פורום הריון ולידה (עמוד 5149)

תנסי ללכת עם תחתוני כותנה, ובלי תחתוניות או "מגן" משום סוג. תוך כמה ימים אמורה להיות הקלה!

אם יש גרד או ריח, ייתכן שזו פטריה.

מכירה את ההרגשה עם החלב... בכיתי המון מזה.

אולי לנוח? במבט לאחור אני מצטערת על הטירוף שלי לשאוב ולשאוב את עצמי, כשבאמת כבר לא היה מאיפה, מרוב עייפות ולחץ.

נכון שהיא קטנטנה אבל אולי שווה בשביל הנחת שלך, ארוחה אחת של מטרנה? (וכמובן שתשאבי במקביל שהייצור לא ייפגע)

לישון. גם מקלחת עוזר, ככה טוענים. לדעתי בעיקר לישון.

כולנו בני (בנות) אדם, אפילו שמשום מה מצפים מאיתנו להיות סופר-וומן בכל התחומים. כמה אפשר? לא כיף להתעצבן אבל בדיעבד, חשוב שגם תפרגני לעצמך, אני בטוחה שאת עובדת מאוד קשה בשבילם.

והכי חשוב - לאהוב את עצמנו, ולהאמין בעצמנו ובמה שה' נתן לנו.

ברור שאת אמא טובה!

לי עוזר לדבר עם אנשים שמחזקים אותי ומראים לי את הצדדים הטובים שבי

בהצלחה רבה!

ו... נו... לכל אחת יש את הרגעים שלה...

עצם העובדה שאת מתייסרת (במקום לספר לעצמך סיפורים שאת מחנכת את הילד או איזה קשקוש כזה...), אומר שאת אמא נהדרת

לכן היא לא ינקה מלא אלא יניקה כמה שיכלה ואז אני שואבת ונותנת.

בד"כ יוצא לי בסביבות 150.

אבל לפעמים אני נותנת לה גם סימילק

וכן אני מתייסרת שהרבצתי כי אני ראיתי בית עם מכות ככה שאמרתי שאצלי לי יהיה שום מכה!

אני לא יכולה לנוח כי יש לי ילד בן שנה וחודש...

קודם כל, אני רוצה להרגיע אותך שאת אמא מקסימה!  גם אם לא תניקי בכלל, עדיין תהיי אמא מעולה לתינוקת שלך. וגם אם  לפעמים יוצא לך לצעוק על ילדך - את אמא נהדרת! לכל אמא יש את הזמנים האלה, ובמיוחד אחרי לידה, ובמיוחד עם שני קטנטנים.

אמנם באמת אינך יכולה להרשות לעצמך לנוח כל היום, אבל אני חושבת שכדאי בכל זאת למצוא זמנים למנוחה מדי פעם. בעלך יכול להשגיח עליהם, אולי בת משפחה כלשהי, או שכנה, או ביביסיטר. זה חשוב מאוד, כי אישה אחרי לידה בלי מנוחה עלולה חלילה לפתח דיכאון אחרי לידה.

והרי הילדים שלך צריכים אותך ורוצים אותך - כי את האמא הכי נהדרת והכי מתאימה שיכולה להיות!

ולפעמים נכשלים! אנחנו רק בני אדם!

לגבי השאיבה, אני מניקה מלא ולא מצליחה לשאוב בכלל. אז מה? עושים פשרות בחיים. מקבלים סימילאק אם אין ברירה, אני משתדלת כמה שפחות. הילדים גדלים כך מצוין. אל תדאגי. אולי בשביל הרוגע,אל תנסי בכלל לשאוב. יש לך 2 פיצים ואת מניקה, מתי נשאר כוח וזמן לשאוב? ו-50 זה יפה מאד גם אם זה פחות ממה שהתינוקת צריכה.ידוע שבשאיבה קשה להגיע לאותה תפוקה כמו בהנקה ישירה. אין על האורגינל..רק התינוק יכול באמת להוציא את כל הכמות ממנו.

נשמע אבל מעוד הוד' שלך שאת צריכה יותר תמיכה. מאיזה איזור את? אולי מישהי פה תוכל לעזור? אולי יש פרויקט בת-מצווה בקהילתכם ויבואו אליך מתנדבות מידי פעם? יש לך חברות? שכנות? רבנית שאת קשורה אליה? משפחה?

