פורום הריון ולידה (עמוד 5318)

איזה יופי,

מזל טוב

הרבה נחת

שמחה מאד שנהסתיימו ימי השמירת הריון בשבילך ברוך ה בבריאות בשמחה ובידיים מלאות!!

כל הכבוד לאמא הגיבורה עברה את השמירה במסירות גדולה!!!

ב"ה!! תזכו לגדלו לתורה, חופה ומעשים טובים בשמחה ובנחת!

סה"כ שבוע 34 אבל 2 ק"ג

אל הכי חשו זה שהוא לא מונשם

ואין בעיות!!!

ב"ה, לפחות נחסך לכם השלב הקריטי של הפגות.

הייתי מאוד קרוב לשם (הייתי בשמירה משבוע 33 בגלל צירים מוקדמים שנעצרו רק עם כדורים, בסוף הוא נולד בזמן) ואני יודעת מה זה ספירת כל גרם בשבועות האלה כי זה מה שמכריע את רמת הפגות בשבועות אלו.

שתזכו שהקטן יהיה לגדול תרתי משמע.

ושנה טובה

תגדלו אותו בנחת ובשמחה

התאוששות קלה ומהירה ב"ה

את האדים שיוצאים.

זה מציק, ולא נעים ולכן היא צרחה אבל זה לא כ"כ מפריע, עדיף אם היתה נושמת כשהיא נינוחה.

היה לקטנה שלי , ועוד יש לה. הדיעות חלוקות. אחותי אמרה , שהיא שמה קרבול בפיז'מה או במגן ראש של התינוק עוד כשהיה בן 3 חודשים. הרופאה המליצה על שמן אקליפטוס. הרוקחת אמרה בשום אופן לא , ונתנה לי שמן רבנסרה

revensara

היא בוכה , אז אמשיך אח"כ

בקיצור , שמתי לה - יש לציין שהשיעול לא חזק ולא ליחתי , אבל יש ליחה. עדיין יש לה , כי אני לא שמה כל ערב. עצת אמא להניק , להניק ולהניק. מוצרים חלביים מגבירים ליחה. אם את לא מניקה , אז הייתי שואלת מישהו שמבין ,אם כדאי לתת חלב אם של מישהי אחרת. אני יודעת שבירושלים יש גמ"חים -אבל השאלה אם זה בריא יותר ממטרנה.

אז לסיכום תשאלי על שמנים שאפשר לשים על המגן ראש או על הפיז'מה , ואם אפשר תניקי הרבה.

את כל העצות שלי אני ממליצה לך לבדוק פעמיים , כי אין לי נסיון , אבל הייתי בודקת גם אפשרות של לתת קצת תה קמומיל בלי כלום . לא טעים , אבל מרגיע. יש סיכוי שהיא לא תרצה ,אז אולי עם קמצוץ סוכר לתינוקות.

את חטאי אני מזכירה היום , שמתי סוכר רגיל, אבל ממש קצת , וזה עבר בסדר.

אני משתדלת לשמוע דיעות של רופאים ובאותה נשימה לחפש פתרונות אלטרנטיביים. הומיאופטיה , רפואה סינית וכו'. לרוב אני הולכת לפי הרופא בקופ"ח.

אפשר לעשות לה כשהיא ישנה,לא חייב להצמיד את המסכה לפנים,העיקר שזה מתאייד לכיוונה,ככה היא לא תרגיש (מקווה : ) .יש גם במשאף בד"כ אופציה לשימוש עם מוצץ,אף פעם לא ניסיתי,אבל אולי יעזור לה.

האינהלציה רק עם מי מלח?? בלי שום דבר אחר??בד"כ מי מלח זה רק הבסיס לחומר הפעיל,לא נשמע שזה ממש אפקטיבי ושווה את הטירחה,אולי כדי להתיעץ עם עוד רופא.

אפשר לשים לה בחדר מאייד של אדים חמים עם אקליפטוס (במאייד הקר לא מוסיפים דברים אחרים) או על נר חימום.

אמבטיות חמות עוזרות להפטר מהרבה ליחה.וגם טפיחות עדינות על הגב,במקום הריאות.

רפואה שלמה מהרה

אני למדתי רפלקסולוגיה

זה מאוד עוזר לצינון תינוקות

בס"ד

אנחנו עברנו ועוברים הרבה עם ליחה ושיעול(אנחנו אחרי דלקת ריאוץ ושעלת..)

לגבי אינהלציה- אנחנו פירקנו את החלק של המסיכה  והשארנו רק את הכוסית והצינור העבה שמעל,וככה היא יכלה לשחק עם זה ולהכניס לפה וזה היה הרבה יותר נורמאלי(המליצו לנו על זה בבית חולים-אז זה בסדר...)ואם גם זה לא עוזר,אז בכלל לא חובה שזה ייהיה צמוד למסיכה אלא רק שהאדים יהיו בקרבת הפנים.

במקביל לטיפול הקונבנציונאלי הלכנו לרפואה הטבעית ושם מאוד מאוד המליצו לנו על עיסוי תינוקות וזה באמת עוזר!לי יש ספר בבית שכותב את התנועות  ואת השמנים שמותר אבל את יכולה לקרוא באינטרנט גם,זה בכלל לא מסובך ומאוד מועיל.

לא כ"כ ניסיתי אבל לאחרונה שמעתי ששילוב של אלכוהול שמן זית ודבש מאוד מאוד עוזר לעיסוי ומוציא את כל הליחה.. מכשיר אדים קרים עם מעט רוזמרין גם מאוד עוזר.

שיהיה בהצלחה ובשורות טובות

בס"ד

כייף לשמוע את עצותיכן המחכימות!!

באמת עשיתי לה כמה עיסויים היום.. וזה לא ממש עוזר

היא גם ניזונה רק מסימילאק יחלבי... והיא ממש ירדה באוכל- בקושי 400 CC היא אכלה כ- ל היום!!

אני יודעת שחלב מגביר ליחה.. אבל במה אאכיל אותה????

אוף, לפחות פרקתי קצת..

תודה צדיקות!

תינוקות זקוקים לחלב לגדילה והתפתחות אופטימלית. אם לא מתאפשר לספק להם חלב אם - אז חלב פרה (או כל יונק אחר בטבע שמישהו יפתח ממנו פורמולות (-: ). למרות חסרונותיו, יש לו חשיבות חיונית. רק במקרים מיוחדים רופא מכריע שחסרונות החלב עולים על יתרונותיו ואין ברירה אלא לעבור לצמחי. זו לא המלצה לתת בפורום.

(הבהרה ברוח טובה. נא לקרוא בטון הנכון. פשוט חשוב להגיד את הדברים שמי שקוראת תדע. לא נגדך חלילה, ואת בוודאי רק מעבירה עצה ששמעת.)

