פורום הריון ולידה (עמוד 5015)

יתכן שזו חוליה בגב התחתון שלוחצת על עצבים כלשהם וזה מקרין לאגן.

זה לא פרק הירך שכואב?

היכן זה מתבטא מלפנים או מאחור?

הכאבים הם בודאות של שלד ושרירים או של איברים פנימיים יותר - כדאי אולי לגשת לבדוק את זה.

הרבה פעמים אחרי לידה השלד על עצמותיו וחוליותיו ומה שבינהן יוצאים מאיזון אחרי הלידה.  היציבה חוזרת להיות ללא  מרכז הכובד של הבטן הגדולה . ובנוסף הדרישוה של ההנקה ממשק הסידן בגוף גדלה. 

מה שיכול להועיל מאוד זה להקפיד על תזונה עתירת סידן וויטמין D ולראות אם משיגים הקלה.

אם תרצי נפרט.

אני לא כל כך יודעת להגדיר את סוג הכאב- זה לא כמו שרירים שמתכווצים, יותר מסוג של כאבי גב, רק שזה מופיע בעצמות האגן - מאחורה, (ולפעמים גם בגב התחתון, אבל לא באותה עוצמה, ולרוב עובר במשך הלילה).

את כותבת לבדוק אם זה באיברים פנימיים יותר. לאיזה רופא צריך ללכת בשביל זה? זה באמת נחוץ? (מסובך לצאת מהיישוב עם תינוקת, אני מעדיפה להימנע כל עוד זה לא נצרך).

לגבי הסידן- אני כרגע נמנעת ממוצרי חלב בגלל רגישות של התינוקת, אבל אני אוכלת הרבה טחינה מלאה ולפחות 15 שקדים ליום (לפעמים גם יותר), כך שנראה לי שזו צריכה די טובה של סידן.

ויטמין D- אני באמת לא כל כך נחשפת לשמש. באיזה מאכלים אפשר לקבל אותו?

בכל אופן, תודה על התגובה, ואני אשמח לעוד כיוונים.

שתי טיפות  מהויטמין של הקטנטנה.

תתנסי במינון הזה ותראי אם הוא משפר את המצב. זה יחסוך לך את הצורך לדוג דגי סלומון.

את יכולה להוסיף לתפריט גם סרדינים (עדיף בשמן זית, אפשר לצרף אל הטחינה או אל אבוקדו).

אם זה עובר במהלך הלילה זה טוב. סימן שכנראה מדובר באמת בגב התחתון - אולי בעצם הזנב (שלפעמים זזה בלידה)

וכשנותנים למקום מנוחה הכאב מוקל.

זה לא נשמע דחוף אבל אם לא פתרת את הבעיה או אם הכאבים מתגברים תהיי מוכרחה לגשת לרופאת משפחה קודם כל, והיא תפנה אותך לאורתופד או פשוט לפיזיותרפיה. את המאמץ הזה שווה לעשות גם עם תינוקת. היא גם תוכל לומר אם חלילה מדובר בבעיה איבר פנימי.

בינתיים תהיי זהירה עם התנועות שאת עושה. כרגע אל תרימי כבד, תתכופפי במתינות וכד' כדי לתת אפשרות למקום להחלים. אם זו אכן עצם הזנב ההמלצה היא להתיישב לאט לאט ולשבת בשיכול רגליים כדי שהיא תישאר משוחררת באויר ולא תילחץ אל הכיסא.

החלמה מהירה.

לא יודעת אם זה קשור ליחסים, אבל הרבה פעמים אחרי התנקות ואפילו טבילה יש עוד דימום..

גם לנו זה קרה אחרי כמה ימים מהטבילה, בעלי שאל את הרב והרב אמר שזו שאלה מאד נפוצה אחרי לידה (שאחרי הטבילה פתאום יש עוד דימום)זה אחד המבאסים...לגמרי..