נשמע שלא מספיק הצלחת להתאושש מהלידות הצפופות ואת בעומס נפשי קצת.(אם אני טועה בפרשנות - סליחה, אני מסתמכת רק על מה שראיתי בפורום). כדי להיות אמא טובה צריך גם זמן לנשום ונראה שרק העייפות מטפסת עלייך, אך בפנים את זהב.

כולנו בני-אדם, לפעמים צועקים ומאבדים סבלנות.

ולגבי החששות של איך שגדלת בביתך וכ"כ לא רצית להביא איתך לחיי הנישואין, גם זה יכול לקרות שאנו לעיתים מאבדים שליטה. כל עוד בדר"כ את נעימה ואוהבת את הילד המקסים שלך, לא קרה כלום אם נפלת. את לא הופכת מייד לאמא אלימה ח"ו! את פשוט בנאדם עם צרכים וכוחות. אולי את צריכה לחשוב איך להטעין קצת את הכוחות האלו...

שהקב"ה ישלח לך הרבה שמחה והרבה כוח באתגר גידול ילדייך.
 

הבאסה היא שהחלב כבר עומד להגמר והיא מקבלת סימילק.

אני מנתניה ואין לי משפחה באיזור

אני מרגישה ממוטטת גופנית וההמוגלובין שלי לא רוצה לעלות.

ומתוסכלת על ההתפרצות על הילד.

והקטנה החליטה לעשות שביתה מהנקה ככה שחייבת לשאוב אחרת יגמר ההנקה.

הילד המתוק לא בגיל שהוא מסוגל להבין ולהתחשב ואת לא יכולת לטפל בו והר הגעש התפרץ עליו. אך את ממש כמו חולה ואל תשפטי את עצמך לחומרא כל הזמן. אם היית פותחת שרשור שכל אחת תכתוב משהו גרוע שעשתה ברגע קשה, לכל אחת יהיו כמה סודות אפלים לשלוף. את פשוט חייבת לחשוב מה ניתן לעשות כדי שתצברי כוחות.

נתניה מאד רחוקה לי, אך מישהי פה אולי מהאיזור ויכולה לעזור / לשלוח לאתושי את בנותיה הגדולות לקצת מנוחה ובייביסיטר?

האם את יכולה לפנות לרווחה או לדמות משמעותית מהקהילה (רבנית, מישהי מהגרעין התורני אצלכם, אחות טיפת חלב שתדע למי להפנות, מורה מאולפנא באיזור שיש בה התנדבויות וכדו', שקרובה פיזית ותוכל לארגן מערך עזרה, אפילו מעט?

את חייבת לפנות למישהו כי זה עניין של בריאותך המינימלית, להתאושש משני הריונות רצופים, גידול 2 תינוקות ועוד כמה בעיות נלוות (המוגלובין ברצפה, מחלת רקע אחרת?...)

לגבי ההנקה, את כנראה צריכה להרפות במצב כזה תשוש. מה שנאבקת עד כה - מגיע לך צל"ש שבמצבך בכלל הצלחת.אם היא לא תחזור לינוק, אולי תוותרי לעצמך?  ילדים רבים גדלים על תחליפים והם בריאים ומפותחים. אמא בריאה חשובה לא פחות מההנקה וחשובה גם לבכור.

הרבה הצלחה ומתפללת בשבילך!

יש רגעים שבהם ילדים לא מגיבים לשום דבר חוץ מצעקה ואפילו הפעלה מסוימת של כוח... אולי דווקא המקרה הזה ילמד את הילד שאי אפשר לשגע את אמא עד אין סוף...

 

יש דברים שמגבירים ייצור החלב, כגון חילבה, שומר וכו'

 

לי גם היו בעיות עם שאיבות. בהתחלה השתמשתי במשאבה חשמלית מדי פעם, ואז היו כמה פעמים שלא יצא ממש כלום. אחר כך קניתי משאבה ידנית, ואיתה דווקא הצלחתי יותר טוב. בכל מקרה, פעמים רבות היה יוצא לי 70-80, ובדרך כלל לא יותר מ120. מה שהיה עוזר לי, זה לעשות הפסקה של 15-20 דקות, ואז להמשיך לשאוב

הנה כמה עצות על השאיבה מתוך

http://www.beok.co.il/vl/12/%D7%94%D7%A0%D7%A7%D7%94

". איך שואבים? עסי את השד ידנית לפני שאיבה. במידה ואת שואבת מצד אחד שאבי שבע דקות והפסיקי. לאחר ההפסקה שאבי שוב למשך חמש דקות והפסיקי שוב. לסיום, שאבי עוד שתיים-שלוש דקות אפילו אם לא יוצא כלום, רק בכדי לגרות את הגוף לייצור מספיק של חלב.

