פורום הריון ולידה (עמוד 5159)

את רוצה מבוגרת?צעירה? 

מה טווח המחירים? יש לי כמה חברות באזור.

לא חשוב לי דתיה, אם כי עדיף.

צעירה - אך יודעת את העבודה...

מחירים - אין לי מושג...

תודה.

תינוקות לא אוהבים להרגיש מגע חזק מאחורי הראש שלהם בזמן ההנקה

כדי לשמור על דרכי הנשימה שלהם פתוחות, יש להם אינסטינקט לסגת אחורה עם הראש

ויש תינוקות שאפילו לחץ עדין, אך מתמיד בראש גורם להם להרתע לאחור.

 

במידה ואת מנסה להחזיר אותו שוב לתנוחת ההנקה- ייתכן ואת ממציאה את הגלגל שוב

את נוגעת בראש- הוא נרתע לאחור- שוב את מצמידה את הראש וכו'.

 

במקביל, וייתכן שאפילו בשילוב זה- ייתכן שזה אכן שלב התפתחותי ולכן כדי להרפות ולתת לזמן לעשות את שלו

 

את יכולה לקחת אותו לכיור, או לאמבטיה, להוריד לו את החיתול, ולהחזיק אותו בתנוחת צפרדע, כשגבו אליך וברכיו מכופפות. תוך כמה שניות הוא יעשה פיפי - זה מאוד מצחיק וכיף!

יש להם אינסטינקט לא לעשות על אמא. כמובן, מתישהו זה נעלם והם עושים גם על אמא, וגם תוך כדי הנקה.

אחרי הפיפי הוא יינק שוב רגוע.

 

האחיזה שלי מאוד עדינה, ז"א אני משעינה את הראש שלו על הזרוע שלי. בכלל לא דוחפת, בכלל לא בכוח...

לגבי הפיפי - יוקטנה, זה משהו שמתחיל פתאום? (מתבייש לעשות פיפי ליד אימא...) כי עד עכשיו לא הייתה שום בעיה כזאת. בכלל-כל הסיפור עם הראש הוא ביומיים\שלושה האחרונים.

במידה וזה אכן גזים, מה ניתן לעשות כדי לעזור לו באותו רגע?

אם אני מנתקת אותו מהשד הוא ממש מתעצבן עלי 

כל ילד זה משהו אחר אי אפשר לדעת אם לא תנסי

יש תנועות מסויימות שניתן לעזור להם להוציא את הגזים. מקווה שאהיה מובנת: שמים יד אחת מתחת לאגן וביד השניה מקרבים את הרגליים לכיוון הבטן , ( לפעמים את יכולה ממש לשמוע גזים יוצאים). יש איזשהו סרטון ביוטיוב, אבל אני עכשיו לא מוצאת. 

אם הבנתי אותך נכון, אז גם הבת שלי היתה עושה את זה, בגיל המדובר. היא היתה תופסת חזק את הפטמה ומזיזה את הראש אחורה, כאילו עצבנית (היא עשתה לי פצע רציני, והייתי שבועיים עם אנטיביוטיקה). בזמנו אמרו לי שזה גזים.

היא אמרה לי שזה תקין שמה שהיא מוציאה האף זה מה שנישאר ממי השפיר...

אז זה יהיה בערך עד שהמתוק יגמור את המלאי!!

לילה טוב!

 

זה שלא יצא הרבה בשאיבה ממש לא מעיד על מחסור בחלב

יש סיבות אחרות שגורמות לך לחשוב שמתחיל להתמעט לך החלב?

 

יש שלב כלשהו אחרי הלידה (לא זוכרת כמה זמן בדיוק) שהגוף מפסיק להכין מאגרים, ובמקום זה רוב החלב נוצר תוך כדי היניקה. בשלב הזה יש נשים שטועות לחשוב שנגמר להן החלב, כי לפני כן הן הרגישו מלאות, ואחרי זה כבר לא.

אולי זה הענין?

וכל הארוחה נוצרת תוך כדי יניקה.

שאיבה לא יעילה כמו הנקה, ובמיוחד נשים שלא שואבות באופן קבוע, לא יצליחו לשאוב כמות "רגילה".

מצטרפת לכל מה שיהודיה אמרה ושאלה - מדוע את סבורה שמתמעט החלב? זה לא קורה בהנקה מלאה.

בן כמה הינוקה?

מה קרה עם ההנקה עד היום?

צורת היניקה?

האם אמא או תינוקי לא מרגישים כל כך טוב?

אמא חזרה לעבודה?

שינוי אחר ביום-יום?

אמא חזרה לשגרה מהר מידי?

וכו'  וכו'

 

אפשר לפנות באינטרנט או טלפונית לליגת לה לצ'ה - 

 

 

ליגת לה לצ'ה, ארגון התנדבותי בינלאומי המעניק מידע ותמיכה לנשים מיניקות ברחבי הארץ.  מספר חיוג חינם 1-599-525-821. www.lllisrael.org.il   משתדלים לענות בו ביום, ומענה טלפוני בהשתדלות בין 08:30-13:00  15:00-מאוחר בלילה, כל ערב משהו אחר, לפעמים גם עד חצות.   אפשר לפנות אלי ב"אישי", אוכל לדבר בעז"ה היום אחר הצהריים או בערב.

 

תנסי ליזום קפיצת גדילה תנוחי,תשתי  ותניקי כל שעה וחצי...במשך הסופ"ש.

לדעתי המדד הכי יעיל ואמין הוא ההרטבות (ולפני גיל חודש - גם היציאות, אני לא יודעת בני כמה אתם). אם יש שישה חיתולים רטובים יפה ביום - הסירי דאגה מלבך, הכול בסדר. אם לא - במצב כזה כדאי לבקש עזרה מקצועית, לראות אם משהו השתבש (פתרונות כלליים "באוויר" לא יעזרו אם יש בעיה ספציפית, שאנחנו כמובן לא יכולות לאבחן דרך המחשב). במקרה כזה אולי באמת כדאי להתחיל מטלפון לארגון לה-לצ'ה, כמו שפיגא הציעה.

 

ולגבי השאיבה, זה ממש ממש לא מדד. כבר נכתב לך, אבל אני רוצה להרחיב על זה טיפה. לא רק שאף משאבה לעולם לא תהיה חזקה ויעילה כמו יניקה בריאה של תינוק, אלא הרבה מעבר: שד הוא לא ברז שנפתח ונסגר כשמסובבים. מערכת ייצור ושחרור החלב היא מורכבת מאוד, ומושפעת מאוד מאוד מהורמונים. הקב"ה ברא אותנו כך שהריח של התינוק הקרוב אלינו, המגע שלו על העור שלנו, מפעיל שרשרת שלמה של תגובות בגוף. ממש לא בקלות הגוף ישחרר את הנוזל היקר הזה לאיזה פלסטיק וסיליקון קר שמצמידים אליו - לא לזה אנחנו מתוכנתות! בטח ובטח לא אם זו שאיבה חד-פעמית, כשאת רגילה רק להנקה. אם צריך במשך תקופה ארוכה לשאוב על בסיס קבוע, מפעילים על הגוף כל מיני מניפולציות, כדי שלאט לאט ילמד לשחרר בשאיבה כמויות יותר ויותר גדולות, עד שמגיעים כמעט לכמות של הנקה. את מבינה שממש ממש אין מה לצפות שבדיקה כזאת תהיה אמינה? זו בדיקה שרק מערערת ביטחון עצמי, ומבלבלת את התינוק (שאולי בהנקה הבאה פתאום יצפה שגם מהשד יזרום חלב בקצב מהיר של בקבוק). הדרך הטובה ביותר לעקוב אחרי מה שנכנס - היא לעקוב אחרי מה שיוצא. חיתולים לא מתמלאים מאהבה...

