בהריון מתקדם - לא ראשון?
אם את מלאה או עם שיליה קדימית יש סיכוי שתרגישי מאוחר יותר.
זה בסדר גמור!!
אחרי העבודה גמורה מעייפות- הולכת לישון שעה- שעתיים והכל בסדר ב"ה....
גם אני ככה, פשוט נרדמת על הספה ללא שליטה.
בכל מקרה כדאי לבדוק ברזל ליתר בטחון....

נעבור את זה יחד / גליה ודר גולדמן.
יומן מסע בטיפולי פוריות.
הזוג בעצמו כתב את הספר.
המון בהצלחה ואי"ה שנזכה לראות אותך פה במהרה.....
בע"ה
בטח שזה קשור לפורום כי ממש עוד מעט תהיי חלק ממנו בעז"ה.
ב"ה, ב"ה, ב"ה אחרי 3 שנים של ציפיה ותפילות רבות אני כרגע בשבוע 10.
מודים ושמחים ב"ה על כל יום
וכמובן ממשיכים להתפלל לסוף הטוב.
מאחלת לך בעז"ה את כל הטוב במהרה.
[וכמו שאמרו כבר לפני יש באמת פורום פוריות בכיפה]
-מוזמנת לכתוב באשי-
הנושא נורא רגיש וכואב לכולנו כאן לכן רציתי להסב את תשומת לבכן ולשתף אותכן במקרה שלי.
לידה ראשונה, תפרים כמעט עד פי הטבעת, חרדה נוראית מיציאה ראשונה, בנוסף לזה היה גם קושי בחודש האחרון של ההריון.
שתיתי תה טיבטי חם ותוך כמה שעות הצלחתי להתפנות כמעט ובלי כאב (שבוע אחרי לידה). ממליצה לשתות פעמיים ביום עד שהכל מסתדר..
אני ממש מקווה שלמישהי פה זה יעזור ויקל על ההתאוששות הגם ככה לא קלה אחרי הלידה..
לצערי הרבה נשים אחרי לידה חוות קושי ביציאות.
לפני שמנסים משלשלים למינהם.
אני ממליצה לשתות הרה,לאכול ירקות,עגבניות,שזיפים,שמן זית.
ולא ללחוץ בשירותים לזוז עם הגוף,ולהניח רגלים על שרפרף.
אני חייבת לעדכן אתכן כי זה נראה לי ממש יכול לעזור,
שכמעט בכל רשתות הגדולות יש מבצעים עכשיו על עגלות ברייטקס..אנחנו גילינו את זה במקרה, כשעשינו סיבוב בשילב וגילינו שאם עושים שם הזמנה של טיולון (בי אג'ייל או בי מושן) עם הסלקל אז מקבלים את האמבטיה מתנה..אז זה יוצא בפועל 2250 לכל העגלה, שזה הנחה של בערך 1000 שח...
כמובן שאם בשילב זה עלה יחסית זול כ"כ אז היינו חייבים לבדוק ברשתות אחרות וראינו שבמוצצים זה גם 100 שח פחות מהמחיר שיוצא בשילב וגם נדמה לי שזה לא מותנה בקניה של סלקל (אני די בטוחה אבל לנו זה לא שינה כי קנינו סלקל גם ככה).
קיצור מי שרוצה טיולון עם אמבטיה יכול לצאת עם 1250 שח שזה באמת כלום כסף יחסית נראה לי(כמובן שכל אחד לפי היכולת)...
אז זהו, שיהיה בהצלחה ועם כמה שפחות הוצאות

לב זהב...תודה על הקישור זה נראה ממש עסקה משתלמת....
למישהיא יש את הדגם הזה ויכולה להמליץ?? יתרונות, חסרונות וכו'...
בין הדיל במאמי ביי לבין הדיל בגוזרים קופון....
אחד בלי סלקל ואחד עם....שווה באמת להשקיע בסלקל???
אני בתכנוני רכישת עגלה.
וברור שהתלהבתי גם מהמבצע הנ"ל.
רק שפתאום מחשיד אותי קצת.... מצבע כ"כ גדול בכל הרשתות, וכן באתרי הקופונים.... ממתי חברה מורידה 1000 ש"ח?
זה לא מחשיד שאולי משהו בעגלה לא משהו? או שסתם לא מצליחים לשווק אותה?
אשמח אם בנות שמכירות יספרו עליה...
והיום הלכתי לחברה שיש לה אותה והיא לא הפסיקה לשבח..
שהיא קלה, ניתנת לכיבוס..פירוק קל וכו וכו..
אותי מאוד אם היא משייטת ברחובות בקלות כמו הגו'גר...
כי זה מה שהכי חשוב לי. לא דמיון חיצוני אלא באיכות.
לנסיך של קיייט יש כזה סלקל?
נדמה לי ששמעתי שהם קנו בוגבו... אולי רק הסלקל של ברייטקס?
אל תדאגי, בעז"ה תיהנו ממנה.
אבל יאלה, למי יש כזו שיכולה לספר עליה?
http://www.mako.co.il/ninemonth-research/Article-ccb1c7e4f051041006.htm
לא היה כתוב פה על העגלה אבל הסלקל הוא של ברייטקס...
באתר אחר היה כתוב שהעגלה היא של בוגאבו.
http://www.themarker.com/tv/1.2066233
המכירות קפצו בשניהם...