במידה ואת עושה שאיבה מלאה משני הצדדים, שאבי במשך שבע דקות את הצד הראשון ואז במשך שבע דקות את הצד השני. לאחר מכן, שאבי במשך חמש דקות את הצד הראשון ובמשך חמש דקות את הצד השני.

לסיום, שאבי שלוש דקות בכל צד, בשאיבה זו, אין צורך ליזום הפסקה שכן, כל שד נח בזמן השאיבה של הצד השני. יתכן ויהיה צורך בפחות זמן על מנת לשאוב את הכמויות הרצויות."

חשוב לציין שבשאיבה בסוף לא חייב לצאת חלב, אבל היא חשובה על מנת לעודד ייצור החלב.

 

את לוקחת וויטמינים לנשים מניקות?

 

שיהיה לך המון כוחות, גם נפשיים וגם פיסיים,

ואל תתייאשי,  אם יהיה לך מאוד קשה, תשתדלי לשמור על ההנקה פעם-פעמיים ביום, גם זה ייתן המון לתינוקת שלך

אם אתם תהיו בנסיעות הרבה/ גרים בבניין הסיטי מיני ממש מעולה

היא קלה ממש, מתקפלת ביד אחת לצורה ממש קומפקטית שאפשר לשאת גם תינוק וגם את העגלה

לדעתי היא גם יפה ונעה בקלות ונוחה לילד- ממליצה על אמבטיה מתחברת לחודשים הראשונים -אם יש לכם איפה לאחסן עד הילד הבא

 

חסרונות: אין אפשרות להפוך את הידית או המושב לכיוון ההורה

היא לא הכי יציבה, כלומר עם את תהיי ליד ילדים מתרוצצים, ילד יכול לדחוף לך את העגלה והיא יכולה ליפול,לנו זה עוד לא קרה

אני לא אוהבת את המצב הישיבה של 90 מעלות ,היא תמיד טיפה בשכיבה ,כך כשהילד רוצה ממש לשבת לראות משהו, או שהוא לא יכול כי הוא חגור, או שהוא חצי חגור רק עם המותניים ומתיישב בלי תמיכה לגב(קשה להסביר למי שאין)

 

 

אני בכל זאת ממליצה עליו בחום

ההתלבטות היא בינה לבין עגלה פשוטה יותר של דר' ביבי מאוד דומה לה בעיצוב יותר מוגנת קצת מקדימה(לא יורדת איפה שהרגלים- וזה די מפתה אותי בגלל שאנחנו גרים באיזור מאוד קר...) אומנם היא פחות איכותית (כך זה ניראה למרות שזה לא 100%) והיא הרבה יותר זולה, דהיינו חצי מחיר מסיטי מיני.

 

מה את אומרת?

 

 בשורות טובות

אשרייך יפעת...

 

זה הבסיס לחיים !

בשורות טובות!

ותתפללו יחד.

לפי דעתי בגיל כזה הם עדיין לא מפחדים אם אומרים להם מילים כמו מילואים, צבא וכד'....

אני חושבת שאין בעיה להגיד שאבא הלך למילואים אבל להדגיש מה המטרה (זה נכון חינוכית לפי דעתי....)

בהצלחה ושנשמע בשורות טובות.

ואם את תהיה חזקה, היא לא תבהל

וכמובן לקטנה לומר שאבא בצבא, הלך לשמור על כולם. היא לא תפתח פחדים בגיל כזה...

שיעבור בקלות!

היהי לי לפני חודשיים וירוס כזה...

מנסיון שלי- גם ילדים רזים שיורדים במשקל- יודעים מה טוב להם.