 

בהצלחה!

 

תינוק בן 3 חוד', אני עדיין בחופשת לידה.

מניקה כמעט מלא (לעיתים רחוקות יוצאת ומשאירה עם שאוב\תמ"ל) 

 

בשבוע האחרון הוא אוכל יותר מהרגיל, בוכה יותר מהרגיל, ופחות חיתולים רטובים מהרגיל (פעם הייתי מחליפה אחרי כל הנקה +, בשבוע באחרון כבר לא..)

וגם התחושה שלי כאילו ריק שם..

 

היתה כבר קפיצת גדילה של חודש לא מזמן, יומיים שהוא היה עלי בלי הפסקה..

 

וכששאבתי אתמול היה לי בצד 1 בערך 50 מ"ל.. (הנקתי קודם עם הצד השני ונתתי 120 מ"ל תמ"ל שהוא סיים בהתלהבות..)

 

אני לוקחת טיפות חילבה ומשתדלת לשתות המון.

 

אני מפחדת שכשאני אחזור לעבוד ההנקה תפגע עוד יותר 

בחנויות טבע יש טיפות מרוכזות של צמחים לחלב לדוגמא 'חלב רב' , גם ברנה פארם (בית מרקחת הומיאופטי בירושלים) יש הומיאופטיה לזה. אפשר גם לקנות בחנות טבע צמחים:קמומיל שומר וסרפד -לערבב ולעשות מזה תה ולשתות 3 פעמים ביום. לנו לשתות הרבה מים להניק הרבה ובעיקר : לא להיות מתוחה ולדאוג! החלב קשור להורמון שמשתחרר רק כשאנחנו רגועות! בהצלחה

והעובדה שהוא לקח תוספת, לא מעידה שיש לך חוסר. הרבה יותר קל לקבל אוכל מבקבוק מאשר לחלץ אותו בהנקה.

כעיקרון אין סיבה להתמעטות חלב בשלב הזה. ייתכן שהוא בוכה מסיבה אחרת, אבל כל אמא יהודיה טובה וראויה, תדע להאשים קודם כל את עצמה, ודבר ראשון לחשוב שהילד שלה מורעב

אני ממליצה להניק אותו כמה שיותר, כך שהכמויות שלך יעלו - זה יקרה תוך 24-48 שעות, וזה בלי קשר לעובדה שסביר שהוא לא בוכה בגלל רעב!

בנוסף, כשהוא לא יונק, קחי אותו עליך במנשא, עד שימאס לו ממך כבר  תהיה הבעיה שלו אשר תהיה, סביר שהוא ירגיש יותר טוב צמוד לאמא בחיבוק ארוך

ובגלל שאנחנו מדברים על יומיים אינטנסיביים בשבילך - דאגי לך לפינוקים ועזרה ביומיים האלה! שבעלך יקנה אוכל מוכן, שיביא לך אוכל טוב וטעים ומזין, ואולי גם סרט נחמד לצפות בו ביחד, אם התינוק יישן איזה שעתיים רצוף במקרה

תרגישו טוב מהר!

התיאור של אכילה מרובה נשמע כן כמו קפיצת גדילה, במיוחד שגיל שלושה חודשים הוא באמת אחת מנקודות הזמן הקלאסיות לקפיצת גדילה, ממש לפי הספר (והקפיצת גדילה שעברתם בגיל חודש - בזמן שלך היא הייתה לא מזמן, בזמן של התינוק היא הייתה לפני עידן ועידנים...).

בשאיבה חד-פעמית 50 מ"ל? זה יפה מאוד! זה נתון ממש אופטימי לקראת החזרה לעבודה, שנקודת הפתיחה שלך בשאיבות טובה.

לגבי הכמות שהוא שתה בבקבוק - שימי לב שבהאכלת בקבוק עלולים בקלות להגיע להאכלת יתר, שלא טובה להם. אני לא יודעת אם זה המקרה, אבל תמיד חשוב להקפיד להאכיל בתנוחה זקופה, כשהבקבוק במצב מאוזן (מקביל לרצפה, ורק הפטמה שלו מלאה), ליזום הפסקות מדי פעם, להוציא אוויר ולראות אם הוא מחפש עוד. וכמובן - פטמה הכי קטנה שיש.

 

אבל מה שכתבת על החיתולים מטריד. כמה חיתולים זה יוצא בסך הכול ביממה? והאם הם ספוגים ממש או רק קצת לחים?

אם יש מעט מדי חיתולים, חייבים להתייחס לזה. שלא תגיעו להתייבשות, חלילה. במקרה כזה אני ממש ממש ממליצה להיפגש עם יועצת הנקה, או לפחות להיוועץ במדריכות לה-לצ'ה. ואולי כדאי שלפני זה תיגשי לטיפת חלב לשקול את הבחור (תקפידי שיהיה בחיתול יבש ובאותו משקל שבו נשקלתם בפעם שעברה), כדי שיהיו לך יותר נתונים.

 

בהצלחה מעומק הלב.

ואם את כבר יודעת שאת בהריון את יכולה להתעלם לדעתי.. 
(כשבודקים בכלל אם יש הריון, אם הבטא מעל 10 זה חיובי.(

אם יש לי בטא 10 מזה אומר?

זה ממש לא מדויק.

אני לא לגמרי מבינה בזה אז לא עניתי קודם,

אך כל בטא אומר משהו ואם הוא נמוך יש לעקוב.

כשהייתי אחרי הפלה טבעית, הייתי צריכה לעקוב שירד מתחת ל-5 כי הרופא אמר לי שמעל 10 זה הריון ואם לא ירד למתחת 5 סימן שנשארו בגוף סימני הריון ויש לבצע גרידה.

 

עד כמה שידוע לי, אם הבטא נמוך כנראה שההריון ממש בתחילתו או הריון שלא מתקדם.

כבר יודעת מה ההרגשה..בשעה טובה.תהני!

אם כי, תלוי כמובן במה שקונים. אפשר לקנות עגלה ב500 ש"ח, ואפשר ב5000

עדיף לקנות מיטת תינוק ולא עריסה

לפי דעתי אם יש מקום בבית, כדאי בהחלט לקנות שידה

בגדים לא כדאי לקנות הרבה מראש, כי מקבלים בדר"כ מתנות, במיוחד לילד ראשון.

