א.תינוק בן חודש שפתאום רוצה יותר חלב.אולי החלב שלי לא מספיק לו??
ממה זה קורה יש למישהי רעיונות....?
ב.עיקצוצים בשד זה טבעי?
תודה למנוסות..
נשמע כמו קפיצת גדילה 
פצקרשת
פשוט לנוח ולהניק כמה שיותר.
אם את חוששת שיש בעיה, בדקי אם הוא מרטיב היטב שישה טיטולים ביום.
אם את עדיין חוששת - לכי לשקול אותו (אבל באותו משקל שהשתמשת בשקילה הקודמת!).
בעיקרון אין סיבה שתהיה בעיה, והעלייה בדרישה מאוד אופיינית.
באמת נשמע כמו קפיצת גדילה.אנונימי (פותח)אחרונה
מצטרפת למה שפצקרשת ענתה.
עקצוצים בשד- אצלי זה טבעי ומגיע כאשר החלב כבר רוצה לצאת, זה לרוב לפי הזמנים שהתינוק אוכל (אצלי לפחות.....) אז זה משמש לי כתזכורת שכנראה בקרוב התינוק ידרוש אוכל. וגם כשהוא יונק, השד השני מתמלא אפילו יותר בחלב ואז גם יש עקצוצים כשהחלב מתחיל לצאת.
לכן מי שגם שואבת ויכולה להסתדר עם זה אני ממליצה לשאוב ולהניק בו בזמן. ההנקה מגבירה את החלב בשד שאת שואבת והשאיבה כנ"ל בשד שהתינוק יונק וכולם יוצאים מורווחים. הבעיה היחידה שיכולה להיות זה יותר מידי חלב, זה עלול לבלבל את הגוף שאת מניקה תאומים ויספק כמות חלב המספיקה לתאומים.....
שאלת אפידורל..אנונימי (פותח)
ב"ה 3 לידות עברתי עם אפידורל.
את כולם ניסיתי בלי ובסוף לקחתי ואני מודה לה' על היכולת שלי להבין שזה היה לי טוב ולא לנסות בעל כורחי בשביל המודה לנסות ללדת טיבעי.
( למרות שאני ממש בעד)
ועכשי ולשאלה.
יש לי נקודה כואבת בגב איפה שהרופא המרדים הזריק את ההרדמה/ את האפידורל ( אין לי מושג אם זה אותו מקום ...)
היא לא כאבת סתם ככה אלא רק עם נוגעים בדיוק בנקודה הזאת, בעמוד השידרה.
וכשנוגעים - ואי ואי...אווצ'. זה כואב.
עושה לי צמרמורת כואבת בכל הגוף.
בעיקרון זה לא מפריע י אך אני לא יודעת אם זה מצב רגיל או שאני צריכה לבדוק את זה.
ויותר מהכל- האם זה יהיה לי מסוכן לקחת שוב אפידורל בלידה הבאה?
( בלידה האחרונה ממש פחדתי מהקטע הזה כי ידעתי שאם אקח שוב אפידורל - זה אומר שיכאב לי אח"כ בגב, וכבר כאב לי מהלידות הקודמות... בסוף לקחתי אבל זה עדיין נשאר תמוהה בעיני..)
אודה לדעתכן , מנסיונכן או סתם ממה שאתן יודעות מנושא.
ממה שאני יודעתיפעת1
מחקים לא הוכיחו שיש כאבי גב אחרי אפידורל,אבל רוב הנשים שלקחו יווחו אח"כ על כאבי גב.
בגדול אין בעיה לקבל שוב אפידורל.
ואולי הפעם תצליחי בלי,עם חוויה חיובית.
הכי חשובשאת באמת משלימה ומבינה שזה היה לך טוב.
בהצלחה.
אני חושבתיעל -ND
שעליך לגשת (עכשיו ולא כשתבואי עם הצירים!) למרדים ולדבר איתו על כך.
חוץ מזה, הייתי ממליצה לך בכלל לבדוק מה קורה לך, כי נכון שאחרי האפידורל בד"כ יש הדבקויות וזה כואב, אבל זה לא כאב גב שאת מתארת. נשמע שיש לך אולי איזה תהליך דלקתי במקום. ואולי זה משהו שבכלל לא קשור לאפידורל לשעבר? למשל, בעיה באחת החוליות? אני מאד ממליצה לך לגשת לרופא לבדוק את העניין. אולי לעשות CT אם את לא בהריון.
אם תרצי, אני אמליץ לך גם על משחה. בעלך יעסה לך אותה פעמים ביום, זה יעזור (אך לא ימנע כאביםעתידיים, כמובן).
מפעם אחת שליעמית-טליה
זאת ההרגשה...
שהגב לא כואב אבל אם נוגעים או עושים תנועה מסוימת שנוגעת באותה נקודה יש כאב קטן וזרמים מסוימים (זה בכל זאת עצבים שמה...)
אם את חושבת שזה כואב יותר מידי אולי כדאי לבדוק את זה..
הפרשות רריות- פקק רירי?!אנונימי (פותח)
(סליחה מראש על התאורים)
חודש שמיני הגיע, ואיתו גם הפרשות רריות שקופות צהובות.
כשאני מנגבת אחר הטלת שתן אני מוצאת כל פעם קצת על הנייר.
אני תוהה לעצמי אם זה מגיע מהפקק הרירי-כלומר הוא מתחיל להשתחרר..
או ממשהו אחר.
ועוד דבר: כאבי גב שקשה כבר לשבת בלימודים, וצירונים מידי פעם צריכים לעורר חשד?!
ליגע את הרופא על זה מחר?!
בשעה טובה!אנונימי (פותח)
הפרשות כמו שאת מתארת הן רגילות לשליש השלישי של ההריון.