מה שכן- לפעמים זה כתמים שרב יכול להתיר, קיצר- תמיד תמיד שווה לשאול רב!! יש מצב שזה יתיר אתכם..

כל לידה זה הגיע בזמן אחר אבל תמיד בין יום לשבועיים אחרי המקוה...

אני חשתי שזה מחזור אבל אין לי מושג...

בכל מקרה אחרי שזה נגמר וטבלתי שוב זה נעלם ולא חזרו הדימומים....

נראה לי נפוץ.

אם אין לך כאבים כלשהם לא הייתי נלחצת...

אל תאסרי את עצמך- תתיעצי עם רב.

גלולות יכולות לגרום לדימום כמו וסת.

הניתוח היה אלקטיבי או חרום? אם אלקטיבי אז אין סיבה שמהלידה יהיה משהו שם אלא רק יובש הורמונלי.

אם התחילה לידה והיתה שם התעסקות בנרתיק אז אולי יש פצע או קרע וכו' שווה ללכת לרב שישלח אותך לבודקת טהרה ואל תשכחי לציין שעברת ניתוח ומה הסיבה שלו.

תגגלי קצת ותקראי מה קורה בכל זמן בחודש, הכדורים אמורים לשנות רק את הביוץ ולא את קילוף רירית(ככה קוראים לזה?) הרחם

אפשר לפנות בפורום משוב-טכני לAdmin

אם את רוצה אשלח לך מסר

יש כאלה עם קשת. שזה עוזר לראות את התינוק. (יש שאומרות שגם אחרים רואים, אם עומדים מאחורה, לא יודעת). אלה בד"כ בצורת מלבן די גדול, שאמור לכסות גם מקדימה וגם בצדדים. ועם סרט לקשירה או סוג של אבזם סביב הצוואר.

כאלה יש מלא בהרבה חנויות תינוקות. לא יודעת מחירים ולא יודעת אם יש הבדלים ביניהם.

ויש סינרים שהם חתיכת בד בצורת עיגול עם חור באמצע לראש. שבהם כאילו לא רואים את התינוק, אבל החור מספיק גדול בשביל שתוכלי לראות, ומקסימום מרחיקים אותו קצת עם היד ואז רואים. ממילא כשההנקה יותר מסודרת, והתינוק גודל, לא מסתכלים על התינוק כל שניה, ויותר חופשיים להיות איפה שאת.

שלא יתייחסו אליו.. תעודדי את החיבור בינהם אני בעד

עדיף ככה מאשר חלילה הפוך, התעלמות חלילה

אולי תתחילי גם את לדבר אליה/אליו? תדברו שניכם ביחד לעובר, באהבה גדולה, וכך תישארו כיחידה אחת, של הורים מול ילד, שאוהבים אותו מאוד...

את בעלי, באופן גלוי...

אני מניחה שהוא בכלל לא מעדיף את הבטן עליך..

נראה לי שעצם הדיבור על זה יעזור לך ולו להבין מה הציפיות של הצד השני..

שיהיה בשמחה!

יכול להיות שהמוניטור לא מאופס...

יש שני סוגי ערכים שמתארים בגרף המוניטור (לא יודעת מה, מה ) אז יתכן מאד שהכוונה לערך השני ולכן זה לא צירים!!

יומיים אח"כ התחלתי להרגיש ואחרי עוד יומיים ילדתי.

50 זה אמנם ציר אבל עדין די חלש...

זה דומה לקטע עם משקלים שתשקלי את אותו דבר במשקלים שונים ותצא תוצאה קצת שונה כי כל משקל מכויל קצת אחרת.

ככה במוניטור המספר לא אומר כלום אלא הגובה שאליו הגיע הציר וכנראה שהמיילדת מכירה את המוניטור וידעת שבמכשיר הזה צירים של חמישים זה לא משהו רציני.

ו בכל מקרה כי נשמע שקשה לך...

לפעמים אומרים שהבטא נמוכה ואז כך יודעים שזה הריון שלא מתפתח טוב.