חשוב להקפיד על טיפות ברזל שאולי חסר לו ואז יש חוסר תאבון, אבל אם הכל תקין- ואין בעיה בריאותית- לילד יש אינסטינקט בריא מתי לאכול, מה וכמה... (כל עוד אנחנו לא מקלקלים לו...)

אצלי הן מגיעות ל9 קילו רק בסביבות גיל שנה וארבע אז את יכולה להרגע....

מה כן?

אני ראיתי שילדים קולטים מצוין את הרגישויות של ההורים (במיוחד האמא)...

חשוב מאד לא להלחץ בכלל ולא לרדוף אחרי האוכל, שלא יהפוך ל"קלף מיקוח" כלשהוא...

אני מגישה את האוכל (כדאי באוירה טובה, עם כל בני המשפחה, שיראה מגרה, מגוון לבחירה וכו') ומי שרוצה אוכל ומי שלא- לא.

אמרת שיצאו לו שיניים לאחרונה- יכול להיות שיוצאות עוד שיניים שאת לא רואה- בתקופת יציאת שיניים בדר"כ התאבון יורד מאד, אבל אח"כ הם משלימים הכל!!!! מנסיון...

ולגבי צחצוח שיניים- המלצת הרופאים זה כבר להתחיל. אני בשלב הזה קונה מברשת שיניים ונותנת להם ללמוד להכיר, להתרגל, להכניס לשגרת השכבה ולאט לאט זה הופך להיות צחצוח ממש. מה שחשוב- בנחת, שיאהב את זה וירצה מעצמו.

בהצלחה!

הוא 9 ק"ג באמת אבל הוא שקל 6 בגיל 3 חודשים [נולד 3.200] אז הפער במשקל הוא כן משמעותי...

זה מעולה.

בין 10-16:30 זה באמת הרבה זמן...

מה עם להושיב אותו בכיסא אוכל ושיאכל לבד בגיל הזה הם אוהבים לנסות לאכול לבד הרוב על הרצפה כן?!

נסי להביא לו כוס מעבר,וכן צריך לצחצח שיניים.

ולא מוכן לכוס מעבר..
הוא דווקא אוכל יחסית נקי כשהוא מוכן.. אם לא בא לו הוא צורח ומעיף הכל..
לצחצח- עם משחה? עם מברשת?..
בסוף הוא הסתפק הערב בחצי לחמניה (של שבת) ולא קיבל בקבוק בכלל.. אני פוחדת להכין לו לפני שהוא מבקש כי אנחנו שופכים אח"כ מטרנה בכמויות..
הוא מקבל ככה מספיק וויטמינים? או שאני צריכה להתעקש איתו יותר?..

אין לי זיכרון של ילד שלי שאכל כל כך הרבה בגיל הזה.

אני מאמינה שילד אוכל כמה שהוא צריך (כל עוד מציעים לו מבחר בריא, ולא מבחר של עוגות וחטיפים ומיצים כמובן).

אז לא לוותר לו על הבקבוק? הוא כבר מגיל חצי שנה היה נראה שלא מספיק לו לינוק.. (אם כי אז נכנסתי חהריון אז אולי זה הסיבה? !)

כמובן שלא חייב אבל לפעמים הריון ממעיט את כמות החלב ולפעמים פוגם באיכותו.

אבל למה לוותר על בקבוק?

בגיל 11 חודשים זה נותן שקט נפשי שהילד באמת אכל ופותר אותך מהלחץ להאכיל. ככה האוכל יהפוך להיות רק אימון רגוע לאכילה והילד לא יראה לחץ מסביב נושא האוכל אלא רק חיוכים.

אני נותנת הגיל הזה דייסת דגנים בבוקר בלילה ובצהריים והאוכל מהווה רק השלמה

את הדייסה של הצהריים אני מתחילה להוריד בערך בגיל שנה ורבע (אלו גם ההוראות במעונות של התמ"ת!!)

הם נכנסים למוצקים לאט.... לאט....

הייתה ככה עד לפני 3 חודשים ופתאום אוכלת הכל!!!

כשעקבתי אחריה שמתילב שכשייוצאות לה שיניים היא אוכלת פחות, אכלה אולי רק מטרנה וגם זה בקושי...