הרבה הצלחה!
לי זכור שלקחתי EASY IRON ועושה פחות עצירות, שהוא בהכשר טוב. לא יודעת אם זה אותו סוג של מה שהרופאה נתנה לך.
חסויה חדשה




















שלצערי לא תיכננתי שאצטרך בזמן הקרוב,אז מה שהיה בבית למקרה ובכ"ז אצטרך..כבר נכחד מביתנו..
)




כשאוכלים עם חלב, ואז היעילות יורדת.... תקחי מחר שוב 
וזה באמת קשה להפריד מחלב, ביצים, וקופאין שעתיים לפני ואחרי, אז עברתי לברזל אחר - פלורויטל
בחנויות טבע, יקר.... בדץ ונספג טוב



אפשר לאכול כרגיל
ובעז"ה תוכלי להביא עוד הרבה ילדים בריאים וחזקים!!
גם בדץ, גם טבעי, גם נספג טוב, גם יקר 
ואני מתכננת לקנות 2 בקבוקים לפחות
וגם אחרי ההפלה- נגמר לי הדימום אחרי 5 ימים! וזה היה ממש נס...
אבל באמת שתיתי מלא מלא לימון ונענע .
גם דיקור ורפלקסולוגיה יכולים מאוד לעזור. אם יש לך למי לפנות...
בטא שמתחת ל5 זה כבר לא הריון, כך שאין צורך לבדוק יותר.
לי היה 7 והרופאה אמרה שזה מספיק...
בכל מקרה זה מראה שהגוף שלך עובד ומנקה את עצמו אז רק עוד קצת סבלנות.....ובאמת שהשבוע-שבועיים הראשונים הם הקשים ואחר כך מתחזקים לאט לאט.....תעשי בינתיים מלא דברים משמחים אפילו ילדותיים..חשוב שתעשו יחד ותחזקו אחד את השני...
זהר הרקיע
חסויה חדשהבקרוב ממש! ![]()
אחרת...
חיממתי עכשיו חלב אם שהיה כל היום במקרר (שאבתי בבוקר) והקטנצ'יק אכל רק קצת ממנו, ממש חבל לי לזרוק את מה שנשאר...
האם אפשר -
1. להחזיר את מה נשאר למקרר ולחמם שוב מחר?..
או
2. להשאיר את הבקבוק בחוץ (ממש לא חם פה בבית, אפילו קריר...) ולהציע לו יותר מאוחר בהאכלה הבאה?
תודה מראש!
ולשתות הרבה. לאכול מאוזן ומזין.
אני לקחתי כדורים להעשרת חלב (מגה מילק או משהו בסגנון) בנוסף לכדורי חילבה ועזר לי מאד.
1) להרבות חלב - פשוט מה שאת עושה. להניק שעות. ייתכן מאוד שזו קפיצת גדילה.
2) להעשיר חלב - אין דבר כזה. החלב מצוין בדיוק איך שהוא. רמות השומנים, הסוכרים וכו' משתנות לפי צורכי התינוקת, ושונות לפי שעות היום, לפי מזג אוויר, לפי אורך ההנקה... לא לפי משהו שאת אוכלת.
3) מדד אובייקטיבי אם התינוקת מקבלת מספיק חלב - שישה חיתולים רטובים היטב ביום. כל זמן שיש - אין לך מה לדאוג 
קראתי ששינה מעלה את רמת הפרולקטין (הורמון ההנקה)
כן אני יודעת שלהמליץ לאמא עם תינוק לישון זה בערך כמו להמליץ לנסות לישון הרבה בערב פסח
אבל כדאי לתפוס תנומה בין הנקה להנקה
ואיך נרדמים???? כוס תה פסיפלורה חזק עשה אצלי את העבודה מצוין
אם קשה לך להרדם אז תנסי תה סיפלורה חזק כל פעם לפני שאת מנסה לישון
לפי מה שאני אוכלת, כנראה שיש כזה דבר להעשיר חלב...
ואחרי שאכלתי דיסת קווקר/ סולת נהיתה לי כמות גדולה יותר של חלב
גם ענבים היו לי מאוד טובים
ושתית כוס מים לפני הנקה(ולאחריה)
בדר"כ רשום על הקופסא איך להכין, אבל-
בעיקרון צריך בערך יחס של- כפול חלב לקוואקר. (אצלי כתוב נגיד- 1.5 כוס קוואקר עם 3.5 כוס חלב.)
להרתיח את החלב בסיר- להוסיף את הקוואקר, להנמיך את הגז, לחכות שיבעבע. צריך להיות קצת סמיך.
(זה די מהיר, צריך לשים לב שלא ידבק לתחתית. לערבב מידי פעם)
אח"כ- בצלחת- להוסיף סוכר, אני שמה הרבה...
(ואפשר גם קינמון)
לי זה הפינוק של בוקר בחופשת לידה.... בעיקר במזג האוויר הקריר....
בתאבון..