צריך גם סלקל

ויש כמובן עוד כל מיני דברים קטנים שצריך - חיתולי בד, שמיכה לתינוק וכו'.

בשלב כזה הריון הוא די נדיר, אך קורה.

למרות שבחילות כבר שבוע אחרי טבילה זה נראה לי מוקדם מידי.

הפרשות- יש הרבה גם בהנקה, כך שזה לא אומר כלום...

ובחילות- לא ידועה לי תופעה כזאת, אך אחרי לידה- עדיין ההורמונים משתוללים והכל יכול להיות...

למרות שזה די נדיר אבל היו מקרים מעולם..אני מבינה שאת בלי מניעה.

בשורות טובות! אולי סתם וירוס.

כך שאת צריכה בדיקת דם או שתן לשלול את העניין בכל מקרה.

והכנתי את עצמי נפשית שזה יהיה בן ולא להתאכזב... ב"ה יצא בת בסוף 

היא הייתה צנועה וסגרה רגליים 

זה מרגיש כאילו שאם נגלה שהעובר הוא מהמין הנגדי לזה  שרצינו, אולי לא נאהב אותו מספיק? אולי נהיה בדיכאון מזה שקיבלנו משהו שלא ייחלנו לו?...

אבל האמת היא שגם אם בהתחלה יהיו רגעים של אכזבה, את תגלי שאת מתאהבת בתינוק/ת ושבכלל לא אכפת לך שהמין שונה ממה שתכננת.

 

ואת זה אני אומרת מנסיון

בהריון הראשון רציתי בן- וכך היה.

ועכשיו- רציתי בת. ואמרו שזה בת רק שזה היה בשקיפות ואני קצת תוהה האם זה אמין מספיק..

לדעתי כשאומרים לנו מה זה יש מספיק זמן עד הלידה להתרגל לרעיון וכבר רוצים בע"ה את מה שיבוא.

וכמו שכתבו- אחרי הלידה לא משנה כלום חוץ מזה שהוא/ היא בריאים!

אם את כל-כך רוצה דווקא מין מסויים, כדאי מאד לדעת עוד בהריון מה יש לך, ולא לחכות עם ההפתעה ללידה. ככה יהיה לך זמן להפנים ולשמוח במה שיש.

בהריון הראשון הלכנו ביחד לאולטרסאונד ואמרו לנו שיש בת. בעלי עשה כזה פרצוף מאוכזב ואמר "מה, בת?!" בקול מאוכזב כל-כך. עד הערב הוא כבר הספיק להתרגל לרעיון, ויצאנו למסעדה והוא שמח.

אני ממש שמחה שבדקנו את זה בהריון. אחרת רק בלידה היו אומרים לו שזו בת, והוא היה אומר את ה-"מה, בת?!" בלידה. גם אם הוא היה שמח כמה שעות אחר-כך, אני חושבת שזה באסה שזה מה שיש לאבא להגיד מיד כשהבת שלו נולדת.

וביננו, כל-אחד רוצה גם בנים וגם בנות, אז מה זה משנה מה יבוא קודם ומה יבוא אחר-כך? הרי אם עכשיו יוולד בן, בפעם הבאה בטח תרצי בת, ואם תיוולד בת, בטח בפעם הבאה תרצי בן (בהנחה שזה הריון ראשון...)

העיקר בריאות וידיים מלאות (משפט של סבתות, אבל נכון כל-כך).

אז כבר קצת קשה לומר בכנות גמורה שלא משנה...

ועדיין לא שוכחים לרגע שבן או בת זו השאלה הכי פחות חשובה.

העיקר שתהיה בריאה (-;

בס"ד

 

ששמעתי פעם- כבר לא זוכרת ממי ולא זוכרת פרטים מדוייקים

שאישה אחת הייתה בהריון והיו להם כבר ילדים בבית

אז שאלו את האבא

"נו אתה כבר יודע מה זה?"

אז הוא אמר

"מה זה משנה בן או בת העיקר שיהיה מה לחתוך...."

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

נולדה בת עם לשון קשורה

והיה צורך לנתק.

 

 

חכמים, היזהרו בדבריכם!

 

העיקר תינוק בריא והורים בריאים ושמחים בע"ה
 

קיבלתי בדיוק מה שרציתי..

יש לי 3 בנים ו2 בנות לסרוגין...

נכון מותק???

 

וכשאני צוחקת על בעלי בהריונות ושואלת אותו מה הוא רוצה הוא תמיד עונה-

לא משנה העיקר בריא ושלם.

ראיתי את זה כבר בכמה משפחות, כולל שלי, מעניין מה השורשים של זה...

 

הברית הברכה השמחה שעושים,ז"א יש מצוות הברית ואז השמחה והכל בבת לא מצווים לערוך סעודה או שמחה משפחתית.ככה שאפשר ללדת ובלי הרבה רעש מהמשפחה.למרות שהיום הרבה עורכים מסיבת "בריתה" לבת.
לדעתי זה המקור.. שרוצים לערוך את הברית עם החברים משפחה ואליהו הנביא .אני באופן אישי תמיד אומרת מה שבא ברוך הבא העיקר בריא ושלם בגוף ובנפש בע"ה

הכלה לא תרגיש בנוח עם האמא כמו שהבת שלה תרגיש, ולכן נראה לי מבחינה הגיונית שהמשפחות של הבנות יהיו ייותר קשורים לסבא והסבתא מאשר משפחות הבנים

ובעל מחויב בכיבוד הורים.זו דוגמא לקשר בין בניפ למשפחתם לעומת הבנות.כמו"כ הבן לוקח את שם משפחת הוריו והוא ממשיך דרכם אפילו רק על ידי זה.לבנות יש קשר רגשי,אצל בנים זה יותר מעשי.המשכיות מטבעה תחזיק יותר מעמד כשהיא ממומשת בפועל.........

מצד שני בנים בדרך כלל מתחתנים ושייכים לאישה. ובנות תמיד באות יותר מבקרות וקשורות לאמא או לאבא..

לרוב

פעם היו ממשיכים את דרך המשפחה,ובנים מן הסתם ממשיכים יותר.-כמו שהוסבר.היום הדברים השתנו וישכאלה שרוצים לבנות דרך שהיא שונה לחלוטין ממה שהם חונכו.אבל מה שקורה היום הוא לא מדד........

המקור הוא אחר ואנחנו מתפללים שנחדש ימנו כקדם

בכל האולטרסאונדים שעשיתי עד עכשיו הם טוענים שזו אכן בת..אבל מניסיון של אמא שלי, גם בזה יש טעויות..

אני מכירה בצורה אישית מישהי שכל ההריון רצתה בן וחשבה על הברית וכמובן הפדיון.... 

אבל בעצם אמרה שהיא לא רוצה לדעת מה זה.

