש דברים נוספים שמפריעים כמו אוכל ניקיון.

אני נשואה הרבה מאוד שנים  בין הבית שלנו לבית הוריו יש הבדלי מנטליות.

מה שחשוב זה להפריד בין מה שאת מרגישה לבין הצפיות שלך משבת.

תעשי עם עצמך תאום צפיות ,כך לא תחושי אכזבה ושעמום שאת שם.

תנסי להנות ממה שאפשר או תעשי פעולה של משהוא שיעשה לך טוב.

מפגש עם חברה (אם היא גרה בקרבת מקום),לטייל עם בעלך לבד.

הרבה פעמים מה שמפריע לנו להנות מהדברים היא צפיות לא ראליות ואז אכזבות .

 

 

שהוא היה טוען שסובל אצל הורייך- לא אוהב את האוכל וכל מיני דברים של מנטליות שונה (ותמיד יש כי זה הגיוני, בני אדם לא אמורים להיות זהים) מפריעים לו, מחמיץ פרצוף ומרגיש בכלא..

מבינה את התחושות שלך, אבל אני חושבת שיש לך גם בחירה חופשית: להתאמץ למצוא משהו שאת כן אוכלת, לחייך ולהתייחס בידידות גם אם הם אנשים קרים. וכתבת בכנות מעוררת הערכה שהם אנשים טובים..

אין ספק שגם להם קשה כשהכלה המתארחת סובלת אצלם ולא נראה שאת מסתירה את זה. אני חושבת שיש מקום להתאמץ לאהוב אותם יותר, לחפש את הדברים הטובים שם ולהעצים אותם, לסנגר כמו שאנו מסנגרים על החסרונות של ההורים שלנו.

 

זה לא קל אבל מאחלת לך מכל הלב שתצליחי- זה יכול להביא הרבה אור לך, לבעלך וגם להם.

כל טענה יכולה להיות רלוונטית השאלה אייך מתמודדים איתה.

במקום להפנות את זה כנגד מישהו אחר- הפני את זה כלפייך, כך תוכלי ללמוד מהעניין. אם ה' שם אותך במקום כזה- כנראה שזה לא כזה מסובך כמו שאת מתארת. לפעמים הדיבור על העניין יכול לפתור בעיות, אך הרבה פעמים דיבורים כאלו מעצימים תחושות מעטות שברובם הם תחושות ולא דברים מבוססים.

עצם העלאת הנושא לדעתי, הוא חשוב. אני חושבת שכמו שיש נשים שלא נוח להן בבית הורי בעלה כך זה גם להפך הרבה בעלים לא נוח להם אצל ההורים של האשה. החכמה זה לראות את ה1/2 כוס המלאה להתחבר להורים- כי כך בעצם אנו מראים את האהבה לבן הזוג שלנו.

 

אגב- השבת בקהילות אשכנז קוראים את שיר השירים  שיר שמראה את האהבה שיש בינינו לבין ה'. הרעיה בשיר השירים נקראת :כלה (יחס של אשה בבית הורי בעלה), רעיה (יחד של בעל ואשה), אחות, בת, היא קוראת לדוד וכו'.

יש שם את כל יחסי המשפחה- מי שיודעת ומתאמצת באהבה שלהם יכולה אח"כ באמת לאהוב את ה'.... מי שלא יודעת לאהוב את חמיה, הוריה אחיה ומשפחתה אייך תאהב את ה' לא תמיד זה קל אבל יחס שיש בין אדם לרעהו בעולם הזה זה היחס שיש בינינו לבין ה'.

זה אומר שהביוץ מתרחש-היום או מחר. .אי אפשר לדעת בדיוק מתי התחיל.
מה שאומר שאם רוצים להפקד כדאי ביום-יומיים הקרובים לנסות.

אם יצאו 2 פסים ואחד בהיר יותר-זה עדיין לא ביוץ.

אבל ממש טיפה, זה עדיין לא?

נראה לי חסר סיכוי למצוא דבר כזה.... כולן רוצות ואז הן כבר מאד עמוסות.

אז כדאי שתמקדי מה בכל זאת חשוב לך יותר

ד"ר עדה גרובר בגבעתיים

מקצועית מאוד. עדינה (בידיים). ולא עמוסה מדי. אבל לא הייתי אומרת שהיא מאוד סימפטית.

מקסימה ממש, עמוסה אבל לא משהו מטורף

תשתדלי להיות מהראשונות אצלה

אין לי שם ספציפי להמליץ לך, אבל זה באזור שאת מחפשת (יחסית קל להגיע לשם מהשומרון, נראה לי יותר קל מאשר לאיזור ב"ב-ר"ג-גבעתיים), ואני יודעת שיש שם כמה רופאות  - מבחר גדול יחסית למקומות אחרים (כנראה יש שם ביקוש לרופאות דוקא, מכיוון שהציבור חרדי. יש באלעד 2 סניפי מכבי)

ד"ר טטיאנה אייזנברג.
חמודה מאוד, נעימה, מסבירה מה שצריך..
נהנתי מאוד!