עור אל עור מגביר חלב
את הולכת לחדר רגוע (שלך הכי טוב) מוודאת שהחדר חמים ולא קר, מפשיטה לתינוק את החולצה וגם את מרימה את החולצה כמה שיותר שבזמן שהיא יונקת הבטן שלה החשופה נוגעת בבטן ובעור שלך, זה נותן אותות למוח לייצר חלב וזה יוצר חיבור אמיתי. אפשר לעטוף את שתיכן בשמיכה נעימה, אצלי אני מרגישה שזה עוזר
חופן שקדים מסדר את ההנקה לאותו יום..
אני ראיתי הבדל משמעותי אחרי שקדים או שקדיה (ממרח כמו טחינה שקונים בחנויות למזון טבע).
אפשר לקנות טחינה מלאה אורגנית גם בחנויות רגילות, או להזמין אם אין, או בחנויות למזון טבע.
בהצלחה!
וגם כמובן הרבה שתיה. במיוחד בירה מתוקה.
יש משפחה בשכונת גאולה בירושלים שמכינה תערובת של כל מיני זרעונים, אגוזים ושקדים טחונים. לתערובת הזו הם קוראים "קרעפט" (כנראה אנרגיה ביידיש) ומוסיפים אותה ליוגורט או מפזרים על סלט וכו'. זה נותן הרבה כוח וגם מעשיר את החלב.
ראיתי גם בחנויות טבע תערובת דומה שנקראת "כח לכל".
זה לא ממש זול אבל שווה לנסות.
הדבר הראשון והחשוב שצריך לדעת בנושא ההנקה, זה שצריך לתת לתינוק לינוק מצד אחד למשך הנקה שלימה , ובהנקה הבאה לתת מהצד השני..
בדרך כלל מלמדים את הנשים להחליף צד כל 10 דקות וזה טעות חמורה, כיוון שב10 הדקות הראשונות יוצא רק מים ולא חלב עשיר ומשביע, החלב המרוכז והמשביע יוצא רק אחרי העשר דקות הראשונות של היניקה, ורק מהחלב הזה התינוק יכול לשבוע..
אז מה הפלא שהתינוק רעב אם מאכילים אותו רק במים כל היום?
מסקנה, לתת לתינוק לינוק מצד אחד בלבד לפחות 20 דקות, ואת תראי את ההבדל כבר באותו שבוע..
גם גיסתי עברה את אותו דבר, לא הבינה למה הבת שלה כל הזמן רעבה, לא ישנה טוב בלילות וכו, עד שאמרתי לה את זה והיא אמרה שמיד שמו לב לשינוי שחל בה, הכל התאזן ונעשה יותר נוח ...
בהצלחה רבה
יש דעות שונות בעניין ולהניק רק מצד אחד בכל הנקה יש נשים שזה גורם להן דווקא למיעוט חלב (כי השד מקבל גירוי כל הרבה מידי זמן...) אז אפשר לנסות אך לדעת שזה ממש לא מחייב ולעיתים אך ההפך...
הבת שלי בת חצי שנה עד עכשיו ינקה הנקה מליאה ועלתה יפה במשקל פתאום בזמן האחרון היא יונקת פחות (היו לילות שבגלל מיעוט ההנקה טפטף לי בלילה) ההיא לא רגועה ובלילה קמה הרבה פעמים.היינו בטיפת חלב והאחות אמרה שהיא ירדה במשקל..מה עושים? האחות אמרה לי להמשיך להניק אבל להוסיף לה גם דייסה ולתת לה דברים שמשמינים כמו טחינה הבעיה שהיא בקושי טועמת..(את הרוב היא מוציאה) בקבוק היא לא לוקחת רק הנקה ואני מרגישה שכבר אין לי מספיק חלב(לא מטפטף לי כמו פעם)..
זה הרבה פעמים גורם ללילות לא רגועים.
בגדול, גם אצל ילדים שכבר אוכלים, יש לפעמים תקופות של כמה ימים שהם לא אוכלים כרגיל, וקצת יורדים במשקל- בגלל שהם לא מרגישים טוב, או מביסות אחרות. השאלה כמה זמן זה נמשך- אם זה רק כמה ימים, לא הייתי נכנסת ללחץ. היא בטח תחזור לעצמה. אם זה יותר- כדאי לבדוק אצל רופא.
ולגבי החלב- אולי כדאי לך לשאוב בינתיים, כדי להמשיך לתת גירוי לייצור חלב. מקסימום תקפיאי ותתני לה בבקבוק פעם כשתצטרכי.
ניסיתי לשואב לה ובקושי גירדתי את ה-120 מ"ל לכן חשבתי שאולי איןלי מספיק חלב בגלל הירידה שלה בתיאבון מה עושים החלב יחזור לאיך שהוא היה בעקבות התיאבון שלה או שצריך להתערב?
דבר ראשון- שאיבה לא אומרת מה כמות החלב שלך!!! בדר"כ בהנקה הגוף מייצר הרבה יותר חלב מאשר בשאיבה. 120 בשאיבה זה המון, אני בדר"כ לא מצליחה להגיע לכך והנקתי עד גיל מאוחר....
דבר שני- יש שלב שבו הטפטופים מפסיקים וגם לא מרגישים תחושת מלאות בשד כי הגוף לומד לאזן את יצור החלב ורק בתחילת ההנקה מופרש ההורמון שמסמל לגוף להוציא חלב. גם אני בהתחלה נבהלתי שנגמר החלב ואז הסבירו לי את זה....