 

החלטתי שאני לא רודפת אחריה, כשהיא תרצה היא תאכל.. כמובן שלא הזנחתי אותה אבל ניסיתי לתת לה פה ושם בקבוק מטרנה, ובעיקר הושבתי אותה לידי כשאני אכלתי. לאט לאט היא רצתה וביקשה גם, והיום היא פשוט טוחנת! כשנגמר לה היא לוקחת לנו...

 

 

נראה לי שתרפי ממנו ותתני לו מטרנה כשאת מרגישה שהוא רעב. מה עם פירות/ירקות טחונים?

שיאכל לאט לאט. מה אכפת לך? הוא עוד קטן.

כשנראה לך שהוא רעב ובכל זאת לא מוכן לאכול תתני לו מטרנה, ותבצעי הערכת מצב בעוד חודש. כשיוצאות שיניים אין תיאבון! זה הגיוני... אני לא הייתי נלחצת...

 

וכן, כדאי לצחצח.. אנחנו לא צחצחנו ועכשיו יש עם זה קצת בעיות לאט לאט היא מתרגלת.

הם מאוד טובים

מעדיפים בדכ מוצצי גומי.

בידיוק שאלתי על זה ומישהי כתבה לי לגבי בי פרי שיש להם את היתרון שאין ואקום בבקבוק וזה מונע גזים ומונע סבל מיותר מהתינוק גם בדלקות אוזניים. הבת שלי מאד סובלת מכאבי בטן ובוכה המון ואחרי ההמלצה הזאת נראה לי שאני אנסה אותם.

אני ממליצה שתסתובבי בפורום עד קצת, תשתתפי בעוד שיחות, שיכירו אותך קצת, לפני שאת ממליצה על מוצרים של חברות מסוימות. להגיע עם המלצה ספציפית על היום הראשון שנחתת בפורום - קצת מצלצל רע... במצב כזה לוקחים המלצות שלך בעירבון מוגבל.

אל תבהלי מהקבלת פנים..

אנשים פה ממש נחמדים בעיקרון|!

דנה באמת הגיעה לפורום לראשונה היום (כתוב בכרטיס שלה), ואם הייתי מגיעה למקום חדש ובתום לב מוציאה הודעה שנראית קצת כמו פרסומת סמויה (ובהחלט ייתכן שזה המקרה), הייתי מאוד שמחה אם מישהי הייתה מפנה את תשומת לבי במאור פנים ובנימוס (בדיוק מה שאני ניסיתי לעשות). אני מעדיפה שיגידו לי בפנים, בנימוס, משיחשבו בלב. כשאני יודעת איך הודעה שלי מתקבלת, אני יכולה לקחת את זה בחשבון כשיקול.

ואם (וכן, גם זאת אפשרות, וזה קורה לא מעט בפורומים) ההודעה לא נשלחה בתום לב - בעיניי זו הדרך הכי יפה להפנות את תשומת לב הגולשות - "למיחש מיבעי".

צר לי שבחרת לפנות אליי ככה, אבל לא נורא, אני יודעת שבעיקרון הגולשים פה מאוד נחמדים, וגם את, מן, הסתם, רק ביום רע או משהו. אני בטוחה שכרגיל את נעימה יותר.

כמו ששמת לב שהיא כתבה שתי הודעות בפורום, שימי לב שההודעה הראשונה היתה התייעצות על בקבוק ומתוך ההתיעצות היא ענתה..

מה הקשר כאן פרסומת ואיך הגעת לזה??

ואם את בקטע של- לא להאמין לאנשים פה שכותבים דברים אז זכותך, אבל למה העוקצנות הזו??

אנ

(ההודעה עצמה ולא התגובות!)

אני עוקצנית. אני כנה לגמרי. אם אכן כוונותיה תמימות, אין סיבה שתיפגע ממני, להפך.

אני חוששת שאת צודקת..

אחרי שממש התעמקתי בהודעות..

היא כתבה בהודעה  הראשונה מה חושבים על בי פרי ושתיים כתבו לה לא טוב

ובתגובה השניה היא כתבה "מישהי כתבה לי שיש בזה יתרון.." וזה שקר..

קיצור מצטערת

והתינוק שלי התחיל דלקות אוזניים איך שהתחלנו עם הבקבוק הדפוק הזה.

הילדה מכורה רק לבקבוק הזה וזה ממש מכה כי היא לא מוכנה לשום דבר אחר כנ"ל המוצץ... אוף שיגמלו כבר...