והם עזרו מאוד.

יש הומאופטית בשם לינוי הופמן שיש לה מוצרים מצויינים לתינוקות

,

אבל את כן צריכה להיות במעקב שליה נמוכה זה מצב שהשליה משתרשת נמוך באיזור צוואר הרחם.איזור זה אינו עשיר בכלי דם ולכן השליה לפעמים עלולה להפרד ולדמם אם זה לא קרה עד עכשיו אין לך מה לדאוג.את גם בשבוע מוקדם יחסית כך שהרחם עוד מתרחב אז יש מצב שהיא תעלה למעלה.רק אחרי שבוע 33 היא נשארת באותו מצב.אז שיהיה בהצלחה

אם זאת שיליה מרגנית-נמוכה צמודה לפתח אפשר ללדת וגינאלית. אם זאת שליית פתח עושים ניתוח קיסרי.

אבל שוב בע"ה היא עוד תעלה..את צריכה להיות במעקב.

בשורות טובות! ובשעה טובה..

מאחלת לך בע"ה המשך הריון קל,ארוך ומשעמם..ושבסופו תצאי בידיים מלאות.

זה יכול עוד להשתנות אבל כל עוד את לא יודעת אחרת:

א. אם את מגיעה לבדיקה, דבר ראשון להגיד שיש לך שילית פתח, עד שיוכיחו אחרת באולטרסאונד!

ב. להימנע כמה שאפשר מיחסי אישות, יכול לגרום יותר לדמם ולהיפרדות שיליה.

ג. על כל דימום קטן לגשת להיבדק כיון שיכול להשפיע על העובר ולראות שהכל בסדר.

ד.שילית פתח מלאה וחלקית אינה מאפשרת לידה רגילה כיון שהשיליה חוסמת את פתח היציאה של התינוק והיא עלולה להיפרד לפני שהתינוק יוצא ואז הוא לא מקבל אספקת דם ברחם. לכן קובעים ניתוח לפני שמתחילים צירים ואם התחילו לך צירים להגיע מיד לבי"ח כדי שיראו שהצוואר רחם לא נפתח ועובר לא יפגע, אחרת ניתוח חרום.

ה. שיליה נמוכה-תלוי כמה רחוקה מצוואר הרחם ויש לזה הגדרות מדיוקות וזה מאפשר לידה רגילה. הסכנה כמו שכתבתי מעל, שהצירים והצוואר שנפתח יגרמו להיפרדות שיליה לפני יציאת העובר.

ב"ה היא תתפס ותעלה אך את חייבת לדעת את זה מוכח באולטרסאונד.

בהצלחה!

ואם את לא מזדהה אנחנו לא נדע מה הרקע שלך. 

היא סה"כ בשבוע 18 ברור שהיא צריכה להיות במעקב ובבדיקות להודיע על כך למרות שנראה לי שכבר נגמרו הבדיקות הוגינאליות עד הלידה.אבל כמו שכתבתי השלייה יכולה לעלות.אז למה כבר עכשיו לדבר על הלידה???היא לא הזכירה שהיו לה דימומים ואם לא היו לא אז גם לא יהיו בעז"ה ואם הרופא לא אמר לה כלום אז היא באמת לא צריכה לדאוג הם בדר"כ אומרים לא לקיים יחסים וכו'...י

אני לא יודעת אם היו לה דימומים ומי אמר לך שלא יהיו?

כל שלב בהריון במיוחד אם הרחם מתרחב זה יכול לגרום להיפרדות באזור ההשרשה ויגרום לדימום, צריך להיות מודעים לעיניין.

רופאים לא תמיד אומרים את כל מה שצריך אם את לא יודעת מה לשאול ולפעמים הם שוכחים משהו, גם הם בני אדם, אז לא נראה לי שלא נכון להזכיר בפורום הזהרות חשובות.

יחסי אישות יכולים לגרום לדימום וצריך לדעת את זה, דבר קטן שמשפיע וחב לשזה יהיה הטריגר לאסון ח"ו.

מי אמר לך שהיא תעשה מעקב צמוד אולי לא כ"כ והרבה נשים פה בפורום לא עושות את המעקב לפי ההמלצות אז נראה לי שצריך לדעת דברים גם לטווח ארוך.

לגבי הלידה- ב"ה שתהיה בזמן ובבריאות. אך אם ח"ו מתפתחת לפני הזמן אם צריכה להיות מודעת למצב לדעת שכל עוד השיליה בפתח זה ניתוח קיסרי.

ב"ה בשורות טובות והרבה תפילות ויש רק אחד שיודע באמת מה טוב לנו ומה אנו צריכים.

במקרה שחוות הדעת הראשונה היא הנכונה וזו רק שיליה נמוכה אין שום סיבה לאסור אישות. לא חבל שבגלל פחד חסר בסיס הם יחמיצו את זה?

שזה צורך כ"כ בסיסי וחשוב.

כמו שאישה בשמירת הריון קפדני יודעת שאם תסתובב יותר מידי זה עלול לפגוע בעובר, כך יחסי אישות עדיף להימנע כשאת יודעת שיש איזשהוא סיכוי בסיסי לסכנה בעקבות זה.

אולי גם תמנעי מללכת בכביש כי יש תאונות דרכים? לא, אבל בכביש סואן לא תלכי נכון?

נמנעים כשיודעים שיש סכנה מוחשית וגדולה.

בתחילת ההריון כל עוד הכל תקין אין הגבלה, אך אני זוכרת שהמליצו לא יותר מידי. ברגע שיש משהו חריג צריך להגביל גם במצוה חשובה.

בדר"כ שהאיזור של צוואר הרחם מתרחב השלייה יכולה לעלות למעלה במיוחד שהיא בשבוע 18 . בדר"כ שליית פתח מחייבת מעקב צמוד .אולי את צודקת לגבי קיום יחסים.אבל תאמיני לי שהרופאים היום כ"כ פחדנים שאםזה היה משו חריג בטוח הם היו אומרים . הם לא יקחו על עצמם סיכונים.ובאמת כמו שכתבת שיהיו בשורות טובות והרבה תפילות ושתיהיה לה לידה קלה .נ"ב נשים בהריון סף הרגישות שלהם גבוה ביותר .לכן עדיףלהלחיץ מתי שצריך מתי שלא צריך לא חובה אולי יש דרכים טבעיות לטיפול דיקור וכו'???

ואמרה לי את מה שאני צריכה לשמוע

ולמה לשים לב

נכון שצריך להתפלל שהכל יהיה לטובה.

אבל כשאני יכולה להיות מוכנה נפשית לכל דבר זה יותר מרגיע אותי מאשר אי הידיעה.