בקשר לכאבי הגב- איזה סוג של כאבים את מרגישה? את יכולה לתאר כאן?
וצירונים- תלוי בכמות וב"איכות" כמה זה כואב. ברור שצריך לעדכן מחר את הרופא, ואם הוא יראה צורך הוא יחבר אותך למוניטור לוודא שלא מדובר ח"ו במשהו שצריך תשומת לב מיוחדת...
הכל יכול להיותיפעת1
למרות שזה קצת מוקדם,אם את לא מונעת..אז יש מצב למרות ההנקה.
בן כמה היונק?
תעשי בדיקה ותהיי רגועה יותר.
בשורות טובות!
הוא בן 7 חודשיםאנונימי (פותח)אחרונה
אני יודעת שאני עלולה להכנס...אני עם הנקה מלאה מקבלת מחזור ומרגישה את הביוץ כבעבר...
עד עכשיו מנעתי טבעי וזה הצליח הפעם ידעתי שזה זמן גבולי
רק מוזר לי שאני מרגישה כבר כ"כ רע...
בפעם הקודמת לקח איזה חודש וחצי חודשיים עד שהרגשתי ככה...
בכל זאת אני אחכה קצת ואז נראה...מה שה' יחליט...
לכל מי שנותנת סימילאקאנונימי (פותח)
מצרפת קישור מהודעה שהתפרסמה בפורום אמהות:
מי שמשתמשת בסימילאק שימנה לב - יש תופעה של סיבי פלסטיק בתוך האבקה, חלקם ממש קטנים ושקופים וקשה להבחין מקור הסיבים ממכסי הפלסטיק הזהובים של הפחיות הבת שלי כמעט נחנקה מזה שתתה ונתקע לה בגרון השתעלה כמעט שבוע עד שזה יצא דיברתי מצאתי כבר ב-2 פחיות ושלחתי לסימילאלק לבדיקה במפעל הייצור שלהם בחו"ל הם אכן אישרו שיש התפוררות של סיבי הפלסטיק לתוך האבקה - מצרפת תמונה של חלק ממה שאני מצאתי בתוך הבקבוק של ביתי
אז תשימו לב טוב , אני עברתי למטרנה!
— עם חלי גורסוי וMerav Leibovitch.
מישהי ראתה את הסרט "הבכי הראשון"?יראת
סרט יפה על לידות של נשים מרחבי העולם. לא מתאים בכלל לגברים. אבל שווה צפייה יש אישה אחת שבטוח לא תאהבו .אשמח אם תדווחו לי. כי שאר הסרט באמת מרגש ויפה.
אתן פשוטיכולות להעביר את הקטעים עם האישה הזאתיראת
יש שם גם לידות מים עם דולפינים מדהים. אבל שוב זה רק לנשים אמיצות.
כן. מקסים!!יום השביעי
כל פעם שאני בלחץ על הבן שלי שידרוך על זכוכיות,
או כשאצל חמותי לא מספיק נקי בשביל התינוק,
אני נזכרת בו,
וכך מצליחה להעביר הלאה בלי לכעוס
(יש את ההיא שחיה במדבר והילדים שלה פשוט מתפלשים בלכלוך.. מדהימה!)
מצאיתי את הסרט (קישור בפנים)שירה שירים
מדהיםםםםםשני 22
בתור אחת שילדה רק בניתוחים קיסרים לידה זה מהמםםם
רק עכשיו ראיתי כמה...
זה נורא מרגש איך שהתינוק יוצא איזה חי זה..
כמה זה אמיתי וטבעי.. זה נראה חוויה בלתי נשכחת..
איזה פספוס..
שני יקרה!!אני ירושלמית
כבר כמה זמן אני רוצה לכתוב לך, אך עדין לא הספקתי... מזל טוב לך! הרבה נחת מהפגית הקטנטנה והאמיצה שלכם!!
הסיפור שלכם, מאד נגע לליבי, מאחר ויש לי אחיינית מדהימה בת 7 שתחי', שנולדה בדיוק בשבוע ובמשקל (600 גר' נכון?) של הבת שלכם.
האחיינית שלי עברה תקופה לא פשוטה בפגיה וכשאת מתארת את מה שעובר עליכם זה מעורר בי זכרונות על מה שעבר עלינו כמשפחה.
ב"ה האחיינית שלי מדהימה, כאמור.
ה' יעזור לכם ותעברו את התקופה הלא קשה הזאת, בקלות, כמה שאפשר, בחסד וברחמים, ותרוו ממנה ומכל ילדיכם נחת ואושר!!
לגבי הנתוח, זה כ"כ מובן ההרגשה שלך!!!
ומצד שני, העיקר הם החיים. לכן לידה מרגשת. ובניתוח קיסרי מצילים ומביאים חיים לעולם!!! זה מרגש!! פעם אי אפשר היה לעשת זאת!! תחשבי על זה...
וכמו שכתבו לך כבר, בע"ה עוד יש סיכוי ללידה רגילה לאחר שני ניתוחים קיסריים...
אם ירצה ה', גם את תזכי...
ודודה שלי ילדה שישה בניתוחים קיסריים, והם מדהימים ומקסימים!!
אחותי שגם ילדה בקיסרי, ומרגישה החמצה כמוך, אמרה לי באחת החתונות של בני הדודים הללו שנולדו בניתוחים, תראי איזה אנשים מקסימים נולדים בניתוח..
אמרתי לה, מותק: בהשוואה לכל החים, הניתוח הוא רק אחוז פצפון מכל ההשקעה שצריך להשקיע בילדים... אז באמת מה זה משנה איך הם נולדו? העיקר שהם בריאים ושלמים, וכם אמם!!