היום יש אופנתיים ממנו- אבל אני שומרת לו אמונים, כל פעם מחדש, עם כל תינוק....

 

אף פעם לא איכזב באיכות, בזמינות להשגה (ואם צריך להחליף/ לשדרג את הפיטמות ) בעיני הוא מעולה!!

ומרוצים מאוד [מלבד שביתת רעב כשהחור בפטמה לא מוצא חן בעיניו- הגדלנו לו אותם קצת בשביל זה ולפעמים זה גדול לו מידי ]

החור של הפטימה של האוונט! בכללי אני מרוצה מהאונט רק עצבנית על כל החלקים שצריך לחבר  כדי לתת לילדה לשתות....

קנינו עכשיו את הפטמה הרב שלבית ואני מקווה שהיא תחזיק מעמד..
יש לנו רק בקבוק אחד עם טבעת, השאר בלי והם לא מטפטפים..

ואהבתי קצת יותר את המאם - האוונט סובל מנזילות קצת יותר (יש שם איזה חישוק בתוך הפקק ואם לא הכנסת קודם אותו לפקק ואחר כך סגרת אז נוזל הכל...)

 

במוצצים מניסיון שלי- תחפשי מוצץ נפוץ שאפשר להשיג אותו בכל מקום וגם במקום קרוב לבית. כשהילדים גודלים למוצצים יש נטיה להיעלם לבלי שוב ואז לרוץ דווקא לבזאר שטראוס או לסופרפארם וגם שם פתאום אולי אין את המוצץ זה סיוט.

המוצצים שנמצאים בדרך כלל בכל בית מרקחת הם אוונט ונוק הנפוץ אחריהם (נמצא ברוב בתי המרקחת והחנויות) הוא מאם.

פשוטים, זולים, והילדה הסתדרה איתם טוב מאוד.

עוד מעט תתגעגעי לזה...

בשורות טובות.. תשמרו על עצמכם 

הבן שליבן 3 חודשים, בימים האחרונים הוא מתחיל לינוק בערך 2 דק' ועוזב, תופס ועוזב כאילו אין חלב..רק בצד אחד והוא גם צורח בלי הפסקה (הוא צרחן מטבעו אבל עכשיו זה יותר) זה קפיצת גדילה אולי??

או שיכול להיות שירד לי החלב (ניראה לי שזה באמת התחיל מאז שהתחילו לנחות פה טילים..יכול להיות??)

יכול להיות גם שאת בלחץ ומשדרת את זה לקטן.

חיבוק

http://www.nhbreastfeedingtaskforce.org/pdf/sharingbedleaflet.pdf

20121114165816.pdf

יש לי אלרגיה מאז שסיימתי תיכון ...

כאן היה חשוב לי להתעמק כי אני שומעת בנושא המון אמירות שברור לי שהן שטחיות מדי (כגון "מסוכן לישון ביחד!" או "שינה משותפת מגנה ממות בעריסה"), וכשגיליתי שיש גורם מקצועי רציני שנותן התייחסות מפורטת, רציתי להבין היטב את הכללים, אז עברתי ופיענחתי מילה מילה, נעזרתי בגוגל תרגום איפה שהסתבכתי...

אם יהיו לי כמה שעות פנויות בשבוע הבא, אולי אנסה להכין קובץ מתורגם.

אני שואלת סתם מהתעניינות..

אני קוראת את הדברים שלך וניכרת חכמה רבה!

הם כותבים ומזהירים שם בלי סוף מחימום יתר של התינוק. הם כותבים שהטמפ' בחדר צריכה להיות 16-18 מעלות. זה לא קר מדי??? זה ממש ממש קר! פה בארץ למיטב ידעיתי אומרים שצריך להקפיד על 22-23 מעלות...

 

הם גם כותבים שלא להלביש לתינוק כובע, בחדר כ"כ קר, זה נשמע ממש מתבקש....

 

ולא לכסות יותר מדי.. בקיצור, נשמע מתכון בדוק לנזלת..(ואיתה בעיות הנקה...)

 

לא הבנתי איך הם אומרים שהאבא יכול גם לישון ליד התינוק (נניח שיש במיטה עוד אח...) ידוע שגברים אינם זוכרים בשנתם כמו אמהות.., בלי הכללה כמובן.