לגבי הירידה בתאבון- את בעצמך אומרת שהיא הפסיקה לדרוש. אם היא גם עצבנית, בוכה יותר ולא רגועה- שווה לבדוק אולי יש נוזלים באוזניים, אולי שיניים, נזלת וכדו'....
אם לא- אני אישית לא הייתי נלחצת בכלל ומחכה שזה יחזור לה. כמובן להיות עם יד על הדופק שהיא לא מיובשת חלילה, אבל לא להתרגש מכל הערה של אחות טיפת החלב. הקטנה שלי בערך בגיל 9 חודשים ירדה מאד באחוזונים, האחיות בטיפת חלב נלחצו מאד ואמרתי להן שלא ידאגו, כשהיא תרצה לאכול- היא תאכל (ניסו לשכנע אותי להפסיק להניק). ואכן לאחר כחצי שנה- חזר לה התאבון ועד היום- בלי עין הרע....
תנסי להציע לה, לגוון ולהרגיל למוצקים, אבל הכל בנחת! אם תהיי לחוצה- היא תרגיש זאת...
אני כל היום מוטרדת מזה ..אני רגישה מידיי להערות של האחיות בטיפת חלב..וממש חשוב לי להניק אצל הבן שלי הפסקתי את ההנקה בעקבות האחות בטיפת חלב שראתה שהוא יורד במשקל.. אני באמת אנסה להמשיך והעיקר להיות רגועה יותר
היי חברות, סליחה מראש על התלונות, אבל נהיה קצת קשה..
הממ אההם נראה לי שנהיו לי ורידים ברגליים - בירכיים, בעצם.
אמא שלי סבלה מזה מאד ולי תמיד היו ורידים קרובים מאד לעור, אבל ב"ה לא התפתח מזה משהו בעייתי, ויש לי ב"ה 3 ילדים.
בתוכי, עם זאת, זה נהיה אחד מהדברים האלו שאת לא מסוגלת לחשוב שיהיו לך. לא יודעת למה.
פחד גדול ורתיעה מזה.
ועכשיו הם נהיו בולטים... בכמה מקומות אני יכולה - אם אני מסוגלת נפשית באותו רגע - לחוש בפיתולי הורידים חיצונית, ובחלק העליון של הרגליים נהיו לי גם כמו פיצוצים כאלו של מלא מלא נימי דם וזה מרגיש לי באופן כללי מוזר.
וזה מצער אותי מאד.... 
ויש לי מכאובים ותשישות, נראה לי בגלל שבשבת הלכתי הרבה מאד ברגל (עד עכשיו!!
) וכל זה גורם לי להרגיש זקנה ומכוערת
..
והדבר העיקרי, אולי,
אחותי הקטנה והמתוקה והיקרה עברה לידה ראשונה, ש....... באמת שברה שיאים מכל הבחינות - והלידות שלי היו קשות מאד, יש לי מושג - כולל הכל- אורך, ועוצמה וכאבים ויסורים ו--- בסוף ניתוח בתנאים קשים ולחוצים,
וזה קשה לי כל כך...
היא עשתה הכל לפני כן ותוך כדי, היתה לגמרי בעניין לפעול ולעזור לעצמה, תירגלה והתנועעה, ונשמה, ולקחה טיפות ועשתה אמבטיות ועיסויים והכנה שלמה ומסועפת, והיתה איתה - בנוסף לאמא שלי ולבעלה - תומכת מסורה במשך שעות ארוכות עד אינסוף שלא הפסיקה לעבוד ולעשות עיסויים ולעזור ולנסות לקדם את הלידה,
והכל, הכל!!! לא עזר ![]()
ואני קולטת פתאום שיש לי
אכזבה אישית עצומה, בשבילה, מהתהליך הזה, שהיה בסוף טראומתי בקנה מידה
(זה מתחבר כנראה לחוויה הקשה שאני עברתי, ונפרד מזה בו זמנית. כל כך רציתי שיעבור לה טוב ובקלות...)
וכעס על הנשים שטוענות ש"הכל בראש" ובמוכנות של היולדת להיפתח
ותסכול על זה שלידה, ככלות הכל, בכלל אבל בכלל לא בידינו והכל מלמעלה וכמה השתדלות והכנה ורצון - ותפילות!! - שנעשה, הכל בגזירת עליון ואין מה לעשות
ו.. זהו
קשה לי להתאושש מ.. הלידה ש ל ה ... ![]()
למרות ובלי להקל בדבר העיקרי שיש לה, בחסדי השם, בת בריאה ונפלאה.
טוב, שיתפתי כי זה יושב עלי מאד.
תודה ששמעתן.
עיצות הרהורים וכיו"ב יתקבלו באהבה 
כמה כיף לאחותך שיש לה מישהי כמוך שבאמת ובתמים משתתפת בכל הרגשות שלה. את כל כך מיוחדת. בעז"ה שאחותך תזכה שבלידה הבאה שלה (בעז"ה!) תהיה לה חוויה מתקנת ונפלאה. ושוב - כל הכבוד לך. הלוואי שנזכה ללמוד ממך רגישות שכזאת.
מצטרפת לשאלה על הפיצוצים של הנימים. אצלי זה לא בירכיים אלא על הרגליים והשוקיים, וגם לי זה מאוד מאוד מפריע. אשמח לדעת האם יש משחה או משהו דומה כדי להעלים אותם.