(אם לדוגמא הייתי מגיעה לבי"ח ורק אז היו אומרים לי שאני יכולה ללדת רק בקיסרי הייתי הרבה יותר בלחץ וממש לא מוכנה לזה)

טוב לדעת גם דברים שאינם נעימים תמיד לאוזן.

ובהחלט לא לגברים

אבל אחרי הארוחות, שישאר כמה שיותר בפה.

לשים מעט על האצבע ולמרוח כמה שיותר בחלל הפה ועל הלשון!

לפחות 3 פעמים ביום. שמתי לו אחרי כל ארוחה (קצת מרחתי עם האצבע וגם על המוצץ שלו כך שהג'ל מגיע לכל הפה) וגם על עצמי וב"ה נפטרנו מהפטריה מהר. חשוב לחטא מוצצים ובקבוקים אם יש. בהצלחה!

אז דקטרין לפי הוראת הרופאה.

+בכוס מים לערבב כפית שטוחה של סודה לשתיה ובגזה נקיה לנקות את חלל הפה והלשון.

להרתיח מוצצים ובקבוקים.

לבדוק אם יש מוצץ שמלוכלך מבפנים ולזרוק אותו.

בהצלחה.

בס"ד

בטיפת חלב היא אמרה לי שאולי זו פטריה ואולי לא... וללכת לשאול רופא...

איך מזהים פטריה?

איך מזהים פטריה? ואם יש לו אז בהכרח גם יש לי ולהיפך?

איך את מזהה פטריה אצל התינוק? ברגע שהוא בוכה ולא רגוע אוכל פחות (לפחות ככה זה היה אצלי) פתחתי לה את הפה וגיליתי גבשושית לבנה כמו קוטג' על הלשון אז זאת הפטריה. לגבי פטריה אצלך ההרגשה היא עיקצוצים בשד ועל הפיטמה תראי נקודות קטנות לבנות כאלה.טפול מקדים לתינוק לוקחים חיתול טטרה נקי ומלפפים את קצה החיתול על האצבע ואז מכניסים לתוך הפה של התינוק ובעדינות עושים ניקיון.נכון זה לא כזה נעים אבל זה טוב

אם את מניקה

גם אם לא אצל אחד מהם אין עדיין סימנים בגלל שיש לפטריה זמן דגירה שבו אין את התופעות הנלוות ורוב הסיכויים שההידבקות היא הדדית.

יכול להיות שהחלב גרם לך... לי בילד הראשון היה אותו תיאור כמו שלך וכאב לי בחזה וחשבתי שיש לי דלקת הלכתי לכירורג (אחרי שהרופאה הפנתה אותי) והוא אמר שזה לא דלקת אבל החום מזה כי התגבן לי חלב שם והגוף מרגיש כמו גוף זה שיש לו בגוף ולכן עלה לי החום והרגשתי צמרמורות... הוא אמר לי לשים כרוב במקום הכואב כדי לייבש את החלב שהתקשה ובאמת אחרי לילה זה עבר לי...

ולא אני לא יודעת לעזור לך.

אני פשוט לקחתי חופש ואקמול עד שזה עבר...

גם אני אשמח לשמוע עצות.

לפעם הבאה שלא תקרה!!

צינורית חלב. רק בדיעבד הבנתי שזה מה שהיה לי.

תנוחי הרבה, ובע"ה זה יעבור במהרה!

יכול להיות שהתפתח מסטיטיס- וכדאי מאוד לראות רופא ולקבל אנטיביוטיקה...

אם החום נמוך- אולי באמת סתימה בצינורית חלב.  מקלחות במים חמים, עיסוי המקום והמשך הנקה אמורים להועיל...

לפעמים הסתימה משתחררת, אך המקום כואב עוד כמה ימים.

רפואה שלמה ומהירה!

זו היתה דלקת בשד . בחלק התחתון שלו הוא היה אדום וחם . זה נגמר באנטיביוטיקה (צפורל לא עזר , ואז לקחתי אוגמנטין וזה הפסיק) . חוץ מזה מנוחה , וקומפרסים קרים אם השד חם , של מים עם טיפונת חומץ. אפשר גם כרוב .

תרגישי טוב.

קור וחום. קמתי כמו חדשה

מקפיצה לך,בן כמה הוא?

הוא לא עולה מספיק במשקל?

או שהוא עולה במשקל אבל פולט בכ"ז הרבה?

לא בררתי את העיניין לעומק כי נגמר לי החלב ולדעתי זה כמו מטרנה רק על בסיס עמילן אורז שגורם לאוכל להיות יותר מוצק בקיבה(לא תמי זה עוזר...) אבל  בכללי מזה כמו מטרנה

זה תמ"ל שונה ממטרנה כי הוא מורכב מדברים קצת שונים והוא ויתר סמיך - כדי לעזור לריפלוקס!

מקווה שאני לא טועה בהסבר..

ואין לי מושג אם אפשר או לא לשלב את החלב עם האינפמיל

הבת שלי אוכלת את זה במקום הנקה ומטרנה. זה האוכל שלה.

ואצלה זה מאוד עזר לפליטות!

היא פולטת רק כשנתנו לה לאכול כשהיא כבר לא רצתה יותר..

בהצלחה!

1. לא, אי אפשר לשאוב ולהוסיף אינפמיל לחלב אם. זהו תמ"ל כמו כל ת"מל אחר מבחינת ריכוז השומנים, חלבונים ופחמימות, כך שא"א להוסיפו למוצר שכבר קיימים בו כל הנ"ל- זה יוצא פי 2 יותר מרוכז מהמומלץ לתינוק.

2. כן. בהבדל אחד ומשמעותי- יש בו חלבונים ש"מצטמגים" כלומר- נהיים כמו מן שכבה צמיגה על פני המזון היושב בקיבה ברגע שהם נפגשים עם אינזימי הקיבה. מנגנון זה הוא שמונע את חזרת המזון דרך מסתם הקיבה החלש. ( ריפלוקס)

3.לא! לא! לא! למרות שיש רופאים שרושמים את זה גם לאם מניקה כי כמובן לתינוק עם ריפלוקס תהיה עליה איטית יותר במשקל. נאמר לי מפורשות על ידי גסטרו שבכל זאת- הנקה היא ההעדפה הראשונה בתנאי שתינוק לא יורד, לא מראה סימני התייבשות וכן עולה לפחות מעט במשקל.

4. אם את לא מניקה, או מניקה חלקית ויש לו ריפלוקס מוכח- מוצר מועדף.