 

ועוד משהו, לא הצלחתי להבין בדיוק מה הם אומרים לגבי מי שמאכילה מבקבוק. אם מישהי יכולה לתרגם לי, אשמח.

 

תודה רבה!!

 

בעיקרון התנוחה הזאת שהם ממליצים עליה, זאת התנוחה שבה ישנתי עם התינוקות שלי... (פינוי מקום מיוחד להם במיטה..) אני שמחה שבאמת זה בטיחותי. זה כ"כ הרבה יותר כייף וקל!

על שאלת החימום אני לא יודעת לענות, אני עצמי שוברת בזה את הראש. גם לא הבנתי את הפירוט לגבי שמיכות, אני מעתיקה אותו לפה שאולי מישהי שמסתדרת יותר טוב עם אנגלית תוכל לעזור:

It is best to use sheets and blankets rather than duvets or quilts.

אני זוכרת שבהקשרים אחרים (או שאולי גם זה היה בהקשר של מוות בעריסה) שמעתי מטיפת חלב ושות' אזהרות לא להלביש ביותר מדי שכבות שמגבילות תנועה, ובמקום זה אפשר לכסות בשמיכה עבה, ואם אני מבינה נכון את הכיוון - כאן אומרים גם לא להגזים עם שמיכה כבדה - אז מה כן? מצטרפת לשאלה, ומקווה שיש פה מישהי חכמה לענות...

 

גם אני שמעתי שבטוח יותר להשכיב בין אמא לקיר מאשר בין שני ההורים. כנראה שהם לא מחזיקים בדעה הזאת. מצד שני הם גם לא כתבו *לא* להשכיב ככה.

 

בקשר להנקה / בקבוק: אם אני מבינה נכון העניין הוא שאימהות שלא מיניקות נצפו במחקר מחליפות תנוחה תוך כדי שינה כך שהגב שלהן מופנה לתינוק, וזה פחות בטיחותי. אימהות מיניקות לעומת זאת נוטות להישאר בתנוחה שצוירה שם. לכן ממליצים כנראה שתינוקות לא יונקים כן יושכבו בעריסה.

 

ששמיכות דקות יותר וסדינים מאפשרות נשימה דרכן, ולא נורא אם הן מכסות את הראש?

אם אתם משתמשים בשמיכה אז ציפה של שמיכה עלולה להיות מסוכנת, עדיף שמיכה בלי ציפה או סדין

הם ממליצים להעביר אחרי ההירדמות חזרה למיטה של התינוק , מיכוון שמחקרים מראים שאמהות שרק נותנות בקבוק יייתכן וירדמו עם גב לתינוק מאשר עם הפנים אליו

שהק"ה ישמור על כל החיילים והאזרחים.

בס"ד

 

 

זה יעבור....! אולי הדימום לא מהרחם... חכי כמה ימים זה יעבור.....

 

(הריון נוסף סכוי קלוש... בהנקה אבל אולי..)

אני גם מרגישה כאבים בבטן, זה לא  ניראה לי משום מקום אחר חוץ מהרחם...  והריון נוסף זה בטוח לא...

ותודה על ההרגעה

בס"ד

 הרי מהמחזור עוד לא הספקתי לטבול ככה שלא נכנסתי להריון בטוח....

לחץ גם משפיע....

לפעמים זה ממש חלק מאיתנו יש מינונים...

 משתדלת להיות רגועה.. ולעשות את הדברים הנכונים... מתוך המלצות ונסיון

של רופאים.....

רק שממה שנשמע מדבריך ומההודעות יש איזשהוא לחץ, שמובן מאוד, אך עם זאת כדאי לנשום ולנסות כמה שיותר להרפות "הרפו ודעו את ה'".

הרבה הצלחה בעזהי"ת. שנזכה שתבשרי לנו בשורות טובות

בס"ד|!  כלל לא פגעת! הבעתי את שמחתי על תגובתך...

באמת שלא...

אולי לנסות להשכיב יותר מוקדם? לא יודעת אם שייך אבל אולי להתחיל טקס השכבה לפני שהוא נכנס ליצב כזה של עייפות יתר- אמבטיה. עיסוי וכו. 

בהצלחה

אם את מציעה לו מוצקים?פירות/מרק?

אם כן אז באמת מוקדם שישקע בשינה עמוקה מהשעה 5.