ויצא לי 76. אף אחד לא דאג כי זה נורא מוקדם.

לכן ציפיתי שזה יהיה ככה. הייתי מאז אצל הרופאה לאולטראסונד וב"ה יש עובר קטנטן ולב פועם מדהים!

הכל בטווח נורמלי

(אבל אכן תיקנו לי בהמשך את התאריך ב 5 ימים שזה אורמ שזה בעצם היה איחרו של יומיים?!)

ה' נתן קללה לחווה "ארבה הרבה הרונך ועצבונך" - יש צער עיבור לכל אחת. אחת יותר עצבנית, אחת בוכה בקלות, אחת מקיאה כל יום, אחרת סובלת מצרבות.

מה שמעודד זה לזכור שזה רצון ה'! ה' רוצה שנפנה אליו ונבין שזה ממנו.

התפללי לה' על מנת להירגע, דברי עם בעלך ושתפי אותו ברגשותייך. נסי לקחת טיפות רסקיו, או לכתוב את רגשותייך.

וזכרי-

זו תקופה נורמאלית שבעז"ה תעבור.

הרבה פעמים עצבנות ורתחנות נגרמות בגלל מחסור בויטמיני B (או הינה זאת עם הויטמינים/מינרלים שלה...), וליתר דיוק B12 ו B3 .

יתכן גם שאת נוטה להתעצבן מקולות לעיסה רמים, רשרושים של שקיות נילון וכל מיני רעשים קטנים כאלו. זה הרבה פעמים הולך ביחד וגם כאן מדבור באותו ויטמין B3 שחסר.

אפשר בקלות לסדר את זה אם תקפידי לאכול ביצה רכה או עין או חביתה מקושקשת רק קלות (לשמור על הויטמינים הצהוב ע"י מינימום בישול).

ובתור התחלה הכיני לעצמך שתי ביצים כבר עכשיו.

נשמע שלפחות בתקופה הקרובה את זקוקה לביצה ליום ומדי יומיים שלושה אפילו לשתיים בבת אחת.

בהצלחה.

ועצבים וכו'..לא בריא כ"כ לעובר.. נסי לשמור על רגיעה לראות איפה הנק' החלשות,ותיאום ציפיות עם הבעל.

בהצלחה!

חיבוק גדול!

הפניה לבדיקת דם אפילו רק של B12 שמחסור ממנו הוא נפוץ.

שולחת בקלות רבה (אולי אפילו מדי...) לכל בדיקה שתעלו על דעתכן...

לי זה לא מפריע, כי בפועל אני מחליטה מה לעשות ומה לא, אבל זה יכול קצת להלחיץ ולהטריד...

היא רופאה בלאומית... מי שמעוניינת אפשר באישי

(לB12  לדוגמה היא שלחה אותי פעמיים בחודשיים האחרונים, למרות שהתוצאה הראשונה היתה תקינה...)

את צודקת שזה תלוי הרבה ברופאה אבל יש גם מדיניות של קופת החולים שנגזרת משיקולים כלכליים.

בכל אופן הזכרתי את B12 כי מחסור שלו הוא מאוד נפוץ. ואילו B3  או ויטמיני B אחרים לא ראיתי ששולחים לבדיקה בכלל. או שאני לא מעודכנת .

ביצה - שתיים כמו שאמרנו.

חשבתי שאת מתכוונת לתרכיז 

לקנות גרפווטר בכל בית מרקחת... זה טיפות טבעיות לגזים.

לקפל לו את הרגליים לכיוון הבטן וללחוץ לו על הבטן.

עיסוי בכפות הרגלים בתנועות סבוביות.

בהצלחה!

והוא מאוד מתעצבן שאני מקפלת לו את הרגליים...

אבל נשמע שזה בדיוק מה שהוא צריך.

אלא אם כן - כמה פעמים ביום יש לו יציאות מעיים?