בעלה הגדיל לעשות ואמר לה בזמן הלידה שיש לו הרגשה שזה בן... (ממתי יש לבעל "הרגשה"?)

כמובן שבסופו של דבר יצאה בת...

הבת מתוקה להפליא אך אחרי הלידה התחילו לאמא הטרייה סיבוכים בהנקה וקשיים שונים וכו'..

אין לי ספק שזה קרה בגלל השוק שלה ושל בעלה ומה שהם ציפו לו..

במקרה כזה, שזה כן מזיז להורים מה יהיה המין, אפילו ממש קצת  חייבים ללכת לבדוק!!!!

אין שום סיבה שהקטן/ה יקבלו אפילו שניה אחת של יחס לא אוהב!!!

דווקא אצלינו במשפחה לידת בנות יותר "נחשב", תחשבו מי נשאר בסופו של דבר מחובר יותר לבית, לאבא ואמא (אחרי החתונה..) אין מה לעשות- הגבר אולי הממשיך בתיאוריה, אבל בסופו של דבר הבת נשארת מחוברת יותר..

באמת בא לי בת...

לא שאני לא אשמח בבן.. אבל בא לי להלביש ולקשט ושתהיה עוד בת בבית... אפילו שהיא פיצית.. שלא יגדל לי פה בית של בנים.......

אני רק מחכה שנוכל לראות...

באיזה שבוע הכי מוקדם אפשר לעשות סקירת מערכות רגילה? [אני בערך בשבוע 15-16 לא יודעת בדיוק..]

אבל הוא שמח לראות את הילדה באולטרה סאונד,כשהיא נולדה ואוהב אותה מאוד.

אני אישית מעדיפה בנות באמת ביגלל שהן אמורות להיות יותר קשורות להורים וגם ביגלל שבעינינים גנטים לרוב הן רק נשאיות ובנים תופסים דברים יותר חזק אבל העיקר שיהיו בריאים

אצלי זה ממש לא ככה...

אני לא רוצה ולא יכולה בלי המשפוחה שלי.

זה יותר ביגלל סיבות בריאותיות.

יש לך צריבה, תכיפות, כאבי בטן תחתונה? אלו גם סימני דלקת.

 

תשתי הרבה מים וחמוציות.

תודה בכל מקרה.. התלבטתי אם להילחץ..

בכל פעם שהיה לי ממצא חיובי הוא הופיע ככה בדפים של מכבי, אחרי שלחצתי לתוצאות ראיתי את זה. תבדקי מה כתוב שם! יש דלקות בשתן שלא מרגישים אותן ולכן בודקים את זה כ"כ הרבה בהריון.

לשמוע קצת יותר על התקן, זה עושה בעיות בפוריות? לא שמעתי על זה אבל אם כן זה חשוב לדעת

אני שמתי התקן אחרי הריון ראשון וזה היה מעולה!!

יש כל מיני סוגים של התקנים ורופא נשים יוכל להמליץ לך על הסוג הנכון ביותר בשבילך עם הסברים על כל סוג...

אני לא הרגשתי את זה בכלל וב"ה אחרי שהוצאתי נכנסתי ממש מהר להריון...

אני ממש ממליצהה..

 

חוץ מזה יש נרות,מדבקות,טבעת וכו'..אולי אחד מהם יתאים במצב שלך...

שוב...כדאי להתייעץ עם רופא נשים או מכון פוע"ה..

אמרו לי שהתקן יכול להאריך את הווסת, לעשותדימומיםף דלקת..

אוווווווווווווף. איזה דיכאון!

הלוואי והיה לי כוחות למלא ילדים צפופים..

ממה שאני זוכרת, שלא כמו הפמולן שהיה לפניו הוא מתאים גם להנקה חלקית ואפשר אפילו להמשיך איתו עוד תקופה כשמסיימים להניק. תשאלי במכון פועה.

כי מה שכתבתי היה ציטוט של רופאת נשים מאד בכירה שגם מומלצת ע"י מכון פועה. אך כנראה שיש הבדל בין מי שהתחילה עם הנקה מלאה ויורדת בהנקה אחרי שגופה התרגל למי שמתחילה בהנקה חלקית. 

אני אחרי הריון ראשון, שמתי התקן מונה ליזה (לא הורמונלי)

רופאת נשים הכניסה לי. ההתקן עולה 150 בערך.

ההכנסה לא נעימה אבל גם בכלל לא נוראית, צריך להרפות את הגוף כדי לא להקשות על הרופא/ה.

תוך רבע שעה סיימתי עם זה.

מעולם לא שמעתי על מישהי שזה גרם לה לבעיות פריון אבל אני לא יודעת, ממה שזכור לי הסיכויים לכך קלושים.

(הרופאה אמרה לי שהיא מכניסה המון לבנות עוד לפני הריון ראשון והיא לא שמעה על בעיות אח"כ)

זה האריך לי את הווסת ביום-יומיים (כתמים)

יש כאלו שזה גורם להן לדימום כבד יותר במהלך הווסת. לי זה קורה רק ביומיים הראשונים אח"כ הדימום ממש קל.

בחודשיים הראשונים זה גרם לי מלא לכתמים אבל בנשמת הנחו אותי מה לעשות כדי שזה לא יפגע בתהליך הטהרה.

אח"כ הפסיקו הכתמים. הבנתי שתופעות כאלה יכולות להימשך עד חצי שנה.

לגבי הגוף הזר- איך אמא שלי אמרה לי: שמים ושוכחים!

כשרוצים הריון מוציאים את זה וזהו.

הבנתי שזה מומלץ מבחינה רפואית והלכתית, אז למה לא?

 

פעם ראשונה הרופאה המליצה לי על אחד בשם גיינפיקס, שהוא אגב יותר יקר, היא אמרה שהוא יותר טוב, אבל הוא ממש

עשה לי דימומים הרבה זמן. בסוף לאחר חודשיים שלוש הסתדר, אבל אחרי שתי הלידות הבאות שמתי התקן רגיל לחלוטין והיה מצוין. ההתקנה לא נעימה, למרות שאם רופא מומחה שם אותה זה לוקח בדיוק שניה, (ועוד מקבלים כמעט החזר מלא על ביקור אצל רופא פרטי למי שיש מושלם), אבל שמים ושוכחים.

מה שקרה בכל זאת בפעם האחרונה, שאחרי שהוצאתי כשלושה חודשים אח"כ היה לי הריון מחוץ לרחם. סיפור ממש לא נעים. והקטע שיש לי שתי אחיות שתוך כדי ההתקן נכנסו להריון מחוץ לרחם, והוציאו להם חצוצרה בגלל זה. 

הרופאים ממש לא מראים שיש קשר, אבל עובדה. כמה שההתקן היה לי נוח, לא יודעת אם אמשיך להשתמש בו הלאה. העובדות בשטח, ולא רק מהמקרים המשפחתיים שלי הראו לי שיש ועוד איך קשר להריונות מחוץ לרחם. הרי ברגע שהרחם מנטרל את ההריון מבפנים , בגלל ההתקן, ההריון יכול להתלבש מחוץ לו. הסבר שהוא הגיוני.