אם יש עוד המלצות אני אשמח עדיין לשמוע..

לשאוב אפילו אם לא יוצא חלב

זה לא עוזר בכלל.

 

שתית מספיק היום?

 

תשתי חצי כוס יין ותנסי לישון אולי הצירים יעברו...

קיום יחסים.
הכי עדיף לנוח ולהרפות.. זה יגיע

בשבוע 41 +3 עשיתי עם המשאבה ובאותו יום ילדתי

שמהריון להריון זה מחמיר

הלכתי עדיין, מה הטעם??

יתכן שיפנה לאו"ס מיוחד שבודק את זרימת הדם ברגל הבעייתית ואם חלילה

יש סיכון אז לעיתים צריך לנתח.

אבל קשה לי להאמין שיש סיכון אם זה רק התחיל לך בהריון האחרון.

אבל לא כדאי לך ללכת בשביל השקט הנפשי שלך ובשביל שתקבלי הדרכה להריון הבא?

יכול לעזור, או יכול להגיד שאין צורך לעשות כלום.

אם לא הולכים לא יודעים.

ורידים אינם רק בעיה אסתטית, זו בעיה בריאותית שהולכת ומחמירה עם הגיל ומס' ההריונות, ומס' השעות ביום שעומדים על הרגליים. (יש גם גברים עם ורידים.)

אם לא מטפלים ושומרים המצב מחמיר.

לכי לבודקת טהרה.

ואם לא אז לרופאת נשים.

לכי עם הבדיקות ותשאלי רב שמבין.

יתכן שיש פצע.

וחשובים כל הפרטים, אם יש כאב בבדיקה וכו'

נגיד את מניקה..אז הוא מחליף טיטול ויושב לגרעפס...
או הולך להכין בקבוק..

אין צודק ונכון יש מה שמתאים לכם.
אם לאחד מבני הזוג קימה כזאת הורסת את הלילה ואח'כ הוא לא יצליח לישון ראוי שבן הזוג השני יתחשב בו.
אם התינוק מאד לא רגוע במשך היום והאישה חייבת את שנת הלילה כדי לצבור כוחות אז למה העבודה של הבעל דווקא "נחשבת" יותר מהטיפול בתינוק?

ואם התינוק ישן בבוקר עד מאוחר והבעל צריך לקום מוקדם אז הגיוני שהאשה תקום...


בקיצור כל זוג ומה שמתאים לו, אל תחפשי מה צודק ומה נכון תחפשי מה טוב לכם.

וזה גם מאד משתנה מילד לילד גם באותה משפחה.

 

זה גם משתנה מלילה ללילה, תלוי מתי הולכים לישון

תלוי עד כמה את או הוא עייפים

 

הייתה תקופה שלא היה נעים לאשתי להעיר אותי כי אולי אני נורא עייף אז 

סיכמנו שאם אני עייף במיוחד אני יגיד לה, ואם לא אז שלא תחשוש להעיר אותי

 

המפתח הוא לדבר, לתקשר, לשוחח על זה מתוך הבנה ששניכם רוצים לתמוך אחד בשני

אז נכון, ברור לי שגם ילדים וגברים קוראים פה ואין איך לשלוט על זה...

אבל לפחות שבו בשקט ואל תגיבו?!

זה מרגיש לי כמו שגבר ייכנס לשיחת ספסלים של נשים בגן שעשועים...

 

אני לא שואלת בהתנגחות, אלא באמת מנסה להבין את המקום...

אצלי לדוג' אני קמתי בעיקר וגם היום אני קמה
יש מצבים שאני מקימה אותו להכין בקבוק או שיחזיק את הקטן כדי שלא יבכה ויעיר את הקטנה..
אבל זה עניין של 2 דק' ואז הוא חוזר לישון ואני מאכילה עד שהוא חוזר לישון
זה תלוי מאוד ומשתנה מזוג לזוג
אצלי כל לילה שונה

והבעל עובד-
נראה לי ראוי שהיא תקום בלילה- כי יש לה אפשרות להשלים שעות שינה ביום.
כאשר שניהם עובדים- אפשר להתחלק.

"רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' - היא תקום"
והאישה אומרת
רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא: תקום!

וברצינות, אני לא חושבת שיש פה עניין של צודק או לא צודק או משהו כזה אלא כמו שכבר אמרו כל זוג ומה שמתאים לו.

אני מסכימה עם תחיה...

גם בלידה הראשונה וגם בשניה בעלי ניגש אלי אומר לי תשע חודשים את סחבת עכשיו תני לי לסחוב אפילו שיש לי עבודה אבל גם לך היה עבודה כשהורמונים השתוללו זה לא היה רק בלילה זה היה כל היום ואם את מתמודדת איתו במשך היום תני לי להתמודד איתו במשך הלילה אלא אם הוא מצריך לאכול(לינוק)

אז ברור שאישה קמה

אם יש עוד ילדים אז אישה קמה לתינוק ובעל לשאר ילדים

אם חושבים על זה, יש פה משהו לקוי..