אם את לא שומעת שהוא משתחרר מבועות האויר שמצטברות בפי הטבעת כשאת מקפלת לו את הרגליים לכיוון הבטן, ואם אין לו מס' יציאות מעיים ליום (יש ימים יותר יש ימים פחות אבל באופן כללי), יתכן שאת צריכה לשנות משהו בתזונה שלך. אולי נזהרת מדי עד עכשיו שלא לאכול מאכלים שעושים גזים אבל הוא פחות רגיש וזקוק לגירוי המעיים כדי להשתחרר?

זה רק כיוון. תגידי אם זה הכיוון.

אבל מידי פעם הוא מתאדם טבוכה ממש, גם באמצע שינה..

נסי את לשתות יותר ולאכול יותר סיבים תזונתיים, יותר פירות וירקות (חיים) ותראי איך זה משפיע עליו.

ולגבי לקפל לו את הרגלים - הוא צודק. זה סתם מכאיב לו. אם זה לא אויר שהוא צריך לשחרר, אז זו לא הפעולה שיש לעשות. 

עושה גזים, רק לוקח לו המון זמן ומאמץ לשחרר אותם..מסכן

תנסי באמת לשפר את המצב בעזרת התזונה שלך.

תורידי מתוק כמה שרק אפשר.

תשתדלי לאכול לחם מקמח מלא, אורז מלא.

פירות, ירקות , תנסי תמרים. 

ולשתות הרבה.

אם זה ממשיך, אפשר לראות מה יש לבתי המרקחת להציע לתינוק בגיל הזה.

ואם כלום לא מועיל אפשר להקל עליו בעזרת הומאופתיה.

נסי תה שומר של היפ או ויסוצקי

מדהים כמה שעזר לנו!!!

אני שותה כל היום או מים

ומסז  למשוך שתי אצבעות מהברך לעקב

וסבלנות כמובן 

אגב, התחלתי לשתות לימונדה מלימונים טריים,יש מצב שזה משפיע??

לפחות לשלושה ימים ולראות אם יש לזה השפעה על הקושי של הקטן.

יכול מאוד להיות שזה מה שיצר את הבעיה.

הבטן הקטנה והמתוקה הזאת צריכה ללמוד לאכול..

אז עד שהוא יפרק שווארמות, סבלנות ונשיקות עוד כמה שבועות וזה עובר!

אנחנו העדפנו לא לתת בגיל כזה טיפותוכו' ולמרות שגמעתי כמה ליטרים של תה קומומיל ביום זה לא עזר..(וגם לא לדימום.)

הקטנציק שלי כבר בן חודשיים והלילות הלבנים והצרחניים פחתו מאוד..

בהצלחה!

בתור אמא מנוסה ,כמה עיצות.

הרבה פעמים מאכלים שגורמים לך לכאבי בטן מפריעים גם לתינוק.

דבר שני חשובה שתיה מספקת,למנוע עצירות.

הרבה פעמים עצירות עלולה לגרום לכאבי בטן.

חשוב לנסות להירגע כי הלחץ שלנו עובר לתינוק.

לחץ לא גורם לכאבי בטן ,אבל התינוק עלול להיות לא רגוע לבכות הרבה.

מניסיון זה עובר.

שהלימונים משפיעים.

דרך אגב, שמעתי שתה שומר גם מגביר את החלב

פשוט הסימנים שאת מתארת הם לא הסימנים המובנים מאליהם לגזים. הם יותר מתאימים לנטיה לעצירות.

יתכן שהלימון הוא שגרם וברגע שהסרת את זה מעל הפרק הקושי ביציאות מעיים יוקל.

1. זה תלוי בהעדפה אישית. אני תמיד משמתשת בידנית של אוונט, היא מעולה. גם לשאיבה בכמויות גדולות.