תודה!
לכיוון הזה...

ברוך השם, אתמול ביקרתי את אחותי האהובה ואת הנסיכה הקטנה והיפהפיה
והיא נראית בסדר, יחסית, ומפתיעה אותי ביכולת ההתאוששות שלה.
חסד השם!!
שיתן לה עוד המון כוח לימים ולשבועות הבאים...
לפעמים לנו מהצד זה יותר טראומתי,השאלה איך החוויה שלה.
מקווה שיהיה לה התאוששות קלה ומהירה.
לגבי הוורידים אני ממלצי על גרבינים אלסטיים. זה יקל עליך. וכמה שיותר לנוח ולהרים רגליים למעלה. ולהשלים עם המציאות.
איך למען ה' מסתובבים עם הגרביון המחריד הזה?! ![]()
בינתיים אני מקווה שאין בזה צורך, לא שאלתי רופא, מקווה מאד שגם בהמשך זה לא יחמיר.
תודה על ההשתתפות!!
ב"ה..
שאלה על יציאות.
מי שמגעיל אותה וכו'- פשוט לסגור את ההודעה..
אז ככה..
אני כבר שבוע וחצי אחרי הלידה ב"ה..
ועדיין לא מצליחה להוציא יציאות נורמליות...
אתמול השתמשתי בנר ואז זה באמת עזר..
אבל לבד... פשוט לא.
זה נורמלי?
אמא שלי אומרת שזה גם פסיכולוגי...
ניסיתי שזיפים וכו'
ממש לא משפיע
הנר השפיע.
אבל שוב..
זה לא לגמרי פתח את האיזור שם.
רק לכמה שעות ואז היום שוב.....
סליחה על הבוטות....
תמשיכי בינתיים להשתמש בנרות.
שזה לא יכאב, ושבכלל התינוק יצא, מחילה,מחור אחר- זה לא עוזר, תמיד אחרי הלידה אני מפחדת מכאב ביציאות...
זו עצירות? כלומר את צריכה להתרוקן אבל לא מצליחה או אפילו לא צריכה להתרוקן וזה מטריד אותך?
לא נעים לי ולכן באנונימי...
אני פשוט השתמשתי באותן שיטות של להכהות את הכאב בצירים.
הייתי מתפנה במקלחת ולא בשרותים, עם הטוש של המים עלי כדי לעמעם את התחושה, ותוך כדי סיבובי אגן...
וזה ממש עזר לי.
(כשהיה לי קרע קטנטן גם שמתי טיפות אוזניים ישנות טיפה לפני שהתפניתי, זה מרדים את המקום שלא ישרוף.)
למרות הגועל אני ממליצה בחום רב! גם ככה קשה אחרי לידה, אז מה שיכול לעזור... גם אם בשום מציאות אחרת לא הייתי מציעה לעשות... וזה אפילו שווה את עבודת הניקיון אח"כ. (למרות שהרוב יורד בחורים עם המים)
ותדעי שככל שתחכי לא יהיה יותר טוב...
בהצלחה רבה רבה.
מה לעשות, להיות אמא יהודיה וללדת ילדים כולל גם את הקשיים האלו...
מזל טוב!
אני השתמשתי בנרות עד שהרגשתי שיש שיפור..
ואני חושבת שנגרמו לי טחורים בגלל המאמץ לפני השימוש בנרות..
למה לסבול סתם?
בת 4 חודשים ממוצצת אצבע כמו מוצץ.... ל"הילחם" איתה או לתת לה למצוץ.
היא לוקחת מוצץ נהדר...
הילדה גילתה את האצבע די מהר...
גמלנו את בת החמש+ ואת בן הארבע ממוצץ בו זמנית. הבן המשיך לחפש מוצצים, הבת ביקשה למצוץ אצבע במקום. הרשיתי לה, כי לא חשבתי שבגיל כזה מתרגלים לאצבע.
היום היא נרדמת עם אצבע בפה, אפילו בלי לשים לב שהכניסה אותה...
אפשר למנוע מלקחת לגן
אצבע לוקחים לגן וזה מאוד קשה לילד להמנע
בעבר נבהלתי מזה שהתינוקות שלי מצצו אצבע, ואז גיגלתי קצת בנושא וראיתי הרבה מאמרים מרגיעים.
סופסוף חודש וחצי אחרי הלידה, אני צריכה לטבול השבוע..
יש לי תור לרופאת נשים רק עוד שבועיים..
ועד אז רציתי לשאול מבינות בעניין (אני אחרי לידה ראשונה ולא מנעתי לפני..)
איזה כדורים/ נרות בלי מרשם מומלץ לקחת כדי למנוע?
מה שהכי קרוב ל100% מניעה ועם סיכוי נמוך לדמום כי אני ממש לא בנויה עכשיו לעוד הריון..
חשוב לציין- אני מניקה, אז שיהיה אפשר לקחת בהנקה..
ועוד משהו- כשאני אגיע לרופאה, יש המלצה למניעה כלשהיא עם מרשם? ולא התקן.
ויש נרות גלאוון בלי מרשם, שמתאימות בשילוב עם הנקה.
בלי מרשם אפשר לקנות נרות גלאוון. מכון פוע"ה אומרים שבשילוב עם הנקה ו2 נרות כל פעם עד גיל חצי שנה זה 95%...