יש לכן עוד קישור לסרט בלי להוריד את וואלה סרטים?אישה רעיה
אויי בכלל לא שמתי לב שצריך להוריד משהו בשביל זהשירה שירים
פשוט כבר הורדתי את זה בעבר.
לי אין קישור נוסף, אולי משהי אחרת תמצא.
זה הסרט בצרפתית, נכון?חיפושית אדומה
ראיתי ממש לאחרונה. לא הכי נהניתי מהעריכה כי כל פעם לא הצלחתי לזכור באיזו אישה מדובר בכל סצנה...
אני אישיתי הכי התעצבנתי על המיילד הסיני...
ראיתי.אנונימי (פותח)
זעזע אותי לראות איך הם מתיחסים ללידה - במיוחד ההיא שאמתרן שתעצבן אותנו- בצורה פומבים וחיתית. בלי טיפת דיסקרטיות של הבעל והאשה. למה לכל הרוחות כל החברים צריכים להיות נוכחים שם?! גועל נפש ! או למה הילדים צריכים לראות את הלידה, או את האמא מיד לאחריה?!
וגם הציור הפרובוקטיבי. להתיחס ככה לגוף של אשה הרה... כמו אובייקט. דוחה ממש. ההריון והגוף שלך זה מקסים- לך ולבעלך. בלבד. לא לאף קבוצת ציירים.
אבל-זה אנחנו. עם הראש היהודי שלנו.
ואשרינו שזכינו!
הרעיון של הלידה עם דולפינים מעניינת. מעולם לא שמעתי על זה, ומענין אם יום יבוא ויוכיחו מדעית את היעילות של זה. לידה במים נשמעת לי קלאסה ממש, אבל בטח עולה הון...
הסבתא האינדיאנית זעזעה אותי איך היא הקפיצה את התינוק ודפקה עליו! רחמים! בשביל מה זה היה טוב?!
לאנונימית שמעלי למה מזעזע?אני הייתי מרותקת ומוקסמתאנונימי (פותח)
אל תשכחי שבדבריך את שופטת נשים מעולמות כ"כ שונים משלנו,מתרבויות שונות לגמרי,ועדין השורה האחרונה לדעתי היא ,הקסם שבלידה ,וזה לא משנה אם אלו הנשים שיולדות עם דולפינים,או זו שמעדיפה בת כי יש סיכוי לשדך אותה עם בן כפר אחר תמורת בקר,או זו שהיתה עצובה ונואשת שנולדה לה בת כי הנדוניה שלה בעתיד תהיה גדולה,והם משפחה מאוד עניה,או זו שיולדת במדבר על החול [והפטירה של התינוק שלה היה כ"כ עצוב,בעניי]וזו שהחליטה ללדת מול כל החברים שלה ובן זוגה ללא שום עזרה....והאסקימוסית שהטיסו במסוק ללדת וילדו אותה בקיסרי והיא היתה לבד ללא בעלה שהיה צריך לשמור על האיילים והמזחלות,,וכל היפניות או הסיניות שנראו שם יולדות הכל שם היה כמו סרט נע בלי פרטיות..או זו שהיא אישה חמישית לאיש עם 10 נשים..הרי אפשר לבקר את כולן, אבל בעצם אי אפשר! כולן באות מעולמות אחרים לשלנו, ממוסכמות שונות,גם לי היו כ"כ הרבה הסתייגויות מכל מיני דברים שנראו בסרט,אבל השורה האחרונה זו:הרוגע והשלוה לאחר כאב הלידה,שנראה ברור על פני היולדות,וכמובן הבכי הראשון של תינוקן,ואני מודה לקל עליון שאני לא במקום אף אף אחת מהן.
אז יש תרגום לסרט הזה???חיפושית אדומה
ואני באמת מסכימה שהמחשבה שהכי מילאה אותי לאורך כל הסרט היתה שמחה גדולה על זה שאני יהודיה ושללידה שלי יש גם משמעות רוחנית שאני מודעת אליה ומלווה אותי לאורך הלידה.
סיימתי לראות עכשיו..נועם ה'
רגשות מעורבים..
בינינו.. לא עשה לי את זה לראות את כל הלידות בתרבויות השונות.
אפילו כאב לי.
לראות תינוקות שנולדים לעולם אכזר, לראות נשים שמפקירות את גופן וילדיהן למיני לידות לא אחראיות.
גם כאב לי לראות את האישה לבד ברוב הלידות- ללא אמא/בעל/חברה קרובה-
אלא כל נשות הכפר או לחילופין בצורה מזעזעת- כל החברים והחברות...
ואם לומר את האמת- הלידה היחידה כמעט שהצליחה לרגש אותי היתה דווקא הלידה הקונבנציונלית של הרקדנית....
כזאת אני
נחמד..לא ממש התלהבתי.dvorayoאחרונה
לייזריהודיתת
אני מתלבטת אם לעשות לייזר במפסעות...
מה אתם אומרות???
למה לעשות?נר80
תבררי טוב טוב לפני שאת עושהאנונימי (פותח)
אני עשיתי אינפרא אדום הגעתי כבר כמעט ל 20 טיפולים ועדין גודל.
אמנם לא באותה כמות... גדל שיער דליל ודק מאוד. אני מורידה בשעווה פעם בחודשיים שלוש בערך...
הכאב לא גדול מאוד בגלל שהשער כבר עם שורש חלש וגם מאוד דליל...
אחרי הלידה חושבת בע"ה לעשות לייזר לא אינפרא. מכירה מישהי שעשתה ואחרי 3-4 טיפולים כבר בקושי גדל לה משהו...
בהצלחה
אם את בהריון אז אי אפשר בהריון.יפעת1אחרונה
דרושה עזרה דחופה!! (נעלים)ענת=)
ב"ה
אז הגענו לשלב שרק שני זוגות נכנסות לי לרגליים.