2. במקרר אני מאכסנת בבקבוקים (של תינוקות) או בכוסות של אוונט (באות יחד עם המשאבה). במקפיא אני מעדיפה שקיות (שמיעדות לכך, הסוג הזול ביותר, בלי סגירה, וסוגרת עם אטבים)

חלב שאוכסן במקרר עד 24 שעות מותר להקפיא

3. תלוי בגיל ובמשקל. בעיקרון תינוק אוכל ביממה בערך 160מ"ל לכל ק"ג ממשקל הגוף. צריך לחלק את זה במספר הארוחות.

4. בקבוקים, זה תלוי במה את מאחסנת חלב. אם תאכסני בבקבוקים תצטרכי דיי הרבה. אם לא, בעיניי מספיק 2 טובים (אני משתמשת בשל אוונט ומרוצה, לא ניסיתי אחרים. שימי לב שהחברות הזולות לפעמים נוזלים)

בהצלחה!

(יצא קצת כמו פרסומת לאוונט, זה ממש לא בכוונה...)

1. אני משתמשת במדלה ומרוצה מאד- ניתן לקנות בקופ"ח כללית בהנחה.

2. את החלב אני מאחסנת בשקיות . לי זה נח. את צריכה לראות מה לך הכי נח...

3. תלוי בן כמה הילד....

4. אני משתמשת בטומי טיפיי. חשוב שהפטמה תהיה קצרה ולא ארוכה...

משאבה - אם תצטרכי לשאוב הרבה, אני הייתי ממליצה על חשמלית, למרות שיש נשים שמסתדרות מעולה עם ידניות.

בעיקרון חשמלית זה יותר קל ופחות מעייף.

בעניין הסחיבה - נסי למצוא מקום לשמור את המשאבה עצמה בעבודה, ואז ללכת הביתה רק עם הבקבוקים והערכה שמתחברת למשאבה, לניקוי, שזה ממש קל לסחיבה.

אם את מוצאת מקום כזה - אני הייתי ממליצה להשאיל משאבה של ספקטרה מיד שרה. לי היא היתה מעולה ושאבתי מלא.

מדלה דו"צ וודאי יותר טובה, אך גם לא מושאלת בכזאת קלות ביד שרה. לא יודעת כמה עולה לקנות, מניחה שלא זול.

אולי יש הנחה דרך הקופ"ח? תבדקי.

בעניין שמירת חלב - אני השתמשתי בשקיות הקפאה של מזון. ממילא אני לא מפשירה במים רותחים, כך שזה נראה לי בסדר.

כשהחלב קפוא בשקית, הוא מופשר הרבה יותר מהר מאשר בכל כלי אחר.

בטוחה שיש שיתנגדו להקפאה בשקיות כאלו, לא ברור לי מה אמיתי ומה רק לטובת יצרני השקיות המיועדות לחלב...

בעניין הכמות - זה משתנה מילד לילד.

לי היה ילד ששתה 180 כל ארוחה. (מבחינתו היה גומר גם כפול, אבל זה היה נראה לי מספיק, והוא היה רגוע ככה.

בעניין בקבוקים - כמות אין לי מושג,

סוג - אני נהניתי הכי מטומי טיפי, ואח"כ ממאמ.

אוונט, למרות שהוא פופולרי - ילדים עם קשיים בהנקה, חולשה בשרירים של השפתיים וכו' - לא מסתדרים איתם, הפטמה שלהם קשה. לילד שמסתדר עם כל דבר, יסתדר גם עם הבקבוק הכי פשוט בחנות...

בהצלחה!!

בקשר לכמות החלב לארוחה:

הקטנה בת שישה שבועות, ושקלה 4.5 בתחילת שבוע שעבר. לפי הנוסחה שכתבתן, הכמות שהיא אוכלת ליום זה 675 מ"ל. היא אוכלת לפחות 8 ארוחות ביום (לא לגמרי קבוע, לרוב זה אפילו יותר), לפי זה הכמות לארוחה היא כ-84 מ"ל (ואפילו פחות אם זה יותר ארוחות).