אי אפשר לדעת מה יעשה לך דימום ומה לא, הגלולות הן הורמונליות (סרזט ומיקרולט) ויש כאלה שאין להן בעיה, ז"א אולי יש כתמים אבל בגלל שזה אחרי הטבילה זה לא אוסר, ויש כאלה שזה יוצר להן דימום מסיבי יותר.
יש גם נובה רינג שזו טבעת שמכניסים והיא משחררת הורמונים הבעיה איתה שלרוב היא יוצרת בעיה של ירידה בכמות החלב..
בהצלחה.
(אני עם התקן אחרי לידה שלישית, לפני זה לא יכולתי לדמיין את עצמי עם התקן, ואני פשוט מאושרת ב"ה!!)
אם תקחי תרופות או משהוא אחר כמו הנוברינג בד"כ בחודש הראשון זה עושה כתמים לקחת מרשם מרופא תלוי באיזה אזורים זה לא סיפור מבקשים מהמזכירה לבקש מהרופא שיכין מרשם ופשוט באים לקחת
{תשאלו את הרב שלכם כי לגבי פתילות יש סוג אמריקאי ואו צרפתי שאומרים שהם בערך 95% ולא מוכרים אותם דרך הקופות חולים בד"כ הרבנים שמתעסקים בעינינם אלו יודעים היכן מוכרים אותם
כמובן זה לבינתיים עד שתלכי לרופאה.
כבר שבוע אחרי הלידה, ועדיין מציק וכואב האזור של התפרים!
מה אפשר לעשות?????
אפשר להניח פדים קפואים עם מגנזיום,
יש משפחה/תרסיס בשם אלופירסט.
בגדול ההחלמה מתפרים זה בין 10-14 ימים..
לשבת על כרית,ולאט לאט האזור יחלים.
תרצי תשלחי לי מסר אישי ואשלח לך את התרסיס הביתה. הוא מוכיח את עצמו יולדת אחרי יולדת
אבל התפרים לא נמסים, לא צריך לסבול סתם.
שווה להתקשר לביה"ח ולברר אפשרות 'לשחרר' את התפרים (הם פשוט גוזרים קצת ואז החוט יור משוחרר ומאפשר החלמה טובה יותר.)
אני חושבת שאפשר לעשות את זה החל מ8 ימים אחרי הלידה אבל אני לא בטוחה. שווה ממש לבדוק!
אותי זה הציל כי החוט אצלי לא נמס בכלל ואם לא הייתי יודעת על האפשרות לשחרר זה היה עלול להסתבך.
בהצלחה והחלמה טובה.
בהצלחה ורפואה שלימה!!
לרופא נשים להוציא את התפרים אחרי הלידה, זה כאב לי ברמות מטורפות, והסתבר שאם לא הייתי לרופא להוציא תפרים הייתה מתפתחת דלקת שם מהחוטים.
וגם אם לא דלקת, למה לסבול סתם? לכי להוציא אותם!
א. שבוע זה כלום ולא "כבר".
2.הרבה שטיפות. כמה שיותר.
3.משחת טראומיל, למרוח אחרי כל שטיפה קצת. (ניתן לקנות היום בכל פארם).
וזה עובר, באמת!! 
בקורס הכשרה אמרו לנו לתת את זה ליולדת עם תפרים וגם זה ידוע שדבש מרפא פצעים
אגב ממה נובע המילה אתרי (שמנים אתרים(וסליחה על הבורות...)?
זו הגדרה כימית, זה פשוט סוג של שמנים שהמולקולות שלהם בנויות במבנה כימי מסויים ששמו "ether".
(למדתי כימיה בתיכון...)
לא יודעת אם כל החומרים שמוגדרים מבחינה כימית כ"אתר" הם מה שמקובל לכנות "שמנים אתרים" ובריא למרוח אותם...
אבל בכל אופן זה מקור השם.
לגבי התפרים... אישית ניסיתי כל מיני חומרים אורגאניים (=שמנים), תכלס מה שעזר לי זה רק מים. לשטוף הרבה וגם לשתות הרבה.
וישבו עליה
אותי זה הציל! לא היו לי הרבה תפרים אבל הם הציקו.. מקלחת קרה\חמה אחרי כל פעם עשתה פשוט טוב!
מה? יש מצב שהם לא נמסו לי?
![]()
לא רוצה לחשוב על זה!
בע"ה הכל תקין שם ובסדר כמו שצריך להיות וזה יתנמס מעצמו..
וצריכה באמת יותר לשטוף שם..
אני שוטפת רק פעם-פעמיים ביום וזה באמת כלום...
והכאב-
עדיין כואב..
אבל כבר פחות..
בהתחלה ממש כאב לי לשבת...
עכשיו כבר רוב הכיסאות נוחים לי![]()
ילדתי מוצא"ש שעבר... (לפני שבוע וחצי...)
אני הייתי מנגבת בעדינות ואז הולכת ישר למקלחת ושוטפת במים פושרים בלבד בלי סבון (הסבון מייבש וגורם לאי נעימות) ואחרי ארבע ימים כבר יכלתי לשבת ישיבה מזרחית בלי כאב. ![]()
אשמח עם נשים שעברו הפלה טבעית בבית, בלי כל התערבות רפואית, יכתבו לי כאן או במסר אישי את סיפורן.