לדעתי, בסביבות השעה 5 תניחי אותו על מזרן רחב וגדול ותפזרי לו צעצועים,

תוכלי לשחק איתו יחד (גם הנוכחות של ההורה מרגיעה).

כשייראה לך שהוא מתחיל מאוד להתייעף תוכלי לקלח ולהאכיל אותו.

ייתכן שככה גם תסיחי את דעתו מהעייפות המתישה, ויטב לך ולו

 

יש תינוקות שרגישים מאוד לחילופי יום ולילה, וכשהשמש שוקעת "מאבדים את הצפון"

אחד מילדי היה ממש רגיש לזה, ועוד אחד קצת פחות

בדיוק כמו שאת מתארת

לא נהניתי.

 

אני מעדיפה בקבוקים של אוונט או סתם בקבוקים פושטיים, כאלו שעולים ארבעה שקלים (אבל רק למים, לא לתמ"ל).

והשתמשתי בהם בשני הילדים הראשונים.

נוחים, איכותיים, לא נוזלים וגם יפים... בקיצור- מצויינים בשבילי. אבל- החיסרון העיקרי שלהם הוא שיש יחסית הרבה חלקים ולכן מעצבן לנקות אותם כל פעם.

אז בילדה האחרונה עברתי לאוונט- (מותאם למשאבה שלי אז מקל מאד) והייתי מאד מרוצה חוץ מזה שהם הוסיפו עכשיו טבעת בין הבקבוק לפקק והטבעת נאבדת מאד בקלות והייתי צריכה לקנות הרבה בקבוקים...

יש תרופה לילדים, ואם הרופא יהיה נחמד, הוא יוכל לתת גם לך מרשם למשחה המתאימה

הרופא ילדים שלנו גבר צעיר כזה.

חייבים ללכת לרופא? אין תרופות בלי מרשם?

אם הוא יראה בפה של התינוקת סימן של פיטריה הוא כבר ירשום לכן את שתי המשחות.

 

נדמה לי שיוקטנה המליצה לנקות את זה עם בד גזה טבול במיץ לימון. גם לך וגם לה.

אני מרחתי בפה של הקטנה וגם עלי ועבר פלאים במהירות רבה...

זה ממש יסורים, אז חבל לך להמרח...

אם אין לך- מספיק לבקש מרשם מהרופא בשביל הפטריה בפה של הקטנה ותמרחי גם עליך...

סימפטומטית , במקום לימון אצלינו עבד מצויין חומץ תפוחים מדולל, חשוב לזכור שהפטריה בפה מצביעה על מצב הפטריה בתוך מע׳ העיכול ( קנדידה חיה באיזון מול הפרביוטיקה, כשהפרוביוטיקה חלשה, בוולדות למשל, הקנדידה מתעוררת ויוצאת ממקומה הטבעי, במעיים ובריריות. לכן חשוב לתת גם טיפול פנימי של תוספת חיידקים פרוביוטיים , לתינוק( יש גם לגיל הזה, אני התחלתי בערך ב3שבועות). כתבתי בעבר באופן מורחב יותר בפורום, אם תרצי תוכלי לקרוא באינטרנט. בהצלחה

חשוב להרתיח פעם ביממה את כל מה שבא במגע עם הפטריה -פטמות סיליקון\קונכיות כולל הרתחה של החזיות בכביסה- זה מהננחיה של יועצת הנקה

פטריות אוהבות סוכר. נסי להימנע מסוכר לגמרי לכמה ימים (עדיף לתמיד, אך בגלל שזה קשה תתחילי כמה ימים במניעה מוחלטת, וכשהבעיה תעבור, תרשי לעצמך מעט סוכר פה ושם).

אצלי זה עוזר גם לפטריות ברגליים, ובעצם זה אמור לעבוד בכל מקום בגוף.

המנעות מהמאכלים האלה (לחלוטין ) ממש עוזרת עם קנדידה, לדייק, פוטרת אותה, אבל אני יודעת על קנדידה בנרתיק, לא יודעת לגבי קנדידה בחזה, מישהי מכירה?

שאלה- חזיה לא נהרסת בהרתחה במכונה? 

ויש גם סודה לשתיה עם מעט מים למרוח על הלשון,לחטא מוצצים ובקבוקים.