בכל מקרה, נראה לי שבפועל היא אוכלת הרבה יותר, כי פעם אחת בזמן שהיא ינקה, שמתי כוס בצד השני כדי לאסוף את החלב שטפטף משם (מתוך סקרנות כמה חלב מטפטף לי כל פעם), והתמלאה כמעט חצי כוס (חד"פ), שזה אומר בערך כמות של ארוחה אחת לפי הנוסחה. נשמע לי מוזר שהארוחה שהיא באמת אכלה זהה לכמות שטפטפה מהצד השני במקביל..

לי יש את אוונט

שואבת קבוע בעבודה

נכנסת לשקית לא גדולה

שמה בכוס חד פעמית+ מכסה

(ואני מתלהבת מאוד כי זה פטנט שמצאתי ממש לאחרונה!)

כמה? תלוי משקל, גיל  וילד...

למדלה יש משאיבת חלב חשמלית כך שלא תתעיפי... אם את בכללית אז יש להם מחיר יותר זול מהחברה...

אני אישית מאחסנת חלב שאוב אך ורק בשקיות המיועדות לכך הם אמנם יקרות אבל אני לא מותרת על זה הם נוחות ומיוחדות.\

1.אני ניסיתי מדלה חשמלית ואוונט ידנית. אהבתי יותר את אוונט הידנית. יותר עדין לדעתי וגם שקט יותר (החשמלית עושה רעש של טרקטור, גם ככה הרגשתי כמו במכון חליבה)

2. הקפאה- בשקיות המיועדות לכך או בכוס חד"פ מכוסה . רק זהירות שלא ישפך במקפיא. זה יקר מפז ומפנינים.

3. אינדבידואלי

4. לפחות 2 בקבוקים, אני אוהבת את MAM  . פרמטרים: פטמה עדינה (לתינוקות קטנים שרגילים להנקה) , לא מטפטף (אוונט נורא טיפטף אצלי!!) , נוח לניקוי, השנתות (המספרים של כמות האוכל) כתובות ברור  ולא בצבע שבקושי רואים...

בהצלחה!

אפשר/כדאי לשאוב קולסטרום?

אם זה בשביל להאכיל את התינוק בזמן הקרוב כיוון שיש קושי כזה או אחר בהנקה. אז זה מאוד כדאי... צריך לקחת בחשבון הקולסטרום סמיך וקצת קשה לשאוב אותו, מה גם שהכמות לא גדולה, אבל זה בהחלט אפשרי...

למטרה אחרת, אני לא רואה סיבה לשאוב....

זה מאוד עזר לי והאיץ את הווצרוץ החלב (כי היא באה אצלי באיחור של יומיים)

בשמחה ובחן

אל תדאגי תוך כדי את תראי שרק שמחה  תבוא

בהצלחה

גם אני קצת חוששת "ממה יגידו". אוף, למה אנחנו ככה????

הרי אנחנו עושות עבודת קודש, להביא ילדים זה לא דבר פשוט או קל. אני לא מבקשת מחיאות כפיים או הערכה אבל למה צריכים להסתכל עליי ולהגיד "מה. את לא שומרת?" או שאחרי הלידה אומרים לי "זהו, עכשיו תיקחי הפסקה". כאילו- מה נסגר??? .

ואני נשואה 4 שנים אוטוטו.

זה רק בראש שלי- אבל אני מחכה ליום שהמחשבות הללו ייעלמו

"בוודאי שאני שומרת! שומרת שלא ישעמם לגדול שלי לבד, שומרת על הרחם שלי בפעולה, שומרת על עם ישראל ומוסיפה לו עוד ילדים, שומרת שלבעלי ולי תמיד יהיה איזה פיצי להתרגש ממנו..." יש הרבה דברים לשמור בהבאת ילדים לעולם!

עבודת קודש

לשמור ? שהם ישמרו ואת תתני לברוח

חחח

בוודאי שלא בהם.