סנדל(שהוא יום יומי- פשוט) וקרוקס רגיל...(לא המעוצבים שלהם)
וגם קבקבי אצבע..
אך זה לא מספיק לי!!
כלומר אפשר לשרוד איתם. ואני שורדת יפה..
אך אני חוששת לבאות. יש לי עוד חודש וחצי ואני פוחדת שלא יעלה עלי אף נעל עד אז...
מה גם שיש לי ארועים בקרוב, שבוע הבא בר-מצוה ועוד שבועיים חתונה של אחי.
ואין לי נעלים!!
אז פה גם אתן מכנסות לתמונה:
1) איפה אפשר למצוא נעלים אלגנטיות ונוחות? (בטבע נאות כבר הייתי וכלום לא נכנס לי לרגל )
2) האם יש דרך לצמק מעט את הרגל? או למנוע את ההתרחבות שלה?
ואם לא, אז מתי זה עובר? ישר אחרי הלידה?!
תודה!
כמה תשובות-אור היום
לגבי התרחבות הרגל- אולי אם תשבי פרקי זמן כלשהם במשך היום עם רגליים למעלה (על כסא), זה יעזור. אני לא מבינה בזה יותר מדי, אבל זה עשוי לעזור.
לא נראה לי שזה עובר מיד אחרי הלידה, אלא כמה זמן אח"כ (שבוע-שבועיים או יותר).
שבוע טוב!
אור היום, את כבר אחרי לידה???חיפושית אדומה
כן,היא ילדה.יפעת1
אכן, ילדתי לפני שבוע (:אור היוםאחרונה
מנצלש"תבעיתה אחישנה
וי ענת.. כולי הזדהות...
פתאום הכל קטן חוץ מהרגליים שגדלות..
זה הגיוני שזה קרה בבת-אחת? זה אמור להדאיג אותי?
ובקשר לשאלתך השניה שאלתי מיילדת והיא אמרה לי שזה עובר ב48 שעות של אחרי הלידה
לאו דווקאהביצה שהתחפשה
בס"ד
אני עוד ישבתי בחדר הנקה בבית החולים עם רגליים של חודש שמיני..
והתחלתי בצקות מחודש שישי, ה' ישמור אותי.
ענת, אין לי איך לעזור, אני חייתי על הקרוקס [של בעלי, לא סתם...]
והיו לי רגליים... ה' ירחם...
אנסה לנסח את השאלה הקודמת שלי מחדשמתעלה אליו
הילדה לא אוהבת לצאת מהבית,לכאורה עד עכשו היא מתנהגת יפה אבל בעצם היא מחכה כל הזמן מתי ניקח אותה בידים וניתן לה את אותה תשומת לב בילעדית ומלאה שהיא מקבלת בבית,היא לא אוהבת שאנחנו עסוקים בדברים אחרים או לשבת בעגלה הרבה,איך הופכים יציאות מהבית לחויה חיובית?
בת כמה היא?נר80
כשיוצאים צריך לשים לב שלא תהיה רעבה או צמאה
וטוב שיהיה מובייל קטן או משחק לדרך
תיכף חצי שנהמתעלה אליו
וכמובן שאנחנו לוקחים לה כל מה שצריך,אוכל,מים,בגדים,חיתולים וכו,בבית היא כל הזמן איתנו אז למה שתרצה פיתאום אחרת
איתנו = על הידיים?נר80
חלק מהזמן וחלק בעגלהמתעלה אליו
היא פשוט רגילה להיות איתנו כמעט כל הזמן בכל הבית וזה יוצא הרבה ידים וכמובן שהיא תעדיף ידים,מבחינתה היא צריכה סיבה לשבת בעגלה אחרת היא מתחילה לרטון.
אולי לנסות להרגיל אותה בבית לעגלה?...מישהי
לשים משחקים ולעמוד מולה לדבר ולהצחיק אותה.
"לטייל" בבית עם העגלה, ובכללי להראות לה שזה לא נורא.
החלטנו לקחת מנשאמתעלה אליו
כדי ש"תרגיש" אותנו יותר ואז באמת אנסה לשתף אותה כמו שאת מציעה(בדכ אנחנו הולכים,לקניון,חנויות)למרות שיותר נוח לנו עם העגלה, ליצור אוירה חיובית,אנחנו גם לא רוצים לעטוף אותה בצמר גפן שעושים רק מה שנעים ונוח אלא לחשוף אותה בהדרגה וללמד אותה להתמודד עם כל מיני מצבים
תודהמתעלה אליו
היום בעלי לקח אותה במנשא והיא חזרה הרבה יותר רגועה,נמשיך כך
בהצלחהחילזון 123
וחצי שנה זה עדיין די קטן.
תקחי בחשבון שלהסתובב בחנויות בעגלה יכול להיות באמת מתיש ומשעמם בגיל הזה לדעתי.
כשאתם בבית גם אם היא לא על הידיים אבל יש כל הזמן איזה פעילות שלכם
בחנויות בד"כ את מצפה ממנה להיות די סטטית ולא להפריע. וגם הזמן שלנו בחנות עובר מהר. רק מסתכלים, רק משווים מחירים, רק מודדים וכו' אבל בישבילה זה הרבה זמן של "חוסר יחס" אליה.
מנשא זה רעיון מצויין לדעתי.
מחזקת את ידי המנשאיםבת 30
אגב, בגיל הפיצפוני שלה זה לא רק "רצון" להיות על הידיים, זה עדיין צורך ממשי נפשי בקרבה עור אל עור (או עם בגד באמצע..), ובמגע.
התנועות ופעימות הלב שלך עוד מזכירות לה את התקופה היפה ברחם המוגן...