ממליצה לחשוב טוב לפני. וסה"כ באמת אין לנו הרבה אופציות. 

בהצלחה!

ההכנסה לקחה 5 דקות.....

והווסתות שלי היו ממש קלות..לא יודעת אם זה קשור...

אני השתמשתי בכדורים ורוצה לדעת על פתרון הכי מוצלח ללא תופעות לוואי, סיכון לבעיות פוריות, הריון חוץ רחמי (כמו שקראתי פה).התקן נשמע לי מפחיד, ובאמת מה רע בכדורים? אולי זב לא טוב ואני לא יודעת?

מחכה לתגובות.

התקן שה מי שבדר"כ רוצה למנוע לתווך ארוך ( אני לדוג' ) אבל רופא אחד לא הסכים בטענה שאני עוד צעירה ... והרופאה לא הסכימה בטענה שיש לי מחזורים כבדים וזה יכול לעשות בלאגן תראי אני התנסתי בהכל חוץ מטבעת ( זה מפחיד אותי קצתלהכניס להוציא וכל הכרוך בזה , אני מפחדת שאני לא יצליח לשים טוב ואז יהיה הריון או משהו... אבל אני יכולה להגיד לך שעכשיו אני על גלולות חדשות יחסית ג'נרה אם שמעת עליהם שהם לא עשו לי דימומים ואני ממש נהנת מהם . לפני זה לקחתי זריקות כל שלושה חודשים וזה היה נורא דיממתי חודשיים. והג'נרה הפסיקו לי את הדימום אבל אם את נגד כדורים אז אולי זה לא רלוונטי. ולגבי נרות הגלוואן הוא לא כזה מונע והפמטקס נראה לי שכן...בהצלחה... 

אחוזי מניעה לא בשמיים, אבל להבנתי יותר מנרות. ובלי כל מיני צרות שעלולות להתלוות לפעמים להורמונים ולהתקן. צריך להתאים אצל רופא מומחה. מבחינה הלכתית אם אני מבינה נכון יש פוסקים שאוסרים או מתירים בדוחק, ויש שלהפך - מעדיפים את זה על פתרונות אחרים.

כל הנ"ל לא מניסיון. אני השתמשתי בהתקן ג'יינפיקס, והוא היה לי ממש מעולה בלי שום תופעות לוואי ושום בעיות. לפני כן השתמשתי בהתקן רגיל (הזול) והוא עשה לי דימומים איומים שלא מהעולם הזה. בדיוק ההפך מאחת הכותבות מעליי (זו הבעיה העיקרית עם התקן לדעתי, שאת לא יכולה לדעת איך תגיבי אליו עד שתנסי, ולנסות התקן חדש זה הרבה יותר סיפור מלנסות גלולה חדשה למשל).

אמצעי מניעה זה דבר מבאס.

יש רבנים שלא מתירים (בעיקר ממכון פוע"ה). אבל הרב ליאור למשל, ממליץ על זה.

אחוזי מניעה 97% אם אני לא טועה, בתנאי שמשתמשים, ומשתמשים נכון, כמובן. אם הדיאפרגמה במגירה היא לא ממש תעזור...

זה אולי פחות נוח מגלולות והתקן, מבחינת התכנון והספונטניות, אבל ברור שמבחינה בריאותית זה הכי פחות התערבותי. ולכן הכי טבעי.

 

ואני מדברת על רופא אחד מהצפון שהכי מומחה לזה בארץ 

או אחת מהאחיות שהוא הכשיר להתאים דיאפרגמה (יש בירושלים ואולי בעוד מקומות...)

שמה דיאפרגמה

 

אני אגיד לך שאני מבינה את הפחד שלך מההתקן אבל יש לי חברות שעשו את זה וזה לא כזה נורא. אני העדפתי להמשיך עם הגלולות. אני לוקחת גלולות פלורט שעוזרות לי גם לדימומים בין ווסתיים שזה מאוד חשוב. אין לך מה להתבייש לשאול, הגעת למקום הנכון

ייקח לשותפות במשרד יומיים להתרגל, אבל את בהריון מתקדם, מותר לך...

ומפעילה לחץ על מקומות שונים בגוף שבשילוב עם ההריון כואבים ביותר. אני כפי שכתבתי פה מספר פעמים למדתי בשלב זה אלכסנדר ןלא קורה לי יותר שכל הגוף צורח אחרי ישיבה ממושכת, גם בהריון ואפילו כשישבתי שבעה, בחודש שביעי, המצב היה די טוב (אם כי זה כבר היה יותר קשה לשמור כמו שלמדתי). ברור גם שהכסא הקבוע שלך לא משהו.

לגבי ההתכווצויות אני לא יודעת.

אך ממליצה לך לפגוש פיזיותרפיסטית או מישהי שתלמד אותך לפחות ישיבה נכונה או ללמוד אלכסנדר. בהצלחה!תשמרי על עצמך.

אבל לא להפסיק להשקיע בזוגיות, ממש חשוב לשניכם

בד"כ בשליש ראשון יש ירידה בתשוקה, ובשליש שני עלייה גדולה.. מקווה שיעבור בקרוב.. את כבר כמעט בשליש שני, לא?

מוכר, כמו שכתבו לך- זה באמת אמור לעבור בע"ה אחרי השליש הראשון פחות או יותר.. רק משהו שחשוב לי להוסיף-תשתדלי להשקיע מאוד בקשר הזוגי, להיות הרבה ביחד, לישון יחד וכו'

ויותר מזה- כן להשתדל להיות יחד ממש כי אצל הגברים הקרבה "לא מספיקה" (ברור לחלטין שהוא אוהב להיות איתך, פשוט נשים נהנות מזה, וגברים צריכים יותר..) ולגבי הכיווצים- תנסי לעשות מעין "הרפיה" של הגוף, תעשי לעצמך ממש דמיון מודרך שזה מקום גדול שמכיל ומקבל (את יודעת הראש של הילד יעבור שם בע"ה...). ולהשתדל לא לחשוב על זה שאין תשוקה- כי זה גם מוסיף למצב שאת מכווצת- מתוך החשיבה שאני לא רוצה אותו עכשיו..

בהצלחה גדולה! ובע"ה החשק יחזור מהר ולא תצטרכי את זה..

 

(ד.א. דווקא אחרי הלידה לפעמים יותר קשה כי המקום עצמו ממש רגיש- למרות שהריחוק הממושך מעורר געגוע ורצון להיות יחד, אז אל תבני על אחרי הלידה כי יש לכם עוד 5 חודשים של הריון בע"ה, וזה המוווון המווון זמן..)

 

שוב, הצלחה רבה!

וברוכה הבאה..

כמו שכתבו לפני זה טבעי,ואת בסדר.