למה יש להם מילה בעניין? למה זה כל כך חשוב לך?

הם עוזרים לך עם הילד פיזית או כלכלית? אתם נתמכים על ידם? הבאת ילד נוסף לעולם תשפיע ישירות עליהם?

או שזה רק עניין של "מה יחשבו" בלי השלכה מעשית מצידם?

אני דווקא הייתי עושה להיפך. אם הייתי רוצה והייתי חוששת שיגיבו בצורה שוקיסטית, הייתי מפסיקה למנוע ומתפללת לטוב, במטרה להראות להם שהשיקול היה הרצון ולא רמת ה"דוסיות". שאפשר ליהנות ושמוח ולרצות בזה ולקבל את זה בשמחה גדולה, ולא מתוך אומללות או מסכנות או "חובה". פשוט כי רוצים.

בסופו של דבר הם הכי יהנו מזה. נכדים, כמו שאמא שלי מגדירה את זה, זה הדובדבן שבקצפת.

שיהנו מהם, ואתם תקבלו את ההחלטות שלכם בעצמיכם.

בהצלחה!

שהם עם רווח גדול בין הילדים.

כל אחד עושה מה שנח לו. ושימותו הקנאים כמו שאומרים.

עד מתי אנשים יחשבנו מה שמתאים לשני? חבל,

כאן באמת כמו שאמרה משיח עכשיו זה עבודת קודש ואחד הדברים המרכזיים כזוג נשוי זה העבודה הזו

ואתם כחוזרים בתשובה המוטיב שלכם בכל תחום ובכל מצב יהיה תמיד שונה מהם !!

אז שיגידו שיש לך חצאית.. אז שיגידו שאת חובשת פאה.. אז שיגידו שבעלך עם ציצית כיפה ומגבעת וכו'

לכל דבר יש את היגידו אז האחרון והחביב ביותר  !  אז שיגידו שאת כזאת אדוקה המביאה עוד ועוד ובזמנים קצרים ילודים לעולם.... שמקרב עוד שטח נרחב למען הגאולה האמיתית והשלימה!!

ונקודה למחשבה:

אני חושבת שאנחנו כולנו צריכות להיות גאות בעצמינו להביא עוד ועוד ילדים לעולם לדאוג להם עוד מימי העוברות ועד גיל זקנה. לכבס לגהץ לנקות ולקרצף ועוד לשרוד!!!

אני חרדית, ועם כל זה , עדיין מסתכלים עלי במשפחות שלי ושל בעלי (חרדיים לגמרי)

כמשונים, כי הרבנים מתירים היום בקלות מניעה, ואנחנו לא לוקחים כאידיואלוגיה

ותאמיני לי שאלוקים מסדר לנו את החיים מצוין, 

פי חמש טוב מכשאנחנו מתכננים אותם

אצלי יש רווח של 5 שנים ביןן 2 ילדים והרבה אנשים מסתכלים

אז מה???

הם מגדלים אותם? הם מכלכלים אותם? הם קמים אליהם בלילה? הם מטפלים בהם שהם חולים?

הם יההיו איתם שהם בוכים ו שמחים?

מה השטויות האלה?

שכל אחד יעשה מה שטוב לו לכל הכיוונים

גם אם מביאים צפוף והרבה

או שמביאים מעט וברווח כי שה מה שטוב

תחשבו על זה

לא שזה נכון ללכת עפ"י "מה יגידו" אבל אני נורא מבינה למה את מרגישה ככה ויודעת שצריך פשוט לעצום עיניים ולעשות מה שנכון עבורכם...
גם אנחנו בנקודת הכרעה כרגע ולצערי אני מרגישה שזה מהווה חלק מהשיקול שלי...

את שותה מספיק ונחה מספיק אם לא תשתי!

ואם כן כנראה שזה חלק מצירים המכינים אותך ללידה האמיתית יקרה!!

אני בשוק...

תודה לך על התשובה!