מנשא זה נהדר, מעולה, חשוב וכו'. אל תחשבי שזה פינוק, כי זה לגמרי לא. (היינו מכינים שבת ושוטפים את הבית עם ילדה על הגב..תענוג!!)
הבעיה שלי זה ממש לא נוחמתעלה אליו
כבד וקשה לי,אני אקח אותה עםך מנשא ועם העגלה אבל אני יותר מעדיפה עגלה
שווה לנסות מנשאים שוניםבת 30
התינוכיס, למרות שכולן משתמשות בו הוא ממש לא נוח.
יש מליון סוגים,ושווה לברר, למשל "בייבי ביורן" הוא יקר אבל מעולה לחודשים הראשונים. אני הייתי איתו עם תינוקת שמנה וכבדה יום שלם מהבוקר עד הערב ולא כאב לי כלום.
מותר לחלוק על התגובות..?אמא שלה
גם המנשא הכי טוב הוא עול על הגב, ואת צריכה את הגב שלך.
צריך להרגיל אותה בהדרגה לעגלה- גם היא תהנה בסופו של דבר מהמרחב ומיכולת התנועה שמוגבלת בידיים או במנשא.
אפשר להתחיל בסיבוב קצר, ביציאה למקום שהיא אוהבת- גן שעשועים או משהו בסגנון, וכמובן לשים לה משחק/מובייל, ולדבר איתה כל הזמן.
אני לא נגד להחזיק על הידיים אבל צריך בזה מידתיות- הכל במידה ובהתאם ליכולות של ההורים.
הכוחות שלך חשובים- בשבילך ובשבילה!
בהצלחה!
אם כבר את מזכירה את זהמתעלה אליו
כן הגב שלי על הפנים כי יש לי עקמת וגם הרגלים אצלי לא אי אי לכן אני מעדיפה עגלה
יצאנו כמה פעמים לגן שעשועים אבל לא ניראה שזה ככ מענין אותה אלא שהיא מעדיפה להיות איתנו בשקט של הבית וגם הכניסה לבית אצלנו מדורגת ופשוט ניגמר לי הכוח לעלות ולרדת את כל המדרגות האלה כל פעם אז יוצא שאני נישארת איתה בבית וליציאות של פעם בכמה זמן לעיר אני מעדיפה עגלה.
בבית היא אוהבת טרמפולינה או סלקל?נר80
אולי היא לא אוהבת כל הזמן לשכב בעגלה- משעמם לה
ואם תהיה קצת מוגבהת, אפילו בעזרת שמיכה דקה מקופלת, כך שתוכל לראות יותר- יהיה לה יותר נחמד?
היא כבר גדולה לסל קלמתעלה אליו
פשוט ביגלל שנולדה מאוד מאוד קטנה היא גודלת בקצב מואץ ביותר ולמעשה היא כבר רוצה לזחול אבל רק בסוף החודש היא תהיה בת חצי שנה,אנחנו מאוד משתדלים להעסיק ולגוון,לשבת איתה על השטיח,להיות איתה בחוץ,מישחקים ושירים אבל בתכלס היא כבר רוצה לזחול ולא מענין אותה כלום ומרבית הזמן היא נמצאת איתנו בקשר עין ודיבור.
היא רוצה ולא יכולהמתעלה אליו
אנחנו מאוד מעודדים אותה,יש לה שטיח מיוחד וצעצועים מעודדי זחילה אבל היא הרי רק מתחילה חצי שנה אז תגידו לי אתם מה עושים עם ילד שמקדים את זמנו?
בעגלה היא כבר מזמן יושבתמתעלה אליו
מבחינתה מיצתה את הענין,היא יותר ממוכנה לזחילה מנטלית אבל הפיזי לא משיג את זה אז היא מין תקועה באמצע כזה ואנחנו איתה....
היא פשוט חכמהיעל -ND
היא רוצה את ההורים שלה.
היא מבינה, שהורים שלה חשובים מכל שאר עולם, ורוצה להיות חשובה להורים שלה יותר מכל העולם.\
למה שהיא תרצה לצאת? לא טוב לה בבית?..
אני מסכימה לגמרימתעלה אליו
היא חכמה(יצאה כמו אבא שלה נו
)אבל מרבה חכמה מרבה כאבי ראש,אנחנו לא עומדים בקצב שלה,הרבה מאחוריה עם הלשון בחוץ
ובבקשה תאמיני לי שהיא מרגישה כל שניה כמה היא חשובה להורים שלה
מותר לכתוב משהו לא לגמרי קשור?בת 30
נשמע שהיא הילדה הראשונה שלכם, מה שאומר שהכל הכל הכל חדש. כל חוויה שלכם איתה היא חדשה לגמרי. כל התפתחות שלה, אפילו קטנטונת מרגשת אותכם ותמיד נראה לכם שהיא כבר כזאת ענקית...
אני צודקת?
אני ממש הייתי ככה עם הראשונה. בגיל שמונה חודשים היא הייתה בוגרת לגמרי מבחינתי
. עד עכשיו, היא בת 3 וחצי אני מרגישה שלא משנה מה יהיה, היא תמיד תהיה הגדולה, ובאיזשהוא מקום, לא תמיד מודע,יהיו לנו ציפיות ממנה.
מוכר לך?
אם כן, אז רק רציתי לומר משהו כללי. אפילו לא ברור לי איך לנסח את זה. אולי "הכל עובר". אבל זה לא מדויק. הכל עובר במובן שכשיש קושי, שקשור לגיל ולשלב ההתפתחות בדרך כלל, עם הילד הראשון זה נראה לנו כאילו זה ממלא בצורה מסוימת את כל העולם. עם הילד השני כבר זוכרים שהכל עובר.