בדר"כ בשליש השני חוזר החשק. וכמו שאומרים עם האוכל בא התיאבון,חשוב להשקיע באווירה,

וליזום גם אם זה ב"כוח " בהתחלה. להמשיך לשמור על האינטימיות הזוגית.

נסי להרפות והרבה משחק מקדים כדי להיות פחות מכווצת ויותר משוחררת.

 

טבעי ביותר.

 

בד"כ שלושתהחודשים האחרונים מפציםם על זה.

אני מחודש שמיני לא עזבתי את בעלי

אני כבר בשליש השני ועברתי את שלב החוסר חשק ב"ה, אבל כשניסינו מאז נורא כואב לי שם! ייש סיכוי כזה שזה השתנה בגלל ההריון? או שזה סתם מלחץ?

הבעיה הגדולה יותר היא שאני מפחדת לנסות ולאכזב אותו שוב ושוב..

יש דרך להרגיע את המקום לפני או משהו כזה...?

יכול לעזור לך..

למען האמת זה לא פותר במאה אחוז את הבעיה אבל בהחלט מקל.

ממש תודה לכולן על ההרגעה!

 

ב"ה אנחנו ממש משקיעים בזוגיות ותמיד ישנים ביחד..

 

אני מקווה שבאמת תבוא לי התשוקה כי זה שאנחנו נוגעים זה עדיין לא מפצה מבחינתו

(בכ"ז גבר )

 

אבל תודה לכולן,

טוב שיש פורום לדעת שזה לא רק אני.

העניין הוא שאני כבר בשליש השלישי.

לא מרגישה תשוקה, ומכווצת לחלוטין כשכבר מנסים. לא משנה כמה ניסיתי להרפות - זה כואב לי ואני רק מחכה לרגע שזה יגמר (נשמע נורא, אני יודעת). אחר כך אני גם לא מצליחה לישון כמו שצריך, וחייבת משחה כדי להרגיע את המקום.

יאמר לזכות בעלי המדהים שהוא ממש מכבד אותי ולא לוחץ עלי. הוא מקבל אותי ואת הקושי שלי, אבל אני יודעת כמה הוא רוצה וכמה זה חסר לו. הלוואי שיכולתי להענות, אבל זה כל כך קשה, מה גם שהבטן פשוט מפריעה!

מה עושים?

שאף פעם, גם בזמן שלא יכולתי כל כך, הוא לא נתן לי הרגשה

שגבר צריך את זה ושזה חסר לו. וכל מיני אמרות "בכ"ז גבר" לא היו בראש שלי לרגע.

אף פעם לא הרגשתי לא בסדר שלא יכולתי לכמה זמן או שאני חוסכת ממנו משהו שממש ממש צריך.

לפעמים אני רואה ת'חסרונות שלו, וחושבת "אוף, איזה עצבים איתו"

אבל אז אני שומעת על בעלים אחרים ואני מבינה שיש לו מלא יתרונות ושהוא כזה מתוק ומלאך-צדיק!

 

לדעתי אם כואב לך, ואת מתכווצת כדאי שתחכו כמה זמן בלי, תאמיני לי שבעל אוהב, יעדיף להתנזר חודש-חודשיים, 

ולא להכאיב לאישתו ההרה במצב כ"כ רגיש. רוב הבעלים הם טובים ועדינים כלפי האישה שלהם, ולא ירצו להכאיב לה, גם אם זה כרוך בכמה זמן של חוסר סיפוק. הם לא בהמות שהיצר מוליך אותם לפני האהבה והרגשת האכפתיות לאישה בכל מצב.

 

אפשר לנסות עם ג'ל סיכה , לי לא הייתה בעיה עם הג'ל הזה בהריון, אבל מישהי אמרה שצריך לשאול אז כדאי לשאול.

שמן תינוקות נראה לי דיי ג'יפה ושמנוני כזה...

בהצלחה!

ושיהיה בע"ה הריון קל ושמח ולידה קלה של תינוק בריא וחמוד! 

 

לדעתי, זה לא המקום לכתוב את זה.

אם לבעל של השואלת יותר קשה בעניין הזה, זה לא אומר שהוא פחות טוב.

וזה יכול קצת לעורר קנאה/ לעצבן התגובה שלך.

ולפעמים גם אשה שכואב לה,יכולה לעבוד על עצמה הרבה ולהצליח בכ"ז ליהנות כדי לשמח את בעלה.

 ע"מ שזה לא יכאב כ"כ ובע"ה גם את תצליחי להנות מזה- כדאי מאוד-

 משחק מקדים, תשוקה, הרבה "עבודה" של בעלך,ואולי ג'ל לשים במקום- כדאי להתייעץ עם רופא לפני, יש כאלו שאסור בהריון..)

 

התחושה של הכאב אחרי מוכרת גם לי, ובכל זאת אני משתדלת להיות כמה שיותר נינוחה, לשמוח איתו, להגיד מילים טובות וכו' נראה לי שרק המחשבה על זה שתמיד כואב ולא נעים- גורמת למקום להתכווץ, אפילו עם ההרפיה לפני. ולכן כדאי לשים את המחשבה הזו בצד. אני ניסיתי על עצמי אפילו דמיון מודרך לפני וזה ממש עזר.

 

לגבי חוסר הנוחות עם הבטן- יש את התנוחה שמומלצת ע"פ ההלכה, אך בהריון כדאי להתייעץ עם רב/ מכון פועה, לבדוק שוב בספר של הדרכת כלות- על תנוחות אחרות בסוף הריון, כי הן מותרות והרבה פעמים מקלות על האשה מאוד.

 

בהצלחה גדולה! 

אני מסכימה עם חלק ממה שכתבת. פשוט מגלים ככל שעובר הזמן שאם משנים קצת את מה שהתרגלנו אליו- זה יכול לעזור וליצור עניין מחודש, ואפילו להיות מהנה יותר. כן, גם לך. במיוחד לך. כי לו יש את מה שהוא צריך.

 

ואולי כדאי במצב זה- להתייעץ עם רופא, גם לגבי הג'ל וגם לוודא שאין במקום פצעים שגורמים לכאב (פטריה גורמת לזה למשל) ואין משהו אחר שמעיב על הדבר. אולי זה לא נעים, אך לדעתי כל דבר שיגרום לך להנות יותר יעשה לכם את החיים הרבה יותר שמחים. (וברור לחלוטיחן שהם מעולים גם עכשיו, שלא ישתמע מדברי שלא..)

מלמדים כלות כאילו שלגברים יש יצר והם חייבים וכו.. אבל נראה לי שמגזימים.

אבל יכול להיות שמבפנים, את חושבת 

שזה ק

שה לו כל כך, אבל זה לא באמת כזה קושי ש

הוא לא יכול להתמודד איתו. גברים הם לא בהמות, לפחות הנורמלים 

שבהם, כמו בעלך ב"ה.