אגב- אם יש לילד ריפלוקס ואת שואבת לו חלב- את יכולה להוסיף קורנפלור אינסטנט לחלב אם כדי להסמיכו , במקום לתת אינפמיל. לא ממש אותה רמה של מניעת פליטות כמו האינפמיל אבל טוב מכל תמ"ל אחר שתרצי לתת.

בהצלחה!

אה, וריפלוקס משתפר מעצמו עם הגיל בעז"ה.

תמ"ל ?? 

אם את לא רוצה להפסיק להניק (ועם האנפמיל אני לא בטוחה שהוא ירצה להפסיק לינוק כי זה לא טעים כמו חלב אם, יאמי!) את יכולה לנסות להשתמש בסירופ "גביסקון" או "אלגיקל", שהם בערך אותו דבר. יוצרים שכבת ג'לי בקיבה ומונעים מהשפריצים של הריפלוקס לצאת החוצה. לחלק מהילדים זה עוזר.

זה לא חייב מרשם למיטב זכרוני!

בהצלחה נשמה!

כנראה התנוחה לא טובה לך. אולי התינוק לא מחזיק נכון את כל העילה של השד.

הנקה לא אמורה לכאוב אף פעם וזה גורם לסדקים ופצעים.

הייתי מיעצת לך שמשהי תראה איך את מניקה (יועצת הקנה, אחות טיפת חלב או כל אחת שאת מרגישה שמבינה.)

בשבועיים הראשונים יכול להיות קצת לא נעים,ציקצוקים וכו'.. ואח"כ אם זה כואב כדאי מאוד לראות יועצת הנקה מוסמכת..מאיזה איזור את? נוכל להמליץ.

ועוד איך כאב! וכבר אמרתי לבעלי שאני לא רוצה להניק (אחרי שהנקתי 3 ילדים ואת האחרונה - שנתיים!) היו לי כאבים נוראיים בשד ולא בגלל סדקים ופצעים. וצרחתי כל פעם שהוא התחיל לינוק אבל ב"ה אחרי כשבועיים וחצי - שלוש זה עבר לגמרי והיום אחרי חודשיים אני מניקה בשמחה ללא טיפת כאב. בהצלחה!

יש מצב שעכשיו התחילה לכאוב לי ממש ההנקה בגלל שאני ב"ה בהריון?

ממש כואב לי שאני כמעט צורחת מכאבים ועד לא מזמן הכל היה בסדר... (הפשושוני כמעט בן שנה)

בפטמות..שיהיה בשעה טובה.

איך זה שבשבועות הראשונים כשהקטן רק נצמד ישר התחילו לי כאבים מטורפים, זה נמשך עד קרוב לחודש אחרי לידה, לא בכל הנקות, אבל כשזה קרה זה היה סיוט עד כדי כך שבשלב מסוים כשזה קרה הרבה, בשניות הראשונות חששתי לחבר אותו מחשש שיכאב לי, הוא תפס טוב (ראתה אותי יועצת הנקה עוד בבי"ח שאמרה שהתפיסה שלא טובה), כשהתפיסה הייתה נראית לי לא נכונה, ידעתי לזהות את זה ולתקן ועדיין כאב בטירוף.

לא היו לי פצעים וסדקים, זה היה סוג כאב שלא ידעתי להגדיר מאיפה הוא הגיע, לא היו במקביל כאבים של התכווציויות בבטן, ולרוב זה חלף במהלך ההנקה, זה היה רק בדק' הראשונות (מקסימום 5 דקות) ואח"כ עבר אבל זה היה מעבר ל-לא נעים.

בס"ד

גם לי כאב עד דמעות...

אבל זה עובר

בהצלחה!
 

בערך בשבועיים הראשונים,יש ציקצוקים וזה לא נעים,וגם ההרגשה שהשד מתמלא..אבל אחרי תק/ כמו שכתבת אם אכן הוא תופס נכון הנקה לא צריכה לכאוב. וחשוב לראות יועצת הנקה שתראה שהוא תופס נכון ועוד..

בן כמעט חצי שנה, זה עבר בסביבות גיל חודש- יותר מהזמן שציינת, רק שזה היה כאב הרבה יותר חזק מקצת לא נעים ועיקצוצים (שעדיין מופיעים לפעמים, בעיקר כשמוצץ על ריק בסוף הנקה- לא נעים לא נורא).

מכירה את התחושה של שד מתמלא (הוא ה-3 שלי) וזה לא היה זה, זה היה סוג כאב שהיה לי קשה להגדיר מאיפה הוא מגיע והאם זה קשור לשחרור החלב, והפחד שלי זה שזה יהיה עוד יותר נורא בילדים הבאים שיהיו (כבר היה מי שהזהיר אותי, שעם כל לידה ההנקה בהתחלה יותר כואבת- וזה כבר התחיל בשלישי, מי יודע מה יהיה בהמשך)

מה שבטוח זה שזה כ"כ כאב עד כדי נשיכת שפתיים שלי כדי לא לצרוח מכאב ושהקטן לא יבהל ושהיו פעמים שחששתי בכלל להתחיל את ההנקה וגם ב"ה לא היו לי סדקים/ פצעים.

ושוב זה לא היה כאב שנמשך כל זמן ההנקה, אלא רק בתחילתה, וגם לא בין ההנקות.

אם יש טיפים איך להמנע מהכאב בהמשך- חוץ מלקחת משככי כאבים אשמח לשמוע (לא שיש משהו על הפרק, אבל תמיד טוב לדעת).

ההנקה גורמת לכיוץ רחם.

תדמיני בלון שניפחת פעם אחת והורד לו את האוויר הוא חוזר לקדמותו מהר וכמעט בשלמות, עכשיו תנפחי פעם שניה, הוא צריך כיווץ נוסף, ועכשיו תנפחי פעם שלישית ורביעית, וחמישית..... ועשירית. הוא יותר סמרטוטי ואחרי שהוצאת לו את האוויר הוא חייב כיווצים חזקים כדי לחזור לקדמותו.

כך הרחם שלנו עם כל לידה שמתקדמת, וההנקה גורמת לשחרור הורמונים לכיווץ הרחם ועם כל לידה צריך יותר ולכן זה יותר כואב.

וגם ההמשך לא נעים כ"כ בד"כ.

אני כבר 3 שבועות אחרי לידה..........

ומתרושש לי הארנק מהיועצת ההנקה,היא מקסימה ועוזרת , אבל עדיין כואאאאאב

יש גמח בסוסיא 

נראה לי שיכול להיות שיש התחלה של גודש,

ואז כדאי לשאוב בהתחלה מעט (אפילו לאיבוד לכיור)

ואז ההנקה תהיה יותר רגועה בע"ה

אצל אחותי הדימום הופיע שבוע אחרי שלקחה למשך שבוע. אצלי הוא הופיע 48 שעות אחרי שהתחלתי עם דימום למשך 15 יום

לי גם היה דימום קצת שקט ושוב , ממש כדאי לברר על משהו אחר!