לא שזה נותן לך פתרון מעשי, זה רק נותן קצת פרופורציה- עכשיו את במצב לא פשוט עם הקושי בעגלה, קחי בחשבון שעוד שבועיים כבר יש מצב שתשכחי מהקושי הזה... אולי לא, אבל אולי כן, והקושי הזה יתגמד, מקווה שאני מצליחה להעביר מה שאני מנסה..
גם בהרגשה הזאת, ש"היא כבר "גדולה", בת חצי שנה". תדמייני שהיא הילדה התשיעית שלך, ואז תרגישי כמה היא בעצם פיצית...פיצפונת...וכל החיים לפניה ללמוד כללים, התנהגויות, התמודדויות... היא בסך הכל בת חצי שנה...
אז בסופו של דבר מה רציתי? רק לעודד אותך, מזוית ראיה קצת אחרת. שהכל עובר, וכל קושי נפתר בסופו של דבר, לפעמים מעצמו ולפעמים עם עזרה מכם, והעיקר שב"ה היא מתפתחת וגדלה ואתם מבסוטים ממנה.
זה לא זה-כן אנחנו מבינים שדברים עובריםמתעלה אליו
זו ילדה שנולדה מאוד קטנה בלידה מא ד קשה ככ קטנה שלהחזיק אותה ביד היה ממש כמו להחזיק חבילה קטנה,ביכלל לא ידענו מה יהיה איתה ותוך כמה חודשים היא השלימה את החוסרים בבום של התפתחות מואצת מאוד אבל מאוד אז מצד אחד אנחנו באמת שמחים לראות שהיא התגברה על המשבר הראשוני הזה ומתפתחת יפה אבל גם ברור שאם היתה נולדת בזמנה היתה מתפתחת בקצב הרבה יותר מתון אז זה מאוד מתסכל לראות אותה מתוסכלת.
וואו.בת 30
שמת לב שמה שהעלית עכשיו זו נקודה אחרת לגמרי ממה שכתבת בהתחלה?
בעצם זה שורש התסכול, לאו דווקא זה שקשה לצאת איתה. אני צודקת?
הזחילה זה רק נקודה אחתמתעלה אליואחרונה
אני תוהה האם תמיד היא תקדים את זמנה
גם אני מצטרפתמשרת אם
אם אתן זוכרות כתבת בפורום שהפעם חיכינו יותר עמ' להיכנס להריון וב"ה הוא הגיע..
.
סליחה שאני ממחזרת שרשורים, אבל אני מזה מתפדחת אני רק בשבוע 4 ואני מרגישה שהבטן כבר מתחילה להציץ
מה עושים?
כתבתימשרת אם
יכול להיות שרק את כבר רואהנר80
אבל אחרים לא?
אני הרגשתי מהחודש השני שכולם יודעים, אבל כנראה שלא כולם באמת כל כך שמים לב
בהצלחה ותרגישו טוב
ברוכה הבאה ובשעה טובה!יפעת1
בתחילת הריון הבטן מתנפחת מהורמונים,ואם זה הריון חוזר יש מצב שיוצאת הבטן בשלב מוקדם.
כן זה הריון רביעי ב"ה.משרת אםאחרונה
לרוב שקיפות זה כבר חיצוניכמו בן ראמים
גילוי היריון זה תמיד פנימי, שקיפות עורפית יש רופאים שעושים פנימי, הרוב עושים חיצוני...
אני הגעתי בשבוע חמישי......אהבה של אימא
(כי חשבתי שהפלתי) והרופא בדק חיצוני - וראה שק היריון....
אבל בהיריון הקודם דווקא בשבוע שמיני לא הצליחו לראות חיצונית ועשו לי וואגינאלי...
בדר"כ סביבות שבוע 9,10יפעת1
שאלה- באיזה שבוע עושים הערכת משקל של סוף הריון?נועם ה'
אני שבוע 33, שבוע שעבר הרופא נתן לי הפניה ושכח לכתוב לי באיזה שבוע לעשות...
בין 30-34 תלוי ברופא.יפעת1
מה זה הערכת משקל?!אהבה של אימא
זה לא כרגיל? שהולכים לרופא והוא מעריך?
למה צריך הפנייה?...
אז שבוע הבא זה ההזדמנות האחרונה??נועם ה'
אוי ווי.. אני מתקשרת מהר להזמין תור..
וצריך הפניה כי יש טכנאים (לפחות במכבי) שזאת ההתמחות שלהם ולקראת סוף ההריון עושים הערכה מדוייקת יותר. זה לפחות מה שאני יודעת... בטח יפעת תדע יותר ממני..
אם אני לא טועה אין שום בעיה גם מאוחר יותרפצקרשת
(ולהפך - נתונים מהימנים יותר) אלא שאת עלולה כבר ללדת... רוצים שבכל מקרה וגם אם הלידה תקדים - תספיקי להיבדק לפני.
תודה לכולכן. קבעתי תור ליום ראשון הקרוב נועם ה'
36-38 אפילוכמו בן ראמים
אני עשיתי בשני ההיריונות בשבוע 37.
לי זה לא נשמע טובתְכלת
אף פעם לא היה לי כשהייתי בהיריון. היה לי לאחר לידה ראשונה כשהנקתי ועוד לא ידעתי מימיני ומשמאלי. חשבתי שזה נורמלי בהנקה. אח"כ התברר לי שהיו לי מלא סדקים וזאת הייתה פטריה.
אני הייתי בודקת. למה לסבול? נשמע ממש לא נעים.
רפואה שלמה!