אל תרגישי שאת חוסכת ממנו משהו, לא יודעת מה עם אחרים,

אבל בעלי לא עושה מיזה עניין גדול ולא קריטי לו באמת, ולא רק כלפי חוץ,

אם הוא יחכה כמה זמן, לפעמים זה פחות קריטי לו מאשר לי, וב"ה י

ש משיכה הדדית ואהבה. אני מניחה 

שרוב הגברים שלא נחשפו לאתרים לא צנועים בהגזמה ולתרבות 

 

של פריצות, הפקר ועבירות

של גברים זולים עם נשים זולות ... קרי הבעלים 

של הבנות פה, אין להם , בהכללה, נראה לי, מסייגת, לא מכירה את כולם,

יצר כזה חזק, והם יעדיפו באמת לחכות, בלי יותר מידי לעשות מיזה עניין,

עד שגם האישה תוכל ברצון ובלי כאב, לשתף פעולה. אנחנו לא כלי קיבול או מכשיר לפורקן.

האישה צריכה גם 

שיהיה לה טוב. אולי סתם בראש 

שלנו 

שהיצר אצל גבר זה כזה אישיו ... וזה לא עד כדי כך.

ואני כל הזמן הייתי שמה KY וממש עזר לי, גם לפני ההריון וגם בהריון.

 

זה אצלי בשימוש כל פעם שעושים....

 

לגבי תנוחה - אצלי היינו על הצד..

 

העיקר שיהיה לך המשך הריון קל

זה רשום בגמרא:״שלושה חודשים הראשונים קשה לאיש וקשה לולד,אמצעיים קשה לאיש ויפה לולד,אחרונים יפה לאישה ויפה לולד שמתוך כך הולד יוצא מלובן ומזורז״

באופן סטנדרטי, אבל אם זה חשוב לך - נסי לבקש.

בקשר לשבועות - בעיקרון כמה שיותר קרוב ללידה זה יותר אמין, אבל מעדיפים לעשות לפני 37 כדי שלא תלדי לפני זה בטעות... אם נגיד לא הספקת ועשית את הבדיקה בשבוע 38 - היא דווקא תהיה רלוונטית עוד יותר.

זה כמו מקל אזניים ארוך ולוקחים דגימה מהנרתיק ומפי הטבעת לא בעומק. בודקים אותו גם בשתן, אך יכול להיות שלילי בשתן וחיובי בנרתיק. אני עשיתי בערך בשבוע 38. זה לא כזה דחוף, עדיף קצת מאוחר כי שלילי בשבוע 35 לא מבטיח שלילי גם בשבוע 40.ואם זה חיובי תצטרכי לקבל אנטיביוטיקה בלידה. עדיפה מנה אחת של אנטיביוטיקה מיותרת בלידה מח"ו ילד שנפגע מהחיידק הזה. 

מסקנה הסטטיסטית שבסופו של דבר הבדיקה הזאת לא מפחיתה את אחוזי התמותה בתינוקות, ל"ע (כלומר במקומות שהבדיקה הזאת סטנדרטית יורדים אחוזי התמותה בעקבות GBS, אבל במקביל עולים אחוזי התמותה בעקבות זיהומים אחרים).

היה על זה שרשור ארוך לפני שבועיים-שלושה, מי שמתעניינת יכולה לעשות חיפוש.

ההנחיות של משרד הבריאות הם שאין לקחת בדיקה זו באופן שיגרתי לכל יולדת.אם את בכל זאת מעוניינת עלייך לבקש מהרופא ,ואת יכולה לקחת לבד ולשלוח.

ועדיין לא עשיתי אותה.

בלידה הקודמת כן היה לי וקיבלתי אנטיביוטיקה.

אז לעשות? לא לעשות? לסמוך על זה שאם יש פעם אחת אז מן הסתם נשאר?

או להתעלם מהעניין ולהשקיע בתפילות? (הממ... צריך להחליט מהר, אני בשבוע 39..)

ותסירי דאגה מליבך וחששות שמא העובר עכשיו ידבק כי לא עשית ואת לא יודעת אם יש או אין.

כי בי"ח לא יתנו לך אנטיביוטיקה על סמך הריון קודם...

מתחילים בערך בשבוע 28.. את יכולה לברר גם לפני זה.
לגבי לאומית- לא יודעת לגבי הקורסים שלהם (אני הבנתי שיש ממש מעט), אבל הם נותנים החזר גם על קורס פרטי (במידה ולמדריכה יש עסק רשום). ההחזר הוא 80% או 301 ש"ח הגבוה מביניהם.
לגבי מדריכות פרטיות יש כל מיני סוגים- יש כאלה שעושות קבוצתי, יש פרטי, מס' מפגשים זה לפעמים תלוי בכם.. תבקשי המלצות מחברות או שכנות.. אני מניחה שהעלות היא בערך 300-800 (אלה המחירים שאני נתקלתי בהם), אבל זה תלוי בהרבה גורמים.

שאם תתפתח לידה מוקדמת תהיו מוכנים.

יש קורסים גם דרך הקופ"ח עולה סביב 250 ש"ח תלוי מי המדריכה ומה הרקע שלה.

אם אני לא טועה זה בסביבות 8 שיעורים קורס קבוצתי.

יש גם מדריכות הכנה ללידה שהם דולות/מיילדות/מורות ליוגה.

בפרטי בדר"כ זה בין 3-6 מפגשים עולה בין 500-1000 ש"ח בלאומית יש החזר של עד 300 ש"ח למדריכה שיש לה גם קבלות.

גם לכללית פלטיניום,וחלק סניפים של מאוחדת.

לדעתי בקורס פרטי זוגי אפשר לדבר על פחדים וחששות... לדולות יש ערך מוסף של רפואה משלימה..

רפלקסולוגיה/שיאצו/סוג'וק וכו'..

וכמובן בקטע הטבעי תנוחות,נשימות הרפיה ועוד.

אני אישית מדריכה בירושלים. ומלווה גם במרכז.

כדאי לך פשוט לקרוא הרבה בנושא- תהליך הלידה, התמודדויות עם הכאב, וכד', ככל שתהיי יותר מוכנה ככה תדעי מה קורה איתך, וגם תוכלי לעמוד על שלך אם יהיה צורך בכך.

בהצלחה

אני ממש יכולה להבין אותך ולהזדהות איתך, אבל אסור להרים ידיים - נסי לצאת מהשגרה בכל מחיר (בייביסיטר, הורים, אחים ואחיות) שיוכלו אולי לשמור על הילדים בזמן שתתאווררי... אולי את יכולה למצוא לעצמך תחביב שאת לא מוותרת עליו לפחות פעם בשבוע...

 

אני יודעת שזה קשה עם חיי המשפחה שאנחנו ממש לא רוצות להזניח!! (אשת חיל את !) אבל זה חשוב לנפש שלך...

 

 

בהצלחה מתוקה

חיבוק! איזו גיבורה! כמה כוח יש לך!

מה עם בעלך? הוא לא יכול לעזור קצת יותר כשאת ככה? עזרה אחרת אולי אם אין אפשרות?