כששאלתי את רופאת המשפחה בזמנו - איך יתכן כזאת גלולה שגורמת לדימום כל שבועיים היא אמרה שלא אצל כולן ושיש גלולה אחרת שממש יצאה (אז כשדיברנו) אז כדאי מאוד לברר עך אפשרות אחרת!   

אני לא ביררתי כי זה היה כבר הרבה אחרי שהפסקתי את השימוש בסרזט.

אם תמצאי אפשרות אחרת בבקשה תפרסמי כאן

תודה ובהצלחה

ואף פעם לא היה לי דימום...[אלא אם שכחתי...] אני מכירה כאלה שכן היה להם ובלגאן גדול....עד שלא תנסי לא תדעי...

להתחיל עם מינון כפול, או אחד וחצי ואח"כ להוריד בהדרגה עד שהגוף יתרגל להורמונים.

אח"כ לא היה דימום. רק מתי שמפספסים כדור יותר מ12 שעות.

יתכן והגוף שלך לא צריך יותר מכדור אחד. וזה טוב

לקחתי, ולא היה לי בהתחלה דימום בכלל. גם לא בסוף.

שהדימום ממנו מתחיל לאחר שבוע - שבועיים מתחילת נטילתו.

ואצלי הוא קלע בול!

ריבוי מי שפיר עלול להיות מסוכן לעובר,כמה יצא לך?

לי היה בשניים מההריונות שלי ריבוי קל של מי שפיר בחודש שמיני והמשיך לריבוי ניכר בחודש תשיעי

זה מצריך בדיקת העמסת סוכר מאה

בדיקת אקו לב עובר

תשומת לב מאוד מוקפדת על תנועות-על כל חשש יש ללכת להיבדק

60% זה כלום כ20% זה סכרת השאר זה בעיות בעובר

זה אומר, שיש לך יותר מידי מי שפיר. כפי שאת יודעת, כל דבר טוב במידה.

ריבוי מים יכול להיות מסוכן הן לאם והן לעובר.

בין הסיבות האפשריות לריבוי מים:

- הריון רב-עוברי

- זיהום

- סכרת

- חוסר התאמת הדם של האם ושל העובר (בדרך כלל, לפי רזוס-פקטור).

אני ממליצה לך לערוך את הבדיקות הנחוצות על מנת לאתר את הסיבה לריבוי מים אצלך ולטפל בדבר.

מאחלת לך הריון תקין, לידה קלה, תינוק בריא

וכתיבה וחתימה טובה

תודה רבה!

ביום חמישי יש לי תור למעקב רופא. לא נורא לחכות . נכון?

באולטרא סאונד?

נראה לי שאם זה היה דחוף הם היו אומרים לך לא?

כמו שיוקטנה אמרה, יתכן צניחה של חבל טבור בירידת מים כאשר הראש לא מבוסס מספיק נמוך באגן, לכן אם במקרה מתחילה לך הלידה בירידת מים מיד להתיישב או לשכב ולשים לב שלא צנח לך לנרתיק חבל הטבור. הייתי נגשת ישר לבי"ח כדי שיבדקו כמה הראש מבוסס. ומסתובבת בכסא גלגלים מהאוטו לחדר לידה (יש בכניסה לבי"ח).

יתכן בגלל סכרת- יגידו לך לעשות העמסה של 100.

סוג דם שלך הוא - (מינוס) ? קיבלת אנטי D? (זה הריון חוזר? כי בהריון ראשון אין בעיה של חוסר התאמה בסוג דם).

יתכן ותרגישי פחות תנועות של העובר, את לא צריכה להילחץ רק להיות מודעת יותר לדפוס התנהגות שלו.

בהצלחה, בשורות טובות, שנה טובה! 

פחות תנועות של העובר לא צריך להילחץ? אני לא כתבתי פה את ההיסטוריה ההריונית שלי כדי לא להלחיץ ת'בחורה כי באמת רוב המקרים של ריבוי מי שפיר זה כלום, אבל אם יש פחות תנועות זה מחייב בדיקה במצב שלה!

זה אולי אינדקציה שמרוב מים העובר הסתובב כ"כ הרבה ואולי הסתבך חלילה עם חבל התבור...ויש אפשרות להציל בזמן..

בנות צריך מאוד להיזהר בטיפים שנותנים בפורום ובמקביל להיזהר מהטיפים שמקבלים בפורום, אני אומרת (טוב בהתחשב בהיסטוריה  ההריונית הלא כ"כ נחמדה שלי..) אם יש ספק אין ספק הולכים להיבדק, זה לא מזיק ורק יכול להציל חיים במקרים מסויימים..

אני חושבת שבאמת הכי כדאי להכיר את דפוס התנועות של התינוק, ולפיו לעשות את החשבון אם יש פחות תנועות מהרגיל, חלילה. הרי אחרת היא תוכל לפנות לבדיקה בכל יום על "מיעוט תנועות" (יחסית לממוצע באוכלוסיה, אבל לא יחסית להריון האישי שלה).

ריבוי מי שפיר = הפחתה בהרגשה של תנועות עובר ביום יום.

לכן אמרתי שצריכה להכיר את דפוס ההתנהגות שלו כדי שאם יש הםחתה במה שהיא מכירה שתיגש להיבדק.

אם את מרגישה אותו כל דקה-לדוגמא, כל סיבוב וכל בעיטה אז אולי בריבוי מים היא תרגיש אותו רק בבעיטות ולא בסיבובים כי יש יותר מקום והוא לא צמוד לדופן הרחם אותה אנו מרגישות.?

כשהיה לי ריבוי מים הרגשתי המון תנועות ואמרו לי שיש לו "הרבה מקום לשחות"

מה שכן יותר קשה למדוד מוניטור תקין

למדידה חד פעמית אין משמעות בדרך כלל. השאלה אם חזרו ומדדו לאורך מספר ימים וזה עקבי. 

גם כשזה עקבי, זה רוב הפעמים לא אומר כלום. לי היה בהריון האחרון, למשל. 

ריבוי מים מגביר את הסיכון לצניחת חבל טבור. בזמן הלידה, אם ישאלו אותך אם לפקוע את המים, כדאי שתסרבי ותאמרי לצוות שיש (או היה) לך ריבוי מי שפיר. אם הלידה שלך מתחילה בירידת מים (בבית), כדאי להישכב למשך זמן מה, עד שמרגישים שהמים לא שוטפים עוד. 