בהנקה - זה יכול להיות גם אם התפיסה טובה...חיפושית אדומה
בדיוק מה שהיה לי בפעם הקודמת וגם עכשיו. זה נובע ממבנה של הפה של התינוק - משהו שפשוט צריך לחכות שהוא יגדל וזה יעבור מעצמו. (ככה איבחנה היועצת הנקה)
מה שהיא מתארתתְכלת
לא נשמע רגישות אלא חמור יותר.
כל נגיעה קטנה כואבת?
נראה לי שהייתי בודקת.
לי היה מתחילת ההריוןאנונימי (פותח)
רגישות בפטמות (שבוע 22) ועדין יש. שאלתי את הגיסות שלי והן אמרו שאצלן זה גם ככה. ברגע שיש רגישות הן יודעות שזה הריון. בכל מגע קטן הרגשתי כאב חד. במיוחד בחורף, בקור, שהפטמות מזדקרות הן היו פשוט שורפות לי. עכשיו יש קצת שיפור אבל עדין, לפעמים במקלחת, זרם קטן מהדוש בא לי ישירות לפטמה וזה כמו חץ כואב.. אין הרבה מה לעשות. בחורף נעזרתי בשמן שקדים כדי לרכך אותן וזה ממש הקל. עכשיו משתדלת לא להיות במקומות עם מזגן על קור גבוה ותמיד יש לי בתיק צעיף לשים עלי (מצניעות) וגם שתהיה עלי עוד שכבה שתגן...
בכל מקרה, זה הולך ונרגע...
גם לי היה בשלב הזהמתעלה אליו
לא נעים אבל עובר בהמשך.
הנוזל נפרד השומן צףרקריקי
תסתכלי על הבקבוק / השקיתפצקרשתאחרונה
את רואה שכתוב שם "חלב טרי מפוסטר הומוגני" (בעיקר חשובה המילה האחרונה)?
אם לא כתוב, כנראה שלא עשו לו במפעל תהליך של הימגון, אז קורה הדבר שאמור לקרות לחלב באופן טבעי - השומן צף למעלה
תערבבי בתנועות סיבוביות עדינות. לא לנער, חלילה, שלא ייפגעו הרכיבים החיים שבחלב.
קושי בשליפה! מורות להוראה מתקנת לכאן!אוריה שמחה
תגידו, חלק מטמטמת הריון זה שנהיה קושי בשליפה? אני שמה לב שבזמן האחרון ממש קשה לי לשלוף שמות של אנשים שאני מכירה טוב, חברות טובות, שמות משפחה שמות של מקומות.. כל מה שקשור לשליפה ממאגר הזכרון..
וזה מטריד אותי לאור העובדה שעוד שבועיים מתחילים מבחני סמסטר!!! ולא מתאים לי קשיים בשליפת חומר באמצע מבחנים! בחיים זה לא היה לי...
זה בגלל ההריון? יש משו לעשות או שזה עובר אחרי הלידה??? 
וגם
ברוכה הבאה למועדון..ענת=)
לא חקרתי את הענין...
אך גם אני "סובלת" מזה לאחרונה.
אני תוהה לעצמי אם זה יכול לקרות גם במבחנים.
(בהריון של הגדולה לא היה לי בעיה כזו במבחנים)
נראה לי זה יותר קורה עם שליפה מהתת מודע (ששם יושבים כמו שכתבת: שמות של אנשים,מקומות..)
ולגבי שליפה מהמודע, יכול להיות שהטמטמת פחות שולט שם.
ושוב לא חקרתי זאת. אבל אולי בספר המוח הנשי מדברים שם על זה...
| מישהי פה קראה את הספר?!|
|מתייצבת|הקולה טובהאחרונה
כן, מתייחסים לזה (קצת) ב"מוח הנשי", היא אומרת שמאחר והמוח מקצה עכשיו הרבה יותר תאים ואנרגיה להתמקדות פנימית- באישה, בגוף שלה, בהרגשות שלה, בכל מה שעובר על התינוק וכו' אז פחות יש אנרגיה להתעסקות בדברים אחרים וכל מה שלא קשור לתינוק\הריון\לידה מקבל חשיבות משנה.
(זה מזיכרוני הרעוע.. העותק שלי כרגע אצל יפעת..)
מה שכן- תמיד כדאי לקחת אומגה 3, זה משפר את הפעילות המוחית.
תבדקי אם חסר לך B12יהודיה מא"י
כי חוסר בB12 יכול לגרום לבעיות שכאלו, וחוסר שכזה גם נפוץ בהריון.
וואלה.. לא חשבתי על זה.אוריה שמחה
זה בדיקת דם? אני גם ככה צריכה לבקש הפניה מהרופאה שלי, אז להגיד לה שתתן גם לB12, או שזה אוטומטי בספירה?
ואם יש חוסר באמת- איך מעלים אותו? כדורים? או שיש אוכל שמכיל הרבה מזה?
זה בדיקת דםיהודיה מא"י
וצריך לבקש, זה לא כלול בדר"כ בספירת דם
ואם חסר אפשר כדורים או זריקות. ועדיף זריקות, במיוחד עם יש חוסר של ממש
וחסר זה פחות מ200, למרות שקופ"ח מאוחדת וכללית מגדירים חסר כפחות מ150.
ולמעשה לפי מה שהבנתי שאפילו מעל 200, אבל מתחת ל400 כדאי לקחת כדורים.
רק בריאות
תודה רבהאוריה שמחה
שאלות הכנה טכנית:כסלו
בסד
1. אשמח לדעת:
מה כדאי להכניס לתיק ללידה
הכרחי / חשוב / נחוץ / מועיל / מיותר...
ועכשיו, סליחה על השאלות....
2. בלידה האחרונה ילדתי בהר הצופים, ואני זוכרת שמאוד הופתעתי שהם ביקשו ממני תחתון חד-פעמי ופדים מיד אחרי הלידה. הקודמים היו בשע"צ ושם נותנים את זה בנוהל.