 

נסי למצוא נקודות/ זמנים כלשהם ביום/לילה שאפשר לנוח.. אפשרי?

הילדים במעונות או איתך? את עובדת?

אולי לצאת באמת קצת. לאסוף כוחות. להתאוורר. להחליט על שינוי כלשהו, התחדשות בחיים..

 

אישית אני לא אדם של שגרה ולכן מנסה למצוא כל פעם דברים לשנות.. אולי זה יאוורר גם אותך? אפילו לשנות דברים בתוך הבית, לשנות קצת את הסדר יום עם הילדים- מחקים שונים/ חבקרים/ יציאה..

 

השגרה מאוד שוחקת, נסי למצוא מתי ניתן "לשבור אותה- ע"מ לתקן"- ז"א- לעשות משהו שיוכל לעשות לך טוב. (נראה לי מדברייך שהכי טוב זה לנסות למצוא זמן לנוח.. מקוה שבע"ה תמצאי איך לעשות זאת..)

 

בהצלחה רבה! חזקי ואמצי!

דברי עם בעלך,אלה גם הילדים שלו

אם הילדים בגיל שאפשר לדבר איתם תעמידי בפניהם את העובדה שיש זמנים שאת נחה או עושה לידם משהו שלך.

זה הזמן לחשוב כיצד לערוך שינוי שבו את תטעיני את עצמך כי הסוללה נגמרת ואת עלולה ח"ו ליפול לתוך דכאון ממשי. לא ציינת פרטים (את בהריון, אחרי לידה? מה עושה הבעל, הוא נושא בנטל? את עובדת/לומדת?, יש משפחה שיכולה קצת לתמוך? וכו')כך שאין לי עצות פרקטיות,אך ודאי את חייבת לראות במה אפשר להקל, איפה את יכולה קצת להסיר אחריות ואיך את מתחילה להחזיר לעצמך כוחות גוף ונפש. אין ספק גם שאמא תשושה מקרינה על כל הבית וזה לבד מספיק לפעמים כדי לגרום לילדים להיות יותר עצבניים, לריב יותר ולמצוץ לך את טיפות הכוח האחרונות. זה לא מותרות לדאוג לעצמך, זה פיקוח נפש!

יש תקופות כאלה בחיים. מצטערת לשמוע עלמה שאת עוברת..מצטרפת לכל העצות שנתנו לך-למצוא זמן לעצמך , משהו שאת אוהבת לעשות, הרפיות וכו אבל   אם כל זה לא עוזר לפנות לעזרה!!  זה לא בושה!! לדבר עם אחות טיפת חלב, רופא משפחה או מישהו שנח לך לדבר איתו-כדי שיפנו אותך לשיחות עם יועצת/פסיכולוגית וכדומה! זה יכול מאוד לעזור ולהקל, ואין שום בושה בזה ההפך! זה אומץ אמיתי לא להתבייש ולפנות. אם סוג כזה של טיפול לא מדבר אלייך-מח אחד או פרחי בך-יש היום המון אפשרויות-תמצאי משהו שמדבר אלייך. ועד אז- תמצאי חברת נפש שאת יכולה לשפוך לפניה את הלב. בהצלחה!!

ישנן כמה נקודות דיקור / לחיצה שעוזרות להפרשת אוקסיטוצין ומעודדות התפתחות צירים. אלה נקודות שאסורות לדיקור או לחיצה במהלך ההריון (מאותה הסיבה- עלולות לגרום ללידה מוקדמת, אם ההריון בסיכון כלשהו)

הנקודות הן:

1. בכתפיים- בחלק הכי גבוה של הכתף- בקשי ממישהו שיעסה לך היטב את המקום. בד"כ הנקודות האלה רגישות והעיסוי לא כלכך נעים.

 

2. בגב כף היד, באיזור ה"קרום" שבין האגודל לאצבע המורה. זה אזור רגיש מאד והלחיצה שם כואבת. תמששי תוך לחיצה את כל האיזור- כשתגיעי לנקודה הכי כואבת, ויתכן שתרגישי כמו זרם חשמלי, זאת הנקודה.

 

3. בזרת של הרגל באזור הציפורן. ללחוץ ולעסות את כל האזור.

 

. בכף הרגל, בשקע שמתחת לכריות שמתחת לאצבעות.4

5. עיסוי ולחיצות לאורך כל החלק הפנימי של השוק.

6. לא נקודת דיקור, אבל לדעתי אחת השיטות הכי יעילות- עיסוי פטמות. כל הזמן, בלי להתעצל. אפילו שמעצבן.

ב-ה-צ-ל-ח-ה!!!!!
 

וגם חיי אישות עוזרים לזרז ממש

יש גם דיקור ורפלקסולוגיה,הרפיה ושמיון מודרך

נסי לשתות כוס יין אדום ולישון ולראות אם זה מפסיק או מתפתח.

בשורות טובות!

שברגע שאת מפסיקה אז גם הגוף מפסיק להפריש אוקסיטוצין ואז שוב חזרת לצירים לא סדירים וסתם כאב לך.

 

את צריכה לעשות את כל התרגילים עד שהגוף יכנס בעצמו ללידה וימשיך לבד לעשות צירים אמיתיים. (פתיחה 3.5-4 ס"מ)

 

 

הצירים האלה לא סתם מתבזבזים, הם מכינים את המערכת, הם משנים דברים בפנים, הם מסדרים את הגוף שלך שיגיע ללידה בסופו של דבר מוכן ומזומן. גם לתינוק הימים האחרונים האלה חשובים מאוד. הנה דוגמה אחת מרבות למה שקורה בגוף ממש בסוף ההריון: תאי זיכרון חיסוני נודדים מכל הגוף אל השדיים, כי כשהתינוק ייוולד מערכת החיסון הלא-בשלה שלו תצטרך להתמודד עם אותה סביבת חיידקים שמערכת החיסון המיומנת שלך מתמודדת איתה בדיוק כרגע, והגוף שלך מכין עבורו גיבוי חיסוני שיגיע עם החלב. כאמור, זו רק דוגמה אחת.

כמה שאת יכולה, קחי נשימה עמוקה. תעשי דברים שכיף לך, תנוחי הרבה, תתפנקי עם הבעל, ותני לגוף את הזמן שהוא צריך בשביל להגיע ללידה בדיוק בזמן הנכון, כשכל המערכות שלך ושל התינוק מוכנות לגמרי.

בהצלחה!

מאחלת לך בע"ה המשך הריון קל,ארוך,בריא ומשעמם..ושבסופו תצאי בידיים מלאות!

תעשי אמבטיה או דמיון מודרך לפני השינה..עיסוי מרגיע..

בס"ד

 

בין לילה ליום-

וכשהוא יצא הוא כבר ידע שבלילה ישנים וביום ערים!!

 

ככה אני מנחמת את עצמי- שמתחיל לי בלילה הופעות בריקדנס בבטן