אני רוצה לומר שיצא כאן שרשור קצת מאיים, ושריבוי מי שפיר רוב-רוב-רוב המקרים לא אומר כלום ולא גורם לכלום! אני עצמי הייתי נכנסת לסרטים מהשרשור הזה, ואני מה-זה שאנטי  בקיצור, תקחי את השרשור, תחלקי אותו בתשע ותוציאי שורש, ורק במידה הזו תתייחסי! 

אם מישהי מבינה אז עד יום ה' (התור שלי) אהיה יותר רגועה:

כמות מי שפיר:ריבוי יחסי

AFI:

25.00 ס"מ

זהו. זה היה באולטרא סאונד. הטכנאית אמרה להראות את זה לרופא.

תודה רבה!

ב"ה שמצאת את מה שמרגיע אותה.

ותודי שגם אותך..

מתרגלים לקשור את זה מהר..

אם את שמה אותה הרבה, את לא צריכה לפתוח כל פעם כדי להוציא אותה, אלא רק להוציא אותה, ולהשאיר אותו עלייך, בתור עליונית יפה עד הפעם הבאה.

אף פעם לא שמעתי שזה לא טוב לתינוק.

כשהיא תגדל ותהיה כבדה זה לא יהיה טוב לגב שלך..

גם אצלנו הוא נרגע במנשא הבד, אבל זה באמת מעצבן הקשירות,וגם חם לפעמיים, אם יש לך מאיפה להשאיל או לקנות אפילו יד שניה ,גילנו ת'בייבי ביורן והתלהבנו שלא צריך יותר קשירות רק כמה קליקים והוא נירגע באותו דרך

קרוב ל-600 ש"ח. 

דווקא יום שישי ראיתי אבא סוחב את ביתו התינוקת בבייבי ביורן זה היה בהחלט נראה נוח. 

אהבתי את זה. 

פירוט כאן:

http://minsa.co.il/cradle-or-not

(וזאת עוד סיבה שאני אעדיף מנשא קשירות על בייבי-בורן, שאין בו אופציה לגיוון)

איפה קונים? ובמחיר נורמלי....

אבל אם את לא מסתדרת איתו, יש עוד הרבה סוגים שאפשר לנסות. תחפרי קצת ברשת, תשאלי קצת מחברות או שכנות ותנסי כל מיני סוגים עד שתתאהבי  

המנשא הזה הכי תומך בתינוק בתנוחת ערסול, וגם הכי תומך בגב של האמא. הוא גם מאפשר לתינוק לחזק את חגורת הכתפיים והצוואר תוך כדי סתלבט וחיבוק עם אמא (הרבה תינוקות סתם מתעצבנים כשמניחים אותם על הבטן בזמן שהם ערים). 

תהנו לכן! 

שאפשר להשתמש בו למלא תנוחות לכל מיני גילאים. תחפשי באתר המנשאים, ויש שם שם סרטון שמדגים איך לשים אותו.

מהן שאלותייך?

אני יכולה להפנות אותך למספר טלפון של מטפלת במים (הידרותרפיסטית)

שתוכל לענות לך..

שזה יקר מאד . יש באזור נתניה מרכז שנקרא ג'הרה דולה. יש שם זוג , רופא מיילד ודולה שלמדה את שיטת ג'הארה , וללדת שם עולה 15,000 שקלים. הטיפולים עצמם עולים גם לא זול 250 שקלים לטיפול. מה שזה עושה - מרגיע , בין השאר. זה מבוסס על שיטה שהמציא ברזילאי אחד ששם משפחתו ג'הארה , וזה שיטה של נגיעות . רציתי לקבל טיפולים כאלו , מאישה כמובן , אבל זה היה יקר מדי לי.

אם תעשי בגוגל ג'הארה תמצאי הרבה מידע , גם באנגלית בנושא.

זה סוג של שילוב של שיאצו והתעמלות בתוך המים .

אני מצאתי לחתונה של גיסתי (שהייתה אלגנטית ++) שמלה הריונית ויפה בירושלים בחנות בסוף רחוב אגריפס.

היא לא באמת שמלת הריון אבל יש לה ה-מ-ו-ן בד בחלק התחתון ככה שהיא נראית בול!

בשילב בקניון יש בגדי הריון של "אבישג ארבל" מאוד נוחים ויפים (בעיני...) אבל יקרים! גמני וגם אחותי קנינו שם לאירועים..

הייתה לי חתונה של גיסתי ומצאתי שם דברים מהממים מה גם שעכשיו סוף עונה אז המחירים שם ממש טובים

מצאתי דברים יפים בזארה- ופשוט קניתי מידה לארג' וזה יושב בול.

לא יודעת אם זה נחשב אלגנטי או אם זה הסגנון שלך אבל השמלות של העין השלישית וכד' הם מבד טריקו נמתח וזה מתיישב נחמד ביותר על הבטן השמנמנה...

או לעשות תרגילים לחיזוק או לחכות-זה עובר עם הזמן.

יש דרך קופ"ח. ותבדקי בדיקת שתן,אולי דלקת בדרכי השתן.

אני מרגישה ממש לחץ כאילו שהכל פתוח שם. אחרי הלידות הקודמות היה לי אותו סיפור ואפילו היו לי המוןפעמים שאחרי עמידה ממושכת היו לי כתמים.אני מקווה שהפעםזה לא יקרה ואני ממש מפחדת ללכת לרופאה שלא תבדוק אותי.

אז לאור מה שאת מספרת כאן, כדאי לך לצנזר עם המנשא. אולי שאבא ייקח אותה במקומך?

בזמן ההריון והלידה שרירי רצפת האגן מדלדלים, ועל כן המציאו מקדם את ההמצאה הגאונית: "משכב לידה"!!! זה מהמילה "לשכב", אם לא שמת לב  משמעו עלייך לבלות כ-6 שבועות ברביצה, ובזמן הזה שרירי רצפת האגן שלך ישתקמו, ויאפשרו לך להלך בעתיד זקופה מבלי לדחוק את כל אברייך הפנימיים החוצה, חלילה... ככל שיש יותר לידות, וככל שאנחנו מתבגרות, זה יותר ויותר קריטי. במילים אחרות: הזנחת היום - קיללת את עצמך מחר, חלילה! 

כל הכבוד שאת מרגישה את המצב עוד לפני שנגרם חלילה נזק. עכשיו נשאר לך רק לטפל, ולמנוע את הנזק, חלילה! 

cmv,זה עייפות מאוד כבדה.

את מחוסנת? את צריכה לתפוס ממנה קצת מרחק.

בשורות טובות.

למונו יש מס' זנים, שאחד מהם הוא CMV שהוא עלול להיות מסוכן בהריון,

בשאר הזנים, לא יודעת מה המשמעות שלהם בזמן הריון.

את יודעת איזה סוג?