זה חשוב לי להתמודדות האישית שלי עכשיו.
תודה!



מחזירה לך איחולים על הצלחה בהתמודדות.
שה' יפקוד אותך בקרוב בהיריון שלם ותקין, עם ילד בריא.
אם את רוצה, אני פה באישי. (כבר מרגישה קצת בעלת ניסיון בהתמודדות).
בעיקרון קבעתי תור לגרידה שבוע אחרי האולטראסאונד וכל הזמן רציתי ולא רציתי שתתפתח הפלה טבעית .
בסוף יום לפני התור התחיל דימום מבהיל שהייתי חייבת ללכת למיון ובאמת הטיסו אותי לגרידה.
אז רק רציתי לאמר שתהיי ערנית לעוצמת הדימום -אם זה לא מחייב התייחסות מיוחדת.
ה' ימלא חסרונכם!בקרוב ממש
בר"ח חשוון נכנסתי להריון. אחרי יום של איחור במחזור כבר הבנתי שזה המצב כי הוא מדויק אצלי. עשיתי המון בדיקות ביתיות, רק כדי להאמין שאני לא מדמיינת.
הייתי קצת בהלם. יחסית קיבלתי את זה הרבה יותר טוב ממה שחשבתי שאקבל, אבל עדיין פחדתי. עשיתי בדיקת דם שהראתה על בטא של 73 ומיד לאחר מכן סיפרתי לאמא. שתינו בכינו מהתרגשות. ואני גם קצת מבהלה.
לא היו לי תופעות, לא בחילות ולא כלום. ממש שבוע שבועיים אחרי, בשבת, התחיל לי דימום. לא ידענו מה לעשות כי הוא התחזק מאוד. במוצא"ש הלכנו למיון ושם ראו שק הריון שמתאים לשבועיים קודם(אותי זה הרגיע משום מה כי חשבתי שהרופאים פשוט טועים כי הרי לא נכנסתי להריון מהמחזור, אלא מליל הטבילה), אך הבדיקה הפנימית שיצאה מלאה בדם אסרה אותנו.
זה הייתה תקופה קשה מאוד, כי היינו אסורים ובסך הכל רציתי חיבוק- הרופא נשים שלי לא ממש עודד אותנו ואמר שלדעתו זה לא מבשר טוב. שלח אותי לעשות בדיקת בטא נוספת, שיצאה 300 ומשהו. ושם כבר הבנו שההיריון הזה לא מתפתח..מסוג הדברים שאתה בחיים לא חושב שיקרו לך? שמעתי על הפלות בעבר, אבל זה היה כ"כ רחוק ממני...
האמת היא שבמובן מסוים קצת רווח לי. זה נורא להגיד את זה אבל אני זוכרת שכשהתחיל לי הדימום וחשבתי שאני אצטרך להיות בשמירת הריון אולי, פשוט העדפתי שזה יפול כבר וזהו. לא הייתי מוכנה ובשלה נפשית להיות אמא, העדפתי את עצמי על פניו של העובר- וידעתי שאמא לא אמורה להיות ככה. למרות זאת, זה היה כאב נפשי עצום.
לקח שבוע שבוע וקצת נוספים עד שנגמר הדימום, ושיאו היה ביציאה של גוש קטן ורירי (סליחה על התיאור), שהבנתי בכאב לב שהיה אמור להיות השק בו התפתח הילד שלי...
עד היום כשאני נזכרת בזה עולות לי דמעות.
מה שזה כן עשה לי היה בשלות והבנה פנימית שילד והריון ולידה זה לא דבר מובן מאליו. זה פשוט בישל אותי מבפנים. הקב"ה יודע מה הוא עושה. חודשיים וחצי בערך אחרי נכנסו להריון שוב, ב"ה. לא האמנתי שההריון יכול להתפתח כמו שצריך. כל פעם שנכנסתי לשירותים בדדקתי את התחתון, לראות אם התחיל דימום או משהו. פשוט לא האמנתי.
היום אני בשבוע 38+2, מחכה ומתפללת לה' שהכל יעבור בשלום ובשמחה, קצת יותר מאמינה בעצמי וביכולת שלי להיות אמא.
הלוואי שנזכה לבשר רק בשורות טובות, ושה' ימלא חסרונך בקרוב, יקרה
ושתהיה בשעה טובה!
עיסוי פרינאום משבוע 34 עם שמן שקדים כבישה קרה,לטבול 2 עגודלים ולעשות את האזור בתנועות מעגליות.
אפי-נו משבוע 37 זה מכשיר מיוחד שמחדירים בלון לנרתיק ומנפחים עולה 600 ש"ח וניתן להשיג בגמ"חים ולשים מעל קונדום שיהיה סטרילי.
אדי רוזמרין- לקחת רומרין יבש/טרי הניח בתוך קופסא ומעל לשפוך מים רותחים ולהניח את הקופסא עם הרוזמרין והמים הרותחים באסלה ולשבת מעל כל יום 20 דק'. מי שיש לה טחורים זה לא מומלץ.
שמן נר הלילה,אחד לבלוע ואת השני להחדיר לנרתיק. משבוע 37
איך בדיוק מעסים את המקום? אני לא כ"כ זוכרת מהלידה הקודמת.