כמו כל דבר בחיים- צריך לחשוב.

כי אם איש בטבעיות ערה עם התינוק כל הלילה ואח"כ גמורה ועצבנית ביום- בזה יש משהו לקוי!!

 

ב"ה הילדים שלי נוחים ורגועים וכל מה שהם רוצים בלילה זה רק לאכול, אז רק אני קמה.

אבל זה מאד נפוץ שיש ילדים לא קלים בחודשים הראשונים ובהחלט חשוב לחשוב על זה...

לא התכוונתי שיתייעצו ויחשבו ביניהם מה כל אחד יעשה.

אלא התכוונתי שלקוי שחושבים שצריכה להיות מערכת כזו של: מה הוא אמור לתת, ואיפה החלק שלו בכל העניין הזה, האם זה צודק שהוא יעשה כך ואני כך..

הובנתי? 

מאינטואיציה שלי זה נראה לי בסדר.
הבנתי שבהריון הערכים של ה״ בסדר״ שונים.

אבל שוב, לצערי אני ממש לא מבינה בזה.
מקווה שהמנוסות יותר יכנסו ויוכלו לעזור לך יותר ממני.
בשורות-טובות!

אז אין לי מושג.

אבל תכתבי בגוגל ותמצאי הסבר בקלות

אחרי שמחליפים מים

באופן כללי, טבילה בהריון לא שונה מטבילה שלא בהריון.

 

לגבי ההכנות:

אמבטיה ארוכה של מים חמים לא טובה בהריון.

ולכן- אפשרות אחת: הכנה יסודית בלי אמבטיה,

אפשרות שניה: אמבטיה עם מים פושרים

אשפרות שלישית: אמבטיה קצרה של מים חמים (והמשך הכנות בלי אמבטיה)

 

אם יש פתיחה, עדיף להיות ראשונה כפי שאמרה תחיה.

 

אם את בהריון מתקדם, תזהרי שלא ח"ו להחליק (הבטן גורמת לקצת חוסר שיווי משקל, וגם בתוך המים זה מרגיש קצת שונה)

 

לגבי הברכה:

לא בטוח שצריך לברך על הטבילה. יכול להיות שכן. אם התייעצת עם רב לגבי הדימום, הכי כדאי ךשאול אותו לגבי הברכה.

 

בהצלחה!

 

זאת טבילת מצווה ועל טבילת מצווה מברכים.

יש מקרים שבהם הזוג עצמו מחליט החמיר (ויתכן מאוד שזו החמרה לחינם). שאז אם יש ספק לגבי האיסור, וודאי שלא מברכים.

ויש מקרים (תלוי ברב, תלוי בזוג, ותלוי במקרה) שבהם הרב אוסר מספק!! וגם אז לא מברכים.

 

חבל להטעות נשים בפורום.

אני אמרתי לברר האם צריך לברך. מדברים כאלו לא יכולה לצאת תקלה.

אתן אומרות לברך בכל מקרה, ומסתכנות בברכה לבטלה! חבל...

 

סליחה על הבוטות.

אבל הדברים צריכים להיות נחרצים! (פתחו ספרי הלכה, ותראו בעצמכן, לפני שאתן סותרות את דברי. שאגב טרחתי לברר...)

 

כל האמור לא סותר את העבודה שהטבילה היא מצווה. אלא שבברכות הכל הוא שספק ברכות להקל!

 

ויותר אני לא אגיב.

כן כתב הרב עובדיה באריכות

 

ומענין שדעת ר' ניסים קרליץ שגם על טבילה שהרב החמיר מספק צריך לברך

שזה לא יחמיר ח"ו.
בהצלחה!

תחפשי בגוגל

פשוט מבקשים מרופאת נשים הפנייה.

ממליצה לבקש הפניה מקופ״ח לפיזיותרפיה לרצפת האגן

אם שנה לאחר לידה את סובלת מחולשה של רצפת האגן גשי לטפל ומה שמהר יותר טוב יותר.

ההפניה היא דרך רופא נשים ,לפעמים שולחים את האשה לרופא שמתמחה אורוגנקולוגיה ,לעשות ברור .

לפעמים את הברור עושה רופא נשים רגיל.

ממולץ לטפל איכות החיים  שלנו כנשים שווה הרבה.

בכללית בירושלים יש את ד"ר רויטל ארבל אורוגניקולוגית מצוינת ואת שיר אילני פזיוטרפיסטית של רצפת האגן הכי טובה בכללית.

אבל רק בהריון הזה, וזה הריון 3. שאם גם אני צריכה לטפל או שזה בגלל ההריון?

זה כל כך רציני?

כל פעם שאת נזכרת