הנה מצאתי משהו שאולי יעזור לך- ואכן יש שני סוגי זנים (תראי בקישור המצורף):

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%A7%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%96%D7%99%D7%A1_%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9E%D7%99

למונו יש סימנים כמו דלקת גרון. ובאמת הגרון שלה מאו--ד נפוח עם עיגולים לבנים.

ביום א' נדע אם זה דלקת גרון- אנטיביוטיקה. אם יצא שלילי סימן שזה מונו.

גם אני אבצע בדיקת נוגדנים.

איך אדע איזה סוג יש לביתי? במידה וזה מונו?

יפעת דווקא עכשיוו הכי קשה לתפוס מרחק.היא יותר "נדבקת אלי". והיא הכי הרבה צריכה חיבוקים...

אבל לא שותה מהכוס שלה (לפחות זה...)

ואמא מסורה תודה רבה על הקישור מקווה שעוד מעט אקרא!!!

נסי שהיא לא תנשום עליך,לא לנגב פנים באותו מגבת,לשתות לאכול מאותו צלת/כפית/כוס.

זה באמת קשה לתפוס מרחק.. בשורות טובות!

אני מקווה שזה רק דלקת גרון ושיחלוף במהרה.

מה פירוש "אם יצא שלילי סימן שזה מונו"- לא עשו לה בדיקת דם?

מונו מוודאים בבדיקת דם לפי סוג הזן אותו רוצים לדעת אם קיים (אולי בגלל המצב שלך יסכימו לבדוק את שני הזנים)

ואגב לא עשו לה בדיקות דם. אלא עפ"י בדיקה גופנית קבעה!

את יודעת אם מונו ילדים מדבק בדגירה אן הוא בכלל דוגר?

לילד מהגן של הפשוש שלי היה מונו 

אנחנו עם הקטן כבר סוחבים שבועיים שהוא כאילו בריא אבל מאוד מאוד נודניק (לא אופייני לו) כמעט לא אוכל ורוצה לישון המון זה התסמינים?

היה לו ערב אחד חום עבר שבוע והיום שוב חום

מחר נלך לרופא

אז את אומרת שזה ללא בדיקת דם? מעניין

מונו - זה שם שם (מקוצר) של מחלה שנגרמת ע"י וירוס ונמשכת הרבה מאד זמן, כאשר התסמין העיקרי שלה זה עייפות, נפיחות בלוטות הלימפה באיזור הראש והצוואר ותסמינים טיפוסיים של זיהום ויראלי.

אצל תינוקות וילדים קטנים בד"כ מחלה קלה. עד גיל ההתבגרות כ-50% מהילדים כבר חלו בה - לרוב בלי לדעת על כך.

כ-90% מהמבוגרים חלו במחלה, לכן יש סיכוי גבוה, שגם את כבר חלית בה ונושאת בנוגדנים מתאימים. זאת אומרת שלא תדבקי במחלה כלל.

רופאי נשים הפחידו אותנו מאוד ,נתנו לנו רשימה ארוכה ומפחידה של כל מיני מומים וצרות שיכולות להיות לעובר,וכל הזמן לחצו עלינו שנפיל.

ב"ה,ב"ה ועד פעם ב"ה שלא שמענו להם,שאלנו את  מכון פועה והם מאוד הרגיעו והפנו אותנו לדר' שלזינגר משערי צדק,הוא המומחה למחלות שכאלה ולפגיעות מהן,איש ממש נחמד,קיבל אותנו בשמחה ובסבלנות והשקיע שעה ארוכה להרגיע אותנו ולהסביר שבארץ יש הסטריה מנופחת מהדבר הזה (כנראה מפחד מתביעות רופאים,בחול בכלל לא טורחים לבדוק את זה אפילו) הוא הראה לנו את כל המחקרים על זה ,שמראים שהסיכוי שהעובר ינזק ,לא יותר  מ-2 אחוז...את מבינה ,2% בלבד,ועל זה מפחידים נשים ואומרים להם להפיל-להרוג את הילד,ולצערי שמעתי על לא מעט שהפילו בגלל זה.

אנחנו התעקשנו כנגד הרופאים (שממש צעקו עלינו שאנחנו עושים עוול להביא אותה לעולם ובלה בלה..)

1.השקענו ברופא מומחה לסקירת מערכות.הכל היה בסדר ,אבל עדיין הרופאי נשים המשיכו להפחיד ולדבר על הפלה.

2.השקענו את כל הדאגות בתפילות.נסענו לר' שמעון בר יוחאי.

3.הלכנו ללדת במקום שיש רופא ילודים טוב.

השבח לאל ,נולדה לנו ילדה מקסימה ובריאה,ועד היום (בל"עה) היא הכי חזקה,בריאה,חכמה,טובה ומקסימה מכל הילדודס שלנו כ"י.

הרבה כוח ואמונה ושהיה לכם בקלות ,בבריאות שלמה ובאושר.

אם את דואגת תמיד עדיף להיבדק,להסיר ספק.

פשוט הבנתי שצריך להבדק רק אם הבטן מתקשה. כבר הלכתי להבדק הרבה בהריון הנוכחי אז אני מרגישה היסטרית משהו...

להסיר ספק ולראות שהכל טוב שווה ללכת שוב להיבדק ולעשות מוניטור.

מוטב יותר מידי מאשר פעם אחת פחות מידי

הבטן מתקשה?שתית מספיק?נחת?

זה עובר בשינוי תנוחה..לא תמיד הבטן מתקשה.

אני אישית הייתי הולכת להיבדק.

בשורות טובות.

עדיף לעשות בדיקה מיותרת מאשר להיכנס לצרות, לא?

בריאים . וגם דעתי בעניין הזה לא יציבה.  אין לי מושג מה נכון לעשות . 70 פנים לתורה. אני זכיתי לביקורת נוקבת דווקא מרופאים דתיים על הסרוב למי שפיר.

כי באינטרנט בנות מרגישות יותר חופשי להגיד מה שבא להן בלי לדעת יותר מידי או בעצם בלי לדעת כלום, וחופשי יכולות לזרוק מילים כמו רצח, ובעצם לרצוח נשמה של אמא ואבא שהורו לה םמלמעלה לעשות הפלה.

אני עברתי 3 הפלות קשות, אומנם אף אחת מהן לא יזומה אבל מאז אני נמצאת בפורום של תמיכה לאחר אובדן הריון ואני שומעת מה נשים שעברו הפלה יזומה צריכות לעבור וזה ממש ממש לא פשוט, כך שעדיף ששירשור כזה לא יהיה קיים כדי לא לפגוע בכלל

התחלתי אותו בגלל הויכוח שהתעורר בשירשור אחר. שיהיו רק בשורות טובות

ואם הם לא עובדים עכשיו, אולי מד"א? לדעתי הם יוכלו לעזור לך הכי טוב.