אם אפשר יותר פירוט. אני זוכרת ששמים שנן שקדים על האצבע מסובבים במקום במשך חצי דקה ואח"כ חצי דקה שמים את האצבע במקום בצורת קרס כאילו היא "נתלת" על החלק העליון ו"מושכים" החוצה.
מקווה שהייתי מובנת.
בלידה הקודמת עשיתי את זה והיה לי תפר אחד קטן שעשו לי ברגע האחרון....
הראש של הבן שלי יחסית קטן (לא מאד) אבל יש לי אגן צר יחסית (חודש תשיעי הייתי עם חצאיות גומי מידה 38- כל חצאיות ההריון היו גדולות...).
הרי כבר יצא משם תינוק והאזור התרחב והתגמש.
עיסוי פרינאום בפתח של השפתיים.
הרבה תפילות! אני מאד פחדתי מקרעים וכל ההריון התחננתי לה' שאמנע מזה. וברוך ה' לא היה לי. (ולא עשיתי שום פעולות. מה שכן, אמא שלי סיפרה לי שהמיילדת שפכה לי בקבוק של שמן בזמן הלידה, וזה "גימש" לי את המקום)
ההנקה לוקחת המון אנרגיה וכח והגוף דורש את זה בחזרה בדרך של אוכל...
אבל בנוסף לצורך המוגבר בקלוריות, יש בלבול גדול בין רעב לצמא.
בכל פעם שאת הולכת למטבח לנשנושי בין הארוחות- תשתי קודם כוס מים פותר צורך בחלק גדול של הרעב המדומה....
הענין הוא שמרכז הרעב והצמא במח קרובים מאד- ולכן חל הרבה פעמים בלבול בין השתיים.
אבל- אל תשכחי שמניקה צריכה להגביר את מס' הקלוריות שהיא צורכת, ולכן טוב שתאכלי יותר מכרגיל.
אני בהנקה שואב אבק הלך על 2..
מה שעשיתי בפעם האחרונה דאגתי מראש להרבה פירות וירקות במקום דברים משמינים,הרבה מרקים עכשיו נכנסים לתק' חורף אז זה טוב. לחם מלא,ברנפלקס,גרנולה וכו'..
ויצאתי לטיול עם העגלה במקביל כדי לשמור קצת..
הייתה נמשכת מעל 3 שעות!
רק אוכלת!
אם ברגיל הייתי אוכלת לארוחת בוקר 3 פרוסות עם ממרח ושבעה
ובהריון נניח 2 פרוסות עם חביתה ונהית שבעה
אז בהנקה - 5 פרוסות עם 2 חביתות וסלט ואבוקדו וגבינה לפני שהייתי נרגעת
אני ב"ה הריון רביעי.
בהריונות קודמים יחסי אישות הביאו אותי ללידה (עשו לי צירים).
ומלידה ללידה זה נהיה יותר מוקדם, בלידה האחרונה זה עשה לי צירים ולדתי בשבוע 36.
אני ממש לא רוצה ללדת כלכך מוקדם ורוצה לשמוע אם יש מה לעשות עם זה.
הרופאת נשים אמרה לי בפשטות שמשבוע 34 אין בעיה ללדת ושלא אחשוש, ובכל זאת,
עדיף ללדת בזמן... (לידה קודמת היו הרבה קשיים בהנקה כי התינוק היה פיצי..)
וזה מבאס לא להיות ביחד לפני כי גם ככה אחרי הלידה אסורים מלא זמן...
אני מבינה אותך מואוד, תשאלי רופא, אבל מצד שני צריך לבחור לפעמים... עדיף תינוק בריא שנולד בזמנו מאשר מימוש רצון אמיתי ונכון להיות ביחד, צריך לחשוב לטווח הרחוק. קצת סבלנות ושוב נהיים מותרים... נראה לי הכי חשוב בריאות התינוק...
אז פשוט הם יחד בשבוע 37 והיא הולכת ללדת..
יש נשים עם נטייה גנטית ללידה מוקדמת בעקבות קיום יחסי אישות. (מדובר בתגובה לנוזל הזרע המכיל פרוסטהגלנדינים)
נעשה על כך מחקר במרכז הרפואי שערי צדק שגם פורסם (מחברת ראשונה פרופ' סורינה גריסרו אם את מעוניינת לחפש), ובו אפילו אופיין ה HLA של הנשים הללו.
אם יש לך נטייה כזו נראה שכדאי לך להימנע מיחסים עם חדירה עד לשבוע 37.
שהייתי צריכה לקחת רק שבוע- עד שבוע 35 ואז הוא אמר שאפשר להפסיק.
ואם יהיו צירים אז זה לא נורא ללדת בשבוע 35 והלאה.
בסוף ילדתי שבוע 36 כי היא הייתה קטנה מאוד ( כנראה עשו לי סטריפינג) ונולדה 2100.
שיהיה ל בהצלחה..
אני בכל זאת חושבת כמו שאמרו פה לפני, שעדיף תינוק בריא מאשר אחרת..
אצל התאומים שלי זה אמר שבוע ושבוע וחצי בפגייה...
נכון שזה לא נחשב הרבה, אבל בכל זאת עדיף להימנע מזה.
(אני מניחה שכך היא אמרה לך, כי משבוע 34 לא צריך לקבל זריקה להבשלת ריאות. אבל זה בהחלט מסבך את ההנקה...)