מישהו שהיתה לאחרונה בהר הצופים יכולה לדווח לי מה קורה שם?
3. אם באמת צריך להביא מהבית את הפדים הגדולים ממש - מישהי יודעת איפה קונים אותם? בסופר רגיל אין אותם.
> >אוריה שמחה
1. מה שאת מרגישה צורך בו.. חלוק נוח להנקה, כפכפים, ספריי אלוורה למקרה תפרים, ספר\אמפי עם שירים, שמפו\מרכך עם ריח של בית, בגדים לשחרור כי בעלך לא באמת ידע מה להביא לך.. תכלס יש מצב שיגידו לך שאלה דברים קריטים, ויש כאלה שיגידו שזה מיותר לחלוטין.. תקחי כל מה שעושה לך טוב [ונכנס בתיק..
]
2. לא מכירה את הר הצופים..
3. דווקא יש בכל סופר- לכל חברה יש כמה גדלים שמסומנים בטיפות כאלה [של לילי נראלי, ויש של עוד חברות] -אז ה5 טיפות מלאות זה "לילה", והם טובים גם לאחרי לידה. וחוץ מזה ראיתי עוד משו גם בסופר רגיל שממש כתוב "ללילה ודימום אחרי לידה" משו כזה. תבדקי..
הנה קובץ שיעזור לך.ענת=)
ב"ה
לגבי שאלה 1)20120531215219.docx
לגבי 2) אני מאוד נהנתי בשע"צ בפעם האחרונה. ולא חושבת להלחיף אותם..
3) נראה לי אפשר להשתמש בפדים הגדולים של הלילה של אולוויז' (הכחולים)
או שתחפשי בבתי מרקחת. סופרים גדולים. (רמי לוי אולי)
ב"הצלחה!!
לגבי 2פטל8
ילדתי לפני שנה בהר הצופים-תחתונים לא ביקשתי אז אני לא יודעת, אבל פדים היו בשפע ואפילו הביאו לי צידה לדרך!
אני קוראת את השאלה שלך ומתבאסת...נועם ה'
אם יש משהו שאני שונאת אחרי לידות זה את ה"פדים-טיטולים" האלו והדימום המטורף והבלתי פוסק כשגם ככה את תפורה כולך והכל כ"כ רגיש....
אם יש משהו שמרתיע אותי בלידה זה רק זה.....
מדהים איך שכחתי מזה... רק עכשיו כשקראתי את השאלה שלך נזכרתי.. בעעעע.
תיק לידהמתעלה אליואחרונה
מה שאת חושבת שתצטרכי-בגדים,מוצרי הגינה,איזה ספר או שנים,מסמכים\
אני מודה שפשוט דחפתי לי נייר טואלט כי בכמויות שמדמם לי פדים יגמרו נורא מהר וחבל לי על הכסף
נעלים לקטנה.. איפה?!ענת=)
אונמם לא כ"כ קטנה.
את הצעד הראשון היא כבר עברה...(בלי נעל) והתרגלה ללכת עם נעלים, יותר נכון סנדלים.
כעת אני מחפשת לה נעל חגיגית, לשבת,חג ארועים..(חתונה של אחי!!)
איפה ניתן למצוא במחיר שלא יפיל אותי מהכיסא?!
בירושלים!!!
גלי / נמרוד עודפים?שומרת סוד
יש בתלפיות.
באיזה אזור את צריכה בירושלים?חסידית.נט
גבעת שאול-מרכז העיר...ענת=)
אפשר לנצל"ש טיפה?יום השביעי
איפה קונים נעלי צעד ראשון?
כלומר,
הילד הולך כבר די טוב,
אבל יחף.
איפה קונים את הנעליים הראשונות? ומה הטוח מחירים הנורמאלי?
נמרוד מוכרים נעלי צעד ראשון של אלפן..ענת=)
בד"כ יש בכל חנות נעלייםחילזון 123
גם צעד ראשון.
יש את אלפנטן. גם לפאפאיה יש. פעם קניתי לקטנה נעליים של חברת bibi נדמה לי והם היו ממש רכות ונעימות.
מה שכן זה באמת עסק די יקר. נראה לי יכול להיות איזה 100-200 ככה. אבל אני לא ממש מעודכנת.
הקטע זה שזה אמור להיות נעליים עם סוליה כמה שיותר רכה ומתקפלת.
בגאולה ישחסידית.נט
דובי - ברחוב מלכי ישראל
נעלי גרוסמן - גם ברחוב מלכי ישראל
תודה לכולן! עוד שאלה..ענת=)
ב"ה
אם הנעל שהיא נועלת כעת היא מידה 20.
אני יכולה לקנות לה נעל באותה מידה מבלי לקחת אותה איתי ולמדוד?!
או שזה מאוד קרטי?!
תודה רבה!!
אני קניתי לפני שנה וחצי בערך בגאפטוזי
נעליים כסופות מתוקות חבל"ז נעלי בובה כאלו, היה אותם גם בוורוד. היה במבצע 50 ש"ח אבל ברגיל הן עולות 100..
צריך לבקש אותן..
מזל טוב! וכדאי לך לקחת אותה איתך....
איפה החנות הזו?! לא שמעתי אליה..ענת=)
כדאי למדודתותאחרונה
מנסיון - זה מאוד משתנה בין חברות
אולי אם זו אותה חברה אז לא
עדיין- לא הייתי קונה בלי למדוד
(אולי תקחי את הנעל שהיא לובשת ותשווי אם אין לך ברירה?)
כנראה שלעולם לא.... אבל...ג26
הרווחת אותם ביושר!!!! ככה אני מנחמת את עצמי ב"ה שזכינו!!