בהצלחה!

את יודעת איך הלידה שלי התחילה? מכאבי גב נוראיים בעצם הנב וטיפה למעלה ממנו .הרגשתי כאילו מישו לוקח סכין ומסובב לי בגב.הצירים לא היו חזקים כמו שהכאבי גב גמרו אותי חשבתי שאני לא בלידה כי לא ידעתי ורק בגלל סבתא שלי הלכתי להבדק. אז מה אכפת לך לראות מה המצב?

חיכיתי לראות מה יהיה בלילה...שתיתי והיו קצת כאבים שהעירו אותי

בנתיים זה נראה לי במנוחה...

אם זה לא עובר במנוחה..כדאי להיות בטוחים.

בשורות טובות! תעדכני.

הרבה נחת

מזל טוב

הרבה שמחה ואושר, גידול קל!

רפואה שלמה והתאוששות מהירה!!!

בס"ד

היה מדהים!

הסוף היה קצת ארוך ומתיש, נגמר בואקום,

אבל היה מדהים מדהים!!

צוות נהדר שהשאירו לי חוויה חיובית וטובה... ב"ה...

וכמובן הקטנטונת המתוקה! בלי עין הרע...

בקרוב אצל כולן, בקלות ובשמחה!

הביצה

מחכים לסיפור.

ציטוט מתוך הביצה שהתחפשה. מזל טוב !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

בס"ד

אני באמת לא מאמינה איפה היא נכנסה שם
 

ועכשיו תגידי- מה קדם למה, הביצה או התרנגולת? האפרוחית הקטנה או הביצה?

בכל אופן, מעכשיו את הביצה שילדה

מזל טוב ומזל טוב, והרבה נחת וברכה בגידול הקטנטנה!

בנוגע לאוכל צריך הרבה סבלנות.

תבואי תראי את הבת שלי בת שנה איך שהיא אוכלת בתיאבון הכל  ממש כמו ילד בן 3 זה מדהים

לא להאמין כמה דם ירקתי כשהיא היתה בת שמונה חודשים . נעזרתי מאד בגרבר אם היא מכניסה את זה לפחות שתלמד דרך זה. ונתתי לה כל יום לטעום אפילו לק מהירקות העיקר שתטעם.

ולאט לאט היא אכלה יותר ויותר. עד שבגיל 10 חודשים הגענו ל-2 מצקות!! גדושות במרק ירקות עם עוף טחון.

שיהיה לך הרבה הצלחה!!

זה לא קשור... יש לי כאלו כל החיים ואני צורכת כמויות היסטריות של סידן.

אולי ויטמינים או משהו?

עכשיו הוא ב"ה בן שנה כמעט וטוחן יפה מאוד  

(ולא ממש עולה במשקל...)

אני חושבת שאצל הבן שלי

הבן שלי בן 7 חודשים,

והיה מתעורר כל שעה בלילה,

זה היה סיוט,

לא היה לי כבר חלב בבוקר..

לפני שבועיים שלולשה, התחלתי לתת לו מוצקים בתור ארוחה.

בהתחלה היה אוכל כפית שתיים

עד שהיום זה הגיע לארוחה שלימה (הוא אכל אח"כ בקבוק ופלט הכל)

ומאז שהמוצקים נכנסו חלתפריט היומי,

ולא רק כטעימות,

הוא מתעורר הרבה פחות בלילה.. כל 3 שעות ולא כל שעה,

זה גם שיפור,

לא?

זו רק השערה שלי,

אך שמעתי כבר מכמה אימהות,

שכשהתינוק התחיל לאכול מוצק בכמות משמעותית יותר מטעימות,

הוא קם פחות בלילה.

אהבה ותשומת לב וגם הרבה יוזמתית לפני שהיא מבקשת, פשוט כי אמא רוצה אותך כי היא כ"כ אוהבת (זה השדר שהיא מקבלת) . זה  אויר לנשימה, עוד חמצן, עוד מים.

כמובן כל עוד זה לא מוחק אותך.

והכי חשוב . בלי האשמות עצמיות.

רוקדים ושרים לה

ולא יודעת, היא עצובה..

כאילו מפחדת כזה..

היא בת חודשיים וחצי. הורים שלה איתה, מטפלים בה יפה, נותנים לה המון צומי. והמון אהבה.

אין שןם סיבה שהיא תהיה עצובה.

ומן הסתם היא גם לא עצובה..

אולי היא קצת גדלה והשתנה לה הבכי?

אולי היא מבינה שכשהיא בוכה ככה היא מקבלת חיבוק, וזה כיף לה, (כמו שלנו כיף חיבוק), אז היא רוצה עוד?

אל תכניסי לעצמך לראש שהיא עצובה. זה סתם יעשה אותך עצובה..

בהצלחה בשימוח שתיכן.

היא מסתכלת עלינו במבט נעלב כזה ובוכה..

היא רגועה רק אצלנו-אבא ואמא. אם אחרים מחזקיים אותה היא לא מתלהבת מזה (עד עכשיו היא הייתה חברהמנית!!!)

יש מצב שזה חרדת נטישה?

נשמע לי קצת מוקדם לחרדת נטישה, זה מתחיל בערך בגיל שמונה חודשים.

האם היה שינוי כלשהו לאחרונה? שינוי בשגרת היום שלה, בשעות השינה שלה, במה שהיא אוכלת, בצעצועים שלה, במי שהיא רואה מדי יום (מישהו חדש פתאום), שינוי במה שאת אוכלת (משפיע על החלב), שינוי כלשהו בהתנהגות אליה, או כל שינוי אחר? יכול להיות שהיא מושפעת מזה.

ואולי... אולי סתם קשה לה פתאום, אפילו שהיא קטנה כ"כ ולא ברור למה היא נהייתה עצובונת. אולי היא סתם צריכה כמה ימים יותר חיבוקים ונשיקות וליטופים, יותר להרגיש שהיא עטופה ומוגנת, ואח"כ זה יעבור לה. אח"כ יחזור הביטחון שלה בעצמה ובסביבה.

בהצלחה, ושתחזור השמחה.

כבר שמעתי על מקרים כאלה . זה עדיין כואב כשאת מחבקת , אבל חיבוק עוזר.

אחת מבנותיי היתה מגיב קשה לעומס גירויים, גם סופר וגם טיול וגם אורח פתאום היה מוציא אותה מהשלווה שלה , פעם לקחנו אותה לחתונה והיינו שםפחות משעה והיא הייתה במנשא כל הזמן וערה , כשחזרנו היא צרחה איזה שעה ורק נרגעה על הידיים ובחדר חשוך ושקט